שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן המסכות ואיך משתמשים בהן בעולם?
אוסקר ווילד אמר פעם ש"המסיכה חושפת יותר מאשר את הפנים עצמם".
מסיכה (Mask) היא פנים המסתירות את הפנים. היא מהווה סוג של הקפאת פריים מפנים שבאופן רגיל נעות ומשתנות כל העת. יש בה משהו גם מהחיים וגם מהמוות, כמו שהטעים פעם השחקן והפנטומימאי הצרפתי ז'אן לואי בארו.
ממסכות מלחמה ומסכות מוות, דרך מסכות גירוש שדים או הפחדה ועד למסכות לקרנבלים וחגים דתיים בעולם - בעולם כולם משתמשים במסכה. במיוחד מפורסמות מסכות הקרנבלים בברזיל ובוונציה ומסכות חג הפורים היהודי וליל הקדושים הנוצרי. יש גם מהמסיכות של הקומדיה דה ל'ארטה ושל תיאטרון ה"נו" היפני, ומסיכות הקאתאלי ההודיות.
למרות שגם לפניה השתמשו במסכות, עליית הקומדיה דה ל'ארטה הייתה חשובה בביסוס ובחיזוק השימוש במסיכות בקרנבלי איטליה .
תודות לקומדיה דה ל'ארטה התקבעו כמה טיפוסים של דמויות. הם ייצגו כמה תכונות אישיות או איזורים גיאוגרפיים. במהלך השנים הדמויות הללו הפכו יותר מופשטות ואוניברסליות, כלומר מכל העולם.
המסיכות משחררות, בכך שהן מחביאות מאחריהן את פניו האמיתיות של האדם. הן מאפשרות לכל אחד להיות לשעה קלה מישהו אחר.
לא לחינם האקרים, אנשי מחאה ופושעים משתמשים במסכות כל כך הרבה. המסכה מראה פנים או מראה ויזואלי - אבל לא את אלו של מי שעוטה אותה.
מקור המילה האיטלקית Maschera הוא במילה הערבית "מסחרה", בערבית מסחר וגם רמאות וליצנות. כלומר המסכה מרמזת על התחזות ורמאות וגם כיסוי, מה שמחבר גם למילה "מסקרה", איפור.
הנה מסכות מתרבויות ושבטי העולם (עברית):
https://youtu.be/IXJd1pTN5Uo
מסכות מפחידות לפורים (עברית):
https://youtu.be/lAFWNET_lwU
מסכות הקורונה (עברית):
https://youtu.be/v7E2IePqlEo
ומהסרט "מסיכה":
https://youtu.be/KONoeHwu2pg
מי היה האסיר במסכת הברזל?
זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בהיסטוריה של אירופה וללא ספק מהסיפורים המסקרנים שתשמעו.
האיש במסכת הברזל (Man in the Iron Mask) הוא סיפור שהתפרסם במיוחד, כשיצא ספר בשם זה, פרי עטו של הסופר הצרפתי, אלכסנדר דיומא האב.
האירוע האמיתי התרחש במהלך המאה ה-17, בתקופת שלטונו של המלך לואי ה-14 בצרפת. באותם ימים הוחזק אסיר אלמוני בכלא, במשך עשרות שנים. הוא הועבר שוב ושוב בין בית כלא לכלא אחר, בין מבצרים שונים ששימשו אז כבתי סוהר בצרפת. האחרון שבהם יהיה הבסטיליה הידועה בפריז.
הפרט שאי אפשר היה להתעלם ממנו אצל האסיר הזה הייתה מסכה, שכיסתה תמיד את פניו. מרבית הגרסאות המקוריות שדיווחו על האסיר המסתורי גרסו שהיא הייתה עשויה קטיפה שחורה ולא מסכת ברזל, כפי שהופיע בספרו של דיומא ויופץ בגרסאות מאוחרות יותר של השמועה.
בכל השלבים הללו נשמרה זהותו של האסיר המסתורי בסודיות מוחלטת. השומרים בבתי הכלא קיבלו פקודה מפורשת שלא לשוחח איתו או לחשוף לאחרים כל פרט שהוא על מראהו או חשד לגבי זהותו. הם הוזהרו שמי שיפר את ההוראות, צפוי לעונש מוות.
האסיר במסכה עצמו, זכה ליחס טוב יחסית וכבודו נשמר. ביחס לאסירים אחרים, הוא נהנה מבגדים טובים ואוכל איכותי.
ב-19 בנובמבר 1703 מת האסיר עם המסכה. זה היה בכלא הבסטיליה בפריז, כשזהותו האמיתית של האסיר לא ידועה, מכיוון שאיש לא ראה את פניו מעולם, בשל מסכת הקטיפה השחורה שהסתירה אותם.
הסיפור בן מאות השנים על האיש במסכת הברזל קיבל ביטויים רבים באמנויות השונות. אם בספרות פרסם אותו דיומא, בקולנוע גילם את דמותו של האסיר המסתורי כוכב הקולנוע ליאונרדו דיקפריו.
סיפורו של האיש במסכת הברזל נע בין תיעוד אמיתי על אסיר במסכה לאגדה היסטורית מסתורית ומסעירה. המסתורין סביב זהותו ימשיך אולי לרתק היסטוריונים וחובבי היסטוריה לתמיד, אך הסיכוי לתשובה ודאית, רק הולך ומתרחק.
#מי הוא היה?
זהותו של אסיר המסכה נותרה חסויה עד ימינו. רבים מהפרטים בסיפור הזה הם בבירור בדויים או לפחות מוגזמים. ועדיין, זו חידה היסטורית, ללא פיתרון ברור, שאיכשהו נותרה לא פתורה - גם בחלוף מאות שנים ואחרי שאימת עונש המוות בצו המלך כבר לא מוטלת על איש.
בין ההשערות שהועלו לגבי זהותו של האיש במסכה היו שמדובר בתאומו הסודי של המלך, אחיו התאום הזהה של לואי ה-14, שנכלא רק כדי למנוע איום על שלטון המלך. המלך הורה לאלץ את אחיו ללבוש מסכה, על מנת שלא יזהו את פניו ותתגלה האפשרות לעיני קושרים אפשריים, להחליפו בתאום זהה.
השערות נוספות לגבי זהותו היו שהאיש במסכה הוא אציל שסר חינו בעיני המלך, או מרגל בכיר שנתפס ואפילו מחשבה שאולי היה זה אביו הלא חוקי של לואי ה-14 עצמו.
חוקרים שחיפשו גם הם פתרון, פיצחו בשלב מסוים את צופן יומנו של המלך. מהצופן, המורכב יחסית, הם למדו, לטענתם, שהאסיר במסכה היה גנרל צרפתי שברח מהקרב. כדי לחוס על כבודו של מי שנטש את חייליו ונאסר, הוסתרה זהותו באמצעות המסכה.
הרומן המפורסם "האיש במסכת הברזל" הוא חלק ממיתולוגיה, שהפכה את מסכת הברזל למרכיב מרכזי בסיפור, אבל בפועל מה שנותר פתוח הוא רק התשובה המספקת אץ הסקרנות לשאלה - מי היה האיש במסכת הברזל?
הנה סיפורו של האסיר במסכת הברזל:
https://youtu.be/mwXFAKTf040
מי הוא היה?
https://youtu.be/DfJNWA2hnS8
תעלומת האיש עם קטעים מסרטים עליו
https://youtu.be/z7hdc5M9rjI
והסרט המלא על האיש במסכת הברזל מ-1977:
https://youtu.be/kFuO4LooY_U?long=yes
של מי הפנים שעל המסכה של אנונימוס?
מסכת גאי פוקס הפכה בעשורים האחרונים לסמל איקוני של מחאה והתנגדות פוליטית. פעילי אנונימוס נוהגים לעטות על פניהם את המסיכה המפורסמת והמזוהה עימם כל כך. אותם אקטיביסטים ויש כמותם מאות אלפים בעולם, מעוניינים להשאר אנונימיים ולכן עוטים את המסכות הללו.
יתרונן של המסכות הללו, המעוצבות בהשראת דיוקנו של גאי פוקס, הוא הזיהוי המוחלט שלהן עם אקטיביזם אנונימי. הקשר הזה נולד עם פרסומו של הרומן הגרפי "ונדטה" והסרט שהתבסס עליו.
המסיכה שעוטים אנשי אנונימוס מעוצבת במראה פניו של גאי פוקס (Guy Fawkes). האיש היה טרוריסט בריטי, שניסה לפוצץ את הפרלמנט הבריטי ב"מזימת אבק השריפה". המוזר והמעניין הוא שהמוני אנשים ברחבי העולם רואים בפוקס טרוריסט ועבריין לכל דבר, סוג של גיבור אנטי ממסדי. בשנת 2002 ערך ה-BBC סקר ובו נבחר גאי פוקס לאחד ממאה הבריטים החשובים בכל הזמנים.
היסטורית, פוקס היה חייל אנגלי קתולי ואחד מהקושרים המרכזיים במה שנקרא "מזימת אבק השריפה". היא כללה תכנית וניסיון לרצוח את מלך אנגליה וסקוטלנד, המלך ג'יימס הראשון, יחד איתו תכננו לרצוח גם את כל הלורדים. התכנית הייתה לפוצץ את בית הלורדים, במהלך טקס פתיחת הפרלמנט ב-5 בנובמבר 1605.
אבל עוד לפני שביצע את מזימתו, פוקס נתפס, עונה והוצא להורג. אבל המסכה עם דיוקנו של גאי פוקס הפכה לסמל רב עוצמה של מרד בסמכות. לאורך השנים היא שימשה מגוון קבוצות ותנועות מחאה ובשנות ה-80 אימצו אותה פאנק רוקרים כסמל למרד האנטי-ממסדי שלהם.
אגב, זו לא רק המסכה שמשמשת מאז הוצאתו להורג. עד היום חוגגים את יום לכידתו במה שנקרא נקרא "ליל גאי פוקס". הלילה הזה נחוג מדי שנה, במרבית מדינות חבר העמים הבריטי.
הנה הקשר המעניין שבין אנונימוס למהפכן האנגלי (עברית):
https://youtu.be/3rBywT9WA8M
תולדות מסכת גאי פוקס:
https://youtu.be/ARuDdBVGP6w
והפעילות שנעשית עם מסכת גאי פוקס על הפנים:
https://youtu.be/M0gTCTXr0ig
למה נועדה מסכת הרופא של המוות השחור?
בתקופת המגפה השחורה חבשו הרופאים "מסכות מקור", מסכות עם צורת מקור מקדימה, שנקראו "מסכת רופא מגפה" (Plague doctor's mask).
את מסכת הרופא של המגפה, עם המקור הארוך, החל לעטות כמסכה בשנת 1619 הרופא הצרפתי שרל דה לורם, כשהוא טיפל בקרבנות המגפה השחורה.
המסכות הללו כללו משקפיים מזכוכית שהוטמעו במסכה, לצד המקור הארוך, כיוון שהאמינו שכך יוכלו לטפל בחולים מבלי להפגע מהמחלה.
הרופאים גם נהגו לבשם את המקור מבפנים, בחומרי וצמחי ריח כמו עלי שושנים, מליסה ומנטה. הם האמינו שהריחות הללו יגנו עליהם מענן הריחות הרעים של המחלה.
הרופאים גם השתמשו במקל ארוך, שאפשר להם לבדוק את החולים מבלי לגעת בהם. מכיוון שבני התקופה האמינו שהמגפה היא עונש על חטאים, המקלות הללו אפשרו לרופאים גם לחזור בתשובה מהחטאים שלהם.
הנה סיפורה של מסכת הרופא במגפה השחורה (מתורגם):
https://youtu.be/LMt8xm4t7XQ
כך פעלו הרופאים במסכות בתקופת המגפה השחורה:
http://youtu.be/dFI9o9ZwI1g
מסכת רופא המגפה:
http://youtu.be/UNqDs5uv-QE
הרפואה והרופאים בימי הביניים והמגפה השחורה (עברית):
https://youtu.be/o8Sqje4xKow?long=yes
וסרט תיעודי על המגפה השחורה והרופאים הללו:
https://youtu.be/q1aULu6BqNs?long=yes
מה עושה מסכת הגז?
מסכת גז (Gas mask) היא מסכה שנועדה להגן על בני אדם, אל מול נשק כימי. בנשק כזה נעשה שימוש במאה ה-20 בכמה מלחמות, החל ממלחמת העולם הראשונה.
תפקיד המסכות היה אז להגן על העיניים ועל דרכי הנשימה. הן היו מורכבות משני חלקים מרכזיים. החלק המשמעותי היה החלק הגמיש, שהיה עשוי מפולימרים גמישים. חלק זה נצמד לפנים וסינן באמצעות פילטר, מסנן, את האוויר שנכנס לדרכי הנשימה.
אותו חלק היה אטום, מן הסתם. אך הוא היה גם אלסטי, בעל יכולת להימתח ובו בזמן בלתי חדיר לגזים.
לייצור המסכות השתמשו בסוגי גומי שהיו גם בלתי חדירים לגזים וגם עמידים לאורך זמן, כולל עמידות בפני ממיסים שונים, שנכללים בחומרים כימיים כאלו.
כנשק כימי, נהגו לפזר את הגז הזה באמצעות פצצות, פגזי ארטילריה, או בריסוס מתוך מטוסים.
במתקפות במלחמות הללו הועילו מסכות הגז הללו די בקושי, בעיקר כי עורם של הלוחמים לא זכה להגנה ונחשף לגז חרדל. זו לא הייתה רק החשיפה הישירה שפגעה בהם - למעשה, כל חייל שמדיו והציוד שלו זוהמו בגז, העביר את החומר לחיילים אחרים, כשבא במגע איתם.
השפעתו הפיזית של הגז כחומר לחימה כימי על הקורבנות ובמקרה של פגיעה, הייתה הרסנית. גז החרדל גם נשאר פעיל בשטח, לאחר ההתקפה, למשך ימים רבים.
כיום, אגב, המסכות הללו הן חלק מערכת מגן והן נקראות מסכות אב"כ, קיצור של אטומי, חומר לחימה ביולוגי וכימי - שלוש שיטות הלוחמה הלא-קונוונציונליות שמפניהן מנסה המסכה להגן. פה ושם משתמשים בהן גם במקרים של השתחררות חומרים רעילים לאוויר, בפעילות אזרחית.
הנה מסכת האב"כ, שבישראל הייתה חלק מערכת המגן שניתנה לכל אזרח (עברית):
https://youtu.be/CR2bsUvLvMo
כך היא פועלת (מתורגם):
https://youtu.be/BJM2uk3mZV0
גז החרדל:
https://youtu.be/BvnINFLO_9c
סיפור לוחמת הגז במלחמת העולם הראשונה:
http://youtu.be/o8DH0YtRQMc
וקטע מסרט קולנוע עם התקפות גזים במלחמות העולם:
https://youtu.be/-lSLWnfCP6M
איך צוללים עם מסכה ושנורקל?
מסכת צלילה מאפשרת לצולל לראות בתוך המים. בנוסף לעיניים, מכסה המסיכה גם את האף, כדי שהצולל יוכל להשוות לחצים במסיכה.
השנורקל הוא צינור קצר שמאפשר לנשום את האוויר שמעל המים, בשחיה או לפני שמפעילים את האוויר שבמכלים, לפני צלילה עם מיכלים.
כמו כן מאפשר השנורקל לרענן ולהחליף את האוויר ולהוציא מים שנכנסו לתוכו ומפריעים לנשימה.
סליחה, אבל אין לנו מדריך וידאו טוב לילדים. נשמח אם מישהו יצלם וימליץ לנו. אנו נשמח לשלב מדריך טוב ופשוט לילדים באאוריקה.
הנה אמא מדריכה את בנה על צלילה בשנורקל:
http://youtu.be/7kYidSbI534
הדרכה נוספת:
http://youtu.be/JgMjbqRoCpg
ויש חידושים בתחום מסכות הצלילה, כמו המסכה הפנורמית:
https://youtu.be/aaf8dJ0oUzY
מה מיוחד בקרנבל המסכות בוונציה?
קרנבל ונציה (Venice carnival) הוא פסטיבל המסכות של ונציה, שנולד לפני מאות שנים, כשרצו האצילים ועשירי העיר להשתתף גם הם במסיבות הנועזות, שכללו הימורים ומצאו את הדרך להסוות את עצמם מאחורי מסכות.
קרנבל ונציה למסכות, נולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. בתקופת הרנסאנס הוא הפך לפסטיבל רשמי של העיר המפורסמת ונודע בכל אירופה.
במהלך המאות שאחרי ימי הרנסאנס הועם זוהרו של הקרנבל ובשלב מסוים הפסיקו לחוג אותו. רק במאה העשרים החזירו אותו האיטלקים והחל משנות ה-70 של המאה ה-20 הוא חזר להיות פסטיבל שנתי שמתרחש בכל חורף, באמצע חודש פברואר.
היסטוריונים מעריכים שבזמנים העתיקים השפיע הקרנבל של ונציה על היהודים והכנסת התחפושות לחג הפורים היה מנהג שהושפע ממנו.
כיום הקרנבל של ונציה מציע לא פחות משלושה שבועות של אמני מסכות, רקדנים, אמני רחוב ומוסיקאים. כל אלה מופיעים ומשמחים בשלל מסכות וכישרון, באחת הערים היפות והמיוחדות בעולם.
אמנם קרנבל המסכות בוונציה הוא פסטיבל קטן, שוודאי לא מתחרה בקרנבל של ברזיל, למשל, אך בכל זאת נוהרים אליו תיירים מכל העולם, במיוחד חובבי תלבושות ססגוניוץ ומסכות בסגנון היסטורי.
הנה סיפורו של פסטיבל המסכות בוונציה (עברית):
https://youtu.be/j65EGzB11Tw
על הפסטיבל של ונציה באנגלית:
https://youtu.be/cAx1BRD1QAg
ממראות הפסטיבל:
http://youtu.be/Th15HMLPSio?t=15s
מעט מהמסכות והתלבושות המרשימות בו:
https://youtu.be/xI2IgpXX8KA
משט המסכות שפותח את פסטיבל המסיכות של ונציה:
https://youtu.be/GGWxOS4yNqs
ומסכות מפסטיבל המסכות של ונציה:
http://youtu.be/lKe4HqXLOns
מה הקטע של תחפושות פורים?
תחפושות הפורים הם מנהג יהודי, מקביל למנהגים מקבילים בעולם, כמו "ליל כל הקדושים" עם התחפושות המפחידות, או חגיגות ה"מרדי גרא" של הנוצרים.
התחפושת (Custom) היא בגד שלרוב מלווה באביזרים, המשמש למטרות התחזות. התחפושות משנות ומסתירות את זהותו של הלובש, כשבין האביזרים יהיו לא פעם מסכה, איפור או דברים שאוחזים בידיים.
התחפושות נהוגות גם בחגיגות עממיות ודתיות בעולם, כמו קרנבל המסכות בוונציה ובברזיל, ה"פאסנאכט" שעורכים תושבי העיר באזל בשווייץ וה"עדלאידע" הישראלית.
היסטוריונים שונים סבורים שמנהג התחפושות בחג הפורים היהודי הגיע או לפחות הושפע מהקרנבל של ונציה. אותו קרנבל היה פסטיבל מסכות, שנולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. מאז ועד תקופת הרנסאנס הוא היה לפסטיבל הרשמי של העיר הזו וגם בימינו הוא פעיל.
הנה תחפושות הפורים שההורים מכינים (עברית):
https://youtu.be/2F4H7a2zi30
התחפושות אצל החרדים (עברית):
https://youtu.be/RFNwSibFwRo
בלוגרית מציעה 15 תחפושות מהירות (עברית):
https://youtu.be/X9k0uF0hMsM
נסיון "מעניין" ומשעשע לעשות סדר בין התחפושות (עברית):
https://youtu.be/-8gEoqRjHwU
ומה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה תחפושת זוגית (עברית):
https://youtu.be/GfKVpUUj0Io
מי צולמה במסכה על כסא ואסילי בבית הספר באוהאוס?
התצלום שחור-לבן של אריך קונסמולר "אשה יושבת על כיסא וסילי בעיצוב מרסל ברוייר ועל פניה מסכה של אוסקר שלמר" (Woman in wasilly chair by Marcel Breuer wearing a mask by Oskar Schlemmer), הוא אחד הצילומים עם השמות הארוכים בהיסטוריה של הצילום. אבל הוא גם מפורסם בימינו מאוד.
עד כדי כך התצלום הזה מפורסם, שהוא מופיע כמעט בכל ספר שעוסק בבאוהאוס ואמנים רבים קיבלו ממנו השראה מאז. אינספור מחוות נעשו לו והציטוטים שמתייחסים אליו מופיעים במגזינים, פרסומות, מאמרים ועוד.
אבל זה לא רק הפרסום שהופך את הצילום הזה למעניין. יש בו קצת יותר מזה. יש כאן מסתורין ושאלה לא פתורה. התמונה האייקונית הזו, שנמצאת היום בארכיון באוהאוס שבברלין, צולמה בשנת 1926 בקירוב. רואים בה אישה אלמונית היושבת על הכיסא המעוצב והחדשני, שעתיד בהמשך להפוך לסמל הבלתי רשמי של בית הספר באוהאוס.
הצילום הזה צולם על כיסא שעוצב על ידי מרסל ברוייר, כסוג של מחווה לחברו ועמיתו לסגל ההוראה בבית הספר, הצייר הנודע ואסילי קנדינסקי. המסכה שעל פני המצולמת נוצרה על ידי האמן אוסקר שלמר, איש בית הספר באוהאוס. הוא יצר אותה מעיסת נייר, בטכניקת פיסול שנחשבת פופולרית עד היום.
אבל מיהי האישה המסתורית, שמצולמת כאן כשרגליה השלובות חשופות והיא לבושה חצאית אופנתית לאותה תקופה? ומדוע פניה מכוסות במסכה? האם זו דוגמנית שנשכרה לככב בצילום או שמדובר במישהי הקשורה לבית הספר?
שאלת זהותה של האישה שבצילום מעסיקה שנים היסטוריונים ואוצרי תערוכות שעסקו בבית הספר באוהאוס. כולם הגיעו איכשהו למסקנה שהאישה הייתה קשורה לבית הספר. כמו בחקירה בלשית, אותרו חמש נשים, שאחת מהן היא ככל הנראה האישה שמופיעה בצילום.
הבולטת וההגיונית מביניהן היא רעייתו של גרופיוס. האם הגברת גרופיוס היא הבחורה במסכה?
אבל החקירה לא הביאה לפתרון התעלומה. איש לא הצליח לקבוע באופן חד משמעי מי המצולמת כאן. לאחר יותר מ-70 שנה מאז צולמה התמונה המפורסמת וכשאיש מבכירי בית הספר או האמנים הקשורים בצילום כבר לא בחיים, תשובה חד-משמעית היא עניין בעייתי.
אבל גם אם נניח הצידה את האישה המרתקת ואת זהותה, כל המחקר והעניין האדיר שמשקיעים כאן בנסיון לפצח את המסתורין סביבה, מראים כמה הצליח הצילום ליצור הרבה יותר משהתכוונו יוצריו במקור. הם רצו להמחיש דרכו את היותם מוסד חופשי, נועז, שובר מוסכמות, אופנתי ואפילו מסתורי - והם הצליחו.
על הדרך זה גם מסביר מדוע הנאצים כל כך תיעבו את בית הספר ומדוע סגרו אותו ופיזרו את הסטודנטים והמרצים לכל עבר. בגרמניה הנאצית, הרודנית, השמרנית והאלימה, הבאוהאוס היה הדבר האחרון שהיטלר רצה בסביבה.
ואגב, בימינו רבים מבקרים במוזיאון הבאוהאוס שבעיר דסאו. הוא שוכן בעיר ובבניין שבו הוקם בית הספר ושכן לראשונה (בהמשך הוא עבר לוויימר ואחריה לברלין). רבים מהמבקרים במוזיאון שמחים להצטלם, כשהם ישובים על כיסא ואסילי המפורסם. על פניהם הם עוטים מסכות בסגנון מסכות הנייר שעיצב אז אוסקר שלמר ובליבם הם מתחברים לרוח החופש והתעוזה האמנותית של רפובליקת וויימאר קצרת הימים, לתקופה בה פעל בית הספר ובה צולם הצילום הנודע.
הנה בהולנדית על צילום האישה עם המסכה על כיסא וסילי מזרם הבאוהאוס:
https://youtu.be/eh6aA9WEFqE
סרטון שמנסה לעשות צדק עם בוגרות המוסד שהבוגרים המפורסמים של הבאוהאוס האפילו עליהן:
https://youtu.be/2ndKZUzmHZI
מעט על כיסא ואסילי:
https://youtu.be/jLjKFgij4sQ?t=13
ובחיוך - היום היא בטח הייתה מצטלמת ככה:
https://youtu.be/ItIrQU1CdaA
אוסקר ווילד אמר פעם ש"המסיכה חושפת יותר מאשר את הפנים עצמם".
מסיכה (Mask) היא פנים המסתירות את הפנים. היא מהווה סוג של הקפאת פריים מפנים שבאופן רגיל נעות ומשתנות כל העת. יש בה משהו גם מהחיים וגם מהמוות, כמו שהטעים פעם השחקן והפנטומימאי הצרפתי ז'אן לואי בארו.
ממסכות מלחמה ומסכות מוות, דרך מסכות גירוש שדים או הפחדה ועד למסכות לקרנבלים וחגים דתיים בעולם - בעולם כולם משתמשים במסכה. במיוחד מפורסמות מסכות הקרנבלים בברזיל ובוונציה ומסכות חג הפורים היהודי וליל הקדושים הנוצרי. יש גם מהמסיכות של הקומדיה דה ל'ארטה ושל תיאטרון ה"נו" היפני, ומסיכות הקאתאלי ההודיות.
למרות שגם לפניה השתמשו במסכות, עליית הקומדיה דה ל'ארטה הייתה חשובה בביסוס ובחיזוק השימוש במסיכות בקרנבלי איטליה .
תודות לקומדיה דה ל'ארטה התקבעו כמה טיפוסים של דמויות. הם ייצגו כמה תכונות אישיות או איזורים גיאוגרפיים. במהלך השנים הדמויות הללו הפכו יותר מופשטות ואוניברסליות, כלומר מכל העולם.
המסיכות משחררות, בכך שהן מחביאות מאחריהן את פניו האמיתיות של האדם. הן מאפשרות לכל אחד להיות לשעה קלה מישהו אחר.
לא לחינם האקרים, אנשי מחאה ופושעים משתמשים במסכות כל כך הרבה. המסכה מראה פנים או מראה ויזואלי - אבל לא את אלו של מי שעוטה אותה.
מקור המילה האיטלקית Maschera הוא במילה הערבית "מסחרה", בערבית מסחר וגם רמאות וליצנות. כלומר המסכה מרמזת על התחזות ורמאות וגם כיסוי, מה שמחבר גם למילה "מסקרה", איפור.
הנה מסכות מתרבויות ושבטי העולם (עברית):
https://youtu.be/IXJd1pTN5Uo
מסכות מפחידות לפורים (עברית):
https://youtu.be/lAFWNET_lwU
מסכות הקורונה (עברית):
https://youtu.be/v7E2IePqlEo
ומהסרט "מסיכה":
https://youtu.be/KONoeHwu2pg
זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בהיסטוריה של אירופה וללא ספק מהסיפורים המסקרנים שתשמעו.
האיש במסכת הברזל (Man in the Iron Mask) הוא סיפור שהתפרסם במיוחד, כשיצא ספר בשם זה, פרי עטו של הסופר הצרפתי, אלכסנדר דיומא האב.
האירוע האמיתי התרחש במהלך המאה ה-17, בתקופת שלטונו של המלך לואי ה-14 בצרפת. באותם ימים הוחזק אסיר אלמוני בכלא, במשך עשרות שנים. הוא הועבר שוב ושוב בין בית כלא לכלא אחר, בין מבצרים שונים ששימשו אז כבתי סוהר בצרפת. האחרון שבהם יהיה הבסטיליה הידועה בפריז.
הפרט שאי אפשר היה להתעלם ממנו אצל האסיר הזה הייתה מסכה, שכיסתה תמיד את פניו. מרבית הגרסאות המקוריות שדיווחו על האסיר המסתורי גרסו שהיא הייתה עשויה קטיפה שחורה ולא מסכת ברזל, כפי שהופיע בספרו של דיומא ויופץ בגרסאות מאוחרות יותר של השמועה.
בכל השלבים הללו נשמרה זהותו של האסיר המסתורי בסודיות מוחלטת. השומרים בבתי הכלא קיבלו פקודה מפורשת שלא לשוחח איתו או לחשוף לאחרים כל פרט שהוא על מראהו או חשד לגבי זהותו. הם הוזהרו שמי שיפר את ההוראות, צפוי לעונש מוות.
האסיר במסכה עצמו, זכה ליחס טוב יחסית וכבודו נשמר. ביחס לאסירים אחרים, הוא נהנה מבגדים טובים ואוכל איכותי.
ב-19 בנובמבר 1703 מת האסיר עם המסכה. זה היה בכלא הבסטיליה בפריז, כשזהותו האמיתית של האסיר לא ידועה, מכיוון שאיש לא ראה את פניו מעולם, בשל מסכת הקטיפה השחורה שהסתירה אותם.
הסיפור בן מאות השנים על האיש במסכת הברזל קיבל ביטויים רבים באמנויות השונות. אם בספרות פרסם אותו דיומא, בקולנוע גילם את דמותו של האסיר המסתורי כוכב הקולנוע ליאונרדו דיקפריו.
סיפורו של האיש במסכת הברזל נע בין תיעוד אמיתי על אסיר במסכה לאגדה היסטורית מסתורית ומסעירה. המסתורין סביב זהותו ימשיך אולי לרתק היסטוריונים וחובבי היסטוריה לתמיד, אך הסיכוי לתשובה ודאית, רק הולך ומתרחק.
#מי הוא היה?
זהותו של אסיר המסכה נותרה חסויה עד ימינו. רבים מהפרטים בסיפור הזה הם בבירור בדויים או לפחות מוגזמים. ועדיין, זו חידה היסטורית, ללא פיתרון ברור, שאיכשהו נותרה לא פתורה - גם בחלוף מאות שנים ואחרי שאימת עונש המוות בצו המלך כבר לא מוטלת על איש.
בין ההשערות שהועלו לגבי זהותו של האיש במסכה היו שמדובר בתאומו הסודי של המלך, אחיו התאום הזהה של לואי ה-14, שנכלא רק כדי למנוע איום על שלטון המלך. המלך הורה לאלץ את אחיו ללבוש מסכה, על מנת שלא יזהו את פניו ותתגלה האפשרות לעיני קושרים אפשריים, להחליפו בתאום זהה.
השערות נוספות לגבי זהותו היו שהאיש במסכה הוא אציל שסר חינו בעיני המלך, או מרגל בכיר שנתפס ואפילו מחשבה שאולי היה זה אביו הלא חוקי של לואי ה-14 עצמו.
חוקרים שחיפשו גם הם פתרון, פיצחו בשלב מסוים את צופן יומנו של המלך. מהצופן, המורכב יחסית, הם למדו, לטענתם, שהאסיר במסכה היה גנרל צרפתי שברח מהקרב. כדי לחוס על כבודו של מי שנטש את חייליו ונאסר, הוסתרה זהותו באמצעות המסכה.
הרומן המפורסם "האיש במסכת הברזל" הוא חלק ממיתולוגיה, שהפכה את מסכת הברזל למרכיב מרכזי בסיפור, אבל בפועל מה שנותר פתוח הוא רק התשובה המספקת אץ הסקרנות לשאלה - מי היה האיש במסכת הברזל?
הנה סיפורו של האסיר במסכת הברזל:
https://youtu.be/mwXFAKTf040
מי הוא היה?
https://youtu.be/DfJNWA2hnS8
תעלומת האיש עם קטעים מסרטים עליו
https://youtu.be/z7hdc5M9rjI
והסרט המלא על האיש במסכת הברזל מ-1977:
https://youtu.be/kFuO4LooY_U?long=yes
מסכת גאי פוקס הפכה בעשורים האחרונים לסמל איקוני של מחאה והתנגדות פוליטית. פעילי אנונימוס נוהגים לעטות על פניהם את המסיכה המפורסמת והמזוהה עימם כל כך. אותם אקטיביסטים ויש כמותם מאות אלפים בעולם, מעוניינים להשאר אנונימיים ולכן עוטים את המסכות הללו.
יתרונן של המסכות הללו, המעוצבות בהשראת דיוקנו של גאי פוקס, הוא הזיהוי המוחלט שלהן עם אקטיביזם אנונימי. הקשר הזה נולד עם פרסומו של הרומן הגרפי "ונדטה" והסרט שהתבסס עליו.
המסיכה שעוטים אנשי אנונימוס מעוצבת במראה פניו של גאי פוקס (Guy Fawkes). האיש היה טרוריסט בריטי, שניסה לפוצץ את הפרלמנט הבריטי ב"מזימת אבק השריפה". המוזר והמעניין הוא שהמוני אנשים ברחבי העולם רואים בפוקס טרוריסט ועבריין לכל דבר, סוג של גיבור אנטי ממסדי. בשנת 2002 ערך ה-BBC סקר ובו נבחר גאי פוקס לאחד ממאה הבריטים החשובים בכל הזמנים.
היסטורית, פוקס היה חייל אנגלי קתולי ואחד מהקושרים המרכזיים במה שנקרא "מזימת אבק השריפה". היא כללה תכנית וניסיון לרצוח את מלך אנגליה וסקוטלנד, המלך ג'יימס הראשון, יחד איתו תכננו לרצוח גם את כל הלורדים. התכנית הייתה לפוצץ את בית הלורדים, במהלך טקס פתיחת הפרלמנט ב-5 בנובמבר 1605.
אבל עוד לפני שביצע את מזימתו, פוקס נתפס, עונה והוצא להורג. אבל המסכה עם דיוקנו של גאי פוקס הפכה לסמל רב עוצמה של מרד בסמכות. לאורך השנים היא שימשה מגוון קבוצות ותנועות מחאה ובשנות ה-80 אימצו אותה פאנק רוקרים כסמל למרד האנטי-ממסדי שלהם.
אגב, זו לא רק המסכה שמשמשת מאז הוצאתו להורג. עד היום חוגגים את יום לכידתו במה שנקרא נקרא "ליל גאי פוקס". הלילה הזה נחוג מדי שנה, במרבית מדינות חבר העמים הבריטי.
הנה הקשר המעניין שבין אנונימוס למהפכן האנגלי (עברית):
https://youtu.be/3rBywT9WA8M
תולדות מסכת גאי פוקס:
https://youtu.be/ARuDdBVGP6w
והפעילות שנעשית עם מסכת גאי פוקס על הפנים:
https://youtu.be/M0gTCTXr0ig
בתקופת המגפה השחורה חבשו הרופאים "מסכות מקור", מסכות עם צורת מקור מקדימה, שנקראו "מסכת רופא מגפה" (Plague doctor's mask).
את מסכת הרופא של המגפה, עם המקור הארוך, החל לעטות כמסכה בשנת 1619 הרופא הצרפתי שרל דה לורם, כשהוא טיפל בקרבנות המגפה השחורה.
המסכות הללו כללו משקפיים מזכוכית שהוטמעו במסכה, לצד המקור הארוך, כיוון שהאמינו שכך יוכלו לטפל בחולים מבלי להפגע מהמחלה.
הרופאים גם נהגו לבשם את המקור מבפנים, בחומרי וצמחי ריח כמו עלי שושנים, מליסה ומנטה. הם האמינו שהריחות הללו יגנו עליהם מענן הריחות הרעים של המחלה.
הרופאים גם השתמשו במקל ארוך, שאפשר להם לבדוק את החולים מבלי לגעת בהם. מכיוון שבני התקופה האמינו שהמגפה היא עונש על חטאים, המקלות הללו אפשרו לרופאים גם לחזור בתשובה מהחטאים שלהם.
הנה סיפורה של מסכת הרופא במגפה השחורה (מתורגם):
https://youtu.be/LMt8xm4t7XQ
כך פעלו הרופאים במסכות בתקופת המגפה השחורה:
http://youtu.be/dFI9o9ZwI1g
מסכת רופא המגפה:
http://youtu.be/UNqDs5uv-QE
הרפואה והרופאים בימי הביניים והמגפה השחורה (עברית):
https://youtu.be/o8Sqje4xKow?long=yes
וסרט תיעודי על המגפה השחורה והרופאים הללו:
https://youtu.be/q1aULu6BqNs?long=yes
מסכות
מסכת גז (Gas mask) היא מסכה שנועדה להגן על בני אדם, אל מול נשק כימי. בנשק כזה נעשה שימוש במאה ה-20 בכמה מלחמות, החל ממלחמת העולם הראשונה.
תפקיד המסכות היה אז להגן על העיניים ועל דרכי הנשימה. הן היו מורכבות משני חלקים מרכזיים. החלק המשמעותי היה החלק הגמיש, שהיה עשוי מפולימרים גמישים. חלק זה נצמד לפנים וסינן באמצעות פילטר, מסנן, את האוויר שנכנס לדרכי הנשימה.
אותו חלק היה אטום, מן הסתם. אך הוא היה גם אלסטי, בעל יכולת להימתח ובו בזמן בלתי חדיר לגזים.
לייצור המסכות השתמשו בסוגי גומי שהיו גם בלתי חדירים לגזים וגם עמידים לאורך זמן, כולל עמידות בפני ממיסים שונים, שנכללים בחומרים כימיים כאלו.
כנשק כימי, נהגו לפזר את הגז הזה באמצעות פצצות, פגזי ארטילריה, או בריסוס מתוך מטוסים.
במתקפות במלחמות הללו הועילו מסכות הגז הללו די בקושי, בעיקר כי עורם של הלוחמים לא זכה להגנה ונחשף לגז חרדל. זו לא הייתה רק החשיפה הישירה שפגעה בהם - למעשה, כל חייל שמדיו והציוד שלו זוהמו בגז, העביר את החומר לחיילים אחרים, כשבא במגע איתם.
השפעתו הפיזית של הגז כחומר לחימה כימי על הקורבנות ובמקרה של פגיעה, הייתה הרסנית. גז החרדל גם נשאר פעיל בשטח, לאחר ההתקפה, למשך ימים רבים.
כיום, אגב, המסכות הללו הן חלק מערכת מגן והן נקראות מסכות אב"כ, קיצור של אטומי, חומר לחימה ביולוגי וכימי - שלוש שיטות הלוחמה הלא-קונוונציונליות שמפניהן מנסה המסכה להגן. פה ושם משתמשים בהן גם במקרים של השתחררות חומרים רעילים לאוויר, בפעילות אזרחית.
הנה מסכת האב"כ, שבישראל הייתה חלק מערכת המגן שניתנה לכל אזרח (עברית):
https://youtu.be/CR2bsUvLvMo
כך היא פועלת (מתורגם):
https://youtu.be/BJM2uk3mZV0
גז החרדל:
https://youtu.be/BvnINFLO_9c
סיפור לוחמת הגז במלחמת העולם הראשונה:
http://youtu.be/o8DH0YtRQMc
וקטע מסרט קולנוע עם התקפות גזים במלחמות העולם:
https://youtu.be/-lSLWnfCP6M
מסכת צלילה מאפשרת לצולל לראות בתוך המים. בנוסף לעיניים, מכסה המסיכה גם את האף, כדי שהצולל יוכל להשוות לחצים במסיכה.
השנורקל הוא צינור קצר שמאפשר לנשום את האוויר שמעל המים, בשחיה או לפני שמפעילים את האוויר שבמכלים, לפני צלילה עם מיכלים.
כמו כן מאפשר השנורקל לרענן ולהחליף את האוויר ולהוציא מים שנכנסו לתוכו ומפריעים לנשימה.
סליחה, אבל אין לנו מדריך וידאו טוב לילדים. נשמח אם מישהו יצלם וימליץ לנו. אנו נשמח לשלב מדריך טוב ופשוט לילדים באאוריקה.
הנה אמא מדריכה את בנה על צלילה בשנורקל:
http://youtu.be/7kYidSbI534
הדרכה נוספת:
http://youtu.be/JgMjbqRoCpg
ויש חידושים בתחום מסכות הצלילה, כמו המסכה הפנורמית:
https://youtu.be/aaf8dJ0oUzY
קרנבל ונציה (Venice carnival) הוא פסטיבל המסכות של ונציה, שנולד לפני מאות שנים, כשרצו האצילים ועשירי העיר להשתתף גם הם במסיבות הנועזות, שכללו הימורים ומצאו את הדרך להסוות את עצמם מאחורי מסכות.
קרנבל ונציה למסכות, נולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. בתקופת הרנסאנס הוא הפך לפסטיבל רשמי של העיר המפורסמת ונודע בכל אירופה.
במהלך המאות שאחרי ימי הרנסאנס הועם זוהרו של הקרנבל ובשלב מסוים הפסיקו לחוג אותו. רק במאה העשרים החזירו אותו האיטלקים והחל משנות ה-70 של המאה ה-20 הוא חזר להיות פסטיבל שנתי שמתרחש בכל חורף, באמצע חודש פברואר.
היסטוריונים מעריכים שבזמנים העתיקים השפיע הקרנבל של ונציה על היהודים והכנסת התחפושות לחג הפורים היה מנהג שהושפע ממנו.
כיום הקרנבל של ונציה מציע לא פחות משלושה שבועות של אמני מסכות, רקדנים, אמני רחוב ומוסיקאים. כל אלה מופיעים ומשמחים בשלל מסכות וכישרון, באחת הערים היפות והמיוחדות בעולם.
אמנם קרנבל המסכות בוונציה הוא פסטיבל קטן, שוודאי לא מתחרה בקרנבל של ברזיל, למשל, אך בכל זאת נוהרים אליו תיירים מכל העולם, במיוחד חובבי תלבושות ססגוניוץ ומסכות בסגנון היסטורי.
הנה סיפורו של פסטיבל המסכות בוונציה (עברית):
https://youtu.be/j65EGzB11Tw
על הפסטיבל של ונציה באנגלית:
https://youtu.be/cAx1BRD1QAg
ממראות הפסטיבל:
http://youtu.be/Th15HMLPSio?t=15s
מעט מהמסכות והתלבושות המרשימות בו:
https://youtu.be/xI2IgpXX8KA
משט המסכות שפותח את פסטיבל המסיכות של ונציה:
https://youtu.be/GGWxOS4yNqs
ומסכות מפסטיבל המסכות של ונציה:
http://youtu.be/lKe4HqXLOns
תחפושות הפורים הם מנהג יהודי, מקביל למנהגים מקבילים בעולם, כמו "ליל כל הקדושים" עם התחפושות המפחידות, או חגיגות ה"מרדי גרא" של הנוצרים.
התחפושת (Custom) היא בגד שלרוב מלווה באביזרים, המשמש למטרות התחזות. התחפושות משנות ומסתירות את זהותו של הלובש, כשבין האביזרים יהיו לא פעם מסכה, איפור או דברים שאוחזים בידיים.
התחפושות נהוגות גם בחגיגות עממיות ודתיות בעולם, כמו קרנבל המסכות בוונציה ובברזיל, ה"פאסנאכט" שעורכים תושבי העיר באזל בשווייץ וה"עדלאידע" הישראלית.
היסטוריונים שונים סבורים שמנהג התחפושות בחג הפורים היהודי הגיע או לפחות הושפע מהקרנבל של ונציה. אותו קרנבל היה פסטיבל מסכות, שנולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. מאז ועד תקופת הרנסאנס הוא היה לפסטיבל הרשמי של העיר הזו וגם בימינו הוא פעיל.
הנה תחפושות הפורים שההורים מכינים (עברית):
https://youtu.be/2F4H7a2zi30
התחפושות אצל החרדים (עברית):
https://youtu.be/RFNwSibFwRo
בלוגרית מציעה 15 תחפושות מהירות (עברית):
https://youtu.be/X9k0uF0hMsM
נסיון "מעניין" ומשעשע לעשות סדר בין התחפושות (עברית):
https://youtu.be/-8gEoqRjHwU
ומה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה תחפושת זוגית (עברית):
https://youtu.be/GfKVpUUj0Io
התצלום שחור-לבן של אריך קונסמולר "אשה יושבת על כיסא וסילי בעיצוב מרסל ברוייר ועל פניה מסכה של אוסקר שלמר" (Woman in wasilly chair by Marcel Breuer wearing a mask by Oskar Schlemmer), הוא אחד הצילומים עם השמות הארוכים בהיסטוריה של הצילום. אבל הוא גם מפורסם בימינו מאוד.
עד כדי כך התצלום הזה מפורסם, שהוא מופיע כמעט בכל ספר שעוסק בבאוהאוס ואמנים רבים קיבלו ממנו השראה מאז. אינספור מחוות נעשו לו והציטוטים שמתייחסים אליו מופיעים במגזינים, פרסומות, מאמרים ועוד.
אבל זה לא רק הפרסום שהופך את הצילום הזה למעניין. יש בו קצת יותר מזה. יש כאן מסתורין ושאלה לא פתורה. התמונה האייקונית הזו, שנמצאת היום בארכיון באוהאוס שבברלין, צולמה בשנת 1926 בקירוב. רואים בה אישה אלמונית היושבת על הכיסא המעוצב והחדשני, שעתיד בהמשך להפוך לסמל הבלתי רשמי של בית הספר באוהאוס.
הצילום הזה צולם על כיסא שעוצב על ידי מרסל ברוייר, כסוג של מחווה לחברו ועמיתו לסגל ההוראה בבית הספר, הצייר הנודע ואסילי קנדינסקי. המסכה שעל פני המצולמת נוצרה על ידי האמן אוסקר שלמר, איש בית הספר באוהאוס. הוא יצר אותה מעיסת נייר, בטכניקת פיסול שנחשבת פופולרית עד היום.
אבל מיהי האישה המסתורית, שמצולמת כאן כשרגליה השלובות חשופות והיא לבושה חצאית אופנתית לאותה תקופה? ומדוע פניה מכוסות במסכה? האם זו דוגמנית שנשכרה לככב בצילום או שמדובר במישהי הקשורה לבית הספר?
שאלת זהותה של האישה שבצילום מעסיקה שנים היסטוריונים ואוצרי תערוכות שעסקו בבית הספר באוהאוס. כולם הגיעו איכשהו למסקנה שהאישה הייתה קשורה לבית הספר. כמו בחקירה בלשית, אותרו חמש נשים, שאחת מהן היא ככל הנראה האישה שמופיעה בצילום.
הבולטת וההגיונית מביניהן היא רעייתו של גרופיוס. האם הגברת גרופיוס היא הבחורה במסכה?
אבל החקירה לא הביאה לפתרון התעלומה. איש לא הצליח לקבוע באופן חד משמעי מי המצולמת כאן. לאחר יותר מ-70 שנה מאז צולמה התמונה המפורסמת וכשאיש מבכירי בית הספר או האמנים הקשורים בצילום כבר לא בחיים, תשובה חד-משמעית היא עניין בעייתי.
אבל גם אם נניח הצידה את האישה המרתקת ואת זהותה, כל המחקר והעניין האדיר שמשקיעים כאן בנסיון לפצח את המסתורין סביבה, מראים כמה הצליח הצילום ליצור הרבה יותר משהתכוונו יוצריו במקור. הם רצו להמחיש דרכו את היותם מוסד חופשי, נועז, שובר מוסכמות, אופנתי ואפילו מסתורי - והם הצליחו.
על הדרך זה גם מסביר מדוע הנאצים כל כך תיעבו את בית הספר ומדוע סגרו אותו ופיזרו את הסטודנטים והמרצים לכל עבר. בגרמניה הנאצית, הרודנית, השמרנית והאלימה, הבאוהאוס היה הדבר האחרון שהיטלר רצה בסביבה.
ואגב, בימינו רבים מבקרים במוזיאון הבאוהאוס שבעיר דסאו. הוא שוכן בעיר ובבניין שבו הוקם בית הספר ושכן לראשונה (בהמשך הוא עבר לוויימר ואחריה לברלין). רבים מהמבקרים במוזיאון שמחים להצטלם, כשהם ישובים על כיסא ואסילי המפורסם. על פניהם הם עוטים מסכות בסגנון מסכות הנייר שעיצב אז אוסקר שלמר ובליבם הם מתחברים לרוח החופש והתעוזה האמנותית של רפובליקת וויימאר קצרת הימים, לתקופה בה פעל בית הספר ובה צולם הצילום הנודע.
הנה בהולנדית על צילום האישה עם המסכה על כיסא וסילי מזרם הבאוהאוס:
https://youtu.be/eh6aA9WEFqE
סרטון שמנסה לעשות צדק עם בוגרות המוסד שהבוגרים המפורסמים של הבאוהאוס האפילו עליהן:
https://youtu.be/2ndKZUzmHZI
מעט על כיסא ואסילי:
https://youtu.be/jLjKFgij4sQ?t=13
ובחיוך - היום היא בטח הייתה מצטלמת ככה:
https://youtu.be/ItIrQU1CdaA
מה לבשו הלוחמים הסמוראים?
הסמוראים היו לוחמים אמיצים ומפחידים מאד ששלטו ביפאן במשך כ-600 שנה. הם זכורים עד היום בזכות ההיסטוריה המיתולוגית שלהם, אבל גם בזכות המראה האייקוני של בגדיהם.
צריך להבחין רגע בין הלבוש המגוון של הסמוראי "באזרחות", כלומר כשהוא לא היה במשימה, לבין השריון שלו.
כי היותו של הסמוראי לוחם הכריח אותו להתהלך במשימות שלו בשריון כבד, כשהוא נושא עימו שלל כלי נשק, בראשם שתי חרבות ה"קטאנה" הידועות של הלוחמים הסמוראים.
שריון הקרב הסמוראי היה מורכב ממאות חוליות ברזל, שאמנם היו כבדות ודרשו כוח פיזי רב, אך הקנו להם הגנה ועדיין לא פגעו בגמישות שנדרשה ללוחם הסמוראי בקרב.
בגדי היום היום של הסמוראי היו פשוטים ובטח לא השריון הסמוראי, אבל הלבוש הרשמי של הסמוראים היה... קימונו. כן ועבור הסמוראים הקימונו היה גם הלבוש הנוסף שלבשו לא פעם מתחת לשריון הסמוראי.
הקימונו הסמוראי היה קימונו פשוט אך לעתים גם הכיל עיטורים. הוא היה חלק מהרכוש המשפחתי של משפחת הלוחם או של הכוח הצבאי לו השתייך הלוחם הסמוראי.
גם עם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא פסקה ההערכה אליהם ולא מעט בשל הוויזואליות המרשימה שלהם, ויזואליות אייקונית ממש כמו זו של האביר באירופה של ימי הביניים, שהפכה אותם לאגדיים.
סופם ההיסטורי לא הפריע להם להפוך לדמויות נערצות במאה ה-20, בתחילה ביפאן ובהמשך בעולם כולו.
הנה השריון הסמוראי לעומת הלבוש המודרני בטוקיו:
https://youtu.be/QVBVptvwZpE
מה השריון של הסמוראי אומר עליו?
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
כך לובשים את הבגדים הסמוראים:
https://youtu.be/E8Xzr8nl7r4
אבל למה הסמוראי הגברי כל כך לבש חצאית?
https://youtu.be/tDg7wMl2bU8
במשחקי מחשב אפשר לראות גם את לבוש הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
בחיוך - היתכן שגם בכדורגל הם הצטיינו?
https://youtu.be/jMrUinSOHJg
וסרט תיעודי על ההתפתחות של השריון הסמוראי:
https://youtu.be/-BnBtJIR9HU?long=yes
הסמוראים היו לוחמים אמיצים ומפחידים מאד ששלטו ביפאן במשך כ-600 שנה. הם זכורים עד היום בזכות ההיסטוריה המיתולוגית שלהם, אבל גם בזכות המראה האייקוני של בגדיהם.
צריך להבחין רגע בין הלבוש המגוון של הסמוראי "באזרחות", כלומר כשהוא לא היה במשימה, לבין השריון שלו.
כי היותו של הסמוראי לוחם הכריח אותו להתהלך במשימות שלו בשריון כבד, כשהוא נושא עימו שלל כלי נשק, בראשם שתי חרבות ה"קטאנה" הידועות של הלוחמים הסמוראים.
שריון הקרב הסמוראי היה מורכב ממאות חוליות ברזל, שאמנם היו כבדות ודרשו כוח פיזי רב, אך הקנו להם הגנה ועדיין לא פגעו בגמישות שנדרשה ללוחם הסמוראי בקרב.
בגדי היום היום של הסמוראי היו פשוטים ובטח לא השריון הסמוראי, אבל הלבוש הרשמי של הסמוראים היה... קימונו. כן ועבור הסמוראים הקימונו היה גם הלבוש הנוסף שלבשו לא פעם מתחת לשריון הסמוראי.
הקימונו הסמוראי היה קימונו פשוט אך לעתים גם הכיל עיטורים. הוא היה חלק מהרכוש המשפחתי של משפחת הלוחם או של הכוח הצבאי לו השתייך הלוחם הסמוראי.
גם עם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא פסקה ההערכה אליהם ולא מעט בשל הוויזואליות המרשימה שלהם, ויזואליות אייקונית ממש כמו זו של האביר באירופה של ימי הביניים, שהפכה אותם לאגדיים.
סופם ההיסטורי לא הפריע להם להפוך לדמויות נערצות במאה ה-20, בתחילה ביפאן ובהמשך בעולם כולו.
הנה השריון הסמוראי לעומת הלבוש המודרני בטוקיו:
https://youtu.be/QVBVptvwZpE
מה השריון של הסמוראי אומר עליו?
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
כך לובשים את הבגדים הסמוראים:
https://youtu.be/E8Xzr8nl7r4
אבל למה הסמוראי הגברי כל כך לבש חצאית?
https://youtu.be/tDg7wMl2bU8
במשחקי מחשב אפשר לראות גם את לבוש הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
בחיוך - היתכן שגם בכדורגל הם הצטיינו?
https://youtu.be/jMrUinSOHJg
וסרט תיעודי על ההתפתחות של השריון הסמוראי:
https://youtu.be/-BnBtJIR9HU?long=yes
מיהם אנשי אנונימוס?
אנונימוס הוא קולקטיב מקוון, מעין ארגון מחאה ברשת האינטרנט, ארגון משותף של האקרים, או "האק-טיביסטים", כפי שמכנים אותם ברשת, פעילי האקינג. זהו גוף שאינו מאורגן כלל אבל יודע להילחם בגרועים שבאויביו, אויבי החברה ואויבי הציבור, הכל כמובן לשיטתו.
אגב, זה לא אותו אנונימוס לזכויות בעלי-חיים, ארגון חשוב לכשעצמו. מדובר בגוף אחר, גוף ללא גוף.
נשמע מוזר? - אכן, זוהי קהילה מקוונת הפועלת באופן אנרכיסטי, ללא מנהלים או מפקדים וללא סמכות מלמעלה, אלא במעשים עצמאיים של האקרים פרטיים, שמתאמים ביניהם את הפעילות. זוהי קבוצה לא מאורגנת שהמושג 'אנונימוס' משמש בה כינוי לחברים שבאים מכיוונים שונים באינטרנט ושמה שמאחד ביניהם הוא שכולם פועלים בלי שזהותם האמתית ידועה.
כך שגם אם הוא מוצג כאן כארגון, למעשה זה סוד ידוע כבר מזמן שאנונימוס הוא בעצם סתם כותרת שכל האקר יכול לתת לעצמו, לעטות מסכה אופיינית ולדבר בקול משובש (למניעת זיהוי) כאנונימוס.
עד 2008 עסקו במגרש המשחקים ההיסטורי של אנונימוס בצחוקים, מתיחות והצקות באינטרנט, מה שנקרא "הטרלות", מלשון "טרולים". אך בשנה זו החלו רבים מהם לפעול ולהתארגן לפעילויות אקטיביסטיות בינלאומיות.
מכאן התבטא האקטיביזם של אנונימוס בתמיכה בהפגנות ומחאות. הם עשו זאת באמצעות מתקפות סייבר, פריצה לאתרים, הפלת רשתות מחשב ופעולות טרור סייבר נוספות.
על אף שהמבצעים של הפעולות הללו הם תמיד אנונימיים ומבצעים את הפעולות באופן עצמאי, הן תמיד מיוחסות לקבוצת "אנונימוס", גם כשברוב המקרים המעורבות היא של חלק קטן מאלה שרואים את עצמם שייכים לעניין.
יתר על כן, ב"אנונימוס" ניתן למצוא בכל נקודת זמן משתתפים בני לאומים אויבים, האקרים פלסטינים שמתנגדים לישראל (הארגון מאיים בקביעות על ישראל במתקפות סייבר ומבטיח "שואה אלקטרונית" למדינת היהודים), בצד ישראלים שחותרים לשבירת המונופולים של העשירים ועוד.
אחד המסרים שאוהבים להעביר חברי אנונימוס הוא "אנחנו ה-99%". זאת כי אנונימוס מבטיח לייצג את הציבור, כנגד בעלי השררה והממון. סיסמתו "אנחנו העם. אנחנו לא שוכחים. אנחנו לא סולחים.", מה שאומר שהיא קוראת תיגר על בעלי הכוח והשררה.
באמצעות התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), אנונימוס מפיל אתרים "רעים", כמו אתר הבולשת הפדרלית של ארה"ב (FBI), אתר משרד המשפטים של ארה"ב, האתרים של חברות בידור ומוזיקה שרודפות את הפצת המוסיקה והסרטים הפיראטיים ועוד.
מעניין לדעת:
=========
במצעדים, צילומים וסרטוני וידאו אנונימיים, אנונימוס משתמשים במסיכה של גאי פוקס, האיש שניסה לפוצץ את הפרלמנט הבריטי ב"מזימת אבק השריפה". קראו על ההיסטוריה של זה בתגית "אנונימוס".
הנה מסר אופייני של קבוצת אנונימוס (מתורגם):
https://youtu.be/IYZcW_OELXc
הסיפור של אנונימוס וגילוי פנים של מרואיין מהקבוצה (עברית):
https://youtu.be/FPj4M2XVgww?t=58s
מסר שבו מפגינה הקבוצה את הבוז שלה למערכת הבנקאות בעלת הכוח הרב (מתורגם):
https://youtu.be/FPrKzRWdf5w
הסבר על חוסר הצדק בישראל (עברית):
https://youtu.be/VYsjVUosIBg
סרטון תיעודי על אנונימוס וכיצד שינו את העולם (עברית):
https://youtu.be/jwA4tSwmS-U?long=yes
סרטון באנגלית:
https://youtu.be/sNEA0sglO5A?long=yes
והרצאה על ה"Hackטיביסטים" של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/iRDhszYivyg?long=yes
אנונימוס הוא קולקטיב מקוון, מעין ארגון מחאה ברשת האינטרנט, ארגון משותף של האקרים, או "האק-טיביסטים", כפי שמכנים אותם ברשת, פעילי האקינג. זהו גוף שאינו מאורגן כלל אבל יודע להילחם בגרועים שבאויביו, אויבי החברה ואויבי הציבור, הכל כמובן לשיטתו.
אגב, זה לא אותו אנונימוס לזכויות בעלי-חיים, ארגון חשוב לכשעצמו. מדובר בגוף אחר, גוף ללא גוף.
נשמע מוזר? - אכן, זוהי קהילה מקוונת הפועלת באופן אנרכיסטי, ללא מנהלים או מפקדים וללא סמכות מלמעלה, אלא במעשים עצמאיים של האקרים פרטיים, שמתאמים ביניהם את הפעילות. זוהי קבוצה לא מאורגנת שהמושג 'אנונימוס' משמש בה כינוי לחברים שבאים מכיוונים שונים באינטרנט ושמה שמאחד ביניהם הוא שכולם פועלים בלי שזהותם האמתית ידועה.
כך שגם אם הוא מוצג כאן כארגון, למעשה זה סוד ידוע כבר מזמן שאנונימוס הוא בעצם סתם כותרת שכל האקר יכול לתת לעצמו, לעטות מסכה אופיינית ולדבר בקול משובש (למניעת זיהוי) כאנונימוס.
עד 2008 עסקו במגרש המשחקים ההיסטורי של אנונימוס בצחוקים, מתיחות והצקות באינטרנט, מה שנקרא "הטרלות", מלשון "טרולים". אך בשנה זו החלו רבים מהם לפעול ולהתארגן לפעילויות אקטיביסטיות בינלאומיות.
מכאן התבטא האקטיביזם של אנונימוס בתמיכה בהפגנות ומחאות. הם עשו זאת באמצעות מתקפות סייבר, פריצה לאתרים, הפלת רשתות מחשב ופעולות טרור סייבר נוספות.
על אף שהמבצעים של הפעולות הללו הם תמיד אנונימיים ומבצעים את הפעולות באופן עצמאי, הן תמיד מיוחסות לקבוצת "אנונימוס", גם כשברוב המקרים המעורבות היא של חלק קטן מאלה שרואים את עצמם שייכים לעניין.
יתר על כן, ב"אנונימוס" ניתן למצוא בכל נקודת זמן משתתפים בני לאומים אויבים, האקרים פלסטינים שמתנגדים לישראל (הארגון מאיים בקביעות על ישראל במתקפות סייבר ומבטיח "שואה אלקטרונית" למדינת היהודים), בצד ישראלים שחותרים לשבירת המונופולים של העשירים ועוד.
אחד המסרים שאוהבים להעביר חברי אנונימוס הוא "אנחנו ה-99%". זאת כי אנונימוס מבטיח לייצג את הציבור, כנגד בעלי השררה והממון. סיסמתו "אנחנו העם. אנחנו לא שוכחים. אנחנו לא סולחים.", מה שאומר שהיא קוראת תיגר על בעלי הכוח והשררה.
באמצעות התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), אנונימוס מפיל אתרים "רעים", כמו אתר הבולשת הפדרלית של ארה"ב (FBI), אתר משרד המשפטים של ארה"ב, האתרים של חברות בידור ומוזיקה שרודפות את הפצת המוסיקה והסרטים הפיראטיים ועוד.
מעניין לדעת:
=========
במצעדים, צילומים וסרטוני וידאו אנונימיים, אנונימוס משתמשים במסיכה של גאי פוקס, האיש שניסה לפוצץ את הפרלמנט הבריטי ב"מזימת אבק השריפה". קראו על ההיסטוריה של זה בתגית "אנונימוס".
הנה מסר אופייני של קבוצת אנונימוס (מתורגם):
https://youtu.be/IYZcW_OELXc
הסיפור של אנונימוס וגילוי פנים של מרואיין מהקבוצה (עברית):
https://youtu.be/FPj4M2XVgww?t=58s
מסר שבו מפגינה הקבוצה את הבוז שלה למערכת הבנקאות בעלת הכוח הרב (מתורגם):
https://youtu.be/FPrKzRWdf5w
הסבר על חוסר הצדק בישראל (עברית):
https://youtu.be/VYsjVUosIBg
סרטון תיעודי על אנונימוס וכיצד שינו את העולם (עברית):
https://youtu.be/jwA4tSwmS-U?long=yes
סרטון באנגלית:
https://youtu.be/sNEA0sglO5A?long=yes
והרצאה על ה"Hackטיביסטים" של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/iRDhszYivyg?long=yes
מה עושה הכוורן?
הכוורן לובש בגד מגן ומסכה. הוא מדליק אש ומרסס בעשן את הכוורת, כדי לגרש ממנה את הדבורים. אז הוא פותח את הכוורת ושולף מתוכה את חלות הדבש שעשויות מדונג דבורים, חומר שאותו מפרידות הדבורים בעת בניית הקן.
לאחר מכן מעביר הכוורן את חלות הדבש למפעל, שבו ממש מגלחים את חלות הדבש ומוציאים מהן את כל הדבש, תהליך ארוך שבסיומו ממלאים את צנצנות הדבש שיגיעו אלינו הצרכנים.
הנה הכוורן שרודה את הדבש:
http://youtu.be/iT6IQx26eHk
מגדל הדבורים שרואה את הענף בירידה (עברית):
https://youtu.be/USSfif4jxKk
כך הכוורן לא נעקץ (עברית):
https://youtu.be/Dw6RoiA9nYo
והנה דבוראית שמגדלת את דבורי הדבש (עברית):
https://youtu.be/EEJKwoJQu0E?long=yes
הכוורן לובש בגד מגן ומסכה. הוא מדליק אש ומרסס בעשן את הכוורת, כדי לגרש ממנה את הדבורים. אז הוא פותח את הכוורת ושולף מתוכה את חלות הדבש שעשויות מדונג דבורים, חומר שאותו מפרידות הדבורים בעת בניית הקן.
לאחר מכן מעביר הכוורן את חלות הדבש למפעל, שבו ממש מגלחים את חלות הדבש ומוציאים מהן את כל הדבש, תהליך ארוך שבסיומו ממלאים את צנצנות הדבש שיגיעו אלינו הצרכנים.
הנה הכוורן שרודה את הדבש:
http://youtu.be/iT6IQx26eHk
מגדל הדבורים שרואה את הענף בירידה (עברית):
https://youtu.be/USSfif4jxKk
כך הכוורן לא נעקץ (עברית):
https://youtu.be/Dw6RoiA9nYo
והנה דבוראית שמגדלת את דבורי הדבש (עברית):
https://youtu.be/EEJKwoJQu0E?long=yes
איך הפך הקרנבל של ריו לפופולרי בעולם?
קרנבל ריו (Rio de Janeiro Carnival), או קרנבל קריוקה, הוא הקרנבל המפורסם ביותר בעולם ומהגדולים בו. הוא מתקיים בריו כבר משנת 1723, מדי שנה, בחודשים פברואר ומרץ.
כשאנשים אומרים "ריו" המחשבה הראשונה אצל רבים היא על הקרנבל הצבעוני של העיר הזו. הקרנבל של ריו הוא לא הקרנבל היחיד בעולם, כי לא חסרים בעולם קרנבלים, במיוחד לא בעולם הנוצרי, בדגש על מדינות קתוליות. אבל בזכות הקרנבל שלה, ריו נחשבת לעיר הבירה העולמית של הקרנבל.
הקרנבל הססגוני הזה נמשך 4 או 5 ימים ומציע תהלוכות רחוב צבעוניות ושמחות, מלוות במוסיקת סמבה מלהיבה, ריקודים בתלבושות ססגוניות, יפהפיות מקומיות עם מעט בגדים והרבה מסיבות, עם אוכל ושתייה מעולים. 2 מיליון בני אדם חווים בו בכל שנה את התזמורות, את קבוצות רקדני הסמבה המתחרות על תואר הקבוצה המצטיינת והמסעירה מכולן ושלל במות מתנפחות מספקות בידור ומוסיקה ללא סוף.
לאורך כל השנה הקצב של ריו הוא בלתי נתפס. העיר שאל מול העשירים שבה, העוני שובר כאן את הלב. שכונות העוני שנקראות פאבלות מטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בפשע, סמים, עוני והמוני ילדים ללא בית או הורים. ועדיין, יש בעיר הזו ברים נהדרים ומועדוני לילה הומים, עם ריקודי סמבה ולא דווקא לתיירים. תושבי ריו, המכונים קריוקה (Carioca), חיים בפשטות וחלקם הגדול אף בעוני, אבל דומה שעל אף הכל הם די שמחים.
אפשר לראות את החדווה הזו היטב, בשיא השנתי שלה, כשבשדרת הסמבודרומו, או בשמה המלא הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו (Sambódromo do Rio de Janeiro), מתארח מצעד הסמבה של קרנבל ריו, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם ומי שמובילים אותו הם רקדני להקות בתי הספר לסמבה של העיר ריו.
לקראת הערב בו יופיעו באצטדיון הסמבה מתכוננים משתתפי ורקדני בתי הספר לסמבה, במשך שנה שלמה. הם בונים במות, יוצרים תחפושות, בוחרים את המוסיקה, את הנושא אותו יציגו ובעיקר מתאמנים על הכוראוגרפיה והריקודים שירקדו בקרנבל.
הסמבודרומו הזה הוא מבנה טריבונות מיוחד שבו עוברת כל שנה בחודש פברואר תהלוכת הקרנבל המפורסם של העיר וממנו היא משודרת לכל רחבי העולם.
הקרנבל מתחיל ביום שישי, 40 ימים לפני חג הפסחא, ומסתיים במה שזכה לשם "יום שלישי השמן". אבל בשל הקשר הדתי של הקרנבל לחג הפסחא, תאריכי הקרנבל משתנים ולכן מי שנוסעים אליו חייבים לברר בכל שנה מראש את מועדי הקרנבל המדויקים.
מי שמצליחים להשיג כרטיסים לקרנבל, יושבים באחד היציעים שמשקיפים על השדרה בסמבודרומו ונהנים מחוויה נהדרת, חד פעמית, של צבע, צלילים ויופי אנושי שכולו שמחה.
הנה הקרנבל של ריו:
https://youtu.be/P8d-img1ETc
ההמונים בקרנבל:
https://youtu.be/vK6SlBSQ45o
ומבט מהאוויר על הסמבודרומו של ריו:
https://youtu.be/TBqqeGiFr24
קרנבל ריו (Rio de Janeiro Carnival), או קרנבל קריוקה, הוא הקרנבל המפורסם ביותר בעולם ומהגדולים בו. הוא מתקיים בריו כבר משנת 1723, מדי שנה, בחודשים פברואר ומרץ.
כשאנשים אומרים "ריו" המחשבה הראשונה אצל רבים היא על הקרנבל הצבעוני של העיר הזו. הקרנבל של ריו הוא לא הקרנבל היחיד בעולם, כי לא חסרים בעולם קרנבלים, במיוחד לא בעולם הנוצרי, בדגש על מדינות קתוליות. אבל בזכות הקרנבל שלה, ריו נחשבת לעיר הבירה העולמית של הקרנבל.
הקרנבל הססגוני הזה נמשך 4 או 5 ימים ומציע תהלוכות רחוב צבעוניות ושמחות, מלוות במוסיקת סמבה מלהיבה, ריקודים בתלבושות ססגוניות, יפהפיות מקומיות עם מעט בגדים והרבה מסיבות, עם אוכל ושתייה מעולים. 2 מיליון בני אדם חווים בו בכל שנה את התזמורות, את קבוצות רקדני הסמבה המתחרות על תואר הקבוצה המצטיינת והמסעירה מכולן ושלל במות מתנפחות מספקות בידור ומוסיקה ללא סוף.
לאורך כל השנה הקצב של ריו הוא בלתי נתפס. העיר שאל מול העשירים שבה, העוני שובר כאן את הלב. שכונות העוני שנקראות פאבלות מטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בפשע, סמים, עוני והמוני ילדים ללא בית או הורים. ועדיין, יש בעיר הזו ברים נהדרים ומועדוני לילה הומים, עם ריקודי סמבה ולא דווקא לתיירים. תושבי ריו, המכונים קריוקה (Carioca), חיים בפשטות וחלקם הגדול אף בעוני, אבל דומה שעל אף הכל הם די שמחים.
אפשר לראות את החדווה הזו היטב, בשיא השנתי שלה, כשבשדרת הסמבודרומו, או בשמה המלא הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו (Sambódromo do Rio de Janeiro), מתארח מצעד הסמבה של קרנבל ריו, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם ומי שמובילים אותו הם רקדני להקות בתי הספר לסמבה של העיר ריו.
לקראת הערב בו יופיעו באצטדיון הסמבה מתכוננים משתתפי ורקדני בתי הספר לסמבה, במשך שנה שלמה. הם בונים במות, יוצרים תחפושות, בוחרים את המוסיקה, את הנושא אותו יציגו ובעיקר מתאמנים על הכוראוגרפיה והריקודים שירקדו בקרנבל.
הסמבודרומו הזה הוא מבנה טריבונות מיוחד שבו עוברת כל שנה בחודש פברואר תהלוכת הקרנבל המפורסם של העיר וממנו היא משודרת לכל רחבי העולם.
הקרנבל מתחיל ביום שישי, 40 ימים לפני חג הפסחא, ומסתיים במה שזכה לשם "יום שלישי השמן". אבל בשל הקשר הדתי של הקרנבל לחג הפסחא, תאריכי הקרנבל משתנים ולכן מי שנוסעים אליו חייבים לברר בכל שנה מראש את מועדי הקרנבל המדויקים.
מי שמצליחים להשיג כרטיסים לקרנבל, יושבים באחד היציעים שמשקיפים על השדרה בסמבודרומו ונהנים מחוויה נהדרת, חד פעמית, של צבע, צלילים ויופי אנושי שכולו שמחה.
הנה הקרנבל של ריו:
https://youtu.be/P8d-img1ETc
ההמונים בקרנבל:
https://youtu.be/vK6SlBSQ45o
ומבט מהאוויר על הסמבודרומו של ריו:
https://youtu.be/TBqqeGiFr24
