» «
נעליים הולנדיות
מה סיפורן של נעלי העץ ההולנדיות?



נעלי העץ (Clog), קבקבים עשויים מעץ צפצפה, הם סמל לאומי בהולנד ומסימני ההיכר של ההולנדים. מדובר במסורת הולנדית בת מאות שנים. במקומות רבים ניתן עדיין לראותן בשימוש יומיומי, במיוחד באזורים הכפריים ובאתרי התיירות.

הקבקבים ההולנדיות נולדו כדי למנוע את הרטבת כפות הרגליים אצל החקלאים ההולנדיים. האדמה בהולנד היא בוצית ורטובה והחקלאים שבאים במגע יומיומי עם הקרקע הרטובה נהגו להשתמש בקבקבים העשויים עץ צפצפה מיוחד, עץ שאינו חדיר למים, כדי לעבוד בצורה נוחה ויבשה.

יתרון נוסף לקפקפי העץ של החקלאים ההולנדים הוא בשמירה על כף רגלו של החקלאים מפני דריכה של הפרות שאותן הם חולבים ומטפלים בהן.

הולנדי ממוצע לא ינעל את קבקבי העץ ביומיום ובעיר כנראה שבכלל לא. נעלי העץ ההולנדיות נשמרות רק לאירועים מיוחדים וחגיגות מסורתיות.

את הקבקבים יוצרים בשתי שיטות עיקריות. בעבודת יד השיטה היא לפסל את החלק הפנימי, החור של הקבקב, במפסלת ביד. המפסלת למעשה יוצרת את החור בתוך הנעל החיצונית שיצר האמן בגזר עץ שנכרת בגיליוטינה ידנית. אמן נעליים יוצר בעבודת יד בממוצע כ-5 זוגות של קבקבים ביום עבודה. כמובן שהצביעה והקישוט הן פונקציה של סוג הנעל ומטרותיה. נעל חקלאית תהיה פחות מסוגננת ומושקעת, בעוד שנעל ייצוגית תהיה מקושטת מאד.

בשיטה המודרנית להכנת קבקבים הולנדיים חותכים ומעצבים את החלק החיצוני של הקבקב מגזרי עץ שנחתכו בגיליוטינה והוקצעו במקצוע. לאחר מכן משרים את העץ במים במשך 4 שעות וכך מרככים אותו. אז משמשת מכונה לעיבוד חיצוני של צורת הנעל, באמצעות שבלונה, בצורה שמזכירה שכפול מפתחות. בשלב הבא נכנסות הנעליים למכונת כרסום שמעצבת את החלק הפנימי של הקבקב. המפסלות שבמכונה מסתובבות במהירות גבוהה ומבצעות את הכרסום במהירות. הצביעה והקישוט נעשים בדרך כלל בשילובים משתנים של אדם ומכונה, בהתאם למפעל. מפעלים ובתי מלאכה קטנים שכאלה מייצרים עד 100 זוגות ביום, בעוד שמפעלים המצוידים במכונות ממוחשבות מייצרים אלפי זוגות קבקבים ביום.


הנה סיפורן של נעלי העץ מהולנד:

https://youtu.be/gUDHPiJXkyU


ההולנדיות נהגו אפילו לרקוד בקבקבי העץ ההולנדיים:

https://youtu.be/a3lkTZ49ejU


כך מייצרים ביד את הנעליים המסורתיות של ההולנדים:

https://youtu.be/V60N53qsjVw


ייצור הנעליים של ההולנדים במפעל ממוכן:

https://youtu.be/wFAG5IAuAmg


ומוזיאון נעלי העץ ההולנדיות: עם הסבר ששווה לבחון..

https://youtu.be/FWdvUdzszvw
חתונה
מה מקור מנהגי החתונות?



החתונה היא טקס שמחבר בני זוג בנישואין. אין תרבות בעולם שאין בה טקס של חתונה. במהלך החתונה משתנה מצבם של החתן והכלה לבעל ואישה, או להגדרות מקבילות בסוגי נישואין אחרים. הטקס חשוב גם לשינוי המצב הרשמי של בני הזוג ובחברות שמרניות ומסורתיות הוא חובה לזוג המעוניין לגור ביחד.


הנה הסברים למנהגי החתונה ששורשיהם קדומים במיוחד:

https://youtu.be/D3QT0ZhBYms?t=13m14s


הנה מנהגי החתונה של יהדות לוב:

https://youtu.be/CxzsrruI334


הנה מנהגי חתונות מוזרים במיוחד:

https://youtu.be/ZkM4wZohdYM


הנה ריקודי חתונה בתימן:

https://youtu.be/k_gukuz6Zwo


וחתונה חרדית בה הגברים לחוד והנשים לחוד:

https://youtu.be/TAbC13hfrWw


ולסיום כמה פספוסי חתונות מצחיקים במיוחד:

https://youtu.be/glZbez1uB9A
נישואים
למה אנשים מתחתנים?



נישואין, או נישואים, הוא אחד מהמנהגים הוותיקים של האדם התרבותי. בנישואים ממסדים בני זוג את הקשר ביניהם ומכריזים על עצמם באופן רשמי ומחייב כזוג. ברוב התרבויות נהוג להינשא לפני שמביאים לעולם ילדים, אם כי הזמנים כיום משתנים וזוגות רבים בעולם לא רואים צורך להנשא בכדי לחיות ביחד.

הנישואים מכתיבים מערכת של זכויות וחובות בין בני הזוג, שאותה קובעת התרבות בה הם חיים. בכל תרבות נהוגים קשרים שונים בין בני הזוג, כשתרבות מודרנית תשאף לשוויון בין הגבר לאישה ותרבויות מסורתיות מגדירים זכויות וחובות שונים לכל אחד מהם. כל תרבות קובעת גם כיצד מבטלים את הנישואים, או כיצד מתגרשים בני זוג זה מזה, אם אינם רוצים להמשיך ולחיות ביחד.


הנה מקורו של מנהג הנישואין והמרחק ההיסטורי שהוא עבר:

http://youtu.be/ZZZ6QB5TSfk


למה אנחנו עושים כל כך הרבה מאמצים להינשא:

https://youtu.be/kp4FLeY6F9g


על השידוכים והנישואין בזמנים שההורים סיכמו ביניהם על החתונה:

https://youtu.be/CxzsrruI334


חתונה חילונית של ימינו:

https://youtu.be/cZBqqTSAqgw?t=38s


ואגב, מי אנחנו זה לזו:

https://youtu.be/pb3kI31I7Mg


אבל בסוף - זוגיות זו עבודה ומשא ומתן מכבד שיכול גם לשעשע:

https://youtu.be/lOszT20fKyA
קאסטה
מהן הקאסְטות של הודו?



על פי ההינדואיזם, הדת העיקרית בהודו, קאסטות (Caste) הן השכבות החברתיות של הודו. לא מדובר בדבר קל ערך. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט שאינו יכול להשתחרר ממנו. ישנן קאסטות עליונות וקאסטות נחותות. הללו אינן מתערבות ביניהן בכלל. הקאסטה קובעת במידה רבה את זהותו של אדם, את המנהגים, הסמלים והטקסים שבהם ינהג, הנורמות שאליהן הוא מחויב ואת עיסוקיו האפשריים.

גם אם בשפת הדיבור לעיתים מכנים אותן כך, הקאסטה אינה כת, ושיטת הקאסטות אינה מערכת של כתות. עם זאת, השתייכותו של הודי לקאסטה שלו, מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים. יש יחסים מותרים ואסורים, אם בין חברי הקאסטה לבין עצמם ואם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או בצבעים הכרחיים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.

שיטת הקסטות היא שיטה עתיקה מאד. היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות, הביאו איתם להודו הארים, שהם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו. החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.

בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. הווארנה העליונה כוללת את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים, המנהיגים הרוחניים ופרשני הוודות, כתבי הקודש ההינדואיסטיים. בווארנה השנייה נמצאים הקשטריה, שהם הלוחמים והשליטים. וארנה שלישית היא של סוחרים ואמנים והיא נקראת "הואישיה" והפועלים השחורים נמצאים בווארנה הרביעית, של ה"סודרה".

בתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". בני קסטת הדליט מקבלים יחס בזוי בהודו ומתייחסים אליהם כאסורים במגע. גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי זבל, קאסטה של פושטי עורות וכדומה.

מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.

ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.


הנה סרטון על הקסטות בהודו:

https://youtu.be/HyCQDIwHlXY


הסבר לילדים:

https://youtu.be/SV78-ad8tpw


בין הקאסטות שבהודו נמצאים הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:

https://youtu.be/LD3HrIRPVhw


וסרט תיעודי על האופן שבו משתלבות הקאסטות בתרבות ההודית:

https://youtu.be/3x9PJzvJkJ8?long=yes

מסורת

שטיח פרסי
מה סודם של השטיחים הפרסיים?



כבר שנים רבות שהשטיחים הפרסיים (Persian rugs) ידועים בכל העולם ומהלכים קסם על אוהבי השטיחים באשר הם. הם נחשבים לשטיחים איכותיים ובעלי סגנון מסורתי בן מאות שנים, המבוסס על צירופי צבעים מקובלים וצורות עתיקות.

שטיחים האירניים הקלאסיים נחשבים חזקים מאד ויוקרתיים במיוחד. האיראנים טוענים שהשטיח העתיק ביותר בעולם, שטיח בן 2800 שנה הנמצא במוזיאון ההרמיטאג' שברוסיה, הוא שטיח פרסי.

איראן, לשעבר פרס, תפסה את מקומה כאחת מיצרניות השטיחים המובילות בעולם. לזכותה עומדים חומרי הגלם האיכותיים שמהם עשויים השטיחים שלה, טכניקות האריגה המעניינות והדמיון העשיר שאפשר לפרסים בעבר, ליצור את מגוון המוטיבים המסורתיים והדוגמאות היחודיות שבשטיח הפרסי. הללו עוברים בירושה, מדור לדור. מקורם מחבלי הארץ השונים שבאיראן, מהערים ומהכפרים. הדוגמאות בחלקן הן תוצאות של חסרונם של פרחים ונאות מדבר שם. כל אלו יצרו כמיהה למוטיבים של צמחיה ופרחים - מהדוגמאות העיצוביות הבולטות כל כך בשטיחים פרסיים.

את השטיחים הפרסיים טוות בעבודת יד, בדרך כלל נשים באיראן. הן גם מי שצובעות את האריגים והחוטים לטוויה, בצבעים שהכינו מחומרים טבעיים. אבל באיראן יש מעל 7 מיליוני איש ואשה, האורגים שטיחים פרסיים שעשויים מצמר, משי או משניהם.


כך מייצרים שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


מצגת וידאו על תהליך הכנת שטיחים פרסיים עממיים:

https://youtu.be/yIuWw4jDfII


כך צובעים את החוטים שישמשו לטוויית השטיחים:

https://youtu.be/45ADuN7n5fA


מוזיאון השטיחים הפרסיים של איראן:

https://youtu.be/MjbfAAbaMeI


סרט תיעודי על השטיח הפרסי:

https://youtu.be/iNiUeQyQGn8?long=yes


והסברים על השטיחים הפרסיים ששורדים מאות ואף אלפי שנים:

https://youtu.be/_zwnl6sypE4?long=yes
אטלס
מהו סיפורו של הטיטן המיתולוגי אטלס?



אטלס היה אחד מהענקים שנקראו הטיטנים, שליטי הארץ העתיקים. משניצחו האלים בראשות זאוס והפכו לשליטי העולם החדשים, הם דנו את אטלס לעמוד מאחרי האופק במערב ולשאת על כתפיו את השמיים.

אטלס ניסה אמנם למצוא פראייר שיחזיק במקומו את השמיים, אך זה לא ממש הצליח. הרקולס הגיבור נעזר בו כדי לקטוף בשבילו תפוחי זהב מהעץ של ההספרידות (סיפור ארוך) והחזיק בינתיים את השמיים, אבל הנסיון של אטלס להשאיר את הרקולס עם השמיים על כתפיו לא צלח והרקולס, שביקש רגע לרפד את כתפיו, ברח עם התפוחים.

האירוע הסופי היה כשסרב אטלס לעזור לפרסיאוס, שכרת את ראשה של מדוזה. מדוזה הייתה בעלת שיער שכולו נחשים ומי שראו את מראה פניה הפכו לאבן. פרסיאוס שניצח אותה ביקש מחסה ונדחה על ידי אטלס וכנקמה הוא הראה לאטלס את ראשה של מדוזה והפכו לאבן. כך, על פי האגדה, נוצרו הרי האטלס שבצפון אפריקה.


הנה סיפורו של אטלס מפי ילדה נחמדה:

http://youtu.be/8vo4ayh0b8U
סלסלת ונוס
איך הפך ספוג הזכוכית ל"סלסלת ונוס" ביפאן?



"סלסלת הפרחים של ונוס" ובקיצור "סלסלת ונוס", היא מין של ספוג טבעי שהשלד הגלילי שלו הוא חזק ביותר (קראו עליו בתגית "סלסלת ונוס, שלד"). אבל השלד החזק הזה הוא גם הסיבה שסלסלת ונוס היא מתנת אירוסין מסורתית ביפאן. הסיבה קשורה בטבע שלה, שכן סלסלת ונוס היא מלכודת אוהבים טבעית.

הסיפור שמאחרי "סלסלת ונוס" הוא המחטים של ספוגי הזכוכית. המחטים הללו יוצרות מעין כלוב עשוי צורן וכמו בבחירת בן זוג לכל החיים, גם בספוג החי הזה אתה לכוד בזוגיות תמידית.

בחלקו העליון של הספוג יש לו פתח אחד בלבד ליציאת מים. כשהספוג צעיר נוהג לחדור דרכו זוג סרטנים שחי בתוך הספוג המוגן. אך בשל הגדילה המהירה שלהם, המהירה פי כמה מקצב גידול הספוג עצמו, יהפכו הסרטנים הצעירים בתוך זמן קצר לאסירים בתוך הספוג. וכך הם יחיו בו בצוותא, עד לסוף חייהם. לכן רואים בו היפאנים את סמל הזוגיות הנצחית.


הנה חוזקו העצום של שלד הסיליקון של ספוג הזכוכית:

https://youtu.be/Sqjfisptau4?t=4s


התכונות המרתקות של ספוגי הזכוכית והעניין בהם לטכנולוגיה:

https://youtu.be/9FR6_8n29Mg


והכוח הרב של השלד של ספוג ונוס והאדריכלות הטבעית שלו:

https://youtu.be/3wqIiTABoNo?t=5m11s&end=6m56s
מיתוס
מה זה מיתוס?



מקור המילה "מיתוֹ‏ס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.

בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.


הנה סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:

http://youtu.be/X8i_tpAJprk


הנה סרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:

http://youtu.be/3MA-K5whgZk


בדואים
מיהם הבדואים הנודדים במדבר?



הבדואים הם שבטים ערביים נודדים, שמתגוררים באוהלים אותם הם בונים בכל מקום שאליו הגיעו. הבדואים חיים בעיקר במדבריות, החל ממדבר סהרה, דרך המדבר המערבי, מדבר סיני, הנגב הישראלי ובחופו המזרחי של חצי האי ערב. בישראל חלקם הקטן נודד עד היום, אם כי חלק גדול מהם יושבו בערים ובישובי קבע.

הבדואים מחולקים לשבטים באופן מסורתי ובראש כל אחד מהשבטים הללו עומד לרוב שייח'. לכל מספר שבטים קרובים (או בני שבט אחד לעתים) יש לרוב אב מייסד אחד. בעבר התפרנסו הבדואים בעיקר מגידול של גמלים וצאן. כיום הם מתפרנסים גם מעיסוקים "מודרניים" כמו יזמות בנייה ושירותים ותיירות מדברית.


הנה סרטון על חיי הבדואים:

http://youtu.be/TagudNraKNY


סגנון החיים הבדואי המדבר:

http://youtu.be/4Q3uhqv8epM


והנה מוסיקה ושירה של בדואים בואדי רם שבירדן:

http://youtu.be/sipLSn3mV0k
מדוע הסקוטים לובשים חצאית?



לסקוטים יש מסורת בת מאות שנים שלפיה הגברים לובשים חצאיות הנקראות "קילט". הגברים הסקוטים לובשים את החצאית המסורתית כדי להבהיר לאיזה שבט, באנגלית וסקוטית "קלן", הם משתייכים. הכי מעניין הוא שמחוץ לאירועי ספורט או מחול, הסקוטים לא נוהגים ללבוש דבר מתחת לקילט...

כיום פחות מקפידים על הדוגמה אבל בעבר היו לכל קלן דגם וצבעים מיוחדים משלו והסקוטים הקפידו על תפירה מדוייקת ומדודה אצל חייט מומחה. לרוב משלים הסקוטי את התלבושת בגרביים וכומתה, התואמים לחצאית רבת-הקפלים שלו.

בגדודים הסקוטיים של הצבא הבריטי הקילט הוא לבוש חובה. בעבר נהגו הנגנים הסקוטיים לצעוד במצעדים צבאיים בבגדיהם המסורתיים והמסורת נמשכת גם היום במצעדים חגיגיים.


הנה תזמורת סקוטית שכולם לבושים בה קילט - החצאית הסקוטית:

http://youtu.be/De7tVVlF9-c


הנה ברנש שמוכיח סופית שקילט לא מקטין מהיכולת הגברית שלך:

http://youtu.be/bZcqMkxrp68


הנה אוסף פרסומות שעושות שימוש בסקרנות לגבי מה יש מתחת לקילט:

http://youtu.be/cBgcnLDiOLo
מדוע לא אוכלים בשר פרה בהודו?



מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.

ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.

מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.

עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי. הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..


הנה סרטון על הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:

http://youtu.be/ziyivXgk7YU


ובעברית על פרה קדושה בהודו:

http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw


הנה פרות לידכם:

https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.