שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך שינה נאום ה-18 ביוני את גורלה של צרפת?
אנו ב-17 ביוני 1940, בעיצומה של קריסת הצבא הצרפתי למול מכונת המלחמה הגרמנית, שהפתיעה שוב - בכיבוש מהיר ומוחץ של צרפת.
שארל דה גול, בריגדיר גנרל כמעט אלמוני שאך לפני שבוע וחצי הועלה לדרגת תת שר החוץ למלחמה והתקבל על ידי צ'רצ'יל בלונדון. כשנודע לדה גול שבאותו יום קרא המרשל פטן לצבא הצרפתי להפסיק להילחם ולבקש מהיטלר שביתת נשק, הוא זעם. דה גול מיהר לבקש מראש ממשלת אנגליה לנאום לעמו ברדיו של ה-BBC. צ'רצ'יל אישר וכבר למחרת, ב-18 ביוני בשעה 22:00, פתח הגנרל דה גול בקריאה להתנגדות.
וכך, בנאום אחד, שיזכה לשם "נאום 18 ביוני" ("L'Appel du 18 Juin"), הכניס את עצמו הגנרל הצרפתי הכמעט אלמוני שארל דה גול, היישר להיסטוריה הצרפתית המפוארת. על הדרך הוא גם שינה בזאת את גורלה של צרפת, באחד מהרגעים החלשים והקשים בתולדותיה.
את אותו נאום דה גול נשא מלונדון, כשבנאומו ב-BBC הוא מכריז שעל אף תבוסת צרפת שנכבשה על ידי הצבא הנאצי, הוא לא מתכוון להיכנע וימשיך את המאבק בנאצים, עד לניצחון הסופי עליהם.
מי אתה ומי שמך לעמוד אל מול הצבא החזק בעולם, שניה לאחר שהביס את צרפת החזקה כל כך?
יש רגעים בהיסטוריה שאנשים לא חשובים פוסעים קדימה ולוקחים על עצמם את כל עולה. הנאום הזה, שההיסטוריון אנטוני ביוור כינה "נאום מהפנט", הדליק את לפיד ההתנגדות והיה קריאת התעוררות לצרפת המובסת. הוא עתיד להצית את המאבק על שחרור צרפת וכיום נחשב לאחד הנאומים החשובים שנישאו במלחמת העולם השנייה.
נאום ה-18 ביוני, אף שנישא במועד הלא נוח של יום השנה לקרב ווטרלו, הקרב בו הובס נפוליאון סופית, נתן כמעט מיד השראה ואומץ לצרפתים.
הנועזים שבהם הקימו, מול פניהם של חיילי הוורמכט את מחתרת הרזיסטאנס. שאר הצרפתים בצרפת הכבושה, התמלאו תקווה וקיוו לטוב. מכאן גם החלה ההתארגנות מחוץ לצרפת, של לוחמי צרפת החופשית, בכוונה לשחרר אותה מציפורניו של היטלר.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום ה-18 ביוני של דה גול (מתורגם):
https://youtu.be/ymiQKJDrnY0
הנאום מתוך סרט:
https://youtu.be/9PxEd9pKuvs
ההקשר ההיסטורי (צרפתית):
https://youtu.be/OY9_JPLsKAo
נאום קצר שנתן דה גול לפני כיבוש פריז:
https://youtu.be/Yuv_vbxu4lI
הנאום המלא, כמו שהורכב מחדש, מאחר שלא נותר סרט שלו:
https://youtu.be/-LEg3TU9-kU?long=yes
וסרט קולנוע על הסיפור שמסביב לנאום ההיסטורי (מתורגם):
https://youtu.be/8ZwbU1CB-KU?long=yes
מהו נאום המלחמה האיקוני של צ'רצ'יל?
נאום "We shall fight" של ווינסטון צ'רצ'יל הוא נאום קצרצר ודל במילים, אך עוצמתי ומרשים כל כך, שניתן לומר היום שהציל את בריטניה והעולם כולו מגייסותיו של היטלר במלחמת העולם השנייה.
את הנאום הזה נשא מנהיג בריטניה ב-4 ביוני 1940, רגע קריטי במיוחד במלחמה. על אף הכמעט אקראיות שלו, הנאום הזה נחשב לאחד הנאומים המפורסמים והחשובים ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה המודרנית בכלל.
את הנאום נשא ראש הממשלה הטרי צ'רצ'יל, כשהוא סוקר בפרלמנט בלונדון את מצב המלחמה ומצבה של בריטניה הוא לא טוב.
צ'רצ'יל מדבר אחרי כחודש של קרבות, בהם מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שרבים ראו בו עד אז את הצבא החזק בעולם. והוא בא אחרי שבריטניה מילטה בקושי את צבאה מצרפת הכבושה, רגע לפני שיושמד בידי הצבא הגרמני, תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הנשק הכבד של בריטניה, שנפל עתה בידי הגרמנים..
לקראת סוף הסקירה שלו אומר צ'רצ'יל לפרלמנט, אך בעצם לעם הבריטי, את הדברים הבאים (בעריכה שלנו):
#"גם אם נפלו או יפלו חלקים גדולים של אירופה, בידי שלטון הגסטפו - לא נירתע ולא נכזיב. אנו נמשיך עד הסוף, נילחם בצרפת, נילחם בימים, נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר, נגן על האי שלנו. אנו נילחם בחופים, אנו נילחם בשדות התעופה, נילחם בשדות, נילחם בהרים ולעולם לא ניכנע!"
הנאום כולו היה מסר של נחישות, בו מדגיש צ'רצ'יל את הנחישות של בריטניה להילחם נגד גרמניה הנאצית בכל מחיר. צ'רצ'יל מעוניין לחזק את רוח הלחימה של העם הבריטי ולאחד את האומה אל מול האיום הנאצי.
הנאום הזה נחשב לנקודת מפנה במלחמה ולרגע שיסמל ויחזק את עמידתה האיתנה של בריטניה, אל מול הצבא המאיים של היטלר. עד היום מצטטים חלקים ממנו בנאומים של פוליטיקאים, כשעיקר הציטוטים הם מהמשפטים האחרונים שלמעלה, משפטים שהפכו סמל לעמידה איתנה אל מול אויב, לעידוד וחיזוק המורל בציבור.
לימים יאמרו מומחים ומנהיגים שנאומיו של צ'רצ'יל באותם ימים היו שווי ערך לכמה דיביזיות. לסטאלין מיוחס הציטוט "צ'רצ'יל הוא הלוחם הטוב ביותר שיש לאנגליה. במצב העניינים הנוכחי, כל נאום שלו שווה לפחות 100 טנקים."
בעקבות הנאום הזה נישאו במהלך המלחמה עוד נאומים איקוניים של צ'רצ'יל, כולל נאום "דם, יזע ודמעות", שהוא נשא ב-13 במאי 1940, "זוהי שעתנו הגדולה ביותר" (18 ביוני 1940), ו"זה לא הסוף של ההתחלה", שהוא יישא ב-10 בנובמבר 1942.
ברור לכל שהיכולת הרטורית של צ'רצ'יל לעורר השראה ולחזק את המורל, היו אחד מכלי הנשק החשובים במאמץ המלחמתי הבריטי. הם גם חיזקו את המורל של העם הבריטי וחייליו ומנגד - הם גם סייעו לו בגיוס של תמיכה בינלאומית, שהייתה כה הכרחית לבריטניה באותם ימים.
כי מי יוכל לעמוד בפני מנהיג כל כך מדויק ומעורר השראה?
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום "אנו נילחם" של צ'רצ'יל (מתורגם):
https://youtu.be/k8cBGoC6pzA
מתוך סרט על חייו:
https://youtu.be/CXIrnU7Y_RU
מערוץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/taGgntNWFSE
והנאום המלא:
https://youtu.be/MkTw3_PmKtc
מה היה מסך הברזל שצ'רצ'יל הכריז עליו בנאום?
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות.
את הגוש המזרחי האחרונה יצרה, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח בו שלטה ברית המועצות, נאלצו בנות הברית להטיס אליה הכל במטוסים.
חשוב להבין, במצב דברים זה ירד על אירופה "מסך הברזל" (Iron curtain), מושג סמלי שהגדיר את המצב. הסגר הסובייטי עתיד להימשך "רק" עד 1949, אך "המלחמה הקרה" עצמה תסתיים רק בשלהי שנות ה-80.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. הוא התייחס בו לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם המדכא של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום", אבל היו מי שאמרו אז שבאופן אירוני דווקא נאומו של צ'רצ'יל, הוא שכונן את המלחמה הקרה.
מכל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין. החומה הזו, שתיבנה בהמשך על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, עתידה לקרוע את העיר למזרח ומערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה כולה.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
נאומים, צ'רצ'יל
אנו ב-17 ביוני 1940, בעיצומה של קריסת הצבא הצרפתי למול מכונת המלחמה הגרמנית, שהפתיעה שוב - בכיבוש מהיר ומוחץ של צרפת.
שארל דה גול, בריגדיר גנרל כמעט אלמוני שאך לפני שבוע וחצי הועלה לדרגת תת שר החוץ למלחמה והתקבל על ידי צ'רצ'יל בלונדון. כשנודע לדה גול שבאותו יום קרא המרשל פטן לצבא הצרפתי להפסיק להילחם ולבקש מהיטלר שביתת נשק, הוא זעם. דה גול מיהר לבקש מראש ממשלת אנגליה לנאום לעמו ברדיו של ה-BBC. צ'רצ'יל אישר וכבר למחרת, ב-18 ביוני בשעה 22:00, פתח הגנרל דה גול בקריאה להתנגדות.
וכך, בנאום אחד, שיזכה לשם "נאום 18 ביוני" ("L'Appel du 18 Juin"), הכניס את עצמו הגנרל הצרפתי הכמעט אלמוני שארל דה גול, היישר להיסטוריה הצרפתית המפוארת. על הדרך הוא גם שינה בזאת את גורלה של צרפת, באחד מהרגעים החלשים והקשים בתולדותיה.
את אותו נאום דה גול נשא מלונדון, כשבנאומו ב-BBC הוא מכריז שעל אף תבוסת צרפת שנכבשה על ידי הצבא הנאצי, הוא לא מתכוון להיכנע וימשיך את המאבק בנאצים, עד לניצחון הסופי עליהם.
מי אתה ומי שמך לעמוד אל מול הצבא החזק בעולם, שניה לאחר שהביס את צרפת החזקה כל כך?
יש רגעים בהיסטוריה שאנשים לא חשובים פוסעים קדימה ולוקחים על עצמם את כל עולה. הנאום הזה, שההיסטוריון אנטוני ביוור כינה "נאום מהפנט", הדליק את לפיד ההתנגדות והיה קריאת התעוררות לצרפת המובסת. הוא עתיד להצית את המאבק על שחרור צרפת וכיום נחשב לאחד הנאומים החשובים שנישאו במלחמת העולם השנייה.
נאום ה-18 ביוני, אף שנישא במועד הלא נוח של יום השנה לקרב ווטרלו, הקרב בו הובס נפוליאון סופית, נתן כמעט מיד השראה ואומץ לצרפתים.
הנועזים שבהם הקימו, מול פניהם של חיילי הוורמכט את מחתרת הרזיסטאנס. שאר הצרפתים בצרפת הכבושה, התמלאו תקווה וקיוו לטוב. מכאן גם החלה ההתארגנות מחוץ לצרפת, של לוחמי צרפת החופשית, בכוונה לשחרר אותה מציפורניו של היטלר.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום ה-18 ביוני של דה גול (מתורגם):
https://youtu.be/ymiQKJDrnY0
הנאום מתוך סרט:
https://youtu.be/9PxEd9pKuvs
ההקשר ההיסטורי (צרפתית):
https://youtu.be/OY9_JPLsKAo
נאום קצר שנתן דה גול לפני כיבוש פריז:
https://youtu.be/Yuv_vbxu4lI
הנאום המלא, כמו שהורכב מחדש, מאחר שלא נותר סרט שלו:
https://youtu.be/-LEg3TU9-kU?long=yes
וסרט קולנוע על הסיפור שמסביב לנאום ההיסטורי (מתורגם):
https://youtu.be/8ZwbU1CB-KU?long=yes
נאום "We shall fight" של ווינסטון צ'רצ'יל הוא נאום קצרצר ודל במילים, אך עוצמתי ומרשים כל כך, שניתן לומר היום שהציל את בריטניה והעולם כולו מגייסותיו של היטלר במלחמת העולם השנייה.
את הנאום הזה נשא מנהיג בריטניה ב-4 ביוני 1940, רגע קריטי במיוחד במלחמה. על אף הכמעט אקראיות שלו, הנאום הזה נחשב לאחד הנאומים המפורסמים והחשובים ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה המודרנית בכלל.
את הנאום נשא ראש הממשלה הטרי צ'רצ'יל, כשהוא סוקר בפרלמנט בלונדון את מצב המלחמה ומצבה של בריטניה הוא לא טוב.
צ'רצ'יל מדבר אחרי כחודש של קרבות, בהם מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שרבים ראו בו עד אז את הצבא החזק בעולם. והוא בא אחרי שבריטניה מילטה בקושי את צבאה מצרפת הכבושה, רגע לפני שיושמד בידי הצבא הגרמני, תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הנשק הכבד של בריטניה, שנפל עתה בידי הגרמנים..
לקראת סוף הסקירה שלו אומר צ'רצ'יל לפרלמנט, אך בעצם לעם הבריטי, את הדברים הבאים (בעריכה שלנו):
#"גם אם נפלו או יפלו חלקים גדולים של אירופה, בידי שלטון הגסטפו - לא נירתע ולא נכזיב. אנו נמשיך עד הסוף, נילחם בצרפת, נילחם בימים, נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר, נגן על האי שלנו. אנו נילחם בחופים, אנו נילחם בשדות התעופה, נילחם בשדות, נילחם בהרים ולעולם לא ניכנע!"
הנאום כולו היה מסר של נחישות, בו מדגיש צ'רצ'יל את הנחישות של בריטניה להילחם נגד גרמניה הנאצית בכל מחיר. צ'רצ'יל מעוניין לחזק את רוח הלחימה של העם הבריטי ולאחד את האומה אל מול האיום הנאצי.
הנאום הזה נחשב לנקודת מפנה במלחמה ולרגע שיסמל ויחזק את עמידתה האיתנה של בריטניה, אל מול הצבא המאיים של היטלר. עד היום מצטטים חלקים ממנו בנאומים של פוליטיקאים, כשעיקר הציטוטים הם מהמשפטים האחרונים שלמעלה, משפטים שהפכו סמל לעמידה איתנה אל מול אויב, לעידוד וחיזוק המורל בציבור.
לימים יאמרו מומחים ומנהיגים שנאומיו של צ'רצ'יל באותם ימים היו שווי ערך לכמה דיביזיות. לסטאלין מיוחס הציטוט "צ'רצ'יל הוא הלוחם הטוב ביותר שיש לאנגליה. במצב העניינים הנוכחי, כל נאום שלו שווה לפחות 100 טנקים."
בעקבות הנאום הזה נישאו במהלך המלחמה עוד נאומים איקוניים של צ'רצ'יל, כולל נאום "דם, יזע ודמעות", שהוא נשא ב-13 במאי 1940, "זוהי שעתנו הגדולה ביותר" (18 ביוני 1940), ו"זה לא הסוף של ההתחלה", שהוא יישא ב-10 בנובמבר 1942.
ברור לכל שהיכולת הרטורית של צ'רצ'יל לעורר השראה ולחזק את המורל, היו אחד מכלי הנשק החשובים במאמץ המלחמתי הבריטי. הם גם חיזקו את המורל של העם הבריטי וחייליו ומנגד - הם גם סייעו לו בגיוס של תמיכה בינלאומית, שהייתה כה הכרחית לבריטניה באותם ימים.
כי מי יוכל לעמוד בפני מנהיג כל כך מדויק ומעורר השראה?
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום "אנו נילחם" של צ'רצ'יל (מתורגם):
https://youtu.be/k8cBGoC6pzA
מתוך סרט על חייו:
https://youtu.be/CXIrnU7Y_RU
מערוץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/taGgntNWFSE
והנאום המלא:
https://youtu.be/MkTw3_PmKtc
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות.
את הגוש המזרחי האחרונה יצרה, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח בו שלטה ברית המועצות, נאלצו בנות הברית להטיס אליה הכל במטוסים.
חשוב להבין, במצב דברים זה ירד על אירופה "מסך הברזל" (Iron curtain), מושג סמלי שהגדיר את המצב. הסגר הסובייטי עתיד להימשך "רק" עד 1949, אך "המלחמה הקרה" עצמה תסתיים רק בשלהי שנות ה-80.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. הוא התייחס בו לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם המדכא של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום", אבל היו מי שאמרו אז שבאופן אירוני דווקא נאומו של צ'רצ'יל, הוא שכונן את המלחמה הקרה.
מכל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין. החומה הזו, שתיבנה בהמשך על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, עתידה לקרוע את העיר למזרח ומערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה כולה.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
