שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה הפסל הניאו-קלאסי איגור מיטוראג'?
איגור מיטוראג' (Igor Mitoraj) היה פסל פולני שהושפע מהפסלים היוונים ומסיפורי המיתולוגיה. אצלו תורגמה ההשפעה הזו לפסלים שמזכירים חלקי גוף ודמויות קטועות איברים, שאף אחד מהם אינו שלם. אבל זה לא נבע מגניבה אמנותית אלא משימוש בתבניות אסתטיות מוכרות, בהקשרים שאיננו רגילים לחוות אותם.
מיטוראג' גם רצה להעביר באמצעות האמנות שלו רעיונות על יופיו של גוף האדם, למול השבריריות שלו. במילים אחרות - הוא יצר קלאסיקה פוסט-מודרנית והעמיד אותה ליד קלאסיקה הממוקמת במקומות קלאסיים. לכן נהג להציג את עבודותיו הניאו קלאסיות המרתקות, במקומות כמו עמק המקדשים שבסיציליה או בפומפיי האיטלקית, כשברקע שלהן ניבטים מקדשים וחורבות מהעולמות הקלאסיים של יוון ורומי העתיקות.
אבל אתם בטח רוצים דוגמה עוד יותר מרתקת של הגאונות שלו, נכון?
אוקיי... הוא עשה זאת בצורה מרתקת גם בעבודות קודמות שלו, כמו זו שבה איחד ב-2003 את מראות הפיסול בסגנון היווני העתיק עם הסיפורים של הנצרות. בניגוד למגמות השולטות באמנות המודרנית, של הפשטה והמשגה, פנה מיטוראג', כהרגלו, אל הקלאסיקה בחיבור שלו, בין מלאכים נוצריים לגופים שמזכירים פסלי ספורטאים יווניים ואלילות פגאניות.
החיבור שעשה, בין עולם הדימויים הנוצרי לקלאסיקה ובין סיפורים נוצריים למראות של גופות שבורים, ראשים ערופים וגפיים קטועות, המאפיינים את עבודותיו ולקוחים ממראות הפסלים היווניים שאנו רגילים לראות במוזיאונים הארכיאולוגיים, סייעו לחיבור העל-זמני והעל-תרבותי המיוחד שלו, בין ישן מאד לישן פחות ישן.
הנה עבודות של איגור מיטוראג':
https://youtu.be/xXU8An6Ukyg
תמונות מפתיחת תערוכה שלו בלונדון 2014:
https://youtu.be/T-JiwmJ9XXg
מהתערוכה בפומפיי:
https://youtu.be/GqeJtXiFIzU
ותערוכה בעמק המקדשים באגריגנטו:
https://youtu.be/pbEW-MWi4m0
מהו שער ברנדנבורג שבעיר ברלין?
שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג (Brandenburger Gate) שבעיר ברלין הוא אחד הסמלים החשובים של גרמניה.
השער הנוכחי, שגובהו 15 מטרים, בישר את העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית. הוא נבנה במשך 3 שנים, בסוף המאה ה-18, עד שנת 1791.
במקומו בכיכר פריז, לא רחוק מבניין הרייכסטאג, בית הפרלמנט הגרמני, הוא השער היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר. השער גם עומד במקום בו עבר פעם הגבול שבין מזרח ברלין למערבה.
השער מעוצב בהשראת שערי הכניסה לאקרופוליס שבאתונה, בירת יוון העתיקה. כמו אותם שערים שהובילו אל המקדשים של העולם העתיק, תפקידו היה להוביל לברלין, העיר החשובה ביותר של הממלכה הרוסית של ימי קדם, בטרם הפכה לגרמניה.
מעל השער פסל של קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.
#תולדות שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני מלך פרוסיה, במטרתו לסמל את השלום.
בשנת 1806, צעד נפוליאון שכבש את ברלין, דרך השער אל תוך העיר. הוא לקח את הפסל שמעל השער כשלל מלחמה והעבירו לפריז. 8 שנים אחר כך הוא הובס והפסל הוחזר למקומו. בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.
ב-1933 עברו דרכו הנאצים במצעד לפידים שסימל את תחילתו שלטון האימים שלהם בגרמניה. בתום מלחמת העולם השנייה השער היה פגוע קשות, מהפצצות בנות הברית.
בשנת 1987 נשא מולו נשיא ארה"ב רונלד רייגן נאום, בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "הרוס את החומה הזו". ואכן, בשנת 1989 ולאחר גל של מחאות, הופלה חומת ברלין והשער הפך לסמל האיחוד של ברלין והתחדשותה.
במהלך השנים הוא הפך למוקד מרכזי של חגיגות בעיר, ממסיבות הסילבסטר, דרך מרתון ברלין, ירידי הרחוב של העיר ומצעד הגאווה והאהבה של ברלין הסובלנית והבינלאומית.
כיום הוא מוטבע על מטבעות אירו שמיוצרים בגרמניה.
הנה הסבר על שער ברנדנבורג:
https://youtu.be/nk4_1Dr-W3E
שער ברנדנבורג בהילוך מהיר:
https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4
השיר בהפגנת הזדהות עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/eLUDhCQqmzo
מופע מיפוי אור על השער הנהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/DdYgS_O-O5Y
מה מיוחד בציור "שבועת ההוראטים"?
את הציור "שבועת ההוראטים" (Oath of Horatii), או "שבועת האחים ההוראטים", צייר הצייר הצרפתי הנודע ז'אק-לואי דויד.
בציור מוצגים שלושת האחים ההוראטים, בניו של קיסר רומא, היוצאים לקרב נגד שלושת האחים הקוריאטים משבט אלבה לונגה הגרמני, שאיים לפלוש לרומא. בציור משביע הקיסר את בניו בחרבות להילחם באומץ בבני משפחה שעתידים לבוא מהשבט הגרמני.
הסיפור מהמאה ה-7 לפני הספירה מציג נושא פטריוטי ומוסרי מאוד. יש כאן תיאור של האחים, הנשבעים לחרב ומתאחדים למען המטרה. הם מאמינים בצדקתם ומעמידים את טובת המדינה מעל השיקולים האישיים ואפילו מעל טובת משפחתם. זו דוגמה אמנותית שמציג האמן לפטריוטיזם ולקבלת הדין בשלוות נפש סטואית.
האחים ההוראטים מדגימים לעם הצרפתי אזרחים הנקראים להקריב למען מדינתם את כל כולם. דויד קורא לצרפתים בעצם, להניח בצד את רצונותיהם ואת טובתם האישית ולהקריב את עצמם למען המדינה בכל מחיר.
הצייר דויד חילק את התמונה בין האב, האחים ודמויות הנשים. כל אחד מהמרכיבים הללו ממוסגר בחלק של הארקדה. שימו לב לדמויות, הממוקמות במעין במה צרה.
הרמז היחידי לאבל בציור הוא הדאגה והבכי של האמהות והאחיות שברקע. אבל המשפחה היריבה קשורה בקשר משפחתי גם למשפחת האימהות ואבלן הוא על הסיכוי הברור שיאבדו או בעל או אח.
בתום הקרב ניצל אחד האחים, אבל הוא הרג את אחותו, על שבכתה על אחד מאויביו, שמת בקרב ולו היא הייתה מאורסת. האח הרוצח הורשע על הרצח במשפחה אך רצון העם הביא לו מחילה.
נקודת המגוז בציור נמצאת בחרבות שהוראטיוס נותן לבניו. שני האחים שמאחור מחזיקים את החרבות ביד שמאל, בעוד האח הקידמי אוחז את החרב ביד ימין ובה הוא נשבע.
מבחינה אמנותית דויד עשה זאת ככל הנראה, כדרך ליצור הרמוניה בין הדמויות. ישנם רבים שאוחזים בדעה שהאח שבחזית הציור יהיה האח שישרוד בקרב.
שימו לב גם לחרבות המנצנצות בציור. הקודקוד המשולש שהן יוצרות, ביחד עם זוויות הידיים האוחזות בהן. זה משולש הרמוני, שמביא את הקומפוזיציה כולה לשיא.
#רקע
הציור נמצא היום במוזיאון הלובר בפאריס. ההיסטוריונים רואים בו סנונית ראשונה של עידן הניאו קלאסיקה, סגנון האמנות החזק בצרפת של המחצית הראשונה של המאה ה-19 (1790–1840). הסגנון הוא תוצר של האמנות הצרפתית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, שהושפעה מהמהפכה הצרפתית ומהרעיונות שהולידו אותה.
דויד שאף ליצור בסגנון מקורי וחדש, שיהיה מנוגד לסגנון הרוקוקו והבארוק השולטים באותה עת. אחרי שנסע לרומא ללמוד מהסגנון הקלאסי, הוא יצר את הציור שהדגים את עוצמת ההשפעה של הקלאסיקה עליו.
ואכן, הקומפוזיציה מסודרת כאן ממש כמו בבמה של תאטרון. הרצפה והקירות מדגישים את מבנה החלל הגיאומטרי. מאחור תוכלו לראות שלוש קשתות המהדהדות את קשתות הניצחון הרומיות. בכל קשת ממקם האמן את אחת מהקבוצות שבציור. הניאו קלאסיות מדויקת כאן בקשתות הרומיות המעוגלות, שנתמכות בעמודים הדוריים של העידן הקלאסי.
הנה סרטון על הציור "שבועת ההוראטים":
https://youtu.be/eTKkj_IQnGc
הסבר של סטודנטים:
https://youtu.be/H-6i4JFM5AY
ומצגת וידאו קצרה על הציור:
https://youtu.be/n56XNIjTnrU
ניאו קלאסיציזם
איגור מיטוראג' (Igor Mitoraj) היה פסל פולני שהושפע מהפסלים היוונים ומסיפורי המיתולוגיה. אצלו תורגמה ההשפעה הזו לפסלים שמזכירים חלקי גוף ודמויות קטועות איברים, שאף אחד מהם אינו שלם. אבל זה לא נבע מגניבה אמנותית אלא משימוש בתבניות אסתטיות מוכרות, בהקשרים שאיננו רגילים לחוות אותם.
מיטוראג' גם רצה להעביר באמצעות האמנות שלו רעיונות על יופיו של גוף האדם, למול השבריריות שלו. במילים אחרות - הוא יצר קלאסיקה פוסט-מודרנית והעמיד אותה ליד קלאסיקה הממוקמת במקומות קלאסיים. לכן נהג להציג את עבודותיו הניאו קלאסיות המרתקות, במקומות כמו עמק המקדשים שבסיציליה או בפומפיי האיטלקית, כשברקע שלהן ניבטים מקדשים וחורבות מהעולמות הקלאסיים של יוון ורומי העתיקות.
אבל אתם בטח רוצים דוגמה עוד יותר מרתקת של הגאונות שלו, נכון?
אוקיי... הוא עשה זאת בצורה מרתקת גם בעבודות קודמות שלו, כמו זו שבה איחד ב-2003 את מראות הפיסול בסגנון היווני העתיק עם הסיפורים של הנצרות. בניגוד למגמות השולטות באמנות המודרנית, של הפשטה והמשגה, פנה מיטוראג', כהרגלו, אל הקלאסיקה בחיבור שלו, בין מלאכים נוצריים לגופים שמזכירים פסלי ספורטאים יווניים ואלילות פגאניות.
החיבור שעשה, בין עולם הדימויים הנוצרי לקלאסיקה ובין סיפורים נוצריים למראות של גופות שבורים, ראשים ערופים וגפיים קטועות, המאפיינים את עבודותיו ולקוחים ממראות הפסלים היווניים שאנו רגילים לראות במוזיאונים הארכיאולוגיים, סייעו לחיבור העל-זמני והעל-תרבותי המיוחד שלו, בין ישן מאד לישן פחות ישן.
הנה עבודות של איגור מיטוראג':
https://youtu.be/xXU8An6Ukyg
תמונות מפתיחת תערוכה שלו בלונדון 2014:
https://youtu.be/T-JiwmJ9XXg
מהתערוכה בפומפיי:
https://youtu.be/GqeJtXiFIzU
ותערוכה בעמק המקדשים באגריגנטו:
https://youtu.be/pbEW-MWi4m0
שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג (Brandenburger Gate) שבעיר ברלין הוא אחד הסמלים החשובים של גרמניה.
השער הנוכחי, שגובהו 15 מטרים, בישר את העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית. הוא נבנה במשך 3 שנים, בסוף המאה ה-18, עד שנת 1791.
במקומו בכיכר פריז, לא רחוק מבניין הרייכסטאג, בית הפרלמנט הגרמני, הוא השער היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר. השער גם עומד במקום בו עבר פעם הגבול שבין מזרח ברלין למערבה.
השער מעוצב בהשראת שערי הכניסה לאקרופוליס שבאתונה, בירת יוון העתיקה. כמו אותם שערים שהובילו אל המקדשים של העולם העתיק, תפקידו היה להוביל לברלין, העיר החשובה ביותר של הממלכה הרוסית של ימי קדם, בטרם הפכה לגרמניה.
מעל השער פסל של קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.
#תולדות שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני מלך פרוסיה, במטרתו לסמל את השלום.
בשנת 1806, צעד נפוליאון שכבש את ברלין, דרך השער אל תוך העיר. הוא לקח את הפסל שמעל השער כשלל מלחמה והעבירו לפריז. 8 שנים אחר כך הוא הובס והפסל הוחזר למקומו. בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.
ב-1933 עברו דרכו הנאצים במצעד לפידים שסימל את תחילתו שלטון האימים שלהם בגרמניה. בתום מלחמת העולם השנייה השער היה פגוע קשות, מהפצצות בנות הברית.
בשנת 1987 נשא מולו נשיא ארה"ב רונלד רייגן נאום, בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "הרוס את החומה הזו". ואכן, בשנת 1989 ולאחר גל של מחאות, הופלה חומת ברלין והשער הפך לסמל האיחוד של ברלין והתחדשותה.
במהלך השנים הוא הפך למוקד מרכזי של חגיגות בעיר, ממסיבות הסילבסטר, דרך מרתון ברלין, ירידי הרחוב של העיר ומצעד הגאווה והאהבה של ברלין הסובלנית והבינלאומית.
כיום הוא מוטבע על מטבעות אירו שמיוצרים בגרמניה.
הנה הסבר על שער ברנדנבורג:
https://youtu.be/nk4_1Dr-W3E
שער ברנדנבורג בהילוך מהיר:
https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4
השיר בהפגנת הזדהות עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/eLUDhCQqmzo
מופע מיפוי אור על השער הנהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/DdYgS_O-O5Y
את הציור "שבועת ההוראטים" (Oath of Horatii), או "שבועת האחים ההוראטים", צייר הצייר הצרפתי הנודע ז'אק-לואי דויד.
בציור מוצגים שלושת האחים ההוראטים, בניו של קיסר רומא, היוצאים לקרב נגד שלושת האחים הקוריאטים משבט אלבה לונגה הגרמני, שאיים לפלוש לרומא. בציור משביע הקיסר את בניו בחרבות להילחם באומץ בבני משפחה שעתידים לבוא מהשבט הגרמני.
הסיפור מהמאה ה-7 לפני הספירה מציג נושא פטריוטי ומוסרי מאוד. יש כאן תיאור של האחים, הנשבעים לחרב ומתאחדים למען המטרה. הם מאמינים בצדקתם ומעמידים את טובת המדינה מעל השיקולים האישיים ואפילו מעל טובת משפחתם. זו דוגמה אמנותית שמציג האמן לפטריוטיזם ולקבלת הדין בשלוות נפש סטואית.
האחים ההוראטים מדגימים לעם הצרפתי אזרחים הנקראים להקריב למען מדינתם את כל כולם. דויד קורא לצרפתים בעצם, להניח בצד את רצונותיהם ואת טובתם האישית ולהקריב את עצמם למען המדינה בכל מחיר.
הצייר דויד חילק את התמונה בין האב, האחים ודמויות הנשים. כל אחד מהמרכיבים הללו ממוסגר בחלק של הארקדה. שימו לב לדמויות, הממוקמות במעין במה צרה.
הרמז היחידי לאבל בציור הוא הדאגה והבכי של האמהות והאחיות שברקע. אבל המשפחה היריבה קשורה בקשר משפחתי גם למשפחת האימהות ואבלן הוא על הסיכוי הברור שיאבדו או בעל או אח.
בתום הקרב ניצל אחד האחים, אבל הוא הרג את אחותו, על שבכתה על אחד מאויביו, שמת בקרב ולו היא הייתה מאורסת. האח הרוצח הורשע על הרצח במשפחה אך רצון העם הביא לו מחילה.
נקודת המגוז בציור נמצאת בחרבות שהוראטיוס נותן לבניו. שני האחים שמאחור מחזיקים את החרבות ביד שמאל, בעוד האח הקידמי אוחז את החרב ביד ימין ובה הוא נשבע.
מבחינה אמנותית דויד עשה זאת ככל הנראה, כדרך ליצור הרמוניה בין הדמויות. ישנם רבים שאוחזים בדעה שהאח שבחזית הציור יהיה האח שישרוד בקרב.
שימו לב גם לחרבות המנצנצות בציור. הקודקוד המשולש שהן יוצרות, ביחד עם זוויות הידיים האוחזות בהן. זה משולש הרמוני, שמביא את הקומפוזיציה כולה לשיא.
#רקע
הציור נמצא היום במוזיאון הלובר בפאריס. ההיסטוריונים רואים בו סנונית ראשונה של עידן הניאו קלאסיקה, סגנון האמנות החזק בצרפת של המחצית הראשונה של המאה ה-19 (1790–1840). הסגנון הוא תוצר של האמנות הצרפתית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, שהושפעה מהמהפכה הצרפתית ומהרעיונות שהולידו אותה.
דויד שאף ליצור בסגנון מקורי וחדש, שיהיה מנוגד לסגנון הרוקוקו והבארוק השולטים באותה עת. אחרי שנסע לרומא ללמוד מהסגנון הקלאסי, הוא יצר את הציור שהדגים את עוצמת ההשפעה של הקלאסיקה עליו.
ואכן, הקומפוזיציה מסודרת כאן ממש כמו בבמה של תאטרון. הרצפה והקירות מדגישים את מבנה החלל הגיאומטרי. מאחור תוכלו לראות שלוש קשתות המהדהדות את קשתות הניצחון הרומיות. בכל קשת ממקם האמן את אחת מהקבוצות שבציור. הניאו קלאסיות מדויקת כאן בקשתות הרומיות המעוגלות, שנתמכות בעמודים הדוריים של העידן הקלאסי.
הנה סרטון על הציור "שבועת ההוראטים":
https://youtu.be/eTKkj_IQnGc
הסבר של סטודנטים:
https://youtu.be/H-6i4JFM5AY
ומצגת וידאו קצרה על הציור:
https://youtu.be/n56XNIjTnrU
