» «
רדיקלים חופשיים
מהם הרדיקלים החופשיים המזיקים לגופנו?



עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק מרמת אביב, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.

בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים. הם נכנסים לתוכה, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.

כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.

כך בדיוק חשבו מדענים שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.

אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.

החִמצוּן יום-יומי ושולף לפי המדענים אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן עצמן לרדיקלים חדשים ובסופו של דבר מסַכן והורס בהדרגה את רקמות ואיברי הגוף ופוגע קשות בתפקודו הכללי.

אבל אילו מולקולות החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.


רק כוח אחד יכול לעצור אותם. נוגדי החמצון (Antioxidant), "צבא ההגנה לגוף", החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".

נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לתת להם "פייט" הולם ומענה הגנתי ובריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו. רכובים על גב מזון בריא וכמוסות מולאי ויטמינים יוקרתית - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.


#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... האמת היא כנראה לא בדיוק ואולי אפילו לא כלל כזו.

מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים. הוא בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.

אבל עם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.

מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד.

מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת אותם בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של המולטי ויטמינים היקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים


#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן אתם המשיכו בתזונה ככל האפשר עשירה בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.

במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לחלוטין.

שנית, העיר הימי בייניימית שלנו לא תיפול!


הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):

https://youtu.be/GDaoFn0RtwU


הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):

https://youtu.be/9wQt_yIDKeE


וסרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):

https://youtu.be/vCm_CRKKk88
פיסטוקים
מהו הפיסטוק חלבי?



הפיסטוק (Pistachio) הוא אגוז טעים למדי שנחשב לאחד הפיצוחים הטעימים והבריאים שיש.

הפיסטוקים הם פירותיו של עץ הפיסטצ'יה. אמנם נהוג לאכול אותו לאחר קלייה והמלחה, אך רבים אוהבים לאכול פיסטוקים טבעיים לחלוטין.

הפיסטוק הוא אגוז מזין במיוחד. ב-100 גרם פיסטוקים יש כ-560 קלוריות והעובדה שאינו מכיל קלוריות רבות, היא שהופכת אותו כל כך מומלץ לדיאטה ולירידה במשקל, באכילה קבועה של פיסטוקים.

הוא גם מקור מעולה לחלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים ומלא בנוגדי חמצון. הפיסטוק בריא ללב, עשיר בחומרים מזינים, טוב לאיזון הסוכר בדם, מועיל לבריאות המעיים ונמצא שהוא אפילו יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן.

בארץ זכה הפיסטוק לשם "פיסטוק חלבי", בזכות העובדה שאחד המקומות העיקריים בהם מגדלים אותו הוא העיר חלב שבסוריה. מעבר לחלב הסורית, עצי הפיסטוק גדלים בעוד אזורים הרריים באזור ובעיקר בארצות כמו איראן, אפגניסטן וטורקמניסטן.


מהעץ ועד הפה - כך מגדלים ומשווקים את הפיסטוק:

https://youtu.be/yrIKzKbz73Y


ההנאה מגידול המעדן הפיצוחי:

https://youtu.be/E-NGGI_RiV0


הוא בריאותי:

https://youtu.be/BiA9XJ8rQc0


על מגדלים ומוכרים את הפיסטוקים

https://youtu.be/0j3iA8wO_ZQ


וחלב פיסטוקים הבריא מאוד:

https://youtu.be/NOcBScDinNY
תה
מהו תה?



התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.

"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.

בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני

בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.

התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.

עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.


הנה התה בתרבות האנושית:

https://youtu.be/jEAjp9_u-yU


מצגת וידאו של תולדות התה:

https://youtu.be/lFVC7AnVulI


והתה בתרבות:

https://youtu.be/raptRo19ibE
קפה
איך מייצרים את הקפה?



ייצור קפה מתחיל בגידולו. אנו מכירים את הקפה בתור אבקה, אבל הקפה גדל על צמח, שכמו גלעינים של דובדבן, גרעיני פירותיו הם פולי הקפה. על העץ הם לרוב אפילו לא כהים.

לאחר שאוספים את פולי הקפה, ממיינים אותם במכונות שבוחרות רק את הפולים האיכותיים (אלו ששוקעים בשטיפה), אחר כך מכונה מרסקת את הקליפה ואז קולים אותם, אורזים ומפיצים. רק כשהם קלויים, הם מקבלים את הגוון הכהה של הקפה.

לפי מקור הפולים, אך גם על פי משך ואופי הקלייה מקבלים את מגוון הטעמים והארומות של סוגי הקפה הרבים.

תגובות המרכיבים השונים שבפולי הקפה לחום משפיעים דרמטית על טעמו של הקפה. קלייה של 10 דקות מייצרת טעם שונה מקלייה של 12 דקות, 8 דקות וכך הלאה.

לעיתים פולי הקפה מועברים לפס ייצור של קפה נמס ולעיתים רק טוחנים אותם לשיווק כקפה טחון, להכנה מיידית של קפה.

לאחר שהקפה מוכן, הוא עובר לאריזה וכשהאריזות מוכנות, הן מוכנסות לארגזים ונשלחים לחנויות ולבתי הקפה.


פולי הקפה גדלים על העץ ונקטפים בידיים:

https://youtu.be/evCf7YYZk3w


כך הם עושים את דרכם למפעל ואל הכוס שלנו:

https://youtu.be/faTsRV7bkEc


הסבר על הכנת הקפה:

http://youtu.be/Osrh1jiGl4k


השקים עם פולי הקפה מגיעים למפעל, נטחנים ונארזים:

http://youtu.be/dt-y3N0Sy9Y


וכך הפך הקפה לאהוב בכל העולם:

https://youtu.be/PrjkBDfmn1o

נוגדי חמצון

דובדבן
מה הופך את הדובדבנים לא רק טעימים כל כך?



בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.

הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.

בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.

ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.

קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.

חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".

עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.

לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.

למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.

הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.


הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):

https://youtu.be/wVTlMCsSa2E


מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):

https://youtu.be/fGgiI946E0A


בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):

https://youtu.be/kt7vby25Lu0


הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:

https://youtu.be/vHg0djcJLwQ


וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):

https://youtu.be/pkPhH1RSkds
מנגו
מאיפה בא המנגו?



הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.

יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון!

מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.

המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2,000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים.

גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.

בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.


הנה סרטון של פירות מנגו על העצים בהודו:

https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ


כך חותכים מנגו אצלנו:

https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs


כך שימש המנגו ככלי תעמולה בסין הקומוניסטית:

https://youtu.be/BGxYMTftuzw


מנגו בהודו:

https://youtu.be/VHmPVZPECZU


במקסיקו:

https://youtu.be/b84xknGwkF8


ולא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:

https://youtu.be/6NN6LaMK_tc


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.