שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מערכת התגמול שהכרחית להישרדות אבל גם מסוכנת?
מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.
המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.
אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?
הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.
מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).
כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".
הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".
התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.
מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.
העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.
לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.
היש טוב מזה?
כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".
הנה מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
מהו הדופמין שאחראי על העונג ומתאתגר אותנו?
הדופמין (dopamine) הוא האחראי במוחנו לקידום רגשות העונג. הוא המוליך העצבי, המולקולה, או החומר הכימי שאחראי על העונג במוחנו.
כן, הדופמין הוא החומר שגורם לנו לקום מלאי מוטיבציה, להשתוקק לדברים ולעשות אותם, להעז בחיים ובעצם - ליהנות מהם.
לעיתים מכנים אותו "אינסטינקט החיים", או באנגלית life instinct substance. יש לו שלל תפקידים במערכת העצבים והשפעה רבה על ההתנהגות, החשיבה ועל הפעילות התנועתית שלנו.
אם לא היינו ציידי דופמין כל כך אדוקים, כנראה שחיינו היו כשל זומבים. היינו אדישים, איטיים, חסרי מעוף, התרגשות, התלהבות ורצון להתנסות בדברים מסעירים ובחוויות חדשות. התיאור הזה מוכר לכם? - הוא מאפיין את מי שמבלים יותר מדי מול מסכים ופחות מדי בעולם המיתי, בשמש, מול בני אדם אמיתיים. התנתקו קצת מהמסך, גם של הטלפון, צאו החוצה, טיילו ופגשו חברים!
הדופמין הוא נוירו טרנסמיטר שאחראי לכך שאנו כל כך זקוקים לריגושים. מסרטי אימה ועד ספורט אתגרי, מחקר הסביבה שלנו, נסיעות בעולם לטיולים, יצירת קשרים ונטילת אתגרים ומשימות על עצמו - החיפוש אחרי התרגשות וריגושים נובע מהצורך שלנו בדופמין.
חולי פרקינסון, למשל, סובלים ממחסור בדופמין, מה שמקשה מאד. גם מי שסובלים מסכיזופרניה.
אגב, כל מה שנאמר למעלה לא אומר כמובן שכולנו זקוקים לכמות זהה של דופאמין. יש כאלה שזקוקים ליותר ויש אחרים שצריכים הרבה פחות. אבל כל אחד זקוק לפחות למעט דופמין, כי אחרת הוא אולי זז ומתנועע, אבל בפראפרזה על הפרסומת השנונה ההיא, בלי הדופאמין "הוא לא באמת חי"...
מה זה דופמין?
https://youtu.be/NUNorglHg1U
אם שאלתם את עצמכם מה מנחם באוכל המנחם אז הדופמין הוא חלק משמעותי בנחמה והעונג הללו (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
גם המוסיקה היא פצצת דופמין ולא רק לאדם (עברית):
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
כך ניתן להגדיל את כמות הדופמין במוחנו:
https://youtu.be/lB3hj2-SlB4
ויש גם מאכלים שמגדילים את הדופמין:
https://youtu.be/0bsaf7RW_6M
מהו סם האושר הטבעי אנדורפין?
אנדורפין (Endorphin), או אנדורפינים הוא שמם של משככי הכאב הטבעיים שהגוף מייצר.
אבל לא מדובר רק בשיכוך כאבים. האנדורפין נחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי ומשככים כאב, אך גם משפרים את מצב הרוח ויוצרים לנו הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.
האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם תפקיד במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת, אחרי שאנו שוהים בחוץ לטיול, פיקניק וכדומה וכשעוסקים בפעילות מינית.
כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין האנושי ובעצם של כל המינים בטבע.
בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.
נחזור לתפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולד והתפתח תחום הליצנות הרפואית, המשתמש בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.
כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.
אז האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות של בני אדם לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות ורצוי להימנע מהן, כמו סמים, אלכוהול ודומיהם. קראו על כך בתגית "התמכרות".
הנה האנדורפין:
https://youtu.be/lc_dILVgrD8
האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים (עברית):
https://youtu.be/3Gak7jUc-9s
והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
איך תשוקה הופכת להתמכרות?
התמכרות לסמים, לאלכוהול, לסוכר, לעישון או אפילו התמכרות לרשתות חברתיות והתמכרות לסמארטפון - הכל בענייני התמכרויות במוחנו עובר דרך מערכת התגמול שבמוחנו (Reward system) וההרגלים שהיא מטפחת.
מערכת התגמול, אחת המערכות הוותיקות במוח, התפתחה בשלב מוקדם מאוד של האבולוציה והמינים. באמצעותה דאגה הברירה הטבעית להעניק לבעלי חיים סיפוק והנאה מתפקודים בסיסיים כמו אכילה, שתייה ורבייה, תפקודים הכרחיים להישרדות הפרטים ובעצם המין כולו.
תשוקה במוח מתבטאת בהורמונים. המערכת הלימבית שלנו, מהמערכות הוותיקות במוח מבחינה אבולוציונית, היא שמייצרת את התשוקה. היא יושבת באזור ישן ונמוך יותר במוחנו ונכללים בה ההיפוקמפוס, ממנהלי הזיכרון במוחנו והאמיגדלה, שבין השאר מככבת בענייני פחד ויש גם את הקליפה הלימבית, קצינת ה"רגש" של המוח.
אז המערכת הלימבית מפרישה "הורמוני התמכרות" ורוצה את מספקי ההנאות שלה. היא רוצה להמשיך להפריש אנדורפינים, שנותנים לנו הרגשה של התעלות והיא לא תפסיק עד שתקבל את המנה.
חשוב לומר שאבולוציונית הקיום של האזור הזה במוח חשוב, כי הוא שמאפשר לנו הנאה ומחזיר אותנו לדברים שחשובים להישרדות, כמו אוכל, מין וכדומה.
האזור המוחי האחראי על השליטה העצמית הוא אזור שמבחינה אבולוציונית הוא צעיר יותר. הוא נקרא "הקליפה הקדם-מצחית" (Pre-frontal cortex) והוא זה שמנסה לעצור את מערכת התגמול מההתלהבות שלה לעוד.
ממקומו בקורטקס הקדמי של המוח שלנו, באזור המצח, הוא מונע מאיתנו להגזים ולפגוע בגופנו. לא סתם הוא נחשב לאחד ההישגים האחרונים של המוח האנושי. הוא אחראי בין השאר על יכולת השיפוט, הריכוז, הקשרים החברתיים וקבלת ההחלטות של בני אנוש.
אבל גם אצל בני אדם וגם אצל מינים רבים ההתמכרות מביאה לאובדן שליטה עצמית. מערכת התגמול משתלטת על הקליפה הקדם מצחית ובעצם על השליטה העצמית.
כך נמצא שקולטני העונג במוחם של עכברי ניסוי במעבדה, למשל, השתלטו וניצחו את השליטה העצמית שלהם. עכברי המעבדה התמכרו די מהר להנאה של דיווש על דוושה ממנה הם קיבלו גרייה חשמלית שהפיקה תחושת הנאה גדולה. די מהר הם הפסיקו לאכול ולישון והמשיכו לדווש עד מוות.
הנה השפעת הסמים על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
כך אנו מתמכרים גם לטלפון הנייד (עברית):
https://youtu.be/LEOEWLQv0HE
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
מהו הטעם המתוק ואיך משפיע הסוכר על המוח?
הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.
הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.
ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לסוכר להיות כל כך ממכר?
הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח שאחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה. גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.
גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא כמובן פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
מהי הסקרנות?
הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.
מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.
הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.
התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.
לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.
אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.
אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.
מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.
ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.
הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.
כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.
מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.
הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.
זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.
למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.
אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.
הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):
https://youtu.be/tbX6aMfPtEw
עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:
https://youtu.be/VOVmVMJEhg8
המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):
https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes
איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)
https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes
הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):
https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):
https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
למה אנו נהנים לראות פנים יפים?
היופי (Beauty) מרגש אותנו ואין בזה חדש. אנשים יפים מושכים מבטים וזה חברתי.
יופי משווק היטב. זה הבסיס לכל תעשיית הדוגמנות, לתופעת הפרזנטורים ולעולם המשפיענים של המדיה החברתית החדשה יותר. לכן מרבית המוכרות בקניונים ובחנויות הן נשים יפות ומצודדות.
גם עולם הפרסום יודע שנים ששימוש בפרצוף יפה מעלה את המכירות של מוצרים ושירותים מסחריים. כשאנחנו רואים אישה או גבר יפים ניצבים ליד מכונית או מוצר כלשהם, מתקשרות אצלנו תכונות האדם הזה לתכונות של המוצר ואנו מעוניינים יותר לרכוש אותו.
פרסומות הכוללות נשים יפות המקפצות על החוף מגדילות משמעותית את המכירות. לא פעם הוכח גם שנשים נאות המגייסות תרומות לצדקה, מקבלות תרומות גדולות יותר. הרצון להרשים אדם יפה הוא משמעותית יותר חזק מהצורך שלנו להרשים אנשים פחות יפים.
מילולית, אנו משתמשים במילים כמו במחמאות כמו "מסובבת ראשים" או במונחים כמו "מצודד", בהתייחס לאנשים הגורמים לאחרים לסובב את ראשם אחריהם או להביט בהם הצידה. באנגלית אומרים על מי שהם יפים שהם "מלאים ביופי", תרגום של Beautiful.
אמנם החכם באדם שלמה המלך, אמר ש"שקר החן והבל היופי" ולא מעט חכמים בשלל תרבויות יעצו לנו שלא להיגרר אחרי המראה החיצוני ולהעדיף את תוכו של אדם על יופיו.
אבל ניסויים מדעיים הראו שצפייה בפנים יפות יוצרת תחושת הנאה, הבאה לידי ביטוי בהפרשה של דופמין, שיש לה פוטנציאל להיות ממכרת. סריקות מוח מראות שמבט בפרצופים יפים מפעיל את העונג הממכר הזה, המשפיע ישירות על מערכת התגמול שבמוחנו.
כל אלו התגלו גם במעקב אחרי נסיינים שהתבוננו בתצלומים של כוכבי קולנוע מצודדים. באמיגדלה ובקליפת המוח האורביטופרונטלית שבמוחם נרשמה עליה מובהקת בפעילות העצבית.
מנותני שירות, פקידים ומנהלים ועד מפקדים בצבא ומרצים באוניברסיטה - כולם שותפים ללא משים ביצירת המציאות בה לאנשים יפים קל הרבה יותר.
אז קל יותר לאנשים יפים להשיג דברים, אבל האם המשיכה לאנשים יפים היא דבר מולד או שהוא נרכש?
במחקרים נמצא שהמשיכה ליופי טבועה בנו כבר מהלידה. תצפיות הראו שגם תינוקות בני שבוע מתבוננים יותר זמן בפנים ובפרצופים יפים, מאשר בשאינם יפים.
גם שוק העבודה נכנע ליופי. מסתבר שמבין מספר מועמדים למשרה, בעלי כישורים דומים, ייבחרו המועמדים היותר יפים. מעניין יותר הממצא המחקרי, ששכרם של עובדים יפים נוטה להיות גבוה מזה של הפחות יפים, העושים עבודה זהה.
הנה הסבר של המשיכה האנושית ליופי (מתורגם):
https://youtu.be/169N81xAffQ
גם אם הם קצת מאיימים עלינו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
בחיוך - מה קורה כשברקוני רואה בחורה יפה (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw
על המשיכה האנושית לאנשים יפים:
https://youtu.be/v8DdqocuQf0?long=yes
ואיך מוחנו מזהה בעצם יופי (מתורגם):
https://youtu.be/Wgt8QUHQjw8?long=yes
מהו אוכל מנחם ואת מי הוא מנחם?
אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.
פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.
כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.
אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.
בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."
דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".
לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."
במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.
אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...
ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.
הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!
https://youtu.be/Q2QCvORjBYk
ומה קורה כשהאוכל מנאכס דווקא? - הסצנה המפורסמת מצ'ארלי וחצי (עברית):
https://youtu.be/i0Sduu9TT74
מה קורה בגופנו כשאנו מנצחים?
כשאנו מצליחים במשהו או מנצחים מוחנו וגופנו מתאמים את תגובתם הטבעית להישג. אנו הופכים מדויקים מאד והרפלקסים שלנו מתחדדים ונעשים זריזים. אנו מרגישים בלתי מנוצחים.
מוחית, אנו זוכים בפרס הגדול, כשהדופאמין מאיץ את מרכז העונג של מוחנו. קולטני עונג שנקראים "אנדורפינים" מוחשים בגופנו ונלחמים אפילו בעייפות (זו הסיבה שלא פעם קשה להירדם אחרי ניצחון או לאחר השגת יעד שייחלנו לו).
האנדורפינים נותנים לנו הרגשה של התעלות. אנו מרגישים בהיי, כמו שאומרים הזקנים. טוב לנו!
וזה לא הכל. אדרנלין וטסטוסטרון נכנסים לזרם הדם שלנו. הם שומרים אותנו עירניים ומחישים את ההחלמה של חלקים בגוף שנפגעו. נשימתנו נעשית עמוקה וליבנו מתרחב ומזרים דם לאיברי גושךפנו השונים.
ניצחנו!
הנה סרטון שממחיש את הניצחון וההפסד ומה שהם גורמים לגופנו:
http://youtu.be/GCu8acirMEg
מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.
המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.
אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?
הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.
מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).
כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".
הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".
התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.
מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.
העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.
לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.
היש טוב מזה?
כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".
הנה מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
הדופמין (dopamine) הוא האחראי במוחנו לקידום רגשות העונג. הוא המוליך העצבי, המולקולה, או החומר הכימי שאחראי על העונג במוחנו.
כן, הדופמין הוא החומר שגורם לנו לקום מלאי מוטיבציה, להשתוקק לדברים ולעשות אותם, להעז בחיים ובעצם - ליהנות מהם.
לעיתים מכנים אותו "אינסטינקט החיים", או באנגלית life instinct substance. יש לו שלל תפקידים במערכת העצבים והשפעה רבה על ההתנהגות, החשיבה ועל הפעילות התנועתית שלנו.
אם לא היינו ציידי דופמין כל כך אדוקים, כנראה שחיינו היו כשל זומבים. היינו אדישים, איטיים, חסרי מעוף, התרגשות, התלהבות ורצון להתנסות בדברים מסעירים ובחוויות חדשות. התיאור הזה מוכר לכם? - הוא מאפיין את מי שמבלים יותר מדי מול מסכים ופחות מדי בעולם המיתי, בשמש, מול בני אדם אמיתיים. התנתקו קצת מהמסך, גם של הטלפון, צאו החוצה, טיילו ופגשו חברים!
הדופמין הוא נוירו טרנסמיטר שאחראי לכך שאנו כל כך זקוקים לריגושים. מסרטי אימה ועד ספורט אתגרי, מחקר הסביבה שלנו, נסיעות בעולם לטיולים, יצירת קשרים ונטילת אתגרים ומשימות על עצמו - החיפוש אחרי התרגשות וריגושים נובע מהצורך שלנו בדופמין.
חולי פרקינסון, למשל, סובלים ממחסור בדופמין, מה שמקשה מאד. גם מי שסובלים מסכיזופרניה.
אגב, כל מה שנאמר למעלה לא אומר כמובן שכולנו זקוקים לכמות זהה של דופאמין. יש כאלה שזקוקים ליותר ויש אחרים שצריכים הרבה פחות. אבל כל אחד זקוק לפחות למעט דופמין, כי אחרת הוא אולי זז ומתנועע, אבל בפראפרזה על הפרסומת השנונה ההיא, בלי הדופאמין "הוא לא באמת חי"...
מה זה דופמין?
https://youtu.be/NUNorglHg1U
אם שאלתם את עצמכם מה מנחם באוכל המנחם אז הדופמין הוא חלק משמעותי בנחמה והעונג הללו (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
גם המוסיקה היא פצצת דופמין ולא רק לאדם (עברית):
https://youtu.be/Cobq9IpEsTk
כך ניתן להגדיל את כמות הדופמין במוחנו:
https://youtu.be/lB3hj2-SlB4
ויש גם מאכלים שמגדילים את הדופמין:
https://youtu.be/0bsaf7RW_6M
אנדורפין (Endorphin), או אנדורפינים הוא שמם של משככי הכאב הטבעיים שהגוף מייצר.
אבל לא מדובר רק בשיכוך כאבים. האנדורפין נחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי ומשככים כאב, אך גם משפרים את מצב הרוח ויוצרים לנו הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.
האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם תפקיד במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת, אחרי שאנו שוהים בחוץ לטיול, פיקניק וכדומה וכשעוסקים בפעילות מינית.
כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין האנושי ובעצם של כל המינים בטבע.
בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.
נחזור לתפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולד והתפתח תחום הליצנות הרפואית, המשתמש בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.
כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.
אז האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות של בני אדם לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות ורצוי להימנע מהן, כמו סמים, אלכוהול ודומיהם. קראו על כך בתגית "התמכרות".
הנה האנדורפין:
https://youtu.be/lc_dILVgrD8
האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים (עברית):
https://youtu.be/3Gak7jUc-9s
והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
התמכרות לסמים, לאלכוהול, לסוכר, לעישון או אפילו התמכרות לרשתות חברתיות והתמכרות לסמארטפון - הכל בענייני התמכרויות במוחנו עובר דרך מערכת התגמול שבמוחנו (Reward system) וההרגלים שהיא מטפחת.
מערכת התגמול, אחת המערכות הוותיקות במוח, התפתחה בשלב מוקדם מאוד של האבולוציה והמינים. באמצעותה דאגה הברירה הטבעית להעניק לבעלי חיים סיפוק והנאה מתפקודים בסיסיים כמו אכילה, שתייה ורבייה, תפקודים הכרחיים להישרדות הפרטים ובעצם המין כולו.
תשוקה במוח מתבטאת בהורמונים. המערכת הלימבית שלנו, מהמערכות הוותיקות במוח מבחינה אבולוציונית, היא שמייצרת את התשוקה. היא יושבת באזור ישן ונמוך יותר במוחנו ונכללים בה ההיפוקמפוס, ממנהלי הזיכרון במוחנו והאמיגדלה, שבין השאר מככבת בענייני פחד ויש גם את הקליפה הלימבית, קצינת ה"רגש" של המוח.
אז המערכת הלימבית מפרישה "הורמוני התמכרות" ורוצה את מספקי ההנאות שלה. היא רוצה להמשיך להפריש אנדורפינים, שנותנים לנו הרגשה של התעלות והיא לא תפסיק עד שתקבל את המנה.
חשוב לומר שאבולוציונית הקיום של האזור הזה במוח חשוב, כי הוא שמאפשר לנו הנאה ומחזיר אותנו לדברים שחשובים להישרדות, כמו אוכל, מין וכדומה.
האזור המוחי האחראי על השליטה העצמית הוא אזור שמבחינה אבולוציונית הוא צעיר יותר. הוא נקרא "הקליפה הקדם-מצחית" (Pre-frontal cortex) והוא זה שמנסה לעצור את מערכת התגמול מההתלהבות שלה לעוד.
ממקומו בקורטקס הקדמי של המוח שלנו, באזור המצח, הוא מונע מאיתנו להגזים ולפגוע בגופנו. לא סתם הוא נחשב לאחד ההישגים האחרונים של המוח האנושי. הוא אחראי בין השאר על יכולת השיפוט, הריכוז, הקשרים החברתיים וקבלת ההחלטות של בני אנוש.
אבל גם אצל בני אדם וגם אצל מינים רבים ההתמכרות מביאה לאובדן שליטה עצמית. מערכת התגמול משתלטת על הקליפה הקדם מצחית ובעצם על השליטה העצמית.
כך נמצא שקולטני העונג במוחם של עכברי ניסוי במעבדה, למשל, השתלטו וניצחו את השליטה העצמית שלהם. עכברי המעבדה התמכרו די מהר להנאה של דיווש על דוושה ממנה הם קיבלו גרייה חשמלית שהפיקה תחושת הנאה גדולה. די מהר הם הפסיקו לאכול ולישון והמשיכו לדווש עד מוות.
הנה השפעת הסמים על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
כך אנו מתמכרים גם לטלפון הנייד (עברית):
https://youtu.be/LEOEWLQv0HE
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
מערכת התגמול
הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.
הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.
ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לסוכר להיות כל כך ממכר?
הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח שאחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה. גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.
גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא כמובן פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.
מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.
הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.
התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.
לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.
אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.
אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.
מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.
ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.
הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.
כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.
מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.
הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.
זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.
למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.
אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.
הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):
https://youtu.be/tbX6aMfPtEw
עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:
https://youtu.be/VOVmVMJEhg8
המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):
https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes
איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)
https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes
הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):
https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):
https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
היופי (Beauty) מרגש אותנו ואין בזה חדש. אנשים יפים מושכים מבטים וזה חברתי.
יופי משווק היטב. זה הבסיס לכל תעשיית הדוגמנות, לתופעת הפרזנטורים ולעולם המשפיענים של המדיה החברתית החדשה יותר. לכן מרבית המוכרות בקניונים ובחנויות הן נשים יפות ומצודדות.
גם עולם הפרסום יודע שנים ששימוש בפרצוף יפה מעלה את המכירות של מוצרים ושירותים מסחריים. כשאנחנו רואים אישה או גבר יפים ניצבים ליד מכונית או מוצר כלשהם, מתקשרות אצלנו תכונות האדם הזה לתכונות של המוצר ואנו מעוניינים יותר לרכוש אותו.
פרסומות הכוללות נשים יפות המקפצות על החוף מגדילות משמעותית את המכירות. לא פעם הוכח גם שנשים נאות המגייסות תרומות לצדקה, מקבלות תרומות גדולות יותר. הרצון להרשים אדם יפה הוא משמעותית יותר חזק מהצורך שלנו להרשים אנשים פחות יפים.
מילולית, אנו משתמשים במילים כמו במחמאות כמו "מסובבת ראשים" או במונחים כמו "מצודד", בהתייחס לאנשים הגורמים לאחרים לסובב את ראשם אחריהם או להביט בהם הצידה. באנגלית אומרים על מי שהם יפים שהם "מלאים ביופי", תרגום של Beautiful.
אמנם החכם באדם שלמה המלך, אמר ש"שקר החן והבל היופי" ולא מעט חכמים בשלל תרבויות יעצו לנו שלא להיגרר אחרי המראה החיצוני ולהעדיף את תוכו של אדם על יופיו.
אבל ניסויים מדעיים הראו שצפייה בפנים יפות יוצרת תחושת הנאה, הבאה לידי ביטוי בהפרשה של דופמין, שיש לה פוטנציאל להיות ממכרת. סריקות מוח מראות שמבט בפרצופים יפים מפעיל את העונג הממכר הזה, המשפיע ישירות על מערכת התגמול שבמוחנו.
כל אלו התגלו גם במעקב אחרי נסיינים שהתבוננו בתצלומים של כוכבי קולנוע מצודדים. באמיגדלה ובקליפת המוח האורביטופרונטלית שבמוחם נרשמה עליה מובהקת בפעילות העצבית.
מנותני שירות, פקידים ומנהלים ועד מפקדים בצבא ומרצים באוניברסיטה - כולם שותפים ללא משים ביצירת המציאות בה לאנשים יפים קל הרבה יותר.
אז קל יותר לאנשים יפים להשיג דברים, אבל האם המשיכה לאנשים יפים היא דבר מולד או שהוא נרכש?
במחקרים נמצא שהמשיכה ליופי טבועה בנו כבר מהלידה. תצפיות הראו שגם תינוקות בני שבוע מתבוננים יותר זמן בפנים ובפרצופים יפים, מאשר בשאינם יפים.
גם שוק העבודה נכנע ליופי. מסתבר שמבין מספר מועמדים למשרה, בעלי כישורים דומים, ייבחרו המועמדים היותר יפים. מעניין יותר הממצא המחקרי, ששכרם של עובדים יפים נוטה להיות גבוה מזה של הפחות יפים, העושים עבודה זהה.
הנה הסבר של המשיכה האנושית ליופי (מתורגם):
https://youtu.be/169N81xAffQ
גם אם הם קצת מאיימים עלינו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
בחיוך - מה קורה כשברקוני רואה בחורה יפה (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw
על המשיכה האנושית לאנשים יפים:
https://youtu.be/v8DdqocuQf0?long=yes
ואיך מוחנו מזהה בעצם יופי (מתורגם):
https://youtu.be/Wgt8QUHQjw8?long=yes
אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.
פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.
כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.
אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.
בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."
דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".
לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."
במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.
אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...
ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.
הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!
https://youtu.be/Q2QCvORjBYk
ומה קורה כשהאוכל מנאכס דווקא? - הסצנה המפורסמת מצ'ארלי וחצי (עברית):
https://youtu.be/i0Sduu9TT74
כשאנו מצליחים במשהו או מנצחים מוחנו וגופנו מתאמים את תגובתם הטבעית להישג. אנו הופכים מדויקים מאד והרפלקסים שלנו מתחדדים ונעשים זריזים. אנו מרגישים בלתי מנוצחים.
מוחית, אנו זוכים בפרס הגדול, כשהדופאמין מאיץ את מרכז העונג של מוחנו. קולטני עונג שנקראים "אנדורפינים" מוחשים בגופנו ונלחמים אפילו בעייפות (זו הסיבה שלא פעם קשה להירדם אחרי ניצחון או לאחר השגת יעד שייחלנו לו).
האנדורפינים נותנים לנו הרגשה של התעלות. אנו מרגישים בהיי, כמו שאומרים הזקנים. טוב לנו!
וזה לא הכל. אדרנלין וטסטוסטרון נכנסים לזרם הדם שלנו. הם שומרים אותנו עירניים ומחישים את ההחלמה של חלקים בגוף שנפגעו. נשימתנו נעשית עמוקה וליבנו מתרחב ומזרים דם לאיברי גושךפנו השונים.
ניצחנו!
הנה סרטון שממחיש את הניצחון וההפסד ומה שהם גורמים לגופנו:
http://youtu.be/GCu8acirMEg
מדוע בני אדם מתנשקים ומה זה נותן לנו?
הנשיקות נולדו עוד בפרהיסטוריה ונראה שהמקור שלהן הוא עתיק הרבה יותר. לידתן של הנשיקות הייתה ככל הנראה עוד כשהיינו קופים. כן, הנשיקות הגיעו אלינו בני האדם עוד מהעידן הקופי שלנו.
אצל הקופים והציפורים, למשל, היו הנשיקות דרך להעביר מזון לעוס מאחד לשני, מאם לבנה או מציפור לגוזלים. עד לפני האוכל המתועש היו נשים לועסות מזון קשה לפעוטות.
אבל המין האנושי הפך את הנשיקות גם לדרך של הבעת חיבה וקרבה בין גבר לאישה. יש תיאוריה של חוקרים שטוענים שאנשי המערות התנשקו כדי לזהות לפי טעם הרוק, אם הם מתאימים...
ההיסטוריה האנושית כבר אימצה את הנשיקה בין אוהבים. לפחות 3500 שנה מתועדות נשיקות רומנטיות באופן היסטורי בספר הודי עתיק שנכתב בשפה הספרותית הקדומה של ההודים שנקראה "סנסקריט".
משום כך הסברה היא שהנשיקה כנשיקה הומצאה בהודו. משם סבורים החוקרים שהרומאים הפיצו את מנהג הנשיקה ברחבי אירופה וצפון אפריקה. נשיקה על השפתיים כונתה אצלם "סביום".
כיום לפחות 90% מתרבויות העולם מתנשקות.
הנשיקה משחררת לנו שלל אנדורפינים, סוגי הורמונים כמו אדרנלין, דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין, שמייצרים בהתאמה תחושות של הנאה, עונג, ביטחון וקשר. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
הנשיקה יוצרת ומשקפת את הקרבה בין אנשים. זו הסיבה שיותר ויותר אנשים מתנשקים גם בלי קשר לרומנטיקה, אלא כאקט של ידידות.
קצת סטטיסטיקות? - נשיקה שורפת 2-3 קלוריות בכל דקה, הנשיקה הארוכה בהיסטוריה נמשכה מעל 58 שעות והאדם הממוצע יבלה בחייו מעל 20 אלף דקות בנשיקות!
זו הסיבה שאנו מתנשקים:
https://youtu.be/zwRbeGXuv98
הנה הסברים לנשיקה:
https://youtu.be/HZKvYbR3S9c
מצגת וידאו על המקורות של הנשיקה:
https://youtu.be/aaUVR4_16gM
והרצאה קצרה על תולדות הנשיקות:
https://youtu.be/ixQbCXLUUj8?long=yes
הנשיקות נולדו עוד בפרהיסטוריה ונראה שהמקור שלהן הוא עתיק הרבה יותר. לידתן של הנשיקות הייתה ככל הנראה עוד כשהיינו קופים. כן, הנשיקות הגיעו אלינו בני האדם עוד מהעידן הקופי שלנו.
אצל הקופים והציפורים, למשל, היו הנשיקות דרך להעביר מזון לעוס מאחד לשני, מאם לבנה או מציפור לגוזלים. עד לפני האוכל המתועש היו נשים לועסות מזון קשה לפעוטות.
אבל המין האנושי הפך את הנשיקות גם לדרך של הבעת חיבה וקרבה בין גבר לאישה. יש תיאוריה של חוקרים שטוענים שאנשי המערות התנשקו כדי לזהות לפי טעם הרוק, אם הם מתאימים...
ההיסטוריה האנושית כבר אימצה את הנשיקה בין אוהבים. לפחות 3500 שנה מתועדות נשיקות רומנטיות באופן היסטורי בספר הודי עתיק שנכתב בשפה הספרותית הקדומה של ההודים שנקראה "סנסקריט".
משום כך הסברה היא שהנשיקה כנשיקה הומצאה בהודו. משם סבורים החוקרים שהרומאים הפיצו את מנהג הנשיקה ברחבי אירופה וצפון אפריקה. נשיקה על השפתיים כונתה אצלם "סביום".
כיום לפחות 90% מתרבויות העולם מתנשקות.
הנשיקה משחררת לנו שלל אנדורפינים, סוגי הורמונים כמו אדרנלין, דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין, שמייצרים בהתאמה תחושות של הנאה, עונג, ביטחון וקשר. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
הנשיקה יוצרת ומשקפת את הקרבה בין אנשים. זו הסיבה שיותר ויותר אנשים מתנשקים גם בלי קשר לרומנטיקה, אלא כאקט של ידידות.
קצת סטטיסטיקות? - נשיקה שורפת 2-3 קלוריות בכל דקה, הנשיקה הארוכה בהיסטוריה נמשכה מעל 58 שעות והאדם הממוצע יבלה בחייו מעל 20 אלף דקות בנשיקות!
זו הסיבה שאנו מתנשקים:
https://youtu.be/zwRbeGXuv98
הנה הסברים לנשיקה:
https://youtu.be/HZKvYbR3S9c
מצגת וידאו על המקורות של הנשיקה:
https://youtu.be/aaUVR4_16gM
והרצאה קצרה על תולדות הנשיקות:
https://youtu.be/ixQbCXLUUj8?long=yes
מהו הסרוטונין שאחראי על מצב הרוח שלנו?
כמו מוליכים עצביים אחרים, בעיקר נוראדרנלין, סרוטונין (Serotonin) הוא מוליך עצבי, נוירוטרנסמיטר בעל חשיבות עליונה במניעה של מצבי דיכאון.
כשאנו אוכלים אוכל מתוק, הסרוטונין מופרש בקצב מוגבר. זה אולי סוד הקשר בין גלידה שרבים ורבות נוהגים "לטרוף" ברגעי תסכול או דיכאון.
כך או כך, המוליך העצבי הזה מאוד חשוב לתאי העצב שלנו. נראה שהוא משפיע על תחושת התיאבון, על שיכוך כאבים ועל תחושות ההנאה שלנו באופן כללי.
לסרוטונין תפקיד משמעותי במיוחד במצבי הרוח שלנו. חוץ מההשפעה שלו על דיכאון, היעדרו או ייצורו של הסרוטונין קשורים ואף אחראים גם להתנהגות אימפולסיבית או לתוקפנות אצל בני אדם ולתחושות של התרוממות רוח והתלהבות.
הסרוטונין משתייך לקבוצת המונואמיניים, בה נכללים גם גם הדופמין המפורסם וגם הנוראפינפרין. תאי העצב שמייצרים את הסרטונין נמצאים כולם בגזע המוח, שמעורב גם בעוררות שלנו.
אלכוהול וסמים, במיוחד סמי הזיות דוגמת אקסטזי וLSD, פועלים על קולטני הסרוטונין. כך גם תרופות נוגדות דיכאון ותרופות פסיכיאטריות, שחלקן יכולות לפגוע בספיגה החוזרת שלו.
כך מפריש האוכל המנחם סרוטונין וגורם לנו עונג (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
כמו הדופמין, גם הסרוטונין נוטה להיעלם במצב של דיכאון קליני (מתורגם):
https://youtu.be/z-IR48Mb3W0
למי שחשים דיכאון או דכדוך חורפי, הנה מוסיקה שמייצרת סרוטונין:
https://youtu.be/fOGxiXZqtNM
והנה שיר עם מנגינה משונה, שהקליט מישהו לבחינה על הסרוטונין (עברית):
https://youtu.be/kqAQ7rSNIj0
כמו מוליכים עצביים אחרים, בעיקר נוראדרנלין, סרוטונין (Serotonin) הוא מוליך עצבי, נוירוטרנסמיטר בעל חשיבות עליונה במניעה של מצבי דיכאון.
כשאנו אוכלים אוכל מתוק, הסרוטונין מופרש בקצב מוגבר. זה אולי סוד הקשר בין גלידה שרבים ורבות נוהגים "לטרוף" ברגעי תסכול או דיכאון.
כך או כך, המוליך העצבי הזה מאוד חשוב לתאי העצב שלנו. נראה שהוא משפיע על תחושת התיאבון, על שיכוך כאבים ועל תחושות ההנאה שלנו באופן כללי.
לסרוטונין תפקיד משמעותי במיוחד במצבי הרוח שלנו. חוץ מההשפעה שלו על דיכאון, היעדרו או ייצורו של הסרוטונין קשורים ואף אחראים גם להתנהגות אימפולסיבית או לתוקפנות אצל בני אדם ולתחושות של התרוממות רוח והתלהבות.
הסרוטונין משתייך לקבוצת המונואמיניים, בה נכללים גם גם הדופמין המפורסם וגם הנוראפינפרין. תאי העצב שמייצרים את הסרטונין נמצאים כולם בגזע המוח, שמעורב גם בעוררות שלנו.
אלכוהול וסמים, במיוחד סמי הזיות דוגמת אקסטזי וLSD, פועלים על קולטני הסרוטונין. כך גם תרופות נוגדות דיכאון ותרופות פסיכיאטריות, שחלקן יכולות לפגוע בספיגה החוזרת שלו.
כך מפריש האוכל המנחם סרוטונין וגורם לנו עונג (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
כמו הדופמין, גם הסרוטונין נוטה להיעלם במצב של דיכאון קליני (מתורגם):
https://youtu.be/z-IR48Mb3W0
למי שחשים דיכאון או דכדוך חורפי, הנה מוסיקה שמייצרת סרוטונין:
https://youtu.be/fOGxiXZqtNM
והנה שיר עם מנגינה משונה, שהקליט מישהו לבחינה על הסרוטונין (עברית):
https://youtu.be/kqAQ7rSNIj0
מהי התמכרות?
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
מהו לחץ חברתי ולמה הוא כל כך מפחיד הורים?
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
מה מניע את ההתמכרות לרשתות החברתיות?
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
