שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפכה ישראל לפלא עולמי בענייני עצים?
על מה חוגגים את ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט הוא היום ה-15 בחודש ה-5 של השנה העברית. ביום זה חל על פי ההלכה ראש השנה לעצים, האילנות.
למעשה, ליום הזה מטרות דתיות מוגדרות היטב. היותו ראש השנה לעצים, פירושו של דבר שזהו היום בו מתחלפת השנה, במניין השנים של פירות עץ הפרי בארץ ישראל.
עובדה זו משפיעה על אכילת הפירות שמניבים האילנות. מושפע מהיום הזה גם קיומן של המצוות הקשורות לגיל של העץ כמי גם הביכורים, התרומות והמעשרות שנהוגות לפי הדת היהודית.
#המקור וההיסטוריה של החג
כחג דתי, ט"ו בשבט הוא חג עתיק. אבל במקורו היה החג הזה חגיגת האביב הפגאנית של האזור. כלומר מקורו בחג של עובדי אלילים קדומים שחיו כאן, באזור שלימים יהפוך לארץ ישראל.
אבל החג העתיק שנקטע עם הגלות, חודש ים העליות החדשות לארץ. מנהג הנטיעות בארץ, שנקשר בט"ו בשבט, נולד רק בתחילת המאה ה-20 כחג האילנות. מקורו באידיאולוגיה של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל.
עם השנים קיבל החג הזה משמעויות חדשות לגמרי. עוד לפני קום המדינה, בתקופת העליות לארץ, הפך ט"ו בשבט לסוג של חגיגה הקשורה בהתעוררות של האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל.
לא פחות התחזק בישראל המנהג, שהיה נהוג כבר שנים רבות בגולה, לאכול מפירות הארץ. יותר אפילו מסתם פירות, התחזק עם השנים המנהג של אכילת פירות יבשים בחג. המנהג הזה, שבגולה היה נחלת העשירים בלבד, נולד כמענה לצורך להביא פירות מארץ ישראל, יבוא שבעבר היה מורכב, יקר ובעיקר - לקח זמן רב.
בימינו ט"ו בשבט הפך לסוג של חג טבע ואיכות סביבה. לקראת ועם קום המדינה היהודית החלו לציין אותו בנטיעת עצים ואילנות. כיום הוא קיבל ממד נוסף, של שמירת הטבע ואיכות הסביבה.
לכן, נהוג בט"ו בשבט לאכול הרבה מפירות העץ של ארץ ישראל, בדגש על פירות שבעת המינים. יש גם רבים בארץ ובגולה, שנוהגים לערוך בליל החג הזה משהו כמו ליל הסדר של פסח, אבל כאן הוא נקרא "סדר ט"ו בשבט".
מהו ט"ו בשבט לילדים (עברית):
https://youtu.be/U5wvkSqE-UM
לא כולם יודעים שט"ו בשבט הוא מורשת של משיח השקר היהודי שבתאי צבי (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
שיר לט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
חיפזון וזהירון חוגגים את ט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/9CSn3pf7gjI
רחוב סומסום לט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/f4Z0MxSQ3dc
מחרוזת שירי ט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/alHX1fJ9I-w
ותכנית חינוכית על ט"ו בשבט? (עברית)
https://youtu.be/CJeobjuoIXc?long=yes
למה נוטעים עצים בט"ו בשבט?
ט"ו בשבט הוא חג האילנות, או ליתר דיוק ראש השנה לאילנות. לצד אכילת פירות ובמיוחד פירות יבשים, המנהג העיקרי בחג הידידותי כל כך לסביבה, הוא הנטיעות, שתילת העצים.
בכל שנה נוהגים אלפים רבים של ילדים ומבוגרים להשתתף בט"ו בשבט בנטיעות עצים המוניות. בדרך כלל מארגנת אותן הקק"ל, הקרן הקיימת לישראל. אבל כיום מארגנות נטיעות גם עיריות ומועצות מקומיות שונות.
כל שנה במהלך החג ניטעים ביערות קק"ל ובחורשות רבות שתילי עצים רבים. הם צפויים לגדול, לצמוח להצטרף לעצי ארצנו, ההופכים אותה ירוקה וכה נבדלת מהמדינות המקיפות אותה באזור.
מקור המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט הוא באידיאולוגיה של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל. ממנה נולדה הברקה ציונית נהדרת ואפילו חדשנית. המנהג ליטול חלק, ביחד עם הילדים, בנטיעות ובהצמחת עצים בארץ ישראל, התגלה כמגדיל את אהבת הארץ והפך בדרך כלל את הנוטעים לשותפים בשמירת הטבע והצומח בארץ.
מנהג הנטיעות הפך את ישראל לשטח ירוק ונעים, בתוך סביבה מזרח תיכונית יבשה וצהובה מחול ואדמה לא זרועה, אלא למטרות חקלאיות.
זהו אחד מהקסמים של החג הזה. הציפייה והתקווה שמטמיעים בילד הנוטע, לצמיחת האילן "שלו", מגדילות את תחושת השייכות לארץ ישראל. הן גם מעצימות את האיכפתיות והאחריות שלנו, הנוטעים, לסביבה הירוקה, של העצים והצומח בישראל.
כך נולדו הנטיעות של ט"ו בשבט בתחילת המאה ה-20 (עברית):
https://youtu.be/2e5zKLd3KB8?t=1m48s
ט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
מצגת וידאו לחג האילנות ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/RZTBFlurYOo
ותכנית ט"ו בשבט של "פרפר נחמד" לילדים צעירים (עברית):
https://youtu.be/OzQBvC3EWzI?long=yes
מהי הקרן הקיימת לישראל?
הקרן הקיימת לישראל, בקיצור קק"ל, קמה בשנת 1901, לאחר שהקונגרס הציוני הכללי החליט בבאזל להקים קרן כספית שתרכוש אדמות בארץ ישראל, לקראת שיבת העם למולדתו.
הקרן נוסדה לשם איסוף כספים מיהודים, כדי לקנות קרקעות בארץ ישראל ולצורך של הכשרתן להתיישבות יהודית.
לצורך כך החלו בקק"ל לגייס תרומות מהיהודים בכל העולם, באמצעות הקופה הכחולה שנראתה כמו הקופות שבהן השתמשו לגיוס כספים לבתי-הכנסת.
במהלך השנים היה קק"ל לאחד הגופים שתרם להפיכת ט"ו בשבט לחג האילנות.
לאחר קום מדינת ישראל, בשנת 1961, נחתם "כתב האמנה" בין המדינה וקק"ל. באמנה זו קיבלה הקק"ל מהמדינה ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ, נטיעת עצים רבים בהן על מנת שיהפכו לייערות ועל ההסברה החינוכית-ציונית בישראל.
הנה סרטון על הקמת הקק"ל (עברית):
http://youtu.be/1S9s7QoDCyg
ועוד על הקרן הקיימת לישראל (עברית):
http://youtu.be/kdVTpl_oVBM
איך גדלים העצים?
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
וסרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
מהי הקופה הכחולה של הקק"ל?
הקופה הכחולה, או הקופסה הכחולה, של הקרן הקיימת לישראל היא קופת כסף ששימשה בעבר לגיוס תרומות מהיהודים בכל העולם, כמו גם מהיהודים במדינת ישראל.
בעזרת הקופסה הכחולה, שנראתה ליהודים בארצות הברית כמו הקופות שבהן השתמשו לגיוס כספים לבתי-הכנסת בגולה, הצליחו אנשי הקרן הקיימת לקבל תרומות רבות.
בימים שלפני קום המדינה שימש גיוס התרומות את הקרן הקיימת לישראל, בקיצור קק"ל. התרומות שימשו כסיוע כספי לקרן שהוקמה כדי לרכוש אדמות בארץ ישראל, לקראת שיבת העם למולדתו.
בארץ לעומת זאת, היא הפכה לסמל התרומה האישית לנטיעת עצים בארץ ישראל. בכל יום שישי עברה המורה בין התלמידים וכל אחד תרם את המעות שהביא מהבית.
הנה הקופסה הכחולה של הקק"ל:
https://youtu.be/fYSHo3VAqOk
והקרן הקיימת לישראל עצמה (עברית):
http://youtu.be/1S9s7QoDCyg
מהו בוסתן עצי הפרי?
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
#
ישראל נחשבת מהמדינות היחידות שיש בהן היום, בתחילת המאה ה-21, יותר עצים מאשר היו בה לפני 100 שנה. קשה להאמין שמדינה מדברית, שעד לפני מאה שנה עצים לא היו דבר רווח בה, הפכה כה ירוקה ומיוערת.
לפלא הזה אחראים גורמים שונים. אך מעבר למעשה האקולוגי והידידותי כל כך לסביבה, נעשה כאן בישראל מעשה חינוכי מבריק ששולב באינטרס לאומי והקדים בעשרות שנים, אפילו את הכרזת המדינה.
המתכונת של ימינו, בה נחשב ט"ו בשבט, למשל, ל"ראש השנה לאילנות" היא חדשה יחסית. המנהג של נטיעת שתילים נולד בסביבות שנת 1908. הוגה הרעיון הוא סופר, היסטוריון וגם מחנך ושמו זאב יעבץ.
מחנכי ישראל באותה תקופה ראו חשיבות בנטיעת עצים, כחלק מהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל. יעבץ, כחמש שנים לאחר שהגיע לארץ ב-1887, הוא מנהל בית הספר בזכרון יעקב. לראשונה הוא יוצא עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומבלי משים הוא מוליד מסורת חדשה של נטיעות ביום זה.
בשנת 1907, כ-15 שנה אחר כך, יחלו הנטיעות בבן שמן, על אדמת הקרן הקיימת לישראל. הראשון שניטע כך הוא היער שמוכר עד היום בשם 'יער הרצל'.
שנה אחר כך תרמה הסתדרות המורים של א"י את חלקה, בהכרזה על ט"ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. לצד נטיעה של שתילים, נוספה גם מחויבות המחנכים להקנייה של המודעות לחשיבות של נטיעת עצים וטיפוחם.
כך מיסדו הקרן הקיימת לישראל והסתדרות המורים ב-1908 את המנהג שייתן מימד חינוכי למעשה הנטיעה וישתף את האזרחים, כבר מגיל ילדות, בפיתוח הארץ ונופיה.
החיבור הזה שבין חינוך ומעשה הוא אחד הגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל לירוקה וכה שונה ממדינות המדבר שסובבות אותה. הנטיעות ההמוניות שנערכות בכל רחבי ישראל, מדי שנה ומאז תחילת המאה ה-20 ועד היום, לצד חג ט"ו בשבט ופעילותה המבורכת של קק"ל - כל אלה הפכו את ישראל לאחת המדינות הירוקות והמוצלחות במניעת מדבור בעולם.
בהמשך הגיעו המחקר המדעי והחקלאי הרב שנעשה בישראל בתחומים אלו והוסיפו גם הם את המומחיות והיכולת לייצר גידולי מדבר והתיישבות ירוקה בשטחים קשים לחקלאות, לצד ייעוץ וסיוע למדינות אחרות בתהליכים דומים. ישראל, גם בתחום הזה, זכתה למצוינות בינלאומית ולחדשנות שלא תאומן.
הנה סרטון המבטא את הקשר בין ישראל לעציה:
https://youtu.be/PWFm3yMo81I
תולדות הנטיעות בט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
וחג הט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
ישראל נחשבת מהמדינות היחידות שיש בהן היום, בתחילת המאה ה-21, יותר עצים מאשר היו בה לפני 100 שנה. קשה להאמין שמדינה מדברית, שעד לפני מאה שנה עצים לא היו דבר רווח בה, הפכה כה ירוקה ומיוערת.
לפלא הזה אחראים גורמים שונים. אך מעבר למעשה האקולוגי והידידותי כל כך לסביבה, נעשה כאן בישראל מעשה חינוכי מבריק ששולב באינטרס לאומי והקדים בעשרות שנים, אפילו את הכרזת המדינה.
המתכונת של ימינו, בה נחשב ט"ו בשבט, למשל, ל"ראש השנה לאילנות" היא חדשה יחסית. המנהג של נטיעת שתילים נולד בסביבות שנת 1908. הוגה הרעיון הוא סופר, היסטוריון וגם מחנך ושמו זאב יעבץ.
מחנכי ישראל באותה תקופה ראו חשיבות בנטיעת עצים, כחלק מהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל. יעבץ, כחמש שנים לאחר שהגיע לארץ ב-1887, הוא מנהל בית הספר בזכרון יעקב. לראשונה הוא יוצא עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומבלי משים הוא מוליד מסורת חדשה של נטיעות ביום זה.
בשנת 1907, כ-15 שנה אחר כך, יחלו הנטיעות בבן שמן, על אדמת הקרן הקיימת לישראל. הראשון שניטע כך הוא היער שמוכר עד היום בשם 'יער הרצל'.
שנה אחר כך תרמה הסתדרות המורים של א"י את חלקה, בהכרזה על ט"ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. לצד נטיעה של שתילים, נוספה גם מחויבות המחנכים להקנייה של המודעות לחשיבות של נטיעת עצים וטיפוחם.
כך מיסדו הקרן הקיימת לישראל והסתדרות המורים ב-1908 את המנהג שייתן מימד חינוכי למעשה הנטיעה וישתף את האזרחים, כבר מגיל ילדות, בפיתוח הארץ ונופיה.
החיבור הזה שבין חינוך ומעשה הוא אחד הגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל לירוקה וכה שונה ממדינות המדבר שסובבות אותה. הנטיעות ההמוניות שנערכות בכל רחבי ישראל, מדי שנה ומאז תחילת המאה ה-20 ועד היום, לצד חג ט"ו בשבט ופעילותה המבורכת של קק"ל - כל אלה הפכו את ישראל לאחת המדינות הירוקות והמוצלחות במניעת מדבור בעולם.
בהמשך הגיעו המחקר המדעי והחקלאי הרב שנעשה בישראל בתחומים אלו והוסיפו גם הם את המומחיות והיכולת לייצר גידולי מדבר והתיישבות ירוקה בשטחים קשים לחקלאות, לצד ייעוץ וסיוע למדינות אחרות בתהליכים דומים. ישראל, גם בתחום הזה, זכתה למצוינות בינלאומית ולחדשנות שלא תאומן.
הנה סרטון המבטא את הקשר בין ישראל לעציה:
https://youtu.be/PWFm3yMo81I
תולדות הנטיעות בט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
וחג הט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
ט"ו בשבט הוא היום ה-15 בחודש ה-5 של השנה העברית. ביום זה חל על פי ההלכה ראש השנה לעצים, האילנות.
למעשה, ליום הזה מטרות דתיות מוגדרות היטב. היותו ראש השנה לעצים, פירושו של דבר שזהו היום בו מתחלפת השנה, במניין השנים של פירות עץ הפרי בארץ ישראל.
עובדה זו משפיעה על אכילת הפירות שמניבים האילנות. מושפע מהיום הזה גם קיומן של המצוות הקשורות לגיל של העץ כמי גם הביכורים, התרומות והמעשרות שנהוגות לפי הדת היהודית.
#המקור וההיסטוריה של החג
כחג דתי, ט"ו בשבט הוא חג עתיק. אבל במקורו היה החג הזה חגיגת האביב הפגאנית של האזור. כלומר מקורו בחג של עובדי אלילים קדומים שחיו כאן, באזור שלימים יהפוך לארץ ישראל.
אבל החג העתיק שנקטע עם הגלות, חודש ים העליות החדשות לארץ. מנהג הנטיעות בארץ, שנקשר בט"ו בשבט, נולד רק בתחילת המאה ה-20 כחג האילנות. מקורו באידיאולוגיה של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל.
עם השנים קיבל החג הזה משמעויות חדשות לגמרי. עוד לפני קום המדינה, בתקופת העליות לארץ, הפך ט"ו בשבט לסוג של חגיגה הקשורה בהתעוררות של האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל.
לא פחות התחזק בישראל המנהג, שהיה נהוג כבר שנים רבות בגולה, לאכול מפירות הארץ. יותר אפילו מסתם פירות, התחזק עם השנים המנהג של אכילת פירות יבשים בחג. המנהג הזה, שבגולה היה נחלת העשירים בלבד, נולד כמענה לצורך להביא פירות מארץ ישראל, יבוא שבעבר היה מורכב, יקר ובעיקר - לקח זמן רב.
בימינו ט"ו בשבט הפך לסוג של חג טבע ואיכות סביבה. לקראת ועם קום המדינה היהודית החלו לציין אותו בנטיעת עצים ואילנות. כיום הוא קיבל ממד נוסף, של שמירת הטבע ואיכות הסביבה.
לכן, נהוג בט"ו בשבט לאכול הרבה מפירות העץ של ארץ ישראל, בדגש על פירות שבעת המינים. יש גם רבים בארץ ובגולה, שנוהגים לערוך בליל החג הזה משהו כמו ליל הסדר של פסח, אבל כאן הוא נקרא "סדר ט"ו בשבט".
מהו ט"ו בשבט לילדים (עברית):
https://youtu.be/U5wvkSqE-UM
לא כולם יודעים שט"ו בשבט הוא מורשת של משיח השקר היהודי שבתאי צבי (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
שיר לט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
חיפזון וזהירון חוגגים את ט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/9CSn3pf7gjI
רחוב סומסום לט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/f4Z0MxSQ3dc
מחרוזת שירי ט"ו בשבט (עברית):
http://youtu.be/alHX1fJ9I-w
ותכנית חינוכית על ט"ו בשבט? (עברית)
https://youtu.be/CJeobjuoIXc?long=yes
ט"ו בשבט הוא חג האילנות, או ליתר דיוק ראש השנה לאילנות. לצד אכילת פירות ובמיוחד פירות יבשים, המנהג העיקרי בחג הידידותי כל כך לסביבה, הוא הנטיעות, שתילת העצים.
בכל שנה נוהגים אלפים רבים של ילדים ומבוגרים להשתתף בט"ו בשבט בנטיעות עצים המוניות. בדרך כלל מארגנת אותן הקק"ל, הקרן הקיימת לישראל. אבל כיום מארגנות נטיעות גם עיריות ומועצות מקומיות שונות.
כל שנה במהלך החג ניטעים ביערות קק"ל ובחורשות רבות שתילי עצים רבים. הם צפויים לגדול, לצמוח להצטרף לעצי ארצנו, ההופכים אותה ירוקה וכה נבדלת מהמדינות המקיפות אותה באזור.
מקור המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט הוא באידיאולוגיה של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל. ממנה נולדה הברקה ציונית נהדרת ואפילו חדשנית. המנהג ליטול חלק, ביחד עם הילדים, בנטיעות ובהצמחת עצים בארץ ישראל, התגלה כמגדיל את אהבת הארץ והפך בדרך כלל את הנוטעים לשותפים בשמירת הטבע והצומח בארץ.
מנהג הנטיעות הפך את ישראל לשטח ירוק ונעים, בתוך סביבה מזרח תיכונית יבשה וצהובה מחול ואדמה לא זרועה, אלא למטרות חקלאיות.
זהו אחד מהקסמים של החג הזה. הציפייה והתקווה שמטמיעים בילד הנוטע, לצמיחת האילן "שלו", מגדילות את תחושת השייכות לארץ ישראל. הן גם מעצימות את האיכפתיות והאחריות שלנו, הנוטעים, לסביבה הירוקה, של העצים והצומח בישראל.
כך נולדו הנטיעות של ט"ו בשבט בתחילת המאה ה-20 (עברית):
https://youtu.be/2e5zKLd3KB8?t=1m48s
ט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
מצגת וידאו לחג האילנות ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/RZTBFlurYOo
ותכנית ט"ו בשבט של "פרפר נחמד" לילדים צעירים (עברית):
https://youtu.be/OzQBvC3EWzI?long=yes
הקרן הקיימת לישראל, בקיצור קק"ל, קמה בשנת 1901, לאחר שהקונגרס הציוני הכללי החליט בבאזל להקים קרן כספית שתרכוש אדמות בארץ ישראל, לקראת שיבת העם למולדתו.
הקרן נוסדה לשם איסוף כספים מיהודים, כדי לקנות קרקעות בארץ ישראל ולצורך של הכשרתן להתיישבות יהודית.
לצורך כך החלו בקק"ל לגייס תרומות מהיהודים בכל העולם, באמצעות הקופה הכחולה שנראתה כמו הקופות שבהן השתמשו לגיוס כספים לבתי-הכנסת.
במהלך השנים היה קק"ל לאחד הגופים שתרם להפיכת ט"ו בשבט לחג האילנות.
לאחר קום מדינת ישראל, בשנת 1961, נחתם "כתב האמנה" בין המדינה וקק"ל. באמנה זו קיבלה הקק"ל מהמדינה ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ, נטיעת עצים רבים בהן על מנת שיהפכו לייערות ועל ההסברה החינוכית-ציונית בישראל.
הנה סרטון על הקמת הקק"ל (עברית):
http://youtu.be/1S9s7QoDCyg
ועוד על הקרן הקיימת לישראל (עברית):
http://youtu.be/kdVTpl_oVBM
נטיעות
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
וסרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
הקופה הכחולה, או הקופסה הכחולה, של הקרן הקיימת לישראל היא קופת כסף ששימשה בעבר לגיוס תרומות מהיהודים בכל העולם, כמו גם מהיהודים במדינת ישראל.
בעזרת הקופסה הכחולה, שנראתה ליהודים בארצות הברית כמו הקופות שבהן השתמשו לגיוס כספים לבתי-הכנסת בגולה, הצליחו אנשי הקרן הקיימת לקבל תרומות רבות.
בימים שלפני קום המדינה שימש גיוס התרומות את הקרן הקיימת לישראל, בקיצור קק"ל. התרומות שימשו כסיוע כספי לקרן שהוקמה כדי לרכוש אדמות בארץ ישראל, לקראת שיבת העם למולדתו.
בארץ לעומת זאת, היא הפכה לסמל התרומה האישית לנטיעת עצים בארץ ישראל. בכל יום שישי עברה המורה בין התלמידים וכל אחד תרם את המעות שהביא מהבית.
הנה הקופסה הכחולה של הקק"ל:
https://youtu.be/fYSHo3VAqOk
והקרן הקיימת לישראל עצמה (עברית):
http://youtu.be/1S9s7QoDCyg
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
