שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גילתה האנתרופולוגית מרגרט מיד?
מרגרט מיד (Margaret Mead), אולי המדענית הכי מפורסמת בארצות הברית ואחת הנשים החשובות באמריקה, הייתה אנתרופולוגית אמריקאית, חוקרת תרבויות פרימיטיביות שהפכה, כמעט בלי לתכנן, לאייקון גלובלי ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על תפיסת התרבות האנושית במאה ה-20.
היא נולדה ב-1901 בפילדלפיה (Philadelphia) גדלה בבית אינטלקטואלי ולמדה באוניברסיטת קולומביה (Columbia University), תחת הדרכתם של פרנץ בואס (Franz Boas) ורות בנדיקט (Ruth Benedict), שני ענקי האנתרופולוגיה המודרנית.
המחקר של מרגרט מיד עומד להתמקד בדרכים שבהן תרבות מעצבת את ההתנהגות האנושית, האמונות, התפיסות הדתיות והמוסדות החברתיים.
כבר בגיל 23 עד 24 היא מתחילה לחקור תרבויות פרימיטיביות, מתוך אמונה שעל ידי השוואת החברה בה גדלה עם תרבויות פחות מתקדמות, יהיה ביכולתה להבין כמה מהבעיות של אמריקה המודרנית. העניין העיקרי שלה היה במיניות ובאופן בו החברה המודרנית מאלצת ומתעלת את כולנו לתפקידים וזהויות מגדריות שחונקים למעשה את צרכינו האמיתיים.
בהשראת התצפיות שלה בבני נוער אמריקאים, נסעה מרגרט מיד ב-1925 לסמואה (Samoa), כדי לבדוק שאלה שהעסיקה את המדע: האם המתח והסערה הרגשית של גיל ההתבגרות הם תופעה ביולוגית אוניברסלית, או תוצר של תרבות? - היא חיה חודשים רבים בין הנערות המקומיות, למדה את שפתן ושמה לב שהחיים בסמואה הם חיים בחברה חד-תרבותית, עם הרבה נשים מבוגרות כמודלים לחיקוי, ציפיות ברורות מהן ומין ללא סטיגמות.
אחרי 9 חודשים היא שבה לארצות הברית עם תשובה שהדהימה את העולם: בסמואה, טענה, גיל ההתבגרות הוא שליו ונינוח, חסר לחלוטין את הדרמה המוכרת מהמערב. הספר שכתבה ויצא ב-1928, "בגיל ההתבגרות בסמואה" (Coming of Age in Samoa), הפך לרב מכר ועורר ויכוח שנמשך עשרות שנים.
בסוף אותו עשור היא יצאה למסע לגיניאה החדשה וחקרה את הסכיזופרניה באיי באלי. בין לבין וכמייצגת ידע בין תרבותי וחוקרת מפורסמת של דפוסי מין והתבגרות בתרבויות קטנות, היא גם הרשתה לידיד צעיר ובעל רעיונות נועזים בחינוך, מי שיתפרסם לימים כרופא הילדים ד"ר ספוק, לנסות על בתה היחידה את שיטותיו החינוכיות המהפכניים.
כאן טמון גם אחד הפיתולים המרתקים בקריירה שלה: ב-1983, לאחר מותה, האנתרופולוג הניו זילנדי דרק פרימן (Derek Freeman) פרסם ביקורת חריפה וטען שממצאיה בסמואה היו שגויים, וכי הנשים שראיינה הוליכו אותה שולל בסיפורים מומצאים. הוויכוח עדיין לא נסגר לחלוטין בקהילה המדעית.
אבל מעבר לסמואה, בחייה מיד המשיכה לחקור תרבויות בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea), ופרסמה ב-1935 את "מין ומזג בשלוש חברות פרימיטיביות" (Sex and Temperament in Three Primitive Societies). בספר היא טענה שתפקידי המגדר אינם מולדים אלא נלמדים. זה היה מהפכני. היא הפכה לסמל פמיניסטי עוד לפני שהפמיניזם הפך לתנועה מאורגנת.
אגב, אביה של מיד כינה אותה בילדותה בחיבה "פאנק" (Punk). כשנולד אחיה הצעיר, הפך הוא ל"פאנק הזכרי" ואילו היא קיבלה את התואר "הפאנק המקורי", מה שמיד עצמה תיארה כהיפוך של הסדר הרגיל שבו הבן הוא בעל הזהות האמיתית.
מיד ידעה לתקשר עם הציבור הרחב, נדירה בקרב אנשי אקדמיה. היא כתבה טורים בעיתונים, הופיעה בטלוויזיה, עמדה על הבמה בביטחון רב. היא נפטרה ב-1978 מסרטן הלבלב.
שנה אחרי מותה זכתה מרגרט מיד במדליית החופש הנשיאותית (Presidential Medal of Freedom), העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. עולם המדע יזכור אותה בזכות עבודתה פורצת הדרך באנתרופולוגיה והעניין המיוחד שגילתה בחקר החברות, השבטים והתרבויות האנושיות, כשהשאלות שהיא שאלה לגבי האופן שבו הטבע או התרבות מעצבים אותנו, הן עדיין במרכז השיח.
הנה סיפורה של מרגרט מיד:
https://youtu.be/4Nb2z8Kz6o8
על האנתרופולוגית הדגולה ומחקרי המין והמיגדר:
https://youtu.be/FikUMyk4olw
המחקר הנועז וחסר התקדים שלה בסמואה:
https://youtu.be/BMClMKGZ_80
מתראיינת על אוטומציה ועובדים, כבר ב-1964:
https://youtu.be/QbodHOvnbCk
על מחקר ההתבגרות בסמואה:
https://youtu.be/znkaCEKn8JQ
מדע האנתרופולוגיה לא היה דומה בלעדיה:
https://youtu.be/DjGRCi7ewtY?long=yes
מרגרט מיד
מרגרט מיד (Margaret Mead), אולי המדענית הכי מפורסמת בארצות הברית ואחת הנשים החשובות באמריקה, הייתה אנתרופולוגית אמריקאית, חוקרת תרבויות פרימיטיביות שהפכה, כמעט בלי לתכנן, לאייקון גלובלי ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על תפיסת התרבות האנושית במאה ה-20.
היא נולדה ב-1901 בפילדלפיה (Philadelphia) גדלה בבית אינטלקטואלי ולמדה באוניברסיטת קולומביה (Columbia University), תחת הדרכתם של פרנץ בואס (Franz Boas) ורות בנדיקט (Ruth Benedict), שני ענקי האנתרופולוגיה המודרנית.
המחקר של מרגרט מיד עומד להתמקד בדרכים שבהן תרבות מעצבת את ההתנהגות האנושית, האמונות, התפיסות הדתיות והמוסדות החברתיים.
כבר בגיל 23 עד 24 היא מתחילה לחקור תרבויות פרימיטיביות, מתוך אמונה שעל ידי השוואת החברה בה גדלה עם תרבויות פחות מתקדמות, יהיה ביכולתה להבין כמה מהבעיות של אמריקה המודרנית. העניין העיקרי שלה היה במיניות ובאופן בו החברה המודרנית מאלצת ומתעלת את כולנו לתפקידים וזהויות מגדריות שחונקים למעשה את צרכינו האמיתיים.
בהשראת התצפיות שלה בבני נוער אמריקאים, נסעה מרגרט מיד ב-1925 לסמואה (Samoa), כדי לבדוק שאלה שהעסיקה את המדע: האם המתח והסערה הרגשית של גיל ההתבגרות הם תופעה ביולוגית אוניברסלית, או תוצר של תרבות? - היא חיה חודשים רבים בין הנערות המקומיות, למדה את שפתן ושמה לב שהחיים בסמואה הם חיים בחברה חד-תרבותית, עם הרבה נשים מבוגרות כמודלים לחיקוי, ציפיות ברורות מהן ומין ללא סטיגמות.
אחרי 9 חודשים היא שבה לארצות הברית עם תשובה שהדהימה את העולם: בסמואה, טענה, גיל ההתבגרות הוא שליו ונינוח, חסר לחלוטין את הדרמה המוכרת מהמערב. הספר שכתבה ויצא ב-1928, "בגיל ההתבגרות בסמואה" (Coming of Age in Samoa), הפך לרב מכר ועורר ויכוח שנמשך עשרות שנים.
בסוף אותו עשור היא יצאה למסע לגיניאה החדשה וחקרה את הסכיזופרניה באיי באלי. בין לבין וכמייצגת ידע בין תרבותי וחוקרת מפורסמת של דפוסי מין והתבגרות בתרבויות קטנות, היא גם הרשתה לידיד צעיר ובעל רעיונות נועזים בחינוך, מי שיתפרסם לימים כרופא הילדים ד"ר ספוק, לנסות על בתה היחידה את שיטותיו החינוכיות המהפכניים.
כאן טמון גם אחד הפיתולים המרתקים בקריירה שלה: ב-1983, לאחר מותה, האנתרופולוג הניו זילנדי דרק פרימן (Derek Freeman) פרסם ביקורת חריפה וטען שממצאיה בסמואה היו שגויים, וכי הנשים שראיינה הוליכו אותה שולל בסיפורים מומצאים. הוויכוח עדיין לא נסגר לחלוטין בקהילה המדעית.
אבל מעבר לסמואה, בחייה מיד המשיכה לחקור תרבויות בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea), ופרסמה ב-1935 את "מין ומזג בשלוש חברות פרימיטיביות" (Sex and Temperament in Three Primitive Societies). בספר היא טענה שתפקידי המגדר אינם מולדים אלא נלמדים. זה היה מהפכני. היא הפכה לסמל פמיניסטי עוד לפני שהפמיניזם הפך לתנועה מאורגנת.
אגב, אביה של מיד כינה אותה בילדותה בחיבה "פאנק" (Punk). כשנולד אחיה הצעיר, הפך הוא ל"פאנק הזכרי" ואילו היא קיבלה את התואר "הפאנק המקורי", מה שמיד עצמה תיארה כהיפוך של הסדר הרגיל שבו הבן הוא בעל הזהות האמיתית.
מיד ידעה לתקשר עם הציבור הרחב, נדירה בקרב אנשי אקדמיה. היא כתבה טורים בעיתונים, הופיעה בטלוויזיה, עמדה על הבמה בביטחון רב. היא נפטרה ב-1978 מסרטן הלבלב.
שנה אחרי מותה זכתה מרגרט מיד במדליית החופש הנשיאותית (Presidential Medal of Freedom), העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. עולם המדע יזכור אותה בזכות עבודתה פורצת הדרך באנתרופולוגיה והעניין המיוחד שגילתה בחקר החברות, השבטים והתרבויות האנושיות, כשהשאלות שהיא שאלה לגבי האופן שבו הטבע או התרבות מעצבים אותנו, הן עדיין במרכז השיח.
הנה סיפורה של מרגרט מיד:
https://youtu.be/4Nb2z8Kz6o8
על האנתרופולוגית הדגולה ומחקרי המין והמיגדר:
https://youtu.be/FikUMyk4olw
המחקר הנועז וחסר התקדים שלה בסמואה:
https://youtu.be/BMClMKGZ_80
מתראיינת על אוטומציה ועובדים, כבר ב-1964:
https://youtu.be/QbodHOvnbCk
על מחקר ההתבגרות בסמואה:
https://youtu.be/znkaCEKn8JQ
מדע האנתרופולוגיה לא היה דומה בלעדיה:
https://youtu.be/DjGRCi7ewtY?long=yes
