שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן עמידות היסוד של הבאלט הקלאסי?
עמידות היסוד של הבאלט הקלאסי
(Ballet positions) הן שפה גופנית מדויקת שהתגבשה לאורך מאות שנים. כשרקדנית בוגרת מבצעת את התנועות שלה בזרימה שנראית כה טבעית היא למעשה מסתמכת על מערכת קפדנית של 5 עמידות בסיסיות לרגליים (feet positions) ועמידות משלימות לזרועות (Feet positions), שקיבלו את צורתן המקודדת במאה ה-17 בצרפת.
פייר בושאן (Pierre Beauchamp), מי שהיה רקדן החצר של לואי ה-14 ומנהל האקדמיה המלכותית למוסיקה קידד והגדיר את העמידות שכבר נהגו באופן פחות פורמלי. לואי עצמו היה רקדן נלהב שרקד בבלטים בחצר וכשהיה בן 14 הופיע בתפקידים כמו השמש באופרה בלט שנקראה "בלט דה לה נווי" (Ballet de la Nuit), ביצוע שהפך אותו לסמל השמש המלכותי שליווה אותו לאורך חייו.
העמידה הראשונה (First Position) היא נקודת המוצא. שתי הרגליים צמודות כשהעקבים נוגעים זה בזה והבהונות פונות החוצה בזווית רחבה ככל האפשר, לעתים עד 90 מעלות ובמקצועיים גם עד 140 מעלות. זוהי העמידה המאתגרת ביותר למתחילים משום שהיא דורשת סיבוב של הירך החוצה מהמפרק, תנועה שנקראת טרנאאוט (turnout) והיא אבן היסוד של כל טכניקת הבאלט.
העמידה השנייה (Second Position) דומה לראשונה אך הרגליים מרוחקות זו מזו במרחק של כ-30 סנטימטרים תוך שמירה על אותו סיבוב חיצוני.
העמידה השלישית (Third Position) מציבה את עקב רגל אחת אל אמצע כף הרגל השנייה כששתיהן ממשיכות לפנות החוצה. עמידה זו פחות נפוצה בהוראה המודרנית אך עדיין נלמדת באולפנים רבים כשלב ביניים.
העמידה הרביעית (Fourth Position) דורשת הצבה של רגל אחת מול השנייה במרחק של כצעד קטן כשהעקב של הרגל הקדמית מיושרת מול בהונות הרגל האחורית. קיימות 2 גרסאות של עמידה זו, הפתוחה (ouverte) והצלובה (croisée) שבה הרגל הקדמית מוצלבת מעט לכיוון מרכז הגוף.
העמידה החמישית (Fifth Position) היא המורכבת ביותר כששתי הרגליים צמודות לחלוטין וכל עקב נוגע בבסיס בהונות הרגל השנייה.
מעבר לעמידות הרגליים קיימים מצבי הזרועות שמשתנות מעט בין האסכולות השונות. המסורת הרוסית משתמשת ב-3 עמידות בסיסיות ממוספרות בנוסף לעמידת ההכנה (preparatory position).
המסורת הצרפתית והאיטלקית מציעות מערכות עם מספר גדול יותר של מצבי זרועות. העמידות הבסיסיות כוללות את עמידת ההכנה שבה הזרועות מעוגלות מעט מול הגוף בגובה הטבור, העמידה הראשונה (First) שבה הזרועות מורמות מעט יותר לגובה בית החזה, העמידה השנייה (Second) שבה הזרועות פרושות לצדדים בגובה הכתפיים והעמידה השלישית (Third) או החמישית (Fifth) לפי האסכולה שבה הזרועות מורמות מעל הראש במעגל עדין.
כל אסכולה פיתחה וריאציות משלה אך העקרון המרכזי נשאר זהה - הזרועות תמיד מעוגלות במתינות ואף פעם לא נעולות לחלוטין במרפק.
אגריפינה ואגנובה (Agrippina Vaganova) רקדנית ומורה רוסית מהמאה ה-20 פיתחה שיטת הוראה משלה שמשלבת אלמנטים מהאסכולות הצרפתית והאיטלקית והרוסית. היא הייתה ידועה בדרישות המחמירות שלה מתלמידיה ובמיוחד בבדיקת העמידה החמישית. סיפור מפורסם מספר שהיא נהגה לעבור בין התלמידות בכיתה ולבדוק את הצמידות של העמידה בכך שניסתה להחליק את האצבע בין הרגליים, אם האצבע עברה התלמידה קיבלה מכה קלה במקל עץ על הירך.
רקדנים ורקדניות באלט מתחילים את אימונם מגיל צעיר מאוד ומבלים שנים בשכלול העמידות הבסיסיות הללו. מה שנראה פשוט לעין הצופה דורש למעשה שליטה שרירית מדויקת, גמישות יוצאת דופן ומודעות גופנית עמוקה. העמידות הללו הן הדקדוק של שפת הבאלט וכל תנועה מורכבת במופע מתחילה ומסתיימת באחת מהן.
הנה 5 העמידות של כפות הרגליים (ללא מילים):
https://youtu.be/1fSa3ESmA1s
הסבר על עמידות כפות הרגליים:
https://youtu.be/PwHoT40Es7I
הנה מצבי הזרועות:
https://youtu.be/S5HwZJQ8NuA
ופירוט 5 מצבי הזרועות:
https://youtu.be/87qF6UGrG9o
מצבי הזרועות
עמידות היסוד של הבאלט הקלאסי
(Ballet positions) הן שפה גופנית מדויקת שהתגבשה לאורך מאות שנים. כשרקדנית בוגרת מבצעת את התנועות שלה בזרימה שנראית כה טבעית היא למעשה מסתמכת על מערכת קפדנית של 5 עמידות בסיסיות לרגליים (feet positions) ועמידות משלימות לזרועות (Feet positions), שקיבלו את צורתן המקודדת במאה ה-17 בצרפת.
פייר בושאן (Pierre Beauchamp), מי שהיה רקדן החצר של לואי ה-14 ומנהל האקדמיה המלכותית למוסיקה קידד והגדיר את העמידות שכבר נהגו באופן פחות פורמלי. לואי עצמו היה רקדן נלהב שרקד בבלטים בחצר וכשהיה בן 14 הופיע בתפקידים כמו השמש באופרה בלט שנקראה "בלט דה לה נווי" (Ballet de la Nuit), ביצוע שהפך אותו לסמל השמש המלכותי שליווה אותו לאורך חייו.
העמידה הראשונה (First Position) היא נקודת המוצא. שתי הרגליים צמודות כשהעקבים נוגעים זה בזה והבהונות פונות החוצה בזווית רחבה ככל האפשר, לעתים עד 90 מעלות ובמקצועיים גם עד 140 מעלות. זוהי העמידה המאתגרת ביותר למתחילים משום שהיא דורשת סיבוב של הירך החוצה מהמפרק, תנועה שנקראת טרנאאוט (turnout) והיא אבן היסוד של כל טכניקת הבאלט.
העמידה השנייה (Second Position) דומה לראשונה אך הרגליים מרוחקות זו מזו במרחק של כ-30 סנטימטרים תוך שמירה על אותו סיבוב חיצוני.
העמידה השלישית (Third Position) מציבה את עקב רגל אחת אל אמצע כף הרגל השנייה כששתיהן ממשיכות לפנות החוצה. עמידה זו פחות נפוצה בהוראה המודרנית אך עדיין נלמדת באולפנים רבים כשלב ביניים.
העמידה הרביעית (Fourth Position) דורשת הצבה של רגל אחת מול השנייה במרחק של כצעד קטן כשהעקב של הרגל הקדמית מיושרת מול בהונות הרגל האחורית. קיימות 2 גרסאות של עמידה זו, הפתוחה (ouverte) והצלובה (croisée) שבה הרגל הקדמית מוצלבת מעט לכיוון מרכז הגוף.
העמידה החמישית (Fifth Position) היא המורכבת ביותר כששתי הרגליים צמודות לחלוטין וכל עקב נוגע בבסיס בהונות הרגל השנייה.
מעבר לעמידות הרגליים קיימים מצבי הזרועות שמשתנות מעט בין האסכולות השונות. המסורת הרוסית משתמשת ב-3 עמידות בסיסיות ממוספרות בנוסף לעמידת ההכנה (preparatory position).
המסורת הצרפתית והאיטלקית מציעות מערכות עם מספר גדול יותר של מצבי זרועות. העמידות הבסיסיות כוללות את עמידת ההכנה שבה הזרועות מעוגלות מעט מול הגוף בגובה הטבור, העמידה הראשונה (First) שבה הזרועות מורמות מעט יותר לגובה בית החזה, העמידה השנייה (Second) שבה הזרועות פרושות לצדדים בגובה הכתפיים והעמידה השלישית (Third) או החמישית (Fifth) לפי האסכולה שבה הזרועות מורמות מעל הראש במעגל עדין.
כל אסכולה פיתחה וריאציות משלה אך העקרון המרכזי נשאר זהה - הזרועות תמיד מעוגלות במתינות ואף פעם לא נעולות לחלוטין במרפק.
אגריפינה ואגנובה (Agrippina Vaganova) רקדנית ומורה רוסית מהמאה ה-20 פיתחה שיטת הוראה משלה שמשלבת אלמנטים מהאסכולות הצרפתית והאיטלקית והרוסית. היא הייתה ידועה בדרישות המחמירות שלה מתלמידיה ובמיוחד בבדיקת העמידה החמישית. סיפור מפורסם מספר שהיא נהגה לעבור בין התלמידות בכיתה ולבדוק את הצמידות של העמידה בכך שניסתה להחליק את האצבע בין הרגליים, אם האצבע עברה התלמידה קיבלה מכה קלה במקל עץ על הירך.
רקדנים ורקדניות באלט מתחילים את אימונם מגיל צעיר מאוד ומבלים שנים בשכלול העמידות הבסיסיות הללו. מה שנראה פשוט לעין הצופה דורש למעשה שליטה שרירית מדויקת, גמישות יוצאת דופן ומודעות גופנית עמוקה. העמידות הללו הן הדקדוק של שפת הבאלט וכל תנועה מורכבת במופע מתחילה ומסתיימת באחת מהן.
הנה 5 העמידות של כפות הרגליים (ללא מילים):
https://youtu.be/1fSa3ESmA1s
הסבר על עמידות כפות הרגליים:
https://youtu.be/PwHoT40Es7I
הנה מצבי הזרועות:
https://youtu.be/S5HwZJQ8NuA
ופירוט 5 מצבי הזרועות:
https://youtu.be/87qF6UGrG9o
