שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה מרקו פולו ולמה הוא נסע עד סין?
הוא היה התרמילאי הראשון שמכירים אותו בשמו. במאה ה-13 הוא נולד בעיירה הקרואטית קורצ'ולה, עיירה שמכונה בימינו "דוברובניק הקטנה" ושמרה על המראה שלה מאז ימי הביניים. קראו לו מרקו פולו (Marco Polo).
די מהר נדד מרקו פולו ועבר לחיות בעיר האיטלקית ונציה. הוא היה סוחר וחוקר ארצות, אחד האירופאים הראשונים שנסעו לאורך דרך המשי, עד לסין. מרקו פולו התארח אצל קיסר מונגוליה והביא לאירופה מידע רב על המזרח הרחוק. ביחד עם אביו ודודו, הוא גם ערך סיורים במונגוליה, הודו וטיבט. מספרים שהוא הביא לאירופה מהמזרח את הפיצה, הפסטה, הגלידה והמשי.
הוא נשאר בסין למעלה מ-20 שנה אך חזר לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, הוא נתפס ונאסר, ובמהלך מאסרו הכתיב את קורותיו ופרסם את הספר "מסעותיו של מרקו פולו". הספר הפך למצליח ומשפיע מאד ורבים בימי הביניים למדו ממנו רבות על ארצות אסיה ובמיוחד על סין. למעשה, ספרו של מרקו פולו היה לספר המסעות החשוב ביותר בהיסטוריה והוא גרם למגלי עולם רבים, כמו קולומבוס, דיאש ווסקו דה גמה, לחפש דרכים לסין והודו.
על אף הגישה המקובלת שמרקו פולו הוא מגדולי המגלים, רבים טענו בחייו שסיפוריו לא היו ולא נבראו והם בדיה גמורה. הוא עצמו הכחיש זאת בתוקף, גם על ערש דווי מול הכומר המוודה שלו. לפני מותו הוא אמר "לא סיפרתי אפילו חצי ממה שראיתי".
הנה סיפורו של מרקו פולו בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/YzxT57DHMXU
פרק מהסדרה "היה היה" על מרקו פולו (עברית):
http://youtu.be/Iol3fk4h8rk?t=1m30s
קדימון לסדרה שנעשתה על מסעותיו של מרקו פולו:
https://youtu.be/B4d6zUIxfes
סרטון קצר על הספקות לגבי אמינות סיפוריו של מרקו פולו:
https://youtu.be/wTsp03h7bMg
ומצגת וידאו על תולדות חייו של מרקו פולו:
https://youtu.be/htUiZ4b5Qq8
מי קדמו לקולומבוס באמריקה?
הוויכוח בן מאות השנים לגבי גילוי אמריקה הוא סימן בריא לכך שמדובר בגילוי החשוב ביותר בהיסטוריה של האלף השני לספירה. אמנם התהילה ניתנה לכריסטופר קולומבוס, האירופי הראשון שפרסם את הגילוי, אבל חשוב לזכור שקולומבוס מעולם לא ידע שהגיע ליבשת חדשה ועד יום מותו סבר שהוא מצא את הנתיב הימי להודו.
גם אמריגו וספוצ'י שזיהה אחרי קולומבוס שמדובר ביבשת חדשה ואף זכה שהיא תיקרא על שמו, לא יכול להיחשב המגלה האמיתי של אמריקה. שניהם לא היו בני-האדם או האירופים הראשונים שהגיעו לאמריקה.
מי שקדמו לשניהם בכ-500 שנה היו הוויקינגים, עם של לוחמים סקנדיבים קשוחים ששלטו בחלקים מאירופה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. בשנת 1000 לספירה, יותר מ-500 שנה לפני שקולומבוס הגיע לאמריקה, נדדו קבוצות ויקינגים בהנהגת ויקינגי בשם לייף אריקסון מערבה ונחתו בצפון אמריקה.
הם הקימו מושבות ויקינגיות באזור ניו-פאונדלנד של היום, אזור שזכה לכינוי 'לה וינלנד'. אבל בניגוד לפורטוגזים ולספרדים שבאו בעקבות קולומבוס, ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות מהתקופה מעלים שהויקינגים נהדפו די מהר על ידי שבטים אינדיאנים מקומיים, שפשטו עליהם שוב שוב עד שנכנעו. וכך חזרו הויקינגים של לייף אריקסון בספינותיהם לאירופה.
ומה היה מקורם של שבטי האינדיאנים שהדפו את הויקינגים? - מרבית החוקרים סבורים שהם נדדו מאירופה אל צפון אמריקה בעידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, בעת שאמריקה הייתה מחוברת לאירופה במשטחי קרח נרחבים.
אחת ההוכחות לכך הם ראשי חניתות מאבן, שנמצאו בקלוביס שבמדינת ניו מקסיקו באמריקה. החוקרים בחנו את הזהות המדהימה של ראשי החניתות מ"תרבות קלוביס" לראשי אבן שכיתתו בני שבטים קדמונים בספרד וצרפת כמה אלפי שנים לפני כן.
המסקנה ההגיונית היא שמדובר היה בצאצאים של התרבות האירופית, שנדדו לאמריקה והמשיכו להשתמש בטכנולוגיות דומות, שעברו מדור לדור.
הנה תולדות מגלי אמריקה המרכזיים:
https://youtu.be/U7HxCsPho34
סיפור הוויקינגים ומנהיגם לייף אריקסון וההתיישבות שלהם באמריקה:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
כך הגיעו לייף אריקסון והוויקינגים שלו לאמריקה:
https://youtu.be/R3GM3F7JZ2c
הספינות שלהם הן שאפשרו לוויקינגים להגיע לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
וסיפורם של מי שהקדימו את קולומבוס:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
מיהו רואלד אמונדסן כובש הקוטב הדרומי?
האיש שכבש ראשון את אנטארקטיקה היה החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן. בשנת 1911 הוא ניצח בתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי, כשהגיע עם עוזריו לנקודה הדרומית בכדור הארץ, הקודקוד של אנטארקטיקה.
משהגיעו ראשונים אל הקוטב באנטארקטיקה והבינו שהצליחו לכבוש את הקוטב הדרומי, השאירו שם אמונדסן ואנשיו דגל, ברכה ומזון למתחרה שלהם על הבכורה.
המתחרה המובס רוברט סקוט, שעמד בראש שרידי צוות בריטי שהתחרה על כיבוש אנטארקטיקה, הגיע לשם 35 יום אחר-כך וגילה שאמונדסן הקדים אותו.
הטרגדיה של סקוט לא הייתה רק זו. בדרכם בחזרה, בעוד רואלד אמונדסן הפך לאגדה, מתו סקוט וכל חבריו לצוות מקור ומרעב. הם לא זכו לשוב הביתה.
הנה המירוץ אל הקוטב הדרומי (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
סיפורו של רואלד אמונדסן וכיבוש יבשת אנטארקטיקה:
http://youtu.be/kW5p7ANwAU4
תמונות מהמסע של אמונדסן לקוטב:
http://youtu.be/LHjBljEOEmY
ותכנית חינוכית על כיבוש הקוטב הדרומי על ידי אמונדסן (עברית):
https://youtu.be/gyBd60mh5EI?long=yes
כיצד הוליד מסע הביגל את תורת האבולוציה?
אוניית הוד מלכותו "ביגל" (HMS Beagle), שנקראה על שם כלב הציד "ביגל", הוא שמה של אוניית המפרשים שנשאה את צ'ארלס דארווין במסע חקר ארוך, שבמהלכו הוא למד נתונים שיביאו אותו להגיית תורת האבולוציה ולהפיכת הביגל לאחת האוניות המפורסמות בהיסטוריה.
הביגל הושקה ב-1820 במספנת הצי שבנהר התמזה. היא הייתה האונייה הראשונה ששטה תחת גשר לונדון החדש והספיקה להשתתף במשט חגיגי לרגל הכתרתו של המלך ג'ורג' הרביעי. לאחר מכן אוחסנה למשך זמן מה, עד שב-1825 הוחלט שתשמש למחקר.
מכאן היא נטלה חלק ב-3 מסעות מחקר, כשבהפלגת הסקר השנייה הפליג בה צ'ארלס דארווין, ג'נטלמן צעיר שלמד באותה תקופה לקראת הסמכה לכומר כפרי.
במהלך מסע מחקר שערך על אוניית הביגל הוא ניהל יומן בו תיעד את כל ההפלגה. היומן נערך לאחר ההפלגה ופורסם כיומן מסע מדעי ב-1839. הספר, שנודע בשם "הפלגת האונייה ביגל" (The Voyage of the Beagle), זכה לתפוצה רבה ולמהדורות רבות.
מחקריו של דארווין במהלך ההפלגה, בין השאר בתיעוד המפורט שביצע ב-5 השבועות בהם שהתה הביגל באיי גלפגוס (ראו באאוריקה בתגית "איי גלאפגוס"), תרמו להתגבשות תורת האבולוציה והברירה הטבעית (בתגית "אבולוציה").
תיאוריית האבולוציה של דארווין שינתה את פני מדע הביולוגיה והיתה הבסיס לשינוי עצום בכל המחקר ובעולם המדעי כולו. בהמשך למסע הביגל ולתיאוריית האבולוציה, ייוולד גם רעיון "הברירה הטבעית" שחיזק את ההסבר של דרווין לדרך בה התפתחו המינים על פי כדור הארץ.
בני האדם, בכל מקום שאליו, צדו בעלי חיים ובלי להתכוון בצעו "הכחדה" של מינים שונים ובמיוחד מיני חיות גדולים. בכל המקומות האחרים בעולם התיישב האדם הרבה לפני כן והספיק להכחיד מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד את הגדולים שבהם אבל לא רק.
איי גלאפגוס שנודעים בעולם עד היום בזכות מגוון מיני בעלי החיים הגדול שבהם והתפתחותם, כמעט ולא הופרעה על ידי האדם. כך יצא שבזכות העובדה שבני האדם הגיעו לאיים רק במאה ה-19, שרד החי בגלאפגוס כמעט במלואו. בכך הוא סייע לתובנות החשובות של דרווין, בדרכו לפתור שאלה מדעית ארוכת שנים.
על מסע הביגל אל איי גלאפגוס ותגלית האבולוציה (עברית):
https://youtu.be/6S_Shu4ykck
מסלול מסעו של דרווין בביגל:
https://youtu.be/uLUxbmgtPKA
סקירת המחקר על הביגל באנגלית:
https://youtu.be/WAKppAtIeh8
הרגע בגאלאפגוס בו עלה בראשו של דרווין רעיון האבולוציה:
https://youtu.be/03YKT7ytJdE
מהי אוניית "אנדוור" של הקפטן קוק?
בשנת 2022 הודיע צוות מומחים שמול חופי ארה"ב, במעמקי האוקיינוס באזור רוד איילנד, התגלו במעמקים שרידי ספינה טרופה שהתגלו כשייכים ל" אנדוור", או ה"אנדבר" - בשמה הבריטי ה-HMS Endeavour.
אחרי בדיקות מדוקדקות שנמשכו מספר שנים אכן זוהתה הספינה בוודאות כספינתו של קפטן ג'יימס קוק, ה"אנדוור".
וכך התגלו, כמעט 250 שנה אחרי שהוטבעה במצולות, שרידי ספינתו של מגלה אוסטרליה וניו זילנד בסמוך לחופי ארה"ב, על קרקעית האוקיינוס, בתחומי המים של נמל ניופורט שברוד איילנד.
ספינתו האגדית של הקפטן קוק הייתה הראשונה שתגיע מאירופה אל חופי אוסטרליה. זה היה במאה ה-18 ועבור מי שעוסקים בעולם הארכאולוגיה הימית זו נחשבת לאחת התגליות המרגשות ביותר שיש.
#תולדות הספינה
האנדוור הייתה במקור ספינה קטנה שנשאה פחם ונקראה "הרוזן פמברוק". אך תחת מלך אנגליה היא נודעה יותר בשם "אנדוור" או אנדבר.
הוד מלכותו, המלך ג'ורג' ה-3, היה זה ששלח את הסגן ג'יימס קוק, הידוע כקפטן קוק, למצוא יבשת מסתורית, השוכנת לפי השמועה בדרום האוקיינוס השקט.
ה"אנדוור" שטה ברחבי האוקיינוסים תחת פיקודו של הקפטן קוק כשהמשימה שלו היא למפות איים רבים ככל האפשר באוקיינוס העצום, באזורי ניו זילנד ולאורך החוף המזרחי של אוסטרליה.
קוק, שנחשב לאחד מחוקרי האוקיינוסים ומגלי עולם החשובים והגדולים בהיסטוריה, הפליג עם צוותו והגיע למקומות רבים וחשובים, כולל הוואי ואנטרקטיקה.
האנדבור התפרסמה כזו שהובילה את מסעו הראשון של ג'יימס קוק ומלחיו בין השנים 1768-1771, במהלך המשימה ההיסטוריות שלו לחקור דרום האוקיינוס השקט.
המשימה המקורית, אגב, הייתה בכלל לתצפת ולתעד את המעבר של כוכב הלכת נוגה (ונוס) מול השמש, תופעה נדירה שנעזרו בה כדי לחשב את המרחק שבין כדור הארץ לשמש. הניסוי לא ממש הצליח, אבל הקפטן קוק המשיך במסע, הפך לאירופאי הראשון שתיעד את החוף המזרחי של אוסטרליה ומיפה את חופי ניו-זילנד.
לסופה הטרגי במעמקים הגיעה האנדבר במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית. הספינה, שבאותה תקופה הוסבה לשימוש צבאי קיבלה את השם "לורד סנדוויץ'", האיש שעל שמו נקרא הסנדביץ' שכולנו אוכלים מעת לעת.
מי שהטביעו אותה, יחד עם עוד 12 כלי שיט, היו הבריטים. כוונתם הייתה לחסום את הגישה של ספינות אמריקניות.
בחיפושים שהחלו בשנת 1993, נעזרו ארכיאולוגים במפות ויומני ספינות עתיקות מהמאה ה-18 ואיתרו את מקומן המדויק של מספר ספינות שהוטבעו באזור.
באמצעות סונר משוכלל וצוללנים שנשלחו לבחון את קרקעית הים הם מצאו וזיהו 10 מתוך 13 הספינות שהוטבעו במיקומים המדויקים שצוינו במפות ההיסטוריות.
וכך הסתיים, על קרקעית האוקיינוס, סיפורה של ספינת פחם צנועה, שהפכה לספינתו של מגלה עולם דגול ולאחת הספינות החשובות בהיסטוריה של בריטניה והעולם כולו.
הנה סרטון על האונייה אנדבר:
https://youtu.be/iN40IN4FF8Y
על המטרה המדעית של ההפלגה:
https://youtu.be/zmgMNEAsamY
כך אותרה הספינה ההיסטורית של קפטן קוק:
https://youtu.be/Avp8IE9Nr04
כך התנהלו החיים על האנדוור:
https://youtu.be/pJnzP0Dp3t8
כך הפכה ספינה צנועה לאחת החשובות בתולדות האימפריה הבריטית:
https://youtu.be/CCpSU3HTev8?long=yes
וסיפורה המלא של ספינתו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/74pXi5vtSrA?long=yes
האם קולומבוס ידע שהוא גילה את אמריקה?
עד המאה ה-15, זמנו של כריסטופר קולומבוס (Christopher Columbus), סברו כולם שהעולם שטוח ושמי שישוט עד סופו ייפול מכדור הארץ. בזמנו של קולומבוס הועלתה לראשונה באופן מדעי ההשערה שהעולם הוא עגול.
קולומבוס, בן למשפחת יהודים מומרים, כלומר שעברו לנצרות וגורשו דורות לפניו מספרד לאיטליה, היה ספן איטלקי שהציע למלכי ספרד רעיון חדשני - אם ההנחה המדעית החדשה היא שהעולם עגול, הוא יפליג מערבה כדי להגיע להודו וימצא את הנתיב המהיר אל המזרח. המלכים פרדיננד ואיזבלה אכן הסכימו והוא נשלח מערבה להודו.
קולומבוס אכן יצא למסע הנועז אל הלא-נודע והצליח. הוא הפליג מערבה, מנסה למצוא את נתיב המסחר החדש אל הודו. כשנחת קולומבוס בשנת 1492 על חופי האי סן סלבדור שבקאריביים, הוא סבר לתומו שהוא הגיע להודו.
כיום אנו יודעים שלא להודו הוא הגיע כמובן, אלא לאמריקה. אך משהוא הניח שהוא בהודו, הוא קרא לילידים "אינדיאנים", בעברית "הודים" (India היא הודו). כל חייו סבר קולומבוס שהוא גילה את המעבר המערבי להודו והוא מת עם ידיעה הזו. רק אחרי מותו הסיק הספן הספרדי אמריגו וספוצ'י שמדובר ביבשת חדשה. כך נקראה היבשת דווקא על שמו הפרטי של וספוצ'י - "אמריקה".
אגב, קולומבוס הוא אמנם האירופי הראשון שגילה ותיעד באופן מסודר את היבשת החדשה, אך נראה שהיו אירופים שהיו בה הרבה לפניו. כ-500 שנה לפניו ביקרו הוויקינגים ביבשת שתיקרא אמריקה. בהנהגת ויקינג בשם לייף אריקסון, הם הגיעו לאזור ניו פאונדלנד שבצפון אמריקה, יסדו בה מושבות לאורך החוף וקראו לה "וינלנד". אבל לאחר שהאינדיאנים המקומיים פשטו עליהם ככל הנראה שוב ושוב, הם התייאשו, נסוגו בחזרה לאירופה והשאירו את היבשת להמתין לקולומבוס וממשיכיו.
הנה סרטון על קולומבוס וגילוי אמריקה:
http://youtu.be/kuvRFZ4Mxbo
מתוך הסרט על קולומבוס, הנה סצנת גילוי אמריקה:
http://youtu.be/o9W1G3Tn31A
כל מגלי אמריקה:
http://youtu.be/U7HxCsPho34
בדיקה היסטורית של מעשי כריסטופר קולומבוס (מתורגם):
https://youtu.be/GD3dgiDreGc
סרט תיעודי על אמריקה שלפני קולומבוס:
http://youtu.be/brSPQ7sUE84?long=yes
וסרט תיעודי על כריסטופר קולומבוס ומי הוא היה באמת:
https://youtu.be/u0yoVsZfypQ?long=yes
איך הראו לואיס וקלארק את המערב לאמריקה?
לואיס וקלארק (Lewis and Clark) הם שני חוקרים שיצאו בתחילת המאה ה-19 למסע שיפתח את הדרך האמריקאית מערבה, אל החוף המערבי של ארצות הברית.
באותם ימים התגוררו תושביה הראשונים של ארצות הברית בחוף המזרחי של מה שהיום ארצות הברית. הם לא ממש ידעו מה יש במערב הברית של המדינות הללו. לא שחסרו שמועות וסיפורים, כמו אלו שרצו על אינדיאנים תכולי עיניים ובעלי שיער זהוב בלונד שמתגוררים בערבות העצומות, דובי ענק בגובה של כמה מטרים או ממותות ששרדו מימי קדם וחיות עד ימינו.
המסע נולד ב-1803, כשתומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב, קרא לקצין בן ה-29 מריוות'ר לואיס והטיל עליו שתי משימות חשובות מאוד. הראשונה הייתה לחקור ולגלות האם נהר המיזורי או אחד מיובליו מתחברים לאוקיינוס השקט. המשימה השנייה הייתה לבדוק האם יש חיבור ימי לאותו אוקיינוס לתושבי מדינות קולורדו, אורגון ולאזור קולומביה.
לואיס ארגן ידיד ותיק, את הקצין וויליאם קלארק שהסכים לחלוק איתו את הפיקוד על המשלחת. השניים יצאו בראש משלחת מחקר מיוחדת, למסע מחקר אל מערב המדינה. עימם יצאו 44 איש, כשהם נושאים איתם גם 400 ליטר וויסקי והכיוון מערבה - אל מעבר לנהר המיסיסיפי ומעבר להרי החושך של אמריקה הצפונית.
נהר המיסיסיפי היה באותם ימים גבולה המערבי של המדינה. לפני המשלחת של לואיס וקלארק היו רק ציידים וחוקרים הרפתקנים אמיצים מספיק בכדי לסייר מעבר לנהר הגדול להסתובב באזורי הבר הפראיים של מערב ארה"ב הצעירה.
הם הגיעו למקומות בהם לא דרכה עד אז רגלו של אף אמריקני. רבים מהמקומות אותם פקדו בדרך יהפכו בהמשך ההיסטוריה לאתרים לאומיים. באומץ ובהצלחה הם פרצו נתיב ממזרח ארצות הברית אל חופי האוקיינוס השקט.
13,000 קילומטרים ו-28 חודשים ארך המסע הזה, עד שהגיעו הסיירים בראשות לואיס וקלארק, אל חופו של האוקיינוס השקט, דרך נהר קולומביה. הם היו הראשונים שמיפו את שטחי המערב בהם עברו.
יומני המסע שלהם היו למקור אינפורמציה משמעותי על מיני בעלי החיים ועולם החי שפגשו בדרכם ועל שבטי האינדיאנים שהכירו שם. בין השאר הם נעזרו בסאקאקאוויה האינדיאנית, אשתו של צייד פרוות שפגשו, שהייתה להם למתורגמנית והצילה אותם שוב ושוב מסכנות חמורות משבטי האינדיאנים שפגשו לאורך המסע. כהוקרה לפועלה, היא זכתה לאגם גדול על שמה בצפון דקוטה.
מסעם של לואיס וקלארק עתיד לפתוח את הדרך של ארצות הברית למערב אמריקה ובעצם לקליפורניה. אבל לא פחות חשוב - הוא יביא את אמריקה בהמשך אל הזהב העצום שיימצא בקליפורניה ולעושר אדיר של האומה שיימצב בעתיד את מעמדה של ארצות הברית של אמריקה כמעצמה החזקה ביותר בעולם.
הנה קיצור סיפורם של לואיס וקלארק:
https://youtu.be/VRyewievj-c
תיאור מסע לואיס וקלארק בשיר:
https://youtu.be/MhsoQJ-O0Fg
קדימון לסרט שעשו עליהם ועל המסע למערב ארצות הברית:
https://youtu.be/vrRvPmKQ5uU
מסלול המסע:
https://youtu.be/D7vCQpqolXw?long=yes
וכמה עובדות מעניינות על המסע המפורסם:
https://youtu.be/NVkHfn6-Zl4?long=yes
מה הנאום שהוליד את מסעי הצלב?
"הו אתם גזע הפרנקים האהוב על אלוהים והנבחר על ידו... מירושלים ומקונסטנטינופול הגיעו שמועות שגזע מקולל שלא מכיר באלוהים פלש לארצם של הנוצרים והעלה אותה באש, ערך בהם טבח... על מי תוטל חובת הנקם ומי יכבוש מידיהם את ארצכם אם לא אתם שעליכם הטיל האל את המשימה עטורת התהילה להכניע את אויביכם? - קחו על עצמכם את המשימה זו שדבר לא יעצור אתכם מלבצע, כפרו על החטאים שלכם ותזכו לתהילת עולם בממלכת השמיים"
את המילים האלה אמר האפיפיור אורבנוס השני (Urbanus II) והשיק את מסעי הצלב לארץ הקודש, כדי לגאול אותה מידי המוסלמים. לימים הוא ייחשב לאחד הנאומים המשפיעים ביותר בהיסטוריה.
#הנסיבות
השנה היא 1095 ומתחילה ועידת קלרמון, התוועדות דתית שעומדת לעסוק בהארכה של נידויים שהוטלו על אישים כמו הבישוף של קמברה ומלך צרפת פיליפ הראשון.
אבל מי שכינס את הוועידה, האפיפיור אורבנוס השני, עמד להפתיע עם עניין שלכאורה לא עומד על סדר היום. כשהוא מכנס את הוועידה, הוא דואג שלא רק נציגי ובכירי הכנסייה יהיו בה, אלא גם אבירים, אצילים רבי כוח ובני אצולה בכלל.
וכך, יום לפני תום הוועידה, פונה בנאומו האפיפיור אורבנוס השני אל האצילים וקורא להם לצאת למלחמה במוסלמים הסלג'וקים. הטורקים הללו, הוא הזהיר בנאומו, כבשו זה מכבר את ארץ הקודש ומאיימים לתקוף את האימפריה הביזנטית. ירושלים, הוא אמר על העיר בה נצלב ישו, חייבת לחזור לידי הנוצרים.
הנאום הזה יצית להט נוצרי שיסחוף רבים מאצילי אירופה ונוצרים מאמינים שיתגייסו במהירות לצבא צלבני שיגאל את הארץ הקדושה מידיהם של המוסלמים. מכאן הוא יהיה לנקודת ציון היסטורית.
בזמן אמת איש לא יכול היה לשער שהוא יניע כאלה מסעי צלב לארץ הקודש וישפיע על גורל אירופה לשנים רבות קדימה. אבל אחרי הנאום הזה יטיף ויאמר האפיפיור את הדברים בכמה מקומות, יפיח אמונה דתית בכל פינה אפשרית ויעשה נפשות למיזם הנוצרי הגדול ביותר מאז יצאו שליחיו של ישו לדרכם, אחרי הריגתו של מי שראו בו את המשיח.
האפיפיור קרא לנוצרים לעלות על "מסילת הקבר הקדוש", לחדש את הברית הנוצרית עם ירושלים, העיר הקדושה והמחוללת על ידי זרים. למי שיבחרו לצאת למסע הבטיח האפיפיור מחילת חטאים, הבטחה שעכשיו הופכת בפיו לסיסמת גיוס מוצלחת ולימים יהיו גם לה משמעויות עמוקות בנצרות.
ואכן, במהרה ייצא מסע הצלב הראשון לדרכו. המובילים ומנהיגיו העיקריים של מסע הצלב הזה הם אצילים צרפתיים, כולל בלדווין, גוטפריד מבויון, טנקרד נסיך הגליל, בוהמון הראשון נסיך אנטיוכיה, סטפן השני רוזן בלואה ורוזן טולוז רמון הרביעי.
מלכים אחרים נענשו על ידי אורבנוס ולא הורשו להשתתף. ביניהם המלך היינריך הרביעי שנודה על ידי האפיפיור, ויליאם השני, מלך אנגליה ומלך צרפת פיליפ הראשון, שגם אותו נידה אורבן השני באשמה של נישואים בלתי חוקיים.
לאחר 3 שנים של מסע, ב-15 ביולי 1099, יכבשו האבירים והחיילים הנוצרים את כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. אורבנוס השני לא יזכה לדעת ששוחררה העיר שאהב. הוא יילך לעולמו, שבועיים בלבד לפני שהידיעה על כיבוש ירושלים תגיע לרומא.
סיפורו של נאום אורבנוס השני:
https://youtu.be/KaqQ9eYB2KE
הנאום כולו:
https://youtu.be/F_tR5eSyp7A?long=yes
על הנאום שהפך את ארץ ישראל לאתר מלחמה:
https://youtu.be/vJwxbAz_iDA?long=yes
וההיסטוריה של הנאום שיוליד את מסעות הצלב:
https://youtu.be/BMjwvCxWNdU?long=yes
כיצד חצו ברק ועוזרו וויליס את המדבר האוסטרלי?
ברק וויליס (Burke and Wills), או ויליס וברק, הם שני אוסטרלים שהיו הראשונים לצאת ולחצות את האאוטבק, המדבר האוסטרלי הענקי והעוין.
מסעם נולד לאחר שבשנת 1859 הציעה ממשלת דרום אוסטרליה פרס למי שיחצה ראשון את היבשת מדרום לצפון. כך נולדה ויצאה לדרכה בשנה שאחרי "משלחת המחקר הוויקטוריאנית", המשלחת האירופית הראשונה שתחצה את כל אוסטרליה, מהחוף הדרומי לחוף הצפוני של היבשת.
באוגוסט 1860 יצאה המשלחת ממלבורן. עם 18 גברים ו-25 גמלים זו המשלחת הגדולה ביותר שידעה עד אז אוסטרליה. בראשה עמד האירי רוברט ברק (Burke).
ביחד עם עמיתו והמלווה שלו וויליאם ווילס (Wills), מתעתד ברק להיות האדם הראשון שיגיע אל החוף הצפוני של היבשת.
אבל נחזור רגע להתחלה. כדי להצליח לחצות את המדבר המאיים, בנו ברק וווילס את המשלחת הגדולה ביותר שיצאה לחקור את אוסטרליה עד אז. לצורך זה הם הביאו מהודו במיוחד 23 גמלים. מעטים אז סברו שרוברט ברק, אדם ללא ניסיון בחקר יבשות או של אזורים נידחים באוסטרליה, הוא האיש המתאים, לעמוד בראש משלחת שכזו.
מכל מקום, מהרגע שהמשלחת יוצאת לדרך מתחיל הסגן וויליאם ווילס לכתוב יומן המפרט את מסע המשלחת.
באוקטובר של אותה שנה המשלחת מגיעה למוטווינגי (Mootwingee) שבאאוטבק, מקום קדוש לאבוריגי'ינים, המקומיים המקוריים של אוסטרליה והיחידים שחיים אז באאוטבק.
למרות החום הלוהט והמנבא רעות של הקיץ, ברק מחליט להמשיך ולנוע צפונה, עם אחדים ממלוויו, עד לקופר קריק, נקודה בעלת שפע של מים ומזון.
בתסכולו מקצב ההתקדמות האיטי של הקבוצה, משאיר ברק בניו סאות' וויילס חלק מהגברים ומהאספקה וממשיך צפונה, עם קבוצה קטנה יותר. ביחד עם ג'ון קינג וצ'רלס גריי מתקדמים ברק ווילס צפונה וב-10 לפברואר 1861 הם מגיעים לבסוף אל חוף הים הצפוני של היבשת, הרחק מקופר קריק.
ברק ווילס ביצעו את המשימה. הם חצו את כל אוסטרליה. האמת היא שהם לא מגיעים ממש עד חוף הים. הסיבה היא יערות עצי מנגרובים (Mangrove), עצים שגדלים במים וגם בתוך מי ים. המנגרובים הללו גדלים בהמוניהם בביצות ענק על החוף הזה ולא מאפשרים להם להגיע אל האוקיינוס עצמו.
אז המטרה עכשיו היא לשוב הביתה בשלום. אבל במהלך המסע בחזרה לקופר קריק, ימות לרוע המזל גריי, אחד מחברי המשלחת.
אותו מזל רע ירדוף אותם גם בהגעה למחנה בקופר קריק, שם יגלו השבים שברהה כבר עזב ולא המתין להם. מה שהם לא ידעו הוא שברהה נטש את המקום שעות ספורות בלבד, לפני שהם הגיעו.
על גזע עץ הוא חרט להם הוראות, שהנחו אותם היכן לחפור והם אכן עשו זאת. בבור הם מצאו את מצרכי האספקה שהוא הטמין בשבילם לחודש ימים ומכתב קצר.
וכאן, במקום לרדוף אחרי ברהה, ברק מחליט דווקא לפנות למאונט הופלס (Mount Hopeless), נקודת משטרה, במרחק של 240 קילומטרים מקופר קריק.
הטרגדיה היא שהאספקה שעמדה לרשותם לא הייתה מספקת והאוכל נגמר. גם לאחר שהמזון שלהם אזל, חברי המשלחת הנותרים לא מתייאשים. הם ניזונים מצמחי מדבר, כמו הקרנר (nardoo). אבל הרעב הולך בהדרגה ומחליש אותם.
ברק ווילס הולכים ונחלשים, מאבדים את שארית כוחם ולא מצליחים לשרוד. ביוני 1861 הם הולכים לעולמם, במדבר שהצליחו לצלוח, אך לא עמדו בשיבה דרכו הביתה.
לבחור השלישי, קינג, יש יותר מזל. תודות לאבוריג'ינים הידידותיים, אנשי המדבר של אוסטרליה, הוא שורד ונותר בחיים. הם מאכילים אותו בחולדות מבושלות, הוא מתחזק וניצל.
משלחת חילוץ, שיצאה כמה חדשים אחר כך לחפשם, איתרה את קינג ומצאה את מקום מותם של וויליס וברק. היומן שניהל ווילס מאפשר להבין את אירועי המסע וכיצד סיימו את חייהם השניים.
כך בא אל סופו סיפורם של השניים, שהובילו את צליחת היבשת הראשונה בתולדות האומה האוסטרלית, אך לא שרדו את השיבה הביתה.
הנה סיפורם של ברק ווויליס וחציית האאוטבק האמיצה שלהם:
https://youtu.be/80uFcbZalf0
על העץ המפורסם ביותר באוסטרליה, לידו הם הלכו לעולמם:
https://youtu.be/DWAEKjh7ONM
על מותם לידו:
https://youtu.be/sIBQHfwHhvk
שרידים ממותם של השניים:
https://youtu.be/cwsYTjZxrdU
וסרטון תיעודי על המשלחת הטראגית שחצתה את מדבר המוות של אוסטרליה:
https://youtu.be/qRrnis6dKMQ?long=yes
הוא היה התרמילאי הראשון שמכירים אותו בשמו. במאה ה-13 הוא נולד בעיירה הקרואטית קורצ'ולה, עיירה שמכונה בימינו "דוברובניק הקטנה" ושמרה על המראה שלה מאז ימי הביניים. קראו לו מרקו פולו (Marco Polo).
די מהר נדד מרקו פולו ועבר לחיות בעיר האיטלקית ונציה. הוא היה סוחר וחוקר ארצות, אחד האירופאים הראשונים שנסעו לאורך דרך המשי, עד לסין. מרקו פולו התארח אצל קיסר מונגוליה והביא לאירופה מידע רב על המזרח הרחוק. ביחד עם אביו ודודו, הוא גם ערך סיורים במונגוליה, הודו וטיבט. מספרים שהוא הביא לאירופה מהמזרח את הפיצה, הפסטה, הגלידה והמשי.
הוא נשאר בסין למעלה מ-20 שנה אך חזר לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, הוא נתפס ונאסר, ובמהלך מאסרו הכתיב את קורותיו ופרסם את הספר "מסעותיו של מרקו פולו". הספר הפך למצליח ומשפיע מאד ורבים בימי הביניים למדו ממנו רבות על ארצות אסיה ובמיוחד על סין. למעשה, ספרו של מרקו פולו היה לספר המסעות החשוב ביותר בהיסטוריה והוא גרם למגלי עולם רבים, כמו קולומבוס, דיאש ווסקו דה גמה, לחפש דרכים לסין והודו.
על אף הגישה המקובלת שמרקו פולו הוא מגדולי המגלים, רבים טענו בחייו שסיפוריו לא היו ולא נבראו והם בדיה גמורה. הוא עצמו הכחיש זאת בתוקף, גם על ערש דווי מול הכומר המוודה שלו. לפני מותו הוא אמר "לא סיפרתי אפילו חצי ממה שראיתי".
הנה סיפורו של מרקו פולו בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/YzxT57DHMXU
פרק מהסדרה "היה היה" על מרקו פולו (עברית):
http://youtu.be/Iol3fk4h8rk?t=1m30s
קדימון לסדרה שנעשתה על מסעותיו של מרקו פולו:
https://youtu.be/B4d6zUIxfes
סרטון קצר על הספקות לגבי אמינות סיפוריו של מרקו פולו:
https://youtu.be/wTsp03h7bMg
ומצגת וידאו על תולדות חייו של מרקו פולו:
https://youtu.be/htUiZ4b5Qq8
הוויכוח בן מאות השנים לגבי גילוי אמריקה הוא סימן בריא לכך שמדובר בגילוי החשוב ביותר בהיסטוריה של האלף השני לספירה. אמנם התהילה ניתנה לכריסטופר קולומבוס, האירופי הראשון שפרסם את הגילוי, אבל חשוב לזכור שקולומבוס מעולם לא ידע שהגיע ליבשת חדשה ועד יום מותו סבר שהוא מצא את הנתיב הימי להודו.
גם אמריגו וספוצ'י שזיהה אחרי קולומבוס שמדובר ביבשת חדשה ואף זכה שהיא תיקרא על שמו, לא יכול להיחשב המגלה האמיתי של אמריקה. שניהם לא היו בני-האדם או האירופים הראשונים שהגיעו לאמריקה.
מי שקדמו לשניהם בכ-500 שנה היו הוויקינגים, עם של לוחמים סקנדיבים קשוחים ששלטו בחלקים מאירופה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. בשנת 1000 לספירה, יותר מ-500 שנה לפני שקולומבוס הגיע לאמריקה, נדדו קבוצות ויקינגים בהנהגת ויקינגי בשם לייף אריקסון מערבה ונחתו בצפון אמריקה.
הם הקימו מושבות ויקינגיות באזור ניו-פאונדלנד של היום, אזור שזכה לכינוי 'לה וינלנד'. אבל בניגוד לפורטוגזים ולספרדים שבאו בעקבות קולומבוס, ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות מהתקופה מעלים שהויקינגים נהדפו די מהר על ידי שבטים אינדיאנים מקומיים, שפשטו עליהם שוב שוב עד שנכנעו. וכך חזרו הויקינגים של לייף אריקסון בספינותיהם לאירופה.
ומה היה מקורם של שבטי האינדיאנים שהדפו את הויקינגים? - מרבית החוקרים סבורים שהם נדדו מאירופה אל צפון אמריקה בעידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, בעת שאמריקה הייתה מחוברת לאירופה במשטחי קרח נרחבים.
אחת ההוכחות לכך הם ראשי חניתות מאבן, שנמצאו בקלוביס שבמדינת ניו מקסיקו באמריקה. החוקרים בחנו את הזהות המדהימה של ראשי החניתות מ"תרבות קלוביס" לראשי אבן שכיתתו בני שבטים קדמונים בספרד וצרפת כמה אלפי שנים לפני כן.
המסקנה ההגיונית היא שמדובר היה בצאצאים של התרבות האירופית, שנדדו לאמריקה והמשיכו להשתמש בטכנולוגיות דומות, שעברו מדור לדור.
הנה תולדות מגלי אמריקה המרכזיים:
https://youtu.be/U7HxCsPho34
סיפור הוויקינגים ומנהיגם לייף אריקסון וההתיישבות שלהם באמריקה:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
כך הגיעו לייף אריקסון והוויקינגים שלו לאמריקה:
https://youtu.be/R3GM3F7JZ2c
הספינות שלהם הן שאפשרו לוויקינגים להגיע לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
וסיפורם של מי שהקדימו את קולומבוס:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
האיש שכבש ראשון את אנטארקטיקה היה החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן. בשנת 1911 הוא ניצח בתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי, כשהגיע עם עוזריו לנקודה הדרומית בכדור הארץ, הקודקוד של אנטארקטיקה.
משהגיעו ראשונים אל הקוטב באנטארקטיקה והבינו שהצליחו לכבוש את הקוטב הדרומי, השאירו שם אמונדסן ואנשיו דגל, ברכה ומזון למתחרה שלהם על הבכורה.
המתחרה המובס רוברט סקוט, שעמד בראש שרידי צוות בריטי שהתחרה על כיבוש אנטארקטיקה, הגיע לשם 35 יום אחר-כך וגילה שאמונדסן הקדים אותו.
הטרגדיה של סקוט לא הייתה רק זו. בדרכם בחזרה, בעוד רואלד אמונדסן הפך לאגדה, מתו סקוט וכל חבריו לצוות מקור ומרעב. הם לא זכו לשוב הביתה.
הנה המירוץ אל הקוטב הדרומי (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
סיפורו של רואלד אמונדסן וכיבוש יבשת אנטארקטיקה:
http://youtu.be/kW5p7ANwAU4
תמונות מהמסע של אמונדסן לקוטב:
http://youtu.be/LHjBljEOEmY
ותכנית חינוכית על כיבוש הקוטב הדרומי על ידי אמונדסן (עברית):
https://youtu.be/gyBd60mh5EI?long=yes
אוניית הוד מלכותו "ביגל" (HMS Beagle), שנקראה על שם כלב הציד "ביגל", הוא שמה של אוניית המפרשים שנשאה את צ'ארלס דארווין במסע חקר ארוך, שבמהלכו הוא למד נתונים שיביאו אותו להגיית תורת האבולוציה ולהפיכת הביגל לאחת האוניות המפורסמות בהיסטוריה.
הביגל הושקה ב-1820 במספנת הצי שבנהר התמזה. היא הייתה האונייה הראשונה ששטה תחת גשר לונדון החדש והספיקה להשתתף במשט חגיגי לרגל הכתרתו של המלך ג'ורג' הרביעי. לאחר מכן אוחסנה למשך זמן מה, עד שב-1825 הוחלט שתשמש למחקר.
מכאן היא נטלה חלק ב-3 מסעות מחקר, כשבהפלגת הסקר השנייה הפליג בה צ'ארלס דארווין, ג'נטלמן צעיר שלמד באותה תקופה לקראת הסמכה לכומר כפרי.
במהלך מסע מחקר שערך על אוניית הביגל הוא ניהל יומן בו תיעד את כל ההפלגה. היומן נערך לאחר ההפלגה ופורסם כיומן מסע מדעי ב-1839. הספר, שנודע בשם "הפלגת האונייה ביגל" (The Voyage of the Beagle), זכה לתפוצה רבה ולמהדורות רבות.
מחקריו של דארווין במהלך ההפלגה, בין השאר בתיעוד המפורט שביצע ב-5 השבועות בהם שהתה הביגל באיי גלפגוס (ראו באאוריקה בתגית "איי גלאפגוס"), תרמו להתגבשות תורת האבולוציה והברירה הטבעית (בתגית "אבולוציה").
תיאוריית האבולוציה של דארווין שינתה את פני מדע הביולוגיה והיתה הבסיס לשינוי עצום בכל המחקר ובעולם המדעי כולו. בהמשך למסע הביגל ולתיאוריית האבולוציה, ייוולד גם רעיון "הברירה הטבעית" שחיזק את ההסבר של דרווין לדרך בה התפתחו המינים על פי כדור הארץ.
בני האדם, בכל מקום שאליו, צדו בעלי חיים ובלי להתכוון בצעו "הכחדה" של מינים שונים ובמיוחד מיני חיות גדולים. בכל המקומות האחרים בעולם התיישב האדם הרבה לפני כן והספיק להכחיד מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד את הגדולים שבהם אבל לא רק.
איי גלאפגוס שנודעים בעולם עד היום בזכות מגוון מיני בעלי החיים הגדול שבהם והתפתחותם, כמעט ולא הופרעה על ידי האדם. כך יצא שבזכות העובדה שבני האדם הגיעו לאיים רק במאה ה-19, שרד החי בגלאפגוס כמעט במלואו. בכך הוא סייע לתובנות החשובות של דרווין, בדרכו לפתור שאלה מדעית ארוכת שנים.
על מסע הביגל אל איי גלאפגוס ותגלית האבולוציה (עברית):
https://youtu.be/6S_Shu4ykck
מסלול מסעו של דרווין בביגל:
https://youtu.be/uLUxbmgtPKA
סקירת המחקר על הביגל באנגלית:
https://youtu.be/WAKppAtIeh8
הרגע בגאלאפגוס בו עלה בראשו של דרווין רעיון האבולוציה:
https://youtu.be/03YKT7ytJdE
מסעות היסטוריים
בשנת 2022 הודיע צוות מומחים שמול חופי ארה"ב, במעמקי האוקיינוס באזור רוד איילנד, התגלו במעמקים שרידי ספינה טרופה שהתגלו כשייכים ל" אנדוור", או ה"אנדבר" - בשמה הבריטי ה-HMS Endeavour.
אחרי בדיקות מדוקדקות שנמשכו מספר שנים אכן זוהתה הספינה בוודאות כספינתו של קפטן ג'יימס קוק, ה"אנדוור".
וכך התגלו, כמעט 250 שנה אחרי שהוטבעה במצולות, שרידי ספינתו של מגלה אוסטרליה וניו זילנד בסמוך לחופי ארה"ב, על קרקעית האוקיינוס, בתחומי המים של נמל ניופורט שברוד איילנד.
ספינתו האגדית של הקפטן קוק הייתה הראשונה שתגיע מאירופה אל חופי אוסטרליה. זה היה במאה ה-18 ועבור מי שעוסקים בעולם הארכאולוגיה הימית זו נחשבת לאחת התגליות המרגשות ביותר שיש.
#תולדות הספינה
האנדוור הייתה במקור ספינה קטנה שנשאה פחם ונקראה "הרוזן פמברוק". אך תחת מלך אנגליה היא נודעה יותר בשם "אנדוור" או אנדבר.
הוד מלכותו, המלך ג'ורג' ה-3, היה זה ששלח את הסגן ג'יימס קוק, הידוע כקפטן קוק, למצוא יבשת מסתורית, השוכנת לפי השמועה בדרום האוקיינוס השקט.
ה"אנדוור" שטה ברחבי האוקיינוסים תחת פיקודו של הקפטן קוק כשהמשימה שלו היא למפות איים רבים ככל האפשר באוקיינוס העצום, באזורי ניו זילנד ולאורך החוף המזרחי של אוסטרליה.
קוק, שנחשב לאחד מחוקרי האוקיינוסים ומגלי עולם החשובים והגדולים בהיסטוריה, הפליג עם צוותו והגיע למקומות רבים וחשובים, כולל הוואי ואנטרקטיקה.
האנדבור התפרסמה כזו שהובילה את מסעו הראשון של ג'יימס קוק ומלחיו בין השנים 1768-1771, במהלך המשימה ההיסטוריות שלו לחקור דרום האוקיינוס השקט.
המשימה המקורית, אגב, הייתה בכלל לתצפת ולתעד את המעבר של כוכב הלכת נוגה (ונוס) מול השמש, תופעה נדירה שנעזרו בה כדי לחשב את המרחק שבין כדור הארץ לשמש. הניסוי לא ממש הצליח, אבל הקפטן קוק המשיך במסע, הפך לאירופאי הראשון שתיעד את החוף המזרחי של אוסטרליה ומיפה את חופי ניו-זילנד.
לסופה הטרגי במעמקים הגיעה האנדבר במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית. הספינה, שבאותה תקופה הוסבה לשימוש צבאי קיבלה את השם "לורד סנדוויץ'", האיש שעל שמו נקרא הסנדביץ' שכולנו אוכלים מעת לעת.
מי שהטביעו אותה, יחד עם עוד 12 כלי שיט, היו הבריטים. כוונתם הייתה לחסום את הגישה של ספינות אמריקניות.
בחיפושים שהחלו בשנת 1993, נעזרו ארכיאולוגים במפות ויומני ספינות עתיקות מהמאה ה-18 ואיתרו את מקומן המדויק של מספר ספינות שהוטבעו באזור.
באמצעות סונר משוכלל וצוללנים שנשלחו לבחון את קרקעית הים הם מצאו וזיהו 10 מתוך 13 הספינות שהוטבעו במיקומים המדויקים שצוינו במפות ההיסטוריות.
וכך הסתיים, על קרקעית האוקיינוס, סיפורה של ספינת פחם צנועה, שהפכה לספינתו של מגלה עולם דגול ולאחת הספינות החשובות בהיסטוריה של בריטניה והעולם כולו.
הנה סרטון על האונייה אנדבר:
https://youtu.be/iN40IN4FF8Y
על המטרה המדעית של ההפלגה:
https://youtu.be/zmgMNEAsamY
כך אותרה הספינה ההיסטורית של קפטן קוק:
https://youtu.be/Avp8IE9Nr04
כך התנהלו החיים על האנדוור:
https://youtu.be/pJnzP0Dp3t8
כך הפכה ספינה צנועה לאחת החשובות בתולדות האימפריה הבריטית:
https://youtu.be/CCpSU3HTev8?long=yes
וסיפורה המלא של ספינתו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/74pXi5vtSrA?long=yes
עד המאה ה-15, זמנו של כריסטופר קולומבוס (Christopher Columbus), סברו כולם שהעולם שטוח ושמי שישוט עד סופו ייפול מכדור הארץ. בזמנו של קולומבוס הועלתה לראשונה באופן מדעי ההשערה שהעולם הוא עגול.
קולומבוס, בן למשפחת יהודים מומרים, כלומר שעברו לנצרות וגורשו דורות לפניו מספרד לאיטליה, היה ספן איטלקי שהציע למלכי ספרד רעיון חדשני - אם ההנחה המדעית החדשה היא שהעולם עגול, הוא יפליג מערבה כדי להגיע להודו וימצא את הנתיב המהיר אל המזרח. המלכים פרדיננד ואיזבלה אכן הסכימו והוא נשלח מערבה להודו.
קולומבוס אכן יצא למסע הנועז אל הלא-נודע והצליח. הוא הפליג מערבה, מנסה למצוא את נתיב המסחר החדש אל הודו. כשנחת קולומבוס בשנת 1492 על חופי האי סן סלבדור שבקאריביים, הוא סבר לתומו שהוא הגיע להודו.
כיום אנו יודעים שלא להודו הוא הגיע כמובן, אלא לאמריקה. אך משהוא הניח שהוא בהודו, הוא קרא לילידים "אינדיאנים", בעברית "הודים" (India היא הודו). כל חייו סבר קולומבוס שהוא גילה את המעבר המערבי להודו והוא מת עם ידיעה הזו. רק אחרי מותו הסיק הספן הספרדי אמריגו וספוצ'י שמדובר ביבשת חדשה. כך נקראה היבשת דווקא על שמו הפרטי של וספוצ'י - "אמריקה".
אגב, קולומבוס הוא אמנם האירופי הראשון שגילה ותיעד באופן מסודר את היבשת החדשה, אך נראה שהיו אירופים שהיו בה הרבה לפניו. כ-500 שנה לפניו ביקרו הוויקינגים ביבשת שתיקרא אמריקה. בהנהגת ויקינג בשם לייף אריקסון, הם הגיעו לאזור ניו פאונדלנד שבצפון אמריקה, יסדו בה מושבות לאורך החוף וקראו לה "וינלנד". אבל לאחר שהאינדיאנים המקומיים פשטו עליהם ככל הנראה שוב ושוב, הם התייאשו, נסוגו בחזרה לאירופה והשאירו את היבשת להמתין לקולומבוס וממשיכיו.
הנה סרטון על קולומבוס וגילוי אמריקה:
http://youtu.be/kuvRFZ4Mxbo
מתוך הסרט על קולומבוס, הנה סצנת גילוי אמריקה:
http://youtu.be/o9W1G3Tn31A
כל מגלי אמריקה:
http://youtu.be/U7HxCsPho34
בדיקה היסטורית של מעשי כריסטופר קולומבוס (מתורגם):
https://youtu.be/GD3dgiDreGc
סרט תיעודי על אמריקה שלפני קולומבוס:
http://youtu.be/brSPQ7sUE84?long=yes
וסרט תיעודי על כריסטופר קולומבוס ומי הוא היה באמת:
https://youtu.be/u0yoVsZfypQ?long=yes
לואיס וקלארק (Lewis and Clark) הם שני חוקרים שיצאו בתחילת המאה ה-19 למסע שיפתח את הדרך האמריקאית מערבה, אל החוף המערבי של ארצות הברית.
באותם ימים התגוררו תושביה הראשונים של ארצות הברית בחוף המזרחי של מה שהיום ארצות הברית. הם לא ממש ידעו מה יש במערב הברית של המדינות הללו. לא שחסרו שמועות וסיפורים, כמו אלו שרצו על אינדיאנים תכולי עיניים ובעלי שיער זהוב בלונד שמתגוררים בערבות העצומות, דובי ענק בגובה של כמה מטרים או ממותות ששרדו מימי קדם וחיות עד ימינו.
המסע נולד ב-1803, כשתומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב, קרא לקצין בן ה-29 מריוות'ר לואיס והטיל עליו שתי משימות חשובות מאוד. הראשונה הייתה לחקור ולגלות האם נהר המיזורי או אחד מיובליו מתחברים לאוקיינוס השקט. המשימה השנייה הייתה לבדוק האם יש חיבור ימי לאותו אוקיינוס לתושבי מדינות קולורדו, אורגון ולאזור קולומביה.
לואיס ארגן ידיד ותיק, את הקצין וויליאם קלארק שהסכים לחלוק איתו את הפיקוד על המשלחת. השניים יצאו בראש משלחת מחקר מיוחדת, למסע מחקר אל מערב המדינה. עימם יצאו 44 איש, כשהם נושאים איתם גם 400 ליטר וויסקי והכיוון מערבה - אל מעבר לנהר המיסיסיפי ומעבר להרי החושך של אמריקה הצפונית.
נהר המיסיסיפי היה באותם ימים גבולה המערבי של המדינה. לפני המשלחת של לואיס וקלארק היו רק ציידים וחוקרים הרפתקנים אמיצים מספיק בכדי לסייר מעבר לנהר הגדול להסתובב באזורי הבר הפראיים של מערב ארה"ב הצעירה.
הם הגיעו למקומות בהם לא דרכה עד אז רגלו של אף אמריקני. רבים מהמקומות אותם פקדו בדרך יהפכו בהמשך ההיסטוריה לאתרים לאומיים. באומץ ובהצלחה הם פרצו נתיב ממזרח ארצות הברית אל חופי האוקיינוס השקט.
13,000 קילומטרים ו-28 חודשים ארך המסע הזה, עד שהגיעו הסיירים בראשות לואיס וקלארק, אל חופו של האוקיינוס השקט, דרך נהר קולומביה. הם היו הראשונים שמיפו את שטחי המערב בהם עברו.
יומני המסע שלהם היו למקור אינפורמציה משמעותי על מיני בעלי החיים ועולם החי שפגשו בדרכם ועל שבטי האינדיאנים שהכירו שם. בין השאר הם נעזרו בסאקאקאוויה האינדיאנית, אשתו של צייד פרוות שפגשו, שהייתה להם למתורגמנית והצילה אותם שוב ושוב מסכנות חמורות משבטי האינדיאנים שפגשו לאורך המסע. כהוקרה לפועלה, היא זכתה לאגם גדול על שמה בצפון דקוטה.
מסעם של לואיס וקלארק עתיד לפתוח את הדרך של ארצות הברית למערב אמריקה ובעצם לקליפורניה. אבל לא פחות חשוב - הוא יביא את אמריקה בהמשך אל הזהב העצום שיימצא בקליפורניה ולעושר אדיר של האומה שיימצב בעתיד את מעמדה של ארצות הברית של אמריקה כמעצמה החזקה ביותר בעולם.
הנה קיצור סיפורם של לואיס וקלארק:
https://youtu.be/VRyewievj-c
תיאור מסע לואיס וקלארק בשיר:
https://youtu.be/MhsoQJ-O0Fg
קדימון לסרט שעשו עליהם ועל המסע למערב ארצות הברית:
https://youtu.be/vrRvPmKQ5uU
מסלול המסע:
https://youtu.be/D7vCQpqolXw?long=yes
וכמה עובדות מעניינות על המסע המפורסם:
https://youtu.be/NVkHfn6-Zl4?long=yes
"הו אתם גזע הפרנקים האהוב על אלוהים והנבחר על ידו... מירושלים ומקונסטנטינופול הגיעו שמועות שגזע מקולל שלא מכיר באלוהים פלש לארצם של הנוצרים והעלה אותה באש, ערך בהם טבח... על מי תוטל חובת הנקם ומי יכבוש מידיהם את ארצכם אם לא אתם שעליכם הטיל האל את המשימה עטורת התהילה להכניע את אויביכם? - קחו על עצמכם את המשימה זו שדבר לא יעצור אתכם מלבצע, כפרו על החטאים שלכם ותזכו לתהילת עולם בממלכת השמיים"
את המילים האלה אמר האפיפיור אורבנוס השני (Urbanus II) והשיק את מסעי הצלב לארץ הקודש, כדי לגאול אותה מידי המוסלמים. לימים הוא ייחשב לאחד הנאומים המשפיעים ביותר בהיסטוריה.
#הנסיבות
השנה היא 1095 ומתחילה ועידת קלרמון, התוועדות דתית שעומדת לעסוק בהארכה של נידויים שהוטלו על אישים כמו הבישוף של קמברה ומלך צרפת פיליפ הראשון.
אבל מי שכינס את הוועידה, האפיפיור אורבנוס השני, עמד להפתיע עם עניין שלכאורה לא עומד על סדר היום. כשהוא מכנס את הוועידה, הוא דואג שלא רק נציגי ובכירי הכנסייה יהיו בה, אלא גם אבירים, אצילים רבי כוח ובני אצולה בכלל.
וכך, יום לפני תום הוועידה, פונה בנאומו האפיפיור אורבנוס השני אל האצילים וקורא להם לצאת למלחמה במוסלמים הסלג'וקים. הטורקים הללו, הוא הזהיר בנאומו, כבשו זה מכבר את ארץ הקודש ומאיימים לתקוף את האימפריה הביזנטית. ירושלים, הוא אמר על העיר בה נצלב ישו, חייבת לחזור לידי הנוצרים.
הנאום הזה יצית להט נוצרי שיסחוף רבים מאצילי אירופה ונוצרים מאמינים שיתגייסו במהירות לצבא צלבני שיגאל את הארץ הקדושה מידיהם של המוסלמים. מכאן הוא יהיה לנקודת ציון היסטורית.
בזמן אמת איש לא יכול היה לשער שהוא יניע כאלה מסעי צלב לארץ הקודש וישפיע על גורל אירופה לשנים רבות קדימה. אבל אחרי הנאום הזה יטיף ויאמר האפיפיור את הדברים בכמה מקומות, יפיח אמונה דתית בכל פינה אפשרית ויעשה נפשות למיזם הנוצרי הגדול ביותר מאז יצאו שליחיו של ישו לדרכם, אחרי הריגתו של מי שראו בו את המשיח.
האפיפיור קרא לנוצרים לעלות על "מסילת הקבר הקדוש", לחדש את הברית הנוצרית עם ירושלים, העיר הקדושה והמחוללת על ידי זרים. למי שיבחרו לצאת למסע הבטיח האפיפיור מחילת חטאים, הבטחה שעכשיו הופכת בפיו לסיסמת גיוס מוצלחת ולימים יהיו גם לה משמעויות עמוקות בנצרות.
ואכן, במהרה ייצא מסע הצלב הראשון לדרכו. המובילים ומנהיגיו העיקריים של מסע הצלב הזה הם אצילים צרפתיים, כולל בלדווין, גוטפריד מבויון, טנקרד נסיך הגליל, בוהמון הראשון נסיך אנטיוכיה, סטפן השני רוזן בלואה ורוזן טולוז רמון הרביעי.
מלכים אחרים נענשו על ידי אורבנוס ולא הורשו להשתתף. ביניהם המלך היינריך הרביעי שנודה על ידי האפיפיור, ויליאם השני, מלך אנגליה ומלך צרפת פיליפ הראשון, שגם אותו נידה אורבן השני באשמה של נישואים בלתי חוקיים.
לאחר 3 שנים של מסע, ב-15 ביולי 1099, יכבשו האבירים והחיילים הנוצרים את כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. אורבנוס השני לא יזכה לדעת ששוחררה העיר שאהב. הוא יילך לעולמו, שבועיים בלבד לפני שהידיעה על כיבוש ירושלים תגיע לרומא.
סיפורו של נאום אורבנוס השני:
https://youtu.be/KaqQ9eYB2KE
הנאום כולו:
https://youtu.be/F_tR5eSyp7A?long=yes
על הנאום שהפך את ארץ ישראל לאתר מלחמה:
https://youtu.be/vJwxbAz_iDA?long=yes
וההיסטוריה של הנאום שיוליד את מסעות הצלב:
https://youtu.be/BMjwvCxWNdU?long=yes
ברק וויליס (Burke and Wills), או ויליס וברק, הם שני אוסטרלים שהיו הראשונים לצאת ולחצות את האאוטבק, המדבר האוסטרלי הענקי והעוין.
מסעם נולד לאחר שבשנת 1859 הציעה ממשלת דרום אוסטרליה פרס למי שיחצה ראשון את היבשת מדרום לצפון. כך נולדה ויצאה לדרכה בשנה שאחרי "משלחת המחקר הוויקטוריאנית", המשלחת האירופית הראשונה שתחצה את כל אוסטרליה, מהחוף הדרומי לחוף הצפוני של היבשת.
באוגוסט 1860 יצאה המשלחת ממלבורן. עם 18 גברים ו-25 גמלים זו המשלחת הגדולה ביותר שידעה עד אז אוסטרליה. בראשה עמד האירי רוברט ברק (Burke).
ביחד עם עמיתו והמלווה שלו וויליאם ווילס (Wills), מתעתד ברק להיות האדם הראשון שיגיע אל החוף הצפוני של היבשת.
אבל נחזור רגע להתחלה. כדי להצליח לחצות את המדבר המאיים, בנו ברק וווילס את המשלחת הגדולה ביותר שיצאה לחקור את אוסטרליה עד אז. לצורך זה הם הביאו מהודו במיוחד 23 גמלים. מעטים אז סברו שרוברט ברק, אדם ללא ניסיון בחקר יבשות או של אזורים נידחים באוסטרליה, הוא האיש המתאים, לעמוד בראש משלחת שכזו.
מכל מקום, מהרגע שהמשלחת יוצאת לדרך מתחיל הסגן וויליאם ווילס לכתוב יומן המפרט את מסע המשלחת.
באוקטובר של אותה שנה המשלחת מגיעה למוטווינגי (Mootwingee) שבאאוטבק, מקום קדוש לאבוריגי'ינים, המקומיים המקוריים של אוסטרליה והיחידים שחיים אז באאוטבק.
למרות החום הלוהט והמנבא רעות של הקיץ, ברק מחליט להמשיך ולנוע צפונה, עם אחדים ממלוויו, עד לקופר קריק, נקודה בעלת שפע של מים ומזון.
בתסכולו מקצב ההתקדמות האיטי של הקבוצה, משאיר ברק בניו סאות' וויילס חלק מהגברים ומהאספקה וממשיך צפונה, עם קבוצה קטנה יותר. ביחד עם ג'ון קינג וצ'רלס גריי מתקדמים ברק ווילס צפונה וב-10 לפברואר 1861 הם מגיעים לבסוף אל חוף הים הצפוני של היבשת, הרחק מקופר קריק.
ברק ווילס ביצעו את המשימה. הם חצו את כל אוסטרליה. האמת היא שהם לא מגיעים ממש עד חוף הים. הסיבה היא יערות עצי מנגרובים (Mangrove), עצים שגדלים במים וגם בתוך מי ים. המנגרובים הללו גדלים בהמוניהם בביצות ענק על החוף הזה ולא מאפשרים להם להגיע אל האוקיינוס עצמו.
אז המטרה עכשיו היא לשוב הביתה בשלום. אבל במהלך המסע בחזרה לקופר קריק, ימות לרוע המזל גריי, אחד מחברי המשלחת.
אותו מזל רע ירדוף אותם גם בהגעה למחנה בקופר קריק, שם יגלו השבים שברהה כבר עזב ולא המתין להם. מה שהם לא ידעו הוא שברהה נטש את המקום שעות ספורות בלבד, לפני שהם הגיעו.
על גזע עץ הוא חרט להם הוראות, שהנחו אותם היכן לחפור והם אכן עשו זאת. בבור הם מצאו את מצרכי האספקה שהוא הטמין בשבילם לחודש ימים ומכתב קצר.
וכאן, במקום לרדוף אחרי ברהה, ברק מחליט דווקא לפנות למאונט הופלס (Mount Hopeless), נקודת משטרה, במרחק של 240 קילומטרים מקופר קריק.
הטרגדיה היא שהאספקה שעמדה לרשותם לא הייתה מספקת והאוכל נגמר. גם לאחר שהמזון שלהם אזל, חברי המשלחת הנותרים לא מתייאשים. הם ניזונים מצמחי מדבר, כמו הקרנר (nardoo). אבל הרעב הולך בהדרגה ומחליש אותם.
ברק ווילס הולכים ונחלשים, מאבדים את שארית כוחם ולא מצליחים לשרוד. ביוני 1861 הם הולכים לעולמם, במדבר שהצליחו לצלוח, אך לא עמדו בשיבה דרכו הביתה.
לבחור השלישי, קינג, יש יותר מזל. תודות לאבוריג'ינים הידידותיים, אנשי המדבר של אוסטרליה, הוא שורד ונותר בחיים. הם מאכילים אותו בחולדות מבושלות, הוא מתחזק וניצל.
משלחת חילוץ, שיצאה כמה חדשים אחר כך לחפשם, איתרה את קינג ומצאה את מקום מותם של וויליס וברק. היומן שניהל ווילס מאפשר להבין את אירועי המסע וכיצד סיימו את חייהם השניים.
כך בא אל סופו סיפורם של השניים, שהובילו את צליחת היבשת הראשונה בתולדות האומה האוסטרלית, אך לא שרדו את השיבה הביתה.
הנה סיפורם של ברק ווויליס וחציית האאוטבק האמיצה שלהם:
https://youtu.be/80uFcbZalf0
על העץ המפורסם ביותר באוסטרליה, לידו הם הלכו לעולמם:
https://youtu.be/DWAEKjh7ONM
על מותם לידו:
https://youtu.be/sIBQHfwHhvk
שרידים ממותם של השניים:
https://youtu.be/cwsYTjZxrdU
וסרטון תיעודי על המשלחת הטראגית שחצתה את מדבר המוות של אוסטרליה:
https://youtu.be/qRrnis6dKMQ?long=yes
איך מצא ואסקו דה גמה את הנתיב הימי להודו?
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה.
משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני.
הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו.
הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות והיה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
ועוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה.
משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני.
הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו.
הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות והיה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
ועוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
איך נסע אבן בטוטה במסע חייו הארוך ביותר?
על אף שמעטים שמעו עליו, הגיאוגרף והתייר הקדום אבו עבד אללה מחמד אִבֶּן בַּטּוּטָה (Ibn Battuta) הוא אולי הדמות החשובה בתיעוד ההיסטורי של ימי הביניים בארצות האיסלאם.
בטוטה נולד בטנג'יר בשנת 1304. מי שינהגו לכנות בעתיד "נסיך הנוסעים" למד משפט דתי, קוראן וספרות. בגיל 21 הוא כבר היה מומחה לתורת האיסלאם.
האיש היה חוקר ערבי, נוסע קדום שיצא כחלוץ מסוגו ולמד על העולם במסעות ארוכים מאוד. הם היו ארוכים יותר מאלה של מגלי הארצות והנוסעים הקדומים המפורסמים והנערצים ביותר, דוגמת מרקו פולו וקולומבוס. למעשה הוא יצא לסיורים ארוכים יותר מכל מגלי הארצות שפעלו לפני המצאת הרכבת והנסיעות בה לקצווי העולם.
אז אולי כי הוא לא היה נוצרי, או מפני שהוא טייל וחקר בעיקר ארצות איסלאמיות, אולי בגלל שהוא לא כתב את ההיסטוריה אלא סיפר אותה בזקנתו לווזיר הגדול ועשה זאת שנים אחרי ששב ממסעותיו, או שהייתה זו סתם גזענות פשוטה כלפי מישהו מהמזרח, אבל אבן בטוטה לא נחשב במאות הקודמות לחוקר או היסטוריון משמעותי.
כיום, כשהאיש נתפס בעיני רבים במערב כנוסע והמתעד החשוב של ימי הביניים, התמונה מן הסתם שונה.
כי בדיעבד העולם למד שהוא היה מי שבתוך 30 שנה בלבד נסע למרחקים של כ-120 אלף קילומטרים, מי שלידע שמסר על האזורים הרבים שסייר בהם אין תחליף והוא היה אחד המקורות החשובים לידע על ההיסטוריה של העולם באותה תקופה ולגבי לא מעט מקומות היה היחיד שתעשי וסיפר על חייהם אז.
על השיירות של מדבר סהרה, למשל, סיפר אבן בטוטה שהיו מהן שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת.
סופו היה במרוקו. נראה שהוא מת בטווח שבין השנים 1368 ל-1377. זה היה בעיר פס, בה הוא נפל קורבן למוות השחור, אותה מגיפה איומה שתקפה ברמות שונות את מרבית העולם של סוף ימי הביניים.
במשך מאות שנים אבן בטוטה לגמרי נשכח. בני דורו לא החשיבו את ספרו במיוחד ולא ידעו להעריך את התיעוד החשוב שלו להיסטוריה. רק במהלך המאה ה-19 גילו את ספרו אירופאים, חוקרי המזרח שפעלו באלג'יריה. הם תרגמו אותו לכמה שפות והחלו לחקור את ממצאיו. השאר? - היסטוריה של העולם בימי הביניים...
הנה סיפורו של אבן בטוטא (ללא מילים):
https://youtu.be/krv9J3KZu3I
סרטון תיעודי על איבן בטוטא:
https://youtu.be/WlQdLLOmW3o?long=yes
תכנית חינוכית על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
וסרט תיעודי על כל מסעותיו:
https://youtu.be/FavaU9D9lf8?long=yes
על אף שמעטים שמעו עליו, הגיאוגרף והתייר הקדום אבו עבד אללה מחמד אִבֶּן בַּטּוּטָה (Ibn Battuta) הוא אולי הדמות החשובה בתיעוד ההיסטורי של ימי הביניים בארצות האיסלאם.
בטוטה נולד בטנג'יר בשנת 1304. מי שינהגו לכנות בעתיד "נסיך הנוסעים" למד משפט דתי, קוראן וספרות. בגיל 21 הוא כבר היה מומחה לתורת האיסלאם.
האיש היה חוקר ערבי, נוסע קדום שיצא כחלוץ מסוגו ולמד על העולם במסעות ארוכים מאוד. הם היו ארוכים יותר מאלה של מגלי הארצות והנוסעים הקדומים המפורסמים והנערצים ביותר, דוגמת מרקו פולו וקולומבוס. למעשה הוא יצא לסיורים ארוכים יותר מכל מגלי הארצות שפעלו לפני המצאת הרכבת והנסיעות בה לקצווי העולם.
אז אולי כי הוא לא היה נוצרי, או מפני שהוא טייל וחקר בעיקר ארצות איסלאמיות, אולי בגלל שהוא לא כתב את ההיסטוריה אלא סיפר אותה בזקנתו לווזיר הגדול ועשה זאת שנים אחרי ששב ממסעותיו, או שהייתה זו סתם גזענות פשוטה כלפי מישהו מהמזרח, אבל אבן בטוטה לא נחשב במאות הקודמות לחוקר או היסטוריון משמעותי.
כיום, כשהאיש נתפס בעיני רבים במערב כנוסע והמתעד החשוב של ימי הביניים, התמונה מן הסתם שונה.
כי בדיעבד העולם למד שהוא היה מי שבתוך 30 שנה בלבד נסע למרחקים של כ-120 אלף קילומטרים, מי שלידע שמסר על האזורים הרבים שסייר בהם אין תחליף והוא היה אחד המקורות החשובים לידע על ההיסטוריה של העולם באותה תקופה ולגבי לא מעט מקומות היה היחיד שתעשי וסיפר על חייהם אז.
על השיירות של מדבר סהרה, למשל, סיפר אבן בטוטה שהיו מהן שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת.
סופו היה במרוקו. נראה שהוא מת בטווח שבין השנים 1368 ל-1377. זה היה בעיר פס, בה הוא נפל קורבן למוות השחור, אותה מגיפה איומה שתקפה ברמות שונות את מרבית העולם של סוף ימי הביניים.
במשך מאות שנים אבן בטוטה לגמרי נשכח. בני דורו לא החשיבו את ספרו במיוחד ולא ידעו להעריך את התיעוד החשוב שלו להיסטוריה. רק במהלך המאה ה-19 גילו את ספרו אירופאים, חוקרי המזרח שפעלו באלג'יריה. הם תרגמו אותו לכמה שפות והחלו לחקור את ממצאיו. השאר? - היסטוריה של העולם בימי הביניים...
הנה סיפורו של אבן בטוטא (ללא מילים):
https://youtu.be/krv9J3KZu3I
סרטון תיעודי על איבן בטוטא:
https://youtu.be/WlQdLLOmW3o?long=yes
תכנית חינוכית על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
וסרט תיעודי על כל מסעותיו:
https://youtu.be/FavaU9D9lf8?long=yes
איך תרמו מסעות נפוליאון למיפוי העולם?
מסעות הכיבוש המרהיבים של נפוליאון הצעיר בסוף המאה ה-18 היו מהמבצעים הצבאיים המרשימים, לטוב ולרע, של האלף השני לספירה. המצביא הצעיר והמנהלן הגאון ניהל צבא של חיילים ממושמעים ומעריצים, להישגים בלתי נתפסים ולכשלונות מפוארים, תוך שהוא מעניק נופך על-היסטורי למעשיו.
לצד הפעילות הצבאית והמדינית שלו לקח עימו נפוליאון למסעות המלחמה את מי שכונו "סוואנטים". אלה היו קבוצות של מדענים וחוקרים מתחומי מדע ומחקר שונים ומגוונים. למסע לכיבוש מצרים וארץ ישראל, למשל, הוא לקח עימו כמאה חוקרים, אלה הקימו בקהיר, בין השאר, מכון מחקר מרשים. הוא שרד הרבה אחרי שהצרפתים נטשו את מצרים, פועל עד היום ואחראי להרבה תגליות חשובות על תרבות מצרים העתיקה והמזרח התיכון בכלל.
כך גילו ארכיאולוגים, מדענים וממציאים צרפתיים תגליות מדהימות. תוך כדי הניסיון המתמיד לענות לרצון המצביא הצעיר וכשחלקם מתלווה לכוחותיו במסעות המלחמה, הם גם פיתחו טכניקות וכלים חדשניים ואספו ממצאים עתיקים שאפשרו לצרפת להפוך לאימפריה מדעית.
אחד התחומים הללו היה המיפוי. לא רבים יודעים שמסעותיו של נפוליאון אפשרו שדרוג היסטורי של טכנולוגיית ציור המפות העולמית.
האיש שאחראי לקפיצה הזו היה הכרטוגרף פייר ז'אקוטן (Pierre Jacotin).
במסגרת הצבא הצרפתי האיש פיקד על צוות של מודדים ומהנדסים וכ-100 חוקרים ומדענים מתחומים שונים. הם התלוו לצבאו של נפוליאון בכיבושיו במזרח התיכון ועבדו קשה על שרטוט מפות של האזור כולו, כולל מפות של ארץ ישראל.
ז'אקוטן אחראי ליצירה של המפות המדויקות הראשונות, שהסתייעו באמצעי כרטוגרפיה חדישים ובכלי מדידה שעד אז לא היו ידועים. הטכנולוגיה של המאה ה-19 היא שאיפשרה לו לשרטט מפות מדויקות מאי-פעם.
כך יצא שהמסע למזרח התיכון, מבחינה צבאית לא מהמוצלחים של נפוליאון, תרם רבות ובאופן פרדוקסלי דווקא למיפוי חלק זה של העולם.
כמובן שהמפות היו בתחילה סוד צבאי צרפתי ונפוליאון לא התיר לפרסמן. הן הותרו לפרסום רק ב-1818 ונודעו בשם "האטלס של ז'אקוטן". בשנת 1826 האטלס הזה יצא לאור ומאז הוא נחשב לחומר חובה בידיעת ארץ ישראל.
הנה סיפורו של נפוליאון הלוחם והמיפוי שהוא הורה לבצע בצל הקרבות:
https://youtu.be/91OmO2YMiDM?long=yes
מסעות הכיבוש המרהיבים של נפוליאון הצעיר בסוף המאה ה-18 היו מהמבצעים הצבאיים המרשימים, לטוב ולרע, של האלף השני לספירה. המצביא הצעיר והמנהלן הגאון ניהל צבא של חיילים ממושמעים ומעריצים, להישגים בלתי נתפסים ולכשלונות מפוארים, תוך שהוא מעניק נופך על-היסטורי למעשיו.
לצד הפעילות הצבאית והמדינית שלו לקח עימו נפוליאון למסעות המלחמה את מי שכונו "סוואנטים". אלה היו קבוצות של מדענים וחוקרים מתחומי מדע ומחקר שונים ומגוונים. למסע לכיבוש מצרים וארץ ישראל, למשל, הוא לקח עימו כמאה חוקרים, אלה הקימו בקהיר, בין השאר, מכון מחקר מרשים. הוא שרד הרבה אחרי שהצרפתים נטשו את מצרים, פועל עד היום ואחראי להרבה תגליות חשובות על תרבות מצרים העתיקה והמזרח התיכון בכלל.
כך גילו ארכיאולוגים, מדענים וממציאים צרפתיים תגליות מדהימות. תוך כדי הניסיון המתמיד לענות לרצון המצביא הצעיר וכשחלקם מתלווה לכוחותיו במסעות המלחמה, הם גם פיתחו טכניקות וכלים חדשניים ואספו ממצאים עתיקים שאפשרו לצרפת להפוך לאימפריה מדעית.
אחד התחומים הללו היה המיפוי. לא רבים יודעים שמסעותיו של נפוליאון אפשרו שדרוג היסטורי של טכנולוגיית ציור המפות העולמית.
האיש שאחראי לקפיצה הזו היה הכרטוגרף פייר ז'אקוטן (Pierre Jacotin).
במסגרת הצבא הצרפתי האיש פיקד על צוות של מודדים ומהנדסים וכ-100 חוקרים ומדענים מתחומים שונים. הם התלוו לצבאו של נפוליאון בכיבושיו במזרח התיכון ועבדו קשה על שרטוט מפות של האזור כולו, כולל מפות של ארץ ישראל.
ז'אקוטן אחראי ליצירה של המפות המדויקות הראשונות, שהסתייעו באמצעי כרטוגרפיה חדישים ובכלי מדידה שעד אז לא היו ידועים. הטכנולוגיה של המאה ה-19 היא שאיפשרה לו לשרטט מפות מדויקות מאי-פעם.
כך יצא שהמסע למזרח התיכון, מבחינה צבאית לא מהמוצלחים של נפוליאון, תרם רבות ובאופן פרדוקסלי דווקא למיפוי חלק זה של העולם.
כמובן שהמפות היו בתחילה סוד צבאי צרפתי ונפוליאון לא התיר לפרסמן. הן הותרו לפרסום רק ב-1818 ונודעו בשם "האטלס של ז'אקוטן". בשנת 1826 האטלס הזה יצא לאור ומאז הוא נחשב לחומר חובה בידיעת ארץ ישראל.
הנה סיפורו של נפוליאון הלוחם והמיפוי שהוא הורה לבצע בצל הקרבות:
https://youtu.be/91OmO2YMiDM?long=yes
מה היה המסע האגדי של האוניה מייפלאואר?
מסעה של האוניה "מייפלאואר" (Mayflower), מאירופה אל חופי צפון אמריקה, הוא אחד המסעות המפורסמים ביותר של המאה ה-17 ומהמיתוסים החשובים בהיסטוריה של ארצות הברית.
האוניה יצאה מאנגליה בספטמבר 1620, כשעל סיפונה 102 נוסעים ו-30 אנשי צוות. המסלול שלה מוביל מפלימות' שבאנגליה אל מקום במסצ'וסטס, שיקבל את אותו השם, פלימות'.
הנוסעים, נקרא להם "צליינים" (Pilgrims), חיפשו חופש דתי ושאיפתם היא להקים קהילה חדשה באמריקה. שווה לדעת שאותם חלוצים שהפליגו לאמריקה על גבי האוניה מייפלאואר היו חבורה של נרדפי דת, שרצו בחופש פולחן.
האניה שטה במסע שארך 66 ימים, כשבמהלכו סובלים הנוסעים מסערות ומתנאים קשים מאוד. כשיגיעו לאמריקה, תכננו הצליינים להתיישב ביבשת החדשה, להקים את ביתם ולהיות למתיישבי פלימות' החדשה באמריקה.
עוד לפני כן, הם חתמו על "הסכם מייפלאואר", מסמך חברתי שהסדיר את הארגון הפוליטי והחברתי של הקהילה החדשה, עם שלטון עצמי, בסיס דמוקרטי ושיתוף פעולה בין החברים כולם.
עד היום הם מכונים באמריקה "האבות הצליינים" של ארצות הברית, להבדיל כמובן מ"האבות המייסדים", המנהיגים שהקימו את ארצות הברית של אמריקה. המיתוס מספר שכבר בעודם בהפלגה הארוכה לעבר אמריקה השתנה המבטא האנגלי שלהם למבטא האמריקאי שמאפיין אותם עד היום.
חודש שלם עבר מאז שהגיעה המייפלאואר לחופי מפרץ קייפ קוד ורק אז ירדו המתיישבים אל החוף והחלו להקים את המושבה שלהם. במהלך אותו חודש ירדו אל היבשה רק מעט מהגברים. קצת כמו המרגלים מהתנ"ך, הם בעיקר בדקו האם טובה הארץ שלפניהם, סרקו את האזור, חפשו מזון ולמדו עד כמה זה מקום מוצלח להתיישבות.
השליחים הללו גם השכילו להתיידד עם בני שבט אינדיאני מקומי, שבט הווַאמפָּנוֹאֶג (Wampanoag). ידידות אמיצה במיוחד קשר אחד מבכירי המושבה, אדוארד ווינסלו, עם ראש השבט מאסאסויט (Massasoit).
כשירדו מהאוניה, הצליינים הקימו מושבה חקלאית בשם פלימות' רוק, על שם עיר מולדתם פלימוּת'. אבל הצלחה גדולה זו לא הייתה. החורף הראשון היה מאוד קשה להם, כשכמעט מחצית מהקבוצה מתה מקור, מחלות ותנאים קשים. הם הגיעו די מהר לסף רעב ולמזלם הרב, היו אלה האינדיאנים המקומיים שבאו לעזרתם ולימדו אותם כיצד לנהל חקלאות, ללקט מזון בטבע ואף לצוד. מכאן ובסיוע של האינדיאנים, הצליחו הצליינים הרבה יותר.
לאחר החורף הראשון והקשה שלהם, קצרו המתיישבים את מעט התירס שהצליחו לגדל והחליטו להודות לאל על מזונם. בכך הם החלו את מנהג ארוחת חג ההודיה של האמריקאים.
על פי יומנים של אנשי המושבה, סעד ראש השבט מאסאסויט עם אנשי המייפלאואר בסעודת ההודיה שהם ערכו לאלוהים, בתודה על שזכו להגיע לחוף מבטחים, כשרובם בריאים ושלמים.
המחסור החמור בידיים עובדות, הביא עוד מתיישבים חדשים, שהגיעו בשנה שאחרי, להתקבל במושבה בדרך כלל בברכה. המתיישבים שמחו בהם כי חסרו להם ידיים עובדות בחקלאות. הם ראו צורך אמיתי לשפר את מצב המושבה, בכדי שלא להישאר שוב ללא מזון מספיק, בחורף המתקרב.
הנה סיפור המסע האמיץ של החלוצים הפוריטנים לאמריקה:
https://youtu.be/brqIER2KHbE
מצגת וידאו על מסעה של האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/w59TkoL-tZY
על היציאה של החלוצים למסע והרדיפה שממנה סבלו באנגליה ובגללה יצאו למסע:
https://youtu.be/AsIkbCpUTQc
מסע האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/ku2BTsgvrhM
פול סיימון מזכיר את מסע המייפלאואר בבית 4 של להיטו המפורסם "American Tune":
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
סיפור המסע לילדים - באנגלית קלה:
https://youtu.be/kjtIJo86FcE
היה היה על ההתיישבות שלהם באמריקה (עברית):
https://youtu.be/AdnmO7pQCkI?long=yes
תכנית חינוכית על המתיישבים הראשונים וכיצד ייסדו את ארוחת יום ההודיה (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
וסרטון תיעודי על מסעה של האוניה מייפלאואר עם המתיישבים הראשונים:
https://youtu.be/0GlfOsPlZdY?long=yes
מסעה של האוניה "מייפלאואר" (Mayflower), מאירופה אל חופי צפון אמריקה, הוא אחד המסעות המפורסמים ביותר של המאה ה-17 ומהמיתוסים החשובים בהיסטוריה של ארצות הברית.
האוניה יצאה מאנגליה בספטמבר 1620, כשעל סיפונה 102 נוסעים ו-30 אנשי צוות. המסלול שלה מוביל מפלימות' שבאנגליה אל מקום במסצ'וסטס, שיקבל את אותו השם, פלימות'.
הנוסעים, נקרא להם "צליינים" (Pilgrims), חיפשו חופש דתי ושאיפתם היא להקים קהילה חדשה באמריקה. שווה לדעת שאותם חלוצים שהפליגו לאמריקה על גבי האוניה מייפלאואר היו חבורה של נרדפי דת, שרצו בחופש פולחן.
האניה שטה במסע שארך 66 ימים, כשבמהלכו סובלים הנוסעים מסערות ומתנאים קשים מאוד. כשיגיעו לאמריקה, תכננו הצליינים להתיישב ביבשת החדשה, להקים את ביתם ולהיות למתיישבי פלימות' החדשה באמריקה.
עוד לפני כן, הם חתמו על "הסכם מייפלאואר", מסמך חברתי שהסדיר את הארגון הפוליטי והחברתי של הקהילה החדשה, עם שלטון עצמי, בסיס דמוקרטי ושיתוף פעולה בין החברים כולם.
עד היום הם מכונים באמריקה "האבות הצליינים" של ארצות הברית, להבדיל כמובן מ"האבות המייסדים", המנהיגים שהקימו את ארצות הברית של אמריקה. המיתוס מספר שכבר בעודם בהפלגה הארוכה לעבר אמריקה השתנה המבטא האנגלי שלהם למבטא האמריקאי שמאפיין אותם עד היום.
חודש שלם עבר מאז שהגיעה המייפלאואר לחופי מפרץ קייפ קוד ורק אז ירדו המתיישבים אל החוף והחלו להקים את המושבה שלהם. במהלך אותו חודש ירדו אל היבשה רק מעט מהגברים. קצת כמו המרגלים מהתנ"ך, הם בעיקר בדקו האם טובה הארץ שלפניהם, סרקו את האזור, חפשו מזון ולמדו עד כמה זה מקום מוצלח להתיישבות.
השליחים הללו גם השכילו להתיידד עם בני שבט אינדיאני מקומי, שבט הווַאמפָּנוֹאֶג (Wampanoag). ידידות אמיצה במיוחד קשר אחד מבכירי המושבה, אדוארד ווינסלו, עם ראש השבט מאסאסויט (Massasoit).
כשירדו מהאוניה, הצליינים הקימו מושבה חקלאית בשם פלימות' רוק, על שם עיר מולדתם פלימוּת'. אבל הצלחה גדולה זו לא הייתה. החורף הראשון היה מאוד קשה להם, כשכמעט מחצית מהקבוצה מתה מקור, מחלות ותנאים קשים. הם הגיעו די מהר לסף רעב ולמזלם הרב, היו אלה האינדיאנים המקומיים שבאו לעזרתם ולימדו אותם כיצד לנהל חקלאות, ללקט מזון בטבע ואף לצוד. מכאן ובסיוע של האינדיאנים, הצליחו הצליינים הרבה יותר.
לאחר החורף הראשון והקשה שלהם, קצרו המתיישבים את מעט התירס שהצליחו לגדל והחליטו להודות לאל על מזונם. בכך הם החלו את מנהג ארוחת חג ההודיה של האמריקאים.
על פי יומנים של אנשי המושבה, סעד ראש השבט מאסאסויט עם אנשי המייפלאואר בסעודת ההודיה שהם ערכו לאלוהים, בתודה על שזכו להגיע לחוף מבטחים, כשרובם בריאים ושלמים.
המחסור החמור בידיים עובדות, הביא עוד מתיישבים חדשים, שהגיעו בשנה שאחרי, להתקבל במושבה בדרך כלל בברכה. המתיישבים שמחו בהם כי חסרו להם ידיים עובדות בחקלאות. הם ראו צורך אמיתי לשפר את מצב המושבה, בכדי שלא להישאר שוב ללא מזון מספיק, בחורף המתקרב.
הנה סיפור המסע האמיץ של החלוצים הפוריטנים לאמריקה:
https://youtu.be/brqIER2KHbE
מצגת וידאו על מסעה של האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/w59TkoL-tZY
על היציאה של החלוצים למסע והרדיפה שממנה סבלו באנגליה ובגללה יצאו למסע:
https://youtu.be/AsIkbCpUTQc
מסע האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/ku2BTsgvrhM
פול סיימון מזכיר את מסע המייפלאואר בבית 4 של להיטו המפורסם "American Tune":
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
סיפור המסע לילדים - באנגלית קלה:
https://youtu.be/kjtIJo86FcE
היה היה על ההתיישבות שלהם באמריקה (עברית):
https://youtu.be/AdnmO7pQCkI?long=yes
תכנית חינוכית על המתיישבים הראשונים וכיצד ייסדו את ארוחת יום ההודיה (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
וסרטון תיעודי על מסעה של האוניה מייפלאואר עם המתיישבים הראשונים:
https://youtu.be/0GlfOsPlZdY?long=yes
כיצד היה מגלן לראשון שהקיף את העולם?
פרדיננד מגלן (Magellan) היה ספן ומגלה ארצות חשוב מהמאה ה-16, הראשון שהגיע ישירות להודו דרך הים. מגלן היה הראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה. מסע זה רק חלק קטן מאנשיו הצליחו להשלים, לאחר שמגלן עצמו ורבים מאנשיו נהרג בתקיפת אי בפיליפינים ואחרים במהלך המסע הקשה.
מגלן היה הספן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו, בשל השקט ששרר בו כשהגיעו אליו לראשונה. הוא הגיע לשם כשגילה את "מצר מגלן" - מעבר בן 600 קילומטרים ברוחב של 24 ק"מ, בין דרום אמריקה ל"ארץ האש" שמדרום לה ואיפשר מעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
במסעותיו גילה מגלן את הפינגווין (הוא קרא לו "אווז שחור שנאלצנו להפשיט את עורו במקום למרוט את נוצותיו"), את האלפקה או הלמה ושתי גלקסיות ביקום, שניתן לראות רק מחצי כדור הארץ הדרומי.
הנה סיפורו של פרדיננד מגלן (מתורגם):
https://youtu.be/pFdiX8mj0Es
סרטון קצר עליו:
http://youtu.be/0SVJKXCLooE
חייו של פרדיננד מגלן:
https://youtu.be/YQE0NT233UE
סרט על מסעו של מגלן:
http://youtu.be/_XpxHsYaohg
ומסלול מסעו של מגלן מסביב העולם:
http://youtu.be/OD7Flg4q9kk
פרדיננד מגלן (Magellan) היה ספן ומגלה ארצות חשוב מהמאה ה-16, הראשון שהגיע ישירות להודו דרך הים. מגלן היה הראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה. מסע זה רק חלק קטן מאנשיו הצליחו להשלים, לאחר שמגלן עצמו ורבים מאנשיו נהרג בתקיפת אי בפיליפינים ואחרים במהלך המסע הקשה.
מגלן היה הספן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו, בשל השקט ששרר בו כשהגיעו אליו לראשונה. הוא הגיע לשם כשגילה את "מצר מגלן" - מעבר בן 600 קילומטרים ברוחב של 24 ק"מ, בין דרום אמריקה ל"ארץ האש" שמדרום לה ואיפשר מעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
במסעותיו גילה מגלן את הפינגווין (הוא קרא לו "אווז שחור שנאלצנו להפשיט את עורו במקום למרוט את נוצותיו"), את האלפקה או הלמה ושתי גלקסיות ביקום, שניתן לראות רק מחצי כדור הארץ הדרומי.
הנה סיפורו של פרדיננד מגלן (מתורגם):
https://youtu.be/pFdiX8mj0Es
סרטון קצר עליו:
http://youtu.be/0SVJKXCLooE
חייו של פרדיננד מגלן:
https://youtu.be/YQE0NT233UE
סרט על מסעו של מגלן:
http://youtu.be/_XpxHsYaohg
ומסלול מסעו של מגלן מסביב העולם:
http://youtu.be/OD7Flg4q9kk
מהו מבצע ההישרדות הגדול בהיסטוריה?
אחד מתוארי הכבוד הלא רשמיים שזכו להם לוחמים ביחידות קרביות בצה"ל הוא "שאקל". המחמאה הזו ניתנה רק ללוחמים מעולים ובעלי יכולת ומנהיגות יוצאת דופן. לא רבים יודעים שיתכן שהכינוי מגיע משמו של מנהיג אגדי של משלחות לקוטב הדרומי, שעשה שוב ושוב את הלא-יאומן והציל את אנשיו בתנאים לא אנושיים.
הישרדות צוותו של ארנסט שקלטון במסע לחציית אנטארקטיקה היא מבצע ההישרדות המדהים ביותר בהיסטוריה. הדבר היחיד שעמד לטובת אנשי המשלחת שלו במאבקם במוות היה המנהיגות יוצאת הדופן של שקלטון, ראש המשלחת, והתושיה שלו, שהצליחה להצילם ממוות כמעט ודאי. למזלו של שקלטון, הוא צרף למסע צלם בשם הרלי, שתעד את ההיסטוריה הזו על לוחות זכוכית ושמר עליהם, גם במחיר של ויתור על מזון. הצילומים של הרלי סייעו לספר את הסיפור המופלא של השאקל האירי.
השנה היא 1914. זה החל בניסיון לכיבוש הקוטב הדרומי, היעד האחרון בכדור הארץ שלא נכבש. אבל בהמשך ניסו שקלטון ומשלחתו להיות הראשונים שיחצו את אנטרקטיקה מחוף אל חוף. ספינתם נלכדת בשדה קרח ובמשך כשנה חי הצוות כולו על הספינה התקועה בקרח. כשהקרח מוחץ את הספינה, הם נוטשים אותה ועוברים ל-3 סירות הצלה וציוד הכרחי בלבד. חורף שלם וקפוא הם צפו על קרחון ללא שליטה וכשהקרח מפשיר באביב, הם עברו סופית לסירות ונטשו עוד ציוד שלא יכלו לשאת איתם. חברי המשלחת מצאו אז את "אי הפילים" השטוח ועתיר הרוחות וחיו עליו, כשהם מתגוררים מתחת לסירותיהם ההפוכות.
כדי להציל את אנשיו, יצא שקלטון למסע של 1300 קילומטרים, עם 5 מאנשיו בים סוער וללא אמצעי ניווט. פניו כוונו אל האי ג'ורג'יה הדרומית, כדי לארגן חילוץ. המסע המסוכן והבלתי אפשרי מסתיים בצדו הנטוש של האי והחמישה חצו את ההרים הקפואים של האי במסע שנחשב קשה גם למי שמצויד במיטב ציוד הטיפוס. כשהגיעו אל מושבה של ציידי לוויתנים, עמל שקלטון במשך 3 חודשים כדי לארגן ספינה שתחלץ את אנשיו מאי הפילים. עם הספינה שארגן, לאחר שיט בים סוער, הצליח המפקד האגדי להציל את כל אנשיו ולהחזירם הביתה.
היכולת להציל את כל אנשיו ולהביאם כאיש אחד בחזרה לאנגליה הייתה דוגמא נדירה למנהיגות בתנאי קושי קיצוני ובלתי נתפס. שקלטון היה לדוגמה היסטורית של השאקלים והיה לאגדה של הישרדות ומנהיגות בתנאים בלתי אפשריים.
הנה סרטון על שקלטון שהפך לאגדה:
http://youtu.be/z0Ptr5dZBe4
תיאור המסע בקצרה:
http://youtu.be/mLMjoVqoTWU?t=10s
מבצע מודרני שמשחזר את המסע של שקלטון ואנשיו מאי הפילים לג'ורג'יה הדרומית:
http://youtu.be/QZ2oKdS6KSs
והצוות המקורי של שקלטון במסע אל הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/JBWTnrLByNA
אחד מתוארי הכבוד הלא רשמיים שזכו להם לוחמים ביחידות קרביות בצה"ל הוא "שאקל". המחמאה הזו ניתנה רק ללוחמים מעולים ובעלי יכולת ומנהיגות יוצאת דופן. לא רבים יודעים שיתכן שהכינוי מגיע משמו של מנהיג אגדי של משלחות לקוטב הדרומי, שעשה שוב ושוב את הלא-יאומן והציל את אנשיו בתנאים לא אנושיים.
הישרדות צוותו של ארנסט שקלטון במסע לחציית אנטארקטיקה היא מבצע ההישרדות המדהים ביותר בהיסטוריה. הדבר היחיד שעמד לטובת אנשי המשלחת שלו במאבקם במוות היה המנהיגות יוצאת הדופן של שקלטון, ראש המשלחת, והתושיה שלו, שהצליחה להצילם ממוות כמעט ודאי. למזלו של שקלטון, הוא צרף למסע צלם בשם הרלי, שתעד את ההיסטוריה הזו על לוחות זכוכית ושמר עליהם, גם במחיר של ויתור על מזון. הצילומים של הרלי סייעו לספר את הסיפור המופלא של השאקל האירי.
השנה היא 1914. זה החל בניסיון לכיבוש הקוטב הדרומי, היעד האחרון בכדור הארץ שלא נכבש. אבל בהמשך ניסו שקלטון ומשלחתו להיות הראשונים שיחצו את אנטרקטיקה מחוף אל חוף. ספינתם נלכדת בשדה קרח ובמשך כשנה חי הצוות כולו על הספינה התקועה בקרח. כשהקרח מוחץ את הספינה, הם נוטשים אותה ועוברים ל-3 סירות הצלה וציוד הכרחי בלבד. חורף שלם וקפוא הם צפו על קרחון ללא שליטה וכשהקרח מפשיר באביב, הם עברו סופית לסירות ונטשו עוד ציוד שלא יכלו לשאת איתם. חברי המשלחת מצאו אז את "אי הפילים" השטוח ועתיר הרוחות וחיו עליו, כשהם מתגוררים מתחת לסירותיהם ההפוכות.
כדי להציל את אנשיו, יצא שקלטון למסע של 1300 קילומטרים, עם 5 מאנשיו בים סוער וללא אמצעי ניווט. פניו כוונו אל האי ג'ורג'יה הדרומית, כדי לארגן חילוץ. המסע המסוכן והבלתי אפשרי מסתיים בצדו הנטוש של האי והחמישה חצו את ההרים הקפואים של האי במסע שנחשב קשה גם למי שמצויד במיטב ציוד הטיפוס. כשהגיעו אל מושבה של ציידי לוויתנים, עמל שקלטון במשך 3 חודשים כדי לארגן ספינה שתחלץ את אנשיו מאי הפילים. עם הספינה שארגן, לאחר שיט בים סוער, הצליח המפקד האגדי להציל את כל אנשיו ולהחזירם הביתה.
היכולת להציל את כל אנשיו ולהביאם כאיש אחד בחזרה לאנגליה הייתה דוגמא נדירה למנהיגות בתנאי קושי קיצוני ובלתי נתפס. שקלטון היה לדוגמה היסטורית של השאקלים והיה לאגדה של הישרדות ומנהיגות בתנאים בלתי אפשריים.
הנה סרטון על שקלטון שהפך לאגדה:
http://youtu.be/z0Ptr5dZBe4
תיאור המסע בקצרה:
http://youtu.be/mLMjoVqoTWU?t=10s
מבצע מודרני שמשחזר את המסע של שקלטון ואנשיו מאי הפילים לג'ורג'יה הדרומית:
http://youtu.be/QZ2oKdS6KSs
והצוות המקורי של שקלטון במסע אל הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/JBWTnrLByNA
מה היו מסעי הצלב?
הכל החל כשבשנת 1095, קרא האפיפיור אורבנוס השני, מנהיג הנוצרים, להציל את ארץ הקודש מידי המוסלמים. עם אבירים רבים כחיילים ובראשות מלכים אירופיים נוצרים, יצאו לדרך "מסעי הצלב".
מסעי הצלב, או כמו שרבים אומרים "מסעות הצלב", היו מסעות של צלבנים שנלחמו בימי הביניים כנגד המוסלמים, בכל רחבי אירופה ואסיה.
הכוחות החמושים של אבירים נוצרים הגיעו במיוחד מממלכות אירופיות חזקות, כמו צרפת ואנגליה, כדי להילחם על שמירת ארץ ישראל מפני המוסלמים.
ב"מסעי הצלב" רצו הנוצרים לשחרר ולשמור על המקומות הקדושים לנצרות מפני המוסלמים, דת צעירה שצברה כוח רב וכבשה אזורים נרחבים במזרח התיכון. האבירים הצלבנים ניצחו בחלק ממסעי הצלב ובחלק נכשלו והובסו.
הנוצרים במסעי הצלב החשיבו במיוחד את השליטה בירושלים, עיר הקודש בשבילם. הם נלחמו במסע הצלב הראשון לכבוש אותה ואף זכו בה לשליטה. זה היה במהלך תקופה מסוימת, אחרי מסע הצלב הראשון, כשהם הקימו בה את "ממלכת ירושלים" הנוצרית.
אבל בסיום השלב ההיסטורי הזה, הסתיימו כל מסעי הצלב באי הצלחה, עד כישלון צורב. שורה של תבוסות נוצריות, בקרבות חשובים כנגד כוחות האיסלאם, הובילו לכך שארץ ישראל ואזורים רבים במזרח הקדום ובמזרח התיכון במיוחד הפכו למקומות שיישלטו במשך מאות רבות של שנים בידי המוסלמים למיניהם.
#השתשלות היסטורית
מסע הצלב הראשון, בו ניצחו בסוף המאה ה-11 הצלבנים ממערב אירופה, הביא להקמת ממלכה גדולה שהשתרעה מסוריה ולבנון בצפון ועד עזה ואילת בדרום. ההישג של הניצחון הצלבני, שבכוח צבאי בן 1,500 איש בלבד הצליח לכבוש שטחים אדירים היה מדהים וחסר תקדים והביא לשאננות נוצרית. מאבקים פנימיים וסכסוכים במחנה הנוצרי פגעו בממלכה הנוצרית והביאו להצלחה הדרגתית של המוסלמים בהשבת הארץ כולה לידיהם.
קרב קרני חיטין, כ-100 שנה אחרי הניצחון הצלבני הגדול, סימן תבוסה מוחצת של הנוצרים הצלבנים. למוסלמים זה היה ניצחון צבאי, תעמולתי ותודעתי בלתי נתפס. תוצאות הקרב הזה הן הפעם הראשונה מאז כינון ממלכת ירושלים שצבא מוסלמי מנצח צבא צלבני גדול באופן מוחץ כל כך. הניצחון הזה גם שבר את המיתוס של הצלבנים הבלתי מנוצחים. השמחה המוסלמית על גודל הניצחון תסייע להם שוב ושוב לעמוד בפני מסעות הצלב הבאים שיגיעו מאירופה. הצלבנים המבוצרים לא יעזו יותר לצאת לקרב גדול בלי להסתמך על כוחות סיוע שיגיעו במיוחד מאירופה. כל התקוות ניתלו במסעות צלב נוספים שישיבו להם את שטחי הממלכה הנוצרית, שנלקחו על ידי המוסלמים.
ואלה לא רק מבצרים וערים בצורות שנכבשו על ידי המוסלמים. חמור מכל היה האובדן הנוצרי הקשה של ירושלים. הזעזוע של כיבוש ירושלים והמקומות הקדושים לנצרות בידי המוסלמים היה הגורם שיניע את מסע הצלב השלישי לארץ ישראל. גם מסע צלב הזה, בו הובס צבא צלבני בן עשרות אלפי חיילים, לא השיב לצלבנים אלא רצועת חוף דלה וצרה שנכבשה בחזרה.
שאר מסעי הצלב יילכו וייכשלו, בזה אחר זה. יעבור כמעט מילניום שלם מאז מסע הצלב הראשון, עד שהמוסלמים העות'מנים יובסו במלחמת העולם הראשונה ובריטניה תשלוט באזור, אבל על כך במקום וזמן אחר.
עוד על הנושא בתגית "מסעי הצלב".
הנה סקירה קצרה על מסעי הצלב (עברית):
https://youtu.be/sXFwD9cHrtM?
באנגלית:
http://youtu.be/dBim4Ma0QKA
כיבוש ירושלים האכזרי בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/EjDoO1KGq04
תולדות הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
סקירה של כל מסעי הצלב:
http://youtu.be/XQUMaWgumkU
וראש מסע הצלב השלישי ריצ'ארד לב הארי:
http://youtu.be/eQsrJN0sCMg
קליפ באווירת מסעי הצלב:
https://youtu.be/LmHkTRcSv84
בחיוך על מסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/C03jeBpiS3o
וסרט תיעודי על מסעי הצלב בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
הכל החל כשבשנת 1095, קרא האפיפיור אורבנוס השני, מנהיג הנוצרים, להציל את ארץ הקודש מידי המוסלמים. עם אבירים רבים כחיילים ובראשות מלכים אירופיים נוצרים, יצאו לדרך "מסעי הצלב".
מסעי הצלב, או כמו שרבים אומרים "מסעות הצלב", היו מסעות של צלבנים שנלחמו בימי הביניים כנגד המוסלמים, בכל רחבי אירופה ואסיה.
הכוחות החמושים של אבירים נוצרים הגיעו במיוחד מממלכות אירופיות חזקות, כמו צרפת ואנגליה, כדי להילחם על שמירת ארץ ישראל מפני המוסלמים.
ב"מסעי הצלב" רצו הנוצרים לשחרר ולשמור על המקומות הקדושים לנצרות מפני המוסלמים, דת צעירה שצברה כוח רב וכבשה אזורים נרחבים במזרח התיכון. האבירים הצלבנים ניצחו בחלק ממסעי הצלב ובחלק נכשלו והובסו.
הנוצרים במסעי הצלב החשיבו במיוחד את השליטה בירושלים, עיר הקודש בשבילם. הם נלחמו במסע הצלב הראשון לכבוש אותה ואף זכו בה לשליטה. זה היה במהלך תקופה מסוימת, אחרי מסע הצלב הראשון, כשהם הקימו בה את "ממלכת ירושלים" הנוצרית.
אבל בסיום השלב ההיסטורי הזה, הסתיימו כל מסעי הצלב באי הצלחה, עד כישלון צורב. שורה של תבוסות נוצריות, בקרבות חשובים כנגד כוחות האיסלאם, הובילו לכך שארץ ישראל ואזורים רבים במזרח הקדום ובמזרח התיכון במיוחד הפכו למקומות שיישלטו במשך מאות רבות של שנים בידי המוסלמים למיניהם.
#השתשלות היסטורית
מסע הצלב הראשון, בו ניצחו בסוף המאה ה-11 הצלבנים ממערב אירופה, הביא להקמת ממלכה גדולה שהשתרעה מסוריה ולבנון בצפון ועד עזה ואילת בדרום. ההישג של הניצחון הצלבני, שבכוח צבאי בן 1,500 איש בלבד הצליח לכבוש שטחים אדירים היה מדהים וחסר תקדים והביא לשאננות נוצרית. מאבקים פנימיים וסכסוכים במחנה הנוצרי פגעו בממלכה הנוצרית והביאו להצלחה הדרגתית של המוסלמים בהשבת הארץ כולה לידיהם.
קרב קרני חיטין, כ-100 שנה אחרי הניצחון הצלבני הגדול, סימן תבוסה מוחצת של הנוצרים הצלבנים. למוסלמים זה היה ניצחון צבאי, תעמולתי ותודעתי בלתי נתפס. תוצאות הקרב הזה הן הפעם הראשונה מאז כינון ממלכת ירושלים שצבא מוסלמי מנצח צבא צלבני גדול באופן מוחץ כל כך. הניצחון הזה גם שבר את המיתוס של הצלבנים הבלתי מנוצחים. השמחה המוסלמית על גודל הניצחון תסייע להם שוב ושוב לעמוד בפני מסעות הצלב הבאים שיגיעו מאירופה. הצלבנים המבוצרים לא יעזו יותר לצאת לקרב גדול בלי להסתמך על כוחות סיוע שיגיעו במיוחד מאירופה. כל התקוות ניתלו במסעות צלב נוספים שישיבו להם את שטחי הממלכה הנוצרית, שנלקחו על ידי המוסלמים.
ואלה לא רק מבצרים וערים בצורות שנכבשו על ידי המוסלמים. חמור מכל היה האובדן הנוצרי הקשה של ירושלים. הזעזוע של כיבוש ירושלים והמקומות הקדושים לנצרות בידי המוסלמים היה הגורם שיניע את מסע הצלב השלישי לארץ ישראל. גם מסע צלב הזה, בו הובס צבא צלבני בן עשרות אלפי חיילים, לא השיב לצלבנים אלא רצועת חוף דלה וצרה שנכבשה בחזרה.
שאר מסעי הצלב יילכו וייכשלו, בזה אחר זה. יעבור כמעט מילניום שלם מאז מסע הצלב הראשון, עד שהמוסלמים העות'מנים יובסו במלחמת העולם הראשונה ובריטניה תשלוט באזור, אבל על כך במקום וזמן אחר.
עוד על הנושא בתגית "מסעי הצלב".
הנה סקירה קצרה על מסעי הצלב (עברית):
https://youtu.be/sXFwD9cHrtM?
באנגלית:
http://youtu.be/dBim4Ma0QKA
כיבוש ירושלים האכזרי בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/EjDoO1KGq04
תולדות הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
סקירה של כל מסעי הצלב:
http://youtu.be/XQUMaWgumkU
וראש מסע הצלב השלישי ריצ'ארד לב הארי:
http://youtu.be/eQsrJN0sCMg
קליפ באווירת מסעי הצלב:
https://youtu.be/LmHkTRcSv84
בחיוך על מסע הצלב הראשון (עברית):
https://youtu.be/C03jeBpiS3o
וסרט תיעודי על מסעי הצלב בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
מהו סיפורו העצוב של קפטן סקוט?
זה קרה בשנת 1911, בעיצומו של המאבק לכיבוש הקוטב הדרומי. הבריטי קפטן סקוט (Robert Scott) ניסה בכל כוחו להיות האדם הראשון שיכבוש את אנטארקטיקה ויגיע לקודקוד שלה, הקוטב הדרומי.
אבל "המירוץ לקוטב הדרומי", כפי שהוא נקרא היה עתיד להיות לא סתם קשה מאוד, אלא קשה עוד יותר. בהגיעו לקוטב הדרומי, סקוט גילה למרבה האכזבה, שהנורווגי רואלד אמונדסן הקדים אותו ב-4 שבועות וכבר תקע דגל במקום.
אמונדסן, אגב, ידע שיש לו מתחרים ואף השאיר לסקוט ולצוות שאיתו צידה לדרך חזרה.
סקוט וצוותו המובסים התחילו לחזור בחזרה. הדיכאון היה מר ותחושת הכישלון צרבה במיוחד. הם לא זכו להיות הראשונים במקום האחרון על פני כדור הארץ שנותר בלתי מושג.
הם החלו לעשות את דרכם בחזרה הביתה. אבל הם מעולם לא השלימו את המסע. סופה של החבורה האומללה היה שהם קפאו ומתו בשלג, מרחק מכאיב של קילומטרים בודדים ממחנה שיכול היה להציל את חייהם.
הנה סיפורו של המירוץ לקוטב הדרומי וכיצד הסתיים (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
באנגלית:
https://youtu.be/hpcZmuz2LGY
על מסעם ההירואי והמאכזב של קפטן סקוט וצוותו:
http://youtu.be/PyMLx2mv1Qg
קטע מסרט שמתאר את ההגעה למרכז הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/ngzofL07FPQ
יומן המסע שלו מתעד את מסעם של סקוט וצוותו:
https://youtu.be/ZACkCPQJ4mw
אנשי מדע וחוקרים מתארים את חשיבות מסעו של סקוט:
http://youtu.be/jnpfZAbsOdE
על רצונו להשיג גם הישגים מדעיים:
http://youtu.be/hcJ850gJdNc
ותמונות ושיר לזכרו של סקוט:
http://youtu.be/-tiw7q9Un9U
זה קרה בשנת 1911, בעיצומו של המאבק לכיבוש הקוטב הדרומי. הבריטי קפטן סקוט (Robert Scott) ניסה בכל כוחו להיות האדם הראשון שיכבוש את אנטארקטיקה ויגיע לקודקוד שלה, הקוטב הדרומי.
אבל "המירוץ לקוטב הדרומי", כפי שהוא נקרא היה עתיד להיות לא סתם קשה מאוד, אלא קשה עוד יותר. בהגיעו לקוטב הדרומי, סקוט גילה למרבה האכזבה, שהנורווגי רואלד אמונדסן הקדים אותו ב-4 שבועות וכבר תקע דגל במקום.
אמונדסן, אגב, ידע שיש לו מתחרים ואף השאיר לסקוט ולצוות שאיתו צידה לדרך חזרה.
סקוט וצוותו המובסים התחילו לחזור בחזרה. הדיכאון היה מר ותחושת הכישלון צרבה במיוחד. הם לא זכו להיות הראשונים במקום האחרון על פני כדור הארץ שנותר בלתי מושג.
הם החלו לעשות את דרכם בחזרה הביתה. אבל הם מעולם לא השלימו את המסע. סופה של החבורה האומללה היה שהם קפאו ומתו בשלג, מרחק מכאיב של קילומטרים בודדים ממחנה שיכול היה להציל את חייהם.
הנה סיפורו של המירוץ לקוטב הדרומי וכיצד הסתיים (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
באנגלית:
https://youtu.be/hpcZmuz2LGY
על מסעם ההירואי והמאכזב של קפטן סקוט וצוותו:
http://youtu.be/PyMLx2mv1Qg
קטע מסרט שמתאר את ההגעה למרכז הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/ngzofL07FPQ
יומן המסע שלו מתעד את מסעם של סקוט וצוותו:
https://youtu.be/ZACkCPQJ4mw
אנשי מדע וחוקרים מתארים את חשיבות מסעו של סקוט:
http://youtu.be/jnpfZAbsOdE
על רצונו להשיג גם הישגים מדעיים:
http://youtu.be/hcJ850gJdNc
ותמונות ושיר לזכרו של סקוט:
http://youtu.be/-tiw7q9Un9U
