הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני. הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית.

מי שידוע כיום גם כמייסד הכלכלה ובאופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם כאידאולוג של הימין הפוליטי.

ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.

בספר טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.

אגב, אדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.

עוד לפני כתיבת "עושר העמים", הכלכלן הנודע פרסם ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.

מה שנראה כתמיכתו של הכלכלן אדם סמית' באנוכיות ב"עושר העמים" כלל לא היה כזה.


#נושאי "עושר האומות"
עושר האומות, שנכתב על ידי הכלכלן אדם סמית' שפורסם ב-1776, מחולק לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.

בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.

בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.

בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.

בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.

לבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.

בסך הכל, עושר האומות נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיה על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום. בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.


#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.


הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':

https://youtu.be/ejJRhn53X2M


על "היד הנעלמה" של אדם סמית' (מתורגם):

https://youtu.be/xNmEZ3ILDfU


איך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק (עברית):

https://youtu.be/sjEr72Wmpzs


ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):

https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes

ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) היה פילוסוף, סופר, מוסיקאי והוגה דעות צרפתי, בן המאה ה-18. הוא אולי הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות.

צרפתי או לא, את רוב ימיו רוסו העביר בהחלפת אמונות, במעברים מארץ לארץ, בגיוון העיסוקים שלו ובהחלפת מאהבות ובנות זוג...

משנתו הפילוסופית של רוסו כללה תחומים שונים, כולל מחשבה מדינית, פילוסופיה של החינוך והתייחסות לנפש האדם וליחסים שבין האדם והחברה האנושית.

על כל אלה הוא הטעים כשאמר ש"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". אולי הפרדוכס הגדול במשנתו קשור באהדתו את החירות ומנגד - בכך שהוא רואה את השלטון כמייצג את העם ושרצונו הוא מעל רצון העם. מוזר...

ואולי לא מוזר, כי עם כל ההשפעה הענקית של רעיונותיו של רוסו, על המהפכה הצרפתית ובהמשך גם על ההיסטוריה האירופית והאמריקאית, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, או בעל תורה סדורה ומלוכדת.

מה שהוא כן היה זה כותב מוכשר ורגשני משהו, שהצטיין בהבזקי גאונות וניתוחים מדהימים, שמעולם לא טרח "לתפור" לתיאוריה מסודרת ומוצקה. יתכן גם שזה סוד גדולתו וסוד המגוון הגדול של התחומים שבהם הוא עסק בהגותו.


#שלטון העם
בתחום המדיני למשל, תרומתו הידועה של רוסו היא הטענה שיש להעביר את הכוח מהמלוכה אל שלטון העם. רוסו גרס שהשלטון הנכון לחברה צריך להיות שלטון העם, כלומר הדמוקרטיה. אבל הוא רצה בדמוקרטיה האמיתית, הישירה, ללא מפלגות פוליטיות ונציגים שמצביעים בשם האזרחים וכמובן - בלי לחץ חברתי שמעקר את החשיבה העצמאית של הפרט.

בכך היה ז'אן ז'אק רוסו לאחד ממקורות ההשפעה העיקריים על האידאולוגיה שעתידה להביא בהמשך את המהפכה הצרפתית ואת המהפכה האמריקאית שקיבלה ממנה השראה. יותר מזה - רעיונותיו השפיעו באופן ברור גם על תורות מדיניות משמעותיות ביותר, כמו הסוציאליזם מצד שמאל ותנועת הלאומיות מצד ימין.

מתחילת דרכו רוסו האמין בטוב הטבעי שטבוע באנושות, מה שיהפוך לעיקרון שעליו תתבסס כל הפילוסופיה שלו בהמשך.

הידועים שבין ספריו הם הספרים "אמיל", שהפך לאבן דרך בעולם החינוך, "וידויים" בה צלל לנבכי נפש האדם וכמובן יצירתו הגדולה ביותר, הספר "האמנה החברתית".


#האמנה החברתית
כמו פילוסופים והוגים מדיניים באותו זמן, גם ז'אן ז'אק רוסו ניסה להציג בתורתו המדינית את המשטר האידאלי בעיניו. ספרו הנודע "על האמנה החברתית" יצא לאור באמסטרדם, בשנת 1762. בו הוא הציג אלטרנטיבה, גישה נגדית למשטר המדיני של תקופתו, ששיעבד לדבריו את הפרט.

קודמיו של רוסו, דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק ושפינוזה, התייחסו לדעתו למצב הטבעי באופן שגוי. זאת כי הם לא הצליחו לבנות תיאוריה שעומדת מעל לזמן ולתקופה שבה הם חיו.

רוסו, לעומתם, תיאר מצב אידאלי שדעתו של כל אזרח תתבסס רק על מחשבותיו שלו, ללא השפעה של החברה ושל אזרחים אחרים בה. הוא ראה באורח שלילי כל השתייכות למפלגות, סיעות או מחנות למיניהם.

הוא פותח בהצגת המצב התאורטי שקדם למשטר המדיני, מה שהוא כינה ה"מצב הטבעי" של בני האדם, זה שלפני היווצרות התרבות האנושית, או הציוויליזציה. כלומר ז'אן ז'אק רוסו מנסה לתאר כיצד חיו בני האדם בטבע, מעין פראים אצילים, עוד לפני שהם התקבצו לחברה תרבותית, עם חוקים ומנהיגים, מדינות, קניין פרטי וגדרות סביב הרכוש ויחסים חברתיים מחייבים.

ושוב - המצב הטבעי הוא מצב תאורטי שלא התרחש במציאות. הוא נועד להשוואה אל מול האזרח תחת המשטר המדיני המקובל בימיו של רוסו. במצב הטבעי רוסו ראה את החופש האמיתי, ככזה שמשחרר את האדם מלעשות את מה שאינו רוצה לעשות, כלומר משחרר אותו מהשפעות המעוותות את רצונו, כמו למשל לחץ חברתי, או נורמות שאנו היינו מכנים בימינו "מה יגידו".

האדם הטבעי שלו, אותו פרא אציל, הוא יצור עם טעם פשוט ואינסטינקטים בריאים, כי הם טבעיים. הציביליזציה, מתאר רוסו, במיוחד זו של החיים בעיר, של הבדלי מעמדות ורודנות של השלטון, היא שהשחיתה את האדם הטבעי ושללה ממנו את האושר. מטרתה של החברה האידאלית שלו היא לספק לאדם אושר וחיים עם משמעות.

בחברה האידאלית שלו, המתבססת על האדם הטבעי ועל תכונותיו הטבעיות, רוסו טען שאנשים לא יאבדו את החשיבה העצמאית שלהם. מכאן שהוא גם התנגד לדמוקרטיה הייצוגית, בה מייצגים "נציגים נבחרים", כמו חברי פרלמנט או אצלנו ח"כים בכנסת, את האינטרסים של כלל הבוחרים בבחירות הדמוקרטיות.

כי השיטה הייצוגית הזו היא שיטת ממשל שבה האנשים נותנים את סך הרצונות שלהם להנהגה העליונה, מוותרים על הפלורליזם והעצמאות שלהם. בתמורה הם קיבלו לדעת רוסו קידמה ומודרניזציה, אך אלה הביאו להם בעיקר תפנוקים ומותרות, לצד ניוון, שחצנות וצביעות.

כידוע הדמוקרטיה המודרנית אימצה את הדמוקרטיה הייצוגית כמעט לחלוטין. מעניין מה הוא היה אומר על החוויות שהיא מספקת לנו כיום ועל הכשלים שבה בעשורים הראשונים של תחילת המאה ה-21.


הנה עיקרי תורתו המדינית של ז'אן ז'אק רוסו (עברית):

https://youtu.be/9ziCHT5loQw


באנגלית:

https://youtu.be/81KfDXTTtXE


השוואה בין החוזה החברתי שלו לשל הובס ולוק:

https://youtu.be/qixLQ9k8Gf4


הרצאת וידאו על הרעיונות של רוסו (עברית):

https://youtu.be/nNCAuAgXlxg?long=yes


והאמנה החברתית שלו מפורטת יותר (עברית):

https://youtu.be/_22s41yJnCM?long=yes

אף שהוא היה דתי והאמין באלוהים, נחשב רנה דקארט (René Descartes) לאבי הפילוסופיה החדשה, זו שהתנתקה לאחר יותר מ-1000 שנים מהדת ומהתיאולוגיה, הושפעה מהמדע החדש והפכה חלק ממנו.

דקארט הצרפתי היה זה שטבע את המשפט המפורסם "אני חושב, משמע אני קיים". הוא התנגד בעוז לתפיסה של "כזה ראה וקדש". כלומר, הוא ראה כפסולה מהיסוד את ההסתמכות על ידע שאיננו מוכח היטב ושיש בו חורים, או ידע קדום שחסר יסודות מוצקים.

למעשה דגל דקארט במה שיהפוך לבסיס ולאבן יסוד במדע המודרני - הטלת הספק. ללא הטלת ספק, לא היו מגיעים המדענים להישגים חסרי התקדים שהושגו במאות האחרונות.

בתור מי שהיה גם מתמטיקאי מצוין (שאף המציא את הגאומטריה האנליטית) ופיזיקאי מוכשר, דקארט תרם מאד גם להתפתחות המדע המודרני ועיצוב תפישת העולם שלו.

תרומת החשיבה המתמטית שלו הייתה אדירה למדע, כיוון שהוא הציב יסודות שהטלת הספק וחיפוש הטעויות בהם היו חלק מהכללים.

אפילו למדעי המוח תרם דקארט, כשהעלה רעיון ב-1649, שהמוח מתפקד כמעין מכונה הידראולית ושהנשמה והאינטלקט הם ישות נפרדת, שכוללת את תשוקותיו ומחשבותיו של האדם.

אבל איך כל אלה מסתדרים עם אמונתו הדתית? - מאמציו השכליים להוכיח את קיומו של האל ולבסס גם את האמונה וגם את המדע על יסודות של הגיון ורציונליות, היו עצומים. בחלק מהם היה כה נלהב, עד שהצליח לפספס פה ושם אפילו את השיטות שהוא עצמו התווה.

ניתן להבין זאת גם מהעובדה שהוא חי בתקופה שבה פגיעה או ערעור על סמכות הכנסייה הנוצרית או על התפיסות המקובלות של העולם, שהתבססו על אריסטו היווני, היו עלולות לחרוץ את דינו לאובדן המעמד ואף לפגיעה ולמוות.


חייו ופועלו של רנה דקארט:

https://youtu.be/CAjWUrwvxs4


על המשפט הידוע ביותר שלו:

https://youtu.be/0A6UKoMcE10


סרטון שמראה על הספקות שלו גם במה שנראה ברור (מתורגם):

https://youtu.be/LmxlcJFTaYU


הרצאת וידאו על "אני חושב משמע אני קיים" - תורתו של דקארט (עברית):

https://youtu.be/HgYsJak6iIQ?long=yes


ותכנית חינוכית על הפילוסופים הגדולים:

https://youtu.be/vOez68z8px4?long=yes

ג'ון לוק (John Lock) היה פילוסוף מדיני שנודע בהיותו מי שהניח את היסודות לרעיון של זכויות האדם. אבל הוא גם מי שדגל בהפרדה בין דת ומדינה, או במקרה האירופי הפרדת הכנסייה מהמדינה ("separation of church and state").

הפרדת הדת מהמדינה היא עקרון שלפיו הממסד הדתי והממסד האזרחי במדינה מופרדים לגמרי.

הדת, לוק גרס, היא עניין של מה שאתה, האזרח הפשוט, מאמין ולא מה שהשליט או המפלגה השלטת מאמינה.


#הרעיון
לוק, מאבות הליברליזם ודמות מרכזית בתנועת ההשכלה, טען שהממשלה צריכה להבטיח שהאזרחים יזכו לחופש ביטוי דתי ולא להגביל או לאסור אמונות מסוימות.

בנוסף, הוא טען שאין להשתמש בסכסוכי דת ככלי על ידי המדינה לשלוט באנשיה.

לדעתו, במקרה שבו הממשלה מאלצת אנשים לדבוק בפילוסופיה דתית מסוימת, היא פוגעת בזכותם הטבעית לביטוי ולמחשבה חופשיים.

הסיבה שג'ון לוק תמך בהפרדה בין הכנסייה והמדינה היא אמונתו שדת ובחירה דתית היא קודם כל עניין של מצפון אישי ולא של אכיפה פוליטית.

תפיסתו הייתה שהממשלה אמורה להבטיח שלאזרחים יהיה חופש ביטוי דתי ואסור לה לאסור או אפילו להגביל אמונות כלשהן.

כמו כן, הוא הטעים, אין להשתמש בסכסוכים דתיים ככלי בידי המדינה, על מנת לשלוט באנשיה. אם הממשלה מאלצת אנשים לדבוק בפילוסופיה דתית מסוימת, הוא כתב, היא מפרה את הזכות הטבעית שלהם למחשבה ולביטוי חופשיים.

בכך ייצג לוק את הליברליזם והרעיון של הפרדת הדת מהמדינה, רעיון חשוב וחדשני בתקופתו, רעיון שעתיד להפוך לעיקרון המזוהה איתו במחשבה המדינית המודרנית ולנפוץ במדינות המתקדמות ביותר בעולם המודרני.


הנה תורתו של ג'ון לוק:

https://youtu.be/pZBs78WQuUc


הרחבה של ההסבר:

https://youtu.be/bZiWZJgJT7I


תולדות חייו:

https://youtu.be/b2NnEfhQ15M


תפקידו בהגדרת הנכסים וחופש אישי:

https://youtu.be/c6J730PqBik

תומאס הובס (Thomas Hobbes) היה פילוסוף מדיני אנגלי שחי בעידן רב תהפוכות לאנגליה. זו תקופה מרובת סכסוכים ומאופיינת באי יציבות שלטונית. מכאן שהגותו המדינית תאמה את ניסיונו היומיומי.

הובס הילד הצטיין בספרות ובמתמטיקה והראה ניצנים של גאונות כבר אז. עוד כילד תירגם מיוונית ללטינית את המחזה "מְדִיאָה" של אֶוְרִיפִידֶס ובשל בלוריתו השחורה כונה על ידי חבריו ללימודים בשם "עורב".

ב-1642 עזב תומס הבוגר, שונא הסכסוכים ומי שתמיד השתדל להימנע מהם, לצרפת. שם פרסם את הספר "הלוויתן". ספר ההגות שעתיד לזעזע רבים. זה היה בשנת 1651.

הרעיונות המדיניים של תומאס הובס, חשוב לציין שנבעו בין השאר מהבנתו את הסכנות הטמונות בשלטון לא יציב ודרדור המצב לאנרכיה ורצונו ביציבות.


#הרעיון
בבסיס תפיסתו של הובס הרציונלי ניצב הניגוד בין מצב הטבע, בו האדם נהנה מחירות ולא קיים שלטון מדיני, לבין המצב המדיני, בו מתקיים שלטון.

"חירות" על פי הגדרתו היא היעדרם של גורמים חיצוניים שביכולתם ליטול מהאדם חלק מהכוח שלו לעשות כרצונו.

העולם שהוא ראה במצב הטבעי היה עולם בו אין שלטון ובני האדם נמצאים במלחמה מתמדת.

מצב הטבע היה לתפיסתו מצב אומלל של "מלחמת הכול בכול". רצונותיהם האנוכיים של בני האדם מובילים אותם למאבק מתמיד, אחד כנגד השני.

משום כך הוא פיתח תיאוריה הדוגלת במשטר יציב, חזק ובלתי ניתן לערעור. הוא אף האמין בזכותם האלוהית של המלכים ותמך במונרכיה מוחלטת.

הוא ציין שלושה מניעים שמאפיינים בני אדם: התחרות (גורמת לנו לפגוע באחרים על מנת לצבור הישגים), חוסר האמון (שמוביל אותנו לפגוע באחרים למען ביטחוננו) והרצון בתהילה (שמניע אותנו לפגוע באחרים רק כדי להשיג פרסום ומוניטין).

לא מקבלים? - באחת משתי דוגמאות שהוא נותן הובס מראה את המלחמה התמידית בין מדינות. בהיעדר שלטון מעליהן נמצאות ארצות דרך קבע במצב הטבע, זו ביחס לזו. דוגמאות? - אם היה חי היום הוא היה ודאי מדגים זאת במלחמת רוסיה באוקראינה. לפני חצי מאה היה מצביע ודאי על מלחמת העולם השנייה, בה כיכבו היטלר וסטאלין השאפתנים, חסרי האמון והמגלומנים.

מכאן הייתה תפיסתו שהחיים ללא ממשל ושולט יהיו בודדים, דלים, קצרים, מאוסים ואכזריים. ואם זהו המצב שבו אין שלטון מדיני, סבור הובס שעל בני האדם התבוניים לכרות ביניהם ברית לכינון מדינה ושבראשה יעמוד ריבון.

הובס מבדיל בין שני מושגי יסוד טבעיים. הראשון הוא ה"זכות הטבעית" (Jus Naturale), במרכזה החרות של הפרט לעשות כרצונו על מנת לשמור על חייו.

השני הוא "חוק הטבע" (Lex Naturalis), הנגזר מכוח ההגיון ואוסר על הפרט לנקוט בפעולות שיסכנו את קיומו.

מסקנתו של הובס שעדיף שלטון אבסולוטי של ריבון, עם עדיפות לשלטון של אדם אחד או לפחות של אספה ריבונית. אגב, הוא מעדיף שלטון יחיד בו לא יהיו מאבקים בין השותפים לשלטון שיערערו את היציבות.

לתפיסתו, שלטון כזה לא יהיה כפוף לחוק וישלוט בכל תחומי החיים של אזרחיו. השלטון האבסולוטי גם יחזיק בסמכות, כולל בתחום הדת והפרשנות לעקרונות המוסר.

תמיכתו של הוגה הדעות הובס בשלטון של שליט יחיד נובעת ממסקנתו שיש לעשות הכל על מנת שלא לשוב למצב הטבעי, המצב שהוא רואה כמצב הרע ביותר.

תפיסתו הפילוסופית של תומס הובס כיוונה לתורת החוזים החברתיים. זו תיאוריה שגרסה שהיחיד מסכים לוותר על זכויותיו הטבעיות או לפחות על חלק מהן, בתמורה להגנה ממדינה מדכאת. במילים אחרות, הפרט בחברה מקריב מעט מזכותו הטבעית לחירות ולחופש - בתמורה לביטחון אישי העומד במרכז חוק הטבע. זו "האמנה החברתית", מושג שהוא טבע ושעמיתים ומתנגדים כמו ז'אן ז'אק רוסו וג'ון לוק אימצו ופיתחו גם הם, כל אחד לכיוונו.


הנה הרעיונות של הובס לגבי המדינה:

https://youtu.be/BsN3f1-DFbA


התאוריה המדינית של תומס הובס:

https://youtu.be/9i4jb5XBX5s


ומצגת וידאו עם השוואה בין תורתו המדינית לזו של ג'ון לוק:

https://youtu.be/hNO0DuhLdv4

על גדולתו של הפילוסוף היהודי ברוך שְׂפִּינוֹזָה (Baruch Spinoza) העיד פילוסוף דגול אחר בשם פרידריך הגל (ההוא מהתזה, האנטיתזה והסינתזה), שאמר ש"לכל פילוסוף יש שתי שיטות, שיטתו שלו ושיטת שפינוזה."

הגל אף הטעים כשאמר ש"המחשבה הפילוסופית חייבת להתחיל מנקודת המוצא של שיטת שפינוזה. כל פילוסופיה מתחילה מהליכה בעקבות שפינוזה".

אלה לא דברי ההערצה היחידים שידע מי שנקרא בעצם דה-שפינוזה והוא בעצם אבי החילוניות.

שפינוזה היה צאצא למשפחת אנוסים ממוצא פורטוגלי-ספרדי. בני המשפחה שבו ליהדות כשששמעו שבהולנד מאפשרים להיות יהודי והגיעו לאמסטרדם שבהולנד.

כבר בצעירותו ברוך נחשב לעילוי יהודי והיה בקי בתנ"ך, בתלמוד ובפילוסופים יהודיים מימי הביניים דוגמת הרמב"ם, כמו גם בפילוסופיה יוונית. הוא היה תלמיד מבריק שרב הקהילה היה בטוח שהוא מי שעתיד להחליפו לכשיגדל.

אבל שפינוזה היה רציונליסט. הוא ביסס את הגותו הפילוסופית על ההגיון ובנה את תורתו, צעד אחר צעד, באופן לוגי. הוא השתמש בהגיון ובשכל כדי לבחון את העולם ואת רעיונותיו, את התנ"ך ואת ההגיון שביהדות. כך הוא הגיע למסקנות מהפכניות, כמו זו שהתנ"ך אינו פרי התגלות האלוהים, שחומשי התורה לא נכתבו על ידי משה רבנו ושלחוקי התורה אין יתרון על "חוק הטבע". שפינוזה האמין שיש הסבר רציונלי לניסים שתוארו בתנ"ך ושלא היו בהם מרכיבים על-טבעיים.

אבל אם לזכור דבר אחד על ההגות של האיש, שפינוזה אמר שאלוהים הוא הטבע וההיפך. אלוהים, לדעתו, לא היה מישהו שמחוץ לעולם. הוא היה העולם, כל העולם וכל מה שיש. הכל, כולל אותך, אותי ואת הג'וק שמתרוצץ אצלך בבית עכשיו - כולנו אלוהים. כי אלוהים הוא הטבע.

וואו. "אלוהים או הטבע" - המילה לא משנה כי שניהם אצל שפינוזה הם אחד.

בימי הביניים היו מעלים אותו תוך שניות על המוקד. אבל בימיו חזרה הפילוסופיה להיחשב משמעותית, בכל זאת, עידן ההשכלה והנאורות כבר החל. הוא צובר מעריצים ובעיני רבים הולך ונתפס כממשיך דרכם של גדולי הוגי הדעות.

בהולנד לוחשים את שמו בשקט, שהכמרים לא ישמעו והסוד על ההוגה המסעיר שרואה בטבע את האלוהות הולך ומתפשט. בגרמניה כותב על שפינוזה גתה, גדול המשוררים הגרמנים, שהוא: "עלה דרך התרבות המתמטית והרבנית עד המעלה העליונה של המחשבה". הפילוסוף נובאליס מציין ש"שפינוזה הוא שיכור אלוהים ותורתו רוויה אלוהות". הרדר חיבר אותו לישו וכתב ש"בשני אלה בלבד נמצאת ההכרה הטהורה של אלוהים".

היו שציינו שאם יתקיים העולם עוד שנים רבות, תיעשה תורת שפינוזה לדת העולם. דומה שאירופה נסערת מהגאון שצמח בה, אבל שפינוזה עני, חסר עבודה ומוחרם.

כי הרבנים באמסטרדם, הקהילה שלו, פחות התלהבו. הם ראו בהגותו סכנה חמורה והחרימו אותו. הקללה והנידוי גרמו לשפינוזה לעזוב את העיר והוא מצא עצמו בעיירה הקטנה רינסבורג, מתפרנס מליטוש עדשות למשקפיים, טלסקופים ומיקרוסקופים.

חבריו היו בעיקר נוצרים, שכן בשל קללת הרבנים, היהודים החרימו אותו בכל הולנד. הוא עוד ישוב לאמסטרדם ויעזוב אותה שוב ויסיים את חייו שוב בעיר הקטנה. בתקופתו ליטוש עדשות זה סוג של הייטק, אבל האבק מליטוש העדשות גרם לו למחלת השחפת הקשה ולמוות בגיל 44, בגיל צעיר יחסית אפילו בתקופתו.

הגותו הביאה לו הרבה צרות, אבל הוא דבק בה. הוא חושש ממלחמות הדת שמתרחשות בהולנד מסביבו. זה גם משהו שמחזק אותו בהתנגדותו לדתות הקיצוניות בזעם ואלימות זו כנגד זו. אבל את פרסום הספר הענק שלו, "אתיקה", שפינוזה מחליט לדחות ולהמתין שייצא רק אחרי מותו.

הוא לא זכה לראות את ספרו הופך לאורים והתומים של הפילוסופיה המודרנית אז. בקרב חוגים הולכים וגדלים הוא הפך לספר נערץ ומשפיע בצורה לא רגילה.

גם אם רבים לא הסכימו עמו והיהדות שממנה בא הוקיעה אותו על סטיותיו מהאמונה האורתודוכסית השמרנית, שפינוזה היה ונשאר מהפילוסופים המוערכים בתולדות הפילוסופיה. עולם החוכמה רואה בו עד היום דמות מרתקת ואיש מבריק, שהציב רף חדש בתולדות הפילוסופיה וחולל מהפכה במטאפיזיקה המודרנית.


#אלוהים הוא כאן. בטבע ובכל מקום
כיום מבינים כולם שהאשמתו של שפינוזה באתאיזם, כלומר בכפירה בקיומו של האל, היא לא פחות ממגוחכת. הוא היה בעצם פנתאיסט, כי לעומת הדתות שרואות באלוהים גורם על-טבעי, שמנהל את העולם והוא מחוץ לעולם, שפינוזה ראה אותו כמצוי בטבע שמסביבנו ובכל מקום. במקום מנהל העולם ומי שמכוון אותו מלמעלה, שפינוזה ראה את אלוהים כסיבת העולם, כמצוי בדברים שבעולם ונובע מתוכם.

אין הפרדה אצלו בין נשמה לגוף, או כמו שאומרים היום "בין גוף לנפש". אם אין שוני בין חומר לרוח, הרי שניתן לחקור את הרוח בדיוק כמו שהמדע חוקר את החומר. מזכיר לכם מישהו? - שפינוזה בישר על תורת הפסיכולוגיה, עוד לפני שפרויד יחנוך אותה.

אם אדם הוא מאותו "הכל" או "היש" שהוא בעצם האלוהים, אז מותו הוא הסוף המוחלט. כי בלי הגוף אין נפש, נשמה או חיים אחרי המוות. אין גן עדן, אין גהינום לחוטאים, כי אלוהים לא מודד מצוות ולא סופר חטאים. אנחנו חלק מהיש ולכן גם אנחנו חלק מהאלוהות.

בהיותנו.

זה גרם לו כמובן לבעיות. הדתות המונותאיסטיות ובכללן הדת היהודית והנוצרית ראו בטבע את יצירת האלוהים, שנוצרה על ידי האל בבריאת העולם. לעומתן, שפינוזה הוריד את אלוהים אל העולם והעלה את הטבע לאלוהות.

והרי אם אלוהים הוא הטבע וכל מה שיש בעולם הוא אלוהים, אז שמירת מצוות היא לא עניין כל כך חשוב כמו שעושים ממנו, נכון?

זה מה שיוביל לכך שהוא יידחה כל כך על ידי הקהילה היהודית, שממנה הוא נזרק. האיש היה לאיום של ממש על הדת כמרכז המדינה ולמעשה הוא מהחשובים הפילוסופים שקראו להפרדת דת ממדינה.

ברוך השם או לא, שפינוזה הציג תפיסה מהפכנית וחדשנית, אך רק למי שהיה מוכן להתעמת עם הדתות והיה יכול ומוכן להתמודד עם ההגיון שבה מבלי לפסול אותו על הסף.

ב"תורת המידות", הספר שהודפס לאחר מותו, שפינוזה ביסס את המוסר האנושי על "אהבת האל השכלית". לדעתו מי שיכול לתפוס בשכלו את מושג האלוהים - הוא מי שאוהב את האל.

נדגיש זאת רגע...

מי שתופס את מושג האלוהים בשכלו - אוהב אותו. לשיטתו של שפינוזה, דווקא האהבה לאל תסגל לאדם את ההתנהגות המוסרית הנכונה.

זה כל כך פשוט ומדויק, עבור רבים בימינו שמבינים שהם אינם בדיוק אתאיסטים ומנגד יודעים בבירור גם שאינם דתיים. שפינוזה נתן בית למוסר הצומח מההגיון וההערכה לעולם שמסביבנו, מקום יפה לאמונה מסוג אחר ולאהבה, הרבה אהבה. הוא יכול היה להיות יופי של היפי, ביטניק, שוחר סביבה או אדם חופשי אחר בן זמננו. רק שהוא הגה את זה במאה ה-17, כשאלה עוד לא נולדו.

ונסיים במשפט המסיים את ספרו "אתיקה" - "כל דבר מושלם הוא קשה, כשם שהוא יפה".


הנה סיפורו של הפילוסוף ברוך שפינוזה (מתורגם):

https://youtu.be/pVEeXjPiw54


מצגת וידאו על חייו של שפינוזה:

http://youtu.be/7vMl6OZr98c


סרט תיעודי על הבאבא ברוך האמיתי של היהדות (עברית):

https://youtu.be/y9uUBxdWO7E?long=yes


על מאבקו של שפינוזה בשמרנות הדתית:

http://youtu.be/4zbDGDdoq-o?long=yes


פודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על שפינוזה באמסטרדם (עברית):

https://youtu.be/ELfkzEZi8WU?long=yes


והרצאת כורסה על שפינוזה (עברית):

https://youtu.be/6v5qHU5ENNc?long=yes