שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם המעיים ומה קורה בהם?
מעיים (Intestinal) הם האיברים בגוף שתפקידם לספק חומרים מזינים לגופנו, לפרק את האוכל, לסייע לספיגתו בדם ודרכו בגוף ואחראים גם לתהליך הוצאת הפסולת שנותרה מהמזון, אל מחוץ לגוף.
המעי הדק, שמצוי בחלק העליון של הבטן, אחראי על ספיגת המזון ופירוקו כדי לספק מזון הדרוש לגוף.
המעי הגס נמצא בחלקה התחתון של הבטן. הוא מחובר לאגן הירכיים שלנו ואחראי על היפטרות מהפסולת שנותרה מהמזון שאכלנו. במעי זה יש הרבה חיידקים בריאים, המסייעים לבריאות הגוף.
שמירה על מגוון של סוגי החיידקים במעיים שלנו למסייעת לבריאותנו. תזונה מאוזנת ונכונה מסייעת בכך.
כי פחות עיבוד כמו טיגון או צלייה ויותר אכילה של סיבים ומזון מאודה או לא מבושל, כל אלה מעודדים גיוון של חיידקים בגופנו, גיוון שהוא טוב מאוד ואפילו מעולה למיקרוביום, כלומר למערכת העיכול העשירה שבמעיים.
חוץ מיוגורט, לפחות כזה שאינו משופע בסוכר, גם מאכלים מותססים טובים לפרוביוטיקה. מאכלים כמו קימצ'י וכרוב כבוש, שהיוו דרך קדומה לשימור מזון בעידן שלפני המצאת המקרר, מעודדים ומחזקים את אוכלוסיית החיידקים הטובים שבמעיים.
הנה תפקיד המעיים בגוף וכיצד לסייע להם (עברית):
https://youtu.be/qFtb5vd1_TA
הצואה שיוצאת משם (עברית):
https://youtu.be/NHqT0X6exFE
החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות. לנו יש השפעה עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/1sISguPDlhY
על הכבד ומערכת העיכול שבגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/wbh3SjzydnQ
סיפורן של מחלות המעיים (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
והאם צריך לדאוג כשהצואה לא יוצאת כל יום? (מתורגם)
https://youtu.be/btQHSDrLlok
מהם החיידקים הידידותיים של הפרוביוטיקה?
בעשורים האחרונים הפכה הפרוביוטיקה (Probiotics) לאחד הנושאים המעניינים במדע. לפיה חיידקים מסוימים מסייעים לאיזון ולתפקוד משופר של אוכלוסיית החיידקים החיוניים למערכת העיכול.
פרוביוטיקה היא גישה ברפואה המעודדת צריכת תוספי מזון ומזון שבהם חיידקים ידידותיים לגוף.
החיידקים הידידותיים, הוא נושא העוסק בחיידקים שלא זו בלבד שאינם מזיקים לבני אדם, אלא מסייעים בכך שהם מסייעים לחיזוק מערכת החיסון האנושית.
מרבית החיידקים, מהמזיקים שבהם ועד לידידותיים, מצויים בגופנו בכל מקום. ועדיין - החיידקים הללו מרוכזים אצל האדם בעיקר במעיים.
ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים מעלה בגוף את הסיכון למחלות. במקביל מסייע הריכוז הגבוה של חיידקים ידידותיים, למערכת החיסון להילחם במחלות.
לשונית, מושג ה"פרו-ביוטיקה" הוא הלחם שבעברית פירושו 'בעד חיים'. ביוונית, התחילית 'פרו' פירושה 'בעד' ו'ביוטיקה' או 'ביו', שמשמעותה בלטינית 'חיים'. למעשה, זהו ההיפוך של הצירוף 'אנטיביוטיקה' שפירושו 'נגד חיים'.
אגב, המושגים הנוגדים הללו מקבלים משמעות נוספת מהעובדה המדעית שמה שפוגע במיוחד בחיידקי הפרוביוטיקה שלנו היא אנטיביוטיקה שאנו צורכים בעת מחלה, או מבשר בעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה.
#מוצרי מזון עם תוספת פרוביוטיקה
ברור שתעשיית הפרוביוטיקה די פורחת במקומות שונים בעולם, כולל בישראל. רבים יודעים לספר מניסיונם או מעידים על יעילות הפרוביוטיקה.
ישנם מספר חיידקים ידידותיים הנמכרים כתוספי מזון. כמה סוגים כאלו ניתן למצוא כיום במוצרי חלב מוחמצים, במיוחד יוגורט.
ועדיין, ישנם חוקרים, ביניהם ישראלים, המערערים על תעשיית זו וטוענים שהיא עלולה להזיק. מחקרים מראים שהנושא ראוי להיבחן לעומק ולא מעט מהם מטילים ספק ביעילות הבריאותית של הפרוביוטיקה.
כך או כך, בין מדע לשיווק יש פער והבדל משמעותיים. על אף העובדה שרבים המומחים שחלוקים לגבי האפקטיביות הבריאותית של תוספי מזון פרוביוטיים אלו, חל בשנים האחרונות גידול במכירת מוצרי חלב פרוביוטיים לציבור.
הנה הסבר על החיידקים הפרוביוטיים (עברית):
https://youtu.be/FohYorHrdVo
החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות ויש לנו השפעה עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/1sISguPDlhY
הזנה של חיידקים ידידותיים לבניינים (מתורגם):
http://youtu.be/A4fUu9OLUMA
כמוסות פרוביוטיות שמוצעות למכירה מכילות כל אחת 10 מיליארד חיידקים טובים ובריאים (עברית):
https://youtu.be/IwuYfccQZvY
ומחקרים שמסבירים שצריכת כדורים כאלה עם חיידקים פרוביוטיים היא כלל לא בריאה (עברית):
https://youtu.be/cZdb8D43-LM
האם גזים של כבשים ופרות פוגעים בכדור הארץ?
ישנם כמה גזי חממה שמחממים בהדרגה את כדור הארץ וגז המתאן הוא רק אחד מהגורמים להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים.
גז זה נוצר ברובו מריכוזי חיידקים בשדות אורז וביצות. מסתבר שפעילות חיידקים במעיים של עדרי הכבשים העצומים של ניו-זילנד ולמעשה בעולם כולו, מחמירים גם הם ובאופן דרמטי את הבעיה האקולוגית של הפגיעה באוזון.
הגזים שפולטים בעלי חיים מעלי גירה כאלה, כמו כבשים ופרות, בעיקר בנפיחות וגיהוקים, מכילים גם הם גז מתאן שפוגעים גם הוא בשכבת האוזון.
המתאן יוצר הרבה יותר נזק מהפחמן הדו חמצני. מדובר באחד הגורמים הקשים להתחממות כדור הארץ ואת הנזק של נפיחות העדרים בניו זילנד ואוסטרליה גילו רק אחרי שהמדענים מצאו שדווקא מעל ארצות אלה ייצר מעין חור באוזון.
הנה סרטון על גז המתאן שנוצר בחוות הבקר והנסיון לעצור את תרומתו להתחממות כדור הארץ:
http://youtu.be/V8QCDHAG9tk
וגורמים נוספים להתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/DDJUYXN34gM
מי היה רולנד הפלצן?
רולנד הפלצן (Roland the Farter), קראתם נכון, הוא דמות היסטורית אמיתית לגמרי מימי הביניים. האיש היה ליצן חצר שכיכב במאה ה-12 בחצרו של המלך האנגלי הנרי השני.
למה פלצן אתם שואלים?
רולנד הפרטר, הידוע גם בשם Roland le Fartere באנגלית עתיקה, נהג להופיע במופעים משעשעים עבור המלך ומכובדי החצר בפליטת פלוצים ששיעשעו אותם מאוד.
הוא אף קיבל לשם כך תלבושת עור שהוכנה בשבילו, שחוברו אליה פעמונים. כדי להעצים את האפקט הקומי של הפלוצים המשעשעים שלו, הוא נהג ללבוש את החליפה המצלצלת בהופעותיו.
מי שהתפרסם בכישרונו הייחודי לפלוט גזים אמנותיים קיבל את התואר "פלטוליסט" או "פרטור" בצרפתית. פלצן, אבל מצטיין ובעל יכולות אמנותיות.
על עלילותיו הריחניות של רולנד למדו ההיסטוריונים דרך מסמכים שונים, כרוניקות וכתבי יד מתקופתו.
רולנד היה כל כך מוצלח בפלוצים שלו, עד שכפרס על ההופעה המפורסמת ביותר שלו, הוא קיבל מהמלך הנרי אחוזה במחוז סאפוק. היא עצמה הייתה ידועה במשך מאות שנים כ"אחוזת רולנד".
ההופעה שזיכתה אותו בפרס כה מכובד, שרק אצילים זכו לו באותה תקופה, התקיימה במהלך חגיגות חג המולד של 1178. הכרוניקן המלכותי רוג'ר מהובן דיווח שבמהלך המופע הוא ביצע, אל מול המלך וכל הקהל, תרגיל מופלא שהמציא ואותו כינה "קפיצה אחת, שריקה אחת ופלוץ לסיום" (בלטינית "Unum saltum et siffeltum et unum bumbulum").
התרגיל היה כל כך מצחיק שכל הנוכחים התפקעו מצחוק ואולי גם מהגזים... בעוד המלך מגזים (...) במתנה שלו לרולנד.
אגב, אם הכשרון המיוחד של רולנד נתפס בתקופתנו כגס מדי, שווה לדעת שגזים נחשבו בימי הביניים כבידור לכל דבר. לא פעם ליצנים נהגו לפלוט נפיחות, כמו שליצנים בימינו מגהקים לא פעם, או משהקים לצחוק הקהל. המקצועיים שביניהם הפליאו בשליטה שלהם על תנועת המעיים והגז שלהם.
תהילתו של רולנד כ"פלטוליסט", פלצן מקצועי, שרדה לאורך מאות שנים. עד ימינו הוא זכור כאחד מהליצנים המפורסמים של תקופת ימי הביניים ובעצם גם בהיסטוריה.
ואגב, העניין עם פלצנים וירטואוזים הוא עתיק מאוד. כבר במאה ה-4 לספירה כתב הפילוסוף והוגה הדעות המפורסם אוגיסטינוס הקדוש על אמן רחוב אנגלי בו נתקל. "האיש שולט שליטה מוחלטת על פעילות המעיים שלו, מוציא אוויר על פי רצונו הוראה ומייצר מעין זימרה באחוריו".
הנה קיצור תולדותיו של רולנד הפלצן:
https://youtu.be/-EHYolfmr88
ושיחה על האיש והאגדה:
https://youtu.be/-VifUx3hSUI
איך פועלת מערכת העיכול?
מערכת העיכול (Digestive System) נועדה לפרק את המזון שאנו אוכלים, לחלקים זעירים מאוד. יש בגופנו חומרים שמסייעים בעיכול המזון מה שאומר שהאוכל שאנו אוכלים מתעכל בגופנו וכך יכול הדם להעביר חומרי הזנה אל כל חלקי הגוף.
מערכת העיכול משמשת כחלק מחילוף החומרים בגוף, המטבוליזם. חילוף החומרים נועד כדי לצבור אנרגיה בגוף ולהזין אותו.
חלקה העיקרי של מערכת העיכול הוא צינור ארוך, תעלת המזון, העובר מהפה ומגיע עד לחלחולת. שרירים המצויים לאורכה של תעלת המזון הזו הם שדוחפים את המזון דרכה.
כך עובר המזון שלעסנו, מהפה בתהליך הבליעה, דרך הוושט ועד אל הקיבה. כאן מפרקת מערכת העיכול את המזון, בעזרת חומצות הקיבה ואנזימים שיש בה. בתהליך שנמשך בין שעתיים לארבע שעות, המזון הופך לנוזלי. מכאן הוא עובר דרך שלושת חלקיו של המעי הדק, הארוך והמפותל: התריסריון, שהוא החלק העליון של המעי הדק, המעי הריק והמעי הכרוך.
עתה מפרקים את חלקי המזון, מיצי העיכול מכיס המרה ומהלבלב. דרך סיסים דמויי אצבעות זעירות, המרפדים מבפנים את דפנות המעי הדק, מסוננים חלקיקי מזון זעירים, היישר אל תוך הדם. למעשה, מדובר במולקולות שהגוף מסוגל לספוג ולהעביר החוצה ממערכת העיכול לדם, אל הכבד וממנו לשאר חלקי הגוף.
המזון הלא מעוכל, לעומתם, מופרש כצואה, מהמעי הגס ומהגוף, דרך פי הטבעת, בצורה של צואה.
הנה סרטון מעולה של כל תהליך העיכול (עברית):
https://youtu.be/96tzpV71Bho
כך פועלים הכבד ומערכת העיכול שבגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/wbh3SjzydnQ
הכל מתחיל מהלעיסה, שהיא לא תמיד קלה או מהירה כי הבליעה עצמה לוקחת זמן (עברית):
https://youtu.be/HwD_dpBkEqc
הסבר בעברית:
https://youtu.be/NSn7b-zUBbA
תהליך העיכול הוא גם מעייף (עברית):
https://youtu.be/K7WSG5SRMPM
סיפורן של מחלות מעיים מעיקות (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
ובאווירה אופטימית יותר - סרטון משעשע על מערכת העיכול (עברית):
http://youtu.be/Pzb6F0SVOKg
מהי נפיחה?
הנפיחה (Fart), שיש המכנים אותה במילה הגרמנית "פְלוֹץ" או במילה התנ"כית נאד, היא פליטה של גזים מפי הטבעת. הנפיחה היא תוצאה של פעולת מערכת העיכול, לרוב בשל אכילת מאכלים מסוימים או אכילה מהירה מדי.
מבחינת נימוס, נפיחה בציבור אינה מנומסת ונהוג לצאת לשירותים ולשחררה. מבחינה בריאותית, כליאת הגזים בבטן עלולה להכאיב והימנעות משחרור של הנפיחה, אינה מומלצת באופן קבוע. מחקרים מראים שהנפיחות טובות לבריאות.. אבל בבקשה, לא ליד החבר'ה!
הנה הסבר על מקורו של הגז היוצא מגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/GTvnjaUU6Xk?t=6s
הצד הבריאותי של הנפיחות או הפלוצים שטובים לבריאות (עברית):
http://youtu.be/LObj7GTgwY8
יש אנשים שהגזים שלהם נובעים מתסמונת מעי רגיז - אל תקשו עליהם (עברית):
https://youtu.be/5JCI4XYowjw
ליצן שהחליט לצלם תגובות של אנשים:
http://youtu.be/996K9evzK10
פלוצים מוסיקליים בתחרות כשרונות טלוויזיונית:
https://youtu.be/XCJ1YgUCf0c
ובחיוך - סוגי נפיחות:
https://youtu.be/C8NU5nLxqBI
מעיים (Intestinal) הם האיברים בגוף שתפקידם לספק חומרים מזינים לגופנו, לפרק את האוכל, לסייע לספיגתו בדם ודרכו בגוף ואחראים גם לתהליך הוצאת הפסולת שנותרה מהמזון, אל מחוץ לגוף.
המעי הדק, שמצוי בחלק העליון של הבטן, אחראי על ספיגת המזון ופירוקו כדי לספק מזון הדרוש לגוף.
המעי הגס נמצא בחלקה התחתון של הבטן. הוא מחובר לאגן הירכיים שלנו ואחראי על היפטרות מהפסולת שנותרה מהמזון שאכלנו. במעי זה יש הרבה חיידקים בריאים, המסייעים לבריאות הגוף.
שמירה על מגוון של סוגי החיידקים במעיים שלנו למסייעת לבריאותנו. תזונה מאוזנת ונכונה מסייעת בכך.
כי פחות עיבוד כמו טיגון או צלייה ויותר אכילה של סיבים ומזון מאודה או לא מבושל, כל אלה מעודדים גיוון של חיידקים בגופנו, גיוון שהוא טוב מאוד ואפילו מעולה למיקרוביום, כלומר למערכת העיכול העשירה שבמעיים.
חוץ מיוגורט, לפחות כזה שאינו משופע בסוכר, גם מאכלים מותססים טובים לפרוביוטיקה. מאכלים כמו קימצ'י וכרוב כבוש, שהיוו דרך קדומה לשימור מזון בעידן שלפני המצאת המקרר, מעודדים ומחזקים את אוכלוסיית החיידקים הטובים שבמעיים.
הנה תפקיד המעיים בגוף וכיצד לסייע להם (עברית):
https://youtu.be/qFtb5vd1_TA
הצואה שיוצאת משם (עברית):
https://youtu.be/NHqT0X6exFE
החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות. לנו יש השפעה עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/1sISguPDlhY
על הכבד ומערכת העיכול שבגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/wbh3SjzydnQ
סיפורן של מחלות המעיים (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
והאם צריך לדאוג כשהצואה לא יוצאת כל יום? (מתורגם)
https://youtu.be/btQHSDrLlok
בעשורים האחרונים הפכה הפרוביוטיקה (Probiotics) לאחד הנושאים המעניינים במדע. לפיה חיידקים מסוימים מסייעים לאיזון ולתפקוד משופר של אוכלוסיית החיידקים החיוניים למערכת העיכול.
פרוביוטיקה היא גישה ברפואה המעודדת צריכת תוספי מזון ומזון שבהם חיידקים ידידותיים לגוף.
החיידקים הידידותיים, הוא נושא העוסק בחיידקים שלא זו בלבד שאינם מזיקים לבני אדם, אלא מסייעים בכך שהם מסייעים לחיזוק מערכת החיסון האנושית.
מרבית החיידקים, מהמזיקים שבהם ועד לידידותיים, מצויים בגופנו בכל מקום. ועדיין - החיידקים הללו מרוכזים אצל האדם בעיקר במעיים.
ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים מעלה בגוף את הסיכון למחלות. במקביל מסייע הריכוז הגבוה של חיידקים ידידותיים, למערכת החיסון להילחם במחלות.
לשונית, מושג ה"פרו-ביוטיקה" הוא הלחם שבעברית פירושו 'בעד חיים'. ביוונית, התחילית 'פרו' פירושה 'בעד' ו'ביוטיקה' או 'ביו', שמשמעותה בלטינית 'חיים'. למעשה, זהו ההיפוך של הצירוף 'אנטיביוטיקה' שפירושו 'נגד חיים'.
אגב, המושגים הנוגדים הללו מקבלים משמעות נוספת מהעובדה המדעית שמה שפוגע במיוחד בחיידקי הפרוביוטיקה שלנו היא אנטיביוטיקה שאנו צורכים בעת מחלה, או מבשר בעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה.
#מוצרי מזון עם תוספת פרוביוטיקה
ברור שתעשיית הפרוביוטיקה די פורחת במקומות שונים בעולם, כולל בישראל. רבים יודעים לספר מניסיונם או מעידים על יעילות הפרוביוטיקה.
ישנם מספר חיידקים ידידותיים הנמכרים כתוספי מזון. כמה סוגים כאלו ניתן למצוא כיום במוצרי חלב מוחמצים, במיוחד יוגורט.
ועדיין, ישנם חוקרים, ביניהם ישראלים, המערערים על תעשיית זו וטוענים שהיא עלולה להזיק. מחקרים מראים שהנושא ראוי להיבחן לעומק ולא מעט מהם מטילים ספק ביעילות הבריאותית של הפרוביוטיקה.
כך או כך, בין מדע לשיווק יש פער והבדל משמעותיים. על אף העובדה שרבים המומחים שחלוקים לגבי האפקטיביות הבריאותית של תוספי מזון פרוביוטיים אלו, חל בשנים האחרונות גידול במכירת מוצרי חלב פרוביוטיים לציבור.
הנה הסבר על החיידקים הפרוביוטיים (עברית):
https://youtu.be/FohYorHrdVo
החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות ויש לנו השפעה עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/1sISguPDlhY
הזנה של חיידקים ידידותיים לבניינים (מתורגם):
http://youtu.be/A4fUu9OLUMA
כמוסות פרוביוטיות שמוצעות למכירה מכילות כל אחת 10 מיליארד חיידקים טובים ובריאים (עברית):
https://youtu.be/IwuYfccQZvY
ומחקרים שמסבירים שצריכת כדורים כאלה עם חיידקים פרוביוטיים היא כלל לא בריאה (עברית):
https://youtu.be/cZdb8D43-LM
ישנם כמה גזי חממה שמחממים בהדרגה את כדור הארץ וגז המתאן הוא רק אחד מהגורמים להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים.
גז זה נוצר ברובו מריכוזי חיידקים בשדות אורז וביצות. מסתבר שפעילות חיידקים במעיים של עדרי הכבשים העצומים של ניו-זילנד ולמעשה בעולם כולו, מחמירים גם הם ובאופן דרמטי את הבעיה האקולוגית של הפגיעה באוזון.
הגזים שפולטים בעלי חיים מעלי גירה כאלה, כמו כבשים ופרות, בעיקר בנפיחות וגיהוקים, מכילים גם הם גז מתאן שפוגעים גם הוא בשכבת האוזון.
המתאן יוצר הרבה יותר נזק מהפחמן הדו חמצני. מדובר באחד הגורמים הקשים להתחממות כדור הארץ ואת הנזק של נפיחות העדרים בניו זילנד ואוסטרליה גילו רק אחרי שהמדענים מצאו שדווקא מעל ארצות אלה ייצר מעין חור באוזון.
הנה סרטון על גז המתאן שנוצר בחוות הבקר והנסיון לעצור את תרומתו להתחממות כדור הארץ:
http://youtu.be/V8QCDHAG9tk
וגורמים נוספים להתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/DDJUYXN34gM
רולנד הפלצן (Roland the Farter), קראתם נכון, הוא דמות היסטורית אמיתית לגמרי מימי הביניים. האיש היה ליצן חצר שכיכב במאה ה-12 בחצרו של המלך האנגלי הנרי השני.
למה פלצן אתם שואלים?
רולנד הפרטר, הידוע גם בשם Roland le Fartere באנגלית עתיקה, נהג להופיע במופעים משעשעים עבור המלך ומכובדי החצר בפליטת פלוצים ששיעשעו אותם מאוד.
הוא אף קיבל לשם כך תלבושת עור שהוכנה בשבילו, שחוברו אליה פעמונים. כדי להעצים את האפקט הקומי של הפלוצים המשעשעים שלו, הוא נהג ללבוש את החליפה המצלצלת בהופעותיו.
מי שהתפרסם בכישרונו הייחודי לפלוט גזים אמנותיים קיבל את התואר "פלטוליסט" או "פרטור" בצרפתית. פלצן, אבל מצטיין ובעל יכולות אמנותיות.
על עלילותיו הריחניות של רולנד למדו ההיסטוריונים דרך מסמכים שונים, כרוניקות וכתבי יד מתקופתו.
רולנד היה כל כך מוצלח בפלוצים שלו, עד שכפרס על ההופעה המפורסמת ביותר שלו, הוא קיבל מהמלך הנרי אחוזה במחוז סאפוק. היא עצמה הייתה ידועה במשך מאות שנים כ"אחוזת רולנד".
ההופעה שזיכתה אותו בפרס כה מכובד, שרק אצילים זכו לו באותה תקופה, התקיימה במהלך חגיגות חג המולד של 1178. הכרוניקן המלכותי רוג'ר מהובן דיווח שבמהלך המופע הוא ביצע, אל מול המלך וכל הקהל, תרגיל מופלא שהמציא ואותו כינה "קפיצה אחת, שריקה אחת ופלוץ לסיום" (בלטינית "Unum saltum et siffeltum et unum bumbulum").
התרגיל היה כל כך מצחיק שכל הנוכחים התפקעו מצחוק ואולי גם מהגזים... בעוד המלך מגזים (...) במתנה שלו לרולנד.
אגב, אם הכשרון המיוחד של רולנד נתפס בתקופתנו כגס מדי, שווה לדעת שגזים נחשבו בימי הביניים כבידור לכל דבר. לא פעם ליצנים נהגו לפלוט נפיחות, כמו שליצנים בימינו מגהקים לא פעם, או משהקים לצחוק הקהל. המקצועיים שביניהם הפליאו בשליטה שלהם על תנועת המעיים והגז שלהם.
תהילתו של רולנד כ"פלטוליסט", פלצן מקצועי, שרדה לאורך מאות שנים. עד ימינו הוא זכור כאחד מהליצנים המפורסמים של תקופת ימי הביניים ובעצם גם בהיסטוריה.
ואגב, העניין עם פלצנים וירטואוזים הוא עתיק מאוד. כבר במאה ה-4 לספירה כתב הפילוסוף והוגה הדעות המפורסם אוגיסטינוס הקדוש על אמן רחוב אנגלי בו נתקל. "האיש שולט שליטה מוחלטת על פעילות המעיים שלו, מוציא אוויר על פי רצונו הוראה ומייצר מעין זימרה באחוריו".
הנה קיצור תולדותיו של רולנד הפלצן:
https://youtu.be/-EHYolfmr88
ושיחה על האיש והאגדה:
https://youtu.be/-VifUx3hSUI
מעיים
מערכת העיכול (Digestive System) נועדה לפרק את המזון שאנו אוכלים, לחלקים זעירים מאוד. יש בגופנו חומרים שמסייעים בעיכול המזון מה שאומר שהאוכל שאנו אוכלים מתעכל בגופנו וכך יכול הדם להעביר חומרי הזנה אל כל חלקי הגוף.
מערכת העיכול משמשת כחלק מחילוף החומרים בגוף, המטבוליזם. חילוף החומרים נועד כדי לצבור אנרגיה בגוף ולהזין אותו.
חלקה העיקרי של מערכת העיכול הוא צינור ארוך, תעלת המזון, העובר מהפה ומגיע עד לחלחולת. שרירים המצויים לאורכה של תעלת המזון הזו הם שדוחפים את המזון דרכה.
כך עובר המזון שלעסנו, מהפה בתהליך הבליעה, דרך הוושט ועד אל הקיבה. כאן מפרקת מערכת העיכול את המזון, בעזרת חומצות הקיבה ואנזימים שיש בה. בתהליך שנמשך בין שעתיים לארבע שעות, המזון הופך לנוזלי. מכאן הוא עובר דרך שלושת חלקיו של המעי הדק, הארוך והמפותל: התריסריון, שהוא החלק העליון של המעי הדק, המעי הריק והמעי הכרוך.
עתה מפרקים את חלקי המזון, מיצי העיכול מכיס המרה ומהלבלב. דרך סיסים דמויי אצבעות זעירות, המרפדים מבפנים את דפנות המעי הדק, מסוננים חלקיקי מזון זעירים, היישר אל תוך הדם. למעשה, מדובר במולקולות שהגוף מסוגל לספוג ולהעביר החוצה ממערכת העיכול לדם, אל הכבד וממנו לשאר חלקי הגוף.
המזון הלא מעוכל, לעומתם, מופרש כצואה, מהמעי הגס ומהגוף, דרך פי הטבעת, בצורה של צואה.
הנה סרטון מעולה של כל תהליך העיכול (עברית):
https://youtu.be/96tzpV71Bho
כך פועלים הכבד ומערכת העיכול שבגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/wbh3SjzydnQ
הכל מתחיל מהלעיסה, שהיא לא תמיד קלה או מהירה כי הבליעה עצמה לוקחת זמן (עברית):
https://youtu.be/HwD_dpBkEqc
הסבר בעברית:
https://youtu.be/NSn7b-zUBbA
תהליך העיכול הוא גם מעייף (עברית):
https://youtu.be/K7WSG5SRMPM
סיפורן של מחלות מעיים מעיקות (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
ובאווירה אופטימית יותר - סרטון משעשע על מערכת העיכול (עברית):
http://youtu.be/Pzb6F0SVOKg
הנפיחה (Fart), שיש המכנים אותה במילה הגרמנית "פְלוֹץ" או במילה התנ"כית נאד, היא פליטה של גזים מפי הטבעת. הנפיחה היא תוצאה של פעולת מערכת העיכול, לרוב בשל אכילת מאכלים מסוימים או אכילה מהירה מדי.
מבחינת נימוס, נפיחה בציבור אינה מנומסת ונהוג לצאת לשירותים ולשחררה. מבחינה בריאותית, כליאת הגזים בבטן עלולה להכאיב והימנעות משחרור של הנפיחה, אינה מומלצת באופן קבוע. מחקרים מראים שהנפיחות טובות לבריאות.. אבל בבקשה, לא ליד החבר'ה!
הנה הסבר על מקורו של הגז היוצא מגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/GTvnjaUU6Xk?t=6s
הצד הבריאותי של הנפיחות או הפלוצים שטובים לבריאות (עברית):
http://youtu.be/LObj7GTgwY8
יש אנשים שהגזים שלהם נובעים מתסמונת מעי רגיז - אל תקשו עליהם (עברית):
https://youtu.be/5JCI4XYowjw
ליצן שהחליט לצלם תגובות של אנשים:
http://youtu.be/996K9evzK10
פלוצים מוסיקליים בתחרות כשרונות טלוויזיונית:
https://youtu.be/XCJ1YgUCf0c
ובחיוך - סוגי נפיחות:
https://youtu.be/C8NU5nLxqBI
