שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דמגוגיה?
דמגוגיה (Demagogue), שמשמעותה ביוונית "הנהגת העם הפשוט", היא צורה אפלה של פניה לרגשות ההמון במקום לשכלו.
הדמגוגיה, בעברית "מַלְהִיגוּת", נעשית בשלהוב, פנייה לרגשות נמוכים ועידוד יצרים אפלים ונמוכים. בין שיטות השכנוע המשמשות את הדמגוג יש עיוות של המציאות, אמירת שקרים במטרה להשפיע רגשית, הפרחת דברים חלולים וריקים מתוכן, פנייה לרגשות נמוכים על ידי האשמת שעיר לעזאזל, ציון של עובדות המשרתות את צרכי הדמגוג ורק אותן, הבלטת סכנות במטרה לעורר פחד ושימוש בכשלים לוגיים אחרים.
המילה demagogia עצמה מגיעה מיוונית עתיקה ופירושה "הנהגת העם הפשוט". הדמגוג הוא מנהיג האספסוף, מנהיג ההמון. לא פעם הדמגוג הוא אדם כריזמטי שמשתמש בדמגוגיה כזו בשביל לרכוש כוח ותמיכה פוליטית, כמו מוסוליני באיטליה.
הדמגוגיה נולדה בערי-המדינות של יוון העתיקה. כבר באתונה הקלאסית היא קיבלה משמעות שלילית ולצערנו היא ממשיכה לשגשג עד היום.
אחד הדמגוגים הראשונים בהיסטוריה היה קליאון (Cleon) מאתונה. הוא פעל במאה ה-5 לפני הספירה ובאמצעות האשמות במעילה בכספי ציבור הצליח להפיל את המנהיג היווני הגדול פריקלס (Pericles). הטכניקה שלו הייתה פשוטה ומזכירה דמגוגים של ימינו - הוא הציג את עצמו כנציג העם הפשוט הפועל מול האליטות המושחתות, גם כשהוא עצמו היה חלק מהממסד.
ברומא לקח יוליוס קיסר (Julius Caesar) את הדמגוגיה לרמה משלו. יוליוס הבין שיותר מהסברה של מדיניות כלכלית מורכבת עדיף לו להציף את עניי רומא במשחקי גלדיאטורים מפוארים וחלוקת דברי מזון. הנוסחה הזו הפכה כה מוכרת שהמשורר הרומי יובנליס (Juvenalis) טבע עליה את הביטוי המפורסם "לחם וקרקסים".
כיום, בעידן תקשורת ההמונים, יש שיטות חדשות לדמגוג המצוי. הצגת נתונים חלקיים, ביטול של נורמות וכללים, יצירת רעש מכוון בדיונים - במטרה להתגבר בקולו על התלבטות מנומקת של מתנגד, עידוד פופולריות של דעות פנאטיות בציבור ועוד.
ידועים דמגוגים שונים בהיסטוריה, כולל אצלנו, אבל בין הדמגוגים המפורסמים שבהם בולטים בתקופה המודרנית אדולף היטלר והסנטור האמריקאי ג'וזף מקארתי.
מסוכנים במיוחד הם הדמגוגים הפוליטיים העקביים והמוכשרים. נבחרים כאלו עלולים להגביר את הקיטוב החברתי והפוליטי ואף להוביל להרס של דמוקרטיות, על ידי ביצוע הפיכה עצמית בפירוק האיזונים והבלמים והפרדת הרשויות.
כך עובד הדמגוג (עברית):
https://youtu.be/EAYlqbWMVlo
והנה כל הדמגוגיה (עברית):
https://youtu.be/ORgRve-xprA
פופוליזם ודמגוגיה:
https://youtu.be/oyBKzVqnIvQ
ודמוקרטיה מול דמגוגיה:
https://youtu.be/_1CjYBSVY2g
מלהיגות
דמגוגיה (Demagogue), שמשמעותה ביוונית "הנהגת העם הפשוט", היא צורה אפלה של פניה לרגשות ההמון במקום לשכלו.
הדמגוגיה, בעברית "מַלְהִיגוּת", נעשית בשלהוב, פנייה לרגשות נמוכים ועידוד יצרים אפלים ונמוכים. בין שיטות השכנוע המשמשות את הדמגוג יש עיוות של המציאות, אמירת שקרים במטרה להשפיע רגשית, הפרחת דברים חלולים וריקים מתוכן, פנייה לרגשות נמוכים על ידי האשמת שעיר לעזאזל, ציון של עובדות המשרתות את צרכי הדמגוג ורק אותן, הבלטת סכנות במטרה לעורר פחד ושימוש בכשלים לוגיים אחרים.
המילה demagogia עצמה מגיעה מיוונית עתיקה ופירושה "הנהגת העם הפשוט". הדמגוג הוא מנהיג האספסוף, מנהיג ההמון. לא פעם הדמגוג הוא אדם כריזמטי שמשתמש בדמגוגיה כזו בשביל לרכוש כוח ותמיכה פוליטית, כמו מוסוליני באיטליה.
הדמגוגיה נולדה בערי-המדינות של יוון העתיקה. כבר באתונה הקלאסית היא קיבלה משמעות שלילית ולצערנו היא ממשיכה לשגשג עד היום.
אחד הדמגוגים הראשונים בהיסטוריה היה קליאון (Cleon) מאתונה. הוא פעל במאה ה-5 לפני הספירה ובאמצעות האשמות במעילה בכספי ציבור הצליח להפיל את המנהיג היווני הגדול פריקלס (Pericles). הטכניקה שלו הייתה פשוטה ומזכירה דמגוגים של ימינו - הוא הציג את עצמו כנציג העם הפשוט הפועל מול האליטות המושחתות, גם כשהוא עצמו היה חלק מהממסד.
ברומא לקח יוליוס קיסר (Julius Caesar) את הדמגוגיה לרמה משלו. יוליוס הבין שיותר מהסברה של מדיניות כלכלית מורכבת עדיף לו להציף את עניי רומא במשחקי גלדיאטורים מפוארים וחלוקת דברי מזון. הנוסחה הזו הפכה כה מוכרת שהמשורר הרומי יובנליס (Juvenalis) טבע עליה את הביטוי המפורסם "לחם וקרקסים".
כיום, בעידן תקשורת ההמונים, יש שיטות חדשות לדמגוג המצוי. הצגת נתונים חלקיים, ביטול של נורמות וכללים, יצירת רעש מכוון בדיונים - במטרה להתגבר בקולו על התלבטות מנומקת של מתנגד, עידוד פופולריות של דעות פנאטיות בציבור ועוד.
ידועים דמגוגים שונים בהיסטוריה, כולל אצלנו, אבל בין הדמגוגים המפורסמים שבהם בולטים בתקופה המודרנית אדולף היטלר והסנטור האמריקאי ג'וזף מקארתי.
מסוכנים במיוחד הם הדמגוגים הפוליטיים העקביים והמוכשרים. נבחרים כאלו עלולים להגביר את הקיטוב החברתי והפוליטי ואף להוביל להרס של דמוקרטיות, על ידי ביצוע הפיכה עצמית בפירוק האיזונים והבלמים והפרדת הרשויות.
כך עובד הדמגוג (עברית):
https://youtu.be/EAYlqbWMVlo
והנה כל הדמגוגיה (עברית):
https://youtu.be/ORgRve-xprA
פופוליזם ודמגוגיה:
https://youtu.be/oyBKzVqnIvQ
ודמוקרטיה מול דמגוגיה:
https://youtu.be/_1CjYBSVY2g
