ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בוקלין (Arnold Bocklin). הוא נולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.

בוקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.

בוקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את "אי המתים" הוא צייר ב-5 גירסאות שונות. משערים שהוא קיבל השראה מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi), בשמו העממי "אי העכבר".

ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי. גם מלחינים שונים שכתבו יצירות בשם זה. מביניהם בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.

בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".

אגב, על חלק מהציורים הללו הוא חתום ביחד עם בנו קרלו בוקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.

הקשר המחריד של בוקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד בוקלין את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה. במהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.

הציור היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.

הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.

את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בוקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.

הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.


הנה הציור הנודע "אי המתים":

http://youtu.be/ulO8TMusLrM


אנימציה על הציור המפורסם:

http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ


הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:

http://youtu.be/dbbtmskCRUY


ואי המתים של מקס רגר:

https://youtu.be/FUtqUf_BOJo