שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הסכנה למטוס שפוגע בו ברק?
מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?
ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.
מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.
הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:
http://youtu.be/m37z5R2rJ5E
מהן דמויות ליכטנברג?
דמויות ליכטנברג (Lichtenberg figures) הן תבניות עדינות דמויות ברק הנוצרות כאשר פריקה חשמלית חזקה עוברת דרך חומר בידוד או על פני השטח שלו. הן נקראות על שם הפיזיקאי הגרמני גאורג כריסטוף ליכטנברג (Georg Christoph Lichtenberg) שגילה אותן ב-1777 במהלך ניסויים עם חשמל סטטי על גבי אבקת שרף.
התבניות המפתיעות האלה נוצרות כאשר מטען חשמלי בעל מתח גבוה של 15,000 וולט ומעלה פוגש בחומר שאינו מוליך חשמל טוב. הזרם החשמלי מחפש את הדרך הקלה ביותר לעבור דרך החומר, אבל מכיוון שהחומר מתנגד לזרימתו, הוא נאלץ ליצור נתיבים מסועפים דמויי עץ או שיח.
כל דמות ליכטנברג היא ייחודית וחד פעמית. התבנית הספציפית תלויה בכוח הפריקה החשמלית, בסוג החומר ובתנאים הסביבתיים. חלק מהתבניות נראות כמו שורשי עץ עדינים, בעוד אחרות מזכירות ברקים מסועפים או אפילו כלי דם בגוף האדם.
דמויות ליכטנברג מתרחשות גם בטבע כאשר ברק פוגע בעץ או בקרקע. הזרם החשמלי החזק יוצר נתיבים קבועים בעץ שנשארים גלויים גם לאחר הפגיעה. באחד המקרים המתועדים, עץ אלון עתיק בפארק יללוסטון (Yellowstone) נפגע מברק וחשף דמות ליכטנברג מרהיבה שמשתרעת לכל אורכו.
דמויות ליכטנברג דומות נוצרו גם על גופם של אנשים שנפגעו ממכת ברק. הסימנים הללו לא כואבים ונעלמים תוך ימים אחדים.
ליכטנברג עצמו היה דמות מעניינת - פיזיקאי, מתמטיקאי וגם סאטיריקן חד ומי שהמציא את מה שנחשב כיום לצורה המוקדמת של הזירוקס (Xerox), שהוא גם שמה של החברה האמריקאית שהמציאה את מכונת הצילום המודרנית ועשתה שימוש בזירוגרפיה, או קסרוגרפיה (Xerography, ביוונית עתיקה "כתיבה יבשה") - שיטה לקיעבוע תמונות על נייר באמצעות מטענים חשמליים.
ליכטנברג חקר את מאפייני "הנוזל החשמלי" ויצר לשם כך מכשיר שבאמצעותו הוא ניסה לפרוק מטען גדול של חשמל סטטי על חומרים שונים. בחלק מהחומרים הללו התקבלה כתוצאה מהפריקה הצורה דמוית הברק.
כשהוא גילה את התבניות הללו לראשונה, ליכטנברג היה כל כך מוקסם מהן עד שמיהר לשתף את האקדמיה המלכותית בלונדון בתגליתו. בזכות ניסיונות אלו קרויה על שם השיטה ליצירת תבנית הברק בחומר.
בימינו, אמנים יוצרים דמויות ליכטנברג בכוונה על גבי עץ באמצעות מכשירי מתח גבוה המייצרים בין 15,000 ל-50,000 וולט. התהליך מסוכן ביותר ודורש ידע מקצועי וציוד מגן מתקדם, אבל התוצאות מרהיבות ומשמשות ליצירת רהיטים ואובייקטי אמנות ייחודיים.
הנה סיפורן של דמויות ליכטנברג (עברית):
https://youtu.be/Of1tY-9ddUo?end=130
על התופעה ונפגעי ברקים שהחשמל התפזר בגופם ויצר דמויות ליכטנברג:
https://youtu.be/ksDxuK2EsUU
הדגמת האנרגיה החשמלית הזו על מים:
https://youtu.be/P9MoSXThsqo
כך מכינים צורות כאלה על חומר כאמנות ב-7500 וולט:
https://youtu.be/H1oeXwAJyL8
וב-2.5 מיליון וולט, עם חבטה קלה להחלשת החומר:
https://youtu.be/f-_UfQ5eOxA
מכת ברק
מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?
ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.
מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.
הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:
http://youtu.be/m37z5R2rJ5E
דמויות ליכטנברג (Lichtenberg figures) הן תבניות עדינות דמויות ברק הנוצרות כאשר פריקה חשמלית חזקה עוברת דרך חומר בידוד או על פני השטח שלו. הן נקראות על שם הפיזיקאי הגרמני גאורג כריסטוף ליכטנברג (Georg Christoph Lichtenberg) שגילה אותן ב-1777 במהלך ניסויים עם חשמל סטטי על גבי אבקת שרף.
התבניות המפתיעות האלה נוצרות כאשר מטען חשמלי בעל מתח גבוה של 15,000 וולט ומעלה פוגש בחומר שאינו מוליך חשמל טוב. הזרם החשמלי מחפש את הדרך הקלה ביותר לעבור דרך החומר, אבל מכיוון שהחומר מתנגד לזרימתו, הוא נאלץ ליצור נתיבים מסועפים דמויי עץ או שיח.
כל דמות ליכטנברג היא ייחודית וחד פעמית. התבנית הספציפית תלויה בכוח הפריקה החשמלית, בסוג החומר ובתנאים הסביבתיים. חלק מהתבניות נראות כמו שורשי עץ עדינים, בעוד אחרות מזכירות ברקים מסועפים או אפילו כלי דם בגוף האדם.
דמויות ליכטנברג מתרחשות גם בטבע כאשר ברק פוגע בעץ או בקרקע. הזרם החשמלי החזק יוצר נתיבים קבועים בעץ שנשארים גלויים גם לאחר הפגיעה. באחד המקרים המתועדים, עץ אלון עתיק בפארק יללוסטון (Yellowstone) נפגע מברק וחשף דמות ליכטנברג מרהיבה שמשתרעת לכל אורכו.
דמויות ליכטנברג דומות נוצרו גם על גופם של אנשים שנפגעו ממכת ברק. הסימנים הללו לא כואבים ונעלמים תוך ימים אחדים.
ליכטנברג עצמו היה דמות מעניינת - פיזיקאי, מתמטיקאי וגם סאטיריקן חד ומי שהמציא את מה שנחשב כיום לצורה המוקדמת של הזירוקס (Xerox), שהוא גם שמה של החברה האמריקאית שהמציאה את מכונת הצילום המודרנית ועשתה שימוש בזירוגרפיה, או קסרוגרפיה (Xerography, ביוונית עתיקה "כתיבה יבשה") - שיטה לקיעבוע תמונות על נייר באמצעות מטענים חשמליים.
ליכטנברג חקר את מאפייני "הנוזל החשמלי" ויצר לשם כך מכשיר שבאמצעותו הוא ניסה לפרוק מטען גדול של חשמל סטטי על חומרים שונים. בחלק מהחומרים הללו התקבלה כתוצאה מהפריקה הצורה דמוית הברק.
כשהוא גילה את התבניות הללו לראשונה, ליכטנברג היה כל כך מוקסם מהן עד שמיהר לשתף את האקדמיה המלכותית בלונדון בתגליתו. בזכות ניסיונות אלו קרויה על שם השיטה ליצירת תבנית הברק בחומר.
בימינו, אמנים יוצרים דמויות ליכטנברג בכוונה על גבי עץ באמצעות מכשירי מתח גבוה המייצרים בין 15,000 ל-50,000 וולט. התהליך מסוכן ביותר ודורש ידע מקצועי וציוד מגן מתקדם, אבל התוצאות מרהיבות ומשמשות ליצירת רהיטים ואובייקטי אמנות ייחודיים.
הנה סיפורן של דמויות ליכטנברג (עברית):
https://youtu.be/Of1tY-9ddUo?end=130
על התופעה ונפגעי ברקים שהחשמל התפזר בגופם ויצר דמויות ליכטנברג:
https://youtu.be/ksDxuK2EsUU
הדגמת האנרגיה החשמלית הזו על מים:
https://youtu.be/P9MoSXThsqo
כך מכינים צורות כאלה על חומר כאמנות ב-7500 וולט:
https://youtu.be/H1oeXwAJyL8
וב-2.5 מיליון וולט, עם חבטה קלה להחלשת החומר:
https://youtu.be/f-_UfQ5eOxA
