שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ.
כמו האסירים גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך היא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות". אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה.
בשלב מסוים במשל, מצליח אחד האסירים להשתחרר ויוצא החוצה מהמערה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו ומה רואים בחוץ באמת. אבל הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים באותן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור מי שמצליח להשתחרר מכבלי המערה, בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המדומה, המטאפורית, כדי לשחרר את חבריו עם האמת ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, באמת שהוא מביא להם.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפי חלק זה האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו.
בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. הרי אחרת מתיאור המשל הזה, איך אפשר להסביר היה שאתונה מוותרת על פילוסוף כזה?
#תורת הצורות
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם".
לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה).
מנגד, נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות" - אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה.
עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל.
אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי. אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת.
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
מה הבעיה הפילוסופית במטריקס?
הסרט "המטריקס" (The Matrix) ולמעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של תחילת המאה ה-21.
אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים.
רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים.
נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תוכנות מחשב הנשלטות בידי מכונה?
האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו שינסו בשם האמת להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה.
האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם ליהנות תוך כדי שאנו חיים באשליות זה לא טוב או פחות טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט המרתק "כנס העתידנים", יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
על רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס ראו בתגית "משל המערה".
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
מהי הספריה המדהימה של סין?
בסין נפתחה בשנת 2017 "העין של סין", ספריית עיר הנמל הסינית טיאנג'ין (Tianjin Binhai). זוהי אחת הספריות המעניינות והמרהיבות בעולם כולו והיא יושבת בתוך מבנה עתידני ויפה להפליא, בניין בן 5 קומות שעוצב על ידי אדריכל הולנדי, ביחד עם עמיתים ממשרד האדריכלים מסין MVRDV.
המבנה מאופיין במעטפת קופסתית, עם פתח רחב ושקוף שמזכיר כניסה לתוך מערה, אולי רמז למשל המערה של אפלטון, המעורר בני אדם לפנות לחוכמה וליצירתיות המבטיחות, גם אם מחייבות מאמץ, במקום לבחור בבורות.
החלק המרשים בספריה הזו הוא "הר הספרים" - מעין צוק עתיר מדפים שמטפס בצורה בלתי אפשרית, כמו לא מעט צוקים בטבע. אנחנו מאמינים שהוא מדמה את הקושי לקרוא בעידן הנוכחי.
במרכז המבנה השקוף יושב אודיטוריום מואר ומרשים בצורת כדור. אגב, לספריה כמעט 34 אלף מטרים רבועים, שלקח בסך הכל 3 שנים לבנות. טוב, סין...
אתם שואלים ודאי איך מגיעים למדפים העליונים, הקשים להשגה. אז כאן האמת נחשפת - באותם מדפים אין ספרים אמיתיים אלא עיצובי אלומיניום של ספרים. זה עורר הרבה ביקורת בהתחלה.
אבל אל תרחמו או תחשבו שלמעשה יש כאן מעט ספרים. ביום הפתיחה שלה ב-2017, היו בספריה הזו מיליון ומאתיים אלף ספרים! - מרביתם מאוחסנים בחדרים אחרים של המבנה ולא באולם המרכזי והמעוצב שלפניכם.
הנה הספריה החדשנית של העיר טיאנג'ין:
https://youtu.be/9omlLV5aK3E
עוד מצגת וידאו שלה:
https://youtu.be/qcxjMYCWJNI
וטיול בתוכה:
https://youtu.be/fwrvCq9dj78
משל המערה
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ.
כמו האסירים גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך היא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות". אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה.
בשלב מסוים במשל, מצליח אחד האסירים להשתחרר ויוצא החוצה מהמערה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו ומה רואים בחוץ באמת. אבל הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים באותן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור מי שמצליח להשתחרר מכבלי המערה, בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המדומה, המטאפורית, כדי לשחרר את חבריו עם האמת ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, באמת שהוא מביא להם.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפי חלק זה האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו.
בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. הרי אחרת מתיאור המשל הזה, איך אפשר להסביר היה שאתונה מוותרת על פילוסוף כזה?
#תורת הצורות
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם".
לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה).
מנגד, נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות" - אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה.
עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל.
אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי. אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת.
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
הסרט "המטריקס" (The Matrix) ולמעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של תחילת המאה ה-21.
אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים.
רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים.
נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תוכנות מחשב הנשלטות בידי מכונה?
האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו שינסו בשם האמת להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה.
האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם ליהנות תוך כדי שאנו חיים באשליות זה לא טוב או פחות טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט המרתק "כנס העתידנים", יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
על רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס ראו בתגית "משל המערה".
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
בסין נפתחה בשנת 2017 "העין של סין", ספריית עיר הנמל הסינית טיאנג'ין (Tianjin Binhai). זוהי אחת הספריות המעניינות והמרהיבות בעולם כולו והיא יושבת בתוך מבנה עתידני ויפה להפליא, בניין בן 5 קומות שעוצב על ידי אדריכל הולנדי, ביחד עם עמיתים ממשרד האדריכלים מסין MVRDV.
המבנה מאופיין במעטפת קופסתית, עם פתח רחב ושקוף שמזכיר כניסה לתוך מערה, אולי רמז למשל המערה של אפלטון, המעורר בני אדם לפנות לחוכמה וליצירתיות המבטיחות, גם אם מחייבות מאמץ, במקום לבחור בבורות.
החלק המרשים בספריה הזו הוא "הר הספרים" - מעין צוק עתיר מדפים שמטפס בצורה בלתי אפשרית, כמו לא מעט צוקים בטבע. אנחנו מאמינים שהוא מדמה את הקושי לקרוא בעידן הנוכחי.
במרכז המבנה השקוף יושב אודיטוריום מואר ומרשים בצורת כדור. אגב, לספריה כמעט 34 אלף מטרים רבועים, שלקח בסך הכל 3 שנים לבנות. טוב, סין...
אתם שואלים ודאי איך מגיעים למדפים העליונים, הקשים להשגה. אז כאן האמת נחשפת - באותם מדפים אין ספרים אמיתיים אלא עיצובי אלומיניום של ספרים. זה עורר הרבה ביקורת בהתחלה.
אבל אל תרחמו או תחשבו שלמעשה יש כאן מעט ספרים. ביום הפתיחה שלה ב-2017, היו בספריה הזו מיליון ומאתיים אלף ספרים! - מרביתם מאוחסנים בחדרים אחרים של המבנה ולא באולם המרכזי והמעוצב שלפניכם.
הנה הספריה החדשנית של העיר טיאנג'ין:
https://youtu.be/9omlLV5aK3E
עוד מצגת וידאו שלה:
https://youtu.be/qcxjMYCWJNI
וטיול בתוכה:
https://youtu.be/fwrvCq9dj78
