» «

מקדונלד'ס

מקדונלד'ס
איך נוסדה רשת מקדונלדס ועל ידי מי?



אמנם את רשת מקדונלד'ס יסדו בשנת 1940 שני האחים דיק ומוריס ("מק") מקדונלד, שפתחו מסעדה ששמה כשם משפחתם. בתוך כמה שנים יצרו האחים את שיטת "השירות המהיר" החדשנית שלהם, שהתבססה על שירות עצמי, ללא מלצרים ועם מבחר קטן של פריטים. גם המחירים הנמוכים והקמת פס ייצור של פריטי מזון היו חלק בלתי נפרד מהשיטה שלהם.

אך היזם הגדול של מקדונלד'ס יגיע רק בשנת 1955 כשקיבל ריי קרוק מהאחים את הזכיון הבלעדי לכל ארה"ב ובנה את חברת "מערכת מקדונלד בע"מ". לחברה, שנתנה זכיונות להקמת מסעדות זהות במחיר זול מאד ובתנאים טובים, הוא הוסיף ערכים של מה שקרא "איכות, שירות, ניקיון וערך".

לאחר מספר שנים קנה קרוק את חלקם של האחים והתחיל להרחיב את הרשת שהגיעה בשנות האלפיים ליותר מ-30 אלף סניפים ביותר מ-120 מדינות. כיום נפתח בסין בכל יום סניף חדש של מקדונלד'ס ובכל העולם משרתים סניפי מקדונלד'ס מידי יום יותר מ-69 מיליון לקוחות!


הנה סיפורו של מייסד רשת מקדונלד'ס:

https://youtu.be/ESFJOylxAi8


תולדות הרשת במסעדה המקורית משנת 1940 בסן ברנרדינו קליפורניה:

http://youtu.be/GxXDD_7lgYw


וקיצור תולדות רשת מקדונלד'ס:

http://youtu.be/gfxUXYzUh34?t=9s
מקדונלד'ס
איך בפרסומות של מקדונלדס האוכל כה יפה?



לא פעם שמתם לב בוודאי שמזון מהיר שפרסומות נראה הרבה יותר טוב מאשר על המגש במסעדה. ובכן, זה לא מקרה.. המזון בפרסומות הוא דוגמן של המזון שאתם קונים בדלפק. הוא נראה מצוין כי הוא מצולם מצוין. חוץ מאיפור, יש שם הכל. מדובר בהעמדה של המזון בצורה מדויקת מאד, כדי שיצטלם הכי טוב שאפשר. הוא גם מובלט בצבעיו ומצולם בעדשות מיוחדות.

מקדונלדס טוענים שהמזון המצולם הוא המזון הרגיל שהם מוכרים, אך ההצגה שלו בצילומים נועדה "להחמיא" לו. גם מה שלא נראה בצילום טוב מספיק, מתוקן לאחר מכן בעזרת מחשב ותוכנת פוטושופ. זה ממש כמו דוגמניות שהופכות בצילומים רזות יותר וחלקות יותר, בעזרת הטכנולוגיה.


כך מצלמים אוכל לפרסומות:

https://youtu.be/oSd0keSj2W8
קפיטליזם ושלום
האם הקפיטליזם ניצח את המלחמות?



האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".

בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.

מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.

מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.

צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.

דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי־אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.

ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.

כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.

הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.

אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.

כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.

כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.

העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).

אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה.


הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:

https://youtu.be/C9NFjtqf-xU


מקדונלד’ס:

https://youtu.be/SV0-1kmEeMs


והגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
מדד הביג מק
מהו מדד הביג מק?



מדד הביג מק (Big Mac Index) הוא מדד כלכלי לא רשמי שמשווה את מחירו של מוצר מוצלח ונפוץ, בין מדינות העולם.

המוצר שנבחר להשוואה חייב להיות כזה שנמכר בעולם כולו וזה שנבחר אכן מיוצר ומופץ על ידי רשת המזון המהיר המפורסמת והנפוצה ביותר בעולם.

ה"בּיג מֶק" הוא המבורגר של רשת המזון המהיר מקדונלדס. הוא זהה בכל מדינות העולם, ולכן לפי התאוריה הכלכלית, גם מחירו אמור להיות זהה בכל המדינות. ניהול מחירי העלות בכל מדינה נקבע לפי האספקה המקומית וזה מאפשר השוואה בין שערי המטבעות בין המדינות.

את הרעיון להשוות את מחירו הציג ב-1986 עיתון "האקונומיסט" ( The Economist), כשעשוע אינטלקטואלי למחשבה. הוא השווה את מחיר ה"בּיג מֶק" ברחבי העולם וטען טענה הגיונית: אם לפי התיאוריה הכלכלית אמור מחירו של מוצר דומה במדינות שונות להיות אותו המחיר, לאחר שהמחיר הומר למטבע משותף כמובן, הרי שאם בדיקת הנתונים מראה שהמחיר בדולר למשל, אינו שווה, ניתן לכאורה לראות בכך סימן לשינוי עתידי בשער החליפין כך שיבטא את הסטיה במחירי ה"בּיג מֶק" ויתקרב לשער החליפין הצפוי.

הזכיינים המקומיים של מקדונלד'ס בכל מדינה מציגים מחירים המחושבים לפי עלויות ייצור הביג מק והאספקה המקומית ולכן המדד מאפשר השוואה בין שערי המטבעות השונים במדינות השונות.


#ביקורת
המבקרים אומרים שהמדד, המתבסס על רשת המזון המהיר הידועה בעולם, לא רק נולד כבדיחה, אלא גם נשאר כזה. הרי שער החליפין, הם אומרים, הוא רק פרמטר אחד מאלו שמשפיעים על מחיר ההמבורגר.

הצריכה של מוצרי ג'אנק פוד, הם גורסים, משתנה בין מדינות שונות וזה משפיע על מחירי המוצרים ברשתות המזון המהיר. גם משתנים כמו מחירי השכירות, מיקום החנויות, שכר העבודה, ביקוש משתנה, מתחרים שונים ורמת תחרות אחרת, מחירי חשמל, מכסי מגן במדינות שונות על מרכיבי הביג מק ואפילו העובדה שבמדינות רבות, מחירו של מזון מהיר ברשתות בינלאומיות דוגמת מקדונלד'ס הוא יקר ביחס למחיר האוכל במסעדה מקומית - כול אלה משפיעים לא פחות על מחיר המוצר בכל מדינה, כך שההשוואה לשער החליפין של המטבעות היא בעייתית מאוד.


#התוצאה
ועדיין, אחרי כל הטענות האלה, עם הטענה שמחיר ה"ביג מק" הוא לא כלי כלכלי מדעי של ממש והעובדה שמחיר ההמבורגר מושפע ממשתנים רבים, מדד ה'ביג מק' מציג בכל זאת נתונים נכונים.

הרי אם נבחן את המדינות היקרות בעולם, כבר כמה וכמה שנים שאנו רואים שמדד ה'ביג מק' מציב את המדינות הנכונות, כולל ישראל, בראש המדינות שהן אכן המדינות היקרות בעולם.

מסתבר שמחיר ההמבורגר בהחלט מנבא את יוקר המחיה בכל כלכלה ועושה זאת לא פעם טוב יותר ממדדים כלכליים אחרים.

ומכך יוצא שמדד הביג מק הוא עדיין אחד המדדים שכלכלנים יצטטו, בניתוחי יוקר המחיה העולמיים ובמאמרים נחשבים בתקשורת הכתובה והמשודרת. גם לבדיחות, מסתבר, כדאי להתייחס ברצינות.


הנה הסבר של מדד הביג מק בפשטות:

https://youtu.be/INPw1v6YOhI


ה-PPP שממנו נובע הביג מק כבעל יכולת להוות מדד כלכלי השוואתי:

https://youtu.be/b71uzrr8hUs


ויכולת ההשוואה שנותן מדד הביג מק:

https://youtu.be/_vCK6QZTVlc


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.