שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועל מכשיר שיקוף?
בשדות התעופה ובתחנות רכבת רבים בעולם המערבי ניתן למצוא מכשירי שיקוף (Luggage Scanner) שמראים את תוכן התיקים והמזוודות של הנוסעים. מכשירים אלו הם גלאי אבטחה מתקדמים, המופעלים כדי למנוע פיגועים במטוסים וברכבות, כמו גם בתחנות ובנמלי תעופה הומי-אדם.
מכשיר השיקוף הומצא בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, כשמכה של חטיפות מטוסים הכריחה את אנשי הביטחון למצוא דרך מהירה ויעילה לבדוק מה הנוסעים מנסים להעלות איתם למטוסים.
מכשירי השיקוף המודרניים שוכללו עוד יותר לאחר הפיגועים הנוראים של ה-9/11. הם דיגיטליים ומזהים בזמן אמת את תכולת המזוודות והתיקים. חלקם כה מתקדמים עד שפורסם לא פעם שהם חושפים גם את גופם של הנבדקים מתחת לבגדיהם, ביחד עם זיהוי כלי הנשק שהם עלולים לשאת עימם.
אבל איך עובד מכשיר השיקוף של שדות התעופה? - כמו מכשיר הרנטגן בבית החולים, גם המכשיר הזה יורה קרני רנטגן על המזוודות והחפצים שלכם, שמוכנסים לתוכו. בצדו השני מותקנים בו חיישנים מיוחדים, הקולטים את קרני הרנטגן הללו ומעבירים את המידע שנאסף בהם למחשב.
המחשב מתרגם את תכולת המזוודות והחפצים לתמונה צבעונית של ממש. כל סוג של חומר מקבל צבע משלו. כך זוכים חומרים אורגניים, כמו בגדים ומזון, להופיע בדרך כלל על המסך בכתום. פלסטיק וזכוכית מופיעים לרוב בכחול או ירוק ומתכת לרוב תופיע בשחור.
באופן זה יכול הבודק לראות על המסך את תכולת כל התיק שלכם, מבלי לפתוח אותו. ואגב, הצבעים שעל המסך, של סוגי החומרים שבתיק, יכולים אולי להשתנות מיצרן ליצרן, אבל העיקרון יישאר דומה.
המערכות החדישות אפילו יותר מתקדמות - יש להן תוכנה שיודעת לזהות אוטומטית דברים חשודים, אפשר להגדיל את התמונה כדי לראות פרטים קטנים, וכמו במשחק מחשב, ניתן אפילו לראות את החפץ מכמה זוויות שונות.
ומה עם הקרינה של מכשירי השיקוף? אז התשובה הקצרה היא שאין מה לדאוג. המכשירים הללו בטוחים לחלוטין. רמת הקרינה שלהם היא כ-1/10,000 מזו של צילום רנטגן רפואי, עשירית האלפית קרינה מזו של הרנטגן בבית החולים. זו קרינה כה חלשה שאפילו סרטי הצילום בתיק לא ייפגעו. מיגון מיוחד מסביב למכשיר נועד להוסיף לבטיחותו ובדיקות בטיחות מתבצעות בו בקביעות.
גם הבודקים שמפעילים את המכשירים הללו הם מומחים שעברו הכשרה מיוחדת. עליהם לדעת בדיוק איך נראים סוגים ומינים שונים של חפצים על המסך ולזהות תוך שניות דברים חשודים. מדובר העבודה שמחייבת ריכוז רב ותשומת לב לפרטים.
מן הסתם, הדורות הבאים של מכשירי השיקוף (אולי הנוכחיים בזמן קריאת הערך) יהיו מצוידים גם ביכולות AI שיסייעו וייתנו התראה נוספת, לצורך איתור של חפצים חשודים כאלה.
הנה מכשירי השיקוף המודרניים:
https://youtu.be/WeqUjlhRvoE
מכשיר השיקוף מקרוב:
http://youtu.be/N47S-T4Xfh0
ומכשירי השיקוף שמשתפרים כל הזמן:
https://youtu.be/nyG8XAmtYeQ
כיצד היה וילהלם רנטגן לראשון שזכה בפרס נובל?
וִילְהֵלְם רֶנְטְגֶן (Wilhelm Röntgen), פיזיקאי ומדען גרמני, הוא ראשון הזוכים בפרס נובל לפיזיקה ובכלל.
זה היה בשנת 1901. אבל סיפורו של החוקר המרתק הזה מתחיל שש שנים לפני כן, ב-1895. רנטגן ערך באותה תקופה ניסויים עם שפופרת קתודית, סוג של מנורה ייחודית. לפתע הוא הבחין בדבר מוזר - מסך הבריום, שהיה מצופה בחומר פלואורסנטי, החל לזהור ללא סיבה או הסבר כלשהו.
רנטגן הופתע, במיוחד בשל העובדה שהשפופרת הייתה עטופה בנייר שחור ואטום שמנע יציאה של אור החוצה. המדען הבין שלגמרי במקרה הוא גילה משהו חדש ומעניין. ולא סתם מעניין אלא מדהים - זו ככל הנראה קרינה, שהיא בלתי נראית וחודרת דרך חומרים.
במהלך השבועות הבאים ותוך בדיקת הקרניים החדשות שגילה, הסתגר וילהלם הסקרן במעבדה שלו, כשהוא אוכל וישן בה. הוא לא הפסיק לערוך ניסויים מגוונים ובהדרגה למד באופן ברור שהקרינה המסתורית הזו חודרת דרך חומרים רבים ונבלעת רק על ידי עופרת.
הניסוי המפורסם ביותר שלו במהלך המחקרים הללו הנםיק את צילום הרנטגן המפורסם ביותר, צילום ידה של אשתו, אנה ברטה רנטגן, בו אפשר היה לראות את העצמות שבתוך היד - מבחוץ.
הצילום הזה, אגב, נחשב לצילום הרנטגן הראשון בהיסטוריה.
מכיוון שלא ידע בדיוק מה טיבה של הקרינה החדשה, רנטגן קרא לה "קרני X". למה דווקא X? כי זו היה מנהג מקובל, מעין מוסכמה במתמטיקה ובמדע לכנות כך כל דבר לא ידוע. לצד השם הנוסף "קרני רנטגן", שניתן במהלך השנים, יישאר השם הזה, X-rays, עד היום, בתור שמן של הקרניים הללו - גם מאה ויותר שנים אחרי שפוצח טבען של הקרניים והקרינה והן מפוענחות לחלוטין.
הגילוי הזה שינה את עולם הרפואה באופן בלתי נתפס. בזכותו התאפשר לרופאים לקבל מבט אל תוך הגוף האנושי, מבלי הצורך לנתח אותו. זה אמנם מבט מוגבל, בעיקר לעצמות, אבל זו הייתה מהפכה אמיתית, שכאמור זיכתה את החוקר הגאון רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה.
ורנטגן הצנוע עשה עוד מעשה מדהים. באלטרואיזם ואנושיות מופתיים הוא קבע שהתגלית שלו צריכה להיות תרומה לאנושות כולה וסירב לרשום עליה פטנט ולהתעשר עושר עצום. וכך, במקום שיהיה מקור לעושר אישי ורווחה אינסופית לו ולמשפחתו, הפך מכשיר הרנטגן לנפוץ בעולם כולו, הציל אינספור חיים והקל על סבלם של מאות מיליוני אנשים, מכל הארצות והמעמדות, במהלך השנים.
זו ללא ספק דוגמה מעוררת השראה למדען אמיתי שהאמין בכל ליבו שעל המדע לשרת את טובת האנושות ולא רק את תהילת המדענים.
על שמו של רנטגן נקראת יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, "רנטגן" וכן היסוד הכימי רנטגניום.
הנה סיפורו של רנטגן ופרס הנובל הראשון (עברית):
https://youtu.be/vSCatc-O-DI
כך הוא גילה את קרני הרנטגן (מתורגם):
https://youtu.be/gsV7SJDDCY4
ואלה קרני ה-X, הקרניים שזיכו את רנטגן בפרס הנובל הראשון לפיזיקה (מתורגם):
https://youtu.be/ydbEI23XieA
מכשיר שיקוף
בשדות התעופה ובתחנות רכבת רבים בעולם המערבי ניתן למצוא מכשירי שיקוף (Luggage Scanner) שמראים את תוכן התיקים והמזוודות של הנוסעים. מכשירים אלו הם גלאי אבטחה מתקדמים, המופעלים כדי למנוע פיגועים במטוסים וברכבות, כמו גם בתחנות ובנמלי תעופה הומי-אדם.
מכשיר השיקוף הומצא בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, כשמכה של חטיפות מטוסים הכריחה את אנשי הביטחון למצוא דרך מהירה ויעילה לבדוק מה הנוסעים מנסים להעלות איתם למטוסים.
מכשירי השיקוף המודרניים שוכללו עוד יותר לאחר הפיגועים הנוראים של ה-9/11. הם דיגיטליים ומזהים בזמן אמת את תכולת המזוודות והתיקים. חלקם כה מתקדמים עד שפורסם לא פעם שהם חושפים גם את גופם של הנבדקים מתחת לבגדיהם, ביחד עם זיהוי כלי הנשק שהם עלולים לשאת עימם.
אבל איך עובד מכשיר השיקוף של שדות התעופה? - כמו מכשיר הרנטגן בבית החולים, גם המכשיר הזה יורה קרני רנטגן על המזוודות והחפצים שלכם, שמוכנסים לתוכו. בצדו השני מותקנים בו חיישנים מיוחדים, הקולטים את קרני הרנטגן הללו ומעבירים את המידע שנאסף בהם למחשב.
המחשב מתרגם את תכולת המזוודות והחפצים לתמונה צבעונית של ממש. כל סוג של חומר מקבל צבע משלו. כך זוכים חומרים אורגניים, כמו בגדים ומזון, להופיע בדרך כלל על המסך בכתום. פלסטיק וזכוכית מופיעים לרוב בכחול או ירוק ומתכת לרוב תופיע בשחור.
באופן זה יכול הבודק לראות על המסך את תכולת כל התיק שלכם, מבלי לפתוח אותו. ואגב, הצבעים שעל המסך, של סוגי החומרים שבתיק, יכולים אולי להשתנות מיצרן ליצרן, אבל העיקרון יישאר דומה.
המערכות החדישות אפילו יותר מתקדמות - יש להן תוכנה שיודעת לזהות אוטומטית דברים חשודים, אפשר להגדיל את התמונה כדי לראות פרטים קטנים, וכמו במשחק מחשב, ניתן אפילו לראות את החפץ מכמה זוויות שונות.
ומה עם הקרינה של מכשירי השיקוף? אז התשובה הקצרה היא שאין מה לדאוג. המכשירים הללו בטוחים לחלוטין. רמת הקרינה שלהם היא כ-1/10,000 מזו של צילום רנטגן רפואי, עשירית האלפית קרינה מזו של הרנטגן בבית החולים. זו קרינה כה חלשה שאפילו סרטי הצילום בתיק לא ייפגעו. מיגון מיוחד מסביב למכשיר נועד להוסיף לבטיחותו ובדיקות בטיחות מתבצעות בו בקביעות.
גם הבודקים שמפעילים את המכשירים הללו הם מומחים שעברו הכשרה מיוחדת. עליהם לדעת בדיוק איך נראים סוגים ומינים שונים של חפצים על המסך ולזהות תוך שניות דברים חשודים. מדובר העבודה שמחייבת ריכוז רב ותשומת לב לפרטים.
מן הסתם, הדורות הבאים של מכשירי השיקוף (אולי הנוכחיים בזמן קריאת הערך) יהיו מצוידים גם ביכולות AI שיסייעו וייתנו התראה נוספת, לצורך איתור של חפצים חשודים כאלה.
הנה מכשירי השיקוף המודרניים:
https://youtu.be/WeqUjlhRvoE
מכשיר השיקוף מקרוב:
http://youtu.be/N47S-T4Xfh0
ומכשירי השיקוף שמשתפרים כל הזמן:
https://youtu.be/nyG8XAmtYeQ
וִילְהֵלְם רֶנְטְגֶן (Wilhelm Röntgen), פיזיקאי ומדען גרמני, הוא ראשון הזוכים בפרס נובל לפיזיקה ובכלל.
זה היה בשנת 1901. אבל סיפורו של החוקר המרתק הזה מתחיל שש שנים לפני כן, ב-1895. רנטגן ערך באותה תקופה ניסויים עם שפופרת קתודית, סוג של מנורה ייחודית. לפתע הוא הבחין בדבר מוזר - מסך הבריום, שהיה מצופה בחומר פלואורסנטי, החל לזהור ללא סיבה או הסבר כלשהו.
רנטגן הופתע, במיוחד בשל העובדה שהשפופרת הייתה עטופה בנייר שחור ואטום שמנע יציאה של אור החוצה. המדען הבין שלגמרי במקרה הוא גילה משהו חדש ומעניין. ולא סתם מעניין אלא מדהים - זו ככל הנראה קרינה, שהיא בלתי נראית וחודרת דרך חומרים.
במהלך השבועות הבאים ותוך בדיקת הקרניים החדשות שגילה, הסתגר וילהלם הסקרן במעבדה שלו, כשהוא אוכל וישן בה. הוא לא הפסיק לערוך ניסויים מגוונים ובהדרגה למד באופן ברור שהקרינה המסתורית הזו חודרת דרך חומרים רבים ונבלעת רק על ידי עופרת.
הניסוי המפורסם ביותר שלו במהלך המחקרים הללו הנםיק את צילום הרנטגן המפורסם ביותר, צילום ידה של אשתו, אנה ברטה רנטגן, בו אפשר היה לראות את העצמות שבתוך היד - מבחוץ.
הצילום הזה, אגב, נחשב לצילום הרנטגן הראשון בהיסטוריה.
מכיוון שלא ידע בדיוק מה טיבה של הקרינה החדשה, רנטגן קרא לה "קרני X". למה דווקא X? כי זו היה מנהג מקובל, מעין מוסכמה במתמטיקה ובמדע לכנות כך כל דבר לא ידוע. לצד השם הנוסף "קרני רנטגן", שניתן במהלך השנים, יישאר השם הזה, X-rays, עד היום, בתור שמן של הקרניים הללו - גם מאה ויותר שנים אחרי שפוצח טבען של הקרניים והקרינה והן מפוענחות לחלוטין.
הגילוי הזה שינה את עולם הרפואה באופן בלתי נתפס. בזכותו התאפשר לרופאים לקבל מבט אל תוך הגוף האנושי, מבלי הצורך לנתח אותו. זה אמנם מבט מוגבל, בעיקר לעצמות, אבל זו הייתה מהפכה אמיתית, שכאמור זיכתה את החוקר הגאון רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה.
ורנטגן הצנוע עשה עוד מעשה מדהים. באלטרואיזם ואנושיות מופתיים הוא קבע שהתגלית שלו צריכה להיות תרומה לאנושות כולה וסירב לרשום עליה פטנט ולהתעשר עושר עצום. וכך, במקום שיהיה מקור לעושר אישי ורווחה אינסופית לו ולמשפחתו, הפך מכשיר הרנטגן לנפוץ בעולם כולו, הציל אינספור חיים והקל על סבלם של מאות מיליוני אנשים, מכל הארצות והמעמדות, במהלך השנים.
זו ללא ספק דוגמה מעוררת השראה למדען אמיתי שהאמין בכל ליבו שעל המדע לשרת את טובת האנושות ולא רק את תהילת המדענים.
על שמו של רנטגן נקראת יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, "רנטגן" וכן היסוד הכימי רנטגניום.
הנה סיפורו של רנטגן ופרס הנובל הראשון (עברית):
https://youtu.be/vSCatc-O-DI
כך הוא גילה את קרני הרנטגן (מתורגם):
https://youtu.be/gsV7SJDDCY4
ואלה קרני ה-X, הקרניים שזיכו את רנטגן בפרס הנובל הראשון לפיזיקה (מתורגם):
https://youtu.be/ydbEI23XieA
