שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם נוגדי חמצון?
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
מהם הרדיקלים החופשיים המזיקים לגופנו?
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק מרמת אביב, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים. הם נכנסים לתוכה, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק חשבו מדענים שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
החִמצוּן יום-יומי ושולף לפי המדענים אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן עצמן לרדיקלים חדשים ובסופו של דבר מסַכן והורס בהדרגה את רקמות ואיברי הגוף ופוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם. נוגדי החמצון (Antioxidant), "צבא ההגנה לגוף", החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לתת להם "פייט" הולם ומענה הגנתי ובריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו. רכובים על גב מזון בריא וכמוסות מולאי ויטמינים יוקרתית - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים. הוא, לפי הטענה, בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של המולטי ויטמינים היקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן אתם המשיכו בתזונה ככל האפשר עשירה בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
וסרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
מהו הפיסטוק חלבי?
הפיסטוק (Pistachio) הוא אגוז טעים למדי שנחשב לאחד הפיצוחים הטעימים והבריאים שיש.
הפיסטוקים הם פירותיו של עץ הפיסטצ'יה. אמנם נהוג לאכול אותו לאחר קלייה והמלחה, אך רבים אוהבים לאכול פיסטוקים טבעיים לחלוטין.
הפיסטוק הוא אגוז מזין במיוחד. ב-100 גרם פיסטוקים יש כ-560 קלוריות והעובדה שאינו מכיל קלוריות רבות, היא שהופכת אותו כל כך מומלץ לדיאטה ולירידה במשקל, באכילה קבועה של פיסטוקים.
הוא גם מקור מעולה לחלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים ומלא בנוגדי חמצון. הפיסטוק בריא ללב, עשיר בחומרים מזינים, טוב לאיזון הסוכר בדם, מועיל לבריאות המעיים ונמצא שהוא אפילו יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן.
בארץ זכה הפיסטוק לשם "פיסטוק חלבי", בזכות העובדה שאחד המקומות העיקריים בהם מגדלים אותו הוא העיר חלב שבסוריה. מעבר לחלב הסורית, עצי הפיסטוק גדלים בעוד אזורים הרריים באזור ובעיקר בארצות כמו איראן, אפגניסטן וטורקמניסטן.
מהעץ ועד הפה - כך מגדלים ומשווקים את הפיסטוק:
https://youtu.be/yrIKzKbz73Y
ההנאה מגידול המעדן הפיצוחי:
https://youtu.be/E-NGGI_RiV0
הוא בריאותי:
https://youtu.be/BiA9XJ8rQc0
על מגדלים ומוכרים את הפיסטוקים
https://youtu.be/0j3iA8wO_ZQ
וחלב פיסטוקים הבריא מאוד:
https://youtu.be/NOcBScDinNY
איך מייצרים את הקפה?
ייצור קפה מתחיל בגידולו. אנו מכירים את הקפה בתור אבקה, אבל הקפה גדל על צמח, שכמו גלעינים של דובדבן, גרעיני פירותיו הם פולי הקפה. על העץ הם לרוב אפילו לא כהים.
לאחר שאוספים את פולי הקפה, ממיינים אותם במכונות שבוחרות רק את הפולים האיכותיים (אלו ששוקעים בשטיפה), אחר כך מכונה מרסקת את הקליפה ואז קולים אותם, אורזים ומפיצים. רק כשהם קלויים, הם מקבלים את הגוון הכהה של הקפה.
לפי מקור הפולים, אך גם על פי משך ואופי הקלייה מקבלים את מגוון הטעמים והארומות של סוגי הקפה הרבים.
תגובות המרכיבים השונים שבפולי הקפה לחום משפיעים דרמטית על טעמו של הקפה. קלייה של 10 דקות מייצרת טעם שונה מקלייה של 12 דקות, 8 דקות וכך הלאה.
לעיתים פולי הקפה מועברים לפס ייצור של קפה נמס ולעיתים רק טוחנים אותם לשיווק כקפה טחון, להכנה מיידית של קפה.
לאחר שהקפה מוכן, הוא עובר לאריזה וכשהאריזות מוכנות, הן מוכנסות לארגזים ונשלחים לחנויות ולבתי הקפה.
פולי הקפה גדלים על העץ ונקטפים בידיים:
https://youtu.be/evCf7YYZk3w
כך הם עושים את דרכם למפעל ואל הכוס שלנו:
https://youtu.be/faTsRV7bkEc
הסבר על הכנת הקפה:
http://youtu.be/Osrh1jiGl4k
השקים עם פולי הקפה מגיעים למפעל, נטחנים ונארזים:
http://youtu.be/dt-y3N0Sy9Y
וכך הפך הקפה לאהוב בכל העולם:
https://youtu.be/PrjkBDfmn1o
מהו תה?
התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.
"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.
בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני
בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.
התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.
עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.
הנה תולדות התה (מתורגם):
https://youtu.be/LaLvVc1sS20
התה בתרבות האנושית:
https://youtu.be/jEAjp9_u-yU
ומצגת וידאו של תולדות התה:
https://youtu.be/lFVC7AnVulI
איך התגלה השוקולד?
בני המאיה של דרום אמריקה היו הראשונים בעולם שהפיקו שוקולד מפולי הקקאו. השוקולד שלהם היה שונה מאוד מהשוקולד המוכר לנו כיום, ולמעשה מדובר במשקה שוקולד נוזלי ומריר. המאיה אהבו והעריכו כל כך את משקה השוקולד שלהם, שהם כינו אותו "משקה האלים". בממצאים ארכיאולוגים התגלו דמויות של מלכים ואלים של בני המאיה, לוגמים את משקה השוקולד.
לצורך הפקת השוקולד, הם טחנו את פולי קקאו ועירבבו אותם עם מים ועם חומרים שונים כגון: קמח, תירס, וניל וצ'ילי. את התערובת שנוצרה הם העבירו במהירות מכלי לכלי עד שהיה נוצר עליה קצף סמיך, בשלב זה המשקה היה מוכן לשתייה. המאיה לא הוסיפו סוכר לשוקולד שלהם ולכן טעמו היה מריר.
גם האצטקים נהגו לטחון את פולי הקקאו ולהכין מהם משקה מר ומתובל בצ'ילי. הם קראו למשקה שהרגיע כאבי בטן וכאבים שונים צ'וקואטל וממנו הגיע השם לשוקולד של ימינו.
במאה ה-16 הביאו הכובשים הספרדים את פולי הקקאו לאירופה. גם האירופאים הכינו מהם את משקה הקקאו, אבל אצלם נוספה מתיקות על ידי הסוכר.
רק בהולנד של תחילת המאה ה-19 נוצרה חמאת הקקאו שאיפשרה לשוקולד להפוך למוצק. השוקולד המוצק של אז היה טעים ומוכר לנו בתור שוקולד מריר. עד היום הוא בריא יותר, אולי בזכות העושר שלו בנוגדי חמצון.
כשהתאחדו יצרן השוקולד רודולף לינט וממציא אבקת החלב אנרי נסטלה, הם המציאו את שוקולד החלב. השניים פרצו עם הממתק הכל כך טעים וממכר הזה, עד שהם הפכו אותו לממתק המבוקש ביותר בעולם.
בהמשך באו המצאות שוויצריות נוספות, כמו שוקולד הטובלרון שנולד ב-1908, וקיבל את צורת הפסגה המשולשת של הר המטרהורן שבאלפים של שווייץ. לצדו קיבע מבחר של שוקולדים שוויצריים איכותיים ונמכרים ביותר, את מעמדו של השוקולד השוויצרי בתור השוקולד המבוקש והאהוד ביותר בעולם.
הנה תולדות ועלילות השוקולד (מתורגם):
https://youtu.be/ibjUpk9Iagk
ההיסטוריה של השוקולד:
http://youtu.be/XrIFGfZyvGs
תיאור היסטורי של תולדות השוקולד:
http://youtu.be/9g3q-KcFlt4
ופרסומת מבנגלדש המשלבת את תולדות השוקולד:
http://youtu.be/TsRO8dLZn64
למה האשכולית מרירה ומה סוד טעמה המר?
על אף טעמה החמוץ-מריר ואי הנוחות שבקילופה, האשכולית (Grapefruit) העסיסית ונמנית על פירות ההדר הידועים, היא הנציגה הבכירה במועדון שלא באמת קיים - מועדון הפירות המרירים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת מוצבה האשכולית כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטתית מרשימה.
באותה תקופה היא פרצה לחייהם של שומרי משקל ועושי הדיאטה, בתור דיאטה קיצונית, שהתבססה על אכילה כמותית של אשכוליות. כאן גם הפך טעמה המריר של האשכולית מחיסרון ליתרון, מכיוון שהוא תרם לאמינות העניין הבריאותי והדיאטטי בה.
והאמת היא שאכן, האשכולית היא גם בריאה. היא מצוינת לגוף, במיוחד כשהיא נלחמת בכולסטרול הרע שבו. הוויטמינים והאנטיאוקסידנטים שבאשכולית מעודדים ומחזקים לנו מאוד את המערכת החיסונית.
והאשכולית, מסתבר שוב, היא לא רק בעלת יתרונות בריאותיים, אלא גם תורמת וטובה להורדת משקל. לתרומתה לירידה במשקל תרמו מחקרים שהראו שתוספת אשכולית לתפריט תשמור על משקל יציב ותוכל גם לתרום לבדה, לירידה במשקל.
שתייה של כוס אחת של מיץ אשכוליות ביום יכולה למתן תסמינים של הצטננות ושפעת, לסייע במניעת גידולים סרטניים בריאות ובמעי הגס ואף לתרום למניעת מחלות לב והורדת רמת האינסולין בדם. האינסולין, כידוע, הוא הורמון שמאזן את רמות הסוכר בדם ובכך גם ימנע עלייה במשקל.
ואגב, לא תמיד האשכולית בריאה. אין לאכול אשכולית או ללגום מיץ אשכוליות סחוט, בסמוך לנטילת תרופות. לכן, חשוב להימנע משתיה של מיץ אשכוליות סחוט, אם לקחנו תרופה.
#ההיסטוריה
היסטורית, האשכולית היא פרי צעיר במיוחד. תולדות הפרי הזה הם מדהימים. הכלאה, שנעשתה לראשונה במאה ה-18, שילבה תפוז ג'מייקני ופומלו מאינדונזיה והיא שיצרה אותו.
התיעוד הראשון של הפרי הוא מ-1750.בשנות ה-80, והוא ממצב אותה כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטטית.
אגדה מקומית יודעת לספר על "קפטן שדוק", מי שגרם למלח אנגלי להביא לג'מייקה זרעי פומלו. האיש גם גידל את העץ לראשונה ובמיוחד ב-1823 הביאו מהפרי לפלורידה.
בפרדס וייס-קרמנסקי שבפתח תקווה, גם גידלו את האשכולית לראשונה. זה היה בתחילת המאה ה-20,.
הנה האשכולית בפרסומת שהיום לא היו עושים (עברית):
https://youtu.be/tTzsRlrZ-zg
יתרונותיה הבריאותיים:
https://youtu.be/BkG6riyZLgQ
אשכוליות טובות נגד סוכרת:
https://youtu.be/EUv2n-AEIkY
כך תחתכו ותגישו אשכולית לשולחן:
https://youtu.be/r9qsd6nNXBQ
ההורים ייהנו ודאי מאוד ממשקה עראק מופלא ופשוט, עם אשכולית אדומה ונענע (עברית):
https://youtu.be/tCGS_laQ4Pw
למה אסור לקחת תרופה ולשתות מיץ אשכוליות טבעי:
https://youtu.be/5Nxne8QfIhM
והשיר "אשכולית" של נעמי שמר:
https://youtu.be/-7qKw4AIGP4
איך התפתח תות השדה כפרי מדומה?
תות שדה (Strawberry), או תות גינה, אינו ירק ולא פרי. מבחינה בוטנית מדובר בפרי מדומה, מכיוון שהוא צומח ישר מהגבעול.
הפרי המתוק, האדום, העסיסי והמלא בוויטמין סי, הוא אחד הפירות האהובים והטעימים של זמננו. דומה שהתותים המודרניים איבדו מהמתיקות והטעם הטבעי שלהם, למען הנדסה גנטית, שיצרה זנים עם גודל מרשים וחיי מדף ארוכים. ועדיין - התות הוא מהפירות הללו שקשה לעמוד בפניהם כשהם מונחים מולנו.
ללא קשר משפחתי לתות העץ המשתייך למשפחת התותיים, תות השדה הוא צמח שגבעוליו מכים שורשים וזוחלים על פני הקרקע. נפוץ באזורים הממוזגים של כדור הארץ , לרוב ביערות ובהרים, תות השדה נמנה על משפחת הוורדניים, ביחד עם פירות כמו אגסים, תפוחי עץ, אפרסקים וחבושים.
תות השדה מוכר כבר בפרס העתיקה, בה קראו לו תות פראנגי (Toot Farangi). בארמית תותה ובערבית תות, הוא התגלגל גם ליהדות, בה הוא מוזכר בתלמוד.
בטבע הוא מוכר עוד בתקופת יוון העתיקה. הספרות הרומית היא הראשונה שמזכירה אותו, כצמח מרפא ונוי.
כצמח תרבות גידלו אותו לראשונה איפה שהוא באירופה של ימי הביניים, בסביבות המאה ה-13. במקומות מסוימים הוא ייצג אז יושר ושלמות ונהגו אז להגישו באירועים ממלכתיים חשובים, בתור אות לשלום ולשגשוג כלכלי.
בתור פרי שמזכיר לב אדום, התות היה סמל לאהבה. לא פלא שהצרפתים, מלכי הרומנטיקה ואמנות האהבה, ראו גם הם בו מעורר חשק.
זני תות השדה שעליהם גדלנו נוצרו בסביבות המאה ה-17 באירופה, מהכלאות תוך-מיניות ובין-יבשתיות, עם זני תות שהגיעו מיבשת אמריקה. האגדה מספרת על שני זנים של תותי בר, שמקור אחד מהם בצ'ילה מדרום אמריקה והשני שהובא מצפון אמריקה שנשתלו זה ליד זה בשדה צרפתי ויצרו איכשהו את תות הגינה המוכר לנו כיום.
כך או כך, בעידן המודרני נוצרו מאותם שניים או שלושה זני הבר ההם, עשרות עד מאות של זני תות שדה בעולם, בעלי פרי עסיסי, מתוק ואדום.
אז למה תות השדה יקר כל כך בארץ? (עברית)
https://youtu.be/-jQEAEUh07o
תולדות תות השדה באמריקה:
https://youtu.be/fPxUIz5GHAE
וביפן מגדלים תות שדה לבן:
https://youtu.be/Pns6I6IhVaY
מאיפה בא המנגו?
הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.
יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון!
מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.
המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2,000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים.
גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.
בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.
הנה הכל על המנגו:
https://youtu.be/0kQNSe17FZY
פירות מנגו על העצים בהודו:
https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ
כך חותכים מנגו אצלנו:
https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs
שיטה מדהימה לחתוך מנגו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=jyrnOyx_ocI
כך שימש המנגו ככלי תעמולה בסין הקומוניסטית:
https://youtu.be/BGxYMTftuzw
מנגו בהודו:
https://youtu.be/VHmPVZPECZU
במקסיקו:
https://youtu.be/b84xknGwkF8
ולא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:
https://youtu.be/6NN6LaMK_tc
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק מרמת אביב, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים. הם נכנסים לתוכה, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק חשבו מדענים שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
החִמצוּן יום-יומי ושולף לפי המדענים אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן עצמן לרדיקלים חדשים ובסופו של דבר מסַכן והורס בהדרגה את רקמות ואיברי הגוף ופוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם. נוגדי החמצון (Antioxidant), "צבא ההגנה לגוף", החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לתת להם "פייט" הולם ומענה הגנתי ובריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו. רכובים על גב מזון בריא וכמוסות מולאי ויטמינים יוקרתית - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים. הוא, לפי הטענה, בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של המולטי ויטמינים היקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן אתם המשיכו בתזונה ככל האפשר עשירה בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
וסרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
הפיסטוק (Pistachio) הוא אגוז טעים למדי שנחשב לאחד הפיצוחים הטעימים והבריאים שיש.
הפיסטוקים הם פירותיו של עץ הפיסטצ'יה. אמנם נהוג לאכול אותו לאחר קלייה והמלחה, אך רבים אוהבים לאכול פיסטוקים טבעיים לחלוטין.
הפיסטוק הוא אגוז מזין במיוחד. ב-100 גרם פיסטוקים יש כ-560 קלוריות והעובדה שאינו מכיל קלוריות רבות, היא שהופכת אותו כל כך מומלץ לדיאטה ולירידה במשקל, באכילה קבועה של פיסטוקים.
הוא גם מקור מעולה לחלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים ומלא בנוגדי חמצון. הפיסטוק בריא ללב, עשיר בחומרים מזינים, טוב לאיזון הסוכר בדם, מועיל לבריאות המעיים ונמצא שהוא אפילו יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן.
בארץ זכה הפיסטוק לשם "פיסטוק חלבי", בזכות העובדה שאחד המקומות העיקריים בהם מגדלים אותו הוא העיר חלב שבסוריה. מעבר לחלב הסורית, עצי הפיסטוק גדלים בעוד אזורים הרריים באזור ובעיקר בארצות כמו איראן, אפגניסטן וטורקמניסטן.
מהעץ ועד הפה - כך מגדלים ומשווקים את הפיסטוק:
https://youtu.be/yrIKzKbz73Y
ההנאה מגידול המעדן הפיצוחי:
https://youtu.be/E-NGGI_RiV0
הוא בריאותי:
https://youtu.be/BiA9XJ8rQc0
על מגדלים ומוכרים את הפיסטוקים
https://youtu.be/0j3iA8wO_ZQ
וחלב פיסטוקים הבריא מאוד:
https://youtu.be/NOcBScDinNY
ייצור קפה מתחיל בגידולו. אנו מכירים את הקפה בתור אבקה, אבל הקפה גדל על צמח, שכמו גלעינים של דובדבן, גרעיני פירותיו הם פולי הקפה. על העץ הם לרוב אפילו לא כהים.
לאחר שאוספים את פולי הקפה, ממיינים אותם במכונות שבוחרות רק את הפולים האיכותיים (אלו ששוקעים בשטיפה), אחר כך מכונה מרסקת את הקליפה ואז קולים אותם, אורזים ומפיצים. רק כשהם קלויים, הם מקבלים את הגוון הכהה של הקפה.
לפי מקור הפולים, אך גם על פי משך ואופי הקלייה מקבלים את מגוון הטעמים והארומות של סוגי הקפה הרבים.
תגובות המרכיבים השונים שבפולי הקפה לחום משפיעים דרמטית על טעמו של הקפה. קלייה של 10 דקות מייצרת טעם שונה מקלייה של 12 דקות, 8 דקות וכך הלאה.
לעיתים פולי הקפה מועברים לפס ייצור של קפה נמס ולעיתים רק טוחנים אותם לשיווק כקפה טחון, להכנה מיידית של קפה.
לאחר שהקפה מוכן, הוא עובר לאריזה וכשהאריזות מוכנות, הן מוכנסות לארגזים ונשלחים לחנויות ולבתי הקפה.
פולי הקפה גדלים על העץ ונקטפים בידיים:
https://youtu.be/evCf7YYZk3w
כך הם עושים את דרכם למפעל ואל הכוס שלנו:
https://youtu.be/faTsRV7bkEc
הסבר על הכנת הקפה:
http://youtu.be/Osrh1jiGl4k
השקים עם פולי הקפה מגיעים למפעל, נטחנים ונארזים:
http://youtu.be/dt-y3N0Sy9Y
וכך הפך הקפה לאהוב בכל העולם:
https://youtu.be/PrjkBDfmn1o
נוגדי חמצון
התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.
"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.
בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני
בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.
התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.
עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.
הנה תולדות התה (מתורגם):
https://youtu.be/LaLvVc1sS20
התה בתרבות האנושית:
https://youtu.be/jEAjp9_u-yU
ומצגת וידאו של תולדות התה:
https://youtu.be/lFVC7AnVulI
בני המאיה של דרום אמריקה היו הראשונים בעולם שהפיקו שוקולד מפולי הקקאו. השוקולד שלהם היה שונה מאוד מהשוקולד המוכר לנו כיום, ולמעשה מדובר במשקה שוקולד נוזלי ומריר. המאיה אהבו והעריכו כל כך את משקה השוקולד שלהם, שהם כינו אותו "משקה האלים". בממצאים ארכיאולוגים התגלו דמויות של מלכים ואלים של בני המאיה, לוגמים את משקה השוקולד.
לצורך הפקת השוקולד, הם טחנו את פולי קקאו ועירבבו אותם עם מים ועם חומרים שונים כגון: קמח, תירס, וניל וצ'ילי. את התערובת שנוצרה הם העבירו במהירות מכלי לכלי עד שהיה נוצר עליה קצף סמיך, בשלב זה המשקה היה מוכן לשתייה. המאיה לא הוסיפו סוכר לשוקולד שלהם ולכן טעמו היה מריר.
גם האצטקים נהגו לטחון את פולי הקקאו ולהכין מהם משקה מר ומתובל בצ'ילי. הם קראו למשקה שהרגיע כאבי בטן וכאבים שונים צ'וקואטל וממנו הגיע השם לשוקולד של ימינו.
במאה ה-16 הביאו הכובשים הספרדים את פולי הקקאו לאירופה. גם האירופאים הכינו מהם את משקה הקקאו, אבל אצלם נוספה מתיקות על ידי הסוכר.
רק בהולנד של תחילת המאה ה-19 נוצרה חמאת הקקאו שאיפשרה לשוקולד להפוך למוצק. השוקולד המוצק של אז היה טעים ומוכר לנו בתור שוקולד מריר. עד היום הוא בריא יותר, אולי בזכות העושר שלו בנוגדי חמצון.
כשהתאחדו יצרן השוקולד רודולף לינט וממציא אבקת החלב אנרי נסטלה, הם המציאו את שוקולד החלב. השניים פרצו עם הממתק הכל כך טעים וממכר הזה, עד שהם הפכו אותו לממתק המבוקש ביותר בעולם.
בהמשך באו המצאות שוויצריות נוספות, כמו שוקולד הטובלרון שנולד ב-1908, וקיבל את צורת הפסגה המשולשת של הר המטרהורן שבאלפים של שווייץ. לצדו קיבע מבחר של שוקולדים שוויצריים איכותיים ונמכרים ביותר, את מעמדו של השוקולד השוויצרי בתור השוקולד המבוקש והאהוד ביותר בעולם.
הנה תולדות ועלילות השוקולד (מתורגם):
https://youtu.be/ibjUpk9Iagk
ההיסטוריה של השוקולד:
http://youtu.be/XrIFGfZyvGs
תיאור היסטורי של תולדות השוקולד:
http://youtu.be/9g3q-KcFlt4
ופרסומת מבנגלדש המשלבת את תולדות השוקולד:
http://youtu.be/TsRO8dLZn64
על אף טעמה החמוץ-מריר ואי הנוחות שבקילופה, האשכולית (Grapefruit) העסיסית ונמנית על פירות ההדר הידועים, היא הנציגה הבכירה במועדון שלא באמת קיים - מועדון הפירות המרירים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת מוצבה האשכולית כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטתית מרשימה.
באותה תקופה היא פרצה לחייהם של שומרי משקל ועושי הדיאטה, בתור דיאטה קיצונית, שהתבססה על אכילה כמותית של אשכוליות. כאן גם הפך טעמה המריר של האשכולית מחיסרון ליתרון, מכיוון שהוא תרם לאמינות העניין הבריאותי והדיאטטי בה.
והאמת היא שאכן, האשכולית היא גם בריאה. היא מצוינת לגוף, במיוחד כשהיא נלחמת בכולסטרול הרע שבו. הוויטמינים והאנטיאוקסידנטים שבאשכולית מעודדים ומחזקים לנו מאוד את המערכת החיסונית.
והאשכולית, מסתבר שוב, היא לא רק בעלת יתרונות בריאותיים, אלא גם תורמת וטובה להורדת משקל. לתרומתה לירידה במשקל תרמו מחקרים שהראו שתוספת אשכולית לתפריט תשמור על משקל יציב ותוכל גם לתרום לבדה, לירידה במשקל.
שתייה של כוס אחת של מיץ אשכוליות ביום יכולה למתן תסמינים של הצטננות ושפעת, לסייע במניעת גידולים סרטניים בריאות ובמעי הגס ואף לתרום למניעת מחלות לב והורדת רמת האינסולין בדם. האינסולין, כידוע, הוא הורמון שמאזן את רמות הסוכר בדם ובכך גם ימנע עלייה במשקל.
ואגב, לא תמיד האשכולית בריאה. אין לאכול אשכולית או ללגום מיץ אשכוליות סחוט, בסמוך לנטילת תרופות. לכן, חשוב להימנע משתיה של מיץ אשכוליות סחוט, אם לקחנו תרופה.
#ההיסטוריה
היסטורית, האשכולית היא פרי צעיר במיוחד. תולדות הפרי הזה הם מדהימים. הכלאה, שנעשתה לראשונה במאה ה-18, שילבה תפוז ג'מייקני ופומלו מאינדונזיה והיא שיצרה אותו.
התיעוד הראשון של הפרי הוא מ-1750.בשנות ה-80, והוא ממצב אותה כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטטית.
אגדה מקומית יודעת לספר על "קפטן שדוק", מי שגרם למלח אנגלי להביא לג'מייקה זרעי פומלו. האיש גם גידל את העץ לראשונה ובמיוחד ב-1823 הביאו מהפרי לפלורידה.
בפרדס וייס-קרמנסקי שבפתח תקווה, גם גידלו את האשכולית לראשונה. זה היה בתחילת המאה ה-20,.
הנה האשכולית בפרסומת שהיום לא היו עושים (עברית):
https://youtu.be/tTzsRlrZ-zg
יתרונותיה הבריאותיים:
https://youtu.be/BkG6riyZLgQ
אשכוליות טובות נגד סוכרת:
https://youtu.be/EUv2n-AEIkY
כך תחתכו ותגישו אשכולית לשולחן:
https://youtu.be/r9qsd6nNXBQ
ההורים ייהנו ודאי מאוד ממשקה עראק מופלא ופשוט, עם אשכולית אדומה ונענע (עברית):
https://youtu.be/tCGS_laQ4Pw
למה אסור לקחת תרופה ולשתות מיץ אשכוליות טבעי:
https://youtu.be/5Nxne8QfIhM
והשיר "אשכולית" של נעמי שמר:
https://youtu.be/-7qKw4AIGP4
תות שדה (Strawberry), או תות גינה, אינו ירק ולא פרי. מבחינה בוטנית מדובר בפרי מדומה, מכיוון שהוא צומח ישר מהגבעול.
הפרי המתוק, האדום, העסיסי והמלא בוויטמין סי, הוא אחד הפירות האהובים והטעימים של זמננו. דומה שהתותים המודרניים איבדו מהמתיקות והטעם הטבעי שלהם, למען הנדסה גנטית, שיצרה זנים עם גודל מרשים וחיי מדף ארוכים. ועדיין - התות הוא מהפירות הללו שקשה לעמוד בפניהם כשהם מונחים מולנו.
ללא קשר משפחתי לתות העץ המשתייך למשפחת התותיים, תות השדה הוא צמח שגבעוליו מכים שורשים וזוחלים על פני הקרקע. נפוץ באזורים הממוזגים של כדור הארץ , לרוב ביערות ובהרים, תות השדה נמנה על משפחת הוורדניים, ביחד עם פירות כמו אגסים, תפוחי עץ, אפרסקים וחבושים.
תות השדה מוכר כבר בפרס העתיקה, בה קראו לו תות פראנגי (Toot Farangi). בארמית תותה ובערבית תות, הוא התגלגל גם ליהדות, בה הוא מוזכר בתלמוד.
בטבע הוא מוכר עוד בתקופת יוון העתיקה. הספרות הרומית היא הראשונה שמזכירה אותו, כצמח מרפא ונוי.
כצמח תרבות גידלו אותו לראשונה איפה שהוא באירופה של ימי הביניים, בסביבות המאה ה-13. במקומות מסוימים הוא ייצג אז יושר ושלמות ונהגו אז להגישו באירועים ממלכתיים חשובים, בתור אות לשלום ולשגשוג כלכלי.
בתור פרי שמזכיר לב אדום, התות היה סמל לאהבה. לא פלא שהצרפתים, מלכי הרומנטיקה ואמנות האהבה, ראו גם הם בו מעורר חשק.
זני תות השדה שעליהם גדלנו נוצרו בסביבות המאה ה-17 באירופה, מהכלאות תוך-מיניות ובין-יבשתיות, עם זני תות שהגיעו מיבשת אמריקה. האגדה מספרת על שני זנים של תותי בר, שמקור אחד מהם בצ'ילה מדרום אמריקה והשני שהובא מצפון אמריקה שנשתלו זה ליד זה בשדה צרפתי ויצרו איכשהו את תות הגינה המוכר לנו כיום.
כך או כך, בעידן המודרני נוצרו מאותם שניים או שלושה זני הבר ההם, עשרות עד מאות של זני תות שדה בעולם, בעלי פרי עסיסי, מתוק ואדום.
אז למה תות השדה יקר כל כך בארץ? (עברית)
https://youtu.be/-jQEAEUh07o
תולדות תות השדה באמריקה:
https://youtu.be/fPxUIz5GHAE
וביפן מגדלים תות שדה לבן:
https://youtu.be/Pns6I6IhVaY
הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.
יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון!
מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.
המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2,000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים.
גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.
בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.
הנה הכל על המנגו:
https://youtu.be/0kQNSe17FZY
פירות מנגו על העצים בהודו:
https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ
כך חותכים מנגו אצלנו:
https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs
שיטה מדהימה לחתוך מנגו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=jyrnOyx_ocI
כך שימש המנגו ככלי תעמולה בסין הקומוניסטית:
https://youtu.be/BGxYMTftuzw
מנגו בהודו:
https://youtu.be/VHmPVZPECZU
במקסיקו:
https://youtu.be/b84xknGwkF8
ולא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:
https://youtu.be/6NN6LaMK_tc
מה הופך את הדובדבנים לא רק טעימים כל כך?
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
מה סוד טעם הבצל של העירית?
עירית (Chives), או שום העירית, ידועים כאחד מצמחי התבלין האהובים והשימושיים במטבח. באנגלית, אגב, מבטאים את שמו צ'ייבס,
צמח העירית הוא רב-שנתי. הוא מספק בקביעות עלים טריים למטבח ומתאפיין בעלים ירוקים, דקים וחלולים, המזכירים בין צינורות זעירים למראה של דשא.
העירית גדלה בצברים צפופים, עד לגובה של 30 סנטימטר. בעונת הפריחה היא תפתיע בפרחים סגולים וקטנים, שהם לא רק יפים בגינה או בעציץ, אלא גם אכילים וישמשו במנות שונות כקישוט אכיל ויצירתי.
במטבח, העירית תוסיף לכל מנה ניחוח ומראה ירוק ורענן. לרוב היא מציעה טעם עדין של בצל. יש גם את העירית השומית, שטעמה מזכיר את זה של השום. אבל לעירית בכל מקרה ארומה עדינה יותר מאלו של הבצל והשום.
נוהגים לקצוץ את העירית כשהיא טרייה ולשלב אותה בסלטים וחביתות ירק. לעתים היא תתווסף לשיפור הטעם של תפוחי אדמה אפויים ומומלץ לשלב אותה גם ברטבים ומרקים.
את העירית מגדלים כיום ברחבי העולם, אך מקורה הוא איפה שהוא בין אסיה לאירופה. חלק מהחוקרים סבורים שמוצאה בסין והם מצביעים על עדויות משוערות משנת 3,000 לפני הספירה. טענה היסטורית לא לגמרי מוכחת היא שמרקו פולו הביא אותה מסין לאירופה. מנגד, מרבית החוקרים טוענים שמקורה באנגליה, ממנה היא הועברה בידי חיילים רומים אל ארצות שונות באימפריה הרומית.
בין היתרונות התזונתיים של העירית יצויין שהיא תורמת לבריאות הכללית, במיוחד בעושר של ויטמין C, ויטמין K וחומרים נוגדי חמצון.
לא מעט אמונות נתלו בעירית בימי קדם. כדי להרחיק מחלות ורוע, תלו רבים אז צרורות של עירית מיובשת בביתם. צוענים ברומניה השתמשו בצמח העירית לגילוי העתיד.
מבחינה רפואית ייחסו לעירית בימי קדם סגולות רפואיות של הקלה על בעיות עיכול. כתבים רומיים עתיקים טענו שהעירית מעלה לחץ דם, מקילה על כאבי גרון וכוויות שמש ומהווה חומר משתן. לא ברור כמה אכן היא עושה את העבודה.
הנה העירית ושימושיה:
https://youtu.be/laK2I6mej7c
על גידול עירית בעציץ:
https://youtu.be/XcSAV25CAY4
כך מגדלים ומרעננים עירית (עברית):
https://youtu.be/3CMI5NwU8DI
משורש של עירית גדולה מכינים דבק עתיק (עברית):
https://youtu.be/qnL2vdxZT3c
וכך מרבים את העירית:
https://youtu.be/8av9PGr2tIk?long=yes
עירית (Chives), או שום העירית, ידועים כאחד מצמחי התבלין האהובים והשימושיים במטבח. באנגלית, אגב, מבטאים את שמו צ'ייבס,
צמח העירית הוא רב-שנתי. הוא מספק בקביעות עלים טריים למטבח ומתאפיין בעלים ירוקים, דקים וחלולים, המזכירים בין צינורות זעירים למראה של דשא.
העירית גדלה בצברים צפופים, עד לגובה של 30 סנטימטר. בעונת הפריחה היא תפתיע בפרחים סגולים וקטנים, שהם לא רק יפים בגינה או בעציץ, אלא גם אכילים וישמשו במנות שונות כקישוט אכיל ויצירתי.
במטבח, העירית תוסיף לכל מנה ניחוח ומראה ירוק ורענן. לרוב היא מציעה טעם עדין של בצל. יש גם את העירית השומית, שטעמה מזכיר את זה של השום. אבל לעירית בכל מקרה ארומה עדינה יותר מאלו של הבצל והשום.
נוהגים לקצוץ את העירית כשהיא טרייה ולשלב אותה בסלטים וחביתות ירק. לעתים היא תתווסף לשיפור הטעם של תפוחי אדמה אפויים ומומלץ לשלב אותה גם ברטבים ומרקים.
את העירית מגדלים כיום ברחבי העולם, אך מקורה הוא איפה שהוא בין אסיה לאירופה. חלק מהחוקרים סבורים שמוצאה בסין והם מצביעים על עדויות משוערות משנת 3,000 לפני הספירה. טענה היסטורית לא לגמרי מוכחת היא שמרקו פולו הביא אותה מסין לאירופה. מנגד, מרבית החוקרים טוענים שמקורה באנגליה, ממנה היא הועברה בידי חיילים רומים אל ארצות שונות באימפריה הרומית.
בין היתרונות התזונתיים של העירית יצויין שהיא תורמת לבריאות הכללית, במיוחד בעושר של ויטמין C, ויטמין K וחומרים נוגדי חמצון.
לא מעט אמונות נתלו בעירית בימי קדם. כדי להרחיק מחלות ורוע, תלו רבים אז צרורות של עירית מיובשת בביתם. צוענים ברומניה השתמשו בצמח העירית לגילוי העתיד.
מבחינה רפואית ייחסו לעירית בימי קדם סגולות רפואיות של הקלה על בעיות עיכול. כתבים רומיים עתיקים טענו שהעירית מעלה לחץ דם, מקילה על כאבי גרון וכוויות שמש ומהווה חומר משתן. לא ברור כמה אכן היא עושה את העבודה.
הנה העירית ושימושיה:
https://youtu.be/laK2I6mej7c
על גידול עירית בעציץ:
https://youtu.be/XcSAV25CAY4
כך מגדלים ומרעננים עירית (עברית):
https://youtu.be/3CMI5NwU8DI
משורש של עירית גדולה מכינים דבק עתיק (עברית):
https://youtu.be/qnL2vdxZT3c
וכך מרבים את העירית:
https://youtu.be/8av9PGr2tIk?long=yes
מהי הדלעת ואיך היא גדלה?
דְּלַעַת (Pumpkin) היא ירק גדול, מרשים ובעל צורה כמעט מפוסלת. אצלנו נפוצה הדלעת הכתומה, הקלסית, אבל בעולם נמכרים זני דלעות בצבעים שונים.
הדלעת נמנית על משפחת הדלועיים, שכוללת בין השאר את המלון, קישוא, מלפפון ועוד.
בעולם נמכרים זנים מגוונים של דלעות, כמו דלעת גינה, הדלורית הקטנה, דלעת גדולה שיכולה להגיע לממדי ענק ודלעת השדה, הגדלה על האדמה, כמו אבטיחים, מלונים ותפוחי אדמה.
אם בעבר נהגו לאכול אותה ללא בישול, היום הדלעת, עם תכולת הסיבים הגבוהה והמשביעה שבה, משולבת בתבשילים רבים. מוצאים אותה בשלל מאכלים, כולל בתבשילים, קדירות ובמרק הכתום שמככב בשנים האחרונות בכל מטבח כמעט.
#תולדות הדלעת
המקור ההיסטורי הקדום של הדלעת הוא בצפון אמריקה. משערים שכ-2,000 שנה לפני הספירה האינדיאנים החלו לגדל אותה שם, כשהדלעת, נוחה לגידול, משביעה ובריאה, ממלאת תפקיד מרכזי בתזונה שלהם.
האינדיאנים לימדו את הכדאיות שבגידול הדלעת והתירס גם את המתיישבים הראשונים שמגיעים מאירופה אל חופי אמריקה בספינה "מיי פלאואר" ובכך הם הצילו אותם מרעב.
היום מגדלים אותה במדינות רבות. אצלנו גידלו אותה חקלאים ערביים כבר מזמן. כשאתם שומעים על "כפר קרע" דעו שמדובר בכפר בו מגדלים דלעת. זו הסיבה שילדים נהגו לכנות מי שגולח לקרחת בכינוי "קרעה", העברית ראש דלעת.
כך הולכת הדלעת הענקית ותופסת מקום בתרבות האמריקאית, כשהיא מככבת לא רק במטבח, אלא גם בחגים, כמו "ליל כל הקדושים" של האמריקאים, בו תחפושות ודלועים מפוסלים עם נרות בתוכם, שנקראים "ג'ק-או-לנטרן", ממלאים תפקיד מרכזי. קראו עליו בתגית "ליל כל הקדושים".
#דלעת ותזונה
הדלעת היא בריאה. היא כוללת כמות גבוהה של ויטמינים, במיוחד ויטמין A וויטמין C, כמו גם אשלגן, חומצה פולית והיא אפילו מציעה ריכוז גבוה של בטא קרוטן, אותו מרעיב שאנו מכירים ואוהבים מהגזר.
יש לדלעת ערך קלורי נמוך והיא קלה לעיכול, עם תכולת סיבים גבוהה מאוד ומשביעה וכמות נדיבה של נוגדי חמצון. זה הופך אותה למזון בריאות מעולה וגם מקל גם על שמירה וירידה במשקל.
אגב, מכיוון שמרבית החומרים הבריאים נמצאים בדלעת קרוב לקליפה, מומלץ לאכול אותה עם הקליפה.
ואפילו הגרעינים הלבנים, שהם גרעיני דלעת, מומלצים לבריאות, מחיזוק ושיפור הזיכרון ועד לטיפול טבעי נגד תולעים. בנוסף, גרעיני דלעת טובים גם למי שסובלים מאנמיה, מאסטמה ולנשים בהריון או מיניקות.
הנה תיאור גידול הדלעת, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/AB-dfi_0TsQ
מזרע לדלעת בהילוך מהיר:
https://youtu.be/qU7YXMAicK4
מה אנחנו יודעים על ההיסטוריה של הירק המרשים הזה:
https://youtu.be/I3cc2QeSfWw
שיר הדלעות המגולפות בליל כל הקדושים:
https://youtu.be/bw-UiUXIhLk
קטיף הדלעות:
https://youtu.be/kLhOJan5jtc? t=19s
ויתרונות הבריאות של גרעיני הדלעת (עברית):
https://youtu.be/fg__B52Mr4w
דְּלַעַת (Pumpkin) היא ירק גדול, מרשים ובעל צורה כמעט מפוסלת. אצלנו נפוצה הדלעת הכתומה, הקלסית, אבל בעולם נמכרים זני דלעות בצבעים שונים.
הדלעת נמנית על משפחת הדלועיים, שכוללת בין השאר את המלון, קישוא, מלפפון ועוד.
בעולם נמכרים זנים מגוונים של דלעות, כמו דלעת גינה, הדלורית הקטנה, דלעת גדולה שיכולה להגיע לממדי ענק ודלעת השדה, הגדלה על האדמה, כמו אבטיחים, מלונים ותפוחי אדמה.
אם בעבר נהגו לאכול אותה ללא בישול, היום הדלעת, עם תכולת הסיבים הגבוהה והמשביעה שבה, משולבת בתבשילים רבים. מוצאים אותה בשלל מאכלים, כולל בתבשילים, קדירות ובמרק הכתום שמככב בשנים האחרונות בכל מטבח כמעט.
#תולדות הדלעת
המקור ההיסטורי הקדום של הדלעת הוא בצפון אמריקה. משערים שכ-2,000 שנה לפני הספירה האינדיאנים החלו לגדל אותה שם, כשהדלעת, נוחה לגידול, משביעה ובריאה, ממלאת תפקיד מרכזי בתזונה שלהם.
האינדיאנים לימדו את הכדאיות שבגידול הדלעת והתירס גם את המתיישבים הראשונים שמגיעים מאירופה אל חופי אמריקה בספינה "מיי פלאואר" ובכך הם הצילו אותם מרעב.
היום מגדלים אותה במדינות רבות. אצלנו גידלו אותה חקלאים ערביים כבר מזמן. כשאתם שומעים על "כפר קרע" דעו שמדובר בכפר בו מגדלים דלעת. זו הסיבה שילדים נהגו לכנות מי שגולח לקרחת בכינוי "קרעה", העברית ראש דלעת.
כך הולכת הדלעת הענקית ותופסת מקום בתרבות האמריקאית, כשהיא מככבת לא רק במטבח, אלא גם בחגים, כמו "ליל כל הקדושים" של האמריקאים, בו תחפושות ודלועים מפוסלים עם נרות בתוכם, שנקראים "ג'ק-או-לנטרן", ממלאים תפקיד מרכזי. קראו עליו בתגית "ליל כל הקדושים".
#דלעת ותזונה
הדלעת היא בריאה. היא כוללת כמות גבוהה של ויטמינים, במיוחד ויטמין A וויטמין C, כמו גם אשלגן, חומצה פולית והיא אפילו מציעה ריכוז גבוה של בטא קרוטן, אותו מרעיב שאנו מכירים ואוהבים מהגזר.
יש לדלעת ערך קלורי נמוך והיא קלה לעיכול, עם תכולת סיבים גבוהה מאוד ומשביעה וכמות נדיבה של נוגדי חמצון. זה הופך אותה למזון בריאות מעולה וגם מקל גם על שמירה וירידה במשקל.
אגב, מכיוון שמרבית החומרים הבריאים נמצאים בדלעת קרוב לקליפה, מומלץ לאכול אותה עם הקליפה.
ואפילו הגרעינים הלבנים, שהם גרעיני דלעת, מומלצים לבריאות, מחיזוק ושיפור הזיכרון ועד לטיפול טבעי נגד תולעים. בנוסף, גרעיני דלעת טובים גם למי שסובלים מאנמיה, מאסטמה ולנשים בהריון או מיניקות.
הנה תיאור גידול הדלעת, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/AB-dfi_0TsQ
מזרע לדלעת בהילוך מהיר:
https://youtu.be/qU7YXMAicK4
מה אנחנו יודעים על ההיסטוריה של הירק המרשים הזה:
https://youtu.be/I3cc2QeSfWw
שיר הדלעות המגולפות בליל כל הקדושים:
https://youtu.be/bw-UiUXIhLk
קטיף הדלעות:
https://youtu.be/kLhOJan5jtc? t=19s
ויתרונות הבריאות של גרעיני הדלעת (עברית):
https://youtu.be/fg__B52Mr4w
האם גזר אכן משפר את הראייה?
כולנו מאמינים שאכילת גזר תורמת לראיה שלנו, נכון? הרי האימהות שלנו ניסו לשכנע אותנו לאכול גזר כי זה ישפר לנו את הראייה?
ובכן, מדובר באגדה בלבד וגזר אינו משפר את הראייה. הוא אמנם עשיר בוויטמין A שחיוני לראייה, אבל מדובר בוויטמין ששייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן ומכיוון שהוא מתפרק בגוף, היעילות שלו נפגעת מאד. לפיכך, צריכת יתר של גזר עלולה להביא במקרה הפחות גרוע לעודף של ויטמין A ובמקרים קיצוניים גם להרעלה.
אז אם נאכל גזר, זה לא שהראייה שלנו תיפכגע אבל שיפור בה לא ממש נראה. כי לא מספיק שגזר יכיל ויטמין A בכמות גדולה, משהו היה צריך לעצור את ההתפרקות של הוויטמין הזה בגוף שלנו ובינתיים זה עוד לא הומצא.
אגב, סתם שתהיו בעניינים - עודף של ויטמין A בגופנו, יכול לגרום במקרים קיצוניים אפילו להרעלה. אבל אם כן לתת קרדיט לאמא'לה האוהבת שלנו, אז אכילה דלה של מזון עם ויטמין A עלולה לפגוע בראייה שלנו. זה כן, כי גופנו לא מייצר בטא-קרוטן ולכן הוא חייב לקלוט אותו ממקורות חיצוניים. החומר הזה מצוי בשפע בהרבה פירות וירקות כתומים, שהגזר הוא אחד מהם. אבל גם בטטה וגם פירות כמו מנגו, משמש ומלון ואפילו כרוב ותרד מכילים אותו.
אז מאיפה באה השמועה הזו שגזר ישפר את ראייתנו? - מדובר במיתוס שהתפשט בשנות ה-40 של המאה הקודמת. המקור הוא בקמפיין הטעייה שעשו הבריטים במלחמת העולם השנייה, כדי להסוות את קיומה של מערכת מכ"ם מעולה שפותחה על ידם והצליחה לזהות מטוסים גרמניים ולהפילם בכמויות. השיפור הזה בהפלות התבסס על טייס בריטי שכונה "הצלף", משום שהוא הרבה לפגוע במטוסים הגרמניים של הלופטוואפה ולא פספס.
כדי למנוע מהנאצים לרגל בכדי לגלות את סודות מערכת המכ"ם החדשנית, הפיצו בעיתונים וברדיו הבריטיים ש"הצלף" אוכל הרבה גזר, מה שמאפשר לו לראות היטב ולפגוע במטוסי האויב. מכאן גם באה ההמלצה לציבור לאכול הרבה גזר, כי אכילת גזר משפרת את הראייה של הטייסים שלהם, אז בטח תסייע גם לדורות הבאים. הנאצים התבלבלו מהמידע הזה והתחילו לאכול גזר...
הנה הסיפור של הגזר והראיה כחלק מההטעיות הצבאיות במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
הבסיס המדעי והסיפור באנגלית:
https://youtu.be/w3DNScZYvYY
והרצאת וידאו קצרה על גזר וראייה:
https://youtu.be/1-mZC79E1V0
כולנו מאמינים שאכילת גזר תורמת לראיה שלנו, נכון? הרי האימהות שלנו ניסו לשכנע אותנו לאכול גזר כי זה ישפר לנו את הראייה?
ובכן, מדובר באגדה בלבד וגזר אינו משפר את הראייה. הוא אמנם עשיר בוויטמין A שחיוני לראייה, אבל מדובר בוויטמין ששייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן ומכיוון שהוא מתפרק בגוף, היעילות שלו נפגעת מאד. לפיכך, צריכת יתר של גזר עלולה להביא במקרה הפחות גרוע לעודף של ויטמין A ובמקרים קיצוניים גם להרעלה.
אז אם נאכל גזר, זה לא שהראייה שלנו תיפכגע אבל שיפור בה לא ממש נראה. כי לא מספיק שגזר יכיל ויטמין A בכמות גדולה, משהו היה צריך לעצור את ההתפרקות של הוויטמין הזה בגוף שלנו ובינתיים זה עוד לא הומצא.
אגב, סתם שתהיו בעניינים - עודף של ויטמין A בגופנו, יכול לגרום במקרים קיצוניים אפילו להרעלה. אבל אם כן לתת קרדיט לאמא'לה האוהבת שלנו, אז אכילה דלה של מזון עם ויטמין A עלולה לפגוע בראייה שלנו. זה כן, כי גופנו לא מייצר בטא-קרוטן ולכן הוא חייב לקלוט אותו ממקורות חיצוניים. החומר הזה מצוי בשפע בהרבה פירות וירקות כתומים, שהגזר הוא אחד מהם. אבל גם בטטה וגם פירות כמו מנגו, משמש ומלון ואפילו כרוב ותרד מכילים אותו.
אז מאיפה באה השמועה הזו שגזר ישפר את ראייתנו? - מדובר במיתוס שהתפשט בשנות ה-40 של המאה הקודמת. המקור הוא בקמפיין הטעייה שעשו הבריטים במלחמת העולם השנייה, כדי להסוות את קיומה של מערכת מכ"ם מעולה שפותחה על ידם והצליחה לזהות מטוסים גרמניים ולהפילם בכמויות. השיפור הזה בהפלות התבסס על טייס בריטי שכונה "הצלף", משום שהוא הרבה לפגוע במטוסים הגרמניים של הלופטוואפה ולא פספס.
כדי למנוע מהנאצים לרגל בכדי לגלות את סודות מערכת המכ"ם החדשנית, הפיצו בעיתונים וברדיו הבריטיים ש"הצלף" אוכל הרבה גזר, מה שמאפשר לו לראות היטב ולפגוע במטוסי האויב. מכאן גם באה ההמלצה לציבור לאכול הרבה גזר, כי אכילת גזר משפרת את הראייה של הטייסים שלהם, אז בטח תסייע גם לדורות הבאים. הנאצים התבלבלו מהמידע הזה והתחילו לאכול גזר...
הנה הסיפור של הגזר והראיה כחלק מההטעיות הצבאיות במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
הבסיס המדעי והסיפור באנגלית:
https://youtu.be/w3DNScZYvYY
והרצאת וידאו קצרה על גזר וראייה:
https://youtu.be/1-mZC79E1V0
