שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה אוסטינטו במוסיקה?
אוסטינטו (Ostinato) במוסיקה הוא מוטיב חוזר שמניע יצירות מוסיקליות. זהו אחד האלמנטים המוסיקליים המרתקים והשימושיים ביותר שהתפתחו לאורך ההיסטוריה של המוסיקה המערבית והעולמית.
המונח אוסטינטו מגיע מאיטלקית ומשמעותו "עיקש" או "מתמיד". זה אכן תיאור מושלם לטכניקה המוסיקלית הזו שמבוססת על חזרה עיקשת ועקבית של תבנית מוסיקלית כלשהי. בעוד שהחזרה עצמה פשוטה להבנה (לופ של קטע שחוזר שוב ושוב ברצף), האפקט המוסיקלי שהיא יוצרת מורכב ומרתק,. כי אוסטינטו מוצלח יכול ליצור בסיס יציב, להגדיר אווירה, לבנות מתח או להדגיש שינויים בחלקים אחרים של היצירה.
המוסיקה העממית, האתנית, מכל רחבי העולם אימצה את האוסטינטו באופן אינטואיטיבי הרבה לפני שהיה לו שם רשמי. במוסיקה אפריקאית, תבניות קצב חוזרות יוצרות את הבסיס למבנים מוסיקליים מורכבים. באינדונזיה, מבוססת מוסיקת הגמלאן כולה על שכבות של תבניות חוזרות. כך גם ה"טאלה" (Tala) שמשמשת במוסיקה ההודית קלאסית כמסגרת מחזורית וקצבית שעליה מתפתח האלתור.
#קיצור תולדות האוסטינטו
במוסיקה המערבית התפתח האוסטינטו וקיבל צורות שונות לאורך תקופות המוסיקה השונות. בתקופת הבארוק הוא היה פופולרי, במיוחד בצורת ה"באסו אוסטינטו" (Basso Ostinato) בה חוזרת התבנית המוסיקלית בתפקידי הבס.
דוגמה מפורסמת מאותה תקופה היא ה"פסקליה בדו מינור" של באך (Bach), שבה תבנית בת 8 תווים בבס חוזרת 20 פעמים בעוד שהקולות העליונים מתפתחים ומשתנים מעליה. זוהי דוגמה מושלמת לאיך אוסטינטו יכול ליצור תחושת יציבות ובו-זמנית לאפשר חופש יצירתי והתפתחות.
בתקופה הקלאסית המוקדמת האוסטינטו מאבד מהפופולריות שלו. הוא חוזר בגדול בתקופה הרומנטית.
ה"בולרו" של ראוול (Ravel) מ-1928 מציג את האוסטינטו המפורסם ביותר בתולדות המוסיקה המערבית. יש בו מקצב תיפוף חוזר שנמשך לאורך כל היצירה בעוד שהמנגינה חוזרת שוב ושוב באוסטינטו מדויק, אך היא עוברת בין כלי התזמורת השונים, המנגנים אותה בתזמור משתנה, תוך שהעוצמה גוברת בהדרגה ובמעין קרשצ'נדו הולך וגובר, עד הסוף הרועם.
ראוול עצמו, אגב, כינה את היצירה "ניסוי בתזמור ללא מוסיקה", אך דווקא האוסטינטו העיקש שלה הפך אותה לאחת היצירות האהובות ביותר בקלאסיקה המודרנית.
במאה ה-20, הפך זרם המינימליזם במוסיקה את האוסטינטו לעיקרון מרכזי. פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך (Steve Reich) יצרו יצירות שלמות המבוססות על תבניות חוזרות שעוברות שינויים מזעריים והדרגתיים לאורך זמן, מה שיוצר למאזינים אפקט היפנוטי ומדיטטיבי. בשיר "Music for 18 Musicians" של רייך, למשל, התבניות החוזרות משתנות בהדרגתיות כה חבויה, כך שהמאזין בקושי חש בשינוי עד שפתאום המוסיקה נשמעת שונה לחלוטין.
גם המוסיקה הפופולרית אימצה את האוסטינטו בחום. "רוק אוסטינטו" הוא המונח שמתאר את הריף החוזר בגיטרה במוסיקת רוק, כמו הריף האייקוני ב-"Smoke on the Water" של דיפ פרפל (Deep Purple). במוסיקת טכנו ואלקטרוניקה, ה"לופים" (loops) החוזרים הם למעשה אוסטינטו דיגיטלי. גם בהיפ-הופ, ה"ביט" החוזר מהווה את הבסיס עליו הראפר מניח את המילים.
מה שהופך את האוסטינטו לכלי עוצמתי כל כך הוא הדואליות שלו, האפקט הכפול שהוא יוצר בו-זמנית - גם תחושת יציבות מרגיעה וגם מתח הולך ומצטבר. זה. קורה כי האוסטינטו מאפשר למוח גם להיאחז במשהו מוכר ובו בזמן גם לחוות מרכיבים חדשים במוסיקה. זו הסיבה שרבים המלחינים שהשתמשו באוסטינטו ליצירת אפקטים דרמטיים. דוגמאות? - המתח ההולך וגובר ביצירה "כוכבי הלכת" (The Planets) של גוסטב הולסט (Holst), האווירה המאיימת בפסקול של ג'ון ויליאמס (John Williams) לסרט "מלתעות", או האנרגיה המתפרצת בפרק הראשון של הסימפוניה ה-5 של בטהובן (Beethoven).
#בחינוך המוסיקלי
לאוסטינטו יש גם ערך פדגוגי משמעותי. האפקט הזה מסייע לתלמידים בשיעורי מוסיקה להבין מבנים וצורות מוסיקליות, לפתח יכולות קצביות ולהעריך את היחסים והשינויים בין חלקים שונים ביצירה המוסיקלית.
זו ללא ספק אחת הסיבות שלימוד, תרגול והבנת האוסטינטו נפוצים כל כך ביצירות מוסיקליות ובמוסיקה לילדים, כמו גם בלימודי ובשיעורי המוסיקה הבסיסיים בבתי הספר.
הנה הסבר מדהים של האוסטינטו:
https://youtu.be/0VksrMqE_4c
כך משפיעה עלינו חזרתיות במוסיקה (מתורגם):
https://youtu.be/1lo8EomDrwA
אוסטינטו בפסקול הסרט "רקוויאם לחלום" של הנס זימר:
https://youtu.be/nj4mXWKgKXc
הריף החוזר ב-"Smoke on the Water" של להקת Deep Purple:
https://youtu.be/Rfirxs_NUcE
דייב גילמור ובתו רומאני שרה עם אוסטינטו בנבל:
https://youtu.be/JJsVvrRmZlU
הדגמה בתופים של האוסטינטו:
https://youtu.be/E6esDqji24g
אוסטינטו בהלחנת מוסיקה:
https://youtu.be/uwXCbk9ue1c
אוסטינטו שלא נגמר ב"בולרו של ראוול":
https://youtu.be/LwLABSm0yYc
אוסטינטו בשירת מקהלה:
https://youtu.be/0CJSZjmvfzg
"Sweet child of mine" של "רובים ושושנים":
https://youtu.be/HlEuo9aR7Qo
ה"פסקליה בדו מינור" של יוהאן סבסטיאן באך:
https://youtu.be/zzBXZ__LN_M?long=yes
מתח באמנות
אוסטינטו (Ostinato) במוסיקה הוא מוטיב חוזר שמניע יצירות מוסיקליות. זהו אחד האלמנטים המוסיקליים המרתקים והשימושיים ביותר שהתפתחו לאורך ההיסטוריה של המוסיקה המערבית והעולמית.
המונח אוסטינטו מגיע מאיטלקית ומשמעותו "עיקש" או "מתמיד". זה אכן תיאור מושלם לטכניקה המוסיקלית הזו שמבוססת על חזרה עיקשת ועקבית של תבנית מוסיקלית כלשהי. בעוד שהחזרה עצמה פשוטה להבנה (לופ של קטע שחוזר שוב ושוב ברצף), האפקט המוסיקלי שהיא יוצרת מורכב ומרתק,. כי אוסטינטו מוצלח יכול ליצור בסיס יציב, להגדיר אווירה, לבנות מתח או להדגיש שינויים בחלקים אחרים של היצירה.
המוסיקה העממית, האתנית, מכל רחבי העולם אימצה את האוסטינטו באופן אינטואיטיבי הרבה לפני שהיה לו שם רשמי. במוסיקה אפריקאית, תבניות קצב חוזרות יוצרות את הבסיס למבנים מוסיקליים מורכבים. באינדונזיה, מבוססת מוסיקת הגמלאן כולה על שכבות של תבניות חוזרות. כך גם ה"טאלה" (Tala) שמשמשת במוסיקה ההודית קלאסית כמסגרת מחזורית וקצבית שעליה מתפתח האלתור.
#קיצור תולדות האוסטינטו
במוסיקה המערבית התפתח האוסטינטו וקיבל צורות שונות לאורך תקופות המוסיקה השונות. בתקופת הבארוק הוא היה פופולרי, במיוחד בצורת ה"באסו אוסטינטו" (Basso Ostinato) בה חוזרת התבנית המוסיקלית בתפקידי הבס.
דוגמה מפורסמת מאותה תקופה היא ה"פסקליה בדו מינור" של באך (Bach), שבה תבנית בת 8 תווים בבס חוזרת 20 פעמים בעוד שהקולות העליונים מתפתחים ומשתנים מעליה. זוהי דוגמה מושלמת לאיך אוסטינטו יכול ליצור תחושת יציבות ובו-זמנית לאפשר חופש יצירתי והתפתחות.
בתקופה הקלאסית המוקדמת האוסטינטו מאבד מהפופולריות שלו. הוא חוזר בגדול בתקופה הרומנטית.
ה"בולרו" של ראוול (Ravel) מ-1928 מציג את האוסטינטו המפורסם ביותר בתולדות המוסיקה המערבית. יש בו מקצב תיפוף חוזר שנמשך לאורך כל היצירה בעוד שהמנגינה חוזרת שוב ושוב באוסטינטו מדויק, אך היא עוברת בין כלי התזמורת השונים, המנגנים אותה בתזמור משתנה, תוך שהעוצמה גוברת בהדרגה ובמעין קרשצ'נדו הולך וגובר, עד הסוף הרועם.
ראוול עצמו, אגב, כינה את היצירה "ניסוי בתזמור ללא מוסיקה", אך דווקא האוסטינטו העיקש שלה הפך אותה לאחת היצירות האהובות ביותר בקלאסיקה המודרנית.
במאה ה-20, הפך זרם המינימליזם במוסיקה את האוסטינטו לעיקרון מרכזי. פיליפ גלאס (Philip Glass) וסטיב רייך (Steve Reich) יצרו יצירות שלמות המבוססות על תבניות חוזרות שעוברות שינויים מזעריים והדרגתיים לאורך זמן, מה שיוצר למאזינים אפקט היפנוטי ומדיטטיבי. בשיר "Music for 18 Musicians" של רייך, למשל, התבניות החוזרות משתנות בהדרגתיות כה חבויה, כך שהמאזין בקושי חש בשינוי עד שפתאום המוסיקה נשמעת שונה לחלוטין.
גם המוסיקה הפופולרית אימצה את האוסטינטו בחום. "רוק אוסטינטו" הוא המונח שמתאר את הריף החוזר בגיטרה במוסיקת רוק, כמו הריף האייקוני ב-"Smoke on the Water" של דיפ פרפל (Deep Purple). במוסיקת טכנו ואלקטרוניקה, ה"לופים" (loops) החוזרים הם למעשה אוסטינטו דיגיטלי. גם בהיפ-הופ, ה"ביט" החוזר מהווה את הבסיס עליו הראפר מניח את המילים.
מה שהופך את האוסטינטו לכלי עוצמתי כל כך הוא הדואליות שלו, האפקט הכפול שהוא יוצר בו-זמנית - גם תחושת יציבות מרגיעה וגם מתח הולך ומצטבר. זה. קורה כי האוסטינטו מאפשר למוח גם להיאחז במשהו מוכר ובו בזמן גם לחוות מרכיבים חדשים במוסיקה. זו הסיבה שרבים המלחינים שהשתמשו באוסטינטו ליצירת אפקטים דרמטיים. דוגמאות? - המתח ההולך וגובר ביצירה "כוכבי הלכת" (The Planets) של גוסטב הולסט (Holst), האווירה המאיימת בפסקול של ג'ון ויליאמס (John Williams) לסרט "מלתעות", או האנרגיה המתפרצת בפרק הראשון של הסימפוניה ה-5 של בטהובן (Beethoven).
#בחינוך המוסיקלי
לאוסטינטו יש גם ערך פדגוגי משמעותי. האפקט הזה מסייע לתלמידים בשיעורי מוסיקה להבין מבנים וצורות מוסיקליות, לפתח יכולות קצביות ולהעריך את היחסים והשינויים בין חלקים שונים ביצירה המוסיקלית.
זו ללא ספק אחת הסיבות שלימוד, תרגול והבנת האוסטינטו נפוצים כל כך ביצירות מוסיקליות ובמוסיקה לילדים, כמו גם בלימודי ובשיעורי המוסיקה הבסיסיים בבתי הספר.
הנה הסבר מדהים של האוסטינטו:
https://youtu.be/0VksrMqE_4c
כך משפיעה עלינו חזרתיות במוסיקה (מתורגם):
https://youtu.be/1lo8EomDrwA
אוסטינטו בפסקול הסרט "רקוויאם לחלום" של הנס זימר:
https://youtu.be/nj4mXWKgKXc
הריף החוזר ב-"Smoke on the Water" של להקת Deep Purple:
https://youtu.be/Rfirxs_NUcE
דייב גילמור ובתו רומאני שרה עם אוסטינטו בנבל:
https://youtu.be/JJsVvrRmZlU
הדגמה בתופים של האוסטינטו:
https://youtu.be/E6esDqji24g
אוסטינטו בהלחנת מוסיקה:
https://youtu.be/uwXCbk9ue1c
אוסטינטו שלא נגמר ב"בולרו של ראוול":
https://youtu.be/LwLABSm0yYc
אוסטינטו בשירת מקהלה:
https://youtu.be/0CJSZjmvfzg
"Sweet child of mine" של "רובים ושושנים":
https://youtu.be/HlEuo9aR7Qo
ה"פסקליה בדו מינור" של יוהאן סבסטיאן באך:
https://youtu.be/zzBXZ__LN_M?long=yes
