אמנם נראה שאין חומר כזה, אבל אנשי מכון דוידסון יודעים לעשות מדע קסום וד"ר אבי עושה זאת עם כפית, 2 כוסות מים וקורנפלור, הידוע בשמו העברי "עמילן תירס". כשמערבבים אותם מקבלים נוזל שככל שנועצים בו את הכפית חזק יותר - הוא הופך מוצק יותר למגע!

כלומר, התערובת הזו יוצרת חומר נוזלי שכשמזיזים אותו הוא הופך מוצק.


הנה סרטון הניסוי (עברית):

http://youtu.be/mTJqm7YZLh0

כשמביטים במשהו דרך כוס נוזלים הוא נראה הפוך. זוהי תופעה אופטית מעניינת, שמעניין למה היא מתרחשת, נכון?

ההסבר הפשוט הוא שבכל פעם שהאור עובר חומר כלשהו הוא משתקף ומתהפך. אם הכוס ריקה רואים את החץ כמו שהוא על הנייר, כיוון שהאור בין עינינו לחפץ שמעבר לכוס חוצה שני חומרים (שתי דפנות זכוכית של הכוס) - הראשון הופך אותו והשני הופך אותו שוב, מה שמראה אותו בדיוק כמו שהוא. אבל כשמוסיפים את הנוזלים לכוס, נוסף חומר שלישי ולכן הוא הופך שוב את הכיוון של מה שרואים מעבר לכוס ועתה הוא נראה הפוך.


הנה סרטון שמציג זאת בעזרת חץ על נייר, שאנו רואים דרך כוס, לפני ואחרי מילוי המים:

http://youtu.be/o08jgkut7e8

קרה לכם שנוזל שמזגתם לתוך כלי התנדף אחרי זמן מה? זוכרים שהתפלאתם שלא היה חם ובכל זאת הנוזלים התאדו? אז כיצד קורה שהנוזלים שבכלי הולכים ונעלמים?

התשובה הפשוטה היא שנוזלים מתנדפים לגז. תמיד, גם כשלא טמפרטורה גבוהה או חום השמש הם שגורמים לכך בצורת אידוי.

כמו אידוי או התאדות, המילים הנרדפות שלה, התנדפות (Evaporation) היא תהליך בו חומר נוזלי הופך לגז. זהו שינוי ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גזי.

תהליך ההתנדפות הוא תהליך שבו ניתקים חלקיקים מפני הנוזל והופכים לגז. לרוב אנו אכן מכירים את התהליך הזה מרתיחה, כשהנוזל מתאדה. אבל האמת היא שהתנדפות מתרחשת גם בטמפרטורות שהן נמוכות מנקודת הרתיחה.

אנו מזהים שנוזל התנדף ולא רתח בכך שאין בו בועות המרמזות על רתיחה ובכל זאת הוא עדיין הולך ומתמעט.

יש חומרים שונים שנוטים להתנדף, כמו בושם, או דלקים שונים.


#למה מתרחשת ההתנדפות?
רובנו משתמשים במילים הנרדפות להתנדפות, שהן התאיידות, התאדות או אידוי. הן נתפסות בדרך כלל כתהליכים הקשורים בחום שגורם לנוזל להפוך לאדי גז.

אבל מבחינה כימית, נוזל מתנדף לגז כשחלק מהאטומים או המולקולות שלו, הנמצאים במצב צבירה נוזלי, מקבלים אנרגיה המספיקה כדי שיתנתקו משארית החומר שבכלי ויעברו למצב צבירה של גז.

והאנרגיה הזו היא כמעט תמיד חום. אז ברור שחום גבוה, ודאי רתיחה, מייצרים התנדפות. אבל גם חום יחסי מייצר אותה. היא פחותה, אבל קיימת. נסו להשאיר כוסות מים בבית, כשאתם נוסעים לטיול או חופשה ארוכים ותיווכחו בכך.


#במה שונה ההתנדפות מגז?
התנדפות או התאיידות מתרחשת, גם אם לאט, בכל טמפרטורה שהיא. למעשה, ההתנדפות היא מצב תמידי הנוצר מהתאיידות וזרמי עיבוי הסמוכים לפני המים ולמולקולות המים המרכיבות אותם.

ההתנדפות שונה מרתיחה, בה משנים מים בטמפרטורה של 100°C צלזיוס ולחץ של אטמוספירה אחת, מצב צבירה מנוזלי לגז. ואכן, ברתיחה שמייצרת התנדפות קיצונית, עוזבות את הנוזל במהירות מולקולות רבות. המולקולות הללו נמצאות על פני השטח ומקבלות אנרגיה יתרה לכך, כשבסיום התהליך הן הופכות לאדים.


הנה התנדפות המים, אפילו בטמפרטורת החדר:

https://youtu.be/G8R5SESF5H4


על ההתנדפות בצורת האידוי או ההתאדות המוכרת:

https://youtu.be/2iXqoLPjSTg


למה בשמים מסוימים מתנדפים במהירות? (עברית)

https://youtu.be/gX9QD9MEurM

המים הם נוזל חסר צבע, טעם או ריח, אבל הוא הנוזל הנפוץ ביותר בטבע והחשוב ביותר לקיומו של עולמנו. המים מכסים כמעט שלושה רבעים מכדור הארץ והם חשובים ביותר לאקלים העולמי ולבעלי החיים והצמחים החיים בעולם.

מחזור המים בטבע הוא אחד הגורמים החשובים, אם לא החשוב ביותר, שקובעים את תנאי הסביבה והחיים על כדור הארץ.

למעשה, ללא מים לא היו על כדור הארץ חיים כלשהם. חשיבותם של המים היא עצומה גם לכלכלה האנושית. אין חיים ללא מים ומשום כך הוקמו בעבר כל עיר וישוב גדולים, על שפת או בסמוך למקור מים, כמו ים, נהר או אגם גדול. בימינו מאפשרת הובלת המים המודרנית להקים יישובים בכל מקום שניתן לחבר בצינורות, כי המים זמינים יחסית.

בלי מים אין חיים ולכן, מדינה שאין לה מים ועצמאות בתחום המים מצויה בבעיה קיומית מתמדת. לישראל נותנת ההתפלה מרחב נשימה מצוין במשאב הכל כך חשוב הזה. בעבר היא כמעט ונקלעה למלחמות עם סוריה ולבנון, בשל תכניותיהן לשינויים והטייה של נהרות משותפים, שהיו פוגעים במים המגיעים לכנרת ולברזים שלנו.

מלחמות רבות נסבו על מים ומקורות מים והשליטה בהם. ניתן לומר שלאורך ההיסטוריה, הסיבה המרכזית למלחמות נעוצה במים ובשליטה על מקורותיהם. במיוחד זה קורה במקרה של בצורת ומחסור במים, אבל לא רק. לכן מאוד חשובה ההסכמה בין מדינות בקשר למים בנהרות ובמקורות מים משותפים. אך מספיק שאחת מהן תפר את ההסכמות ויתחילו עימותים, שעלולים להגיע למלחמות.

המים גם מהווים את אחד השיקולים החשובים ביותר בכוונת בני האדם להתיישב בעתיד בכוכבים אחרים בחלל. גרמי שמיים שבהם אין מקורות מים יהוו בעיה של ממש למגורים של בני אדם.

מבחינה כימית, המים הם תחמוצת המימן (או בשם נוסף "מימת החמצן") וסמלם הכימי הוא H2O. על אף שבימי קדם חשבו שהמים הם מהיסודות בטבע, הוכיח במאה ה-18 הכימאי הצרפתי אנטואן-לורן לבואזיה שהמים (כמו האוויר) אינם יסודות אלא תרכובת של מימן וחמצן.


הנה תולדות המים בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/RwtO04EXgUE


על המים בעולם וחשיבותם:

http://youtu.be/nSENolWbyYQ


סוד המבנה הכימי של המים:

http://youtu.be/kaNdMmKazxc


ניסויים ביתיים נהדרים עם מים:

https://youtu.be/CCxbI1qRsWY


וסרט תיעודי שמספר כיצד הגיעו המים אל כדור הארץ:

https://youtu.be/iJnw9_u_t30?long=yes

כספית (Mercury) היא מתכת שנקראה ביוונית "מי הכסף", משום צבעה והנוזליות שמאפיינת אותה בטמפרטורת החדר. היא גם בעלת יכולת "להתקדם במרחב", מה שהקנה לה את השם "מרקורי", כשמו של האל השליח מהמיתולוגיה היוונית.

הכספית היא רעילה מאד ויכולה לגרום לבעיות רפואיות שונות. מצד שני, היא משמשת לשימושים שונים, כשהמוכר מביניהם הוא מדחום הכספית, שמתבוסס על התכונה שלה להתקדם בטמפטורות שונות. מסגסוגת שמכילה כספית יצרו בעבר גם את האמלגם שמצוי בסתימות שיניים.

בשל החשש מהרעלת כספית אסרו מדינות שונות על שימוש בסתימות שיניים מאמלגם. באחרונה גם נאסר בישראל על שימוש במדחומי כספית, בגלל הסכנה שבפיזור הכספית הרעילה שבהם, במקרה של שבר.

בימי קדם שימשה הכספית גם ליצירה של צבעים עתיקים. בשילוב של כספית עם גופרית יצרו את צבע הוורמיליון שצבעו אדום-כתום. זאת בניגוד לצבעי התכלת והארגמן שנוצרו מחסרי חוליות ימיים.


הנה הכספית:

https://youtu.be/oL0M_6bfzkU


בישול של חביתה על כספית. החביתה כמובן רעילה:

https://youtu.be/uB7gzJnfP4Q


תפקידה החשוב של הכספית בהמצאת הברומטר, מדחום, ובתגליות מתחום המשקל (מתורגם):

https://youtu.be/EkDhlzA-lwI?t=5s


והסכנה הבריאותית שנגרמת מהכספית שבמאכלי ים:

https://youtu.be/wd8djXPrbhg

הקוקייה הרצנית מספקת לגוזל נוזלים בדרך חכמה במיוחד - כשהיא מאכילה אותו, היא לא מרפה מהמזון שהיא נותנת לפיו הפעור. כך היא מאפשרת לרוק לזלוג מהמקור שלה אל פיו של הגוזל, עד שוידאה שקיבל מספיק נוזלים.


הנה סרטון של הקוקיה הרצנית מושכת את הזמן בזמן ההאכלה:

http://youtu.be/N8hA8FMIXTg


וכשהגוזלים גדולים יותר, היא כבר לא צריכה להשהות את מסירת המזון:

http://youtu.be/3m28sBNgfjI

גמל הדבשתיים, שאנו מכירים כגמל דו-דבשתי (Bactrian camel), מותאם באופן מושלם לתנאים קיצוניים ובמיוחד למדבריות הקרים במיוחד של אסיה.

בחורף למשל, מגדל גמל הדבשתיים פרווה עבה שתנשור לכשיגיע הקיץ. בקיץ הוא מאפשר לגופו טמפרטורה משתנה, כדי שלא להזיע ולא לאבד נוזלים במדבר היבש והחם.

הגמל הדו-דבשתי נותר כיום רק בסין ובמונגוליה.


הנה תכונות הגמל הדו-דבשתי:

http://youtu.be/zI3gKeKchEo


גמלים דו-דבשתיים האחרונים שחיים בטבע:

https://youtu.be/lrvWWrWhd2g


וחייו של הגמל הדו-דבשתי:

https://youtu.be/L5n0_BwafDo

במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.

מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!

אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.

זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.

מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם לשתות אלכוהול...

נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש אמנם השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים.

אנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים שוב ושוב, מה שמוביל במהירות להתמכרות לשתיית אלכוהול.

גם תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת. רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד.

ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שלא היו עושים במצב של פיכחון.

אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם.

בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.


הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):

https://youtu.be/d4MsfT33Wro


אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/f7VqC_u_dwY


כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


עוד על האלכוהול והשפעותיו:

http://youtu.be/vkpz7xFTWJo

מצב צבירה של חומר הוא אחד מהמצבים המרכזיים של החומר. חומר יכול להיות במצב צבירה אחד.

מצבי הצבירה המוכרים הם: מוצק, נוזל וגז. אבל יש גם את הפלזמה, שהוא מצב הצבירה הרביעי והפחות מוכר.

בין מצבי הצבירה השונים יש הבדלים משמעותיים. המעבר ממוצק לנוזל נקרא התכה, בעוד המעבר מנוזל לגז נקרא רתיחה או התאדות. ישנם גם שמות למעברים ההפוכים: עיבוי הוא המעבר מגז לנוזל, בעוד המעבר מנוזל למוצק היא התמצקות או הקפאה.


הנה סרטון שמסביר ומדגים מהם מצבי הצבירה ומה ההבדלים ביניהם (מתורגם):

http://youtu.be/DWg9k5RqUyM


כך נקבעים הלחץ והטמפרטורה על ידי מהירות האטומים של הגז (עברית):

https://youtu.be/jWV_kRCUt4M


החומר הקר ביותר בעולם הוא גז (מתורגם):

https://youtu.be/W6aL9YyRx1A


והתכנית "להיות מדען עם פרופסור דן" בפרק על מצבי צבירה (עברית):

http://youtu.be/D2knuNloXH8?long=yes

שתן (Urine), או פיפי, כמו שרבים מאיתנו מכנים אותו, הוא פסולת נוזלית שהגוף מפריש החוצה. השתן מופרש מהכליות, שהם מעין מסנני דם שמנקים את הדם שבגופם של בעלי חיים.

לאחר שהשתן נוצר בכליות, הוא מצטבר בשלפוחית השתן, שהיא מעין שק קטן שמחובר לכליות. השתן ממתין בשלפוחית השתן עד להשתנה - פעולה שבה מפרישים בעלי החיים את השתן מהגוף, דרך השופכה.

עם השתן מופרשים החומרים הזרים מהגוף. ריחו הוא ייחודי לכל בעל חיים ומושפע מתזונתו. לכן מריחים בעלי חיים רבים את השתן ומשתמשים בו כצורת תקשורת ביניהם. זו הסיבה שכלב למשל, כשהוא מריח שתן של כלב אחר, הוא ישאיר לידו את השתן שלו.


הנה סרטון על השתן וכיצד הוא מופרש (מתורגם):

https://youtu.be/RacE1CYtFb8


והאם יש נזק למי שמתאפק הרבה? (מתורגם)

https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ

הקקטוס (Cactus) הוא צמח שמסוגל לחיות במדבר ובתנאים של יובש בזכות יכולתו לאגור מים בגזע ובענפים. כמו גמל, היכולת המיוחדת של הקקטוס להתמודד עם שמירת המים היא סוד התאמתו הטובה כל כך לתנאי המדבר הקשים. למעשה, קקטוס בוגר יכול לאגור כ-2000 ליטר מים בשבוע.

מוצאו של הקקטוס מיבשת אמריקה. ידועים לפחות 2,000 מינים ומעל 10,000 זנים של קקטוסים.

בעוד הקקטוס הצעיר הוא בעל שורשים עדינים וזקוק לצל רב בשעות היום, עד ששורשיו יהפכו חזקים ויציבים מספיק, הקקטוס הבוגר אוהב שמש ישירה במהלך מרבית שעות היום. אם הוא מטופל כיאות, הוא עשוי לחיות במשך מאות שנים.

קוצי הקקטוס נועדו להרחיק מזיקים ובעלי חיים שינסו לינוק את הנוזלים האצורים בו.

בזכות יכולת ההשרדות שלהם, יש מיני קקטוסים שמגיעים לגודל ענקי ולאורך חיים של מאות שנים. קראו עליהם באאוריקה בתגית "קקטוסים".


הנה ניהול המים של הקקטוס:

http://youtu.be/stc7QSKVSn4


אגדת המים והקקטוס:

http://youtu.be/jyT7iO7cTtc


אך אל תשתו את מי הקקטוס אם נתקעתם בלי מים במדבר:

http://youtu.be/hBOuSUJIgYY


ופרחי הקקטוס:

http://youtu.be/5FSrAcYytIU

משקאות אלכוהוליים גורמים לתחושה של שכרות. זה לא סתם, כי לאלכוהול יש שם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים ומקל לרגע על אנשים להתמודד עם בעיות. לכן יש הנוטים להתחיל לשתות אלכוהול כשקשה להם.

במצב של שִׁכְרוּת (Drunkenness או Alcohol intoxication) אנשים נמצאים בהשפעת אלכוהול ומאבדים את השליטה על מעשיהם. ואכן, רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. הכלל הפשוט "שתית הרבה - השתכרת יותר".

לשכרות יש מידות. יש שכרות קלה ויש כבדה יותר ויש כזו שיכולה להביא למעשים ומצבים קיצוניים. ככל שכמות האלכוהול בדם עולה, השיכור הולך ומאבד את השליטה העצמית, כלומר את השליטה שלו במעשיו.

רמת השכרות משתנה על פי כמות האלכוהול שתשתו, או אם לנסח זאת מדויק יותר - על פי אחוז האלכוהול שבדמכם.

לרוב, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כ-20 דקות לאחר שמתחילים לשתות משקאות אלכוהוליים. כמובן שחשוב אחוז האלכוהול שבמשקה.

השפעת האלכוהול היא לא אחידה ויש גורמים שונים שמשפיעים עליה. אבל חשוב לדעת שגם שתייה של כמות אלכוהול קטנה יותר, גם אם כמעט ואינה מורגשת, משפיעה על הגוף.

ההשפעה המשכרת של האלכוהול יוצרת לא פעם תחושות של שמחה ושחרור לרגע בקרב השותים אותו. לכן נוהגים בתרבויות רבות "להרים כוסית" לרגל אירועי משמח או חג. אבל ההרגל לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים, לא מומלץ שיהפוך לשכרות וודאי לא לאובדן שליטה עצמית. אלה הרסניים ומסוכנים הרבה יותר ממה שניתן להמחיש מראש.

אחת מתופעות הלוואי המוכרות של השיכרות היא ה"הנג אובר", בעברית "חמרמורת". הכירו אותה בתגית "הנג אובר".

תופעה חמורה עוד יותר היא ההתמכרות לשתיית אלכוהול, ראו בתגית "אלכוהול, התמכרויות", או בתגית "אלכוהוליזם".


#מתי סכנת השכרות גוברת?
כשאתם עייפים או רעבים, סכנת השכרות גוברת אצלכם משמעותית.

אם אתם שותי אלכוהול חדשים היא מוכפלת לעומת מי ששותים הרבה זמן.

אם אתם רזים הסיכוי שלכם להשתכר גדול יותר מאשר הצ'אבים שביניכם.

אם אתם נשים - הסיכוי שלכם להשתכר גבוה מזה של הגברים.


#המלצה כללית
מומלץ להיזהר משתיית אלכוהול, במיוחד לצעירים. מי שרוצים לשמור על בריאותם ושליטה בחייהם, עדיף שימנעו מעצמם התמכרות למשקאות אלכוהוליים ובכך יוכלו לחסוך מעצמם בעיות רבות שהשכרות יכולה לגרום, גם למי שסבורים שלא השתכרו.


כך גורם האלכוהול לשכרות (מתורגם):

https://youtu.be/gCrmFbgT37I


יש עוד השפעות שהאלכוהול גורם (עברית):

https://youtu.be/d4MsfT33Wro


אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/f7VqC_u_dwY


כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


עוד על האלכוהול והשפעותיו:

http://youtu.be/vkpz7xFTWJo


ובחיוך גדול - סצנת השכרות המצחיקה מ"השמן והרזה":

https://youtu.be/XPIw6eRW_Bg

מים (Water) הם חומר החיים הכי חשוב שעל כדור הארץ ובלעדיהם סביר להניח שלא היינו חיים. בכל כוכב חדש שהמדע חוקר, המים הם מהדברים הראשונים שהחוקרים מחפשים בו. מים על כוכב, חשוב לדעת, פירושם שייתכנו בו חיים ושהאדם יוכל להתיישב בו. תראו את הכוכב שלנו, כדור הארץ.

כיצד הגיעו המים אל כדור הארץ מלכתחילה? איך נוצר כוכב המים שלנו, ששני שליש ממנו הם אוקיינוסים וימים ושאין עוד כמוהו במערכת השמש?

מה שנפסל מראש הוא ההשערה שהמים היו על כדור הארץ מלכתחילה, מהשלב שבו הוא נוצר. אם מים היו על כדור הארץ בעת היווצרותו, הם היו מתאדים בחזרה לחלל, בעידנים שעל כדור הארץ היו טמפרטורות גבוהות מאד והוא היה חסר אטמוספרה שמגנה מקרינת השמש החזקה. די ברור שבנסיבות כאלה לא היו יכולים להישאר עליו מים.

ספק נוסף נובע מהעובדה שהיווצרות של כוכבים במערכת השמש, התרחשה בתהליך של התמצקות (הפיכה למוצק) חומרים שהיו במערכת השמש. ההפיכה של כוכבים למוצקים, לא הייתה יכולה להתרחש כשיש בהם מים בכמות גדולה כל כך. אם היו מים בתהליך הזה, הרוח הסולארית הייתה מעיפה אותם ולא מאפשרת להם להיות חלק מהכוכבים הנוצרים.

סברה אחרת של המדענים הייתה שכוכבי שביט הם שהביאו מים מהחלל, או אותם אסטרואידים שפגעו שוב ושוב בכדור הארץ, במשך מאות מיליוני שנים ושסימניהם ניכרים על פני הכוכב שלנו. האם הם שהביאו לכאן את המים?

כנראה שכן. במיוחד עניינו את המדע "מטאוריטים כרונדריטים". אלו מטאוריטים פחמניים שככל הידוע נוצרו בסמוך להיווצרות מערכת השמש שלנו. במחקרים שערכו המדענים הם גילו שהמטאוריטים הללו גם הכילו מים וגם היו בעלי תרכובות מינרליות, שהתאימו לאלה של סלעים שיש על כדור הארץ.

זה מחזק את ההשערה שמשם הגיעו חלק גדול מהמים אל כדור הארץ - אותם מטאוריטים כרונדריטים פגעו בכדור הארץ וכל אחד מהם הביא אליו עוד מים, שהלכו והצטברו והפכו במהלך מיליארדי שנים לאותם אוקיינוסים ענקיים שיש על כדור הארץ.

אגב, רק 3% מהמים שעל כדור הארץ ראויים לשתייה. אלה מה שאנו מכנים "מים מתוקים". כ-90% מאותם המים המתוקים שבעולם נמצאים באנטרקטיקה שבקוטב הדרומי. שאר המים הם מים מלוחים, מי ים שאם רוצים לשתות אותם - יש להתפילם. המלח הצטבר בהם בריכוז כה גבוה, בשל מיליוני שנים של אידוי המים והצטברות במים הנותרים של המלח שהיה מלכתחילה במים, אך בריכוז נמוך.


כך נוצרו המים שבכדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/RwtO04EXgUE


הנה המטאוריטים הפחמניים שהביאו את המים לכדור הארץ:

https://youtu.be/BvrzM-BavDg


סיפורם של המים שבכדור הארץ:

https://youtu.be/_LpgBvEPozk


סרט תיעודי על הופעת המים בכדור הארץ:

https://youtu.be/iJnw9_u_t30?long=yes


וסרט על הדרך בה הגיעו המים לעולמנו ועל התהליכים שהם עוברים כאן (עברית):

https://youtu.be/jp2DnJ1gmOg?long=yes

הנג אובר (Hangover), בעברית חֲמַרְמֹרֶת, היא תופעה, או למעשה קבוצת תסמינים שהם גם פיזיים וגם נפשיים, שאנשים חווים אחרי שיכרות (תגית "שיכרות") או סתם צריכה של יותר מדי אלכוהול.

בדרך כלל הנגאובר מתרחש בבוקר אחרי שתייה מרובה. לרוב הוא יימשך כמה שעות אבל לעתים גם יום שלם. כמובן שזה תלוי בכמות האלכוהול שנצרך, הסבילות לאלכוהול של השתוי והמהירות בה נצרך האלכוהול.

התסמינים? - מכאבי ראש ובחילות, סחרחורת, עצבנות, דרך הקאות, צמא, עייפות, קשיי ריכוז ורגישות לאור ולקול.

הגורם האמיתית לחמרמורת היא ההתייבשות הנגרמת עם סילוק האלכוהול מהגוף. הסיבה היא השתן הרב שמעודד האלכוהול ושמביא לאובדן הרבה מים מהגוף ובעקבות כך להתייבשות.

תרופה להנגאובר לא קיימת. לרוב ממליצים בעלי ניסיון או רופאים על שתיית מים, על מנוחה ומשככי כאבים, שלא פעם מסייעים ומקל על חלק מהתסמינים.

קבלו טיפ ייחודי ומומלץ ממקסיקו, למניעה של חמרמורת: לסחוט רבע לימון לטוס של קפה שחור וסוכר.


הנה הצד המדעי של ההנגאובר (מתורגם):

https://youtu.be/FZc-Y9gqjHI


סיפורו של ההנגאובר:

https://youtu.be/oTz-QX6-l1w


למה בעצם אנו משתכרים? (מתורגם)

https://youtu.be/gCrmFbgT37I


על ערבוב של משקאות והצד המדעי של החמרמורת (עברית):

https://youtu.be/O5RGsieeFeo


כמה שיטות טבעיות למניעת הנגאובר:

https://youtu.be/e9u4p3SCiUU


ושיר על הנגאובר של כוכב על קוריאני עם הראפר סנופ דוג:

https://youtu.be/HkMNOlYcpHg

התכה היא שינוי מצבו של חומר ממצב מוצק למצב של נוזל. ניתן להתיך מתכות על ידי חימום לחום גבוה מאד, באמצעות תנור התכה. התכה של כסף למשל, היא בטמפרטורה של 350 מעלות. כשהוא נחשף לחום זה, הכסף עבר ממצב מוצק למצב נוזלי.

רבים קוראים להתכה בטעות "המסה". זו טעות כיוון שגם כשקרח "נמס" הוא בעצם מותך למים או נוזל.

חמאה במחבת, קרח במשקה, שעווה בנר דולק ומתכות בתנור - כל אלה הם רק חלק מהחומרים המוצקים שהופכים בחום גבוה לנוזל.


הנה התכה של תכשיטי זהב ישנים לזהב נוזלי, שאחר כך יוצקים אותו לתבנית ויוצרים ממנו מטיל זהב:

https://youtu.be/sbbgWPt3G1Y


עכשיו אנו יודעים שכשמדברים על המסת שוקולד זוהי בעצם התכה שלו ולא המסה (עברית):

https://youtu.be/EM3XBuxanUE


וכך מתיכים זכוכית, כדי ליצור תכשיטים:

https://youtu.be/PAdkKk54a6o

כמה ילד צריך לשתות?
כמה כוסות מים חשוב לילד לשתות ביום?


ילד בריא זקוק ל-8 כוסות מים ביום, כדי להיות בריא. השתיה חשובה מאד לגוף וללא נוזלים - נתייבש!


מה יקרה אם לא נשתה מספיק מים? (מתורגם)

https://youtu.be/9iMGFqMmUFs


על החשיבות של שתיית מים:

http://youtu.be/UqMX1jvH_vY


וכמה ילדים חושבים שצריך לשתות:

http://youtu.be/0HJe02JwAok

המים הם מרכיב חשוב מאד בבריאות הגוף ומהווים 70% ממנו. שמירה על כמות הנוזלים הרצויה לגופנו היא חשובה במיוחד לבריאות הגוף ולקיומם של התאים. רמת הנוזלים שבגופנו תלויה בכמות המים ששתינו או הכנסנו לגוף ובכמות המים שהגוף מפריש כל הזמן, בזיעה או בשתן.

גופנו יודע לשדר לנו שחסרים לו נוזלים. הצימאון הוא מעין הודעה שעוברת מהמוח אל הפה והגרון, על מחסור בנוזלים בגוף. אנו מרגישים בגרון ובפה את היובש ואת הצורך הדחוף בשתייה, בכדי למלא את החסר.

שתיה של 8 כוסות מים ביום היא הכרחית לבריאותנו ואם אנו עושים כושר או מאמץ גופני אז גם יותר. הרבה יותר ובמיוחד בימים חמים.

עם הזמן הפך המושג צימאון לביטוי למחסור וצורך. יש אנשים שצמאים לאהבה, אחרים צמאים לחום וכדומה.


למה אנחנו שותים מים? (עברית)

https://youtu.be/tlzpDXnzE3g


על החשיבות של שתיית מים:

http://youtu.be/UqMX1jvH_vY


והדרכה למורים על השתייה של מים (עברית):

https://youtu.be/jUb53KqyEnY

האם מים שומעים ומבינים תוכן של מילים? - הטענה לגבי רגשות של מים, או יכולת להבין מילים, התקבלה בקרב המדענים בלעג גדול. אבל המדען היפאני מסארו אמוטו (Masaru Emoto) טוען בדיוק את זה. אמוטו ביצע בשנת 1999 מאות ניסויים במים והוכיח לטענתו שמים יכולים לקלוט רעיונות, מילים, מוסיקה ומחשבות ושמולקולות המים מושפעות מתוכן ומים משתנים מהם, עד לרמת המבנה המולקולרי שלהם.

החוקר השמיע למים מגוון של רעיונות, מילים, מוסיקה ואפילו תפילות ונעזר במיקרוסקופ אלקטרוני כדי לצלם את המים בזמן השמעת כל מרכיב. פרסום תגליותיו הדהים את העולם, אך גרר ביקורת רבה בעולם המדעי. לטענתו, נראו המולקולות של מים ששמעו מלים טובות או מוסיקה של באך, אחרת לגמרי ממים ששמעו איומים, קללות או את השם היטלר. מסקנותיו המהפכניות לגבי יחסי הגומלין שבין התנהגותנו למצב המים בגופנו למשל, יכולות לשפוך אור על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל האופן שבו מה שאנו אומרים או חשים משפיע עליהן.

כמובן שמרבית המדענים לעגו לממצאים וטענו שהמחקרים לא עמדו בתנאי המחקר המדעי. איש מהם גם לא הצליח להגיע לממצאים דומים במחקרים אחרים שנעשו על פי תנאים מדעיים. הושמעה גם טענה שהמבנה המולקולארי של המים אינו מפתח מבנים יציבים לפרקי זמן ארוכים מכמה נאנו-שניות (מיליוניות השניה). היו שניסו לחקור את הדברים הלאה וגילו ממצאים מעניינים ולא בהכרח סותרים. אמוטו עצמו ביצע מחקר נוסף, שפורסם ב-2008, בו השפיעו כ-2000 איש מאירופה על מים שהוצבו בארה"ב, על ידי התרכזות וחשיבה מתכוונת.

אז מצד אחד יש חוקר עם תוצאות יוצאות דופן ומצד שני הקהילה המדעית לא מקבלת את טענותיו של אמוטו והם נחשבות כיום על ידי מדענים רבים לפסאודו-מדע.. לפני שתחשבו מי לדעתכם צודק, נסו רק לזכור שפעם דחו כולם את הטענה המשונה שהעולם עגול...


הנה הטענה על הרגשות של המים:

http://youtu.be/k1-0ulKgmio

קקטוס סגוארו (Saguaro), הקקטוס של מדבר סונורה שבאריזונה, הוא המפורסם ביותר מבין הקקטוסים. זהו הקקטוס הכי גדול בעולם.

הקקטוס הזה מגיע לגובה של 15 מטרים ולמשקל של 15 טונות! - במהלך גשם אחד ממלא הקקטוס הזה כמעט את כל גופו במים וכך הוא שורד זמן רב.

גודלו הענקי של הסגוארו הופך אותו לכוכב של סרטים אמריקניים והוא מופיע בהרבה מערבונים - סרטים שמתארים את המערב הפרוע של ארצות הברית. עם השנים ובהשפעת המערבונים, הוא הפך ממש לסמל של המערב הפרוע האמריקאי.


הנה הסגוארו של מדבר אריזונה:

http://youtu.be/NnAybpBexTs


החיים שסובבים וחיים בתוך הקקטוס המופלא הזה:

http://youtu.be/xWM0hYyHDvQ


כך הקקטוס הענקי שורד טוב כל כך במדבר:

http://youtu.be/stc7QSKVSn4


ופארק שלם שמוקדש לקקטוסי הסגוארו:

http://youtu.be/DevwfwfjRoE

מרביתנו אוכלים, אולי בכל יום, מזון שהיה קפוא. ההקפאה היא ששמרה עליו מריקבון מהיר בדרך מהמפעל אל המקפיא שבמקרר שלנו. לאחר הפשרה קצרה ניתן לבשלו או לחמם את המזון המופשר וליהנות ממזון טרי כמעט לחלוטין.

כמעט, אגב, כי בכל הקפאה של מזון מועכים ושוברים אותו גבישי קרח שנוצרים בו מבפנים מה שמשנה את המרקם שלו ולעתים אף מקלקל את טעמו. כל אוהב בשר, לדוגמא, יאמר לכם שבשר טרי הוא הכי טעים ושבשר קפוא נוטה להיות יבש מדי ופחות מוצלח.

אבל מהי בעצם הקפאה?

אז הקפאה (Freezing) היא תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה של נוזל למצב צבירה מוצק. אם נוזל אפשר לשפוך אז קרח ממש לא. קרח הוא הנוזל לאחר הקפאה.

לשם ההקפאה נדרש בדרך כלל קירור של כל נוזל לנקודת הקיפאון שלו, במקרה של מים למשל מדובר באפס מעלות. כל טמפרטורה שמתחת לאפס תקפיא את המים, במהירות שהולכת וגדלה ככל שהטמפרטורה נמוכה.

בקיפאון של החורף הקר, למשל בצפון אירופה ובאמריקה הצפונית, יורדות הטמפרטורות מתחת לאפס. בקור כזה הופכים במקומות רבים האגמים למשטחי קרח, שכל השכבה העליונה של המים קופאת לחלוטין. במצב כזה ניתן ללכת ולהחליק על האגם במגלשיים ולא פעם אף לנסוע בכלי רכב. עם בוא הקיץ מופשרים המים וחוזרים להיות נוזלים כרגיל.

יש גם שיטת הקפאה פחות מוכרת ונפוצה, באמצעות הפעלת לחץ על הנוזל, אבל נעזוב אותה כרגע.


הנה הקפאה שמתרחשת בטמפרטורות נמוכות:

https://youtu.be/zSAcQpIrOSA


החלקה על הקרח באגם קפוא בשוודיה:

https://youtu.be/v3O9vNi-dkA


הקפאת מים בבקבוק ושעשועים אפשריים:

https://youtu.be/kEHdyiBMgAg


הקפאת מזון בפריזר, המקפיא, שומרת עליו מריקבון:

https://youtu.be/uWZwncX_4hk


והקפאת הגלידות המוצלחות והפחות מוצלחות (עברית):

https://youtu.be/naWDMyzHgkU

בהחלט. אמנם פריחה מהווה אובדן אנרגיה ובתנאים קשים של מחסור במים היא תהיה קצרה, אבל הקקטוסים פורחים לא פעם והפריחה של מיני קקטוסים שונים היא יפה במיוחד.

הקקטוס הוא צמח חסכני במים. הוא התאים את עצמו לחיי המדבר היטב ובתנאי יובש קשים הוא חוסך כל טיפה. אך כשזני הקקטוסים השונים זוכים ללחות מספקת, הם יכולים להצמיח פרחים מדהימים ומגוונים. פריחת הקקטוסים היא בכל מקרה קצרה ויכולה להיות בהרבה מקרים בת יום אחד בלבד!


הנה פריחות של קקטוסים רבים ויפים במיוחד:

http://youtu.be/_hwDdE0Gu4E


סרטון קפיצות זמן של פריחת הקקטוסים:

https://youtu.be/I8W4LyIXINE


וקקטוס שפורח פעם בשנה בלילה:

https://youtu.be/joDiVN4dHME