שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
באיזה מכרה מלח יש אגם וקתדרלה?
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
מהו הטעם המלוח של המלח וכיצד קוצרים אותו?
המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.
כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.
איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.
רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.
ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.
מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.
במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.
בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.
כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.
אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.
הנה תהליך הייצור של המלח מהים:
https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q
בריכות האידוי:
http://youtu.be/bTVc4UqgwVo
וקוצרי מלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
מכרות מלח
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.
כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.
איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.
רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.
ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.
מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.
במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.
בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.
כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.
אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.
הנה תהליך הייצור של המלח מהים:
https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q
בריכות האידוי:
http://youtu.be/bTVc4UqgwVo
וקוצרי מלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
