מתוקי ערב, כמו הכנאפה, הבקלאווה, המעמול והקטאיף, הם ירושה שהורישו העולם הערבי והתורכי לכולנו. בסמטאות הערים העתיקות של המזרח התיכון, אופים עדיין את המתוקים הללו, ממש כמו פעם, בשיטה המיושנת של תנורי אבן אותנטיים. מכינים אותם עדיין מעל ענפי זית, כשלהכנתם משתמשים בלא מעט "סאמנה", שהיא חמאה מזוקקת, שמרבים להשתמש בה במטבח הערבי.

יש גם ממתקים ערביים פחות מוכרים, כמו ה"זליה" וה"פטיר" הממולא בסחלב, ה"בורמה" המגולגלת בפיסטוק. לצידם אוהבים לקנות גם את קן הציפור, את ה"סטומבוליה", שהיא סוג של כנאפה, שעשויה משתי שכבות של גבינה וממולאת בצנוברים וממתק נהדר וממולא בסחלב, פיסטוקים וקוקוס, שנקרא "נאסארוואי", או בעברית "הנצרתי".


הנה המתוקים הערביים של המזרח - בזה יש עוד כמה מאכלים:

https://youtu.be/QfXmGJgfI_I?t=4m30s&end=6m46s


תולדות המתוקים של המזרח התיכון:

https://youtu.be/aGU_CBP9QUQ?t=16m16s&end=19m53s


הנה הם בערים העתיקות:

https://youtu.be/GzoPItDNWhg


ובאיסטנבול - הבירה הטורקית:

https://youtu.be/w9oFHhhlKWE

ה"לוקום" (Lokum), הממתקים הטורקיים המתוקים ומיוחדים כל כך, הומצאו במאה ה-18 באיסטנבול. משם הם נפוצו אל עבר האימפריה העות'מאנית כולה ומשם גם לאירופה, בתור "ממתקים טורקיים".

האגדה מספרת שהלוקום הומצא לאחר שהסולטן התורכי התלונן שנמאס לו לאכול סוכריות קשות ו"שוברות שיניים". כשחיפשו חומר שיאפשר לרכך את הסוכריות, מצאו את הג'לטין כמתאים במיוחד.

הטעמים והמרכיבים של הלוקום הם מגוונים. הטורקים שילבו בממתקים שלהם חומרים זמינים כמו מנטה, תאנים, קוקוס, ורדים, אגוזים, נוגט, פיסטוק ועוד.

פירוש השם "לוקום" בתורכית, אגב, הוא "מרגיע הגרון".


הנה רחת הלוקום:

https://youtu.be/le9VUp6h7iM


ההיסטוריה של הרחת לוקום והמצאתו:

https://youtu.be/LueBzQZ0nGI


וכך תכינו לוקום תורכי בעצמכם:

https://youtu.be/Obr2ObUK03M