שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הקליע נורה?
כדורי האקדח או הרובה (Bullet) כוללים נפץ, אבק שריפה ונוקר. הרובה המקורי עם הנוקר הומצא בשנת 1807. הירי בו היה מהיר ובטיחותי מכל קודמיו, אבל עדיין לא מושלם.
הרובה הזה היה כלי הנשק הראשון שכלל מנגנון עם נוקר. הנוקר הוא מעין חוד קטן, שבלחיצה על ההדק היכה בנפץ קטן שבכדור הרובה. פגיעת הנוקר בנפץ גרמה לו להתפוצץ. הפיצוץ הקטן הזה שולח סילון של להבה אל מאגר של אבק שריפה שנמצא בכדור הרובה. כשאבק השריפה הזה מתפוצץ, הוא הודף את הקליע, שנורה במהירות ובכוח לעבר המטרה שאליה מכוון האדם שיורה.
מדובר במנגנון חכם, אבל מוגבל מעט. כי בתנאי לחות עלול היה אבק השריפה להירטב וכלי הנשק יחדל לפעול. כשאין ירי כזה, בשעת קרב או הגנה על עצמך משודדים, המשמעות היא לא פעם מוות או תבוסה.
רק בהמשך יומצא "כדור הרובה" המודרני, זה שאנו מכירים היום, זה עם התרמיל (casing), שבעורפו נפץ קטן ובחזיתו הקליע והוא אוטם את הגז שיווצר בפיצוץ שיתרחש בו והוא זה שידחוף את הקליע החוצה.
כדור זה, המוכר לנו היום, עתיד לשמש ברובים, אקדחים ואפילו תותחים.
החידוש בכדור הרובה המשופר והחדיש יותר הוא באיחוד של הנפץ (primer), אבק השריפה (powder) והקליע (projectile) - ליחידה אחת.
שלושת אלה מאורגנים כך שיהיה בידוד מסוים בין הנפץ ואבק השריפה, אך גם איטום מוחלט של הנפץ ואבק השריפה מהלחות שמחוץ לתרמיל. התוצאה היא בידוד מצוין, שמאפשר מעתה לנשק לפעול גם בתנאי לחות, בזכות העובדה שאבק השריפה שלו לא יירטב.
#אז איך מתבצע הירי בכדור הרובה או האקדח?
בכל כדור רובה יש נפץ, הממוקם בחלקו האחורי של התרמיל וכולל מעט חומר שריפה.
כשהיורה לוחץ על ההדק (trigger) הוא מפעיל את הנוקר (firing pin), שהוא מעין פין קטן שתפקידו לנקוש בחוזקה בנפץ.
נקישת הנוקר בנפץ יוצרת בו פיצוץ קטן של התחמושת, אבק שריפה מועט שמאוחסן בנפץ עצמו.
הפיצוץ הזה יוצר שולח סילון של להבה אל אבק השריפה שבחלל התרמיל של כדור הרובה.
אותה להבה מציתה את אבק השריפה העיקרי שבכדור וגורמת לו להתפוצץ. הפיצוץ החזק יוצר גזים בלחץ גבוה מאוד, שהודפים את הקליע שנמצא בחזית הכדור של הרובה.
כך הקליע נורה קדימה דרך הקנה (barrel) אל מחוץ ללוע הרובה (muzzle) - במהירות עצומה ובכוח רב לכיוון שאליו מכוון היורה. בוםםםם!
כך פועל כדור הרובה או האקדח:
https://youtu.be/0HtWjKPtYG0
הסבר מפורט:
https://youtu.be/Wm4YFheQoyw
חלקי הכדור:
https://youtu.be/GjTXOpHROHc
וכך נורה הקליע באקדח:
https://youtu.be/_eQLFVpOYm4
אנימציה קצרה של הירי (ללא מילים):
https://youtu.be/F_0m9fTanCc
ארבעת מרכיבי הכדור:
https://youtu.be/lfGIGwcALSQ
והירי כולו באקדח:
https://youtu.be/TXliIJ_66FQ
מהי המרגמה ומה היא עושה בשדה הקרב?
מרגמה (Mortar) היא נשק ארטילרי קל יחסית שתפקידו לירות פגזים במסלול תלול מאוד ולמרחק קצר יחסית - אל עבר יעדים שאינם בקו ראייה ישיר.
כי בניגוד לתותח הקלאסי שיורה בזווית נמוכה ובמסלול שטוח, המרגמה שולחת את הפגזים כמעט ישירות כלפי מעלה. הפגז עולה בזווית גבוהה, מגיע לשיא מסלולו ואז נופל בזווית תלולה על היעד.
יתרונה הגדול של המרגמה הוא הניידות. צוות של 2-4 חיילים יכול לשאת אותה על הגב, להגיע לעמדה, לפתוח באש תוך דקות ולהיעלם לפני שהאויב מאתר את מיקומי. זהו ניגוד מוחלט לתותח שדה שזקוק לרכב גרירה, לכבישים ולשעות של הכנה לפני שהוא מתחיל לירות.
זה היתרון הגדול של המרגמה המאפשר לפגוע בחיילים שמסתתרים בתעלות, בחצרות בניינים, מאחורי גדרות ובכל מקום שחסום מקו ראייה ישיר.
#איך היא פועלת?
בניגוד לתותחי הארטילריה הכבדה שנשארים הרחק מאחור, המרגמה מלווה את החייל לשדה הקרב ממש.
בלב המרגמה עומד עיקרון פשוט: פגז בצורת טיל מוכנס לתוך הצינור מלמעלה, נוחת על נוקר בתחתיתו, מתלקח ונורה תוך יציאה אל האוויר.
גודלה של המרגמה נמדד בקוטר הצינור שלה, הנקרא קליבר (Caliber). ככל שהקוטר גדול יותר, הפגז כבד יותר ומרחק הירי ועוצמת ההשמדה גדלים בהתאם.
מרגמות קלות נעות סביב 60 מילימטר, מרגמות בינוניות סביב 81-82 מ"מ ומרגמות כבדות מגיעות ל-120 מ"מ ומעלה.
צה"ל, למשל, משתמש באופן נרחב במרגמות 60 מ"מ ברמת הפלוגה ובמרגמות 120 מ"מ ברמת הגדוד.
#היסטוריה
המרגמה המודרנית נולדה משדות הבוץ של מלחמת העולם הראשונה, כשחיילי שני הצדדים נתקעו בתעלות ונזקקו דחוף לנשק שיוכל לירות פגזים אל תוך התעלות ויעבור את קיר האדמה שמגן על האויב.
זוהי שנת 1915 והמדהים הוא שממציא מרגמת סטוקס היה סר פרדריק וילפריד סקוט סטוקס (Sir Frederick Wilfrid Scott Stokes), מהנדס אזרחי ומנהל חברת הנדסה לייצור עגורנים שהיה מהנדס ללא שום רקע בכלי נשק.
סטוקס, אגב, בדק את אבטיפוס המרגמה לא במעבדה צבאית אלא בגינת ביתו הפרטי שבכפר האנגלי ריפלי (Ripley).
בתחילה, דחה הצבא הבריטי את המרגמה שתכנן, מכיוון שהיא לא התאימה לתחמושת הבריטית הקיימת. רק התערבות אישית של שר התחמושת דייוויד לויד ג'ורג' (David Lloyd George) הצילה את המרגמה ודחפה את ייצורה קדימה.
מרגמת סטוקס שסטוקס פיתח הייתה פשוטה להפליא. זה היה צינור מתכת, בסיס, רגל תמיכה. שלושה חיילים יכלו לשאת אותה, להציב אותה תוך שניות, לירות עד 25 פגזים בדקה ולהתפנות לפני שהאויב הספיק להגיב.
כך יצא שבשנת 1915 השיקו הבריטים בשדה הקרב את מרגמת סטוקס (Stokes Mortar), שנחשבת האב-טיפוס של כל המרגמות המודרניות.
לאחר שהמרגמה שלו הוכיחה את עצמה בקרב, קיבל סטוקס תמלוגים של פאונד אחד על כל פגז מרגמה שיוצר. בהמשך הפכה המרגמה המעוצבת שלו לתקן עולמי שמשפיע על מרגמות עד היום.
במלחמת העצמאות של מדינת ישראל השתמש צה"ל במרגמה מתוצרת עצמית ש לא זכתה לייצור המוני ונקראה דָוִידְקַה,
הדוידקה נקראה על שם מי שפיתח אותה, דוד ליבוביץ. זו הייתה מרגמה שהאמינות שלה הייתה נמוכה וסבלה מחוסר דיוק ומהפעלה מורכבת מדי.
רק בדבר אחד הצטיינה הדווידקה - יעילותה העיקרית הייתה ברעש הרב שהיא ידעה לייצר בעת פיצוצי הפגזים שלה ובפחד שהם זרעו אצל האויב, שברח בעיקר מבהלת הרעש הנורא.
כך פועלת המרגמה:
https://youtu.be/boOyuySovko
ירי מרגמה בצה"ל:
https://youtu.be/Zt7f6k-D23s
מרגמת הענק "דוד הקטן" מימי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/GyrPzAoNroo
מרגמה מודרנית צה"לית מכוונת GPS (עברית):
https://youtu.be/zurAf2kgoJw
על הדיוק של "עוקץ הברזל":
https://youtu.be/IA0_Gerzcfw
והנה חיילים יורים במרגמה על הקרקע:
https://youtu.be/3JxL1Hal_bE
נוקר
כדורי האקדח או הרובה (Bullet) כוללים נפץ, אבק שריפה ונוקר. הרובה המקורי עם הנוקר הומצא בשנת 1807. הירי בו היה מהיר ובטיחותי מכל קודמיו, אבל עדיין לא מושלם.
הרובה הזה היה כלי הנשק הראשון שכלל מנגנון עם נוקר. הנוקר הוא מעין חוד קטן, שבלחיצה על ההדק היכה בנפץ קטן שבכדור הרובה. פגיעת הנוקר בנפץ גרמה לו להתפוצץ. הפיצוץ הקטן הזה שולח סילון של להבה אל מאגר של אבק שריפה שנמצא בכדור הרובה. כשאבק השריפה הזה מתפוצץ, הוא הודף את הקליע, שנורה במהירות ובכוח לעבר המטרה שאליה מכוון האדם שיורה.
מדובר במנגנון חכם, אבל מוגבל מעט. כי בתנאי לחות עלול היה אבק השריפה להירטב וכלי הנשק יחדל לפעול. כשאין ירי כזה, בשעת קרב או הגנה על עצמך משודדים, המשמעות היא לא פעם מוות או תבוסה.
רק בהמשך יומצא "כדור הרובה" המודרני, זה שאנו מכירים היום, זה עם התרמיל (casing), שבעורפו נפץ קטן ובחזיתו הקליע והוא אוטם את הגז שיווצר בפיצוץ שיתרחש בו והוא זה שידחוף את הקליע החוצה.
כדור זה, המוכר לנו היום, עתיד לשמש ברובים, אקדחים ואפילו תותחים.
החידוש בכדור הרובה המשופר והחדיש יותר הוא באיחוד של הנפץ (primer), אבק השריפה (powder) והקליע (projectile) - ליחידה אחת.
שלושת אלה מאורגנים כך שיהיה בידוד מסוים בין הנפץ ואבק השריפה, אך גם איטום מוחלט של הנפץ ואבק השריפה מהלחות שמחוץ לתרמיל. התוצאה היא בידוד מצוין, שמאפשר מעתה לנשק לפעול גם בתנאי לחות, בזכות העובדה שאבק השריפה שלו לא יירטב.
#אז איך מתבצע הירי בכדור הרובה או האקדח?
בכל כדור רובה יש נפץ, הממוקם בחלקו האחורי של התרמיל וכולל מעט חומר שריפה.
כשהיורה לוחץ על ההדק (trigger) הוא מפעיל את הנוקר (firing pin), שהוא מעין פין קטן שתפקידו לנקוש בחוזקה בנפץ.
נקישת הנוקר בנפץ יוצרת בו פיצוץ קטן של התחמושת, אבק שריפה מועט שמאוחסן בנפץ עצמו.
הפיצוץ הזה יוצר שולח סילון של להבה אל אבק השריפה שבחלל התרמיל של כדור הרובה.
אותה להבה מציתה את אבק השריפה העיקרי שבכדור וגורמת לו להתפוצץ. הפיצוץ החזק יוצר גזים בלחץ גבוה מאוד, שהודפים את הקליע שנמצא בחזית הכדור של הרובה.
כך הקליע נורה קדימה דרך הקנה (barrel) אל מחוץ ללוע הרובה (muzzle) - במהירות עצומה ובכוח רב לכיוון שאליו מכוון היורה. בוםםםם!
כך פועל כדור הרובה או האקדח:
https://youtu.be/0HtWjKPtYG0
הסבר מפורט:
https://youtu.be/Wm4YFheQoyw
חלקי הכדור:
https://youtu.be/GjTXOpHROHc
וכך נורה הקליע באקדח:
https://youtu.be/_eQLFVpOYm4
אנימציה קצרה של הירי (ללא מילים):
https://youtu.be/F_0m9fTanCc
ארבעת מרכיבי הכדור:
https://youtu.be/lfGIGwcALSQ
והירי כולו באקדח:
https://youtu.be/TXliIJ_66FQ
מרגמה (Mortar) היא נשק ארטילרי קל יחסית שתפקידו לירות פגזים במסלול תלול מאוד ולמרחק קצר יחסית - אל עבר יעדים שאינם בקו ראייה ישיר.
כי בניגוד לתותח הקלאסי שיורה בזווית נמוכה ובמסלול שטוח, המרגמה שולחת את הפגזים כמעט ישירות כלפי מעלה. הפגז עולה בזווית גבוהה, מגיע לשיא מסלולו ואז נופל בזווית תלולה על היעד.
יתרונה הגדול של המרגמה הוא הניידות. צוות של 2-4 חיילים יכול לשאת אותה על הגב, להגיע לעמדה, לפתוח באש תוך דקות ולהיעלם לפני שהאויב מאתר את מיקומי. זהו ניגוד מוחלט לתותח שדה שזקוק לרכב גרירה, לכבישים ולשעות של הכנה לפני שהוא מתחיל לירות.
זה היתרון הגדול של המרגמה המאפשר לפגוע בחיילים שמסתתרים בתעלות, בחצרות בניינים, מאחורי גדרות ובכל מקום שחסום מקו ראייה ישיר.
#איך היא פועלת?
בניגוד לתותחי הארטילריה הכבדה שנשארים הרחק מאחור, המרגמה מלווה את החייל לשדה הקרב ממש.
בלב המרגמה עומד עיקרון פשוט: פגז בצורת טיל מוכנס לתוך הצינור מלמעלה, נוחת על נוקר בתחתיתו, מתלקח ונורה תוך יציאה אל האוויר.
גודלה של המרגמה נמדד בקוטר הצינור שלה, הנקרא קליבר (Caliber). ככל שהקוטר גדול יותר, הפגז כבד יותר ומרחק הירי ועוצמת ההשמדה גדלים בהתאם.
מרגמות קלות נעות סביב 60 מילימטר, מרגמות בינוניות סביב 81-82 מ"מ ומרגמות כבדות מגיעות ל-120 מ"מ ומעלה.
צה"ל, למשל, משתמש באופן נרחב במרגמות 60 מ"מ ברמת הפלוגה ובמרגמות 120 מ"מ ברמת הגדוד.
#היסטוריה
המרגמה המודרנית נולדה משדות הבוץ של מלחמת העולם הראשונה, כשחיילי שני הצדדים נתקעו בתעלות ונזקקו דחוף לנשק שיוכל לירות פגזים אל תוך התעלות ויעבור את קיר האדמה שמגן על האויב.
זוהי שנת 1915 והמדהים הוא שממציא מרגמת סטוקס היה סר פרדריק וילפריד סקוט סטוקס (Sir Frederick Wilfrid Scott Stokes), מהנדס אזרחי ומנהל חברת הנדסה לייצור עגורנים שהיה מהנדס ללא שום רקע בכלי נשק.
סטוקס, אגב, בדק את אבטיפוס המרגמה לא במעבדה צבאית אלא בגינת ביתו הפרטי שבכפר האנגלי ריפלי (Ripley).
בתחילה, דחה הצבא הבריטי את המרגמה שתכנן, מכיוון שהיא לא התאימה לתחמושת הבריטית הקיימת. רק התערבות אישית של שר התחמושת דייוויד לויד ג'ורג' (David Lloyd George) הצילה את המרגמה ודחפה את ייצורה קדימה.
מרגמת סטוקס שסטוקס פיתח הייתה פשוטה להפליא. זה היה צינור מתכת, בסיס, רגל תמיכה. שלושה חיילים יכלו לשאת אותה, להציב אותה תוך שניות, לירות עד 25 פגזים בדקה ולהתפנות לפני שהאויב הספיק להגיב.
כך יצא שבשנת 1915 השיקו הבריטים בשדה הקרב את מרגמת סטוקס (Stokes Mortar), שנחשבת האב-טיפוס של כל המרגמות המודרניות.
לאחר שהמרגמה שלו הוכיחה את עצמה בקרב, קיבל סטוקס תמלוגים של פאונד אחד על כל פגז מרגמה שיוצר. בהמשך הפכה המרגמה המעוצבת שלו לתקן עולמי שמשפיע על מרגמות עד היום.
במלחמת העצמאות של מדינת ישראל השתמש צה"ל במרגמה מתוצרת עצמית ש לא זכתה לייצור המוני ונקראה דָוִידְקַה,
הדוידקה נקראה על שם מי שפיתח אותה, דוד ליבוביץ. זו הייתה מרגמה שהאמינות שלה הייתה נמוכה וסבלה מחוסר דיוק ומהפעלה מורכבת מדי.
רק בדבר אחד הצטיינה הדווידקה - יעילותה העיקרית הייתה ברעש הרב שהיא ידעה לייצר בעת פיצוצי הפגזים שלה ובפחד שהם זרעו אצל האויב, שברח בעיקר מבהלת הרעש הנורא.
כך פועלת המרגמה:
https://youtu.be/boOyuySovko
ירי מרגמה בצה"ל:
https://youtu.be/Zt7f6k-D23s
מרגמת הענק "דוד הקטן" מימי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/GyrPzAoNroo
מרגמה מודרנית צה"לית מכוונת GPS (עברית):
https://youtu.be/zurAf2kgoJw
על הדיוק של "עוקץ הברזל":
https://youtu.be/IA0_Gerzcfw
והנה חיילים יורים במרגמה על הקרקע:
https://youtu.be/3JxL1Hal_bE
