» «
מלחמת וייטנאם
איך הוכרעה מלחמת וייטנאם בטלוויזיה?



מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.

הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.

וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון קוריאה, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום קוריאה עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון קוריאה עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.

זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.

3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית. בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה וארה"ב, אחרי שאבדה מעל 60 אלף חיילים, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.

מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזכה לכינוי "אבי האומה".


הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):

https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs


סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):

https://youtu.be/poE_nNW9-yk


סיפורה של מלחמת וייטנאם:

https://youtu.be/huRWshoW7T8


התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:

http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ


הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:

http://youtu.be/RMMd2mrJnVM


תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:

http://youtu.be/uSCN4RcfW_I


מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:

https://youtu.be/89_3DgW_7mg


ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):

https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
נושאים בחדשות
איך היה הסרט הצהוב לסמל לחטופים ושבויים?


למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.

כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.

למה צהוב?

כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.

מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.

המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".

"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."

עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.

מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.

אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").

כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.

לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.

השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.

מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.

בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.

גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.

אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.


הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":

https://youtu.be/coT6cA6lvnc


מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:

https://youtu.be/2HVsLmRaKig


השיר משנות ה-70:

https://youtu.be/Z8fhciUojQ0


והסיפור של השיר:

https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes
וייטנאם
מהי וייטנאם ואיך איחדו תושביה את ארצם במלחמה?



ויאטנם היא מדינה יפהפיה בדרום מזרח אסיה. זוהי מדינה בעלת היסטוריה מרתקת ואכזרית של מלחמות קשות, שגבו חיים רבים.

כיום יש בה גם ערים צפופות ורוחשות פעילות, כמו סייגון שוקקת החיים והקטנועים (ביחס של קטנוע לכל שני אנשים!), לצד טבע מופלא ועתיר מישורים קסומים, לצד הרים גבוהים ומלאי הוד.

פלאי הנוף הוייטנאמי שפעם הסתתרו מאחרי עשן הפצצות, הם כיום מהמקומות היפים בתבל. במיוחד ידוע בהם מפרץ הלונג ביי, על המוני האיים הקטנים והמסתוריים שפזורים בו באלפיהם.

התרבות הוויטנאמית מלאה בחגיגות עממיות וריקודים מסורתיים, פולחנים קסומים, תלבושות עממיות, מקדשים ואמונות ואוכל עממי טעים ואקזוטי.

כיום, שנים רבות לאחר המלחמות שהרגו בה מיליונים, וייטנאם היא מהמדינות המסקרנות ביותר למאות אלפי התיירים שבאים לבקר בה בכל שנה.

העיר הו צ'י מין סיטי שבעבר נקראה סייגון היא בירת וייטנאם. במלחמת וייטנאם, או "המלחמה האמריקאית" כפי שמכנים אותה המקומיים, היא הייתה העיר החשובה שבה השתמש הצבא האמריקאי.

לאחר ניצחון הצפון ופינוייה מהכוחות האמריקאים, בין השאר בעקבות לחץ של הציבור האמריקאי להפסקת המלחמה, שונה שמה של הבירה לשמו של המנהיג הצפון וייטנאמי, הו צ'י מין.


הנה כמה מהמקומות המופלאים של וייטנאם:

http://youtu.be/MutE9-JcWj0


טיול בקפיצות זמן של ויאטנאם:

http://youtu.be/d_8fE-On19I


הבירה סייגון, הקרויה כיום הו צ'י מין סיטי:

https://youtu.be/SgQYl1cJFZo


ומצגת וידאו של תמונות וייטנאם:

http://youtu.be/MiF-s9ief-4
הוא לא כבד הוא אחי
איך נולד "הוא לא כבד הוא אחי"?


השיר "הוא לא כבד הוא אחי" (He Ain't Heavy, He's My Brother) הוא בלדת פופ יפהפייה שהקליטו להקת "ההוליס" ב-1969 והפכה מאז לאגדה.

אמנים רבים הקליטו במהלך השנים גרסאות כיסוי לשיר והוא הפך לקלסיקת פופ הקשורה קשר עמוק לשלהי הסיקסטיז ולאווירת השלום וההיפיז של התקופה.

השיר, שכתבו בובי סקוט ובוב ראסל, זכה לא רק לביצועים וגרסאות אלא גם הפך בארצות הברית לאחד מסמלי מלחמת וייטנאם.

אבל מעניין אם הוא בכלל קשור בה.

כי לגבי מקור השם והסיפור שמאחוריו יש כמה סברות. יש המזכירים מאמר בשם "תעצומות הנפש" שפורסם בשנת 1918. הופיע בו סיפור על ילדה סקוטית שנשאה על כתפיה ילד גדול, ילד במידותיה שלה. כשאמרו לה שהוא נראה כבד היא ענתה "הוא לא כבד, הוא אח שלי".

אחרים מציינים ש-6 שנים אחר כך התפרסם בעיתון של ארגון למען נוער ממדינת אינדיאנה מאמר שכותרתו "הוא אינו כבד, הוא אחי". אולי זה היה המאמר בו נתקל האב אדוארד פלאנגן, כומר שייסד ארגון סיוע לנערים בנברסקה בשם "Boys Town", ארגון לא למטרות רווח שסיפק בית לילדים יתומים, שעברו התעללות והזנחה.

במאמר היה איור של נער הנושא את אחיו על כתפיו בעיתון ומתחתיו הכתובת "הוא אינו כבד, הוא אחי". פלנגן ביקש ואישרו לו להשתמש באיור מהמאמר כסמל הארגון, עם המשפט שהוא התאים לצרכים הארגון ואולי גם האגו הפרטי שלו "הוא לא כבד אבי, הוא אחי".

הגרסה הכי מוכרת באמריקה היא לגבי מלחמת וייטנאם. סופר בה על חייל התקרב עם היחידה שלו אל עיירה וייטנאמית אחרי שהופגזה. הוא ראה לפניו נער צעיר היוצא מתוך הריסות העיירה, כשעל כתפיו גופתו של נער אחר. לשאלת אחד החיילים אם הגופה לא כבדה לו ענה הנער "הוא אינו כבד, הוא אחי".

גרסה "וייטנאמית" אחרת הייתה שדובר בכלל בחייל שנשא שעל כתפו את חברו לנשק שנפצע.

מכל מקום, ריבוי הגרסאות רק מעיד על עוצמתו הרגשית של השיר שהיה לאחד השירים המזוהים ביותר עם מלחמת וייטנאם, אבל ההשראה לכתיבתו הגיעה דווקא מ... סקוטלנד.

כי לפי הסיפור המקורי כנראה שהיה זה רק עובר אורח סקוטי שהציע עזרה לנער צעיר שנשא את אחיו הנכה על גבו. הנער, שעשה כך את דרכו לבית החולים הסמוך, רק ענה לו: "הוא לא כבד, הוא אחי".

כך נוצרות אגדות, גם אם לא אורבניות. מאז, בכל מקרה, הפך השיר להמנון פופולרי המשמש ארגונים ומטרות צדקה שונות. ביניהם נמצאים אותו ארגון הבנים המקורי של האב פלאנגן, כמו גם האגודה לניוון שרירים בארצות הברית והאולימפיאדה המיוחדת.


הנה הביצוע המקורי של השיר "הוא לא כבד הוא אחי":

https://youtu.be/Si7gu9yGz64


ביצוע מרגש של "קולקטיב הצדק" עם אמנים מפורסמים:

https://youtu.be/Ye4cELYLzJM


"הוא לא כבד הוא אחי" בביצוע ההוליז בשנת 1975:

https://youtu.be/Jl5vi9ir49g


ומילות השיר He Ain't Heavy, He's My Brother:

https://youtu.be/fBI9i3HlFVE

מלחמת וייטנאם

לוחמה אלקטרונית
מהי לוחמה אלקטרונית ואיך היא משמשת צבאות?



לוחמה אלקטרונית (Electronic warfare), הידועה בקיצור ל"א או באנגלית EW, היא שיטת לוחמה המתרכזת בשיבוש של המערכות האלקטרוניות של האויב.

מערכות הל"א השונות נועדו להשיג עליונות אווירית, ימית ויבשתית אל מול מערכי ההגנה וההתקפה של האויב. לשם כך מתקינים אותן בפלטפורמות הצבאיות כולן: הן על הקרקע והן בכלי טיס או כלים ימיים כמו ספינות וצוללות.

בין השאר פועל הל"א לשיבוש של מערכות תקשורת, מערכות מכ"מ של האויב שפועלות לגילוי ואיתור התקפות ולשיבוש של מערכות נל"א - מערכות שמפעיל האויב להתגוננות מפני לוחמה אלקטרונית כנגדו.

לוחמת ל"א תופסת חלק מלא במשימות האסטרטגיות, ההגנתיות וההתקפיות, של צבאות העולם. גם בה מתקיים כל הזמן מרוץ חימוש בין הצדדים, כשכל צד מנסה לפתח מערכות לוחמה אלקטרונית מתוחכמות שיתגברו על מערכות הנל"א של האויב, אותן מערכות-נגד שתפקידן להתגבר על לוחמת הל"א שלו עצמו.

את עולם הל"א מלווה גם תחום מודיעיני שנקרא אלינט (ELINT), בו משתמשים הצדדים בשיטות וכלים לצורך ריגול ועיבוד מידע על האופן שבו פועלות מטרות התקיפה האלקטרונית של הצד השני ולהשתמש הכי טוב באמצעי הלוחמה האלקטרונית שברשותם.

חשיבות הלוחמה האלקטרונית ותרומתה הוכחו באופן מסוים כבר במלחמת העולם השנייה. היא התגברה והפכה משמעותית הרבה יותר במהלך השנים, בעימותים צבאיים כמו מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מלחמת המפרץ והלחימה בקוסובו.

כמובן שצה"ל, כצבא של מדינה המצויה באיום מתמיד, מרבה להפעיל ואף להצטיין במבצעים של לוחמה אלקטרונית ובשימוש בה במלחמותיו.


הנה סיפורה של הלוחמה האלקטרונית (עברית):

https://youtu.be/MbNRhLESFEM


ולוחמי הלוחמה האלקטרונית (עברית):

https://youtu.be/5Yh6dwbce6Q
שנות ה-60
מה השינוי הגדול שהביאו שנות השישים?



שנות ה-60 היו עשור מרתק בתולדות העולם המודרני. אם בעשור שלפני הסיקסטיז כולם התנהגו לפי הכללים והשתדלו שלא לצאת מהקווים, בסיסקטיז הכל התהפך.

רוק, ביטלס, סמים ואהבה. המוסיקה מתחילה להיפתח. היא נפתחת לכיוונים שונים אל הרוק האנגלי, לעולם, למזרח הרחוק ולצלילים חדשים.

באו גם הפסיכדליה, גם ווא ווא, דיסטורשן והנדריקס. ג'ופלין צורחת להיטים וצורכת סמים ומוריסון מתדלק את עצמו בשירה ואלכוהול.

מיני, ביקיני, ג'ינס וטריקו - האופנה החדשה לא שמה על עצמה מגבלות וכבר לא רצתה להתלבש כמו ההורים. רזה זה יפה וטוויגי, הדוגמנית הרזה ביותר - יש לה מה לומר ובמקום להיות קולב היא מדברת.

והיה גם "אנטי". נגד המלחמה, נגד ההורים, הקונפורמיזם והשמרנות. הצעירים של ארצות הברית, אותם "בייבי בומרס" שנולדו או גדלו אתרי המלחמה, החלו לדרוש שינוי, חופש ושלום.

המלחמות וההתנקשויות הפוליטיות לא עזרו למתנגדי השינוי. הפגנות, זמרי מחאה, שירים ופסטיבלים של שלום ואהבה עמדו מולם באומץ. בתחילה זה היה המאבק לזכויות האזרח, או אם לדייק אז זכויות השחורים באמריקה. לא עוד הסכימו אנשים בעלי צבע עור שונה להיחשב נחותים ולחיות עם האפליה כתכתיב של מי שהפכו את אבותיהם לעבדים. וגם הצעירים הלבנים זקפו ראש ותמכו בהם בהמוניהם.

בהמשך הפכה המלחמה בווייטנאם למקור החיכוכים העיקרי של הצעירים כנגד דור ההורים, שסיבך את ארצות הברית במלחמה שנראתה ולימים גם התבררה כחסרת סיכוי.

בצד המאבק לזכויות האזרח ולמאבק נגד המלחמה בווייטנאם, שנות השישים האיצו גם את המאבק לזכויות הנשים. במאבק חשוב לזכות בהכרה ובסיכויים שווים אל מול הגברים, החלו הנשים בהפגנות תלת הסיסמה "ידיים לאגרופים" ובדרישות לשוויון.

נשים באמריקה החלו ללמוד באנויברסיטאות היוקרתיות מקצועות שנחשבו גבריים לחלוטין, כולל משפטים.

העשור המסעיר הזה היה נקודת מפנה של ממש בתרבות המערבית. כמעט כל תחום תרבותי השתנה בו. ראו חלק מהם בתגית "שנות ה-60".


הנה קדימון לסרט תיעודי על השנים המסעירות ההן (מתורגם):

https://youtu.be/h92Bt8zrHNU


ההיפים ותרבות הנגד שלהם שינו את הכללים:

https://youtu.be/FJgwGxY37OE


כמה מההתרחשויות החשובות של אותו עשור מסעיר:

https://youtu.be/C4pJru-L_GQ


עשור של שינויים באופנת הצעירים:

https://youtu.be/8-iNPIIsRYo


להיט ענק מהתקופה (מתורגם):

https://youtu.be/HJcoeIVJSU8


אמריקה בסיקסטיז התמכרה למוצרים נוחים:

https://youtu.be/X9gEzDcO4-0


וסרט תיעודי על העשור הכי מעניין במאה ה-20:

https://youtu.be/sXoOh3lJHSA?t=33s?long=yes
סמל השלום
מה מקורו של סמל השלום?



סמל השלום עיטר בשנות ה-50 את דגליה של התנועה הבריטית נגד נשק גרעיני. עשור לאחר מכן, בשנות ה-60, הוא היה לסמל המוכר ביותר בעולם. הסימן נוצר בבריטניה (אנגליה) בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כסמל ההתנגדות לנשק הגרעיני.

זה היה לאחר מלחמת העולם השנייה ואחרי שהעולם הבין את התוצאות הקשות של השימוש בנשק גרעיני. מעצב אנגלי בשם ג'ראלד הוטום השתמש בסמל צבאי מחיל הים הבריטי והפך אותו, כדי לבטא את הכמיהה לדבר ההפוך מצבא וממלחמה - את השלום. כך הופיע סמל השלום לראשונה, בצעדה של התנועות נגד התחמשות גרעינית בבריטניה, צעדה שהתקיימה מלונדון לבית החרושת לנשק שבאלדרמסטון.

מאנגליה התפשט הסמל לארצות הברית ואומץ במהירות על ידי תנועות שלום, ארגוני זכויות האדם ומתנגדים לנשק להשמדה המונית. סמל השלום זכה לפרסום מיידי באמריקה, במהלך ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם. וכך, במהלך שנות ה-60 השתמשו בו "ילדים הפרחים" והפכו אותו לסמלם. משם הוא התפשט לעולם כולו והחל מופיע בהפגנות ומחאות כנגד מלחמות, כיבושים ופעולות צבאיות ברחבי העולם.

בניגוד לסברה הרווחת, הסמל אינו מציג רגל של יונה, אלא שילוב של שתי אותיות בשיטת האיתות באמצעות דגלים, שהייתה נהוגה בצי האנגלי. השילוב של האותיות N ו-D התאים לקיצור של המילים Nuclear Disarmament, בעברית "פירוק הנשק הגרעיני".


הנה הוא בין סמלים רבים נוספים, עם המקור המרתק שלו:

https://youtu.be/3qPZq2OsnmU?t=1m06s


כך תציירו אותו:

https://youtu.be/m-CyhdcORfU


סיפור הכמיהה לשלום והמצאת הסמל שהפך לסמל עולמי לשאיפה לשלום:

https://youtu.be/zeXmI4Qj-dg


ולהיפים בנשמתם - הנה מדריך לחולצת טיי דיי (בטיק) עם סמל השלום:

https://youtu.be/FeP9fOu6NOU?long=yes
לוחמת גרילה
מהי לוחמת גרילה?



לוחמת גרילה (Guerrilla warfare) היא שיטת לוחמה של לוחמה זעירה, או מה שזכה בעבר לשם "המלחמה הקטנה".

בלוחמת הגרילה תוקפות קבוצות לוחמים קטנות וזריזות את הצבא הסדיר של האויב, בצורה מהירה וגמישה ומשתדלת להיעלם במהירות, לפני שיתאושש, יתארגן ויתמודד מולן ביעילות ובכוח עדיף.

שיטת גרילה, כלומר של לוחמה זעירה של קבוצות קטנות וזריזות. הפרטיזנים תקפו את הצבא הסדיר בצורה גמישה ומהירה ולא אפשרו לו להתמודד מולן היטב.

גישת גרילה מופעלת לא פעם גם ידי ארגוני טרור. אך כי נוהגים להגדיר כארגון גרילה רק לוחמים הנלחמים כך כנגד מטרות צבאיות. ארגון התוקף אזרחים חפים מפשע במכוון, לעומתם, מוגדר כארגון טרור. זאת גם אם הוא משתמש לצרכיו בפעולות גרילה.


#תולדות לוחמת הגרילה
המילה "גרילה" נולדה לראשונה בעת המאבק העממי שניהלו לוחמים ספרדים כנגד הכיבוש הצרפתי של ספרד, בתקופת מלחמות נפוליאון.

ואולם הדמות המרכזית והראשונה שממש הכניסה את הלוחמה הזעירה להיסטוריה הייתה של לורנס איש ערב. הוא היה קצין בריטי שאימן במלחמת העולם הראשונה את כוח הגמלים הערבי לפשיטות קטלניות וזריזות על עמדות הטורקים. הוא לימד את לוחמיו כיצד להפעיל לוחמת גרילה.

מטרתו הייתה לרתק את הארמיה הטורקית שישבה בחצי האי הערבי ולא לאפשר לה להצטרף ללוחמה בצבא הבריטי המסתער על ארץ ישראל. בין הפעולות שלימד את לוחמיו לנקוט נכללו חבלות בפסי רכבת, קטיעת שרשרות אספקה, מארבים שנועדו להפריע, להפחיד ולהטריד את הלוחמים הטורקים בדרכים, הריסה והשמדה של מחסנים עמוסי ציוד צבאי וכללית - זריעה של פחד ובהלה בקרב הצבא הטורקי במדבר הערבי.

כוחות צבאיים רבים בהיסטוריה המודרנית הפעילו לוחמת גרילה. הפרטיזנים באירופה נלחמו נגד הצבא הגרמני ובנות בריתו במלחמת העולם השנייה. הם תקפו במהירות ובגמישות את הצבא הנאצי ונעלמו לפני שהתאפשר לו להילחם בהם.

במלחמת וייטנאם הפעילו טקטיקה דומה גם חיילי ה"ווייטקונג", של צבא הצפון הקומוניסטי כנגד צבא ארצות הברית.


#האם צבא יכול לנצח גרילה?
ישנם מומחים הטוענים שצבא רגיל לא יכול לנצח גרילה. ואכן, הלא מעט מקרים היסטוריים נראה שכך הדבר. ועדיין, ישנן דוגמאות היסטוריות ברורות לצבאות שהביסו כוחות גרילה בעלות יתרונות ברורים. כאלו הם למשל הניצחונות של הצבא הבריטי במלחמה כנגד הגרילה בקניה. או במקרה נוסף, בו נלחמו הבריטים בלוחמי הגרילה המלאית והביסו אותם.

כיום מפעילים חיילי אוקראינה לוחמת גרילה חמקמקה וזריזה כנגד הצבא הרוסי בארצם. צבאם לא מתנהג כצבא רגיל. הוא פועל בקבוצות קטנות מאוד וללא מחנות גלויים. כוחותיהם פרושים וחבויים בשטח, הרחק מהמטרות אותן יתקפו. כוחות סיור קטנים ויעילים אוספים מידע על האויב. אזרחים בערים ובאזורים הכבושים מעבירים דיווחים ומידע וליעדי תקיפה ומארב הם מגיעים במפוזר, פוגעים במהירות ונעלמים במהירות אחר כך.


הנה המצאת לוחמת הגרילה הקלאסית, על ידי לורנס איש ערב, שפיתח אותה בסיועו למרד הערבי ב-1916:

https://youtu.be/SoAZS9HAptc


לוחמי הגרילה בווייטנאם הכריעו את הצבא החזק בעולם:

https://youtu.be/huRWshoW7T8


הלוחמה של הפרטיזנים היהודים נגד הצבא הגרמני (עברית):

https://youtu.be/PZgmGt46rX4


ולוחמי גרילה באוקראינה נגד צבא רוסיה 2022:

https://youtu.be/VYHfgv-ZugI


שיער ארוך
מתי נכנס השיער הארוך לאופנה הגברית?



אופנת השיער הארוך (Long hair) לגברים הפכה במחצית השנייה של המאה ה-20 לפופולרית מאוד ויותר מתמיד. אבל היא ממש לא נולדה במאה הזו.

שיער גברי ארוך היה וחזר לאופנה בשלבים שונים לאורך ההיסטוריה. שוב ושוב הוא הושפע ממגמות תרבותיות וחברתיות וצץ במהלך תקופות בולטות בהן שיער ארוך לגברים היה פופולרי.

אם נניח הצידה את הפרהיסטוריה והאדם הקדמון, שמיעט להסתפר ולכן שערו ארך דרך קבע, השיער הגברי הארוך חוזר לא פעם בזמנים עתיקים. גברים בתרבויות עתיקות שונות, כולל באלו של מצרים העתיקה, יוון ורומא, גידלו לא פעם שיער ארוך כסמל למעמד ולגבריות. גם אם זה לא היה המראה הנפוץ ביותר, הוא התקיים אצל רבים ובמקומות שונים בעולם העתיק.

בתקופת הרנסנס, בין המאות ה-14 וה-17, התקשר המראה הארוך לרעיונות של אצילות ועידון. שיער ארוך הפך אז אופנתי, במיוחד בקרב גברים במעמדות הגבוהים. לעתים קרובות הוא עוצב עם כיסויי ראש מעוטרים, תלתלים ואפילו צמות.

אחרי מאות שנים, בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, יחזור המנהג הגברי לגדל שיער.

ראשונים היו הביטניקים, מתנועת דור הביט (ראו בתגית "ביטניקים"). בסוף העשור שלפני הסיקסטיז מרדו אותם צעירים בדור המבוגר והמסודר של הוריהם. בהפגנתיות ברורה ואפילו בוטה, הם לא טרחו להסתפר, כחלק מהמראה הכללי המוזנח שאימצו אז.

אגב, את השיער הארוך אי אפשר לנתק מהמראה המזוקן. שניהם כשילוב נולדו בתנועת הביט של הפיפטיז, אך צברו פופולריות בשנות ה-60, עשור של מחאה ועמידה על עקרונות של אהבה, שוויון ושלום, או בקיצור - העשור של תנועת ההיפים.

גברי הפרחים, פראפראזה על הכינוי "ילדי הפרחים" לו זכו ההיפים, אימצו את השיער הארוך והזקן, כסמלים גבריים של המרד וההתנגדות למלחמת וייטנאם.

בהמשך ובהשפעת התנועה ההיפית, גידלו צעירים רבים בעולם את שיערם. זה היה אז סמל למרד בזרם המרכזי של החברה ודרך לבטא את האינדיבידואליות שלהם.

אגב, גם כוכבי הזמר של ההיפים גידלו אז שיער. דמות שמדגימה את זה יפה היא של קרוסבי מהלהקה הפופולרית "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג". למטה מופיע שיר שלו מהאלבום "דז'ה וו". זה אולי השיר הפוליטי החשוב ביותר שלו והוא עוסק בתנועה ההיפית ובמראה המזוקן וארוך השיעור, כמסמל את המרד וההתנגדות למלחמה בווייטנאם.

מגמת השיער הגברי הארוך תימשך גם בשנות ה-70, בהן עולה מוסיקת ​​הרוק לשיאים של פופולריות. הדגש כאן הוא על ז'אנרים כמו הרוק הכבד והגלאם רוק, בהם היה שכיח במיוחד המראה של מוסיקאים גברים עם שיער ארוך וגולש.

גם בימינו שיער ארוך הוא עדיין בחירה אופנתית עבור גברים רבים. ועדיין, שיער ארוך נתפס פחות ופחות כהצהרה של מרד ויותר כהעדפה של סגנון אישי. דומה שהמרד עבר לבחירות אחרות כמו היפר-קעקועים וצבעי שיער יצירתיים.


השיר "Almost Cut My Hair" בהופעה של קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג ב-1974:

https://youtu.be/MfjPjQvXdcg


הוא עדיין עם שיער ארוך - "היי היי" של ניל יאנג ב-1985:

https://youtu.be/LQ123T3zD2k


"סוסים פראיים" בשיער ארוך - הרולינג סטונס:

https://youtu.be/Xb3fZmkzy84


אפילו הדוכס הלבן של הרוק, גידל שיער בשלב מסוים בקריירה שלו:

https://youtu.be/o_cHvtPB2dY


אצל מעריצי המטאל והגראנג' של האייטיז וניינטיז שימש השיער הארוך להטחה מעל הראש:

https://youtu.be/CI2Hv5wNBbU
מי היה מרטין לותר קינג?



ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר אמריקאי שלחם לזכויות האדם של השחורים בארצות הברית. קינג גם זכה בפרס נובל לשלום על המחאה שלו, שדגלה באי-אלימות. הוא החל את דרכו בפעילות לזכויות אדם כשארגן חרם אוטובוסים והיה הנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם בארה"ב, שדגל בשוויון בין שחורים ללבנים. הוא ארגן ועמד בראש פעולות המחאה הלא-אלימות ששיאן היה במצעד שערכו לעיר וושינגטון, מצעד למען תעסוקה וחירות. בסיום המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום", שדיבר על חזון לעתיד טוב יותר. נאום זה נחשב אחד הנאומים החשובים והמשמעותיים בתולדות ארה"ב.

בהמשך פעילותו הציבורית ועד שנרצח, עסק מרטין לותר קינג גם בפעילות מחאה נגד העוני ונגד מלחמת וייטנאם, שני נושאים חשובים וקשים באמריקה של שנות ה-60.

מרטין לותר קינג נרצח על ידי מתנקש כשביקר בעיר ממפיס, כדי לתמוך במאבקם של פועלי הזבל השחורים, להשוואת שכרם לזה של הלבנים שעבדו באותה העבודה. על שמו קבעו וחוגגים בארה"ב את החג הלאומי "יום מרטין לותר קינג".


הנה המצעד לוושינגטון שהוביל קינג בשנת 1963 (מתורגם):

https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ


האנדרטה לזכרו, לא הרחק משם:

https://youtu.be/m5BqLwb0TBs


נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח (מתורגם):

http://youtu.be/pD_aDoD7b6M


וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):

https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
מהו המחזמר "שיער" שהיה לסמל?



"שיער" הוא שמו של מחזמר רוק מהפכני ושובר מוסכמות משנות ה-60, שתאר את עולמם של הצעירים ההיפים באמריקה ואת האהבות והסערות הרגשיות שהם חוו אז, לצד הביקורת החברתית הנוקבת שלהם על החברה של המבוגרים ומרד הנעורים כנגד מה שנתפס בעיניהם כרקוב.

המחזמר, שהפך פולחן, הועלה לראשונה בסוף שנות ה-60, ממש בזמן שמהפכת ה"היפים" התרחשה בארצות הברית והחלה להתפשט בעולם המערבי. העלילה התרכזה בחבורת היפים שוחרי שלום ואהבה מניו-יורק, בימים שלפני גיוסו של קלוד מנהיגם לצבא ולמלחמה בוויטנאם.

הם מוחים נגד מלחמת וייטנאם אבל הם עדיין קצת ילדים וכשהם מסתבכים הם ממהרים להורים, כדי לקבל עזרה.

כשעלה "שיער" לראשונה בשנת 1967, זה היה שיא תקופת ההיפים, שכונו "ילדי הפרחים". צעירים אלה, שהאמינו בשלום, פתיחות, שוויון, חופש ואהבה חופשית, ראו במלחמה בוייטנאם דוגמה למה שרקוב בחברה האמריקנית. אבל זה לא מנע מהם להיבלע במטוסי התובלה הצבאיים שלקחו אותם אל החזית.

המחזמר היטיב לשרטט את הלבטים שלהם בחיפוש דרך חדשה לעצמם, תוך התמודדות עם המציאות שמסביבם ועם מערכת היחסים שבין הפרט לקבוצה.

ב-1979, כ-12 שנה מאוחר יותר, הביא סרטו של הבמאי מילוש פורמן "שיער", את עלילת מחזמר הקאלט והשירים מתוכו אל האקרנים. הסרט, שהציג בדיעבד את "ילדי הפרחים", אותם היפים מורדים של שנות ה-60, הפיץ בכל העולם את הרעיונות של המחזמר ונתן ביטוי לשאיפה של צעירים לעולם טוב וצודק יותר, עולם של אהבה וללא מלחמות.


הנה סיפור המחזמר דרך ההפקה הישראלית האחרונה (עברית):

https://youtu.be/y_h22_O0uZQ?t=26s&end=3m11s


השיר "תנו לשמש יד" מתוך המחזמר "שיער":

https://youtu.be/fhNrqc6yvTU


השיר "אקווריוס":

https://youtu.be/Cb8luHdpR84


ברגר שר באנגלית "יש לי חיים" על שולחן האוכל היוקרתי:

https://youtu.be/ivyuT_VY3_E


קדימון מהמחזמר "שיער" כפי שהוצג בישראל בשנים האחרונות (עברית):

https://youtu.be/K-U1K_1UTLE


וקטעים מהביצוע של "שיער" בישראל של שנות ה-70, בין השאר עם צביקה פיק ומרגול הצעירים (עברית):

https://youtu.be/MXtSMLUGICk?t=5m42s
איך הפך זמר צעיר לדובר הדור?



זה קרה בשנת 1963 כשאמריקה והעולם כולו זכו בנביא חדש, בן 20 בלבד. בזמן שהצעיד הדוקטור מרטין לותר קינג את ההמונים לאנדרטה של וושינגטון, בדרישה לשוויון זכויות, הפך זמר צעיר שתמך בו ושמו בוב דילן, לאגדה. זה קרה פחות או יותר בזכות שיר אחד - שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח" הפך להמנון של התנועה לזכויות אזרח ובין לילה הוא היה לדובר של דור שלם.

דילן ניסה אמנם להתכחש למעמדו כדובר הדור וזימר בקול מנסר "אתם לא צריכים חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח" (מה שהתייחס לשיר הזה, שכבר הפך לכמעט תפילה לאותם צעירים). אבל זה לא עזר לו. את המעמד הזה חיזקו עוד שירים כמעט נבואיים נוספים שלו, כמו "גשם כבד עומד ליפול" ו"אדוני המלחמה", שהעלו אותו למעמד גבוה עוד יותר - נביא ומוכיח בשער בעשור הכי כואב של אמריקה - העשור של ויאטנם, הרצח של הדוקטור קינג ושל הנשיא קנדי.

והמשורר שהוא היה הכניס למוסיקת הפופ את הפוליטיקה, הפילוסופיה והשירה. הוא יצר שירים מוזרים, סוריאליסטיים, עמוסי משחקי מילים, כפלי משמעות, מסעות בזמן, הוא שאל בהם שאלות קיומיות ומסתוריות ותהה על הדברים ופשרם. לאיש לא היה ספק - הוא ניסח את השאלות שמהן כולם הוטרדו, אך התקשו לנסח.. בעקבות הצלחתו של דילן החלו יותר ויותר זמרים ולהקות, לכתוב שירים פואטיים, בעלי משמעות, שנוגעים בנושאים חשובים באמת.

וגם הקול החלוד שלו, אותו קול שהיה ההיפך מקולם של זמרי ה"בל קנטו" (הקול היפה), שהיו עד אז מלכי הפופ. את הקול המאנפף (שיוצא מהאף) והלא משתדל שלו הוא הביא מעולם הבלוז ומוסיקת העם. לא מעט בזכותו הלכו הקולות האלה והשתלטו על מוסיקת הרוק והביאו לירידה של ממש בפופולריות של הקולות המנומסים והנקיים הקודמים, שלפתע נשמעו כל כך משעממים..

ב-1965 הוא עשה מהפכה עוד יותר גדולה, כשהביא את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית. בפסטיבל ניופורט צעקו לו ולהתחשמלות בוז, כשהוא עלה עם להקה חשמלית להופיע מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו. זה לא עזר להם. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, הרחיבה את הפופ והרוק והפכה אותו מבידור לכלי ביטוי ושפה חדשה, אמתית יותר וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, עם חשמל צורם ומרעיש, הוא שר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים.


הנה סיפורו של בוב דילן ושל מקבילו לאונרד כהן (עברית):

https://youtu.be/BZem7AUfUlA


שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח":

https://youtu.be/vWwgrjjIMXA


שיר אחר שלו בהופעה חיה, בעשור שאחריו:

https://youtu.be/YwSZvHqf9qM


המהפכה החשמלית שהוא עשה הפכה אותו לאמן רוק ושינתה את הרוק האמריקאי לתמיד:

https://youtu.be/jtFEzhaNrT4


השירים שלו זכו להכרה כשירה של ממש בדמות פרס נובל לספרות בו זכה:

https://youtu.be/camlWtA8GX4?long=yes


ותכנית היסטורית על בוב דילן (עברית):

https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
כיצד הפך הנשיא ניקסון לנוכל ועבריין?



הסיפור של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון הוא אחד הסיפורים הקשים בתולדות המנהיגות, של פוליטיקאי ומנהיג מוכשר מאין כמותו, שהעמיד את עצמו מעל העם, נהג בחוסר כבוד ובאלימות פוליטית כנגד יריביו הפוליטיים ומצא את עצמו עף מתפקידו, מושפל וחסר כבוד.

הכל מתחיל במערכת בחירות לקדנציה השנייה שלו כנשיא. למעשה, ריצ'רד ניקסון עמד לפי ההערכות לפני ניצחון במאבק על הקדנציה הנוספת הזו. בכהונתו הראשונה הוא רשם לזכותו הישגים נאים כנשיא, הן במדיניות הפנים בארה"ב והן ביחסי החוץ שלו. אבל ניקסון בחר משום מה לנהל קמפיין פוליטי קשה, בצירוף אקטים של ריגול פוליטי, חבלה ופעילויות בלתי חוקיות נוספות נגד הדמוקרטים ונגד מתנגדי המלחמה בווייטנאם.

פרשת ווֹטֶרגֵייט, בה נחשף הכל, נקראת על שם בניין שבו שכן מרכז המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון הבירה. כאן נתפסו ב-17 ביוני 1972, בעיצומה של מערכת הבחירות, 5 פורצים. הם ניסו להטמין במטה הדמוקרטי שלל מצלמות ומכשירי האזנה.

פריצה רגילה או יוזמה פרטית של מישהו? - די מהר תהפוך הפריצה הזו לחשיפה עיתונאית אדירה, שתזעזע את אמריקה. זה יקרה כשיתגלה בעיתון שלאחד הפורצים היו קשרים מתמשכים עם איש ה-CIA, איש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב. האחרון מצידו ניהל קשרים עם פרקליטו של הנשיא ניקסון. החוט המקשר בין הפורצים לנשיא היה בעייתי.

חושפי "פרשת ווטרגייט", קרל ברנסטיין ובוב וודוורד, נחשפו לה תודות למקור סודי שכונה" גרון עמוק". הם פרסמו אותה והוסיפו את ההגדרה "פרויקט פלילי בבית הלבן". בסדרת כתבות מבריקה הם הראו כיצד נהג הנשיא ה-37 של ארה"ב כאחרון המאפיונרים ובמקום להנהיג את ארצו ואת העולם החופשי הוא הוביל קמפיין עתיר פשעים והפרות אמון קשות בציבור האמריקאי.

מכאן מתחילה פרשה נוספת, עם ההקלטות שהפילו את ניקסון. היא החלה כשהסתבר שהייתה מערכת שהקליטה את כל מה שנאמר בחדר הסגלגל, משרדו של הנשיא. תוך ניצול חסינותו סירב ניקסון לחשוף את ה-Nixon Tapes, הקלטות שיחותיו בעניינים הללו ורבים אחרים. כך החל קרב משפטי על הסגרת הקלטות.

ניקסון דרש לפטר את החוקר המיוחד בפרשה אך עובד המדינה סירב לפטרו ופוטר בעצמו. כך קרה גם עם מי שהחליפו וסירב לפטר את החוקר. רק מי שהחליף את המחליף פיטר את החוקר. אבל זה היה מעשה טפשי, כי המחליף של החוקר המיוחד המשיך לחקור בדיוק במקום שעצר קודמו המפוטר, למגינת ליבו של הנשיא.

ניקסון ניסה עוד כמה טריקים אבל בהדרגה הוא ראה את ממשלו קורס, כשבזה אחר זה הודו בכירי הממשל והמטה שלו בעבירות של עדות שקר ופעילות לא חוקית. לאחר ערעורי פרקליטיו של הנשיא, בית המשפט העליון שנדרש לעניין החיוב לחשוף את ההקלטות, חייב את ניקסון למסור אותן לתובע. אז התגלה שנמחקו חלקים משמעותיים מההקלטות. הוועדה המשפטית של הסנאט החלה לפעול להדחתו של הנשיא וכדי להציל את עצמו מבושה גדולה החליט הנשיא ניקסון להתפטר.

כך הביאה השערוריה הפוליטית חסרת התקדים לסיום תפקידו של הנשיא שיירשם בהיסטוריה כנשיא המושמץ ביותר בתולדות ארה"ב. הוא היה הנשיא האמריקני הראשון שהודח באמצע כהונה. היו נשיאים אחרים, שעשו גם הם דברים לא מקובלים ואפילו שיקרו. אבל איש לא עשה כה הרבה עבירות וכה חמורות ואז גם טייחו, שיקרו לאומה כולה ופגעו בעובדי ציבור ישרים שרק מלאו את תפקידם.

בדולי ווטרגייט ולמרבה האירוניה, היה זה ניקסון, מי שהפסיד לקנדי בבחירות של 1960, זכה כנשיא לגזור את הקופון על הצלחת אפולו 11 לנחות על הירח, הצלחה שהיא פרי החזון והמנהיגות של קנדי. די מהר אחרי ההישג הגדול ביותר שידעה אמריקה בחלל סגר אותו ניקסון את תקציבי הטיסות לירח ופגע בתכנית החלל בצורה קשה.

אבל נשוב לווטרגייט - אין פרשה שהשחירה את פניו של הבית הלבן יותר מפרשה זו. אין נשיא שבייש את תפקידו יותר ממנו. האיש שאמר בטלוויזיה בשלב מוקדם יותר "איני נוכל", היה הרבה יותר מזה. הוא היה פושע.

אגב, ניקסון מעולם לא נתן את הדין הפלילי על מעשיו. מחליפו, מי שהיה סגנו ג'רלד פורד, נתן לו חנינה מלאה על הכל.


הנה סרטון על הנשיא ניקסון (מתורגם):

https://youtu.be/MX_HYL6-0Co


קטעים שנחשפו עם השנים מההקלטות שהפילו את ניקסון בפרשת ווטרגייט:

https://youtu.be/K4KCX_NW3To


חדשות מהעבר על ניקסון, ווטרגייט ושאר ענייניו (עברית):

https://youtu.be/fC-s-Ba4SXA?long=yes


וסרט תיעודי על חייו ונשיאותו של ניקסון:

https://youtu.be/tV9JT4pZH_o?long=yes
מה קרה במלחמה הקרה?



המלחמה הקרה הוא כינוי למלחמה שמעולם לא התקיימה. היא היתה מאבק שקט ומתמשך בין הגוש המזרחי, בראשות ברית המועצות ובין הגוש המערבי, שבראשו עמדה ארצות הברית.

המלחמה הקרה החלה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. הכינוי "מלחמה קרה" הוצע על ידי הפוליטיקאי האמריקאי ברנרד ברוך ומטרתו היתה לסמן את התחרות שבין הגושים, פעולות הריגול המתמשכות ביניהם, מאבקי העוצמה והאיומים הצבאיים שביניהן. היו גם פעולות מלחמתיות רבות שהושפעו ונגזרו מהמלחמה הקרה, ביניהן מלחמת ויאטנם, המלחמה בקוריאה, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.

תום המלחמה הקרה הגיע כשחלה התפרקות של ברית המועצות, בתחום שנות ה-80 של המאה ה-20.


הנה סרטון על המלחמה הקרה (מתורגם):

https://youtu.be/-QopdZ7G8ww


סקירה באנגלית על המלחמה הקרה בשנים 1945-1991:

http://youtu.be/g3wpV0OoHRk?t=8s


הריגול במלחמה הקרה:

https://youtu.be/0zm1WX2nQ5c


המלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-80 (עברית):

https://youtu.be/9Xqm7MTF5ok


וקרבות האוויר בתקופת המלחמה הקרה (עברית):

https://youtu.be/fnzZ2oQw_u8
כיצד הפכה ג'ואן באאז לכוהנת השלום של הפולק?



מלכת הפולק של הסיקסטיז. היא הייתה שם, במוקד של אחת התקופות המרגשות בתולדות אמריקה. מי שנתנה את קולה לאירגוני זכויות אזרח ותנועות אנטי-מלחמתיות בשנות ה-60, השתתפה גם בפסטיבל וודסטוק, כנראה היחידה במופיעים שלא הייתה זמרת רוק.

זמרת שירי העם ג'ון באאז (Joan Baez) היא אחת מהדמויות החשובות בשירת המחאה של שנות ה-60. דמותה, כשהיא שרה את השיר "אנו נתגבר" (We Shall Overcome) ליד מרטין לותר קינג, הפכה לסמל ההתגייסות של הצעירים למאבק לזכויות האזרח, למען השלום והאהבה של אמריקה לעולם טוב יותר ולערכים הנעלים שבהם בחרו.

שנים אחר כך היא כתבה על בוב דילן, בן הזוג שלה בשנות ה-60, את "יהלומים וחלודה" (Diamonds and Rust). באאז חשה תסכול על שהאייקון שהיא עצמה שרה וחידשה רבים משיריו, מעולם לא העריך את כתיבתה ואהבתה כראוי. בעוד שהיא שיתפה את דילן בהופעותיה, הוא מעולם לא החזיר לה טובה ולא נהג אפילו להזמין אותה לשלו.

באאז מעולם לא נחה בתרומתה למאבקים למען השלום, נגד המלחמה ולמען כל מטרה נשגבת. ב-2005 היא עוד הופיעה מול מפגינים נגד המלחמה בעיראק, בסמוך לחווה של הנשיא בוש בטקסס.


הנה ג'ון באאז בשנות ה-60:

https://youtu.be/nM39QUiAsoM


ג'ואן באאז, שרה את השיר "אנו נתגבר" בסיום המצעד לוושינגטון:

https://youtu.be/7akuOFp-ET8


בהשראתו של מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח:

https://youtu.be/dJoWrLQWrEc


הופעה עם הזמרת הגדולה מרצדס סוסה:

https://youtu.be/wze9r6JvXEY


ועל בוב דילן, אהובה לשעבר, היא כתבה שיר מלא כאב, על שזלזל בה ובכשרונה:

https://youtu.be/dcaZi_G3xVs
מיהו מוחמד עלי, הספורטאי הגדול בכל הזמנים?



על אף הישגיו של השחיין מייקל פלפס, השיאן האולימפי הגדול בכל הזמנים, רבים רואים דווקא במתאגרף מוחמד עלי את הספורטאי הגדול בכל הזמנים. בסיקסטיז, העשור המהפכני ביותר, והוא רק בן עשרים, הוא היה הדבר הנוצץ ביותר באמריקה. וזה היה העשור, בואו נזכור, עם היהלומים הכי צעירים והכי נוצצים אי-פעם - מהביטלס, דרך דילן ומה עם הנדריקס וקנדי?

מוחמד עלי היה 3 פעמים אלוף העולם במשקל כבד, יותר מכל מתאגרף בהיסטוריה. את התואר הוא קטף לראשונה בגיל לא יאומן - הוא היה בן 22 בלבד!

עלי היה מתאגרף דגול, שסגנונו היה שונה מכל מה שמקובל בענף. אם כולם נהגו לחסום את האגרופים של היריב, הוא נשען לאחור כדי לחמוק. ההשענות הזו לאחור מנוגדת לכל מה שמקובל ו"נכון" באיגרוף של אותה תקופה. אבל לך תתווכח עם מי שגם רוקד בזירה כמו שוגר ריי רובינסון וגם מנצח קרבות בסיטונות.

עלי, גם נביא מסוג מסוים, נהג להתנבא בדיוק באיזה סיבוב הוא יכריע את יריבו (כמעט תמיד הוא צדק), גם איש שיווק אינטואיטיבי שהבין שגם כשצועקים לו בוז, אם יהיה מספיק שחצן ושנון איש לא יוכל להתעלם ממנו. הוא היה גם לאלוף אולימפי ונחשב לגדול מכולם בתחומו.

אמרו עליו שהוא "מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה" ובעיקר - הוא היה גאה במי שהוא, ספורטאי שחור, לוחם לשוויון ושוחר שלום.

אבל הוא גם התאסלם, שינה את שמו מקסיוס קליי (שהוא ראה בו "שם של עבדים") והוביל את גל ההתאסלמות באמריקה, סירב לשרת בווייטנאם בשם אמריקה והתייצב בהנהגה של מחאת השחורים בארה"ב.

"מחיר החופש הוא יקר. אני שילמתי אבל אני חופשי." הוא אמר. ואכן, מוחמד עלי רתם את כשרונו הספורטיבי המדהים והפופולריות הבלתי נתפסת שלו בעולם, כדי לשנות את פני החברה האמריקנית. הוא בעט בחיבוק של האומה, רק כדי להילחם בסדר הלבן שלה וניהל את סדר היום התקשורתי-פוליטי שלו בנחישות, עם לשון חדה ועם יכולת נדירה לסחוף אחריו את ההמונים לשינוי מה שנראה בעיניו מעוות באמריקה.

כשעלי נלחם נגד הגזענות, חוסר הצדק, העוני והמלחמות המיותרות של אמריקה, הוא נכון היה לשלם את המחיר האישי על כך, כי ראה בעצמו מישהו שיכול לעשות זאת ולפיכך ייצג רבים שלא יכולים היו לעשות זאת.

מי שקרא לעצמו "הגדול מכולם" נתפס על ידי כולם כשאמר זאת כ"שחצניקו", אבל אז הוא הוכיח את זה לעולם ואיש יותר לא ערער על כך.

כך הקדיש את חייו המתאגרף שהיה גם פרפר וגם דבורה, לשינוי ולמאבק החברתי שבו האמין - המאבק לזכויות האזרח של השחורים באמריקה. שוב ושוב הוא אמר את דעתו, גם כשזה פגע לו קשות בפרנסה, והגדיר היטב את האופן בו תפס את האדם השחור. אגב, זה לא הפריע לו להשתמש בביטויים גזעניים קשים נגד יריביו, שהיו תמיד שחורים...

את הונו העצום הוא בזבז בלי הכרה ותרם בנדיבות לכל מי שמסביבו, ממשפחה ועד זרים לגמרי ששמע על מצוקותיהם. "עזרה לזולת היא שכר הדירה שאתה משלם על חייך בעולם הזה", הוא נהג לומר.

הוא גם היה אנושי, עם פה גדול ולא פעם מלוכלך ועם יצרים בגודל של הר, אבל הוא העניק את הצגות האיגרוף הגדולות שלו לקהל הרחב ולשחורים של אמריקה, שכל כך העריכו את מי שהוא היה ולא רק את איך שהוא התאגרף. משום כך הוא היה לא רק ספורטאי גדול, אלא גם אדם דגול.


הנה מוחמד עלי:

http://youtu.be/RmaHGY7BEog


על מוחמד עלי ערב מותו (עברית):

https://youtu.be/jjIcfEbLkBU


הנוקאאוטים הגדולים שלו:

https://youtu.be/C_fEIVwjrew


הדיבורים המפורסמים של עלי ופיו הגדול והשחצני:

http://youtu.be/WsAC4lhbE0g


הביטחון, היכולות וההשראה שלו מועברים כיום בסרטוני מוטיבציה באינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/YXfk9W_Nmks


"הריקוד" המהיר והקליל של עלי, ההישענות לאחור להתחמקות מאגרוף, הג'אב הישירה שלו לפנים של היריב והריקוד שלו בזירת האגרוף (מתורגם):

https://youtu.be/SzSo1hTtaCc


סיפור המפגש ההיסטורי והמשעשע של קסיוס קליי עם הביטלס:

https://youtu.be/qhVbeBVKu2w


מוחמד עלי עם אלביס:

https://youtu.be/G0bz52T__SU


על גדול המתאגרפים:

https://youtu.be/OkpjNpKkMi0?long=yes


ותולדות חייו של הספורטאי הקולני והגדול הזה:

https://youtu.be/jDkL7ZPz1Mw?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.