שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הדג המהיר ביותר בים?
העמלץ הכחול (Shortfin mako shark) הוא הכריש המהיר ביותר ושוחה הכי הרבה בים. מכונת ההרג הנוראית הזו עושה בכל יום מעל ל-50 קילומטרים של שחייה. הכריש האכזרי והזריז הזה, המהיר מכל הכרישים, יודע לעשות מרחקים אדירים כדי למצוא בת זוג או ארוחה טובה..
החוקרים משתאים מיכולותיו של העמלץ הכחול. כריש זה אחראי למרחק הגדול ביותר שנמדד לדג כלשהו בהיסטוריה. הסתבר שכריש כחול שהוצמד לו תג מדידה, עשה מרחק של כמעט 6000 קילומטרים - מברזיל לניו יורק!
הנה העמלץ הכחול והמדהים שלומדים ממנו כיצד לעצב חליפות שחייה מהירות:
https://youtu.be/2uaF8ERSs7Q
חוקר שלוקח ממנו דגימות באומץ בלתי נתפס:
https://youtu.be/MkDPb7k0XKA
והמהירות המטורפת שלו כשהוא רודף אחרי המזון האהוב עליו, דגי הטונה:
https://youtu.be/dcO1UHVNkEI
מהי שנת אור?
שנת אור שווה למרחק שהאור עובר בואקום, במשך שנה יוליאנית שלימה, שאגב נמשכת רבע יום משנה רגילה. המרחק בקילומטרים הוא 9,460,730,472,580 קילומטרים ו-800 מטר!
כלומר שנת אור שווה לכ-9 טריליון וחצי קילומטרים.
בשנת אור משתמשים כיחידת מידה באסטרונומיה. היא משמשת לחישוב של מרחקים בין גרמי שמים שונים (כוכבים, שמשות, גלקסיות ועוד) ברחבי היקום.
למעשה, אנו רואים כוכבים רחוקים כפי שהיו לפני כמה שנים, בהתאם למרחק שלהם מכדור הארץ. במובן הזה, מבט לחלל החיצון הוא מעין חזרה בזמן...
הנה מדידת המרחקים של שנת אור:
http://youtu.be/ewGsiUPeBD4
זו גם הסיבה שאסטרונאוטים שיטוסו לכוכבים רחוקים מאוד בעתיד יצטרכו ככל הנראה להיכנס לתרדמת (מתורגם):
https://youtu.be/xptpXSTtgSY
גם כי צריך יהיה לטוס הרבה זמן אל כוכבים רחוקים והזמן לפי איינשטיין הרי משתנה לפי המהירות (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
וחלק מהסרט הישראלי "מרחק ארבעה ימים משתי שנות אור" (עברית):
http://youtu.be/-wQMSfbHWSs
האם כלב יודע לחזור הביתה מרחוק?
כל מי שראה את הסרט "לאסי שובי הביתה" זוכר את המרחק העצום שעשתה לאסי, עד ששבה הביתה. סיפורים מדהימים יש על אודות כלבים שמצאו את דרכם הביתה ממרחקים גדולים.
יש המון ויכוחים בין המדענים באשר ליכולת הזו. חוקרים שונים טוענים שהעובדה שסיפורים כאלה כל כך מובלטים, היא ההוכחה שהם נדירים ומיוחדים ולא שגרתיים.
בניסוי שערכו עם 75 כלבים, יותר ממחצית מהם לא מצאו את דרכם הביתה, בעוד ש-30 הצליחו לחזור ממרחק של 2-3 קילומטרים.
מדענים אחרים עשו ניסויים עם מספרי כלבים קטנים יותר, שבהם הוכיחו יכולת ניווט משכנעת יותר של כלבים בדרכם הביתה.
הקביעה של המדענים היא שבכל מקרה לא מדובר בחוש ריח או יכולת לראות את הדרך. נראה שיכולת ההתמצאות הזו גדלה עם גיל הכלב ועם נסיונו בטיולים בסביבה.
הנה קטע שבו מראה לאסי בסרט כמה היא משתדלת לחזור הביתה:
http://youtu.be/RFJb6_0VLwc
אל תסמכו על זה - כשלכלב יש שבב הסיכוי גדל שיחזירו לך אותו:
http://youtu.be/IOTgIwT1cNk
וכתבת חדשות על כלבה שחזרה למשפחה אחרי שנתיים של היעדרות, אבל דווקא תודות למשפחה שחיפשה אותה:
http://youtu.be/qLpXnoI_hJ8
מהי יחידה אסטרונומית?
יחידה אסטרונומית (Astronomical unit) היא יחידת מידה למרחקים במערכת השמש שלנו ובמערכות דומות בחלל.
יחידה אסטרונומית אחת שווה לכ-150 מיליון קילומטרים - המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש (ממוצע כי המרחק משתנה מעט במהלך השנה).
הסימון AU מסמן יחידה אסטרונומית, קיצור של ראשי התיבות באנגלית ל-Astronomical Unit.
רק כשמודדים מרחקים החלל החיצון, מחוץ למערכת השמש, אז המרחקים הופכים כה גדולים, שיחידה אסטרונומית לא מספקת ולא נוחה למדידה שלהם ואז נעדיף להשתמש בשנות אור.
#לא מספיק שנות אור?
ודאי מעניין אתכם למה בעצם צריך את היחידות האסטרונומיות אם יש יחידת מדידה למרחקים, זו של שנת אור.
התשובה היא שבשנות אור המרחקים במערכת השמש הם כל כך קטנים שהיינו צריכים להשתמש במספרים עשרוניים עם המון אפסים אחרי הנקודה העשרונית. לכן למרחקים כאלה, שווה היה למצוא יחידת מדידה קטנה ו"אנושית" יותר.
מרחק השמש מכדור הארץ, המקום בו אנו חיים, נשמע כמרחק הגיוני ליחידה. הוא מאוד קרוב ל-150 מיליון קילומטרים ולכן המרחק שנקבע למדידות מרחקים כאלה הוא 149,597,870.7 קילומטרים - גודלה של יחידה אסטרונומית אחת.
כך למשל יהיה המרחק של פלוטו מהשמש כמעט 40 יחידות אסטרונומיות. כוכב חמה לעומתו, בקרוב מבין כוכבי הלכת אל השמש, מרוחק ממנה פחות מחצי יחידה אסטרונומית.
המרחק שלנו מהשמש ולא במקרה הוא 1, כלומר יחידה אסטרונומית אחת.
ורק שנבין - בשנת אור אחת נכנסות מעל 60,000 יחידות אסטרונומיות.
הנה קיצור היחידה האסטרונומית:
https://youtu.be/3-SoD-8mRiY
הסבר יפה לצורך ביחידות אסטרונומיות:
https://youtu.be/KtwVlglkz2s
המחשה ויזואלית של המרחקים ביחידות האלה:
https://youtu.be/kBykl2lRAjA
והסבר מקיף יותר:
https://youtu.be/wS_fEPyONs8
מה מיוחד בשחפית הארקטית?
שחפית הקוטב, או השחפית הארקטית, ידועה בנדידתה הארוכה. בכל שנה נודדת שחפית קוטב בוגרת מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ועוברת מרחק של כ-19,000 קילומטרים, ועוברת באזורים רבים בכדור הארץ.
שחפית הקוטב חווה בכל שנה שני קייצים, בשני קטבים שונים. היא גם נהנית מיותר ימי שמש מאשר כל יצור אחר בעולם. כושר תעופתה של השחפית הוא מדהים. שחפיות שסומנו באנגליה אותרו 3 חודשים מאוחר יותר באוסטרליה, מרחק של מעל 20 אלף קילומטרים משם!
הנה סרטון הסבר על שחפית הקוטב הארקטית (עברית):
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
שחפית הקוטב הארקטית מקרוב:
http://youtu.be/3jCh0zb9t_Q
ומסלול הנדידה של שחפיות הקוטב דרך גוגל ארץ:
http://youtu.be/bte7MCSBZvo
מהם הפרפרים הנודדים אלפי קילומטרים ולא חוזרים?
רבים יודעים על נדידת הציפורים, אבל מדהימה אף יותר היא נדידת הפרפרים הנודדים. הפרפרים בעלי הכנפיים השבריריות והדקיקות יכולים להגיע למהירות תעופה של עד 40 קילומטרים בשעה. הם נודדים בקיץ מצפון אפריקה לאירופה ולקראת החורף לכיוון ההפוך.
בשל חייהם קצרים, הפרפרים שעשו את הדרך לכיוון אחד לא חוזרים בחזרה לארץ שממנה יצאו ורק הצאצאים שלהם הם שעושים את המסע ההפוך, בנדידה שזכתה לשם "נדידה בין דורית". את הדרך הם מוצאים בעזרת צופן גנטי שירשו מהוריהם.
נימפית הסרפד למשל, היא פרפר יפה שידוע בשמו האנגלי "האדמירל האדום". נימפית הסרפד נקרא כך כיוון שהוא חי על פונדקאים, צמחי הסרפד והכותלית שעליהם הוא מתארח. הוא נודד בחורף הקר מאירופה לאפריקה החמה. בישראל רואים את נימפית הסרפד בעיקר בתקופת הנדידה בסתיו ובאביב.
שיאני הנדידה מעל ישראל הם פרפרי נמפית החורשף. הם נודדים בלהקות כדי למצוא אתרים חדשים עם צמחייה שבה יוכלו להמשיך ולהתקיים.
הנה השעון הביולוגי המדהים שמנהל את נדידת הפרפרים דרומה לקראת החורף:
https://youtu.be/_-nnc6dWUJg
גם נימפית הסרפד עושה זאת:
http://youtu.be/TWPjCZc1KoU
פרפרי דנאית מלכותית, המונרך של אמריקה, נודדים למרחקים של מעל 5,000 קילומטרים:
http://youtu.be/yIFB9reAkwU
ושיר על הנדידה דרומה, למקסיקו:
https://youtu.be/01epJR2Dzzs
מיהו אלוף החניה העולמי?
חנייה מקבילית היא חנייה שבה הנהג חונה בבלימה וסיבוב, אל מקום החנייה שבין שתי מכוניות. בחודש אפריל 1999, בלייצ'סטרשיר שבאנגליה, הצליח הנהג המקצועי רוס סוויפט, לחנות במרחק של 33 סנטימטרים בלבד מאורך מכוניתו.
זה נשמע מרשים, אבל השיא הלך והתקצר. כשפטריק פלקו הקטין אותו ל-22 סנטימטרים נראה היה שיהיה קשה מאד לרדת מזה. אבל ב-2012 הצליח נהג סיני מקצועי להוריד 7 סנטימטרים מהשיא ולרדת בבת אחת ל-15 סנטימטרים!
אבל שנה אחר כך הצליח ג'ון מופט מאנגליה להחזיר את השיא העולמי לאי הבריטי ולהעמידו על 13.1 סנטימטרים. אחיו אליסטייר מופט הצליח באותו היום להשוות את שיאו וכך גם הוא מחזיק בשיא העולמי, באופן לא רשמי.
איזו ציפור נודדת הכי רחוק?
הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם עושה מרחק עצום בכל שנה.
שחפית הקוטב היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. היא עפה 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר!
כך נודדת הציפור הקטנה הזו כל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.
הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
מהי הנקודה הכחולה החיוורת?
נקודה כחולה חיוורת (Pale Blue Dot) הוא הכינוי לצילום היסטורי של כדור הארץ מהחלל, שבו נראה כדור הארץ כנקודה זעירה על רקע החלל העצום שמסביבה. הצילום נעשה בשנת 1990 ממרחק של מעל 6 מיליארד קילומטרים, על ידי הגשושית וויאג'ר 1.
יוזם הצילום היה האסטרופיזיקאי המפורסם ויוצר סדרת הטלוויזיה החשובה "קוסמוס", קרל סייגן. כשנודע לסגן שהחללית וויאג'ר 1 עומדת לצאת אל מחוץ למערכת השמש, הוא ביקש מנאס"א שרגע לפני שהיא יוצאת לחלל החיצון, החללית תפנה את מצלמותיה ותצלם את כדור הארץ מקצה מערכת השמש.
בדיוק כמו שהוא צפה, הצילום שהתקבל ממנה היה מהמם. "הנקודה הכחולה החיוורת" הייתה אנחנו והפרופורציות שהתקבלו בצילום היו מטלטלות. בפעם הראשונה ניתן היה לראות במבט מרחוק את העולם שלנו וכמה הוא זעיר לעומת כל החלל שמסביב. קנה המידה היה מעתה ברור ומוכח היטב - בחלל העצום שמסביבנו, אנו קטנים וכנראה לא ממש חשובים. המשמעות של האנושות היא בתוך העולם הזה, של מה שנעשה וכיצד ננהג בו ובעצמנו.
זה היה רגע מכונן בתולדות הכוכב שלנו. קארל סגן פרסם ספר באותו השם, שהפך את הנקודה הכחולה והחיוורת למושג תרבותי ולציווי לחברה האנושית בכדור הארץ, לשמור על כדור הארץ, על חיים נכונים ועל קנה מידה נכון לאנושות.
בשנת 2001 נבחר הצילום המפורסם לרשימת עשרת תצלומי החלל החשובים בכל הזמנים.
הנה דבריו של קרל סייגן בסרטון "הנקודה הכחולה והחיוורת" (מתורגם):
http://youtu.be/TNhJKAJfQis
גרסה נוספת:
https://youtu.be/EWPFmdAWRZ0
סיפור היווצרותו של הצילום המופלא הזה:
https://youtu.be/7KBy_QsQDpE
ומבט הרבה יותר קרוב, אבל ב-360 מעלות:
http://youtu.be/o4q4F5oDh54?qr=yes
העמלץ הכחול (Shortfin mako shark) הוא הכריש המהיר ביותר ושוחה הכי הרבה בים. מכונת ההרג הנוראית הזו עושה בכל יום מעל ל-50 קילומטרים של שחייה. הכריש האכזרי והזריז הזה, המהיר מכל הכרישים, יודע לעשות מרחקים אדירים כדי למצוא בת זוג או ארוחה טובה..
החוקרים משתאים מיכולותיו של העמלץ הכחול. כריש זה אחראי למרחק הגדול ביותר שנמדד לדג כלשהו בהיסטוריה. הסתבר שכריש כחול שהוצמד לו תג מדידה, עשה מרחק של כמעט 6000 קילומטרים - מברזיל לניו יורק!
הנה העמלץ הכחול והמדהים שלומדים ממנו כיצד לעצב חליפות שחייה מהירות:
https://youtu.be/2uaF8ERSs7Q
חוקר שלוקח ממנו דגימות באומץ בלתי נתפס:
https://youtu.be/MkDPb7k0XKA
והמהירות המטורפת שלו כשהוא רודף אחרי המזון האהוב עליו, דגי הטונה:
https://youtu.be/dcO1UHVNkEI
שנת אור שווה למרחק שהאור עובר בואקום, במשך שנה יוליאנית שלימה, שאגב נמשכת רבע יום משנה רגילה. המרחק בקילומטרים הוא 9,460,730,472,580 קילומטרים ו-800 מטר!
כלומר שנת אור שווה לכ-9 טריליון וחצי קילומטרים.
בשנת אור משתמשים כיחידת מידה באסטרונומיה. היא משמשת לחישוב של מרחקים בין גרמי שמים שונים (כוכבים, שמשות, גלקסיות ועוד) ברחבי היקום.
למעשה, אנו רואים כוכבים רחוקים כפי שהיו לפני כמה שנים, בהתאם למרחק שלהם מכדור הארץ. במובן הזה, מבט לחלל החיצון הוא מעין חזרה בזמן...
הנה מדידת המרחקים של שנת אור:
http://youtu.be/ewGsiUPeBD4
זו גם הסיבה שאסטרונאוטים שיטוסו לכוכבים רחוקים מאוד בעתיד יצטרכו ככל הנראה להיכנס לתרדמת (מתורגם):
https://youtu.be/xptpXSTtgSY
גם כי צריך יהיה לטוס הרבה זמן אל כוכבים רחוקים והזמן לפי איינשטיין הרי משתנה לפי המהירות (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
וחלק מהסרט הישראלי "מרחק ארבעה ימים משתי שנות אור" (עברית):
http://youtu.be/-wQMSfbHWSs
כל מי שראה את הסרט "לאסי שובי הביתה" זוכר את המרחק העצום שעשתה לאסי, עד ששבה הביתה. סיפורים מדהימים יש על אודות כלבים שמצאו את דרכם הביתה ממרחקים גדולים.
יש המון ויכוחים בין המדענים באשר ליכולת הזו. חוקרים שונים טוענים שהעובדה שסיפורים כאלה כל כך מובלטים, היא ההוכחה שהם נדירים ומיוחדים ולא שגרתיים.
בניסוי שערכו עם 75 כלבים, יותר ממחצית מהם לא מצאו את דרכם הביתה, בעוד ש-30 הצליחו לחזור ממרחק של 2-3 קילומטרים.
מדענים אחרים עשו ניסויים עם מספרי כלבים קטנים יותר, שבהם הוכיחו יכולת ניווט משכנעת יותר של כלבים בדרכם הביתה.
הקביעה של המדענים היא שבכל מקרה לא מדובר בחוש ריח או יכולת לראות את הדרך. נראה שיכולת ההתמצאות הזו גדלה עם גיל הכלב ועם נסיונו בטיולים בסביבה.
הנה קטע שבו מראה לאסי בסרט כמה היא משתדלת לחזור הביתה:
http://youtu.be/RFJb6_0VLwc
אל תסמכו על זה - כשלכלב יש שבב הסיכוי גדל שיחזירו לך אותו:
http://youtu.be/IOTgIwT1cNk
וכתבת חדשות על כלבה שחזרה למשפחה אחרי שנתיים של היעדרות, אבל דווקא תודות למשפחה שחיפשה אותה:
http://youtu.be/qLpXnoI_hJ8
יחידה אסטרונומית (Astronomical unit) היא יחידת מידה למרחקים במערכת השמש שלנו ובמערכות דומות בחלל.
יחידה אסטרונומית אחת שווה לכ-150 מיליון קילומטרים - המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש (ממוצע כי המרחק משתנה מעט במהלך השנה).
הסימון AU מסמן יחידה אסטרונומית, קיצור של ראשי התיבות באנגלית ל-Astronomical Unit.
רק כשמודדים מרחקים החלל החיצון, מחוץ למערכת השמש, אז המרחקים הופכים כה גדולים, שיחידה אסטרונומית לא מספקת ולא נוחה למדידה שלהם ואז נעדיף להשתמש בשנות אור.
#לא מספיק שנות אור?
ודאי מעניין אתכם למה בעצם צריך את היחידות האסטרונומיות אם יש יחידת מדידה למרחקים, זו של שנת אור.
התשובה היא שבשנות אור המרחקים במערכת השמש הם כל כך קטנים שהיינו צריכים להשתמש במספרים עשרוניים עם המון אפסים אחרי הנקודה העשרונית. לכן למרחקים כאלה, שווה היה למצוא יחידת מדידה קטנה ו"אנושית" יותר.
מרחק השמש מכדור הארץ, המקום בו אנו חיים, נשמע כמרחק הגיוני ליחידה. הוא מאוד קרוב ל-150 מיליון קילומטרים ולכן המרחק שנקבע למדידות מרחקים כאלה הוא 149,597,870.7 קילומטרים - גודלה של יחידה אסטרונומית אחת.
כך למשל יהיה המרחק של פלוטו מהשמש כמעט 40 יחידות אסטרונומיות. כוכב חמה לעומתו, בקרוב מבין כוכבי הלכת אל השמש, מרוחק ממנה פחות מחצי יחידה אסטרונומית.
המרחק שלנו מהשמש ולא במקרה הוא 1, כלומר יחידה אסטרונומית אחת.
ורק שנבין - בשנת אור אחת נכנסות מעל 60,000 יחידות אסטרונומיות.
הנה קיצור היחידה האסטרונומית:
https://youtu.be/3-SoD-8mRiY
הסבר יפה לצורך ביחידות אסטרונומיות:
https://youtu.be/KtwVlglkz2s
המחשה ויזואלית של המרחקים ביחידות האלה:
https://youtu.be/kBykl2lRAjA
והסבר מקיף יותר:
https://youtu.be/wS_fEPyONs8
מרחק
שחפית הקוטב, או השחפית הארקטית, ידועה בנדידתה הארוכה. בכל שנה נודדת שחפית קוטב בוגרת מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ועוברת מרחק של כ-19,000 קילומטרים, ועוברת באזורים רבים בכדור הארץ.
שחפית הקוטב חווה בכל שנה שני קייצים, בשני קטבים שונים. היא גם נהנית מיותר ימי שמש מאשר כל יצור אחר בעולם. כושר תעופתה של השחפית הוא מדהים. שחפיות שסומנו באנגליה אותרו 3 חודשים מאוחר יותר באוסטרליה, מרחק של מעל 20 אלף קילומטרים משם!
הנה סרטון הסבר על שחפית הקוטב הארקטית (עברית):
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
שחפית הקוטב הארקטית מקרוב:
http://youtu.be/3jCh0zb9t_Q
ומסלול הנדידה של שחפיות הקוטב דרך גוגל ארץ:
http://youtu.be/bte7MCSBZvo
רבים יודעים על נדידת הציפורים, אבל מדהימה אף יותר היא נדידת הפרפרים הנודדים. הפרפרים בעלי הכנפיים השבריריות והדקיקות יכולים להגיע למהירות תעופה של עד 40 קילומטרים בשעה. הם נודדים בקיץ מצפון אפריקה לאירופה ולקראת החורף לכיוון ההפוך.
בשל חייהם קצרים, הפרפרים שעשו את הדרך לכיוון אחד לא חוזרים בחזרה לארץ שממנה יצאו ורק הצאצאים שלהם הם שעושים את המסע ההפוך, בנדידה שזכתה לשם "נדידה בין דורית". את הדרך הם מוצאים בעזרת צופן גנטי שירשו מהוריהם.
נימפית הסרפד למשל, היא פרפר יפה שידוע בשמו האנגלי "האדמירל האדום". נימפית הסרפד נקרא כך כיוון שהוא חי על פונדקאים, צמחי הסרפד והכותלית שעליהם הוא מתארח. הוא נודד בחורף הקר מאירופה לאפריקה החמה. בישראל רואים את נימפית הסרפד בעיקר בתקופת הנדידה בסתיו ובאביב.
שיאני הנדידה מעל ישראל הם פרפרי נמפית החורשף. הם נודדים בלהקות כדי למצוא אתרים חדשים עם צמחייה שבה יוכלו להמשיך ולהתקיים.
הנה השעון הביולוגי המדהים שמנהל את נדידת הפרפרים דרומה לקראת החורף:
https://youtu.be/_-nnc6dWUJg
גם נימפית הסרפד עושה זאת:
http://youtu.be/TWPjCZc1KoU
פרפרי דנאית מלכותית, המונרך של אמריקה, נודדים למרחקים של מעל 5,000 קילומטרים:
http://youtu.be/yIFB9reAkwU
ושיר על הנדידה דרומה, למקסיקו:
https://youtu.be/01epJR2Dzzs
חנייה מקבילית היא חנייה שבה הנהג חונה בבלימה וסיבוב, אל מקום החנייה שבין שתי מכוניות. בחודש אפריל 1999, בלייצ'סטרשיר שבאנגליה, הצליח הנהג המקצועי רוס סוויפט, לחנות במרחק של 33 סנטימטרים בלבד מאורך מכוניתו.
זה נשמע מרשים, אבל השיא הלך והתקצר. כשפטריק פלקו הקטין אותו ל-22 סנטימטרים נראה היה שיהיה קשה מאד לרדת מזה. אבל ב-2012 הצליח נהג סיני מקצועי להוריד 7 סנטימטרים מהשיא ולרדת בבת אחת ל-15 סנטימטרים!
אבל שנה אחר כך הצליח ג'ון מופט מאנגליה להחזיר את השיא העולמי לאי הבריטי ולהעמידו על 13.1 סנטימטרים. אחיו אליסטייר מופט הצליח באותו היום להשוות את שיאו וכך גם הוא מחזיק בשיא העולמי, באופן לא רשמי.
הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם עושה מרחק עצום בכל שנה.
שחפית הקוטב היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. היא עפה 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר!
כך נודדת הציפור הקטנה הזו כל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.
הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
נקודה כחולה חיוורת (Pale Blue Dot) הוא הכינוי לצילום היסטורי של כדור הארץ מהחלל, שבו נראה כדור הארץ כנקודה זעירה על רקע החלל העצום שמסביבה. הצילום נעשה בשנת 1990 ממרחק של מעל 6 מיליארד קילומטרים, על ידי הגשושית וויאג'ר 1.
יוזם הצילום היה האסטרופיזיקאי המפורסם ויוצר סדרת הטלוויזיה החשובה "קוסמוס", קרל סייגן. כשנודע לסגן שהחללית וויאג'ר 1 עומדת לצאת אל מחוץ למערכת השמש, הוא ביקש מנאס"א שרגע לפני שהיא יוצאת לחלל החיצון, החללית תפנה את מצלמותיה ותצלם את כדור הארץ מקצה מערכת השמש.
בדיוק כמו שהוא צפה, הצילום שהתקבל ממנה היה מהמם. "הנקודה הכחולה החיוורת" הייתה אנחנו והפרופורציות שהתקבלו בצילום היו מטלטלות. בפעם הראשונה ניתן היה לראות במבט מרחוק את העולם שלנו וכמה הוא זעיר לעומת כל החלל שמסביב. קנה המידה היה מעתה ברור ומוכח היטב - בחלל העצום שמסביבנו, אנו קטנים וכנראה לא ממש חשובים. המשמעות של האנושות היא בתוך העולם הזה, של מה שנעשה וכיצד ננהג בו ובעצמנו.
זה היה רגע מכונן בתולדות הכוכב שלנו. קארל סגן פרסם ספר באותו השם, שהפך את הנקודה הכחולה והחיוורת למושג תרבותי ולציווי לחברה האנושית בכדור הארץ, לשמור על כדור הארץ, על חיים נכונים ועל קנה מידה נכון לאנושות.
בשנת 2001 נבחר הצילום המפורסם לרשימת עשרת תצלומי החלל החשובים בכל הזמנים.
הנה דבריו של קרל סייגן בסרטון "הנקודה הכחולה והחיוורת" (מתורגם):
http://youtu.be/TNhJKAJfQis
גרסה נוספת:
https://youtu.be/EWPFmdAWRZ0
סיפור היווצרותו של הצילום המופלא הזה:
https://youtu.be/7KBy_QsQDpE
ומבט הרבה יותר קרוב, אבל ב-360 מעלות:
http://youtu.be/o4q4F5oDh54?qr=yes
מי הנהג שנסע על הלולאה הכי גדולה בעולם?
השיא העולמי בנסיעה על לולאה היה של לי יטאו הסיני משנגחאי, שנסע במכונית לתוך הלולאה הגדולה בעולם, בת 12.87 מטרים.
כמה שנים אחר כך, בשנת 2015, עבר לשבור את השיא העולמי גרמני בשם נידראד רייסקורס שהגיע לשיא מדהים של נסיעה בלולאה מלאה בת 360 מעלות, באורך של 19.08 מטרים!
ראו את השיאן העולמי בנהיגה בתוך לולאה - הכי גדולה שהיתה:
https://youtu.be/8V3ML9Pgh_0
השיא העולמי בנסיעה על לולאה היה של לי יטאו הסיני משנגחאי, שנסע במכונית לתוך הלולאה הגדולה בעולם, בת 12.87 מטרים.
כמה שנים אחר כך, בשנת 2015, עבר לשבור את השיא העולמי גרמני בשם נידראד רייסקורס שהגיע לשיא מדהים של נסיעה בלולאה מלאה בת 360 מעלות, באורך של 19.08 מטרים!
ראו את השיאן העולמי בנהיגה בתוך לולאה - הכי גדולה שהיתה:
https://youtu.be/8V3ML9Pgh_0
מה זה מטר ואיך מדדו ומודדים אותו?
מֶטֶר (Metre) היא מידת אורך, אבל כיום נקרא כך בז'רגון העממי גם סרט המדידה, בו משתמשים בעלי מקצוע שונים למדידות פשוטות של מרחק בחללים שונים או מידות ושטחים בחפצים, בדים, ריהוט וגוף.
המטר, ככלי מדידה נייד וקל לנשיאה, מאפשר מדידה מדויקת של קווים ישרים ועקומים. עליו מסומנות יחידות המידה, לרוב סנטימטרים ומילימטרים מצד אחד ואינצ'ים מצידה השני.
המטר הקלאסי הוא רצועה ארוכה וגמישה, עשויה בד מצופה פלסטיק ומגולגלת ידנית. אם היא עשויה מתכת, היא מגולגלת במארז קטן וניתנת למשיכה החוצה למדידה הרצויה, כשבתום המדידה היא מתגלגלת אוטומטית בחזרה לאחסון במארז.
משיפוצניקים, מייקרים ובנאים, המודדים מרחק ואורך באמצעות מכשיר המטר המתכתי (Tape Measure), ועד לתופרים ומעצבות אופנה, המשתמשות למדידה בסרט מדידה (measuring tape) - המטר הוא אחד המכשירים השימושיים לעבודה.
נגרים משתמשים בו למדידת פיסות עץ ורהיטים. בבנייה ושיפוצים מודדים בו קירות, רצפות, חלונות ודלתות. בתפירה ועיצוב אופנה הוא משמש למדידת בדים ומידות גוף. בעיצוב פנים הוא משמש למדידת חללים ופריטי ריהוט. בגינון משמש המטר למדידת שטחים ומרחקים בין צמחים ובבית הוא משמש למדידת חפצים, מרחקים בין נקודות תלייה וכדומה.
כיום יש מטרים מתקדמים, הכוללים כמה שיטות מדידה במכשיר אחד. למשל "3 באחד" הוא מארז הכולל סרט מדידה מתכתי רגיל ולצידו גם מדידה בגלגלת שמודדת את האורך של המשטח המעוקל שעליו מגלגלים אותה ומדידה באמצעות קרן לייזר, המאפשרת מדידת חפצים לא ישרים ומדידה של מרחק בין נקודות ללא משטח רציף ביניהן.
הנה סרט המדידה המשמש למדידת מידות (עברית):
https://youtu.be/bnladksigjs
המטר הגמיש המודרני הוא גם דיגיטלי ומראה תצוגה מדויקת של המרחק:
https://youtu.be/M8GHwxkKnOU
מטר מתקדם, "3 באחד", עם כמה שיטות מדידה:
https://youtu.be/a8T7MBwHX4Q
ההיסטוריה של המטר ומערכת המידות:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
מהו מטר:
https://youtu.be/hkOv_aNg0v4
על חשיבות שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
מֶטֶר (Metre) היא מידת אורך, אבל כיום נקרא כך בז'רגון העממי גם סרט המדידה, בו משתמשים בעלי מקצוע שונים למדידות פשוטות של מרחק בחללים שונים או מידות ושטחים בחפצים, בדים, ריהוט וגוף.
המטר, ככלי מדידה נייד וקל לנשיאה, מאפשר מדידה מדויקת של קווים ישרים ועקומים. עליו מסומנות יחידות המידה, לרוב סנטימטרים ומילימטרים מצד אחד ואינצ'ים מצידה השני.
המטר הקלאסי הוא רצועה ארוכה וגמישה, עשויה בד מצופה פלסטיק ומגולגלת ידנית. אם היא עשויה מתכת, היא מגולגלת במארז קטן וניתנת למשיכה החוצה למדידה הרצויה, כשבתום המדידה היא מתגלגלת אוטומטית בחזרה לאחסון במארז.
משיפוצניקים, מייקרים ובנאים, המודדים מרחק ואורך באמצעות מכשיר המטר המתכתי (Tape Measure), ועד לתופרים ומעצבות אופנה, המשתמשות למדידה בסרט מדידה (measuring tape) - המטר הוא אחד המכשירים השימושיים לעבודה.
נגרים משתמשים בו למדידת פיסות עץ ורהיטים. בבנייה ושיפוצים מודדים בו קירות, רצפות, חלונות ודלתות. בתפירה ועיצוב אופנה הוא משמש למדידת בדים ומידות גוף. בעיצוב פנים הוא משמש למדידת חללים ופריטי ריהוט. בגינון משמש המטר למדידת שטחים ומרחקים בין צמחים ובבית הוא משמש למדידת חפצים, מרחקים בין נקודות תלייה וכדומה.
כיום יש מטרים מתקדמים, הכוללים כמה שיטות מדידה במכשיר אחד. למשל "3 באחד" הוא מארז הכולל סרט מדידה מתכתי רגיל ולצידו גם מדידה בגלגלת שמודדת את האורך של המשטח המעוקל שעליו מגלגלים אותה ומדידה באמצעות קרן לייזר, המאפשרת מדידת חפצים לא ישרים ומדידה של מרחק בין נקודות ללא משטח רציף ביניהן.
הנה סרט המדידה המשמש למדידת מידות (עברית):
https://youtu.be/bnladksigjs
המטר הגמיש המודרני הוא גם דיגיטלי ומראה תצוגה מדויקת של המרחק:
https://youtu.be/M8GHwxkKnOU
מטר מתקדם, "3 באחד", עם כמה שיטות מדידה:
https://youtu.be/a8T7MBwHX4Q
ההיסטוריה של המטר ומערכת המידות:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
מהו מטר:
https://youtu.be/hkOv_aNg0v4
על חשיבות שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
מה שיא המרחק שבן אדם רץ על קיר?
אמאדיי וילנד (Amadei Weiland) הגרמני הוא האלוף העולמי בריצה על קיר. הוא הצליח לרוץ כמעט 4 מטרים על גבי הקיר, או ליתר דיוק 3 מטר ו-49 סנטימטרים.
ראו את השיאן העולמי בריצה למרחק על קיר:
https://youtu.be/B14_lXFRzsA
וקצת מהפרקור שהוא אוהב לעשות:
https://youtu.be/PtnnHvhPN2s
אמאדיי וילנד (Amadei Weiland) הגרמני הוא האלוף העולמי בריצה על קיר. הוא הצליח לרוץ כמעט 4 מטרים על גבי הקיר, או ליתר דיוק 3 מטר ו-49 סנטימטרים.
ראו את השיאן העולמי בריצה למרחק על קיר:
https://youtu.be/B14_lXFRzsA
וקצת מהפרקור שהוא אוהב לעשות:
https://youtu.be/PtnnHvhPN2s
מהי ההיסטוריה של שיטות המדידה?
תולדות שיטות המדידה ( Measurement methods) הן תולדות האנושות, בעצם. בהיעדר שיטות מדידה קשה לדמיין את המסחר האנושי, החקלאות, התעשייה, ההנדסה והמדע.
כל הקידמה האנושית נבנתה על התפתחות שיטות מדידה ואלו העבירו את המין האנושי מחברה משל לקטים וציידים לחברה המייצרת את מזונה ואת שאר הדברים הדרושים לה.
שיטות מדידה יעילות הן שאפשרו את קיומן של מערכות משפט, שמנעו סכסוכים מסחריים, למשל, כמו גם מנהל תקין בגביית מסים וכדומה.
מהעת העתיקה ועד ימינו, קבעו האימפריות ומערכות השלטון המקומיות בעולם את תקני המידות והמשקלות. אלו משתנות בין ארצות ואזורים ופעמים רבות אימפריות ששלטו בעבר באזור כלשהו הן שהותירו את שיטות המדידה שהיו נהוגות אצלן.
#שיטות מדידה הראשונות
ככל הידוע לנו, כבר באלף הרביעי לפני הספירה נולדו שיטות המדידה הקדומות ביותר. הן הופיעו בתרבויות הראשונות, שהתפתחו באותה תקופה במצרים, מסופוטמיה ועמק האינדוס.
באזורים אלה יצרו התרבויות המקומיות שיטות מדידה שונות, ששימשו לצורכי אדריכלות בניין, מסחר, מרחקים ואפילו אמנות.
הדיוק של שיטות אלה במדידה של אורך, מסה וזמן היה מרשים. בעמק ההינדוס שבהודו של ימינו, למשל, גילו ארכאולוגים סרגל שנהב עם סימון של יחידות מידה באורך של כ-1.704 מילימטרים. כלי מדידה שכזה המעיד על יכולת טכנית רבה הנדרשת ליצירתו ועל מיומנות גבוהה במדידת אורכים.
בהינדוס פותחה אז גם מערכת מידות עשרונית, עם שיטה למדידת משקל שהשתמשה בחלוקה חכמה מאוד ויחידת משקל בת 28 גרם של היום.
באזור ארץ ישראל של היום, במצרים העתיקה ובבבל, השתמשו באותה תקופה בשיטות מדידת אורך שהתבססו על גוף האדם (אנו מכירים אותן כאמה, רגל, זרת).
למדידת זמן וקביעת השנה והחודש, למשל, השתמשו בגרמי השמיים, כמו הירח והשמש.
ונפח הם מדדו באמצעות זרעים. עד ימינו משתמשים ביחידת ה"קראט", שהתבססה על זרעי או גרעיני פרי החרוב.
הנה החשיבות של שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
הנה תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
ההיסטוריה של המטר ומידות האורך:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
למה המידות בבגדים שאנו קונים כל כך בעייתיות? (עברית)
https://youtu.be/9yBXYBZpksc
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
תולדות שיטות המדידה ( Measurement methods) הן תולדות האנושות, בעצם. בהיעדר שיטות מדידה קשה לדמיין את המסחר האנושי, החקלאות, התעשייה, ההנדסה והמדע.
כל הקידמה האנושית נבנתה על התפתחות שיטות מדידה ואלו העבירו את המין האנושי מחברה משל לקטים וציידים לחברה המייצרת את מזונה ואת שאר הדברים הדרושים לה.
שיטות מדידה יעילות הן שאפשרו את קיומן של מערכות משפט, שמנעו סכסוכים מסחריים, למשל, כמו גם מנהל תקין בגביית מסים וכדומה.
מהעת העתיקה ועד ימינו, קבעו האימפריות ומערכות השלטון המקומיות בעולם את תקני המידות והמשקלות. אלו משתנות בין ארצות ואזורים ופעמים רבות אימפריות ששלטו בעבר באזור כלשהו הן שהותירו את שיטות המדידה שהיו נהוגות אצלן.
#שיטות מדידה הראשונות
ככל הידוע לנו, כבר באלף הרביעי לפני הספירה נולדו שיטות המדידה הקדומות ביותר. הן הופיעו בתרבויות הראשונות, שהתפתחו באותה תקופה במצרים, מסופוטמיה ועמק האינדוס.
באזורים אלה יצרו התרבויות המקומיות שיטות מדידה שונות, ששימשו לצורכי אדריכלות בניין, מסחר, מרחקים ואפילו אמנות.
הדיוק של שיטות אלה במדידה של אורך, מסה וזמן היה מרשים. בעמק ההינדוס שבהודו של ימינו, למשל, גילו ארכאולוגים סרגל שנהב עם סימון של יחידות מידה באורך של כ-1.704 מילימטרים. כלי מדידה שכזה המעיד על יכולת טכנית רבה הנדרשת ליצירתו ועל מיומנות גבוהה במדידת אורכים.
בהינדוס פותחה אז גם מערכת מידות עשרונית, עם שיטה למדידת משקל שהשתמשה בחלוקה חכמה מאוד ויחידת משקל בת 28 גרם של היום.
באזור ארץ ישראל של היום, במצרים העתיקה ובבבל, השתמשו באותה תקופה בשיטות מדידת אורך שהתבססו על גוף האדם (אנו מכירים אותן כאמה, רגל, זרת).
למדידת זמן וקביעת השנה והחודש, למשל, השתמשו בגרמי השמיים, כמו הירח והשמש.
ונפח הם מדדו באמצעות זרעים. עד ימינו משתמשים ביחידת ה"קראט", שהתבססה על זרעי או גרעיני פרי החרוב.
הנה החשיבות של שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
הנה תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
ההיסטוריה של המטר ומידות האורך:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
למה המידות בבגדים שאנו קונים כל כך בעייתיות? (עברית)
https://youtu.be/9yBXYBZpksc
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
איפה נמצא קו הרכבת הארוך בעולם לרכבת מהירה?
בסין נחנך בשנים האחרונות קו הרכבת המהירה הארוך בעולם. הוא מחבר בין בייג'ינג ובין העיר גואנג ג'ואו, מרחק של 2250 ק"מ. מהירות הרכבת 300 קילומטר לשעה ומשך הנסיעה בין שתי הערים הוא כ-8 שעות.
הנה סרטון קצר על קו הרכבת המהירה החדש והארוך בעולם שבנתה סין (עברית):
http://youtu.be/LJ83FLXPVyY
בסין נחנך בשנים האחרונות קו הרכבת המהירה הארוך בעולם. הוא מחבר בין בייג'ינג ובין העיר גואנג ג'ואו, מרחק של 2250 ק"מ. מהירות הרכבת 300 קילומטר לשעה ומשך הנסיעה בין שתי הערים הוא כ-8 שעות.
הנה סרטון קצר על קו הרכבת המהירה החדש והארוך בעולם שבנתה סין (עברית):
http://youtu.be/LJ83FLXPVyY
מתי נולדה הפרספקטיבה?
פרספקטיבה (Perspective), אותה טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק, נולדה בתקופת הרנסאנס. זה התרחש כשנוצרה בפירנצה שיטה ליצירת עומק בציור. השיטה הזו. זכתה לשם "הפרספקטיבה המדעית". כיום היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
היה זה האדריכל האיטלקי הגאון ברונלסקי שתרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך נתנו השיטות לציור הפרספקטיבה יכולת לתאר את העולם הממשי בדרך של יצירת אשליית עומק ונפח. לאמני הרנסנס והאמנים שבאו אחריהם הייתה הפרספקטיבה כלי מצוין לתיעוד העולם בדיוק רב.
אנשי הרנסאנס השתמשו אז בשיטה החדשה, בכדי להתנתק ממסורת הציור של ימי הביניים. בעזרתה הם תיארו טוב יותר את העולם המציאותי, הטבעי, האובייקטיבי והחילוני. תיאורים אלו החליפו את התיאורים שנלקחו מספרי הקודש ולא הוכרחו להיות דומים למה שהאדם רואה במציאות. משום כך היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
דוגמאות לפרספקטיבה של הרנסאנס לא חסרות. אחת הטובות היא ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. בציור זה הפרספקטיבה הגאומטרית, או המתמטית, שיוצרת בו תחושה של עומק ומושכת את המבט של הצופה אל דמותו של ישו.
דוגמה אחרת היא זו של הפרספקטיבה האטמוספירית, המשמשת בציור "המונה ליזה" של לאונרדו. כאן היא מסייעת להבדיל בין מוקד התמונה, המונה ליזה, ובין הנוף שמאחור.
על הפרספקטיבה שהתפתחה בתקופת הרנסאנס (מתורגם):
https://youtu.be/wujEE3PRVUo
ועל הפרספקטיבה באנגלית:
https://youtu.be/WQUi5Ue_fLY
גילוי הפרספקטיבה הלינארית בידי ברונלסקי:
https://youtu.be/xgHTXMEhE2k
ממנה יצר ברונלסקי את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/X80kxg2YAEc
והפרספקטיבה בסעודה האחרונה של לאונרדו:
https://youtu.be/ODEvCINTADs
פרספקטיבה (Perspective), אותה טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק, נולדה בתקופת הרנסאנס. זה התרחש כשנוצרה בפירנצה שיטה ליצירת עומק בציור. השיטה הזו. זכתה לשם "הפרספקטיבה המדעית". כיום היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
היה זה האדריכל האיטלקי הגאון ברונלסקי שתרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך נתנו השיטות לציור הפרספקטיבה יכולת לתאר את העולם הממשי בדרך של יצירת אשליית עומק ונפח. לאמני הרנסנס והאמנים שבאו אחריהם הייתה הפרספקטיבה כלי מצוין לתיעוד העולם בדיוק רב.
אנשי הרנסאנס השתמשו אז בשיטה החדשה, בכדי להתנתק ממסורת הציור של ימי הביניים. בעזרתה הם תיארו טוב יותר את העולם המציאותי, הטבעי, האובייקטיבי והחילוני. תיאורים אלו החליפו את התיאורים שנלקחו מספרי הקודש ולא הוכרחו להיות דומים למה שהאדם רואה במציאות. משום כך היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
דוגמאות לפרספקטיבה של הרנסאנס לא חסרות. אחת הטובות היא ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. בציור זה הפרספקטיבה הגאומטרית, או המתמטית, שיוצרת בו תחושה של עומק ומושכת את המבט של הצופה אל דמותו של ישו.
דוגמה אחרת היא זו של הפרספקטיבה האטמוספירית, המשמשת בציור "המונה ליזה" של לאונרדו. כאן היא מסייעת להבדיל בין מוקד התמונה, המונה ליזה, ובין הנוף שמאחור.
על הפרספקטיבה שהתפתחה בתקופת הרנסאנס (מתורגם):
https://youtu.be/wujEE3PRVUo
ועל הפרספקטיבה באנגלית:
https://youtu.be/WQUi5Ue_fLY
גילוי הפרספקטיבה הלינארית בידי ברונלסקי:
https://youtu.be/xgHTXMEhE2k
ממנה יצר ברונלסקי את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/X80kxg2YAEc
והפרספקטיבה בסעודה האחרונה של לאונרדו:
https://youtu.be/ODEvCINTADs
למה רואים מרחוק רק את תורן האנייה ולא את גוף האנייה עצמו?
מי שהפליג בים יודע שמזהים את התורן או את החלק העליון של אוניה מרחוק, אבל את גוף האוניה רואים רק אחרי זמן מה. הסיבה לכך היא צורתו העגולה של כדור הארץ, שמביאה לכך שצורתו של הים שעליו אנו שטים היא למעשה מקומרת.
לפיכך, התורן של אנייה מתגלה עוד כשהיא במרחקים, מפני שאת הגוף שלה בשלב הזה, מסתיר עדיין הקימור של כדור הארץ. רק כשהאנייה מתקרבת יותר, הקימור הופך פחות משמעותי ואנו מתחילים לראות את גוף הספינה, בנוסף לתרניה.
הנה סרטון שמראה את העניין, כחלק מההוכחות לצורה העגולה של כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/oduN7zAVYgY
מציג ספינה ההולכת ומתרחקת וכיצד רואים ממרחקים רק את חלקה העליון:
http://youtu.be/EKbxCNneegw
מי שהפליג בים יודע שמזהים את התורן או את החלק העליון של אוניה מרחוק, אבל את גוף האוניה רואים רק אחרי זמן מה. הסיבה לכך היא צורתו העגולה של כדור הארץ, שמביאה לכך שצורתו של הים שעליו אנו שטים היא למעשה מקומרת.
לפיכך, התורן של אנייה מתגלה עוד כשהיא במרחקים, מפני שאת הגוף שלה בשלב הזה, מסתיר עדיין הקימור של כדור הארץ. רק כשהאנייה מתקרבת יותר, הקימור הופך פחות משמעותי ואנו מתחילים לראות את גוף הספינה, בנוסף לתרניה.
הנה סרטון שמראה את העניין, כחלק מההוכחות לצורה העגולה של כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/oduN7zAVYgY
מציג ספינה ההולכת ומתרחקת וכיצד רואים ממרחקים רק את חלקה העליון:
http://youtu.be/EKbxCNneegw
מהו הצמח שדואה מאות קילומטרים?
שינן רפואי, או שן הארי, מוכר בראשו הצהוב. ראש הפרח, ממש כמו הסביון שאנו מכירים היטב, מצויד במנגנון מופלא של הפצה, כשבגמר הפריחה הוא הופך לכדור סיבי שעף ברוח. רשת של ריסים זעירים יוצרים מעין יריעה שהרוח מעיפה לכל עבר וממש כמו מכונת תעופה משוכללת, הזרע מופץ כך ומסוגל להגיע באמצעות הרוח למקום שבו ינבוט.
בין הצמחים הנוספים שיש להם 'סבא' כזה, או 'סביון', הם הגדילן, הסביון והכלנית. גם לתפוח סדום יש קורים שהרוח קורעת מהפרי ומפיצה.
אבל בניגוד לצמחים רגילים בעלי מנגנון הפצת זרעים שכזה, זרעיו של השינן הרפואי יכולים להפיץ את עצמם למרחקים של מאות קילומטרים ממקומו המקורי של הצמח!
הנה הסבר על השינן הרפואי ויכולת ההפצה שלו:
http://youtu.be/-Sty_559uhs
וסרטון אנימציה שמראה את תפוצתו של פרח אחד כזה:
http://youtu.be/Ep5L0KUmmR8
שינן רפואי, או שן הארי, מוכר בראשו הצהוב. ראש הפרח, ממש כמו הסביון שאנו מכירים היטב, מצויד במנגנון מופלא של הפצה, כשבגמר הפריחה הוא הופך לכדור סיבי שעף ברוח. רשת של ריסים זעירים יוצרים מעין יריעה שהרוח מעיפה לכל עבר וממש כמו מכונת תעופה משוכללת, הזרע מופץ כך ומסוגל להגיע באמצעות הרוח למקום שבו ינבוט.
בין הצמחים הנוספים שיש להם 'סבא' כזה, או 'סביון', הם הגדילן, הסביון והכלנית. גם לתפוח סדום יש קורים שהרוח קורעת מהפרי ומפיצה.
אבל בניגוד לצמחים רגילים בעלי מנגנון הפצת זרעים שכזה, זרעיו של השינן הרפואי יכולים להפיץ את עצמם למרחקים של מאות קילומטרים ממקומו המקורי של הצמח!
הנה הסבר על השינן הרפואי ויכולת ההפצה שלו:
http://youtu.be/-Sty_559uhs
וסרטון אנימציה שמראה את תפוצתו של פרח אחד כזה:
http://youtu.be/Ep5L0KUmmR8
