שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דיסטופיה?
אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.
יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שמקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות).
יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה).
בכך מזהירים יוצרים באמנות מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.
סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".
כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):
https://youtu.be/6a6kbU88wu0
הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:
https://youtu.be/NpKbULrB9Z8
הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:
https://youtu.be/B28pMh2OMnk
הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:
https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s
דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:
https://youtu.be/h1BQPV-iCkU
ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:
http://youtu.be/J2J4eareIIg
האם אפשר למצוא פנינה בצדפה שאוכלים?
מאד נדיר שצדפת מאכל תכיל בתוכה פנינה. אבל זה בדיוק מה שקרה לבריטי אחד שקנה שתי צדפות. בתוך אחת מהן הוא הרגיש משהו קשה. זו הייתה פנינה עגולה ועדינה.
בית העסק שמכר לו את הפנינים אמר שב-80 השנים שהם עוסקים בתחום, הם מעולם לא שמעו על פנינה כזו, שנמצאה בצדפות מסוג זה.
אמריקאי שעד במנהטן מצא פנינה כזו ב-2019 ולפניו הייתה זו גם אמריקנית שמצאה פנינה כזו בצדפות מאכל וגילתה שהסיכוי למצוא פנינה שכזו הוא בערך אחד לשני מיליון!
אז אכן - זה אפשרי למצוא פנינה בצדפות מאכל, גם אם זה מאוד נדיר.
הנה אמריקאי עם פנינה שמצא בשעת הסעודה:
https://youtu.be/oHwnnEry7eM
איך נוצרת במוח תחושת המציאות?
תחושת המציאות שלנו נוצרת במוח, קרוב לוודאי בפעילות האופיינית למוח, של פולסים חשמליים הנשלחים לנויורונים מכל נוירון מתוך 100 המיליארד נוירונים שבמוחנו, בקצב של מאות לשנייה.
המציאות הזו קיימת רק ב"טיפול" של המוח באמצעות האותות החשמליים והכימיים שנשלחים אליו ממערכות הגוף השונות. אבל זו הטכניקה ולאו דווקא המהות. במילים אחרות, לא כך מוגדרת המציאות.
זו דווקא התפיסה המנטלית או המוחית שלנו שרבים מהחוקרים סבורים או אף קובעים שמגדירה את העולם המוחשי שמסביבנו.
ניסויים רבים מראים שהנפש, דהיינו החשיבה והפרשנות שמקיים ומעניק המוח לאותות המגיעים אליו ולפעילויות שהוא עצמו מקיים לעיבודן, הם חלק בלתי נפרד מפעילות ותחושות הגוף שלנו, עד כדי היותם החלק החשוב ביותר לתחושות שלנו לגבי הגוף הזה, בכאב, הנאה וכדומה.
אבל הפעילות הזו לא מסבירה כיצד אנו מפענחים דברים כמו ריח של פרח, עלבון שהוטח בנו, טעם של גלידה, או התלהבות משיר יפה ששמענו. החומרים שבמוח ופעילותם לא מייצרים סתם את התפיסה שלנו, של אלפי עד מיליוני תחושות בכל שעה מחיינו.
איך זה כן קורה?
המוח הופך את השינויים הכימיים והחשמליים שמתרחשים בו ומייצר מהם דברים בעלי משמעות בשבילנו, על ידי ניפוי של רצף הנתונים הבלתי פוסק שמועבר כל העת למוחנו ואיתור ספונטני, שמתבצע כמעט ללא מאמץ, של דפוסים שמהם הוא מרכיב את המציאות והבנתנו אותה.
דפוסים כאלה מוכרים לנו משכבר, חלקם מהאבולוציה וחלקם מהלמידה שלנו, שמתבצעת לאורך כל תהליך ההתבגרות שחווינו - מהיותנו עובר ועד למבוגר.
חלק אחר הוא תרבותי והוא הסיבה שאנו חייבים להכיר את הדפוס החברתי של מחמאות או עלבונות שמוטחים בנו, למשל, בכל חברה לכשעצמה או להבין במוסיקה המקומית כדי ליהנות ולהתרגש ממנה וכדומה.
אדם שיצנח אל חברה אנושית כלשהי משום מקום, יתקשה לתפוס את המציאות בקלות שבה יעשה זאת אדם שגדל בחברה הזו ויש לו דפוסים שהוא מכיר וגיבש, לפענוח המציאות בה. זו הסיבה שמהגרים, עולים חדשים או אנשים שעושים רילוקיישן לארץ אחרת בחו"ל מתקשים ליהנות מתוצרי התרבות שלה, כמו המוסיקה העממית או הציור המקובל לדוגמה, שלא לדבר על השיח החברתי בה. אדם כזה לא יבין ניואנסים בשיחות, יחמיץ לא פעם את הפאנצ'ים והפואנטות בהומור המקומי וכן - הוא גם לא ייעלב מעלבונות כמו שבן המקום היה נעלב מהם.
הנה הקשר בין המוח לגוף, או בין הגוף לנפש (מתורגם):
https://youtu.be/ILDy6kYU-xQ
כך נוצרת תחושת המציאות במוח:
https://youtu.be/snR1PmvQYoY
וכך מתקיימת התודעה במוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/lyu7v7nWzfo
מה חשיבות הקריאה והכתיבה והאם סיפורים משנים משהו בעולם?
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
מהו ה-QR Code שמחבר בין העולם האמיתי לאינטרנט?
קוד QR (ראשי התיבות באנגלית של Quick Response Code, בעברית "קוד לתגובה מהירה") הוא אמצעי להפוך עצמים בעולם האמיתי למקושרים, בעלי קישורים פעילים, כמו באינטרנט. במילים אחרות, קוד "התגובה המהירה" הומצא כדי לאפשר קישורים מהירים גם לגולש הסלולארי.
בראשית ימי האינטרנט, כולנו התפעלנו מהקישורים. האפשרות שלך ללחוץ על קישור בטקסט ולקבל בדפדפן את הדף הרלוונטי באינטרנט הייתה אפשרות מדהימה וחשובה. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה התחלנו לראות שהרבה דברים בעולם האמיתי זקוקים גם הם לקישורים.
זו בדיוק המשימה שנתנו לקיו אר. קוד ה-QR. המציאו אותו במפעלי "טויוטה" ביפן, כדי לסמן ולקטלג היטב פריטים וחלקים בתעשיית המכוניות שלהם. הברקוד לא הספיק לכמויות הפריטים שהם היו צריכים לסמן וכך נולד ה-QR Code, המפורט הרבה יותר.
אז הקיו אר הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור בין עצם במציאות הלא-מקוונת לאלמנטים טכנולוגיים, כמו אתר אינטרנט, או דף אינטרנט ספציפי, לסרטון וידאו, תמונה מקוונת, מספר טלפון וכדומה.
הקוד הזה משמש כיום בהמון תחומים, אבל במיוחד בעולם הפרסום והשיווק. ודאי ראיתם לא פעם מודעה בעיתון, או כרזה שיווקית, המכילות קוד קיו-אר. סריקתו באפליקציה שבטלפון הסלולארי תפתח את הדפדפן הסלולרי שלכם ותאפשר לקרוא פרטים עליו, לצפות בסרטון, לראות תמונות, או להתקשר ישירות למפרסם או לגורמים הרלוונטיים.
קודי QR מוצמדים כיום לא רק למודעות ושלטי פרסום. לא פעם תראו אותם ליד מוצגים במוזיאון, בכתבות בעיתונים, בספרי וחוברות לימוד ועוד. הם הגשר שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי של האינטרנט הסלולארי.
הנה קודי קיו אר והשימושים שלהם:
http://youtu.be/HzgsitaZcMo
שימושים מגוונים של קודי QR:
https://youtu.be/sVOall0cz5o
דרכים בהן משתמשים ב-QR קוד בחינוך (מתורגם):
http://youtu.be/dDgT1K3Kb7Y
והרצאת וידאו קצרה על קוד הקיו אר והיישומים שלו בתחומים שונים (מתורגם):
https://youtu.be/NRgWRXFXLQs?long=yes
מהי השתיקה של ויפאסאנה?
רבים מבחוץ מזהים אותה עם שתיקות מתמשכות ופרישה זמנית מהחיים הרגילים, אבל וִיפַּאסַּאנָה (Vipassana) היא פשוט סוג של מדיטציה בודהיסטית.
הוויפאסאנה, שמקורה בהודו, אינה כת ואין לה את המאפיינים של כת, מה שהופך אותה נגישה ושימושית לכל אדם. בכל מקום ורקע מעידים רבים ממתרגלי הויפאסאנה שהמדיטציה הזו שינתה את חייהם.
כמו כל מדיטציה, הויפאסאנה נועדה להשיג למתרגל שלוות נפש ולהקנות לו את היכולת לנהל חיים מועילים ובעיקר מאושרים. מטרתה להוביל את המתרגלים לאושר אמיתי ולשחרור מלא. היא עושה זאת על ידי שימת לב שיטתית לתחושות הגוף, המחוברות כידוע לחיי הנפש שלנו. מטרה נוספת של הויפאסאנה היא הבנה של האופי המוחלט של מציאות החיים וטיהור ההכרה שלנו מהסבל שבו היא מצויה.
כלומר הדרך לשחרור ולאושר אמיתיים עוברת בשינוי אישי ואת השינוי הזה מייצרת ההתבוננות העצמית וההעלמה המוחלטת של המשקעים הנפשיים השליליים.
אבל אחרי כל הרעיונות הכלליים, לטכניקה הזו אופי מעשי מאוד, מה שמושך אליה לא מעט אנשים. במסע אל השורשים המשותפים של הגוף והנפש, המבוסס בויפאסאנה על חקירה עצמית, המתרגלים ממיסים משקעים נפשיים שליליים ובמשך הזמן והתרגול בונים נפש מאוזנת, אוהבת ומלאת חמלה.
מתרגלי מדיטציית הויפאסאנה חווים את המציאות בחוויה ישירה ואובייקטיבית יותר, של הבנת הדברים כפי שהם ולא כפי שהם מצטיירים בראשנו ובפרשנות הסובייקטיבית שלנו.
במילים פשוטות, ויפאסאנה מאפשרת למתרגלים “לראות את הדברים כפי שהם”. ואכן, לא תתפלאו ודאי לדעת שפירוש המונח הבודהיסטי "ויפאסאנה" בשפת פאלי העתיקה מהודו, הוא "ראיה חודרת" או "התבוננות".
אם נחזור לשתיקות הארוכות של מתרגלי ויפאסאנה, אלה נתפסות לא פעם על ידי הסובבים כסוג של רגיעה או חוסר פעילות. מתרגלי הטכניקה הזו מציינים שאין טעות גדולה מזו. הריכוז המחשבתי והכוונון המודע והעיקבי של התהליכים הנפשיים לדרך הרצויה בוויפאסאנה מחייבים חריצות והשקעה רבה.
#מסורות ויפאסאנה בולטות
היא אמנם נולדה בהודו, אך לוויפאסאנה כמה סוגי או מסורות מדיטציה, שהתפתחו במקומות אחרים במזרח אסיה, דוגמת בורמה. כל מסורת כזו מלמדת תרגול ויפאסאנה מעט שונה ובדגש על דברים שונים. השתיים הבולטות הן:
ויפאסנה על פי אושו - מציעה תרגולי ויפאסנה עליהם המליץ בכתביו אושו, מי שהיה פילוסוף ומיסטיקן הודי ידוע, גם אם שנוי במחלוקת. התרגולים הללו מכוונים ליצירת מודעות רציפה לכל הפעולות שעושה המתרגל במהלך סדר היום הרגיל. את התרגול לפי אושו מבצעים פעמיים ביום למשך לפחות 40 דקות בכל פעם, בדממה מוחלטת ובישיבה. אושו גם המליץ על הליכת ויפאסנה, בה הולכים בדממה ובהליכה מדודה למשך 20 דקות.
ויפאסנה על פי מסורתו של ס.נ. גואנקה - זו מסורת שנולדה לפני 2500 שנים, בימי גוטהמה הבודהה. מדובר בטכניקה שבמרכזה התבוננות בתחושות הגוף. היא השתמרה במשך תקופה ארוכה בקהילה הבודהיסטית של בורמה והיה זה ס.נ. גואנקה שלמד את הטכניקה הזו והפיץ אותה למערב. ואכן, בעולם המערבי היא נפוצה במקומות רבים.
מהי ואיך עושים ויפאסנה (מתורגם):
https://youtu.be/WUU7EjhzbdA
אפילו בבתי סוהר משתמשים בשיטה (מתורגם):
https://youtu.be/bFcMhYIc-IY
ההסבר של פרופ' יובל נוח הררי (עברית):
https://youtu.be/sOJxpW61rFY
רגע חיוך - ויפאסאנה של יהלי שרון (עברית):
https://youtu.be/hebuNRSYLIs
חלק מסרט תיעודי על אסירים קשים שעושים ויפאסאנה (מתורגם):
https://youtu.be/H4VCFkGtX6g?long=yes
וסרט תיעודי על ויפאסנה בכלא (מתורגם):
https://youtu.be/eAJQA8N_MqY?long=yes
אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.
יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שמקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות).
יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה).
בכך מזהירים יוצרים באמנות מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.
סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".
כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):
https://youtu.be/6a6kbU88wu0
הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:
https://youtu.be/NpKbULrB9Z8
הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:
https://youtu.be/B28pMh2OMnk
הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:
https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s
דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:
https://youtu.be/h1BQPV-iCkU
ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:
http://youtu.be/J2J4eareIIg
מאד נדיר שצדפת מאכל תכיל בתוכה פנינה. אבל זה בדיוק מה שקרה לבריטי אחד שקנה שתי צדפות. בתוך אחת מהן הוא הרגיש משהו קשה. זו הייתה פנינה עגולה ועדינה.
בית העסק שמכר לו את הפנינים אמר שב-80 השנים שהם עוסקים בתחום, הם מעולם לא שמעו על פנינה כזו, שנמצאה בצדפות מסוג זה.
אמריקאי שעד במנהטן מצא פנינה כזו ב-2019 ולפניו הייתה זו גם אמריקנית שמצאה פנינה כזו בצדפות מאכל וגילתה שהסיכוי למצוא פנינה שכזו הוא בערך אחד לשני מיליון!
אז אכן - זה אפשרי למצוא פנינה בצדפות מאכל, גם אם זה מאוד נדיר.
הנה אמריקאי עם פנינה שמצא בשעת הסעודה:
https://youtu.be/oHwnnEry7eM
תחושת המציאות שלנו נוצרת במוח, קרוב לוודאי בפעילות האופיינית למוח, של פולסים חשמליים הנשלחים לנויורונים מכל נוירון מתוך 100 המיליארד נוירונים שבמוחנו, בקצב של מאות לשנייה.
המציאות הזו קיימת רק ב"טיפול" של המוח באמצעות האותות החשמליים והכימיים שנשלחים אליו ממערכות הגוף השונות. אבל זו הטכניקה ולאו דווקא המהות. במילים אחרות, לא כך מוגדרת המציאות.
זו דווקא התפיסה המנטלית או המוחית שלנו שרבים מהחוקרים סבורים או אף קובעים שמגדירה את העולם המוחשי שמסביבנו.
ניסויים רבים מראים שהנפש, דהיינו החשיבה והפרשנות שמקיים ומעניק המוח לאותות המגיעים אליו ולפעילויות שהוא עצמו מקיים לעיבודן, הם חלק בלתי נפרד מפעילות ותחושות הגוף שלנו, עד כדי היותם החלק החשוב ביותר לתחושות שלנו לגבי הגוף הזה, בכאב, הנאה וכדומה.
אבל הפעילות הזו לא מסבירה כיצד אנו מפענחים דברים כמו ריח של פרח, עלבון שהוטח בנו, טעם של גלידה, או התלהבות משיר יפה ששמענו. החומרים שבמוח ופעילותם לא מייצרים סתם את התפיסה שלנו, של אלפי עד מיליוני תחושות בכל שעה מחיינו.
איך זה כן קורה?
המוח הופך את השינויים הכימיים והחשמליים שמתרחשים בו ומייצר מהם דברים בעלי משמעות בשבילנו, על ידי ניפוי של רצף הנתונים הבלתי פוסק שמועבר כל העת למוחנו ואיתור ספונטני, שמתבצע כמעט ללא מאמץ, של דפוסים שמהם הוא מרכיב את המציאות והבנתנו אותה.
דפוסים כאלה מוכרים לנו משכבר, חלקם מהאבולוציה וחלקם מהלמידה שלנו, שמתבצעת לאורך כל תהליך ההתבגרות שחווינו - מהיותנו עובר ועד למבוגר.
חלק אחר הוא תרבותי והוא הסיבה שאנו חייבים להכיר את הדפוס החברתי של מחמאות או עלבונות שמוטחים בנו, למשל, בכל חברה לכשעצמה או להבין במוסיקה המקומית כדי ליהנות ולהתרגש ממנה וכדומה.
אדם שיצנח אל חברה אנושית כלשהי משום מקום, יתקשה לתפוס את המציאות בקלות שבה יעשה זאת אדם שגדל בחברה הזו ויש לו דפוסים שהוא מכיר וגיבש, לפענוח המציאות בה. זו הסיבה שמהגרים, עולים חדשים או אנשים שעושים רילוקיישן לארץ אחרת בחו"ל מתקשים ליהנות מתוצרי התרבות שלה, כמו המוסיקה העממית או הציור המקובל לדוגמה, שלא לדבר על השיח החברתי בה. אדם כזה לא יבין ניואנסים בשיחות, יחמיץ לא פעם את הפאנצ'ים והפואנטות בהומור המקומי וכן - הוא גם לא ייעלב מעלבונות כמו שבן המקום היה נעלב מהם.
הנה הקשר בין המוח לגוף, או בין הגוף לנפש (מתורגם):
https://youtu.be/ILDy6kYU-xQ
כך נוצרת תחושת המציאות במוח:
https://youtu.be/snR1PmvQYoY
וכך מתקיימת התודעה במוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/lyu7v7nWzfo
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
מציאות
קוד QR (ראשי התיבות באנגלית של Quick Response Code, בעברית "קוד לתגובה מהירה") הוא אמצעי להפוך עצמים בעולם האמיתי למקושרים, בעלי קישורים פעילים, כמו באינטרנט. במילים אחרות, קוד "התגובה המהירה" הומצא כדי לאפשר קישורים מהירים גם לגולש הסלולארי.
בראשית ימי האינטרנט, כולנו התפעלנו מהקישורים. האפשרות שלך ללחוץ על קישור בטקסט ולקבל בדפדפן את הדף הרלוונטי באינטרנט הייתה אפשרות מדהימה וחשובה. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה התחלנו לראות שהרבה דברים בעולם האמיתי זקוקים גם הם לקישורים.
זו בדיוק המשימה שנתנו לקיו אר. קוד ה-QR. המציאו אותו במפעלי "טויוטה" ביפן, כדי לסמן ולקטלג היטב פריטים וחלקים בתעשיית המכוניות שלהם. הברקוד לא הספיק לכמויות הפריטים שהם היו צריכים לסמן וכך נולד ה-QR Code, המפורט הרבה יותר.
אז הקיו אר הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור בין עצם במציאות הלא-מקוונת לאלמנטים טכנולוגיים, כמו אתר אינטרנט, או דף אינטרנט ספציפי, לסרטון וידאו, תמונה מקוונת, מספר טלפון וכדומה.
הקוד הזה משמש כיום בהמון תחומים, אבל במיוחד בעולם הפרסום והשיווק. ודאי ראיתם לא פעם מודעה בעיתון, או כרזה שיווקית, המכילות קוד קיו-אר. סריקתו באפליקציה שבטלפון הסלולארי תפתח את הדפדפן הסלולרי שלכם ותאפשר לקרוא פרטים עליו, לצפות בסרטון, לראות תמונות, או להתקשר ישירות למפרסם או לגורמים הרלוונטיים.
קודי QR מוצמדים כיום לא רק למודעות ושלטי פרסום. לא פעם תראו אותם ליד מוצגים במוזיאון, בכתבות בעיתונים, בספרי וחוברות לימוד ועוד. הם הגשר שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי של האינטרנט הסלולארי.
הנה קודי קיו אר והשימושים שלהם:
http://youtu.be/HzgsitaZcMo
שימושים מגוונים של קודי QR:
https://youtu.be/sVOall0cz5o
דרכים בהן משתמשים ב-QR קוד בחינוך (מתורגם):
http://youtu.be/dDgT1K3Kb7Y
והרצאת וידאו קצרה על קוד הקיו אר והיישומים שלו בתחומים שונים (מתורגם):
https://youtu.be/NRgWRXFXLQs?long=yes
רבים מבחוץ מזהים אותה עם שתיקות מתמשכות ופרישה זמנית מהחיים הרגילים, אבל וִיפַּאסַּאנָה (Vipassana) היא פשוט סוג של מדיטציה בודהיסטית.
הוויפאסאנה, שמקורה בהודו, אינה כת ואין לה את המאפיינים של כת, מה שהופך אותה נגישה ושימושית לכל אדם. בכל מקום ורקע מעידים רבים ממתרגלי הויפאסאנה שהמדיטציה הזו שינתה את חייהם.
כמו כל מדיטציה, הויפאסאנה נועדה להשיג למתרגל שלוות נפש ולהקנות לו את היכולת לנהל חיים מועילים ובעיקר מאושרים. מטרתה להוביל את המתרגלים לאושר אמיתי ולשחרור מלא. היא עושה זאת על ידי שימת לב שיטתית לתחושות הגוף, המחוברות כידוע לחיי הנפש שלנו. מטרה נוספת של הויפאסאנה היא הבנה של האופי המוחלט של מציאות החיים וטיהור ההכרה שלנו מהסבל שבו היא מצויה.
כלומר הדרך לשחרור ולאושר אמיתיים עוברת בשינוי אישי ואת השינוי הזה מייצרת ההתבוננות העצמית וההעלמה המוחלטת של המשקעים הנפשיים השליליים.
אבל אחרי כל הרעיונות הכלליים, לטכניקה הזו אופי מעשי מאוד, מה שמושך אליה לא מעט אנשים. במסע אל השורשים המשותפים של הגוף והנפש, המבוסס בויפאסאנה על חקירה עצמית, המתרגלים ממיסים משקעים נפשיים שליליים ובמשך הזמן והתרגול בונים נפש מאוזנת, אוהבת ומלאת חמלה.
מתרגלי מדיטציית הויפאסאנה חווים את המציאות בחוויה ישירה ואובייקטיבית יותר, של הבנת הדברים כפי שהם ולא כפי שהם מצטיירים בראשנו ובפרשנות הסובייקטיבית שלנו.
במילים פשוטות, ויפאסאנה מאפשרת למתרגלים “לראות את הדברים כפי שהם”. ואכן, לא תתפלאו ודאי לדעת שפירוש המונח הבודהיסטי "ויפאסאנה" בשפת פאלי העתיקה מהודו, הוא "ראיה חודרת" או "התבוננות".
אם נחזור לשתיקות הארוכות של מתרגלי ויפאסאנה, אלה נתפסות לא פעם על ידי הסובבים כסוג של רגיעה או חוסר פעילות. מתרגלי הטכניקה הזו מציינים שאין טעות גדולה מזו. הריכוז המחשבתי והכוונון המודע והעיקבי של התהליכים הנפשיים לדרך הרצויה בוויפאסאנה מחייבים חריצות והשקעה רבה.
#מסורות ויפאסאנה בולטות
היא אמנם נולדה בהודו, אך לוויפאסאנה כמה סוגי או מסורות מדיטציה, שהתפתחו במקומות אחרים במזרח אסיה, דוגמת בורמה. כל מסורת כזו מלמדת תרגול ויפאסאנה מעט שונה ובדגש על דברים שונים. השתיים הבולטות הן:
ויפאסנה על פי אושו - מציעה תרגולי ויפאסנה עליהם המליץ בכתביו אושו, מי שהיה פילוסוף ומיסטיקן הודי ידוע, גם אם שנוי במחלוקת. התרגולים הללו מכוונים ליצירת מודעות רציפה לכל הפעולות שעושה המתרגל במהלך סדר היום הרגיל. את התרגול לפי אושו מבצעים פעמיים ביום למשך לפחות 40 דקות בכל פעם, בדממה מוחלטת ובישיבה. אושו גם המליץ על הליכת ויפאסנה, בה הולכים בדממה ובהליכה מדודה למשך 20 דקות.
ויפאסנה על פי מסורתו של ס.נ. גואנקה - זו מסורת שנולדה לפני 2500 שנים, בימי גוטהמה הבודהה. מדובר בטכניקה שבמרכזה התבוננות בתחושות הגוף. היא השתמרה במשך תקופה ארוכה בקהילה הבודהיסטית של בורמה והיה זה ס.נ. גואנקה שלמד את הטכניקה הזו והפיץ אותה למערב. ואכן, בעולם המערבי היא נפוצה במקומות רבים.
מהי ואיך עושים ויפאסנה (מתורגם):
https://youtu.be/WUU7EjhzbdA
אפילו בבתי סוהר משתמשים בשיטה (מתורגם):
https://youtu.be/bFcMhYIc-IY
ההסבר של פרופ' יובל נוח הררי (עברית):
https://youtu.be/sOJxpW61rFY
רגע חיוך - ויפאסאנה של יהלי שרון (עברית):
https://youtu.be/hebuNRSYLIs
חלק מסרט תיעודי על אסירים קשים שעושים ויפאסאנה (מתורגם):
https://youtu.be/H4VCFkGtX6g?long=yes
וסרט תיעודי על ויפאסנה בכלא (מתורגם):
https://youtu.be/eAJQA8N_MqY?long=yes
