שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד רופא שיניים הוא שהמציא את המסטיק?
האמת. היא שהמסטיק נולד אצל היוונים הקדמונים, שלעסו כבר בימי קדם את השרף המתקתק של עץ המסטיק, שגדל אז בעיקר ביוון ותורכיה של היום.
כשהגיעו לאמריקה, זיהו האירופאים שבני השבטים האינדיאנים של צפון אמריקה נוהגים ללעוס שרף דמוי גומי, שהם מפיקים מחיתוך הקליפה של עץ האשוחית (Picea). זה היה סוג של גומי לעיסה פשוט וראשוני, מעין מסטיק טבעי. היום אנו יודעים שכבר בני המאיה נהגו ללעוס את שרף הגומי, שאותו הפיקו משרף עץ הספודיליה. השרף שלו מוכר יותר בשמו המקסיקני "צ'יקלה".
מתיישבי אמריקה הלבנים זיהו את העניין ולמדו מהם כיצד להשתמש בשרף של העץ ללעיסה. הם החלו מייצרים מסטיקים פשוטים ולמכור אותם כמוצרים.
למרבה האירוניה, את הפטנט של המסטיק המסחרי הראשון המציא דווקא רופא שיניים אמריקאי בשם וויליאם סמפל, שרקח מסטיק מנוסחה שכללה גם סוכר וליקוריץ. הוא האמין שלעיסת המסטיק תאמן את לסתות האנשים ותנקה את שיניהם...
אבל כנראה שרופאי שיניים הם לא יצרנים מצטיינים, כי הוא נכשל ולא הצליח להפוך את המסטיק הלא-ממש טעים שלו, למוצר.
את המצאת המסטיק ה"מודרני" מייחסים לאמריקאי אחר מניו יורק, בשם תומס אדמס. הוא ניסה לייצר במפעלו צעצועים משרף עץ הצ'יקלה. ברגע מסוים, אי שם בשנת 1871, הוא ניסה לטעום את חומר הגלם וגילה שזה נעים, שלא לומר טעים. בשנת 1869 היה אדמס הראשון שייצר מסטיק מסחרי מצליח. "גומי לעיסה" (Chewing gum) קראו לו אז. בתהליך ייצור מחוכם הוא הצליח להפוך את שרף הצ'יקלה למסטיק רך וגמיש, שגם שמר על טעמו זמן רב יחסית לעבר.
המוצר הזה הפך ללהיט ענק. חיילי ארצות הברית שנלחמו באירופה במלחמת העולם השנייה, נתנו מסטיקים ממנות הקרב שלהם, לתושבי היבשת ולאחר שהפכו פופולריים גם שם, הם אף סחרו בהם.
מאז שנות ה-50 מייצרים את המסטיקים מחומרים סינתטיים, במקום הצ'יקלה והשרפים הטבעיים האחרים. הטעמים נעשו יותר ויותר מגוונים, צבעים חדשים יצאו ומסטיקים בשלל צורות וגוונים נמכרו להמונים הלועסים.
בעברית תרגמו את Chewing gum ל"גומי לעיסה". עם השנים המציאו את ה-Bubble gum, בתרגום חופשי "מסטיק הבועות". זהו מסטיק שתוכנן כדי לאפשר ללועסים להפריח בועות. המפורסם מהמסטיקים האלה, אגב, הוא מסטיק "בזוקה".
כיום שוק המסטיקים הוא שוק ענקי, בכל העולם. בארצות הברית לבדה קיימים מעל 1,000 סוגי מסטיק שונים. מעל 2.5 מיליארד דולר מוציאים בכל שנה ילדי ארצות הברית לבדה על מסטיקים!
ואגב, השרף של עצים מסוימים מכיל חומרים שגורמים להזיות. תרבויות שונות ניצלו אותו בעבר לטקסים דתיים, להתעלות הרוח וליצירת אקסטזה פולחנית. החלק הזה לא הפך מסחרי...
הנה תולדות המסטיק:
https://youtu.be/wmup_9IXpP0
כך מייצרים מסטיקים (מתורגם):
https://youtu.be/7_Fq5ipG-CQ
באנגלית:
https://youtu.be/Fd5N9JUffxM
ועל החוק (האמיתי) שאסר על מסטיקים בסינגפור (עברית):
https://youtu.be/aNT06Z3C8wk
איך מייצרים מסטיקים?
ייצור של מסטיקים הוא עניין מעניין. יפתיע אתכם אולי לשמוע, אבל את המסטיקים הראשונים לא היו צריכים כלל לייצר. היו אלה בני המאיה שלעסו ראשונים את ה "צ'יקלה", שרף הגומי שהפיקו משרף עץ הספודיליה.
המסטיק של ימינו, זה שקיבל אצלנו את השם הכלל-לא-מעורר-תיאבון "גומי לעיסה", לעומת זאת, מיוצר בדרך כלל ממוצרי פלסטיק שמבוססים על... נפט.
מחומרי הגלם הללו יוצרים במפעל עיסה. כדי שטעמם יהיה טוב, מוסיפים לתוכם תמציות, לרוב ממותקות, בטעמים שונים. הוספה של צבע מאכל מקנים לעיסה הזו את המראה ה"נכון" לטעמו של כל מסטיק.
אגב, הסיבה לצבע הוורוד של מסטיק ה-Bubble gum המפורסם היא שזה היה הצבע היחיד שנותר בידי היצרן הראשון שלו, כשהחל לייצר את המסטיקים הראשונים. היום יש מסטיקים בשלל צבעים, אבל באותה תקופה, הצבע הוורוד כל כך תפס אצל הלועסים, עד שהוא הפך לצבע המקובל למסטיקים. עם הצלחה, מסתבר שוב, לא מתווכחים...
בשלב הבא יוצרת מכונה פסי מסטיק ארוכים מהעיסה שנוצרה. אחרי קירור, שנועד למצק את המסטיק, כדי שלא יידבק למכונת חיתוך. זו פורסת מהפסים הללו עכשיו מסטיקים בודדים. הללו נעטפים במכונת עיטוף ונארזים בחבילות גדולות. אותן מעמיסים ומעבירים אל הספקים הסיטונאיים ומשם אל החנויות.
כך מייצרים את המסטיק:
https://youtu.be/2kttVyakHN4
פס הייצור של המסטיק במפעל:
https://youtu.be/Fd5N9JUffxM
וייצור של מסטיק בזוקה במפעל:
https://youtu.be/wMX4YcQ0WOE
מה מיוחד בעתידות של מסטיק בזוקה?
מסטיק בזוקה (Bazooka) הוא מסטיק שהחלו לייצר עם תום מלחמת העולם השנייה ובאופן מדהים הוא פופולרי עד היום. סימן לתקופה ולהקשר היה מגולם בצבעי האריזה שלו, לו נבחרו הצבעים הפטריוטיים מתוך הדגל האמריקאי: אדום, כחול ולבן.
בניגוד למה שרבים חשבו, הסבירה היצרנית, חברת Topps האמריקאית, שמקור השם אינו בכלי הנשק בזוקה, אלא בכלי הנגינה הנושא שם זה.
בשנת 1953 הוסיפו למסטיק את הפתקית עם רצועת הקומיקס המשעשעת, בכיכובם של בזוקה ג'ו וחבורתו. היו אז כמה מאות גרסאות של הפתקיות, עם סיפורי הקומיקס הקצרים של בזוקה ג'ו שתום העין, ביחד עם חבריו - צביקה (במקור "Pesty") חובש הסומבררו, ומוטי ("Mort"), שצווארון הפולו של הסוודר שלו היה תמיד משוך מעל פיו.
הסיפורים שבקומיקס הבזוקה כללו החל מפאנצ'ים משעשעים ובדיחות קרש כאלו ואחרות ועד שורת ה"עתידות" שהפכה לסימן ההיכר התרבותי של מסטיק הבזוקה.
בשלב מסוים לאחר תקופה ארוכה בה הם לא השתנו, הוחלט בחברה להכניס שינויים בפתקים הללו. העתידות הוחלפו אז בפרטי טריוויה בסגנון "הידעת?". גם סיפורי חבורת בזוקה ג'ו הוחלפו אז בעלילות אחרות ופחות מצליחות ממנה.
אם נשוב רגע לעתידות הרי שהמפורסמת ביותר מהעתידות הללו הייתה הנבואה האופטימית "עד גיל 21 תגיע לירח". מודעים לפופולריות שלה ומצד שני להתבגרות קהל היעד של המסטיק הוותיק, החליפו היצרנים בשלב מסוים את התחזית המיתולוגית הזו במשפט המעודכן: "אם עד גיל 21 לא הגעת לירח, סימן שלא ניסית מספיק"...
הנה מסטיק הבזוקה (עברית):
https://youtu.be/SrXyDCA8lQA
תולדותיו של הבזוקה:
https://youtu.be/1yhWwWZ_HhM
פס הייצור של מסטיק הבזוקה:
https://youtu.be/wMX4YcQ0WOE
וסיפור הדמויות מרצועת הקומיקס ולצידה קטע "הידעת?":
https://youtu.be/231hBwVoVt4
למה בסינגפור אסור היה ללעוס מסטיק?
סינגפור (Singapore), ארץ מודרנית ועדכנית, היא היום אחת המדינות העשירות והמצליחות בעולם. אבל לא כולם יודעים על ההקפדה שיש בה על בריאות הציבור והנקיון בה.
בסינגפור אסור לירוק על הארץ, למשל, ויש חוקים כבדים למי שמציירים בה גרפיטי על הקירות, או חוצים כביש שלא במעבר חצייה. קנס של סכום המקביל ל-700 דולר מוטל על השלכת סיגריה או לכלוך על הארץ ואלה רק חלק מהחוקים הקפדניים במדינה הנקייה הזו.
אבל אחד החוקים שמדגימים את זה הכי טוב הוא חוק המסטיקים של סינגפור. כן, בסינגפור יש הגבלה ובעבר היה אף איסור על לעיסת מסטיק. החל משנת 1991 לעיסת מסטיקים הייתה אסורה בחוק והעבריינים היו צפויים לקנס כבד או לשנת מאסר!
במדינה הזו אסור היה לייבא, או למכור מסטיקים. גם אם תושבי סינגפור או תושביה חשבו להביא מסטיקים מחו"ל, הם נזהרו מכך, שכן החוק אסר להכניס כלל מסטיק למדינה.
רק בשנת 2004 הגמישו השלטונות מעט את החוק ואישרו להתחיל ללעוס מסטיק בסינגפור, אבל מותר לרכוש רק מסטיקים בריאים וקונים אותם רק בבתי מרקחת, עם רישום של פרטי הקונה, למקרה שיצטרכו לאתר אותו לחקירה, כשיתגלה מסטיק ברחוב.
הנה סיפורו המחויך של חוק המסטיק בסינגפור (עברית):
https://youtu.be/aNT06Z3C8wk
שתי אמריקניות שמחליטות להתחכם וללעוס:
https://youtu.be/PtMGRkoLZAg
והתוצאה - כך נראית סינגפור:
https://youtu.be/P_q3BdrFsLI
מה היה קיר המסטיקים בסיאטל?
עד לחיסולו בשנת 2015 ובמשך 20 שנה, הוא היה מאתרי התיירות הדוחים בעולם. רבים ממש נגעלו ממנו, אבל עם הפרסום שלו זכה קיר המסטיקים הלעוסים (Gum wall) בסיאטל, אי אפשר היה להתווכח...
את המסטיק הראשון הדביקו על הקיר, הממוקם בקצה שוק האיכרים הוותיק 'פייק פלייס'. המדביקים הראשונים היו, ככל הנראה, אנשים שהמתינו בתור כלשהו. זמן עבר והשמועה פרשה לה כנפיים. תיירים רבים שהגיעו לעיר, פנו אל הקיר, כדי להצטלם לידו ולהוסיף אליו את המסטיק שלהם.
הרעיון לגמרי תפס אצל הלועסים ובהדרגה התמלא הקיר באינספור מסטיקים. מומחים העריכו שעם השנים הודבקו אליו כמיליון מסטיקים.
על אף הפרסום העולמי של האטרקציה שהוא הפך, החליטו בשלב מסוים, בעיריית סיאטל, שיש להסיר את שכבות המסטיקים הצבעוניים שעל הקיר והקירות הסמוכים לו. לאחר שאפשרה במשך שנים רבות לתושביה ואורחיה לעשות דבר כל כך יוצא דופן ולא חינוכי, החליטה הנהגת העיר לעצור את העניין. ברוב קולות הוחלט שהמסטיקים יוסרו. לאחר שהודיעה על כך, נתנה מועצת העיר לתושבים מספר שבועות של צילומים אחרונים וקצת הפגנות והפועלים יצאו לדרך.
את מיליון המסטיק הצבעוניים שהודבקו במהלך השנים, ניקו בעזרת קיטורית משוכללת. הקיטורית הזו היא מעין רובה שיורה על הקיר קיטור בחום של כ-140 מעלות צלזיוס וגורם למסטיקים לנשור ממנו במהירות. ההסרה התבצעה במהירות וכותל המסטיקים הגדול בעולם הפך להיסטוריה.
כך נראה קיר המסטיקים של סיאטל:
https://youtu.be/qtvfhz9F9o4
קוסמים עשו איתו טריקים:
https://youtu.be/JBwwFMqNLKw
כך ניקו אותו:
https://youtu.be/lVl4T3QVhdo
והכל התחיל מהתחלה:
https://youtu.be/xKjAGHfTiGU
האמת. היא שהמסטיק נולד אצל היוונים הקדמונים, שלעסו כבר בימי קדם את השרף המתקתק של עץ המסטיק, שגדל אז בעיקר ביוון ותורכיה של היום.
כשהגיעו לאמריקה, זיהו האירופאים שבני השבטים האינדיאנים של צפון אמריקה נוהגים ללעוס שרף דמוי גומי, שהם מפיקים מחיתוך הקליפה של עץ האשוחית (Picea). זה היה סוג של גומי לעיסה פשוט וראשוני, מעין מסטיק טבעי. היום אנו יודעים שכבר בני המאיה נהגו ללעוס את שרף הגומי, שאותו הפיקו משרף עץ הספודיליה. השרף שלו מוכר יותר בשמו המקסיקני "צ'יקלה".
מתיישבי אמריקה הלבנים זיהו את העניין ולמדו מהם כיצד להשתמש בשרף של העץ ללעיסה. הם החלו מייצרים מסטיקים פשוטים ולמכור אותם כמוצרים.
למרבה האירוניה, את הפטנט של המסטיק המסחרי הראשון המציא דווקא רופא שיניים אמריקאי בשם וויליאם סמפל, שרקח מסטיק מנוסחה שכללה גם סוכר וליקוריץ. הוא האמין שלעיסת המסטיק תאמן את לסתות האנשים ותנקה את שיניהם...
אבל כנראה שרופאי שיניים הם לא יצרנים מצטיינים, כי הוא נכשל ולא הצליח להפוך את המסטיק הלא-ממש טעים שלו, למוצר.
את המצאת המסטיק ה"מודרני" מייחסים לאמריקאי אחר מניו יורק, בשם תומס אדמס. הוא ניסה לייצר במפעלו צעצועים משרף עץ הצ'יקלה. ברגע מסוים, אי שם בשנת 1871, הוא ניסה לטעום את חומר הגלם וגילה שזה נעים, שלא לומר טעים. בשנת 1869 היה אדמס הראשון שייצר מסטיק מסחרי מצליח. "גומי לעיסה" (Chewing gum) קראו לו אז. בתהליך ייצור מחוכם הוא הצליח להפוך את שרף הצ'יקלה למסטיק רך וגמיש, שגם שמר על טעמו זמן רב יחסית לעבר.
המוצר הזה הפך ללהיט ענק. חיילי ארצות הברית שנלחמו באירופה במלחמת העולם השנייה, נתנו מסטיקים ממנות הקרב שלהם, לתושבי היבשת ולאחר שהפכו פופולריים גם שם, הם אף סחרו בהם.
מאז שנות ה-50 מייצרים את המסטיקים מחומרים סינתטיים, במקום הצ'יקלה והשרפים הטבעיים האחרים. הטעמים נעשו יותר ויותר מגוונים, צבעים חדשים יצאו ומסטיקים בשלל צורות וגוונים נמכרו להמונים הלועסים.
בעברית תרגמו את Chewing gum ל"גומי לעיסה". עם השנים המציאו את ה-Bubble gum, בתרגום חופשי "מסטיק הבועות". זהו מסטיק שתוכנן כדי לאפשר ללועסים להפריח בועות. המפורסם מהמסטיקים האלה, אגב, הוא מסטיק "בזוקה".
כיום שוק המסטיקים הוא שוק ענקי, בכל העולם. בארצות הברית לבדה קיימים מעל 1,000 סוגי מסטיק שונים. מעל 2.5 מיליארד דולר מוציאים בכל שנה ילדי ארצות הברית לבדה על מסטיקים!
ואגב, השרף של עצים מסוימים מכיל חומרים שגורמים להזיות. תרבויות שונות ניצלו אותו בעבר לטקסים דתיים, להתעלות הרוח וליצירת אקסטזה פולחנית. החלק הזה לא הפך מסחרי...
הנה תולדות המסטיק:
https://youtu.be/wmup_9IXpP0
כך מייצרים מסטיקים (מתורגם):
https://youtu.be/7_Fq5ipG-CQ
באנגלית:
https://youtu.be/Fd5N9JUffxM
ועל החוק (האמיתי) שאסר על מסטיקים בסינגפור (עברית):
https://youtu.be/aNT06Z3C8wk
ייצור של מסטיקים הוא עניין מעניין. יפתיע אתכם אולי לשמוע, אבל את המסטיקים הראשונים לא היו צריכים כלל לייצר. היו אלה בני המאיה שלעסו ראשונים את ה "צ'יקלה", שרף הגומי שהפיקו משרף עץ הספודיליה.
המסטיק של ימינו, זה שקיבל אצלנו את השם הכלל-לא-מעורר-תיאבון "גומי לעיסה", לעומת זאת, מיוצר בדרך כלל ממוצרי פלסטיק שמבוססים על... נפט.
מחומרי הגלם הללו יוצרים במפעל עיסה. כדי שטעמם יהיה טוב, מוסיפים לתוכם תמציות, לרוב ממותקות, בטעמים שונים. הוספה של צבע מאכל מקנים לעיסה הזו את המראה ה"נכון" לטעמו של כל מסטיק.
אגב, הסיבה לצבע הוורוד של מסטיק ה-Bubble gum המפורסם היא שזה היה הצבע היחיד שנותר בידי היצרן הראשון שלו, כשהחל לייצר את המסטיקים הראשונים. היום יש מסטיקים בשלל צבעים, אבל באותה תקופה, הצבע הוורוד כל כך תפס אצל הלועסים, עד שהוא הפך לצבע המקובל למסטיקים. עם הצלחה, מסתבר שוב, לא מתווכחים...
בשלב הבא יוצרת מכונה פסי מסטיק ארוכים מהעיסה שנוצרה. אחרי קירור, שנועד למצק את המסטיק, כדי שלא יידבק למכונת חיתוך. זו פורסת מהפסים הללו עכשיו מסטיקים בודדים. הללו נעטפים במכונת עיטוף ונארזים בחבילות גדולות. אותן מעמיסים ומעבירים אל הספקים הסיטונאיים ומשם אל החנויות.
כך מייצרים את המסטיק:
https://youtu.be/2kttVyakHN4
פס הייצור של המסטיק במפעל:
https://youtu.be/Fd5N9JUffxM
וייצור של מסטיק בזוקה במפעל:
https://youtu.be/wMX4YcQ0WOE
מסטיק בזוקה (Bazooka) הוא מסטיק שהחלו לייצר עם תום מלחמת העולם השנייה ובאופן מדהים הוא פופולרי עד היום. סימן לתקופה ולהקשר היה מגולם בצבעי האריזה שלו, לו נבחרו הצבעים הפטריוטיים מתוך הדגל האמריקאי: אדום, כחול ולבן.
בניגוד למה שרבים חשבו, הסבירה היצרנית, חברת Topps האמריקאית, שמקור השם אינו בכלי הנשק בזוקה, אלא בכלי הנגינה הנושא שם זה.
בשנת 1953 הוסיפו למסטיק את הפתקית עם רצועת הקומיקס המשעשעת, בכיכובם של בזוקה ג'ו וחבורתו. היו אז כמה מאות גרסאות של הפתקיות, עם סיפורי הקומיקס הקצרים של בזוקה ג'ו שתום העין, ביחד עם חבריו - צביקה (במקור "Pesty") חובש הסומבררו, ומוטי ("Mort"), שצווארון הפולו של הסוודר שלו היה תמיד משוך מעל פיו.
הסיפורים שבקומיקס הבזוקה כללו החל מפאנצ'ים משעשעים ובדיחות קרש כאלו ואחרות ועד שורת ה"עתידות" שהפכה לסימן ההיכר התרבותי של מסטיק הבזוקה.
בשלב מסוים לאחר תקופה ארוכה בה הם לא השתנו, הוחלט בחברה להכניס שינויים בפתקים הללו. העתידות הוחלפו אז בפרטי טריוויה בסגנון "הידעת?". גם סיפורי חבורת בזוקה ג'ו הוחלפו אז בעלילות אחרות ופחות מצליחות ממנה.
אם נשוב רגע לעתידות הרי שהמפורסמת ביותר מהעתידות הללו הייתה הנבואה האופטימית "עד גיל 21 תגיע לירח". מודעים לפופולריות שלה ומצד שני להתבגרות קהל היעד של המסטיק הוותיק, החליפו היצרנים בשלב מסוים את התחזית המיתולוגית הזו במשפט המעודכן: "אם עד גיל 21 לא הגעת לירח, סימן שלא ניסית מספיק"...
הנה מסטיק הבזוקה (עברית):
https://youtu.be/SrXyDCA8lQA
תולדותיו של הבזוקה:
https://youtu.be/1yhWwWZ_HhM
פס הייצור של מסטיק הבזוקה:
https://youtu.be/wMX4YcQ0WOE
וסיפור הדמויות מרצועת הקומיקס ולצידה קטע "הידעת?":
https://youtu.be/231hBwVoVt4
סינגפור (Singapore), ארץ מודרנית ועדכנית, היא היום אחת המדינות העשירות והמצליחות בעולם. אבל לא כולם יודעים על ההקפדה שיש בה על בריאות הציבור והנקיון בה.
בסינגפור אסור לירוק על הארץ, למשל, ויש חוקים כבדים למי שמציירים בה גרפיטי על הקירות, או חוצים כביש שלא במעבר חצייה. קנס של סכום המקביל ל-700 דולר מוטל על השלכת סיגריה או לכלוך על הארץ ואלה רק חלק מהחוקים הקפדניים במדינה הנקייה הזו.
אבל אחד החוקים שמדגימים את זה הכי טוב הוא חוק המסטיקים של סינגפור. כן, בסינגפור יש הגבלה ובעבר היה אף איסור על לעיסת מסטיק. החל משנת 1991 לעיסת מסטיקים הייתה אסורה בחוק והעבריינים היו צפויים לקנס כבד או לשנת מאסר!
במדינה הזו אסור היה לייבא, או למכור מסטיקים. גם אם תושבי סינגפור או תושביה חשבו להביא מסטיקים מחו"ל, הם נזהרו מכך, שכן החוק אסר להכניס כלל מסטיק למדינה.
רק בשנת 2004 הגמישו השלטונות מעט את החוק ואישרו להתחיל ללעוס מסטיק בסינגפור, אבל מותר לרכוש רק מסטיקים בריאים וקונים אותם רק בבתי מרקחת, עם רישום של פרטי הקונה, למקרה שיצטרכו לאתר אותו לחקירה, כשיתגלה מסטיק ברחוב.
הנה סיפורו המחויך של חוק המסטיק בסינגפור (עברית):
https://youtu.be/aNT06Z3C8wk
שתי אמריקניות שמחליטות להתחכם וללעוס:
https://youtu.be/PtMGRkoLZAg
והתוצאה - כך נראית סינגפור:
https://youtu.be/P_q3BdrFsLI
מסטיקים
עד לחיסולו בשנת 2015 ובמשך 20 שנה, הוא היה מאתרי התיירות הדוחים בעולם. רבים ממש נגעלו ממנו, אבל עם הפרסום שלו זכה קיר המסטיקים הלעוסים (Gum wall) בסיאטל, אי אפשר היה להתווכח...
את המסטיק הראשון הדביקו על הקיר, הממוקם בקצה שוק האיכרים הוותיק 'פייק פלייס'. המדביקים הראשונים היו, ככל הנראה, אנשים שהמתינו בתור כלשהו. זמן עבר והשמועה פרשה לה כנפיים. תיירים רבים שהגיעו לעיר, פנו אל הקיר, כדי להצטלם לידו ולהוסיף אליו את המסטיק שלהם.
הרעיון לגמרי תפס אצל הלועסים ובהדרגה התמלא הקיר באינספור מסטיקים. מומחים העריכו שעם השנים הודבקו אליו כמיליון מסטיקים.
על אף הפרסום העולמי של האטרקציה שהוא הפך, החליטו בשלב מסוים, בעיריית סיאטל, שיש להסיר את שכבות המסטיקים הצבעוניים שעל הקיר והקירות הסמוכים לו. לאחר שאפשרה במשך שנים רבות לתושביה ואורחיה לעשות דבר כל כך יוצא דופן ולא חינוכי, החליטה הנהגת העיר לעצור את העניין. ברוב קולות הוחלט שהמסטיקים יוסרו. לאחר שהודיעה על כך, נתנה מועצת העיר לתושבים מספר שבועות של צילומים אחרונים וקצת הפגנות והפועלים יצאו לדרך.
את מיליון המסטיק הצבעוניים שהודבקו במהלך השנים, ניקו בעזרת קיטורית משוכללת. הקיטורית הזו היא מעין רובה שיורה על הקיר קיטור בחום של כ-140 מעלות צלזיוס וגורם למסטיקים לנשור ממנו במהירות. ההסרה התבצעה במהירות וכותל המסטיקים הגדול בעולם הפך להיסטוריה.
כך נראה קיר המסטיקים של סיאטל:
https://youtu.be/qtvfhz9F9o4
קוסמים עשו איתו טריקים:
https://youtu.be/JBwwFMqNLKw
כך ניקו אותו:
https://youtu.be/lVl4T3QVhdo
והכל התחיל מהתחלה:
https://youtu.be/xKjAGHfTiGU
