הכל החל כשהחליטה עיריית לונדון להקים את הגשר הראשון מעל התמזה, מאז חנוכתו של הטאוור ברידג' בסוף המאה ה-19. העיריה עשתה מכרז גדול להקמת "גשר המילניום" (London Millenium Bridge), שבו השתתפו אדריכלים גדולים מכל העולם.

הזוכה בתחרות לתכנן אותו היה האדריכל הידוע נורמן פוסטר. ביחד עם פסל בשם אנתוני קארו הוא תכנן גשר מרהיב ומיוחד, מודרניסטי ועשוי נירוסטה ואלומיניום.

אבל אוי לאותה הבושה - ביום חנוכת הגשר, כשעשרות אלפי אנשים עלו עליו וחגגו את הגשר החדש, התגלו בעיות. הגשר החל לרעוד ולזוז, הרגשה מפחידה במיוחד וגם משהו שעלול להפוך לאסון, במיוחד אם נזכרים בגשר טקומה שקרס בארה"ב ב-1941, בשל תכנון שלא לקח בחשבון את כל הלחצים והכוחות שמופעלים על הגשר.

התוצאה הייתה שהגשר המפחיד של לונדון נסגר בימים הבאים. היה חשש שהבעיה הזו תגרום לביטול פרויקט נוסף והרבה יותר גדול של פוסטר - הגשר הגבוה בעולם שתכנן באותה תקופה.

רק אחרי כשנתיים של תיקונים נפתח הגשר מחדש, כשהוא בטוח ויציב. רק אז יכולים היו תושבי לונדון להתפעל סוף סוף מהגשר המרהיב שצמח להם בעיר ולצעוד עליו בטוחות.


הנה סיפור התקלה של גשר המילניום:

http://youtu.be/gQK21572oSU


"גשר המילניום" כיום:

https://youtu.be/yC0HsspgUGA?t=12


וסרט נוסף על הגשר היפה הזה:

http://youtu.be/o93t9CLi7P8

בית העיריה של לונדון (London City Hall) תוכנן על ידי אדריכל העל נורמן פוסטר והוקם בשנת 2002. הוא מעט נטוי כדי שקומותיו העליונות יטילו צל על הקומות התחתונות וכך ייחסך חשמל רב, לקירור ומיזוג המבנה העצום.
ההצלחה של התכנון הפשוט והחכם של פוסטר היא גדולה מאד, שכן האנרגיה שנדרשת למבנה היא כרבע מהאנרגיה שדרושה לבנייני משרדים מסוגו. גם צורתו המעגלית של בניין עירית לונדון מפחיתה את שטחי הפנים של המבנה וכך מצליחה למנוע אבדן רב של אנרגיה במבנה.

יש בתוך הבניין מעבר ספירלי, שמעלה את הצועדים בו לכל הקומות, במעין שביל מדרגות ארוך ומעגלי באורך של 500 מטרים.


הנה הסבר על בית העיריה של לונדון:

https://youtu.be/bhyVYzKgdCA


מבפנים ומחוץ לבניין:

https://youtu.be/uEIhzdHg7dg


והבידור שהבניין מספק לצופים בו:

http://youtu.be/WAYD0iUqNMM

האדריכל נורמן פוסטר הוא אחד מהאדריכלים המובילים בעולם. פוסטר כבר בנה כמה בניינים אייקוניים שקשה לשכוח. אחד מהם הוא מגדל "המלפפון" (The Gherkin) שבלונדון, או בשמו המדויק - "המלפפון החמוץ" - מגדל שמאז שנחנך הפך לאחד מסמליה הבולטים תרתי-משמע של לונדון.

מגדל "המלפפון" נמצא בסיטי של לונדון, אזור העסקים המרכזי שבבירה הבריטית. הוא המגדל השישי בגובהו בעיר והוא הושלם בשנת 2004. "המלפפון" הוא בניין ירוק, מבנה המנצל את משאבי הסביבה בצורה היעילה ביותר, ומקטין את רמת הזיהום הסביבתי שלו במיוחד.


הנה סרטון של מגדל "המלפפון" בלונדון:

https://youtu.be/QtbDj2zTc3c


תכניות הבניין המקוריות מהמצגת:

https://youtu.be/uZKd31Gx5wo


מה שמגדל המלפפון החמוץ עושה לקו הרקיע של בירת אנגליה:

https://youtu.be/OujTCU6IBWc


ומהאוויר ומה רואים מהמסעדה שבראשו של המגדל המלפפוני שתכנן נורמן פוסטר:

https://youtu.be/ug0R_U_6BDU

מטה אפל החדש, שתכנן האדריכל נורמן פוסטר, נראה לרבים כמו סוג של מקדש אידילי לטכנולוגיה סוריאליסטית או מוצר נוסף של החברה ששמה את העיצוב בראש מעייניה.

סטיב ג'ובס, המייסד והמנכ"ל האגדי של החברה, הצהיר בחייו ש"לאפל יש הזדמנות לבנות את בניין המשרדים הטוב בעולם". הוא התעקש כהרגלו על היבטי עיצוב ומראה רבים ולא ויתר עד שהשיג את הפתרונות ההנדסיים לחלומותיו.

המבנה המדהים, שבנייתו הסתיימה בשנת 2018, הוא ירוק לחלוטין, סולארי בלבד, כמעט ללא צורך במיזוג ובמרכזו ניטע מטע ענקי עם 7,000 עצים, ביניהם עצי דובדבן, משמש, שזיף, אפרסמון ואיך לא - עצי תפוח...


הנה מטה חברת אפל:

https://youtu.be/FzcfZyEhOoI


מהאוויר:

https://youtu.be/MXdXoQBVFmE


סקירה על בניין המשרדים הטוב בעולם:

https://youtu.be/VaApNeppjvg


כך נראה הבניין בתכניות המבנה המקוריות:

http://youtu.be/L4-zr5UxC1U


האדריכל נורמן פוסטר מספר על התכנית והרעיונות של סטיב ג'ובס:

http://youtu.be/gxiBUeEsmH4


ועוד סרטון של המטה בשלב התכנון:

http://youtu.be/FNL-gyxGEag

אדריכלות ההיי-טק היא סגנון אדריכלי שהתפתח בשנות ה-60. זה אינו זרם או תנועה רשמית באדריכלות אלא חלק מההפוסט-מודרניזם. הסגנון מאופיין בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, שימוש בחומרים קלים וחדשניים בדרך כלל והדגשה של הטכנולוגיה במראה הבניין.

האדריכלים הנחשבים לבולטים באדריכלות ההייטק הם סר נורמן פוסטר, רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס. הסגנון מתבסס על הגישה של האדריכל המפורסם והחשוב, מיס ואן-דר-רוהה, שגרס שעל האדריכלות המודרנית לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. גם השימוש במחשבים ותוכנות לתכנון מפורט ודקדקני איפשר לקלוע לגישתו של ואן-דר-רוהה, ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

באדריכלות ההיי טק יש שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" ופיתוח של שיטות בנייה ושילובים בין חומרים שונים ותכונות חומר שונות, לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופונקציונלית.

דוגמאות מרכזיות באדריכלות ההיי-טק היא "מרכז פומפידו" בפריז, שמודגשת בו שיטת הבנייה של הבניין ויש הבלטה של מערכות הבניין והתשתית. החשיפה וההבלטה של מערכות החשמל, האיוורור והמים בבניין עוררו בזמנו הרבה התנגדות וטענות, מצד אדריכלים שמרנים ומתושבי פאריס עצמם.

היסטורית יש הרואים בבניינים כמו "מגדל אייפל" ו"ארמון הבדולח" את החלוצים האמיתיים של אדריכלות ההייטק וגם הם עוררו בזמנו טענות קשות, הן על היופי שלהם והן על החוצפה שבהשארתם "בלתי גמורים" או "לא עשויים עד הסוף"..


הנה סרטון שמציג בניין עם ארכיטקטורת הייטק:

http://youtu.be/MVE52heRXdA


ומרכז פומפידו בפאריס:

http://youtu.be/ItxD208TSDA