שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
מה הבעיה הפילוסופית במטריקס?
הסרט "המטריקס", למעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של העשורים האחרונים. אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים. רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים. נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תכניות מחשב הנשלטות בידי מכונה? האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו, שבשם האמת ינסו להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה. האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם להנות תוך זה שאנו חיים באשליות זה לא טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט "כנס העתידנים" המרתק, יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס (ראו בתגית "משל המערה"):
https://youtu.be/rRMSGSbExwg
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
משל המערה
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
הסרט "המטריקס", למעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של העשורים האחרונים. אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים. רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים. נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תכניות מחשב הנשלטות בידי מכונה? האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו, שבשם האמת ינסו להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה. האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם להנות תוך זה שאנו חיים באשליות זה לא טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט "כנס העתידנים" המרתק, יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס (ראו בתגית "משל המערה"):
https://youtu.be/rRMSGSbExwg
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
