שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך השתנה מיקי מאוס לאורך השנים?
לא רבים יודעים שמיקי העכבר, בשבילכם "מיקי מאוס" (Mickey Mouse), כמעט ולא נקרא מיקי. לדמות האנימציה הכי מפורסמת שלו וולט דיסני (Walt Disney) רצה לקרוא "מורטימר מאוס" (Mortimer Mouse), אך אשתו ליליאן שכנעה אותו שהשם נשמע יהיר מדי ומיקי ניצל מהתנשאות וכישלון במכנס קצר.
הדמות הופיעה לראשונה בהקרנת ניסיון פרטית ב-1928 בסרטון "פלאן קרייזי" (Plane Crazy), אך פרצה לתודעה הציבורית עם "סטימבוט וילי" (Steamboat Willie), שהוקרן ב-18 בנובמבר 1928 בניו יורק והיה הסרטון הראשון בכיכובו של מיקי העכבר שיצא לקהל הרחב עם סאונד מסונכרן.
היה זה אנימטור בשם אוב איוורקס (Ub Iwerks) שצייר בעצמו כמעט כל פריים בסרטון, הישג מדהים לפי כל קנה מידה. לא מעט בזכות השימוש החדשני שלו בסנכרון תמונה, אפקטים קוליים ומוסיקה היה הסרט הראשון הזה להצלחה ענקית ומיידית.
המדבב של מיקי היה כבר אז ולמשך עשורים רבים וולט דיסני בעצמו. הוא נהג לספר תמיד שאת האימפריה שלו הוא התחיל עם עכבר...
הגרסה המקורית של מיקי הייתה חדה ועוקצנית בהרבה מהדמות העגולה שאנו מכירים היום: היה לו גוף דק וזווייתי, אף ארוך, עיניים גדולות עם מתאר שחור ואישון עגול והתנהגות פרועה שלא פעם גבלה בנכלוליות גמורה. באותו סרטון ראשון, אגב, הוא מענה בעלי חיים בשמחה כדי לנגן בהם מוסיקה.
את הכפפות הלבנות שלו קיבל מיקי שנה אחרי לידת דמותו ומסיבות פרקטיות (מעשיות). זה היה בשל הצורך להבדיל בסרטי ה"שחור-לבן" של התקופה, בין הגוף לידיים. בעקבות מיקי, אגב, "הולבשו" כפפות מבדילות גם לדמויות מצוירות כמו דונלד דאק, גופי, באגס באני, מיני מאוס ואפילו האחים מריו שכבר לא נזקקו להן בעידן הסרט הצבעוני אבל יוצרם החליט שהמעמד מחייב כפפות.
מכאן יעבור מיקי העכבר אבולוציה איטית אך ברורה, גם במראה שלו וגם באופיו. זה היה בשנות ה-30 וה-40 של המאה, כשדיסני שאף לבסס את מיקי כסמל של חברת "וולט דיסני". אז החל תהליך מכוון של "התמתנות" למיקי. פיו הארוך קוצר, האוזניים עוגלו לעיגול מושלם מכל זווית ועיניו הפכו לעיגולים לבנים גדולים עם אישונים קטנים המבטאים רגשות.
אגב, לקח זמן עד שהתקבע המראה הקבוע של עיניו של מיקי. לפני כן היו תקופות בהן הוא צויד בעיני כפתור שחורות וקטנות, בעוד שבסרטונים אחרים עיניו היו לבנות והאישונים שחורים. הגבות של מיקי היו עוד יותר חמקניות - לעתים הן נעלמו לגמרי ובסרטונים אחרים הן חזרו לסירוגין.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים במאמר מפורסם וקבע שמיקי עבר תהליך של ניאוטניה (neoteny), כלומר הפך דומה יותר ויותר לתינוק אנושי. ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב, רגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד החוקר טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר משפחה מנומס ואוהב. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי הפכו לחיוכים והדמות נעשתה יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
#אופי
גם אופיו של מיקי העכבר השתנה לחלוטין עם השנים. אם במקור הוא היה עקשן, חצוף ואפילו אלים, בשנות ה-20 התגלה לו אויבו המושבע לרבע המאה הבאה - חתול גדול ששמו פיט והצליח בקביעות לעצבן אותו.
כבר בסרט "פנטסיה", מההופעות המוקדמות והידועות שלו, מיקי כשוליית הקוסם לא ממש אוהב לעבוד ולהתאמץ ובמקום זאת מכשף מטאטא (היום הוא היה מתכנת אותו) שיעבוד בשבילו, מה שמסתיים בכישלון חרוץ.
עם השנים מיקי הפך לחביב הילדים הקטנים ואמריקאי להדהים. מככב בסדרות אנימציה לפעוטות ומככב על בגדים וצעצועים לילדים.
מיקי של העשורים האחרונים מותג מחדש כדמות אנושית יותר, ידידותית יותר לילדים וקצת חוזרת ומחוברת לשורשים המרדניים והמגניבים שלו. עם השנים הוא הפך לקמע הרשמי והסחי משהו של תאגיד דיסני, מתקשר לאופי המותג והתדמית המתוקה שלו.
הנה תולדותיו של מיקי מאוס:
http://youtu.be/r7C9DJmRjBE
המיקי מאוס הראשון משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
חלק מאי פעם - מיקי מאוס 2022 (עברית):
https://youtu.be/H7TIsy8D4Iw
סיפורו של מיקי העכבר:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
ולמה בעצם הוא תמיד עם כפפות?
https://youtu.be/3R3cvbLsbAk
מה הפך את מיקי מאוס לגיבור תרבות?
גיבור הסרטים המצוירים בכל הזמנים הוא ללא ספק מיקי מאוס. מיקי העכבר היה דמות האנימציה והקומיקס הראשונה שהומצאה על ידי וולט דיסני והוא כיכב בסרטי אנימציה רבים. שמו הפך כמעט שם נרדף לסרטים מצוירים, עד שרבים כינו את הסרטים המצוירים "מיקי מאוס".. הוא הפך לסימן היכר, מעין לוגו של חברת וולט דיסני והוא ידוע בכל העולם כאחד מהסמלים של התרבות האמריקאית. בשנת 1978, לכבוד יום הולדתו ה-50, היה מיקי מאוס לדמות המצוירת הראשונה שקיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
בתחילה נקרא מיקי בשם "מורטימר מאוס", אך בעקבות טענות שהשם "מורטימר" ארוך מדי, שינה וולט דיסני את השם ל"מיקי". התוספת "מאוס" היא מהמילה עכבר באנגלית (mouse).
הסרט הראשון שבו כיכב מיקי מאוס נקרא "ספינת הקיטור ווילי". זה היה סרטון האנימציה המדבר הראשון. הסרטון הזה, בשחור-לבן, הציג את מיקי, משיט ספינת הקיטור, את פיט השחור ו"מיני מאוס" אהובתו. בסרטוני ההמשך יצטרפו אליהם גם הכלב פלוטו, שכנם, הברווז הרגזן דונלד דאק, גופי השכן המבולגן ועוד.
רבים לא יודעים אך הופעת הבכורה של מיקי מאוס הייתה בסרט קצר ולא מוכר בשם "Plane Crazy".
הנה הסרטון הראשון של מיקי משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
תולדותיו של מיקי מאוס:
https://youtu.be/CJ56IDYq_ns
מיקי מאוס בסרטון (עברית):
https://youtu.be/bItZT0ZJe20
סיפורו של מיקי מאוס:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
סרטון קצר של מיקי מאוס:
http://youtu.be/6CweTusnvXE
מיני מאוס עושה חיים (בעברית):
https://youtu.be/OxTii5SVYTY
ומיקי מאוס מנסה לשמור על קרירות:
http://youtu.be/17BeQrjmaA4
למה מיקי מאוס וחבריו לובשים כפפות לבנות?
מיקי מאוס, הדמות האייקונית של דיסני, הוא לא רק עכבר מצויר אלא סמל תרבותי שמלווה אותנו כבר מאה שנה. אחד המאפיינים הבולטים ביותר שלו, כמו גם של חבריו המצוירים, הוא הכפפות הלבנות שהוא עוטה כמעט בכל הופעותיו. אבל למה בעצם? התשובה לשאלה הזו טמונה בשילוב של טכנולוגיה, אמנות והיסטוריה.
מסורת הכפפות החלה במיקי מאוס של דיסני בשנת 1929, והיא נמשכה בדונלד דאק, גופי, באגס באני וכולם, כולל קראסטי הליצן במשפחת סימפסון ועד דמויות משחקי וידאו לובשות כפפות כמו מריו וסוניק.
בתחילת דרכו של הקולנוע המצויר, האנימציה הייתה בשחור-לבן. בעידן הזה, היה קשה להבחין בפרטים קטנים, במיוחד כאשר מדובר בדמויות עם גפיים דקיקות כמו אלו של מיקי מאוס. כפפות לבנות סיפקו פתרון פשוט ויעיל – הן יצרו ניגוד ברור בין הידיים לבין שאר הגוף הכהה של הדמויות. כך יכולים היו הצופים לזהות בקלות את תנועות הידיים ולהתחבר טוב יותר להבעות ולפעולות שלהן.
מעבר לכך, הכפפות הלבנות הושפעו גם מעולם הבמה, ממופעי וודוויל ובעיקר מהופעות מינסטרל ועוד יותר - משחקנים לבנים שהיו מתאפרים כשחורים, בסגנון "בלאק פייס", כשהם מופיעים. גם שחקנים כמו צ'רלי צ'פלין נהגו להשתמש באביזרים בולטים כדי להדגיש את תנועותיהם בסרטים אילמים, והכפפות הפכו לסמל של אלגנטיות וסטייל באותה תקופה.
אבל יש כאן גם רובד נוסף – האנשה. מיקי מאוס וחבריו הם דמויות מואנשות, כלומר בעלי חיים עם תכונות אנושיות. הכפפות הלבנות לא רק עזרו להדגיש את הידיים אלא גם יצרו תחושת קרבה ואנושיות לדמויות. הן הפכו את מיקי לדמות שקל יותר להזדהות איתה, כאילו הוא לא רק עכבר מצויר אלא חבר קרוב.
מעבר לטכניקה ולאסתטיקה, הכפפות הפכו לחלק בלתי נפרד מהזהות של הדמויות. הן מעניקות להן מראה ייחודי ומזוהה מידית. נסו לדמיין את מיקי בלי כפפות – זה פשוט לא אותו דבר. הכפפות הפכו לסמל תרבותי שמייצג את התמימות והקסם של עולם האנימציה הקלאסי.
אז בפעם הבאה שאתם רואים את מיקי מאוס מנופף לכם עם כפפותיו הלבנות, תזכרו שהן לא רק פריט אופנה אלא חלק מסיפור ארוך ומרתק של יצירת דמות שתוכננה כך שתצליח לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו.
הנה גיבורי הכפפות הלבנות (עברית):
https://youtu.be/XIepGJvUA7I
מיקי מאוס בסרטון מוקדם:
https://youtu.be/OjufUxbDBlM
גם דונלד דאק עם כפפות לבנות:
https://youtu.be/aOuD8O0xBcA
טום וג'רי:
https://youtu.be/QpEfHVFilRc
גופי גם:
https://youtu.be/PapYDPRgxaQ
ובאגס באני:
https://youtu.be/9xRlQCKD_io
איך האבולוציה מקרבת הורים לילדיהם?
איך לעג ילדים הוליד את זרם הפופ ארט?
"תראה מיקי" (Look mickey), הציור של רוי ליכטנשטיין משנת 1961, הוא הציור שבישר את זרם הפופ ארט באמנות. אולי קשה להאמין, אבל הכל התחיל מאילוץ של אב נבוך וילדו המתמודד עם ביקורת או ירידות של חבריו...
נחזור לשלהי שנות ה-40 של המאה העשרים. בתקופה זו עובד האמן הצעיר ליכטנשטיין, בקליבלנד שבאוהיו. הוא מפרנס את עצמו ואת המשפחה הצעירה שאך הקים, בעבודות חלקיות, של עיצוב חלונות ראווה, עיצוב רהיטים ושרטוט תעשייתי.
לקראת סוף שנות ה-50 ליכטנשטיין מתחיל ליצור באמנות מופשטת, אבסטרקטית. במהלך ההתנסות הזו, הוא יוצר עבודות מופשטות בצבע ומשתמש בין השאר בטלאים של פסים.
מיטשל, ילדו של ליכטנשטיין, התלונן באותה תקופה שחבריו בבית הספר לועגים לו. מסתבר לאב שהילדים מעליבים את בנו שאביו, כלומר הוא, אינו צייר טוב. זאת כי הוא מצייר רק אמנות מופשטת, או בשפה של הילדים "לא ברור מה רואים בשרבוטים הלא מובנים שלו".
רוי ליכטנשטיין מכיר את הדעות הללו על אמנות מופשטת, אבל הוא מחליט לסייע לבנו ולהוכיח לחבריו הלועגים שאביו יכול בהחלט לצייר, ודאי לא רק ליצור כתמי צבע ושרבוטים.
מדובר בתחילת שנות ה-60 והאמן מוצא בספר ילדים ציור קומיקס משעשע של דונלד דק שקורא לעבר מיקי מאוס בבועת דיבור "ראה מיקי, חיברתי אחד גדול!" ומיקי מצחקק, כי הוא רואה שדונלד שסבור שהוא לכד דג ענק, אך למעשה הוא תפס את הז'קט של עצמו...
זה הרגע שבו צץ לאמן הרעיון לגבי אסתטיקה, שבדיעבד תגדיר אותו כמבשר של זרם ה"פופ-ארט". כי כאן נולד הרעיון ליצירה שתזמין ותגלה את הפופ ארט לעולם האמנות.
כשהוא לוקח השראה ואפילו קצת מעתיק מתמונת הקומיקס הזו, רוי ליכטנשטיין יוצר את הציור שלו על בד קנבס ענקי. אבל בציור שלו הוא משתמש בצבעי יסוד בלבד, בצירוף שחור ולבן.
הציור הזה, לכשיושלם, יהפוך ליצירה מדוברת. ליכטנשטיין מוציא את דמויות הקומיקס מעולם של שעשוע ובידור לילדים ומביא אותם היישר אל קירות המוזיאון ומשם אל תולדות האמנות.
מכאן כבר מתחיל הכל להמריא. הילדים ככל הנראה נרגעים מהלעג ומיטשל יכול לחזור לשעשועים ולמשחקים. רוי ליכטנשטיין, ביחד עם אנדי וורהול, הופך די מהר לאחד ממובילי תנועת הפופ ארט, זרם שיהפוך את האמנות המודרנית של שנות ה-60 ואילך לצבעונית ומחייכת הרבה יותר, מזמינה בעיני הציבור יותר מאמנות מופשטת ואפילו מייצרת פרנסה טובה לאמנים שיוצרים בה.
הנה סיפורו של הציור "מיקי, תראה!" של רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/mXZHfKlsxRc
הציור שהתחיל את השינוי בכלל יצירתו של האמן ובסגנון הפופ ארט כולו:
https://youtu.be/L-DkXjG_Q_M
והשינוי בתפיסת האמן והפופ-ארט שיתרחש בהמשך:
https://youtu.be/6jowA-pH-Y8
לא רבים יודעים שמיקי העכבר, בשבילכם "מיקי מאוס" (Mickey Mouse), כמעט ולא נקרא מיקי. לדמות האנימציה הכי מפורסמת שלו וולט דיסני (Walt Disney) רצה לקרוא "מורטימר מאוס" (Mortimer Mouse), אך אשתו ליליאן שכנעה אותו שהשם נשמע יהיר מדי ומיקי ניצל מהתנשאות וכישלון במכנס קצר.
הדמות הופיעה לראשונה בהקרנת ניסיון פרטית ב-1928 בסרטון "פלאן קרייזי" (Plane Crazy), אך פרצה לתודעה הציבורית עם "סטימבוט וילי" (Steamboat Willie), שהוקרן ב-18 בנובמבר 1928 בניו יורק והיה הסרטון הראשון בכיכובו של מיקי העכבר שיצא לקהל הרחב עם סאונד מסונכרן.
היה זה אנימטור בשם אוב איוורקס (Ub Iwerks) שצייר בעצמו כמעט כל פריים בסרטון, הישג מדהים לפי כל קנה מידה. לא מעט בזכות השימוש החדשני שלו בסנכרון תמונה, אפקטים קוליים ומוסיקה היה הסרט הראשון הזה להצלחה ענקית ומיידית.
המדבב של מיקי היה כבר אז ולמשך עשורים רבים וולט דיסני בעצמו. הוא נהג לספר תמיד שאת האימפריה שלו הוא התחיל עם עכבר...
הגרסה המקורית של מיקי הייתה חדה ועוקצנית בהרבה מהדמות העגולה שאנו מכירים היום: היה לו גוף דק וזווייתי, אף ארוך, עיניים גדולות עם מתאר שחור ואישון עגול והתנהגות פרועה שלא פעם גבלה בנכלוליות גמורה. באותו סרטון ראשון, אגב, הוא מענה בעלי חיים בשמחה כדי לנגן בהם מוסיקה.
את הכפפות הלבנות שלו קיבל מיקי שנה אחרי לידת דמותו ומסיבות פרקטיות (מעשיות). זה היה בשל הצורך להבדיל בסרטי ה"שחור-לבן" של התקופה, בין הגוף לידיים. בעקבות מיקי, אגב, "הולבשו" כפפות מבדילות גם לדמויות מצוירות כמו דונלד דאק, גופי, באגס באני, מיני מאוס ואפילו האחים מריו שכבר לא נזקקו להן בעידן הסרט הצבעוני אבל יוצרם החליט שהמעמד מחייב כפפות.
מכאן יעבור מיקי העכבר אבולוציה איטית אך ברורה, גם במראה שלו וגם באופיו. זה היה בשנות ה-30 וה-40 של המאה, כשדיסני שאף לבסס את מיקי כסמל של חברת "וולט דיסני". אז החל תהליך מכוון של "התמתנות" למיקי. פיו הארוך קוצר, האוזניים עוגלו לעיגול מושלם מכל זווית ועיניו הפכו לעיגולים לבנים גדולים עם אישונים קטנים המבטאים רגשות.
אגב, לקח זמן עד שהתקבע המראה הקבוע של עיניו של מיקי. לפני כן היו תקופות בהן הוא צויד בעיני כפתור שחורות וקטנות, בעוד שבסרטונים אחרים עיניו היו לבנות והאישונים שחורים. הגבות של מיקי היו עוד יותר חמקניות - לעתים הן נעלמו לגמרי ובסרטונים אחרים הן חזרו לסירוגין.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים במאמר מפורסם וקבע שמיקי עבר תהליך של ניאוטניה (neoteny), כלומר הפך דומה יותר ויותר לתינוק אנושי. ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב, רגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד החוקר טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר משפחה מנומס ואוהב. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי הפכו לחיוכים והדמות נעשתה יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
#אופי
גם אופיו של מיקי העכבר השתנה לחלוטין עם השנים. אם במקור הוא היה עקשן, חצוף ואפילו אלים, בשנות ה-20 התגלה לו אויבו המושבע לרבע המאה הבאה - חתול גדול ששמו פיט והצליח בקביעות לעצבן אותו.
כבר בסרט "פנטסיה", מההופעות המוקדמות והידועות שלו, מיקי כשוליית הקוסם לא ממש אוהב לעבוד ולהתאמץ ובמקום זאת מכשף מטאטא (היום הוא היה מתכנת אותו) שיעבוד בשבילו, מה שמסתיים בכישלון חרוץ.
עם השנים מיקי הפך לחביב הילדים הקטנים ואמריקאי להדהים. מככב בסדרות אנימציה לפעוטות ומככב על בגדים וצעצועים לילדים.
מיקי של העשורים האחרונים מותג מחדש כדמות אנושית יותר, ידידותית יותר לילדים וקצת חוזרת ומחוברת לשורשים המרדניים והמגניבים שלו. עם השנים הוא הפך לקמע הרשמי והסחי משהו של תאגיד דיסני, מתקשר לאופי המותג והתדמית המתוקה שלו.
הנה תולדותיו של מיקי מאוס:
http://youtu.be/r7C9DJmRjBE
המיקי מאוס הראשון משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
חלק מאי פעם - מיקי מאוס 2022 (עברית):
https://youtu.be/H7TIsy8D4Iw
סיפורו של מיקי העכבר:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
ולמה בעצם הוא תמיד עם כפפות?
https://youtu.be/3R3cvbLsbAk
גיבור הסרטים המצוירים בכל הזמנים הוא ללא ספק מיקי מאוס. מיקי העכבר היה דמות האנימציה והקומיקס הראשונה שהומצאה על ידי וולט דיסני והוא כיכב בסרטי אנימציה רבים. שמו הפך כמעט שם נרדף לסרטים מצוירים, עד שרבים כינו את הסרטים המצוירים "מיקי מאוס".. הוא הפך לסימן היכר, מעין לוגו של חברת וולט דיסני והוא ידוע בכל העולם כאחד מהסמלים של התרבות האמריקאית. בשנת 1978, לכבוד יום הולדתו ה-50, היה מיקי מאוס לדמות המצוירת הראשונה שקיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
בתחילה נקרא מיקי בשם "מורטימר מאוס", אך בעקבות טענות שהשם "מורטימר" ארוך מדי, שינה וולט דיסני את השם ל"מיקי". התוספת "מאוס" היא מהמילה עכבר באנגלית (mouse).
הסרט הראשון שבו כיכב מיקי מאוס נקרא "ספינת הקיטור ווילי". זה היה סרטון האנימציה המדבר הראשון. הסרטון הזה, בשחור-לבן, הציג את מיקי, משיט ספינת הקיטור, את פיט השחור ו"מיני מאוס" אהובתו. בסרטוני ההמשך יצטרפו אליהם גם הכלב פלוטו, שכנם, הברווז הרגזן דונלד דאק, גופי השכן המבולגן ועוד.
רבים לא יודעים אך הופעת הבכורה של מיקי מאוס הייתה בסרט קצר ולא מוכר בשם "Plane Crazy".
הנה הסרטון הראשון של מיקי משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
תולדותיו של מיקי מאוס:
https://youtu.be/CJ56IDYq_ns
מיקי מאוס בסרטון (עברית):
https://youtu.be/bItZT0ZJe20
סיפורו של מיקי מאוס:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
סרטון קצר של מיקי מאוס:
http://youtu.be/6CweTusnvXE
מיני מאוס עושה חיים (בעברית):
https://youtu.be/OxTii5SVYTY
ומיקי מאוס מנסה לשמור על קרירות:
http://youtu.be/17BeQrjmaA4
מיקי מאוס, הדמות האייקונית של דיסני, הוא לא רק עכבר מצויר אלא סמל תרבותי שמלווה אותנו כבר מאה שנה. אחד המאפיינים הבולטים ביותר שלו, כמו גם של חבריו המצוירים, הוא הכפפות הלבנות שהוא עוטה כמעט בכל הופעותיו. אבל למה בעצם? התשובה לשאלה הזו טמונה בשילוב של טכנולוגיה, אמנות והיסטוריה.
מסורת הכפפות החלה במיקי מאוס של דיסני בשנת 1929, והיא נמשכה בדונלד דאק, גופי, באגס באני וכולם, כולל קראסטי הליצן במשפחת סימפסון ועד דמויות משחקי וידאו לובשות כפפות כמו מריו וסוניק.
בתחילת דרכו של הקולנוע המצויר, האנימציה הייתה בשחור-לבן. בעידן הזה, היה קשה להבחין בפרטים קטנים, במיוחד כאשר מדובר בדמויות עם גפיים דקיקות כמו אלו של מיקי מאוס. כפפות לבנות סיפקו פתרון פשוט ויעיל – הן יצרו ניגוד ברור בין הידיים לבין שאר הגוף הכהה של הדמויות. כך יכולים היו הצופים לזהות בקלות את תנועות הידיים ולהתחבר טוב יותר להבעות ולפעולות שלהן.
מעבר לכך, הכפפות הלבנות הושפעו גם מעולם הבמה, ממופעי וודוויל ובעיקר מהופעות מינסטרל ועוד יותר - משחקנים לבנים שהיו מתאפרים כשחורים, בסגנון "בלאק פייס", כשהם מופיעים. גם שחקנים כמו צ'רלי צ'פלין נהגו להשתמש באביזרים בולטים כדי להדגיש את תנועותיהם בסרטים אילמים, והכפפות הפכו לסמל של אלגנטיות וסטייל באותה תקופה.
אבל יש כאן גם רובד נוסף – האנשה. מיקי מאוס וחבריו הם דמויות מואנשות, כלומר בעלי חיים עם תכונות אנושיות. הכפפות הלבנות לא רק עזרו להדגיש את הידיים אלא גם יצרו תחושת קרבה ואנושיות לדמויות. הן הפכו את מיקי לדמות שקל יותר להזדהות איתה, כאילו הוא לא רק עכבר מצויר אלא חבר קרוב.
מעבר לטכניקה ולאסתטיקה, הכפפות הפכו לחלק בלתי נפרד מהזהות של הדמויות. הן מעניקות להן מראה ייחודי ומזוהה מידית. נסו לדמיין את מיקי בלי כפפות – זה פשוט לא אותו דבר. הכפפות הפכו לסמל תרבותי שמייצג את התמימות והקסם של עולם האנימציה הקלאסי.
אז בפעם הבאה שאתם רואים את מיקי מאוס מנופף לכם עם כפפותיו הלבנות, תזכרו שהן לא רק פריט אופנה אלא חלק מסיפור ארוך ומרתק של יצירת דמות שתוכננה כך שתצליח לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו.
הנה גיבורי הכפפות הלבנות (עברית):
https://youtu.be/XIepGJvUA7I
מיקי מאוס בסרטון מוקדם:
https://youtu.be/OjufUxbDBlM
גם דונלד דאק עם כפפות לבנות:
https://youtu.be/aOuD8O0xBcA
טום וג'רי:
https://youtu.be/QpEfHVFilRc
גופי גם:
https://youtu.be/PapYDPRgxaQ
ובאגס באני:
https://youtu.be/9xRlQCKD_io
#
הייתה זו עבודתו של חוקר ההתנהגות קונראד לורנץ (Konrad Lorenz) המפורסם, זוכה פרס נובל לפיזיקה, שגילתה לעולם את ההסבר לאהבת הורים לילדיהם הרכים.
ה"קינדרסכמה" (Kinderschema) של לורנץ, בעברית "סכמת התינוק המתוק", כך הוא כינה את המנגנון האבולוציוני הזה שגורם להורים שלנו לטפל בנו בינקותנו ולנו לעשות בשלנו בבוא היום.
לורנץ היה מדען וחוקר ידוע של בעלי חיים וזוכה פרס נובל. את הפרס הוא קיבל על מחקר שערך בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. תוכלו לראותו בתגית "החתמה, קרטון". אך בקיצור נסביר שהוא זה שגילה שבעלי חיים מסוימים, כמו גוזלי אווזים למשל, דבקים בדמות הראשונה שהם רואים אחרי בקיעתם מהביצה.
איך זה בא לידי ביטוי? - מרגע שנחשפו אל אותה דמות ראשונה, הם יילכו אחריה ויחקו אותה כמו הייתה אימם. הדמות הזו היא לרוב כמובן האם, אבל לורנץ עשה ניסויים והוכיח שאפרוחים שנחשפו דווקא אליו ראשונים דבקו בו והלכו אחריו כמו אחרי אם.
אבל נחזור לחמידות של הצאצאים. איך היא פועלת כדי שהורים יאהבו את ילדיהם? - לפי ההסבר של לורנץ יש תכונות תינוקיות המעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם. זו בעצם ה"חמידות" של התינוקות שלנו שתגרום לנו לאהוב ולטפל בהם כל כך טוב.
לורנץ הטעים שה"קינדרסכמה" מאפיינת כל תינוק אנושי, כמו גם גורים של בעלי חיים ומטרתה היא לעודד את ההורים לטפל בתינוקות. תפקידו האבולוציוני של רגש ה"חמידות", הוא כתב במאמר מ-1943, מתעורר בנו כשאנו רואים תינוק ומתלהבים ממנו ואם אנו ההורים - אז לטפל בו.
לורנץ ממש הגדיר את התינוק החמוד בעינינו. ראש גדול יחסית לגוף, כשהגוף עצמו הוא שמנמן, מצח גבוה, עיניים גדולות, פה ואף קטנטנים וגפיים קצרות.
למעשה, גרס קונראד לורנץ, כל תינוק וגור של בעל חיים מצויד ב"קינדרסכמה", אותה חמידות מולדת שמטרתה לעודד את הוריו לטפל בו.
אגב, לורנץ היה פרופסור נאצי, האמין באידאולוגיה הנאצית וערך מחקרים שתמכו בה. אחרי המלחמה הוא התחרט על חברותו במפלגה וגרס שמעולם הוא לא חשב שמישהו יתרגם את רעיונותיו על הברירה הטבעית לרצח והשמדה. זה טיעון מעניין אך קצת מוזר לפרופסור אוסטרי וזוכה פרס נובל, כשהספר הכי נמכר באותה תקופה הוא "מיין קאמפף" המפרט בהקפדה את תכניותיו השטניות ודעותיו הנוראות של היטלר.
#החמידות של מיקי מאוס
אפילו וולט דיסני גילה את הקינדרסכמה, אם במודע ואם שלא במודע ובבירור עוד לפני שהמדע הכיר במנגנון הזה.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים שמיקי עבר במהלך השנים וזיהה תהליך של ניאוטניה (neoteny), בו המראה העכברי של פניו עם אפו הארוך של מיקי הפכו דומים יותר ויותר לתינוק אנושי, בעל ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב ורגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
בחברת דיסני של אותה תקופה אימצו את הקינדרסכמה של לורנץ, מה שהתבטא ובדף הוראות שהגדיר לאנימטורים, מי שציירו את האנימציה, את התכונות הדרושות ליצירת דמויות חמודות. זה אכן הוביל לכמה מהדמויות החמודות שייצר תאגיד דיסני ועונות על תיאור החמידות לפי לורנץ.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר מנומס ואוהב לכל המשפחה. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי המוקדם והחתרני הפכו לחיוכים וחיבוקים, כשהדמות הופכת יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
הנה קינדרסכמה - סכמת התינוק המתוק:
https://youtu.be/dfsbspNlI14
החמידות של התינוק:
https://youtu.be/9EJ2TKi0Kcw
זה כך גם בטבע (להגדיל למסך מלא):
https://youtu.be/ecdxhXQ7LGI
מצגת וידאו על החמידות והתינוק:
https://youtu.be/MqX2IzzVAcU
תינוק חמדמד (מסך מלא):
https://youtu.be/YVkb3BqVAUM
ומיקי מאוס שהפך מעכבר לחמוד - ומצליח:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
הייתה זו עבודתו של חוקר ההתנהגות קונראד לורנץ (Konrad Lorenz) המפורסם, זוכה פרס נובל לפיזיקה, שגילתה לעולם את ההסבר לאהבת הורים לילדיהם הרכים.
ה"קינדרסכמה" (Kinderschema) של לורנץ, בעברית "סכמת התינוק המתוק", כך הוא כינה את המנגנון האבולוציוני הזה שגורם להורים שלנו לטפל בנו בינקותנו ולנו לעשות בשלנו בבוא היום.
לורנץ היה מדען וחוקר ידוע של בעלי חיים וזוכה פרס נובל. את הפרס הוא קיבל על מחקר שערך בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. תוכלו לראותו בתגית "החתמה, קרטון". אך בקיצור נסביר שהוא זה שגילה שבעלי חיים מסוימים, כמו גוזלי אווזים למשל, דבקים בדמות הראשונה שהם רואים אחרי בקיעתם מהביצה.
איך זה בא לידי ביטוי? - מרגע שנחשפו אל אותה דמות ראשונה, הם יילכו אחריה ויחקו אותה כמו הייתה אימם. הדמות הזו היא לרוב כמובן האם, אבל לורנץ עשה ניסויים והוכיח שאפרוחים שנחשפו דווקא אליו ראשונים דבקו בו והלכו אחריו כמו אחרי אם.
אבל נחזור לחמידות של הצאצאים. איך היא פועלת כדי שהורים יאהבו את ילדיהם? - לפי ההסבר של לורנץ יש תכונות תינוקיות המעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם. זו בעצם ה"חמידות" של התינוקות שלנו שתגרום לנו לאהוב ולטפל בהם כל כך טוב.
לורנץ הטעים שה"קינדרסכמה" מאפיינת כל תינוק אנושי, כמו גם גורים של בעלי חיים ומטרתה היא לעודד את ההורים לטפל בתינוקות. תפקידו האבולוציוני של רגש ה"חמידות", הוא כתב במאמר מ-1943, מתעורר בנו כשאנו רואים תינוק ומתלהבים ממנו ואם אנו ההורים - אז לטפל בו.
לורנץ ממש הגדיר את התינוק החמוד בעינינו. ראש גדול יחסית לגוף, כשהגוף עצמו הוא שמנמן, מצח גבוה, עיניים גדולות, פה ואף קטנטנים וגפיים קצרות.
למעשה, גרס קונראד לורנץ, כל תינוק וגור של בעל חיים מצויד ב"קינדרסכמה", אותה חמידות מולדת שמטרתה לעודד את הוריו לטפל בו.
אגב, לורנץ היה פרופסור נאצי, האמין באידאולוגיה הנאצית וערך מחקרים שתמכו בה. אחרי המלחמה הוא התחרט על חברותו במפלגה וגרס שמעולם הוא לא חשב שמישהו יתרגם את רעיונותיו על הברירה הטבעית לרצח והשמדה. זה טיעון מעניין אך קצת מוזר לפרופסור אוסטרי וזוכה פרס נובל, כשהספר הכי נמכר באותה תקופה הוא "מיין קאמפף" המפרט בהקפדה את תכניותיו השטניות ודעותיו הנוראות של היטלר.
#החמידות של מיקי מאוס
אפילו וולט דיסני גילה את הקינדרסכמה, אם במודע ואם שלא במודע ובבירור עוד לפני שהמדע הכיר במנגנון הזה.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים שמיקי עבר במהלך השנים וזיהה תהליך של ניאוטניה (neoteny), בו המראה העכברי של פניו עם אפו הארוך של מיקי הפכו דומים יותר ויותר לתינוק אנושי, בעל ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב ורגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
בחברת דיסני של אותה תקופה אימצו את הקינדרסכמה של לורנץ, מה שהתבטא ובדף הוראות שהגדיר לאנימטורים, מי שציירו את האנימציה, את התכונות הדרושות ליצירת דמויות חמודות. זה אכן הוביל לכמה מהדמויות החמודות שייצר תאגיד דיסני ועונות על תיאור החמידות לפי לורנץ.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר מנומס ואוהב לכל המשפחה. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי המוקדם והחתרני הפכו לחיוכים וחיבוקים, כשהדמות הופכת יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
הנה קינדרסכמה - סכמת התינוק המתוק:
https://youtu.be/dfsbspNlI14
החמידות של התינוק:
https://youtu.be/9EJ2TKi0Kcw
זה כך גם בטבע (להגדיל למסך מלא):
https://youtu.be/ecdxhXQ7LGI
מצגת וידאו על החמידות והתינוק:
https://youtu.be/MqX2IzzVAcU
תינוק חמדמד (מסך מלא):
https://youtu.be/YVkb3BqVAUM
ומיקי מאוס שהפך מעכבר לחמוד - ומצליח:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
מיקי מאוס
"תראה מיקי" (Look mickey), הציור של רוי ליכטנשטיין משנת 1961, הוא הציור שבישר את זרם הפופ ארט באמנות. אולי קשה להאמין, אבל הכל התחיל מאילוץ של אב נבוך וילדו המתמודד עם ביקורת או ירידות של חבריו...
נחזור לשלהי שנות ה-40 של המאה העשרים. בתקופה זו עובד האמן הצעיר ליכטנשטיין, בקליבלנד שבאוהיו. הוא מפרנס את עצמו ואת המשפחה הצעירה שאך הקים, בעבודות חלקיות, של עיצוב חלונות ראווה, עיצוב רהיטים ושרטוט תעשייתי.
לקראת סוף שנות ה-50 ליכטנשטיין מתחיל ליצור באמנות מופשטת, אבסטרקטית. במהלך ההתנסות הזו, הוא יוצר עבודות מופשטות בצבע ומשתמש בין השאר בטלאים של פסים.
מיטשל, ילדו של ליכטנשטיין, התלונן באותה תקופה שחבריו בבית הספר לועגים לו. מסתבר לאב שהילדים מעליבים את בנו שאביו, כלומר הוא, אינו צייר טוב. זאת כי הוא מצייר רק אמנות מופשטת, או בשפה של הילדים "לא ברור מה רואים בשרבוטים הלא מובנים שלו".
רוי ליכטנשטיין מכיר את הדעות הללו על אמנות מופשטת, אבל הוא מחליט לסייע לבנו ולהוכיח לחבריו הלועגים שאביו יכול בהחלט לצייר, ודאי לא רק ליצור כתמי צבע ושרבוטים.
מדובר בתחילת שנות ה-60 והאמן מוצא בספר ילדים ציור קומיקס משעשע של דונלד דק שקורא לעבר מיקי מאוס בבועת דיבור "ראה מיקי, חיברתי אחד גדול!" ומיקי מצחקק, כי הוא רואה שדונלד שסבור שהוא לכד דג ענק, אך למעשה הוא תפס את הז'קט של עצמו...
זה הרגע שבו צץ לאמן הרעיון לגבי אסתטיקה, שבדיעבד תגדיר אותו כמבשר של זרם ה"פופ-ארט". כי כאן נולד הרעיון ליצירה שתזמין ותגלה את הפופ ארט לעולם האמנות.
כשהוא לוקח השראה ואפילו קצת מעתיק מתמונת הקומיקס הזו, רוי ליכטנשטיין יוצר את הציור שלו על בד קנבס ענקי. אבל בציור שלו הוא משתמש בצבעי יסוד בלבד, בצירוף שחור ולבן.
הציור הזה, לכשיושלם, יהפוך ליצירה מדוברת. ליכטנשטיין מוציא את דמויות הקומיקס מעולם של שעשוע ובידור לילדים ומביא אותם היישר אל קירות המוזיאון ומשם אל תולדות האמנות.
מכאן כבר מתחיל הכל להמריא. הילדים ככל הנראה נרגעים מהלעג ומיטשל יכול לחזור לשעשועים ולמשחקים. רוי ליכטנשטיין, ביחד עם אנדי וורהול, הופך די מהר לאחד ממובילי תנועת הפופ ארט, זרם שיהפוך את האמנות המודרנית של שנות ה-60 ואילך לצבעונית ומחייכת הרבה יותר, מזמינה בעיני הציבור יותר מאמנות מופשטת ואפילו מייצרת פרנסה טובה לאמנים שיוצרים בה.
הנה סיפורו של הציור "מיקי, תראה!" של רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/mXZHfKlsxRc
הציור שהתחיל את השינוי בכלל יצירתו של האמן ובסגנון הפופ ארט כולו:
https://youtu.be/L-DkXjG_Q_M
והשינוי בתפיסת האמן והפופ-ארט שיתרחש בהמשך:
https://youtu.be/6jowA-pH-Y8
