שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הממשלה הדמוקרטית ואיך מקימים ממשלה?
ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.
במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.
הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.
שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שמונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם לא מבינים בו. עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.
ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.
במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.
כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):
https://youtu.be/kN4qS8YMYUA
על תהליך הקמת הממשלה (עברית):
https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y
בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):
https://youtu.be/pwO0SEkrG5w
ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo
איך מייצרים מטבעות?
ייצור המטבעות הוא מלאכה עתיקה ששורשיה כבר ביוון העתיקה ובסין. כיום זהו תהליך ייצור משוכלל מאד, בעיקר משום שיש לייצר מטבעות שגם ישרדו הרבה שנים וגם יהיה קשה לזייפם.
את המתכת לייצור המטבעות מכניסים לכלי שהחום שלו הוא כ-2100 מעלות פרנהייט, ומההתכה מייצרים לוחות של מתכת. מכונה חותכת את הלוחות הללו לדפי מתכת דקים, שמכונה נוספת תשטח היטב. עתה מוכנסות ה"פרוסות" הללו למכונה שתחתוך את המטבעות מתוכן.
החומר הנותר יחזור לתהליך הייצור מחדש, בעוד שהמטבעות ינוקו ויעברו למכונה שתרקע בהן את העיצוב שעל המטבע.
הנה תהליך העיצוב והייצור של המטבעות:
https://youtu.be/98nidcEmYqA
מטבעות זהב:
https://youtu.be/uLuZMVGM5Xw
וייצור מטבעות בארה"ב:
https://youtu.be/TzqrSrU3jXg
מהי מלחמת אזרחים?
מלחמת אזרחים (Civil war) היא מלחמה פנימית, בתוך מדינה, בה נלחמים אזרחיה אלו כנגד אלו.
זוהי מלחמה בה שני הצדדים היריבים הם מאותו עם או מדינה. לרוב היא נולדת ממחלוקת שמביאה אותם לעימות צבאי אלים, ההולך ומסלים (מחמיר) והופך למלחמת אזרחים של ממש.
בעולם מתקיימות כיום ולאורך שנים לא מעטות מה שנקראות מלחמות אזרחים מתמשכות. חלקן הגדול הוא בקרב אומות לא מפותחות ובמדינות עולם שלישי.
מלחמה כזו נולדת לא פעם במצב בו יש יותר מכוח צבאי אחד, או במצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. ראו את החשיבות של כוח צבאי מרכזי ובלעדי בתגית "ריבונות".
מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States). זהו מצב מסוכן שלא פעם מוביל למלחמת אזרחים, בין קבוצות באוכלוסיה והכוחות הצבאיים שעומדות לרשותן.
אבל בין מלחמות האזרחים הידועות בהיסטוריה ניתן למצוא לא מעט שהתרחשו במדינות חזקות ואף באימפריות.
נזכיר כאן את מלחמת האזרחים בספרד, בה נלחמו בשנים 1936–1939 כוחות הימין הלאומני בפיקודו של הגנרל פרנקו לכוחות השמאל הסוציאליסטי. פרנקו, בעזרת הכוחות הנאציים ששלח היטלר לעזרתו, ניצחו את השמאל והאיש הפך לשליט ספרד למשך שנים רבות.
במלחמת האזרחים שהתקיימה ברוסיה בשנים 1917–1923 נלחמו הקומוניסטים כנגד הצבא הלבן. בסיומה השתלט הקומוניזם על הממלכה והפך לשלטון ששלט בה כמעט 70 שנה. זה עתיד להיות המשטר הקומוניסטי שישלוט במדינות רבות אחרות, במסגרת מה שיקבל את השם "ברית המועצות".
מלחמת האזרחים האמריקאית, שהתקיימה בשנים 1861–1865, הייתה עימות בין מדינות הצפון ("האיחוד") לבין מדינות הדרום ("הקונפדרציה") של ארצות הברית. היא נולדה ממחלוקת על הכוח והזכויות של המדינות המרכיבות את הברית (States' rights) אל מול הממשל המרכזי הנבחר. ברקע עמדה גם ההתנגדות העצומה של מדינות הדרום, בהן הייתה נהוגה ומושרשת עמוק העבדות, למדיניות של הנשיא הנבחר לינקולן, שעמד בראש מדינות הצפון והתעקש על חובתה של ררחןת הברית לבטל את העבדות.
מלחמות אזרחים לא מעטות יהיו בכלל קשורות בירושת המלך המקומי, כמו שקרה באנגליה לא פעם. אך במלחמת האזרחים האנגלית של השנים 1642–1649 היה זה דווקא הפרלמנט האנגלי שמרד כנגד המלך צ'ארלס הראשון.
מלחמת האזרחים הסינית של השנים 1927-1950, הייתה בין הלאומנים השולטים במדינת הענק לבין הקומוניסטים בראשות מאו. האחרונים ניצחו ומאז סין היא מדינה קומוניסטית.
תוכלו להכיר דוגמאות היסטוריות למלחמות כאלה בתגית "מלחמות אזרחים".
מלחמת אזרחים במדינה חושפת ומחלישה אותה כנגד אויביה מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/RZfV26u0Yaw
מלחמת אחים היא שם נוסף ובמקרה הזה מבלבל למלחמת אזרחים (עברית):
https://youtu.be/BDCZCFO6kQA
מלחמת אזרחים בכפכפים - הסאטירה הכי מצחיקה, חדה ומצמררת (עברית):
https://youtu.be/5eQBsWQfUxc
על הדרך הראויה שמצא דוד בתנ"ך למנוע מלחמת אחים יהודית (עברית):
https://youtu.be/2H1-9CwpmEU
והרצאת טד על מלחמת האזרחים כפי שמדגים המקרה של גואטמלה (מתורגם):
https://youtu.be/3zqZPujAPuc?long=yes
מהי ריבונות?
ריבונות (Sovereignty) היא הסמכות להפעיל כוח, הן פנימה והן כלפי חוץ.
במילים אחרות ועל פי המשפט הבינלאומי, הריבונות היא הזכות הבלעדית לשלוט ולהפגין סמכות במדינה, בשבט ובכל קבוצת אנשים אחרת או אזור גאוגרפי.
מידת העצמאות של השלטון בשטח מסוים מהווה את ריבונותו במקום. הריבון בשטח הוא מי שבכוחו לשלוט בשטח. כשיש לשלטון ריבונות בשטח או בחברה כלשהם זה אומר שאין כוח אחר במקום או בחברה שביכולתו לכפות את רצונו על השלטון הזה.
מי שנחשב לריבון הוא בדרך כלל הממשלה או סמכות פוליטית במקום, אם כי לא פעם מחזיק אדם ספציפי בריבונות. מצב כזה מתרחש למשל במונרכיה, כשהמונרך הוא מלך, או במצב של שליט יחיד, בדיקטטורה, כלומר שלטון יחיד.
מצב בו יש כמה כוחות צבאיים או בעלי כוח במדינה כלשהי הוא מצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States).
זהו מצב לא בריא. לא פעם הוא מתקיים בזמן של מלחמת אזרחים, או במדינה שנקלעה למצב בו קבוצות שונות קיבלו או השתלטו על אזורים והפכו בהם לריבונים, על חשבון השלטון המרכזי החלש. בישראל 2023 התופעה קיבלה בשנים האחרונות את הכינוי "לבנוניזציה", שכן זה המצב ברפובליקה הלבנונית המתפרקת.
הנה הריבונות והמגבלות על הריבונות של מדינה (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
סרטון אנימציה שמסביר לעומק את המושג ריבונות:
https://youtu.be/gtIkjqGzQVI
והסבר של המורה לריבונות (מתורגם):
https://youtu.be/E3U9a9lqXLE
למה צריך תקציב מדינה ומה זה בכלל?
תקציב המדינה הוא הכסף שמקציבה הממשלה כדי לממן פעולות שונות במדינה. התקציב קובע את סכומי הכסף שיוקצבו לכל משרד ממשלתי בכל שנת פעילות. לפי תקציב המדינה ניתן להבין בדיוק מהי מדיניות הממשלה, משום שהתקציב קובע את הסכומים שהממשלה מקציבה לכל נושא בניהול המדינה. אם למשל תקציב הממשלה לחינוך גדל לעומת השנה שעברה, נראה שהממשלה רוצה לשפר את מערכת החינוך. אם תקציב הבטיחות בדרכים קטן - סימן הוא שהממשלה רואה בבטיחות בדרכים נושא חשוב פחות.
ההצבעה על תקציב המדינה בכנסת היא חשובה במיוחד, כיוון שהיא הכרחית למימון פעולות הממשלה. לכן, במקרה שהממשלה לא זוכה לרוב בהצבעות על התקציב - היא נופלת מיד ויש לקיים בחירות חדשות.
התקציב ממומן ברובו על ידי הכנסות המדינה ממיסים, אם כי הממשלה יכולה גם להנפיק מלוות מיוחדות מהציבור ובכך לממן פעילויות חריגות, כגון מלחמות, פרויקטים לאומיים ועוד.
הנה סרטון שמסביר את התקציב לילדים וכיצד לנהל את התקציב נכון:
http://youtu.be/xtD7amounMc
והמחשה מהו תקציב:
https://youtu.be/pS7sx5qno3Q
מהי הפרדת רשויות ומה הכרחי בה לדמוקרטיה?
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.
במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.
הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.
שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שמונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם לא מבינים בו. עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.
ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.
במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.
כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):
https://youtu.be/kN4qS8YMYUA
על תהליך הקמת הממשלה (עברית):
https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y
בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):
https://youtu.be/pwO0SEkrG5w
ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo
ייצור המטבעות הוא מלאכה עתיקה ששורשיה כבר ביוון העתיקה ובסין. כיום זהו תהליך ייצור משוכלל מאד, בעיקר משום שיש לייצר מטבעות שגם ישרדו הרבה שנים וגם יהיה קשה לזייפם.
את המתכת לייצור המטבעות מכניסים לכלי שהחום שלו הוא כ-2100 מעלות פרנהייט, ומההתכה מייצרים לוחות של מתכת. מכונה חותכת את הלוחות הללו לדפי מתכת דקים, שמכונה נוספת תשטח היטב. עתה מוכנסות ה"פרוסות" הללו למכונה שתחתוך את המטבעות מתוכן.
החומר הנותר יחזור לתהליך הייצור מחדש, בעוד שהמטבעות ינוקו ויעברו למכונה שתרקע בהן את העיצוב שעל המטבע.
הנה תהליך העיצוב והייצור של המטבעות:
https://youtu.be/98nidcEmYqA
מטבעות זהב:
https://youtu.be/uLuZMVGM5Xw
וייצור מטבעות בארה"ב:
https://youtu.be/TzqrSrU3jXg
מלחמת אזרחים (Civil war) היא מלחמה פנימית, בתוך מדינה, בה נלחמים אזרחיה אלו כנגד אלו.
זוהי מלחמה בה שני הצדדים היריבים הם מאותו עם או מדינה. לרוב היא נולדת ממחלוקת שמביאה אותם לעימות צבאי אלים, ההולך ומסלים (מחמיר) והופך למלחמת אזרחים של ממש.
בעולם מתקיימות כיום ולאורך שנים לא מעטות מה שנקראות מלחמות אזרחים מתמשכות. חלקן הגדול הוא בקרב אומות לא מפותחות ובמדינות עולם שלישי.
מלחמה כזו נולדת לא פעם במצב בו יש יותר מכוח צבאי אחד, או במצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. ראו את החשיבות של כוח צבאי מרכזי ובלעדי בתגית "ריבונות".
מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States). זהו מצב מסוכן שלא פעם מוביל למלחמת אזרחים, בין קבוצות באוכלוסיה והכוחות הצבאיים שעומדות לרשותן.
אבל בין מלחמות האזרחים הידועות בהיסטוריה ניתן למצוא לא מעט שהתרחשו במדינות חזקות ואף באימפריות.
נזכיר כאן את מלחמת האזרחים בספרד, בה נלחמו בשנים 1936–1939 כוחות הימין הלאומני בפיקודו של הגנרל פרנקו לכוחות השמאל הסוציאליסטי. פרנקו, בעזרת הכוחות הנאציים ששלח היטלר לעזרתו, ניצחו את השמאל והאיש הפך לשליט ספרד למשך שנים רבות.
במלחמת האזרחים שהתקיימה ברוסיה בשנים 1917–1923 נלחמו הקומוניסטים כנגד הצבא הלבן. בסיומה השתלט הקומוניזם על הממלכה והפך לשלטון ששלט בה כמעט 70 שנה. זה עתיד להיות המשטר הקומוניסטי שישלוט במדינות רבות אחרות, במסגרת מה שיקבל את השם "ברית המועצות".
מלחמת האזרחים האמריקאית, שהתקיימה בשנים 1861–1865, הייתה עימות בין מדינות הצפון ("האיחוד") לבין מדינות הדרום ("הקונפדרציה") של ארצות הברית. היא נולדה ממחלוקת על הכוח והזכויות של המדינות המרכיבות את הברית (States' rights) אל מול הממשל המרכזי הנבחר. ברקע עמדה גם ההתנגדות העצומה של מדינות הדרום, בהן הייתה נהוגה ומושרשת עמוק העבדות, למדיניות של הנשיא הנבחר לינקולן, שעמד בראש מדינות הצפון והתעקש על חובתה של ררחןת הברית לבטל את העבדות.
מלחמות אזרחים לא מעטות יהיו בכלל קשורות בירושת המלך המקומי, כמו שקרה באנגליה לא פעם. אך במלחמת האזרחים האנגלית של השנים 1642–1649 היה זה דווקא הפרלמנט האנגלי שמרד כנגד המלך צ'ארלס הראשון.
מלחמת האזרחים הסינית של השנים 1927-1950, הייתה בין הלאומנים השולטים במדינת הענק לבין הקומוניסטים בראשות מאו. האחרונים ניצחו ומאז סין היא מדינה קומוניסטית.
תוכלו להכיר דוגמאות היסטוריות למלחמות כאלה בתגית "מלחמות אזרחים".
מלחמת אזרחים במדינה חושפת ומחלישה אותה כנגד אויביה מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/RZfV26u0Yaw
מלחמת אחים היא שם נוסף ובמקרה הזה מבלבל למלחמת אזרחים (עברית):
https://youtu.be/BDCZCFO6kQA
מלחמת אזרחים בכפכפים - הסאטירה הכי מצחיקה, חדה ומצמררת (עברית):
https://youtu.be/5eQBsWQfUxc
על הדרך הראויה שמצא דוד בתנ"ך למנוע מלחמת אחים יהודית (עברית):
https://youtu.be/2H1-9CwpmEU
והרצאת טד על מלחמת האזרחים כפי שמדגים המקרה של גואטמלה (מתורגם):
https://youtu.be/3zqZPujAPuc?long=yes
ריבונות (Sovereignty) היא הסמכות להפעיל כוח, הן פנימה והן כלפי חוץ.
במילים אחרות ועל פי המשפט הבינלאומי, הריבונות היא הזכות הבלעדית לשלוט ולהפגין סמכות במדינה, בשבט ובכל קבוצת אנשים אחרת או אזור גאוגרפי.
מידת העצמאות של השלטון בשטח מסוים מהווה את ריבונותו במקום. הריבון בשטח הוא מי שבכוחו לשלוט בשטח. כשיש לשלטון ריבונות בשטח או בחברה כלשהם זה אומר שאין כוח אחר במקום או בחברה שביכולתו לכפות את רצונו על השלטון הזה.
מי שנחשב לריבון הוא בדרך כלל הממשלה או סמכות פוליטית במקום, אם כי לא פעם מחזיק אדם ספציפי בריבונות. מצב כזה מתרחש למשל במונרכיה, כשהמונרך הוא מלך, או במצב של שליט יחיד, בדיקטטורה, כלומר שלטון יחיד.
מצב בו יש כמה כוחות צבאיים או בעלי כוח במדינה כלשהי הוא מצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States).
זהו מצב לא בריא. לא פעם הוא מתקיים בזמן של מלחמת אזרחים, או במדינה שנקלעה למצב בו קבוצות שונות קיבלו או השתלטו על אזורים והפכו בהם לריבונים, על חשבון השלטון המרכזי החלש. בישראל 2023 התופעה קיבלה בשנים האחרונות את הכינוי "לבנוניזציה", שכן זה המצב ברפובליקה הלבנונית המתפרקת.
הנה הריבונות והמגבלות על הריבונות של מדינה (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
סרטון אנימציה שמסביר לעומק את המושג ריבונות:
https://youtu.be/gtIkjqGzQVI
והסבר של המורה לריבונות (מתורגם):
https://youtu.be/E3U9a9lqXLE
ממשלה
תקציב המדינה הוא הכסף שמקציבה הממשלה כדי לממן פעולות שונות במדינה. התקציב קובע את סכומי הכסף שיוקצבו לכל משרד ממשלתי בכל שנת פעילות. לפי תקציב המדינה ניתן להבין בדיוק מהי מדיניות הממשלה, משום שהתקציב קובע את הסכומים שהממשלה מקציבה לכל נושא בניהול המדינה. אם למשל תקציב הממשלה לחינוך גדל לעומת השנה שעברה, נראה שהממשלה רוצה לשפר את מערכת החינוך. אם תקציב הבטיחות בדרכים קטן - סימן הוא שהממשלה רואה בבטיחות בדרכים נושא חשוב פחות.
ההצבעה על תקציב המדינה בכנסת היא חשובה במיוחד, כיוון שהיא הכרחית למימון פעולות הממשלה. לכן, במקרה שהממשלה לא זוכה לרוב בהצבעות על התקציב - היא נופלת מיד ויש לקיים בחירות חדשות.
התקציב ממומן ברובו על ידי הכנסות המדינה ממיסים, אם כי הממשלה יכולה גם להנפיק מלוות מיוחדות מהציבור ובכך לממן פעילויות חריגות, כגון מלחמות, פרויקטים לאומיים ועוד.
הנה סרטון שמסביר את התקציב לילדים וכיצד לנהל את התקציב נכון:
http://youtu.be/xtD7amounMc
והמחשה מהו תקציב:
https://youtu.be/pS7sx5qno3Q
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
