שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה ממנטו מורי ואיך הוא תרם לענווה?
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
מהן תמונות המוות מהתקופה הוויקטוריאנית?
תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.
המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.
למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.
ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.
פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.
תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.
הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/oF29vcZNMQY
הסבר התופעה של תמונות מוות ויקטוריאניות מהעבר הרחוק:
http://youtu.be/mYytf471Tf8
וכך העמידו את המתים לצילום:
https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
מה האשליה שצייר הולביין בציור השגרירים?
הנס הוֹלִבַּיין (Hans Holbein) היה אמן גרמני מהמאה ה-16, שקשיי פרנסה גרמו לו להגר ללונדון וכישרונו הביא אותו בתוך שנים ספורות להתמנות לצייר החצר של המלך הנרי השמיני.
אף שהולביין, שנולד בגרמניה, בילה את מרבית חייו באנגליה, ציוריו הושפעו דווקא מהאסכולה ההולנדית המוקדמת, בו נהגו הציירים להציג ביצירותיהם חפצים שמטרתם הייתה לאפיין את הדמויות השונות.
זו הסיבה שבציורו המפורסם "השגרירים" (The Ambassadors), בו נראים שני מדינאים צרפתים שביקרו בחצרו של הנרי השמיני, לא רק בגדיהם אלא גם החפצים שמפוזרים מסביבם מעידים על השכלתם, מעמדם, עושרם וכוחם הפוליטי.
כך, למשל מכשירי המדידה וחקר הכוכבים שעל המדף העליון (כולל גלובוסים וספרים), קשורים לשמיים ולספירות רוחניות ומדעיות. הם מנוגדים לאלו שעל המדף התחתון וקשורים יותר לארץ ולחיים הרגילים.
אבל יש בציור גם את העולם התחתון, זה של המוות. שימו לב לסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הוא דמוי גולגולת וביחד עם המיתר הקרוע של הלאוטה, כלי הנגינה שליד, הם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל אפרופו מוות, יש בציור של שני השגרירים עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום, כמעט 500 שנה. מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", שניתן לראות את המוצג בה רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו. בלטינית זה נקרא "ממנטו מורי", שמשמעותו "זכור את המוות" או "זכור את יום מותך". יש כאן רמז שטומן הולביין למתבונן - שים לב שהכל זמני ולא כדאי לחטוא בחטא הגאווה, כי בסופו של דבר, כולנו כאן לזמן קצר וכדאי שלא נחטא.
אבל רגע, מדוע הגולגולת מעוותת ונסתרת במבט חזיתי אל התמונה?
יש כל מיני סברות, חלקן פילוסופיות או מסתוריות. אבל הסברה המקובלת היא לא הרבה פחות מסתורית ולא מגלמת סוד מיסטי במיוחד. ההערכה היא שככל הנראה הציור ניתלה בחדר מדרגות, כך שבגולגולת יכול היה להבחין מי שיורד או עולה במדרגות דווקא ולא מי שעומד אל מול התמונה ובמרחק ממנה.
ולמה לא מהחזית? - כי לא ניתן לעמוד במרחק מתמונה התלויה ליד מדרגות. פשוט אין מקום...
הנה ציור השגרירים של הולביין:
https://youtu.be/qOvxK_3HEco
הזווית ממנה רואים את ההפתעה שלמטה:
https://youtu.be/sNlgLSRZaos
הסימבוליזם בו משתמש האנס הולביין:
https://youtu.be/ReF2O8rzpb4
על צייר הדיוקנאות המופלא הולביין:
https://youtu.be/-bs2qI6PeD8
כך התפרסם הולביין באנגליה לאחר שצייר דיוקן יפה מדי... (עברית)
https://youtu.be/4racmS2dh24
וסרטון תיעודי על צייר הדיוקנאות של הנקי השמיני:
https://youtu.be/G7r4GwjxV8Y?long=yes
מה היו ציורי הוואניטס?
ציורי ואניטס (Vanitas) התפתחו בהולנד הקלוויניסטית של המאה ה-17 כתזכורת חזותית לכמה קצרים החיים וחולפים מהר.
שמם של הציורים הללו נגזר מהפסוק המקראי "הבל הבלים הכל הבל". הז'אנר שימש כנזיפה מוסרית עדינה בתקופה שבה הולנד הייתה למעצמה מסחרית עשירה, והציג דיאלוג ויזואלי בין הצלחה חומרית לבין תזכורת שהכל חולף.
ההרכבים האופייניים בציורים הללו כללו גולגולות אנושיות כסמל מובהק למוות, פרחים נובלים המייצגים את קוצר החיים, פירות נרקבים, נרות כבויים, שעוני חול, בועות סבון שעומדות להתפוצץ, ספרים, כלי נגינה שבורים, תכשיטים, כתרים, מפות עולם וכלי נשק. כל פריט נבחר בקפידה כדי להדגיש היבט שונה של החולניות של בני האנוש.
יאן דאווידס דה הם (Jan Davidsz de Heem) היה אחד המאסטרים המובילים של הז'אנר. הוא יצר ציורים מורכבים ומפוארים של טבעי דומם המשלבים שפע עם דעיכה. הרמן סטנווייק (Harmen Steenwijck) התמחה בהרכבים מינימליסטיים יותר המדגישים את המסר הפילוסופי. דיוויד בייי (David Bailly) צייר ואניטס עצמי מרשים שבו הוא מציג את עצמו כצעיר וכזקן באותו ציור. וילם קלאס הדא (Willem Claesz Heda) ופיטר קלאס (Pieter Claesz) תרמו להתפתחות הז'אנר בהרכבים עדינים עם גווני חום וכסף.
אדריאן ואן אוטרכט (Adriaen van Utrecht) התמחה בוואניטס מונומנטליים עם שפע של אוכל ופרחים. יאקובוס בילטיוס (Jacobus Biltius) היה בן למשפחה של ציירי טבע דומם. פיליפ דה שמפיין (Philippe de Champaigne) צייר ואניטס מפורסם שכלל שלושה פריטים בלבד: גולגולת, פרח טוליפ נובל ושעון חול. מאריה ואן אוסטרווייק (Maria van Oosterwijck) הייתה אחת הציירות הבולטות בז'אנר, שהתמחתה בציוריה בהרכבים מורכבים ועשירים.
הז'אנר הגיע לשיאו בשנות 1620 עד 1650, במיוחד בעיר ליידן (Leiden), שהייתה מרכז פרוטסטנטי מחמיר. האמנים בה הפגינו מיומנות יוצאת דופן בהעברת מרקמים שונים, משקיפות הזכוכית ועד קמטי הקטיפה, מהברק של הפנינה ועד החספוס של קליפת לימון מתקלפת. לעתים הם אף שילבו בציור ייצוג של ציורי ואניטס קודמים, ביצירה של מעין מטא-ציור שהעמיק את המסר על שכבות של אשליה וחולניות.
האירוניה הייתה מובהקת. האמנים השקיעו מאמץ אדיר בהצגת יופי ומיומנות טכנית, כדי להעביר מסר על חוסר חשיבותם של הישגים חומריים.
ציורי הוואניטס היו פופולריים, במיוחד בקרב המעמד הבינוני והעליון ההולנדי. אנשים עשירים שרכשו ואניטס יקר כדי להזכיר לעצמם שהעושר לא ישרת אותם לנצח נראו כמי שלא לגמרי קלטו את המסר.
הסוחרים ההולנדים אהבו את הציורים גם בגלל התצוגה המרשימה של כישרון טכני ויכולת לתאר חפצים יקרי ערך, כך שבאופן פרדוקסלי הפך הוואניטס כולו למוצר יוקרה שהזכיר לבעליו שמוצרי יוקרה הם בזבוז זמן.
הנה הסבר קצר על הוואניטס:
https://youtu.be/z5jG4BXKIGg
המשמעות הפילוסופית של הוואניטאס:
https://youtu.be/xjsymnzB3yI
ציורי הוואניטס:
https://youtu.be/F1-Q_4vorEE
הנה סרטון תיעודי קצר על הציורים הללו:
https://youtu.be/uRYgnvUl-Is?long=yes
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
ממנטו מורי
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.
המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.
למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.
ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.
פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.
תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.
הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:
https://youtu.be/oF29vcZNMQY
הסבר התופעה של תמונות מוות ויקטוריאניות מהעבר הרחוק:
http://youtu.be/mYytf471Tf8
וכך העמידו את המתים לצילום:
https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
הנס הוֹלִבַּיין (Hans Holbein) היה אמן גרמני מהמאה ה-16, שקשיי פרנסה גרמו לו להגר ללונדון וכישרונו הביא אותו בתוך שנים ספורות להתמנות לצייר החצר של המלך הנרי השמיני.
אף שהולביין, שנולד בגרמניה, בילה את מרבית חייו באנגליה, ציוריו הושפעו דווקא מהאסכולה ההולנדית המוקדמת, בו נהגו הציירים להציג ביצירותיהם חפצים שמטרתם הייתה לאפיין את הדמויות השונות.
זו הסיבה שבציורו המפורסם "השגרירים" (The Ambassadors), בו נראים שני מדינאים צרפתים שביקרו בחצרו של הנרי השמיני, לא רק בגדיהם אלא גם החפצים שמפוזרים מסביבם מעידים על השכלתם, מעמדם, עושרם וכוחם הפוליטי.
כך, למשל מכשירי המדידה וחקר הכוכבים שעל המדף העליון (כולל גלובוסים וספרים), קשורים לשמיים ולספירות רוחניות ומדעיות. הם מנוגדים לאלו שעל המדף התחתון וקשורים יותר לארץ ולחיים הרגילים.
אבל יש בציור גם את העולם התחתון, זה של המוות. שימו לב לסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הוא דמוי גולגולת וביחד עם המיתר הקרוע של הלאוטה, כלי הנגינה שליד, הם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל אפרופו מוות, יש בציור של שני השגרירים עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום, כמעט 500 שנה. מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", שניתן לראות את המוצג בה רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו. בלטינית זה נקרא "ממנטו מורי", שמשמעותו "זכור את המוות" או "זכור את יום מותך". יש כאן רמז שטומן הולביין למתבונן - שים לב שהכל זמני ולא כדאי לחטוא בחטא הגאווה, כי בסופו של דבר, כולנו כאן לזמן קצר וכדאי שלא נחטא.
אבל רגע, מדוע הגולגולת מעוותת ונסתרת במבט חזיתי אל התמונה?
יש כל מיני סברות, חלקן פילוסופיות או מסתוריות. אבל הסברה המקובלת היא לא הרבה פחות מסתורית ולא מגלמת סוד מיסטי במיוחד. ההערכה היא שככל הנראה הציור ניתלה בחדר מדרגות, כך שבגולגולת יכול היה להבחין מי שיורד או עולה במדרגות דווקא ולא מי שעומד אל מול התמונה ובמרחק ממנה.
ולמה לא מהחזית? - כי לא ניתן לעמוד במרחק מתמונה התלויה ליד מדרגות. פשוט אין מקום...
הנה ציור השגרירים של הולביין:
https://youtu.be/qOvxK_3HEco
הזווית ממנה רואים את ההפתעה שלמטה:
https://youtu.be/sNlgLSRZaos
הסימבוליזם בו משתמש האנס הולביין:
https://youtu.be/ReF2O8rzpb4
על צייר הדיוקנאות המופלא הולביין:
https://youtu.be/-bs2qI6PeD8
כך התפרסם הולביין באנגליה לאחר שצייר דיוקן יפה מדי... (עברית)
https://youtu.be/4racmS2dh24
וסרטון תיעודי על צייר הדיוקנאות של הנקי השמיני:
https://youtu.be/G7r4GwjxV8Y?long=yes
ציורי ואניטס (Vanitas) התפתחו בהולנד הקלוויניסטית של המאה ה-17 כתזכורת חזותית לכמה קצרים החיים וחולפים מהר.
שמם של הציורים הללו נגזר מהפסוק המקראי "הבל הבלים הכל הבל". הז'אנר שימש כנזיפה מוסרית עדינה בתקופה שבה הולנד הייתה למעצמה מסחרית עשירה, והציג דיאלוג ויזואלי בין הצלחה חומרית לבין תזכורת שהכל חולף.
ההרכבים האופייניים בציורים הללו כללו גולגולות אנושיות כסמל מובהק למוות, פרחים נובלים המייצגים את קוצר החיים, פירות נרקבים, נרות כבויים, שעוני חול, בועות סבון שעומדות להתפוצץ, ספרים, כלי נגינה שבורים, תכשיטים, כתרים, מפות עולם וכלי נשק. כל פריט נבחר בקפידה כדי להדגיש היבט שונה של החולניות של בני האנוש.
יאן דאווידס דה הם (Jan Davidsz de Heem) היה אחד המאסטרים המובילים של הז'אנר. הוא יצר ציורים מורכבים ומפוארים של טבעי דומם המשלבים שפע עם דעיכה. הרמן סטנווייק (Harmen Steenwijck) התמחה בהרכבים מינימליסטיים יותר המדגישים את המסר הפילוסופי. דיוויד בייי (David Bailly) צייר ואניטס עצמי מרשים שבו הוא מציג את עצמו כצעיר וכזקן באותו ציור. וילם קלאס הדא (Willem Claesz Heda) ופיטר קלאס (Pieter Claesz) תרמו להתפתחות הז'אנר בהרכבים עדינים עם גווני חום וכסף.
אדריאן ואן אוטרכט (Adriaen van Utrecht) התמחה בוואניטס מונומנטליים עם שפע של אוכל ופרחים. יאקובוס בילטיוס (Jacobus Biltius) היה בן למשפחה של ציירי טבע דומם. פיליפ דה שמפיין (Philippe de Champaigne) צייר ואניטס מפורסם שכלל שלושה פריטים בלבד: גולגולת, פרח טוליפ נובל ושעון חול. מאריה ואן אוסטרווייק (Maria van Oosterwijck) הייתה אחת הציירות הבולטות בז'אנר, שהתמחתה בציוריה בהרכבים מורכבים ועשירים.
הז'אנר הגיע לשיאו בשנות 1620 עד 1650, במיוחד בעיר ליידן (Leiden), שהייתה מרכז פרוטסטנטי מחמיר. האמנים בה הפגינו מיומנות יוצאת דופן בהעברת מרקמים שונים, משקיפות הזכוכית ועד קמטי הקטיפה, מהברק של הפנינה ועד החספוס של קליפת לימון מתקלפת. לעתים הם אף שילבו בציור ייצוג של ציורי ואניטס קודמים, ביצירה של מעין מטא-ציור שהעמיק את המסר על שכבות של אשליה וחולניות.
האירוניה הייתה מובהקת. האמנים השקיעו מאמץ אדיר בהצגת יופי ומיומנות טכנית, כדי להעביר מסר על חוסר חשיבותם של הישגים חומריים.
ציורי הוואניטס היו פופולריים, במיוחד בקרב המעמד הבינוני והעליון ההולנדי. אנשים עשירים שרכשו ואניטס יקר כדי להזכיר לעצמם שהעושר לא ישרת אותם לנצח נראו כמי שלא לגמרי קלטו את המסר.
הסוחרים ההולנדים אהבו את הציורים גם בגלל התצוגה המרשימה של כישרון טכני ויכולת לתאר חפצים יקרי ערך, כך שבאופן פרדוקסלי הפך הוואניטס כולו למוצר יוקרה שהזכיר לבעליו שמוצרי יוקרה הם בזבוז זמן.
הנה הסבר קצר על הוואניטס:
https://youtu.be/z5jG4BXKIGg
המשמעות הפילוסופית של הוואניטאס:
https://youtu.be/xjsymnzB3yI
ציורי הוואניטס:
https://youtu.be/F1-Q_4vorEE
הנה סרטון תיעודי קצר על הציורים הללו:
https://youtu.be/uRYgnvUl-Is?long=yes
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
