צעידת אווז, או בגרמנית "צעידת חנית" (Stechschritt), היא צעידה עם הרמה גבוהה ומחמירה של הרגל בזווית של כ-90 מעלות.

הצעידה הזו היא צעידה פורמלית ומרשימה שבה הרגל נעה בצורה זקופה וישירה כלפי מעלה, בדומה לחנית. מטרתה הצבאית של הצעידה הזו הייתה להעניק מראה אחיד, מסודר, מחושב וקשוח לחיילים הצועדים. בכך היא התאימה לאווירה הממושמעת באופן מוחלט, אווירה שהפגינו בעבר הצבאות הפשיסטיים (ראו בתגית "פאשיזם"), תוך כדי תנועה במצעד או במצבים רשמיים דומים.

צעידת החנית שונה מצעידות רגילות, של חיילים או שוטרים בעולם, בהן הרגל כמעט ואינה מתרוממת ואם כן, אז לא כל כך גבוה. את הצעידה, שנקראת בגרמנית "Stechschritt" (בתרגום חופשי: צעד חנית), מזהים רבים עד היום עם הצבא הנאצי, אולי מכיוון שצילומי החיילים הגרמנים הצועדים בה פורסמו בכל העולם ונראו מאיימות, במיוחד בזמן מלחמת העולם השנייה, עת הצבא הגרמני היה בדרכו לכבוש את העולם כולו.

במיוחד זכורה צעידה כזו ממצעד הניצחון האימתני שנערך ברחובות פריז הכבושה, ימים בודדים לאחר הכיבוש המהיר והמפתיע של בירת צרפת, כיבוש שהדהים את הצרפתים ולמעשה את העולם כולו.


הנה צעידת חנית במזרח גרמניה:

https://youtu.be/Z4oBgzYHM_w


צעידת אווז:

https://youtu.be/dUP9pcEqYII


ופרודיית "המשרד להליכות מטופשות" של מונטי פייטון:

https://youtu.be/HHFuTpVvRCI

תזמורת צועדת (Marching band) או תזמורת צעידה, היא תזמורת שהנגנים בה מנגנים בהליכה. התזמורות מסוג זה משתתפות בעיקר בטקסים ואירועים חגיגיים, כמו תהלוכות, מצעדים והכתרות.

התזמורות הצועדות מנגנות לא מעט מרשים, שירים צבאיים מנוגנים שנועדו להלהיב את החיילים, לנסוך בהם אומץ ולהגדיל את המוטיבציה להילחם.

המארשים הללו נולדו כשהמלחינים התאימו את המוסיקה שכתבו כך שתחקה את תנועות החיילים. כך הם יצרו את מה שהפך לצורה המקובלת של המארש.

במקור נוגנו המארשים הללו לפני הקרב ובעיתות מלחמה. הם כללו אז בעיקר קטעי תיפוף עם כלי בודד שאילתר או כמה כלים שאילתרו כל אחד בתורו.

אם עד המאה ה-16 הנגנים שיננו אותם בעל-פה, החלו אז לכתוב את המארשים הללו בתווים. מאז החלו להיווצר מארשים רבים, שתזמורות רבות מנגנות מהן.


הנה התזמורת הצועדת מנגנת את מארש הכוכבים והפסים של ארצות הברית:

https://youtu.be/FBklceHey7A


שלל תזמורות צעידה מתחרות ביניהן במקוריות ובביצועים:

https://youtu.be/gHElcJVdoas


תזמורת צה"ל צועדת:

https://youtu.be/Gkb1cEYk7XA


תזמורת הצעידה המדהימה שמנגנת ועושה את הליכת הירח של מייקל ג'קסון:

https://youtu.be/1hYWLZLgrR8


ותזמורת הצעידה שעושה את הוואי 5-0 ושוכחת לצעוד:

https://youtu.be/6xVt0F8wCDc

מארש (March) הוא קטע מוסיקה קצבי שמטרתו ללוות צעידה במצעד צבאי או חגיגי.

המארש במקור הוא סוג של מוסיקה שימושית, כלומר מוסיקה שנוצרה למטרה מוגדרת, במקרה הזה לצעידה. לרוב מבצעת אותו תזמורת צעידה, הכוללת בעיקר כלי הקשה וכלי נשיפה וצועדת לקצב המארש.

לעתים מדובר בתזמורת שאינה צועדת. אך מכיוון שמטרת המארש בדרך כלל ללוות את קצב צעידת ה"שמאל-ימין", המשקל המוסיקלי שלו יהיה כמעט תמיד בקצב זוגי של 4/4 או במשקל המקביל 2/4, מה שנקרא א-לה ברווה (alla breve), כלומר "על החצי".


#תולדות המארש
מקור המארשים בקטעי תיפוף של תוף בודד או כמה תופים, שנוגנו בקצב לפני הקרב, כדי להלהיב את החיילים ולעודד אותם להילחם.

לאחר שעד אז מנגינות המארש היו מקומיות, במאה ה-16 החלו לכתוב את המארשים הללו בתווים ולהפיץ אותם בדפוס שהומצא באותן שנים.

החל מהתקופה הקלאסית ובואכה התקופה הרומנטית, מלחינים החלו לשלב מארשים ביצירותיהם הגדולות, כמו סונטות וסימפוניות ואף יותר באופרות שכתבו.

בשיא התקופה הרומנטית, עד לשלהי המאה ה-19, התפתחו כלי הנשיפה יותר ויותר והמארשים הפכו נפוצים יותר ויותר.

במאה ה-20, המארשים הפכו צורה מוסיקלית מבוססת של ממש ומלחינים כותבים יותר ויותר מארשים לתזמורות גדולות.

בימינו מנוגנים המארשים בעיקר באירועים חגיגיים, כמו מצעדים, תהלוכות והכתרות של מלכים ומנהיגים.


הנה סיפורו של מארש צה"ל (עברית):

https://youtu.be/K-sFtVfCrXw


מארש כמו צבאי במצעד מחאה ברחובות ת"א:

https://youtu.be/Yp1gd-1rp5M


ומארש שמילותיו נכתבו על ידי המשורר נתן אלתרמן (עברית):

http://youtu.be/FkfF4B6Q-fc