מנחם בגין היה מנהיג חשוב בישראל, גם בשנות המאבק על הקמת המדינה וגם במדינת ישראל. הוא היה מפקד מחתרת האצ"ל ולחם בבריטים לפני קום המדינה. בעיני רבים באותה תקופה הוא נחשב לוחם חופש ואחרים ראו בו מנהיג שאינו מוכן להתפשר עם המציאות.

לאחר הכרזת המדינה הוא היה לאיש ציבור ומנהיג חשוב בכנסת, מי שנחשב יריבו הפוליטי העיקרי של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בשנת 1977 נבחר בגין לראשות הממשלה. בניגוד לחששות שיהיה מנהיג קיצוני ויוביל למלחמות, הוביל בגין דווקא לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית - הסכם השלום עם מצרים. הוא גם זכה, ביחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.

כאדם שהקדים להבין את סכנת הגרעין בידי מנהיגים ערביים, הורה בגין על תקיפת הכור הגרעיני בעירק על ידי חיל האוויר. רבים רואים במעשה זה, שנעשה ממש לפני הבחירות בישראל ועורר הרבה ביקורת בשל כך, מעשה חכם של אדם שהציל את המזרח התיכון מאיום גרעיני מסוכן.

אך בגין גם ניהל מלחמה בלבנון שעוררה מחלוקת גדולה בציבור ובשלב מסוים, כשישראל מצאה עצמה שקועה בבוץ הלבנוני, עם אבדות קשות ומחאה ציבורית על כך, הוא התפטר מתפקידו ופרש לביתו. מאז הוא לא נראה בציבור, עד ליום מותו.


הנה נאומו של בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק (עברית):

http://youtu.be/nDamQ5_Pd58


קווים לדמותו של בגין וגעגועים של ישראלים למנהיגות ולאישיות שלו (עברית):

http://youtu.be/bmTQjSgfnfI


ותכנית היסטורית על דרכו של בגין ללב העם וסופו העצוב כשהוא ספון בביתו (עברית):

https://youtu.be/LOikHxtWt-I?long=yes