טדי רוזוולט היה אחד הנשיאים הטובים בתולדות ארצות הברית. הוא היה מהנשיאים החרוצים והמשפיעים שנראו בבית הלבן. בנוסף למנהיגותו הנחושה הוא גם היה נואם בחסד ונהג לדבר אל עמו בנאומים מושקעים ומשפיעים ביותר.

אבל האנרגיה העצומה שלו לא נשמרה רק למילים, אלא גם לאומץ. באחד מנאומיו, לאחר שקליע נורה מאקדחו של מתנקש ננעץ סמוך ללבו, ניסו לפנותו לבית החולים, אך עוד לפני שקיבל טיפול הוא חזר לבמה והוסיף לנאום במשך שעה וחצי.

"זה עתה נוריתי, אבל נדרש יותר מכך כדי להרוג אייל קורא" - כך פתח טדי רוזוולט את הנאום שלו לאחר ששב והראה לקהל המריע את הדם שעל חולצתו.

כך קנה תיאודור רוזוולט את מקומו בתור מנהיג אמיץ וסמל לאמריקה חזקה, שלא פוחדת מאיומים או פגיעה ועומדת על שלה בכל מחיר.

על ביקורת אמר רוזוולט פעם את אחת האמירות החכמות והנוקבות בהיסטוריה: "לא המבקר הוא זה שקובע. לא מי שמצביע על המעידה של האיש החזק או מסביר איך יכול היה לעשות את הדברים טוב יותר. הקרדיט שייך לאיש שנמצא בזירה, שפניו שטופות באבק, זיעה ודם, זה שמתאמץ בגבורה, ששוגה ומי שקוצר שוב ושוב. כי אין מאמץ בלי טעויות וחסרונות."


הנה סיפור הנאום של רוזוולט שלא נפסק:

http://youtu.be/Fs_1Yi4dy7A


סיפור הנאום שנמשך על אף שנורה:

http://youtu.be/xKCmk9ykPJg


והמחזה משעשעת של האירוע:

http://youtu.be/28yTi-iJ6jg

סאמים הם בני עם נודד שמתגורר בצפון סקנדינביה (נורבגיה, שבדיה, פינלנד ומעט ברוסיה). השם לאפים, שהצמידו להם הסקנדינבים בשפות כשוודית ונורבגית אינו אהוב עליהם. הם נפגעים מהשם הזה ומעדיפים שיקראו להם "סאמים".

הסאמים חיים בלפלנד (שוב המלה הזו.) ושפתם נקראת סאמי. החוקרים מעריכים שבסביבות המאה ה-10 השבטים הלאפים-סאמים הגיעו לאזורים הצפוניים של אירופה ממרכז אסיה, בעיקר ממונגוליה.

בחורף הם נהגו לנדוד דרומה ולבנות בתים בצורת פירמידות, שאין בהם חלונות. בקיץ היו עולים צפונה לגדל את עדרי איל הצפון, לדוג ולצוד. בקיץ הם נהגו להתגורר באוהלים מעור.


הנה הסאמים, או הלאפים כמו שרבים מכירים אותם:

http://youtu.be/ZZIU7KEis3w


עוד על חייהם של הלאפים, המורשת שלהם והרצון העז לשמור עליה:

http://youtu.be/myVHFeyWWM0


קטעים מחיי הלאפים:

http://youtu.be/1BzMeeF_6T0


ומצגת וידאו על חייהם של הסאמים:

http://youtu.be/B2WpJHzbbpc