» «
נטילת ידיים
מהי נטילת הידיים לסעודה?
למה יהודים נוטלים ידיים לפני הסעודה?


נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.

אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.

נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיות, אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.

לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. וכך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, אנו הולכים ליטול ידיים.

בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:

"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".


הנה נטילת הידיים היהודית:

https://youtu.be/5GY0qcDl2k8


והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:

https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI
שנה טובה
מהו מנהג ה"שנה טובה"?



פעם, בטרם היות הדואר האלקטרוני והפייסבוק, היו נשלחות גלויות שנה טובה קצת לפני ראש השנה ומגיעות בתיבת הדואר לקראת החג.

מדובר בנוהג עתיק ששורשיו בקהילות היהודיות של גרמניה, עוד במאה ה-14. מגרמניה של ימי הביניים נפוץ המנהג לכל אירופה והיהודים התרגלו שחלק ממנהגי חודש אלול הן ברכות השנה טובה האישיות. המצאת הדפוס אפשרה לאמנים לצייר ברכות מעוצבות והתפתחה תעשייה נאה של "שנות טובות".

מעבר לברכה הרגילה לשנה טובה, שליחת אגרות ברכה לראש השנה הייתה הדרך היהודית לשמור על קשר, לעיתים בין בני משפחה המתגוררים רחוק זה מזה ואין באפשרותם לבקר זה אצל זה.

מאז נפוץ המנהג היהודי לשלוח אגרות ברכה לראש השנה וממנהג של כל בני העם היהודי הוא הפך גם למנהג אהוב במדינת ישראל הצעירה, ממנהגי הגלות היחידים שכמעט ולא השתנו "בעליה לארץ".

הנושאים השתנו. אם פעם היו אלה ציורים עם נושאים יהודיים, של קברי האבות, סמלים יהודיים כמו שופר וספרי תורה, דיוקנאות צדיקים, הכותל וסיפורי התנ"ך, עתה התווספו אליהם נושאים ציוניים. הרצל, שדות וחקלאים, ירקות, פירות ותבואת הארץ הקדימו. אחריהם לא איחרו להגיע גם צה"ל ומצביאיו, נצחונות, כלי נשק ומצעדים. טכנולוגיות חדשות הפציעו והוסיפו פירורי זהב וריחות מגוונים אל השנות טובות שקיבלת...

בשנות ה-90, עם הולדת האינטרנט, בעת שהפך לצורת התקשורת השלטת בישראל, עברו גם ה"שנות טובות" לרשת. אנשים שלחו אותם באמצעות אתרי ברכות שאפשרו להכניס ברכה מילולית לעיצובים מוכנים, או סתם לבחור ברכה מתאימה. אחרים צרפו למייל שלהם תמונה וברכה "מהלב". בהמשך הגיעו הרשתות החברתיות. הפייסבוק והווטסאפ כבשו את הזירה ומה שלא היה שם נשלח במסרונים כמותיים לכל אנשי הקשר.

אמנם יש עוד מי שמתעקשים לשלוח את אגרות השנה טובה בדואר, אבל המנהג הזה, פעם אחד הפופולאריים בישראל, הולך ונמוג והופך לזיכרון מתוק של גלויות צבעוניות ותמימות, ממש כמונו, להפליא...


ככה זה היה פעם:

https://youtu.be/Uxocnv9WPmo


על מנהג שליחת "כרטיסי שנה טובה":

https://youtu.be/ORdVR9iW_J0


המנהג היהודי הזה שירת הרבה מטרות חברתיות:

https://youtu.be/r8-lrqmHEbE


מצגת וידאו של "שנות טובות":

https://youtu.be/G-WmBpIYMzA


יש מי שעוד שומרים על הגחלת ושולחים שנות טובות בדואר:

https://youtu.be/YAU85xcUcy8
תפוח בדבש
מאיפה בא המנהג של תפוח בדבש? למה אוכלים תפוח בדבש?



תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.

אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?

הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.


הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים:

http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s


והנה חגיגת התפוח בדבש בגן:

http://youtu.be/ZNIkro0MOos


והנה תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה:

http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s


הנה שירה של נעמי שמר על התפוח בדבש:

http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
תקיעת שופר
מהו מנהג התקיעה בשופר?



תְּקִיעַת שׁוֹפָר (Shofar) היא אחת המצוות המוכרות של ראש השנה. זהו כלי נשיפה שמשמש ביהדות כתשמיש מצווה מימי קדם. במהלך השנים הוא הפך לסמל היהודי המוכר ביותר ובמידה רבה אפילו סמל היהדות.

תקיעת השופר היא הסיבה שיום ראש השנה מכונה בתורה יום תרועה ו"זיכרון תרועה".

אך - בתקיעת השופר מציינים את היות אלוהים המלך והשופר משמש לתרועה, כתרועת החצוצרות בטקסים מלכותיים ובמיוחד כשממליכים מלך.

תקיעת השופר גם מזכירה את עקידת יצחק. את השופר מייצרים מקרן חלולה של בעל חיים עם קרניים, כמו אייל או יעל. השופר מקשר בין העקדה שבה רצה אברהם אבינו להקריב את בנו יצחק לקרבן. כשמנע ממנו אלוהים להקריב את יצחק, אברהם הקריב את האיל. בתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, מזכירים היהודים את עקידת יצחק ומתמסרים למצוות.

בעת העתיקה השתמשו בשופרות כדי להשמיע רעש ולהודיע ולהתריע על דברים שונים. בתנ"ך מופיע השופר פעמים רבות ומבין כלי הנגינה הוא הכלי שמוזכר בו הכי הרבה פעמים. לא רק היהודים השתמשו בו כמובן. גם עמים אחרים נהגו לתקוע בשופר ובמלחמות נעשה בהם שימוש רב, להרתעת האויב. תבליט שנמצא בכרכמיש מראה בני אדם מתקופת הברזל מנגנים בשופר ובתוף. ככל הנראה גם החצוצרות שבהן תקעו בכיבוש יריחו על ידי יהושע היו שופרות.


הנה השופר:

https://youtu.be/PYmwssGq2ko


הנה השופר והשימוש בו ביהדות:

https://youtu.be/MdQEG6gnZmo


על מנהג התקיעה בשופר:

https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I


רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול:

https://youtu.be/pVfV09CDmus


כך מייצרים שופרות:

https://youtu.be/LUnbT5hobPg


וסרטון לקטנטנים:

https://youtu.be/hTevuOEfJ18


הנה כל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן":

https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes

מנהגים יהודיים

הקפות
למה מקיפים בשמחת תורה?



ההקפות הוא המנהג הנפוץ ביותר בבתי הכנסת בחג שמחת תורה. ההקפות הם ריקודים שמחים שסובבים מסביב לבמה של בית הכנסת, כשהמתפללים המקיפים אוחזים בידם את ספרי התורה.

ההקפות מבטאות את השמחה של החג, בריקודים עם התורה. לפי המנהג מקיפים לרוב ב-7 סבבים של ריקודים - שבע הקפות. כדי לשמח ולערב את הילדים בשמחת החג, נוהגים בבתי הכנסת לחלק להם דגלים והפתעות.

גם במוצאי שמחת תורה יש הקפות שאותן מכנים "הקפות שניות".


הנה סרטון עם תמונות מהקפות, סמלי ודגלי חג שמחת תורה:

http://youtu.be/A4iOxCEQpEs


והנה הקפות שמחת תורה:

http://youtu.be/JO4qWWR6jyM
תשליך
מהו מנהג התשליך?



תשליך הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.

המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.

כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.

החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.


הנה מנהג תשליך:

https://youtu.be/Myj0zluviC0?t=18m50s


תשליך מודרני מעורב:

https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0


בעיר ורשה שבפולין:

https://youtu.be/5FNIEHFf8HY
רימון
למה אוכלים רימון בסעודת החג של ראש השנה?



אכילת הרימון בסעודה של ראש השנה היא מסורת ישנה שמסמלת את ההבטחה שלנו לעשות מעשים טובים בשנה החדשה. את הברכות כמו "שירבו זכויותינו כרימון" וגם "שנהיה מלאים מצוות כרימון" נוהגים לברך בסעודת החג של ראש השנה. לפי המסורת, יש ברימון תרי"ג גרגרים, כמספר המצוות שיש בתורה - 613 מצוות. ואכן אכילת הרימון מסמלת את הבטחותינו בפרוש השנה החדשה להיות טובים ולעשות טוב.


הנה סרטון על מנהג אכילת הרימון בראש השנה:

http://youtu.be/JSu_LC4qhyU?t=37s


והנה סרטון על עץ הרימון ועל הרימון של ראש השנה:

http://youtu.be/aTMiq_01aws
פרסום הנס
מהו פרסום הנס של חג החנוכה?



בחנוכה נוהגים המאמינים היהודים להדליק נר חנוכה במתקן זכוכית על פתח הבית מבחוץ או לפחות בקרבת החלון בדירה, כך שהחנוכיה תבלוט ותיראה מבחוץ, מרשות הרבים. הסיבה לכך היא "פרסום הנס", כלומר להציג ברבים את נס החנוכה, כדי להזכירו לכל העוברים והשבים שמביטים אל החלון.

מצוות פרסום הנס של חנוכה היא כה חשובה שהמצווה מחייבת לתת צדקה לנזקקים, כדי שיוכלו גם העניים לקיים את מצוות נרות החנוכה ולפרסם את הנס.


הנה פרסום הנס ברובע היהודי בירושלים:

http://youtu.be/qRrNvvXRqwY


ההדרכה באנגלית להדלקת החנוכיה מדריכה לפרסם את הנס ליד החלון:

http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA


וגם זה סוג של פרסום נס חנוכה - החנוכיה הגדולה בעולם שנוצרה כולה ממנופים:

http://youtu.be/YX1aZe2Rsx4


ובהולנד:

https://youtu.be/y_tVE3IqD7U


עלייה לרגל
מי היו עולי הרגל לירושלים?



מנהג העלייה לרגל התחיל בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולארי, שחלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהמתין שנים לפני שהגיעו אליו.

העלייה לרגל לירושלים פירושה עליה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד הרגלים. אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש. הם הביאו מתנות מהיבול והמיקנה לכוהנים וללוויים, האזינו לשירתם של הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קרבנות וגם אכלו מהם.

רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.


הנה סרטון על דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה:

http://youtu.be/ceN6siiP6pQ
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?



בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.

יש בראש השנה כנה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב". גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון".


הנה סימני ראש השנה:

https://youtu.be/Myj0zluviC0?t=14m50s&end=18m46s


פרק מתכנית ילדים על ראש השנה ושאר חגי תשרי:

http://youtu.be/N_3w-msRKYA


והנה שיחה עם פעוטות על מנהגי החג:

http://youtu.be/HJPYPiNjxCs


מנהג התשליך:

https://youtu.be/bsjbUg80zTI


תשליך של חרדים:

https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
מיהם האושפיזין של סוכות?



מנהג האושפיזין הוא מנהג בחג הסוכות שבו מארחים אורחים מאבותינו - אבות העם היהודי. זהו כמובן מנהג והוא החל בימי הביניים. מקור המילה אושפיזין הוא מהשפה הארמית ופירושה "אורחים". להתאשפז פירושו בעצם להתארח.. (דרך מעניינת להנות מחופשה - להתארח בבית החולים)

בכל יום בחג הסוכות מוזמן אחד מאבותינו, אחד משבעת האישים מאבות העם היהודי להיות האושפיזין של אותו היום:

ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד

יש עדות שונות שאחרי שלושת האבות הראשונים, הסדר אצלן הוא מעט שונה. ויש יהודים טובים שעשו להם מנהג ממש יפה, להזמין עניים לאכול עימם בסוכה לכבוד האושפיזין‏.


הנה סרטון לילדים שמספר על האושפיזין:

http://youtu.be/5sTHozdCG_Q


הנה האושפיזין של קשת וענן מופיעים בחלום של חגי:

http://youtu.be/-PtWAq2WX9o?t=58s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.