שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו מלחמת יום כיפור והמחדל המפורסם?
זו הייתה מלחמה שבאה לאחר 6 שנים של יוהרה, שחצנות וביטחון עצמי שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון ושישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת.
כשלושה שבועות לפני יום הכיפורים 1973 הגיע מסר סודי ומוצפן למטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתל אביב. דווח בו שהצי המצרי עזב את נמל אלכסנדריה, תנועה חריגה שהעידה על סבירות גבוהה שפניו של הצבא המצרי למלחמה. היא הועברה למעלה ונוספה לשורת ידיעות נוספות שהעידו על מלחמה מתקרבת.
כמה ימים אחר כך, 10 ימים לפני המלחמה, נפגש חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר והודיע לה שפני הסורים למלחמה בישראל. הוא עצמו לא הצטרף למלחמה, מחשש שיחזור על עצמו תקדים מלחמת ששת הימים, בה הובס הצבא הירדני קשות וירדן עצמה איבדה שטחים גדולים, כולל את השליטה בעיר העתיקה בירושלים, כולל ברובע היהודי והמוסלמי.
הכתובת הייתה על הקיר. אבל אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, שבראשו עמד האלוף אלי זעירא, לא קיבל את הסימנים כפשוטם. אפילו מרגל מצרי בכיר שהעביר ידיעות מוצקות ל"מוסד" לא שינה לו. הוא קבע שסוריה ומצרים אינן מכוונות למלחמה ושכנע בכך את הממשלה.
כך פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים. זה היה ביום הכי קדוש ליהודים - שבת, יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.
המלחמה נפתחה במפתיע, בהתקפות רבות עוצמה, מצד הסורים ברמת הגולן ומצד המצרים בחצי-האי סיני. היא עתידה להימשך 18 יום. במהלכם תיקלע ישראל למצב שלא הכירה מאז קום המדינה, מצב שהוגדר על ידי רבים כ"חשש מחורבן בית שלישי".
בסיני הצליחו המצרים לצלוח את תעלת סואץ ע"י חיל רגלים ולכבוש את קו המעוזים הישראליים שעל התעלה. הם החלו בהקמת גשרי מעבר גדולים לכוחות השריון והארטילריה המצריים.
ברמת הגולן הצליחו הסורים לכבוש את מוצב צה"ל בחרמון ולחדור אל דרום רמת הגולן ואל העורף של מרכז הגולן הישראלי. כל היישובים העבריים פונו מרמת הגולן.
המחדל של אי זיהוי המלחמה כמעט והביא לתבוסת ישראל. היינו מאוד קרובים לחיסול בידי צבאות ערוכים למלחמה, מצוידים ונחושים לחסל את ישראל.
אבל צה"ל התעשת. לאחר בלימה ישראלית רבת תעוזה של החיילים בחזית וחרף התקפות איומות ופגיעות קשות בצה"ל, החלו התקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה לשטחי האויב.
בהנהגתו של האלוף אריאל שרון שפעל בניגוד להוראות וחצה את תעלת סואץ הצליח צה"ל לאלץ את המצרים, לקבל הסדר הפסקת-אש חדש. בעקבותיהם נאלצו גם הסורים לחתום על הסדר דומה, בעקבות ניצחון צה"לי כנגד כל הסיכויים, למול מתקפה סורית קשה והרסנית במיוחד.
המלחמה הוכרעה לטובת ישראל, אבל סדקה את הביטחון העצמי המופרז של צה"ל. בעקבות המחדל העצום של מלחמת ההפתעה מרובת ההרוגים, החלו מחאות נרחבות והוקמה ועדת חקירה, ועדת אגרנט.
לאחר דיונים ממושכים ושמיעת עדויות רבות הטילה ועדת אגרנט את האחריות למלחמה על הרמטכ"ל ופטרה את הממשלה מאחריות ל"מחדל". אבל הציבור לא הירפה ולבסוף הממשלה נאלצה להתפטר. גולדה ודיין, האחראים לכישלון, הלכו גם הם הביתה.
בזכות ההפתעה והעובדה שהצליח לכבוש בתחילת המלחמה את קו המעוזים, הרגיש גם הצד המצרי מנצח. בדיעבד זה אפשר לנשיא המצרי שביקש עוד קודם למלחמה לדבר שלום, אך נתקבל בסירוב של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ליזום צעדי שלום חוזרים ולעשות שלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.
על המלחמה שנפתחה ביום הכיפורים של 1973 (עברית):
https://youtu.be/6O1KVqdwUrI
שני מטוסים עמדו לבדם בגבורה מול טייסת שלמה של המצרים (עברית):
https://youtu.be/QFR94rHMLqc
ברמת הגולן הגן כוח צביקה בגבורה כנגד הסורים (עברית):
https://youtu.be/LVncsjNI4iA
מלחמת יום הכיפורים (עברית):
https://youtu.be/CkOn6Im3fgU
"לו יהי" של נעמי שמר - שיר המלחמה ההיא (עברית):
https://youtu.be/FDD19O2CreI
תכנית חינוכית על המלחמה בהפתעה (עברית):
https://youtu.be/Q0fZ6wjWe80?long=yes
כל השתלשלות אירועי מלחמת ההפתעה שנפתחה ביום הקדוש ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/IHypjF9z8Ko?long=yes
וכך היא החלה (עברית):
https://youtu.be/mqkqcKbqp38?long=yes
כיצד נולד השיר "מי באש" של לאונרד כהן?
השיר הזה הוא סמל. הוא אחד השירים הקלאסיים של המשורר והזמר לאונרד כהן והוא גם שיר יפה להפליא. מינימליסטי וצנוע, אבל ענק ברגש ובתוכן, השיר הזה, "מי באש" (Who by Fire), הוא גם חידה.
לא כולם יודעים שכהן כתב אותו אחרי החוויות הלא פשוטות שעבר בשנת 1973, במדינת ישראל בה שבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.
באותה תקופה חי לאונרד עם בת זוגו הקנדית סוזן אלרוד, אם ילדיו, אבל לא אותה סוזאן שהייתה מושא שירו הידוע "סוזאן". כך או כך, סדקים ניבעו בהדרגה באהבתם של השניים. במקביל פרצה אז בארץ מלחמת יום הכיפורים והזמר הצעיר, מתחבט בעתיד יחסיו עם בת זוגו ואולי מתלבט האם להמשיך בחייו לבדו, מחליט לבוא לישראל.
לאונרד, זמר שהספיק להוציא שני אלבומים שבארה"ב לא זכו להצלחה גדולה, לא היה כל כך מודע לכך שבאירופה הוא להיט ובישראל עוד יותר. הוא שוטט כמה ימים בתל אביב ולא כל כך זיהו אותו. אבל כשישב בקפה "פינתי" התל אביבי, זיהה אותו הזמר אושיק לוי, שישב שם עם כמה מוזיקאים נוספים, ביניהם אילנה רובינא ומתי כספי. הם החלו לדבר, הידידות החלה ללבלב ובימים הבאים שכנעו אותו כספי ורובינא להצטרף אליהם להופעות בחזית, לפני חיילי צה"ל.
כך יצא שבמהלך המלחמה שהה לאונרד בישראל במשך חודשיים. הוא נתן עשרות הופעות בפני החיילים במוצבים ובילה זמן רב עם החיילים. כאבי המלחמה האיומה, סיפורי הקרב, החברים שנהרגו, הקרבות הקשים - כל אלה לא נעלמו ממנו.
ההשפעה של החוויות בארץ ובקווים הותירה חותם בלאונרד כהן. היא השפיעה משמעותית על נפשו והרגש היהודי של הזמר הקנדי, שהיה לא רק אמן רגיש, אלא גם מי שהיה נכדו של רב ואדם בעל עומק רוחני גדול.
וכך נכתב Who by Fire. בכתיבתו העדינה והרגישה ניסח כהן בשיר את מה שראו עיניו ושמעו אוזניו כאן. במילותיו מוצגות בכל הכאב, האימה והיופי חוויות התקופה הכואבת. הוא שילב את מוראות המלחמה והכאב ששרר בישראל המופתעת, ממלחמה איומה ולא צפויה, עם מילים ומחשבות מהיום הקדוש בשנה היהודית.
כי חשוב לדעת - השיר שפותח במילים "מי באש ומי במים" התבסס וקיבל השראה מהפיוט לימים הנוראים "ונתנה תוקף" - חלק מהתפילה היהודית הנאמרת בראש השנה וביום כיפור.
שנה לאחר מכן יצא השיר "Who By Fire", כחלק מהאלבום המרשים "New Skin for the old Ceremony". הוא לא היה השיר היחיד שהגיע מאותם ימי מלחמה, אבל רבים התפעלו אז מהחיבור העדין והחכם כל כך שעשה המשורר המדויק כל כך, בין מסורת עתיקה למודרניות כואבת. האש שבאמצעותה חיבר המשורר המזמר בין מוראות המלחמה המסוכנת בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובין התפילה והמסורת היהדות, הפכה לאגדה.
הנה השיר עם תמונותיו מהמלחמה עם חיילי צה"ל:
https://youtu.be/yttspis0KGY
בהופעה חיה:
https://youtu.be/j2T274bXIxU
"מי באש" עם המילים, מתוך אלבום הבכורה של לאונרד כהן:
https://youtu.be/bntot9LAY08
ועיבוד עם אלמנטים מזרחיים, בהמשך השנים:
https://youtu.be/EgMaBreDuF4
מהו מארב השריון המבריק של לנר?
זה היה במהלך מלחמת יום הכיפורים. דן לנר, מפקד האוגדה הנערץ בצפון, החליט להכין קבלת פנים מיוחדת לחיל המשלוח העיראקי, שבא לסייע לסורים ברמת הגולן. הוא התכוון לעשות לעיראקים מארב שריון קלאסי, שיבהיר להם שהם לא באו לקייטנה מהירה ופשוטה, גם אם צה"ל הופתע במלחמה.
לנר המתוחכם פרס את הטנקים של החטיבות שבפיקודו כריבוע עם צלע פתוחה לכיוון סוריה, כך שיתאפשר לשריון העיראקי "להיכנס" פנימה. מבחינת הקרבות זה היה הימור של ממש, כיוון שחלק מהחטיבות נאלצו לעזוב שטחים שכבשו מידי הסורים בימים שלפני כן והיה חשש שהסורים ישתלטו עליהם שוב.
אבל המארב הקלאסי שהכין דן לנר פעל בדיוק לפי התכנית - כוחות השריון העיראקי נכנסו לתוך הריבוע הפתוח, שנראה כמו שטח שנטש צה"ל ואז הופתעו לגלות שהם מוקפים בטנקים שארבו להם. מעל 60 טנקים עיראקים הושמדו מיד, בעוד שצה"ל איבד רק 4 טנקים.
לנר הוכיח בקרב הזה שהידע והיצירתיות שלו עבדו מצוין. בצבאות שונים בעולם משננים את מארב השריון המבריק שלו עד היום.
הנה משחק מחשב שמאפשר ליצור מארבי שריון מדומים משלכם:
http://youtu.be/RMYwNo0UfvE?t=21s
מלחמת יום הכיפורים
זו הייתה מלחמה שבאה לאחר 6 שנים של יוהרה, שחצנות וביטחון עצמי שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון ושישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת.
כשלושה שבועות לפני יום הכיפורים 1973 הגיע מסר סודי ומוצפן למטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתל אביב. דווח בו שהצי המצרי עזב את נמל אלכסנדריה, תנועה חריגה שהעידה על סבירות גבוהה שפניו של הצבא המצרי למלחמה. היא הועברה למעלה ונוספה לשורת ידיעות נוספות שהעידו על מלחמה מתקרבת.
כמה ימים אחר כך, 10 ימים לפני המלחמה, נפגש חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר והודיע לה שפני הסורים למלחמה בישראל. הוא עצמו לא הצטרף למלחמה, מחשש שיחזור על עצמו תקדים מלחמת ששת הימים, בה הובס הצבא הירדני קשות וירדן עצמה איבדה שטחים גדולים, כולל את השליטה בעיר העתיקה בירושלים, כולל ברובע היהודי והמוסלמי.
הכתובת הייתה על הקיר. אבל אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, שבראשו עמד האלוף אלי זעירא, לא קיבל את הסימנים כפשוטם. אפילו מרגל מצרי בכיר שהעביר ידיעות מוצקות ל"מוסד" לא שינה לו. הוא קבע שסוריה ומצרים אינן מכוונות למלחמה ושכנע בכך את הממשלה.
כך פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים. זה היה ביום הכי קדוש ליהודים - שבת, יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.
המלחמה נפתחה במפתיע, בהתקפות רבות עוצמה, מצד הסורים ברמת הגולן ומצד המצרים בחצי-האי סיני. היא עתידה להימשך 18 יום. במהלכם תיקלע ישראל למצב שלא הכירה מאז קום המדינה, מצב שהוגדר על ידי רבים כ"חשש מחורבן בית שלישי".
בסיני הצליחו המצרים לצלוח את תעלת סואץ ע"י חיל רגלים ולכבוש את קו המעוזים הישראליים שעל התעלה. הם החלו בהקמת גשרי מעבר גדולים לכוחות השריון והארטילריה המצריים.
ברמת הגולן הצליחו הסורים לכבוש את מוצב צה"ל בחרמון ולחדור אל דרום רמת הגולן ואל העורף של מרכז הגולן הישראלי. כל היישובים העבריים פונו מרמת הגולן.
המחדל של אי זיהוי המלחמה כמעט והביא לתבוסת ישראל. היינו מאוד קרובים לחיסול בידי צבאות ערוכים למלחמה, מצוידים ונחושים לחסל את ישראל.
אבל צה"ל התעשת. לאחר בלימה ישראלית רבת תעוזה של החיילים בחזית וחרף התקפות איומות ופגיעות קשות בצה"ל, החלו התקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה לשטחי האויב.
בהנהגתו של האלוף אריאל שרון שפעל בניגוד להוראות וחצה את תעלת סואץ הצליח צה"ל לאלץ את המצרים, לקבל הסדר הפסקת-אש חדש. בעקבותיהם נאלצו גם הסורים לחתום על הסדר דומה, בעקבות ניצחון צה"לי כנגד כל הסיכויים, למול מתקפה סורית קשה והרסנית במיוחד.
המלחמה הוכרעה לטובת ישראל, אבל סדקה את הביטחון העצמי המופרז של צה"ל. בעקבות המחדל העצום של מלחמת ההפתעה מרובת ההרוגים, החלו מחאות נרחבות והוקמה ועדת חקירה, ועדת אגרנט.
לאחר דיונים ממושכים ושמיעת עדויות רבות הטילה ועדת אגרנט את האחריות למלחמה על הרמטכ"ל ופטרה את הממשלה מאחריות ל"מחדל". אבל הציבור לא הירפה ולבסוף הממשלה נאלצה להתפטר. גולדה ודיין, האחראים לכישלון, הלכו גם הם הביתה.
בזכות ההפתעה והעובדה שהצליח לכבוש בתחילת המלחמה את קו המעוזים, הרגיש גם הצד המצרי מנצח. בדיעבד זה אפשר לנשיא המצרי שביקש עוד קודם למלחמה לדבר שלום, אך נתקבל בסירוב של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ליזום צעדי שלום חוזרים ולעשות שלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.
על המלחמה שנפתחה ביום הכיפורים של 1973 (עברית):
https://youtu.be/6O1KVqdwUrI
שני מטוסים עמדו לבדם בגבורה מול טייסת שלמה של המצרים (עברית):
https://youtu.be/QFR94rHMLqc
ברמת הגולן הגן כוח צביקה בגבורה כנגד הסורים (עברית):
https://youtu.be/LVncsjNI4iA
מלחמת יום הכיפורים (עברית):
https://youtu.be/CkOn6Im3fgU
"לו יהי" של נעמי שמר - שיר המלחמה ההיא (עברית):
https://youtu.be/FDD19O2CreI
תכנית חינוכית על המלחמה בהפתעה (עברית):
https://youtu.be/Q0fZ6wjWe80?long=yes
כל השתלשלות אירועי מלחמת ההפתעה שנפתחה ביום הקדוש ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/IHypjF9z8Ko?long=yes
וכך היא החלה (עברית):
https://youtu.be/mqkqcKbqp38?long=yes
השיר הזה הוא סמל. הוא אחד השירים הקלאסיים של המשורר והזמר לאונרד כהן והוא גם שיר יפה להפליא. מינימליסטי וצנוע, אבל ענק ברגש ובתוכן, השיר הזה, "מי באש" (Who by Fire), הוא גם חידה.
לא כולם יודעים שכהן כתב אותו אחרי החוויות הלא פשוטות שעבר בשנת 1973, במדינת ישראל בה שבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.
באותה תקופה חי לאונרד עם בת זוגו הקנדית סוזן אלרוד, אם ילדיו, אבל לא אותה סוזאן שהייתה מושא שירו הידוע "סוזאן". כך או כך, סדקים ניבעו בהדרגה באהבתם של השניים. במקביל פרצה אז בארץ מלחמת יום הכיפורים והזמר הצעיר, מתחבט בעתיד יחסיו עם בת זוגו ואולי מתלבט האם להמשיך בחייו לבדו, מחליט לבוא לישראל.
לאונרד, זמר שהספיק להוציא שני אלבומים שבארה"ב לא זכו להצלחה גדולה, לא היה כל כך מודע לכך שבאירופה הוא להיט ובישראל עוד יותר. הוא שוטט כמה ימים בתל אביב ולא כל כך זיהו אותו. אבל כשישב בקפה "פינתי" התל אביבי, זיהה אותו הזמר אושיק לוי, שישב שם עם כמה מוזיקאים נוספים, ביניהם אילנה רובינא ומתי כספי. הם החלו לדבר, הידידות החלה ללבלב ובימים הבאים שכנעו אותו כספי ורובינא להצטרף אליהם להופעות בחזית, לפני חיילי צה"ל.
כך יצא שבמהלך המלחמה שהה לאונרד בישראל במשך חודשיים. הוא נתן עשרות הופעות בפני החיילים במוצבים ובילה זמן רב עם החיילים. כאבי המלחמה האיומה, סיפורי הקרב, החברים שנהרגו, הקרבות הקשים - כל אלה לא נעלמו ממנו.
ההשפעה של החוויות בארץ ובקווים הותירה חותם בלאונרד כהן. היא השפיעה משמעותית על נפשו והרגש היהודי של הזמר הקנדי, שהיה לא רק אמן רגיש, אלא גם מי שהיה נכדו של רב ואדם בעל עומק רוחני גדול.
וכך נכתב Who by Fire. בכתיבתו העדינה והרגישה ניסח כהן בשיר את מה שראו עיניו ושמעו אוזניו כאן. במילותיו מוצגות בכל הכאב, האימה והיופי חוויות התקופה הכואבת. הוא שילב את מוראות המלחמה והכאב ששרר בישראל המופתעת, ממלחמה איומה ולא צפויה, עם מילים ומחשבות מהיום הקדוש בשנה היהודית.
כי חשוב לדעת - השיר שפותח במילים "מי באש ומי במים" התבסס וקיבל השראה מהפיוט לימים הנוראים "ונתנה תוקף" - חלק מהתפילה היהודית הנאמרת בראש השנה וביום כיפור.
שנה לאחר מכן יצא השיר "Who By Fire", כחלק מהאלבום המרשים "New Skin for the old Ceremony". הוא לא היה השיר היחיד שהגיע מאותם ימי מלחמה, אבל רבים התפעלו אז מהחיבור העדין והחכם כל כך שעשה המשורר המדויק כל כך, בין מסורת עתיקה למודרניות כואבת. האש שבאמצעותה חיבר המשורר המזמר בין מוראות המלחמה המסוכנת בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובין התפילה והמסורת היהדות, הפכה לאגדה.
הנה השיר עם תמונותיו מהמלחמה עם חיילי צה"ל:
https://youtu.be/yttspis0KGY
בהופעה חיה:
https://youtu.be/j2T274bXIxU
"מי באש" עם המילים, מתוך אלבום הבכורה של לאונרד כהן:
https://youtu.be/bntot9LAY08
ועיבוד עם אלמנטים מזרחיים, בהמשך השנים:
https://youtu.be/EgMaBreDuF4
זה היה במהלך מלחמת יום הכיפורים. דן לנר, מפקד האוגדה הנערץ בצפון, החליט להכין קבלת פנים מיוחדת לחיל המשלוח העיראקי, שבא לסייע לסורים ברמת הגולן. הוא התכוון לעשות לעיראקים מארב שריון קלאסי, שיבהיר להם שהם לא באו לקייטנה מהירה ופשוטה, גם אם צה"ל הופתע במלחמה.
לנר המתוחכם פרס את הטנקים של החטיבות שבפיקודו כריבוע עם צלע פתוחה לכיוון סוריה, כך שיתאפשר לשריון העיראקי "להיכנס" פנימה. מבחינת הקרבות זה היה הימור של ממש, כיוון שחלק מהחטיבות נאלצו לעזוב שטחים שכבשו מידי הסורים בימים שלפני כן והיה חשש שהסורים ישתלטו עליהם שוב.
אבל המארב הקלאסי שהכין דן לנר פעל בדיוק לפי התכנית - כוחות השריון העיראקי נכנסו לתוך הריבוע הפתוח, שנראה כמו שטח שנטש צה"ל ואז הופתעו לגלות שהם מוקפים בטנקים שארבו להם. מעל 60 טנקים עיראקים הושמדו מיד, בעוד שצה"ל איבד רק 4 טנקים.
לנר הוכיח בקרב הזה שהידע והיצירתיות שלו עבדו מצוין. בצבאות שונים בעולם משננים את מארב השריון המבריק שלו עד היום.
הנה משחק מחשב שמאפשר ליצור מארבי שריון מדומים משלכם:
http://youtu.be/RMYwNo0UfvE?t=21s
