ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").

אז מהי מלחמה בעצם?

מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.

מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.

לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.

הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.

ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".


הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):

https://youtu.be/9x7FGbW3IVc


למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):

https://youtu.be/vYmR7d94ho0


עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:

http://youtu.be/7sZHSwCmniI


בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:

https://youtu.be/SdpGAdB_zpc


ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:

https://youtu.be/YkgkThdzX-8

צבאות העולם מוציאים כיום סכומי עתק על שיטות הסוואה יעילות, חדשניות וכמובן כאלה שאין לאויב שלהם. אבל במה בדיוק מדובר כשמדברים על הסוואה צבאית?

הסוואה צבאית (Military camouflage) נחוצה בכדי להסתיר ככל האפשר לוחמים וכלי נשק מפני האויב, אם לצורך הגנה עליהם ואם כדי להפתיע את הצד השני בהתקפה.

הסוואה טובה מסתירה ומקשה על ראייה או זיהוי של כלי מלחמה, ציוד צבאי, כוחות וחיילים בשדה הקרב או בהתקפה עליהם. לא פעם תסייע ההסוואה בהגנה על חיילים מירי של האויב ובמקרים אחרים לשמירה על ציוד הכרחי לניצחון.

בעולם הצבאי ישנם אמצעים שונים ושיטות שבאמצעותן ניתן להסוות חיילים וכוחות. דוגמאות להסוואה קרבית לא חסר, החל מהצבעים של המדים, כמו צבעי המדבר של מדי החיילים המצריים, או מדים מנומרים ללוחמים בג'ונגל.

שימוש בחומרים או בצבעים המשתלבים עם הסביבה יסייע מאוד להסוואה מלחמתית. צביעת פנים להסוואה קרבית, למשל, היא נהוגה ונפוצה מאוד. השיטות המוכרות ביותר הן השחרת פנים לפני יציאה ללוחמת לילה או בסביבות חשוכות, או צבעי קרב שנצבעים על פניהם של לוחמים המסתתרים בין השיחים והעצים ומתצפתים על האויב או לוחמים בו מראש.

להסוואת עצמים גדולים משתמשים בצבא ברשתות הסוואה, המשמשות להסתרת טנקים וכלי רכב קרביים מפני מטוסי קרב ומפציצים של האויב. רשתות ההסוואה הן רק חלק מאמצעי הסוואה שנועדו לעזור ללוחמים וציודם להתמזג בסביבה ולהסתיר את נוכחותם מפני האויב.

אז מה היתרונות העיקריים של הסוואה טובה בשדה הקרב? - היתרונות מגוונים, אבל הם בעיקר נעים מהיכולת להסתיר היטב את החיילים, כלי הנשק והציוד שלך, היכולת לנהל מעקב ואז להפתיע ולפגוע באויב וכמובן - היכולת לעשות את שני אלה תוך הקטנה מרבית של הסיכוי לפגיעה בלוחמים שלך.


הנה סיפורה של ההסוואה בצבאות:

https://youtu.be/TgrttH8_Zio


שיטות ההסוואה של צלפים:

https://youtu.be/hpK8jJvWzCg


חיילים שהופכים ללא נראים:

https://youtu.be/Rqi3jpBSyCc


אוקראינים טווים רשתות הסוואה שישמרו על הלוחמים שלהם:

https://youtu.be/jM6oH6uiUdw


רשתות הסוואה מקצועיות:

https://youtu.be/5ml1VbCJQSM


ההסוואה היא רעיון שהועתק ולמד מעולם החי והצומח:

https://youtu.be/GFUiCsUSzyw


תצפיתנים מוסווים בצבאות:

https://youtu.be/efQ0bsuCBP8


מורה מצוינת להסוואה אנושית היא הזיקית שכדי להסוות את עצמה מחליפה צבעים במהירות:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo


בעלי חיים עם הסוואה טובה (עברית):

http://youtu.be/fZ7w4S5vN_8


הסוואה מעולה אצל צ'ארלי צ'אפלין בתקופת הסרט האילם:

https://youtu.be/q4uSCe24_Jw


והמון סוגי מדים וההסוואה שהם מספקים:

https://youtu.be/lTK39C6wBGg?long=yes

הפציפיזם (Pacifism) הוא אידיאולוגיה שנאבקת בתפיסה לפיה שימוש במלחמה ובאלימות הוא האמצעי הנכון והמוסרי לפתרון של סכסוכים.

מבחינה מוסרית, פציפיסטים רואים בכל צורות האלימות והתוקפנות, כולל הצבאית, פעולות בלתי מוצדקות. הם גורסים שסכסוכים יש לפתור באמצעים של שלום, אם במשא ומתן ודיפלומטיה ואם בהתנגדות, אבל התנגדות לא אלימה.

הפציפיסטים יכןלים לנקוט בצורות שונות של אקטיביזם, אם אלו הפגנות, צורות מחאה שונות, חרמות על גורמים אלימים או מתנגדים ואי ציות אזרחי, כמו שנקטו אישים כמו גאנדי בהודו והדוקטור מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, במאבקיהם וכדי לקדם את הערכים בהם דגלו ולהתנגד לאלימות.

הפציפיזם יכול לנבוע ולהתבסס גם על הפרספקטיבה הפילוסופית וגם על הדתית, לאורך ההיסטוריה, הוא נקשר הן לתנועות דתיות והן לקבוצות חילוניות שונות.


הנה הפציפיזם והפציפיסטים:

https://youtu.be/ZCr2LLFr7WM


על שוחרת השלום שגילתה את גבולות הפציפיזם - הנאציזם (מתורגם):

https://youtu.be/Y7zyB7rsvHU


קליפ פציפיסטי מבית פינק פלויד:

https://youtu.be/rKBz5_pbdzM


סיפורו של הלוחם הפציפיסט שנלחם כדי להילחם מבלי להרוג והיה לגיבור (מתורגם):

https://youtu.be/3iKpSZV0jJo


ובחיוך - זה לא פציפיזם אלא סתם השתמטות (עברית):

https://youtu.be/lbt8ALAFiwE

ההיסטוריה יודעת לספר שבזמן מלחמת העולם השנייה ניסה צבא ניו זילנד, ביחד עם מדענים אמריקאים, לפתח טכנולוגיה שתאפשר ליצור גלי צונאמי קטנים. המטרה הייתה שגלי הצונאמי הללו יפגעו בכוחות האוייב שהתמקמו על חופי האיים ויחסכו את הלוחמה הקשה נגדם.

השיטה הייתה לפוצץ מטענים תת-ימיים, שיצליחו ליצור גלי צונאמי ממוקדים והרסניים. ההערכה והמסמכים שנחשפו בארכיונים ניו-זילנדיים הראו שארה"ב הספיקה לערוך מספר ניסויים בפצצות הצונאמי מול חופי ניו זילנד בשנת 1944. אך לבסוף הוקפאה התכנית והפצצות המהפכניות מעולם לא הגיעו לשימוש מבצעי של ממש.

על התכנית שנקראה "פרוייקט כלב ים" כתב בספרו העיתונאי הניו-זילנדי ריי וורו, לאחר שקיבל גישה לחומרים ארכיוניים של הממשלה הניו-זילנדית.

הנה פרטים על "פרוייקט כלב ים" כפי שהעיתונאי ריי וורו טוען שקראו לו.


ותיאור של כוונת ההפצצה הצונאמית הזו:

http://youtu.be/B8ugs2FN8zo

פיגועי טרור הם אחת הרעות החולות של העידן המודרני. אנשים שמרגישים חוסר צדק או רוצים להשיג מטרות נוהגים באלימות קשה כלפי אחרים, בעיקר נגד אזרחים, במטרה להפחיד אותם ולגרום לשינויים ורתיעה, עד שישיגו את מטרותיהם.

הטרור בעולם הולך ומתגבר וזו עובדה ידועה. תורם להתגברות התופעה גם משבר האקלים העולמי שמביא לקושי בייצור מזון במדינות רבות ולהתגברות כוחן של מיליציות אזרחיות מקומיות, שלא מעט מהן נוקטות בפעולות טרור.

הטרור גם הולך ונעשה אלים. אם בעבר הוא היה מקומי וממוקד מטרות ברורות, כיום נראה שהוא אינו בוחל באמצעים בכדי לזרוע אימה בקרב אנשים. כל הפיגועים ומעשי הרצח והאלימות נועדו כדי לגרום לצד השני לוותר על עקרונותיו, לברוח או למסור את מה שדורשים הטרוריסטים.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת היו חטיפות המטוסים מעשי הטרור ה"אופנתיים". מחבלים הצליחו להשיג כך לא מעט הישגים, אך שינוי הגישה, במיוחד של מדינת ישראל, לכיוון של השתלטויות על מטוסים חטופים (השיא היה "מבצע אנטבה") הביא לסיום הגל הזה. מכוניות תופת הם מעשי טרור קשים ואיומים ובשנות ה-2000 הפכו למחזה שגרתי במקומות רבים בעולם. פיגועי ההתאבדות, שהגיעו לשיאם ב-11 לספטמבר בארה"ב אך התרחשו רבות בישראל, גם הם דרך קשה ואיומה להרוג אזרחים רבים ולזרוע אימה בכל.

הטרור בעולם, במיוחד הטרור האיסלאמי, הוא כרגע בשיאו. אפילו מדינות שבעבר תמכו בו, כמו סעודיה ומדינות המפרץ ומדינות שהטיפו למי שנלחמו בטרור, דוגמת מדינות אירופה, מוצאות את עצמן כיום נפגעות ואף חוששות מהמפלצת שגדלה בסיוען ובמינונן.


הנה הסבר של אמריקאי שמאמין שהאשם בטרור הוא אי-צדק כלפי עמים בעולם (מתורגם):

http://youtu.be/DLVueRV7_dI


כך פועל ארגון טרור קיצוני בחסות מטיפי דת:

https://youtu.be/G8QCpZ6QzQE


הנה 15 שנה משנת 2000 ומתקפות הטרור החמורות שנעשו בהן בעולם:

https://youtu.be/7A878MzqOn0


וכך מיגרו בעבר את הטרור (עברית):

https://youtu.be/uIiN6NAw-Xg?long=yes

היה זה גנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, שאמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה."

ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב שהכוחות עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.

זהו ההבדל הבולט שבין הטקטיקה, המיידית וקצרת הטווח במבט שלה, ובין האסטרטגיה, מרחיקת הראות והמתנהלת לטווח הארוך ובמבט-על על יחסי הכוחות וההישגים במערכה.

אם אסטרטגיה היא המסע הכללי שלנו, הטקטיקה היא צעד בדרך. זה צעד שנועד להביא אותנו למימושה המלא. מה שאומר שהישג צבאי טקטי, מטבעו, הוא זמני וההשפעה והאפקטיביות שלו עתידה לפוג לאורך זמן. ניצחת בקרב? - נהדר, אבל זו לא המלחמה שניצחת. אם תרצה לנצח במלחמה, עדיף שתעשה מעשה מדיני ומהיר ככל הניתן. כי אין יותר קצר מחלון הזמן שעומד לרשות המנצח בקרב, כדי שינוצל בידיו לצורך הישג מדיני.

למה חלון הזמן כל כך קצר? - הסיבה לכך היא שהאויב כמעט תמיד ישאף להתאושש ואם הוא מזהה שהצליח להתאושש ושרד, יירד משמעותית הרצון שלו בהסדר מדיני ובסיום המלחמה, בעיקר סיום שמגיע כשידו על התחתונה. במצב שכזה רצונו להסדיר יתקרר ויילך. גם הוא מבין שהוא מובס, ותבוסה, כל אחד יודע, זה לא כיף.

דוגמאות, כמו בתחום הצבאי, לא חסרות. אם תכניתו של מצביא היא לכבוש מדינת אוייב, הוא יצטרך לגבש טקטיקות לכיבוש ערים, מוצבים ויעדים בדרך ולהגיע לניצחון בקרבות שבהם ינסה היריב לעצור אותו. כל קרב יחייב את הטקטיקה שלו. כל מערכה היא חלק מהמלחמה השלימה.

בעולם העסקים, למשל, משתדלים מי שמחשיבים את עצמם למנהלים מוצלחים להתרחק מהתדמית של טקטיקנים ומנסים למצב את עצמם כאסטרטגים. איש לא רוצה שיראו בו חסר חזון, "מכבה שריפות", טקטיקן שפותר בעיות מקומיות והוא חסר ראייה מערכתית. כולם היו רוצים להיות בעלי ראייה רחבה וארוכת טווח, בעלי חזון ויכולת להתוות דרך לשנים קדימה, או במילים אחרות - בעלי אסטרטגיה.

זה נכון, אבל בפועל זה לא תמיד מתאים לקצב האירועים ולהתנהלות עולם העסקים המודרני. ממנהל נדרשת לא פעם יכולת טקטית יצירתית ומי שיש להם מיומנויות משוכללות יותר בתחום הטקטיקה יוכלו להתמודד עם מצבים קשים, במציאות שמשתנה במהירות.

מציאות דינמית שכזו הופכת לא פעם את האסטרטגיה של אתמול לבלתי רלוונטית. במציאות כזו ולטווח הארוך ינצחו דווקא מנהלים טקטיקנים. ועוד יותר, מי שכמובן יהיו מנהלים בעלי יכולות משני הסוגים - גם אסטרטגים בעלי חזון ויכולת להתוות דרך וגם טקטיקנים זריזים, יצירתיים וגמישי מחשבה.


הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:

https://youtu.be/rZkaod95FHo


הפתרון לבעיית התיאום בין המטרות שנרצה להשיג, האסטרטגיה שקבענו והטקטיקות היומיומיות, שיש להתאים להן:

https://youtu.be/HdTgZGXRy6M


והסבר נוסף על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה, היחד עם המטרה ואבני הדרך אליה:

https://youtu.be/voZI75TyeHI

אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.

לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.

הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.

מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.


הנה האסטרטגיה:

https://youtu.be/TD7WSLeQtVw


זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):

https://youtu.be/Dw9VczXsZgg


עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):

https://youtu.be/9Bv0d-EawWk


וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):

https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes

הציור "שלושה במאי 1808" (The Third of May 1808) הוא אחד מציוריו המפורסמים של הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה. כדרכו של האמן המתקדם של זמנו, הוא הוקדש לתיאור אימי המלחמה, אבל מזווית מקורית מאוד, חתרנית ואפילו מסוכנת לו עצמו.

כיום נמצא הציור במוזיאון הפראדו במדריד, אבל את הציור יצר גויה בזמן הכיבוש הצרפתי הנפוליאוני של ספרד, ברקע מלחמת השחרור הספרדית. באותה תקופה הוא שימש כצייר הארמון של מלך צרפת. בסודי סודות ובמקביל לשירות המלוכה הצרפתית, הוא צייר סדרה קשה ומזעזעת של 82 הדפסים שקיבלו את השם "זוועות המלחמה". ההדפסים הללו עתידים להתפרסם רק אחרי מותו של גויה והציור הזה יהפוך למפורסם בעבודותיו.

בציור מופיעים חייליו של נפוליאון, המוציאים להורג, בכיתת יורים צבאית, קבוצת מורדים ספרדים שניסו להילחם בצבא הצרפתי החזק.

בדרך שמתאימה לציוריו של גויה, מהציירים האמיצים והמפורשים, שלא עשו הנחות למלכים כשציירו את דיוקנם המכוער ולא חששו להראות אלים כמו סאטורן האוכל את ילדו, זה היה ציור שלא נמנע מלהראות את הברבריות, הברוטליות (אכזריות) והכיעור שבמלחמה.

בשלישי למאי גויה לא מפנק את המתבונן בגיבורים הנלחמים בשדה הקרב. אין כאן תהילה או דגלים מונפים אל על. במקומם הוא מציג את המוות הלא מפואר, רווי הדם והלכלוך, בזמן הוצאה להורג של חבריו הספרדים, בידי חיילי אויב קשוחים. זו תמונה לילית, חשוכה, לא מפרגנת ומאירה בזרקור את החלקים שעד אז לא נראו בציורים אמנותיים.

בעוד כיתת היורים ניצבת כאיש אחד לעשות את מלאכתה, ללא אישיות לכל אחד מהם ואפילו את פניהם איננו רואים כאן, הספרדים מתחננים, מתפללים, מזועזעים ואף מוטלים מתים על האדמה. זוועה בתנועה.

יש כאן גם דימוי דתי. נראה שכל הרובים מכוונים אל הספרדי שעומד במרכז התמונה, לבוש בחולצה לבנה ומרים את ידיו. צבע חולצתו הטהור, צורת עמידתו וידיו המורמות מתקשרים ישירות עם ישו הצלוב. גויה מדמה את היורים לחיילים הרומאים שצלבו את ישו. האור שבציורי התקופה מאיר בדרך כלל את הקדוש והאלוהי עוטף כאן את ישו הספרדי וחבריו, הצלובים המודרניים בידי חיילים מודרניים.

ציירים מאוחרים יותר, כמו מאנה במאה ה-19 ופיקאסו במאה ה-20 הושפעו מהציור הזה בציורי ההוצאות להורג של תקופתם. האחרון אפילו הושפע ממנו ב"גרניקה", אחד מציוריו החשובים ביותר (ראו בתגית "גרניקה").


הנה הסבר על הציור "שלושה במאי 1808":

https://youtu.be/erUTRRQ56DU


הרצאה קצרה על הציור הענקי:

https://youtu.be/ziCighJ4bGA


וסרטון תיעודי שמתייחס לציור ומנתח אותו:

https://youtu.be/_QM-DfhrNv8?long=yes

הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).

זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.

מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.

הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.

בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.

הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.


#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.

הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.

לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:

לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.

לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.

לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.

להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.

לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.

סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.


על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":

https://youtu.be/brV2hz5vnfU


על הספר המפורסם (עברית):

https://youtu.be/kwblPOB64zM


העקרונות שלו באנימציה:

https://youtu.be/BOLXv3nqDkI


הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":

https://youtu.be/Hz4FNBj1APA


וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":

https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes