שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם תחביבים?
תחביבים (Hobbies) הם פעילויות שאנשים בוחרים לעסוק בהן בזמנם החופשי מתוך עניין אישי והנאה.
מעבר להנאה שהם גורמים, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים שיש להם תפקיד מרכזי בשיפור איכות החיים ובשמירה על בריאות נפשית. היתרונות של תחביבים רבים וכך גם המשמעות והסיפוק מעיסוק המעניק חוויה טובה, מתמשכת ומתגמלת - לאור ההשקעה הנדרשת בהם.
#היתרונות של תחביבים למוח?
למי שמצויים עמוק במדיה החברתית שווה לדעת שהעיסוק בתחביבים עוזר למוחנו להשתקם מההשפעות הלא פשוטות של הרשתות החברתיות הללו ומההתמכרות ל"לייקים", עוקבים או חברים בהן.
לתחביבים תפקיד משמעותי בשיקום המוח מצריכה מופרזת של הרשתות החברתיות, תופעה שזכתה לכינוי "ריקבון מוחי" (Brain Rot).
תרומתם בולטת במיוחד בכמה מישורים. ראשית, יש שיפור ברור במצב הרוח והבריאות הכללית, מה שמפחית את תחושות הדיכאון ומגביר את האושר.
עוד משפר התחביב את הזיכרון, את מבנה המוח ואף מסוגל להגן על מוחנו לטווח הארוך. הוא גם מתקן גם את טווח הקשב ובמקום לקפוץ לגירויים מהירים הוא מאמן את המוח שלנו להתרכז במשימה אחת.
לתחביב תפקיד חשוב גם באיזון מערכת התגמול. את המרדף השטחי אחרי התראות בטלפון הוא מחליף בדברים שמאפשרים לנו להרגיש סיפוק עמוק ומשמעותי - מה שנקרא "דופמין איטי". זה קורה כשבמהלך עיסוק בתחביב, המוח משחרר סרוטונין ודופמין, שהם הנוירוטרנסמיטרים שאחראים על תחושות של הנאה ומצב רוח טוב.
לצד הדופמין משוחררים תוך עיסוק בתחביב גם אנדורפינים שמפחיתים תחושות של מתח וחרדה. מחקרים מאוניברסיטת UCL בלונדון מצאו שאנשים העוסקים בתחביב קבוע מדווחים על רמות נמוכות יותר של הורמוני מתח כמו קורטיזול.
#סוגי תחביבים ותרומתם
תחביבים יצירתיים מפעילים אזורים במוח הקשורים לפתרון בעיות וחשיבה מופשטת. מחקר שנערך באוניברסיטת בוסטון ב-2021 הראה כי אנשים העוסקים בתחביבים יצירתיים לפחות שעתיים בשבוע מציגים שיפור של 23% בפתרון בעיות מורכבות במקום העבודה.
תחביבים פיזיים תורמים לבריאות הגופנית דרך הגברת קצב הלב, שיפור זרימת הדם והגמישות. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית דרך תחביבים מפחיתות את הסיכון למחלות לב ב-30% ולדיכאון ב-20%.
תחביבים חברתיים מעודדים יצירת קשרים משמעותיים ותומכים במיומנויות תקשורת. מחקרי אורך מראים כי אנשים המשתתפים בתחביבים קבוצתיים מפתחים רשתות תמיכה חברתיות חזקות יותר ומדווחים על רמות נמוכות יותר של בדידות.
בהיבט הקוגניטיבי, מחקרים מאוניברסיטת האורווד משנת 2023 מראים כי עיסוק בתחביבים מאתגרים מחשבתית מפחית את הסיכון לדמנציה ב-47% ומשפר זיכרון עבודה ב-28%. תחביבים כמו נגינה בכלי נגינה או למידת שפה חדשה מגבירים את הקישוריות העצבית במוח.
בעידן הדיגיטלי, תחביבים מקוונים מספקים הזדמנויות חדשות ללמידה ולהתפתחות. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות גישה למשאבים וקהילות עניין גלובליות, אך חשוב לשמור על איזון בין פעילות מקוונת לפעילות בעולם הפיזי.
התרומה של תחביבים לאיזון בין עבודה לחיים אישיים הוכחה במחקרים רבים. עובדים המקדישים זמן קבוע לתחביבים מדווחים על עלייה של 31% בפרודוקטיביות ו-44% בשביעות רצון מהעבודה. תחביבים מספקים הפוגה הכרחית מלחצי היומיום ומאפשרים התחדשות מנטלית.
#תחביבים אפשריים
הנה אוסף תחביבים אהובים בעולם:
אספנות, ציור, רישום, ספורט אתגרי, ציור בצבע, צילום, כתיבה, צילום, עיצוב אופנה, קדרות וקרמיקה בכלל, סריגה, תפירה, הכנת תכשיטים, מייקרים, פארקור, הליכה, ריצה, יוגה, פילאטיס, ריקוד, הייקינג (טיולים רגליים), ציד, רכיבת אופניים, צפרות, הרמת משקולות, כושר, טיפוס צוקים, עיצוב גרפי, שחייה, איגרוף, עריכת סרטים, כתיבת יומן, קריאה, האזנה לפודקאסטים, גינון, צפייה בכוכבים, צביעה, נטוורקינג - כלומר יצירת קשרים חדשים, טיסנאות, לימוד שפות, פאזלים, נגינה בכלי נגינה, חוגי התעמלות, מועדון קריאה, צלילה, גלישה, סדנאות יצירה, קבוצת ספורט, שירה בציבור, התנדבות, טיולים, צילום מתיחות, מפגשי חברים, יצירת מוצרים דיגיטליים, שחייה, אמנות דיגיטלית, סקי, יצירת תוכן ברשתות החברתיות, גלישה, צילום, אפייה, ספוטינג של מטוסים, כתיבת בלוג, אירוח מסיבות, לימוד קורסים אונליין, שיפוץ רהיטים, איסוף בגדי יד שנייה, הכנת נרות, הכנת סבונים, מלאכות יד והתכתבות.
תחביבים שונים של אנשים אנו סוקרים בתגית "תחביבים".
הנה התחביבים - לילדים (עברית):
https://youtu.be/qkTGa41Q6tM
כך אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:
https://youtu.be/RMiOjstOb8w
איך מוצאים תחביב? (עברית)
https://youtu.be/eVTBkjgWZzo?long=yes
סרטון ארוך על תחביבים אפשריים:
https://youtu.be/Ye5cKDVnnK4?long=yes
ובמה התחביבים תורמים למוחנו?
https://youtu.be/7b9THb3cQbg?long=yes
איך נוצר ההורמון קורטיזול מלחץ ומתח?
הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.
ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.
אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.
המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.
אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.
ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.
הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.
מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.
וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.
הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.
גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.
יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.
הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:
https://youtu.be/hwh8XEh0k9A
לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
אגב, מולטי טסקינג הוא גם לא יעיל יותר (עברית):
https://youtu.be/yefk-VUxwKI
מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)
https://youtu.be/38voz9ep3oI
וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
מתח נפשי
תחביבים (Hobbies) הם פעילויות שאנשים בוחרים לעסוק בהן בזמנם החופשי מתוך עניין אישי והנאה.
מעבר להנאה שהם גורמים, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים שיש להם תפקיד מרכזי בשיפור איכות החיים ובשמירה על בריאות נפשית. היתרונות של תחביבים רבים וכך גם המשמעות והסיפוק מעיסוק המעניק חוויה טובה, מתמשכת ומתגמלת - לאור ההשקעה הנדרשת בהם.
#היתרונות של תחביבים למוח?
למי שמצויים עמוק במדיה החברתית שווה לדעת שהעיסוק בתחביבים עוזר למוחנו להשתקם מההשפעות הלא פשוטות של הרשתות החברתיות הללו ומההתמכרות ל"לייקים", עוקבים או חברים בהן.
לתחביבים תפקיד משמעותי בשיקום המוח מצריכה מופרזת של הרשתות החברתיות, תופעה שזכתה לכינוי "ריקבון מוחי" (Brain Rot).
תרומתם בולטת במיוחד בכמה מישורים. ראשית, יש שיפור ברור במצב הרוח והבריאות הכללית, מה שמפחית את תחושות הדיכאון ומגביר את האושר.
עוד משפר התחביב את הזיכרון, את מבנה המוח ואף מסוגל להגן על מוחנו לטווח הארוך. הוא גם מתקן גם את טווח הקשב ובמקום לקפוץ לגירויים מהירים הוא מאמן את המוח שלנו להתרכז במשימה אחת.
לתחביב תפקיד חשוב גם באיזון מערכת התגמול. את המרדף השטחי אחרי התראות בטלפון הוא מחליף בדברים שמאפשרים לנו להרגיש סיפוק עמוק ומשמעותי - מה שנקרא "דופמין איטי". זה קורה כשבמהלך עיסוק בתחביב, המוח משחרר סרוטונין ודופמין, שהם הנוירוטרנסמיטרים שאחראים על תחושות של הנאה ומצב רוח טוב.
לצד הדופמין משוחררים תוך עיסוק בתחביב גם אנדורפינים שמפחיתים תחושות של מתח וחרדה. מחקרים מאוניברסיטת UCL בלונדון מצאו שאנשים העוסקים בתחביב קבוע מדווחים על רמות נמוכות יותר של הורמוני מתח כמו קורטיזול.
#סוגי תחביבים ותרומתם
תחביבים יצירתיים מפעילים אזורים במוח הקשורים לפתרון בעיות וחשיבה מופשטת. מחקר שנערך באוניברסיטת בוסטון ב-2021 הראה כי אנשים העוסקים בתחביבים יצירתיים לפחות שעתיים בשבוע מציגים שיפור של 23% בפתרון בעיות מורכבות במקום העבודה.
תחביבים פיזיים תורמים לבריאות הגופנית דרך הגברת קצב הלב, שיפור זרימת הדם והגמישות. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית דרך תחביבים מפחיתות את הסיכון למחלות לב ב-30% ולדיכאון ב-20%.
תחביבים חברתיים מעודדים יצירת קשרים משמעותיים ותומכים במיומנויות תקשורת. מחקרי אורך מראים כי אנשים המשתתפים בתחביבים קבוצתיים מפתחים רשתות תמיכה חברתיות חזקות יותר ומדווחים על רמות נמוכות יותר של בדידות.
בהיבט הקוגניטיבי, מחקרים מאוניברסיטת האורווד משנת 2023 מראים כי עיסוק בתחביבים מאתגרים מחשבתית מפחית את הסיכון לדמנציה ב-47% ומשפר זיכרון עבודה ב-28%. תחביבים כמו נגינה בכלי נגינה או למידת שפה חדשה מגבירים את הקישוריות העצבית במוח.
בעידן הדיגיטלי, תחביבים מקוונים מספקים הזדמנויות חדשות ללמידה ולהתפתחות. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות גישה למשאבים וקהילות עניין גלובליות, אך חשוב לשמור על איזון בין פעילות מקוונת לפעילות בעולם הפיזי.
התרומה של תחביבים לאיזון בין עבודה לחיים אישיים הוכחה במחקרים רבים. עובדים המקדישים זמן קבוע לתחביבים מדווחים על עלייה של 31% בפרודוקטיביות ו-44% בשביעות רצון מהעבודה. תחביבים מספקים הפוגה הכרחית מלחצי היומיום ומאפשרים התחדשות מנטלית.
#תחביבים אפשריים
הנה אוסף תחביבים אהובים בעולם:
אספנות, ציור, רישום, ספורט אתגרי, ציור בצבע, צילום, כתיבה, צילום, עיצוב אופנה, קדרות וקרמיקה בכלל, סריגה, תפירה, הכנת תכשיטים, מייקרים, פארקור, הליכה, ריצה, יוגה, פילאטיס, ריקוד, הייקינג (טיולים רגליים), ציד, רכיבת אופניים, צפרות, הרמת משקולות, כושר, טיפוס צוקים, עיצוב גרפי, שחייה, איגרוף, עריכת סרטים, כתיבת יומן, קריאה, האזנה לפודקאסטים, גינון, צפייה בכוכבים, צביעה, נטוורקינג - כלומר יצירת קשרים חדשים, טיסנאות, לימוד שפות, פאזלים, נגינה בכלי נגינה, חוגי התעמלות, מועדון קריאה, צלילה, גלישה, סדנאות יצירה, קבוצת ספורט, שירה בציבור, התנדבות, טיולים, צילום מתיחות, מפגשי חברים, יצירת מוצרים דיגיטליים, שחייה, אמנות דיגיטלית, סקי, יצירת תוכן ברשתות החברתיות, גלישה, צילום, אפייה, ספוטינג של מטוסים, כתיבת בלוג, אירוח מסיבות, לימוד קורסים אונליין, שיפוץ רהיטים, איסוף בגדי יד שנייה, הכנת נרות, הכנת סבונים, מלאכות יד והתכתבות.
תחביבים שונים של אנשים אנו סוקרים בתגית "תחביבים".
הנה התחביבים - לילדים (עברית):
https://youtu.be/qkTGa41Q6tM
כך אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:
https://youtu.be/RMiOjstOb8w
איך מוצאים תחביב? (עברית)
https://youtu.be/eVTBkjgWZzo?long=yes
סרטון ארוך על תחביבים אפשריים:
https://youtu.be/Ye5cKDVnnK4?long=yes
ובמה התחביבים תורמים למוחנו?
https://youtu.be/7b9THb3cQbg?long=yes
הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.
ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.
אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.
המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.
אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.
ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.
הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.
מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.
וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.
הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.
גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.
יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.
הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:
https://youtu.be/hwh8XEh0k9A
לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU
אגב, מולטי טסקינג הוא גם לא יעיל יותר (עברית):
https://youtu.be/yefk-VUxwKI
מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)
https://youtu.be/38voz9ep3oI
וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
