שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי גילה את כוח הכבידה?
ראשית בפשטות, נסביר שכוח הכבידה (Gravity) הוא כוח שמושך תמיד ישר למטה, כלפי מרכז כדור הארץ, או למטה בכל כוכב בעל מסה.
כוח הכבידה, או "גרוויטציה" הוא אחד הכוחות הבסיסיים שיש בטבע. הכבידה הוא כוח משיכה שפועל בין גופים ומושפע מהמסה שלהם.
היסטורית, התגלה כוח המשיכה על ידי המתמטיקאי והפיזיקאי הדגול אייזק ניוטון. הוא פרסם אותו ביצירה פורצת הדרך ובת 3 הכרכים שלו ה"פרינקיפיה" (העקרונות), או בשמה המלא "פילוסופיה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה". בלטינית משמעות שמה היא "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע".
חוק המשיכה האוניברסלי שניסח אייזיק ניוטון הגדיר את המשיכה בין כל שני גופים בעלי מסה, כמשיכה זה לזה ביחס ישר למסה שלהם וביחס הפוך לריבוע המרחק שיש ביניהם.
במאה ה-20 הורחב חוק המשיכה על ידי אלברט איינשטיין שגרס כי גם חלקיקים כמו פוטונים לדוגמה (חלקיקים חסרי "מסת מנוחה") נמשכים לגופים אחרים.
הנה סרטון על כבידה (מתורגם):
http://youtu.be/px7bevMOOP0
כוח הכבידה מגביל את שהייתנו באוויר בכוח גופנו לשנייה אחת בלבד (מתורגם):
https://youtu.be/sDbmcPnzwy4
תפקידו של איינשטיין בהבנה המעמיקה של הכבידה בחלל:
https://youtu.be/xJ0m_0v6fQk
קדימון הסרט "גראוויטי" העוסק בכוח המשיכה בחלל:
http://youtu.be/OiTiKOy59o4
מה גילה המדען אייזק ניוטון במחקריו?
רבים אומרים שהוא גדול המדענים בהיסטוריה. כל כך הרבה מהמדע המודרני והטכנולוגיה שמשרתת אותנו התבססו ושאבו מתגליותיו. הבנת העולם והיקום בלעדיו פשוט אינם אפשריים ולכן נחשב הפיזיקאי והמתמטיקאי האנגלי אייזק ניוטון, בן המאה ה-17, לאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים.
סיפורו מתחיל לא טוב. ניוטון היה נער מבית פשוט שאימו הייתה מאוד מתוסכלת כי היא לא קיבלה ממנו עזרה בבית. כשפנתה לקרוב משפחה שידבר עם בנה הסורר, שוחח עימו האיש והודיע לאם שהילד שלה גאון.
זה היה איבחון חשוב כי ניוטון הצעיר נשלח ללימודים בבית ספר בקיימברידג' ושם הפך לתלמיד מצטיין ולסטודנט מבריק.
האגדה מספרת שבגיל 23 הוא צפה בתפוח נופל מעץ בעיירה קיימברידג' והבין שכוח מסוים הוא שמושך אותו אל האדמה. מכאן הדרך קצרה לתיאוריה מסעירה ששינתה את כל מה שחשבו עד אז על הפיזיקה של כדור הארץ ועל חוקי התנועה של הגופים.
וכך, לפני 350 שנה בלבד, ניסח ניוטון את "חוק הכבידה העולמי", חוק מדעי שקבע שבין כל שני גופים חומריים, בעלי מסה, פועל כוח משיכה. התאוריה שלו אף קבעה שככל שהגופים הם קרובים זה לזה ומכפלת המסות שלהם גדולה יותר, כוח המשיכה ביניהם יהיה חזק יותר. קצת מזכיר עניינים שבינו לבינה, לא?
ניוטון היה המדען הראשון שתיאר את כוח הכבידה ואת שלושת חוקי התנועה ובכך יצר את הבסיס להנדסה המודרנית ולהישגים עצומים במכניקה והתעשייה של העולם המודרני. גם מי שלא מסכימים לכנותו המדען הגדול בכל הזמנים יסכימו שהוא לבטח מי שהניח את היסודות החשובים לחשיבה המדעית המודרנית.
אתם חושבים שזה הכל? - ממש לא. ניוטון תרם בשלל תגליות ובמחקר מעמיק בשלל תחומים כמו אופטיקה, אסטרונומיה ומתמטיקה. תרומתו עצומה להתפתחות הגישה המדעית ולהבנת היקום והחלל שמסביבנו.
אייזק ניוטון הוא אולי המדען שמבטא בצורה הטובה ביותר את הגאוניות של השיטה המדעית, המתבססת על תגליות וממצאי העבר, בדרך להתקדמות המדעית של ההווה והעתיד. ספרו הנודע, ה"פרינקיפיה", בו תיאר את הכוח הכבידה ומרכיביו, היה המעצב המרכזי של דרכי החשיבה המדעית והמחקר עד ימינו.
נדרשו אמנם שנים רבות עד שהספר והרעיונות שהציג בו ניוטון הפכו לאבני יסוד בעולם המדע, אבל השיטתיות והאופן בו חקר ניוטון וכתב את מחקריו הפכו למדע עצמו. שלושת הכרכים של הספר היו לתנ"ך של הכתיבה המדעית והשיטה המדעית, בה הטבע מתואר באופן מובנה, על בסיס מחקר מבוסס השערות שנבדקו בניסוי, בהתבסס על ממצאי ניסויים קודמים.
את צניעותו וגדלותו כאדם וכמדען ביטא מי שנחשב בעיני רבים כגדול המדענים בהיסטוריה בענווה גדולה, כשכתב לחבר במכתב את המשפט האלמותי: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
ראו סרטון אנימציה קצר שמציג את התגליות של ניוטון בתחום הכבידה:
http://youtu.be/jwPc0kK9VHU
סיפורם של ניוטון וחוקי ניוטון (עברית):
https://youtu.be/G-YlfXtW7Yc
על שלושת חוקי התנועה של ניוטון (מתורגם):
https://youtu.be/JGO_zDWmkvk
הסבר 3 חוקי התנועה של ניוטון (מתורגם):
http://youtu.be/zCNSO002jfI
סרטון באנגלית לילדים על סיפורו של ניוטון:
https://youtu.be/h48BWDeBLno
ותכנית חינוכית על ניוטון ורעיונותיו (עברית):
https://youtu.be/uafbWJ26xNU?long=yes
ממה עשוי היקום?
בימי הביניים האמינו המדענים שהיקום הוא קטן. התגליות של קופרניקוס וניוטון הראו שבנוסף לכדור הארץ יש כוכבים רבים במערכת השמש וביקום שמסביב עוד המוני כוכבים נוספים. המדען אדווין האבל גילה רק במאה ה-20 שהיקום הולך ומתפשט כל הזמן ומשתנה בלי הפסקה והוא כלל איננו קבוע בצורתו ובגודלו.
אבל איך זה קשור לחומרים שמהם עשוי היקום שלנו?
ובכן, בעשורים האחרונים התגלה שהחומר שממנו עשויים הכוכבים, הגלקסיות וכל מה שחי עליהם הוא בערך 5% מהחומר שקיים ביקום. הממצא המדהים הזה העלה את השאלה מהו החומר שממנו מורכבים שאר 95% של היקום. מה דעתכם?
בשנות ה-60 של המאה הקודמת גילו המדענים שגלקסיות מסתובבות במהירות עצומה. הם שאלו את עצמם כיצד הכוכבים נשארים במסלול הסיבוב ולא עפים החוצה מהגלקסיה. כוח הכבידה שהם חישבו היה קטן מדי מכדי לשמור על הכוכבים בתוך הגלקסיה. בשנות ה-80 הגיעה חוקרת בשם ורה רובין למסקנה הבלתי נמנעת שחומר כלשהו, ככל הנראה חומר בלתי נראה, מחזיק את הכוכבים מלעוף מהמרכז החוצה, על אף שמהירותם גדולה מהצפוי על פי העקרונות המוכרים לנו.
החומר הזה זכה לשם "החומר האפל". פיסיקאים שעוסקים בתחום מעריכים שטלסקופים מאפשרים לראות כיום עד 10% מהמסה הקיימת ביקום. שאר המסה ביקום היא ככל הנראה של אותו חומר מסתורי ובלתי נראה.
בשנים שחלפו מאז צפו בכמה הזדמנויות באירועים שיתכן ואישרו את קיומו של החומר האפל הזה. החל מניצנוץ כוכבים רחוקים בזמן שמסה לא נראית חולפת על פניהם, דרך עיוות הזמן והמרחב בגלקסיות שגורמת מסה בלתי נראית, ועד לענני גז שניתן לראות רק בטלסקופ רנטגן אבל בטלסקופ רגיל לא רואים דבר מהם - קיומו של החומר האפל הולך ונראה כעובדה.
אבל הוכחות חד משמעיות וממצאים שיאשרו את קיומו של החומר האפל לא נמצאו עדיין. אפילו לזהות מהם החלקיקים שמהם עשוי החומר הזה לא הצליחו עדיין הפיסיקאים. זה די מבלבל - לדעת שמשהו ככל הנראה קיים אבל לא למצוא מהו, משום שהוא בלתי נראה!
בכל מקרה, על פי תיאוריית החומר האפל, מעל 90% מנפח היקום הוא חלל ריק, ואקום, שכל מה שיש בו הם שדות אלקטרומגנטיים, שדות כבידה עמוסים בקרינה אלקטרומגנטית מסוגים שונים, ביניהם האור הנראה, גלי רדיו ועוד.
זה החומר שממנו עשוי היקום (מתורגם):
http://youtu.be/P5WACfIb-qk
סיפורו של החומר האפל שממלא כמעט את כל היקום (מתורגם):
http://youtu.be/HneiEA1B8ks
בסוף הכל מורכב מאטומים שמרכיבים את היקום ונוצרו כך (מתורגם):
https://youtu.be/CBZH4dMac-Q
וכך מסביר החומר האפל את התצפיות הלא-צפויות של מהירות תנועת הכוכבים בגלקסיות (מתורגם):
http://youtu.be/cx7pmSBXHfs
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?
מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.
ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.
עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.
יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.
כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.
איך זה עובד?
חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.
הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s
משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:
https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I
כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:
https://youtu.be/-nAYmCimxhA
ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):
https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
מהו המדע?
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם. הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים או ימשיכו ויתבססו על הממצאים לצרכים מחקר מתקדם יותר, שיקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
והראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
איך היה ניוטון למחשב כף היד הראשון?
בימינו, כשסמארטפונים משוכללים מונחים בכל כף יד בעולם, קצת קשה להבין את החידוש המרעיש שבמחשבי כף היד ועד כמה הם היו מהפכניים בזמנו.
מעניין שהמהפכה הזו החלה בכישלון מפואר, גם אם פורץ דרך. וזה היה כישלון לא של סתם חברה, אלא של חברת Apple, החברה שיצרה את המחשב האישי ואותה חברה שלבסוף תעשה את המהפכה הזו בגדול - עם האייפון, שישנה את העולם.
ואכן, המחשב הראשון שניתן היה לאחוז בכף היד הוא מחשב כף היד ניוטון (Newton), שפיתחה חברת Apple. המסע לפיתוחו החל ב-1987 והוא הושק בתחילת שנות ה-90, אחרי פיתוח שעלה לחברה חצי מיליארד דולר. כדאי לזכור שבאותה תקופה עדיין לא היו עדיין האינטרנט והטלפון הסלולרי הדיגיטלי. גם הדואר האלקטרוני היה אז נחלתם של מעטים בעולם, בעיקר חוקרים ומדענים.
ואכן, במהלך ארבע שנות חייו לא הציג הניוטון הצלחה מסחרית. מחירו של המכשיר המשוכלל היה יקר להחריד. כ-1,000 דולר נדרשו בשנות ה-90 למי שרצה לרכוש אחד. אלפי יחידות בודדים אכן נמכרו ממנו. גודלו ומשקלו היו גם הם מוגזמים ביחס לסמארטפונים של ימינו. נראה היה אז שקהל היעד ממתין לדורות הבאים והמשופרים שלו, אבל אלה לא הגיעו.
התכונה הכי זכורה של הניוטון היא מנגנון זיהוי כתב היד שלו. המכשיר אפשר למשתמשים לכתוב ישירות על המסך ודי הקדים את זמנו. עם זיהוי כתב יד מתוחכם ומשוכלל מאוד, הוא אכן הציע טכנולוגיה פורצת דרך. אבל הייתה לו גם יכולת לזהות לא רק אותיות, אלא גם מילים, שהושוו למילון שאוחסן בו. אבל הניוטון עדיין לא היה טוב. הוא פשוט לא סיפק את הסחורה.
בסופו של דבר, אם בוחנים את זה בכנות, הניוטון היה מוצר מהפכני. הוא המכשיר שהנחיל בציבור את המושג "סייען דיגיטלי אישי", או בקיצור באנגלית PDA. אבל אפל, שקיוותה ליצור שוק חדש ולהכניס את המחשב לכל כף יד, לא התרוממה איתו. גם אם הניוטון כיכב בסדרות טלוויזיה ובסרטים, כולל הסדרה המצליחה "תיקים באפילה" והסרט "מצור ימי 2", בעסקים האמיתיים הוא לא התנחל.
ב-1993 עזב ג'ון סקאלי, המנכ"ל שהעיף את סטיב ג'ובס מ-Apple, את החברה. האיש שקשר את גורלו עם הפיתוח של הניוטון, רצה באמצעותו להראות שגם לו יש חזון דיגיטלי משמעותי. אבל הוא נכשל ולא הצליח למלא את הנעליים העצומות של ג'ובס. ארבע שנים אחר כך, כשג'ובס שב לניהול החברה, הוא הפסיק סופית את פיתוח הניוטון. כך, הוא ידע, לא עושים שינוי טקטוני. עשור לאחר מכן הוא יבצע את מהפכת האייפון. הפעם היא תיעשה נכון. בכל זאת ג'ובס...
מי שתעשה לבסוף את הפריצה הגדולה של מחשבי כף היד עתידה להיות חברה בשם "Palm". היא תלמד את כל הלקחים מהכישלון של הניוטון ותציג, כמה שנים אחריו, את מחשב ה"פאלם פיילוט" שלה. הוא עתיד לכבוש את השוק בסערה ולהפוך למחשב כף היד המצליח הראשון בעולם. סטיב ג'ובס, שראה זאת, לא עתיד לשקוט על השמרים. הוא פיתח בהמשך את האייפון, תוך הבנה ששילוב בין טלפון סלולארי למחשב כף היד הזה יהיה הדבר הגדול הבא. מה אתם אומרים - הוא צדק?
אבל אגב, בשולי הכישלון המסחרי שהקדים את זמנו, בכל זאת אפל זכתה מהניוטון לרווח צדדי כלשהו. כדי לפעול הניוטון נזקק למעבד עם תצרוכת החשמל נמוכה שמסוגל להריץ גרפיקה משוכללת יחסית. לכן קנתה "אפל" בתחילת פיתוחו 43% מהמניות של חברת שבבים צעירה בשם ARM. היא בדיוק אז החלה לפתח מעבדים כאלה. ARM אכן הצליחה בכך ועשור אחר כך מכרה אפל את המניות שרכשה ב-2.5 מיליון דולר בלבד, תמורת 800 מיליון דולר. במהלך שנות ה-90 הצילה הרכישה הזו את אפל מהתמוטטות ועל הדרך גם עתידה ליצור את הבסיס הטכנולוגי לשוק המכשירים החכמים כולו.
הנה הניוטון, מחשב כף היד והסייען הדיגיטלי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/nCBw17KByr8
טכנולוגיה של זיהוי כתב יד:
https://youtu.be/pXy_wbsDO00
הכל על הניוטון של חברת Apple:
https://youtu.be/V0sbDweeBto?long=yes
וסרט ארוך על תכונות הניוטון:
https://youtu.be/BKHelCE9QAg?long=yes
מהו הגמגום ואיך מפסיקים אותו?
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
מהי אלכימיה ומיהם האלכימאים?
אלכימיה (Alchemy) הייתה מעין מדע בעולם העתיק, ענף שהחוקרים בו עסקו בחקר החומרים בטבע, מתוך הנחה שלחומרים שונים יש כוחות מאגיים ונסתרים.
האלכימאי בעת העתיקה עסק בנסיונות לייצר זהב ומתכות יקרות מחומרים זולים. כמו כן הם עסקו בניסיונות לייצר תרופה לחיי נצח.
האלכימאים ניסו לגלות את הכוחות המאגיים שמצויים בחומרים שונים, אך שוב ושוב הם נכשלו בניסיונות לייצר מתכות יקרות ורבים אף נתפסו בזיוף ונוכלות.
מקור האלכימיה הוא במזרח התיכון. כבר במצרים העתיקה, בה עסקו החוקרים בגילוי טכניקות וחומרים לחניטת גופות, האלכימיה הייתה מהתחומים החשובים בחיפוש אחרי חומרים שכאלה.
הערבים פיתחו לאחר מכן את חלק מהשיטות שמצאו האלכימאים. אפילו המילה "אל-כימיה" מקורה בשפה הערבית.
באירופה רדפה הכנסייה הנוצרית את האלכימאים כמכשפים, אך האצילים טיפחו אותם, כיוון שקיוו שייצרו להם זהב, כסף ומתכות יקרות אחרות.
אפילו המדען הגדול בהיסטוריה, אייזק ניוטון, עסק בצעירותו בחקר האלכימיה. אבל כשצמח מדע הכימיה, חלפה האלכימיה לגמרי מן העולם.
הנה סרטון שמדגים את האלכימיה:
http://youtu.be/ZTb640Rbq74
מסתבר שגם אם הם פספסו בכמה מאות שנים, האלכימאים צדקו (מתורגם):
http://youtu.be/jf_4z4AKwJg
גם היום מנסים וטוענים שמצליחים לייצר זהב בבית:
https://youtu.be/jrBncT4Gwys
והאם זהו אלכימיסט מודרני? (עברית)
https://youtu.be/6E15SxhwLuk
מה הייתה המהפכה המדעית שהחל קופרניקוס?
הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא הראה לראשונה מדעית שהשמש היא מרכז מערכת השמש, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה.
הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם, כשהשמש והכוכבים סובבים סביבו. איכשהו נחלץ קופרניקוס מגורלם של "כופרים", שכתבו דברים דומים אחריו. עזרה לו העובדה שהוא עצמו היה איש דת נוצרי...
התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של חוקרים שיהפכו לאסטרונומים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.
אבל מעבר לשינוי שהמדען הפולני הכניס בתפיסת היקום ומערכת השמש שלנו, המשמעות של המחקר שלו הייתה הרבה יותר גדולה ואפילו מהפכנית למדע כולו.
לראשונה התנהל חוקר כמדען ספקן והסיק מסקנות באופן מדעי ועל בסיס נתונים. כי קופרניקוס עשה את מה שאחריו יהפוך לעיקרון הבסיסי של המדע. הוא הטיל ספק.
אם עד אז מספיק היה שמדען יראה שתמיד קרה משהו כדי לקבוע שהוא גם יקרה מחר, הספק שהטיל קופרניקוס שינה את השיטה המדעית - מעתה מספיק שתמצא שיש פגם אפילו באחד מהממצאים או ההנחות שבתיאוריה, כדי שהיא תופרך מדעית.
לאחר שבחן את הנתונים לגבי מערכת השמש, שנאספו במהלך השנים בידיו ובידי דורות של מדענים, הוא הבין שהתפיסה המדעית המקובלת לא מסתדרת איתם. לאור הסתירות והבעיות שהוא מצא, הוא עדכן את התאוריה המדעית כך שתסתדר עם הנתונים - קופרניקוס קבע מבלי למצמץ שהשמש היא המרכז שסביבו נעים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
מה שקופרניקוס עשה נשמע אולי פשוט. אבל זה היה מהפכני, מנומק ובעיקר אמיץ. זה גם היה מדעי יותר מהשיטה הקודמת. לכן נחשב קופרניקוס למי שהזניק את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות, פיתוחים, טכנולוגיות והישגים שלא יאומנו.
גם לפני קופרניקוס היה מדע. את חלקו הגדול של הידע המדעי שנשמר השיגו היוונים והרומים. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים". זו האטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 אמנם סייעה להפצת הידע המדעי, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.
"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, בעיקר מחשש מהשמרנות הדתית, אך לעתים גם בשל התחרות עם אחרים.
המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להטיל ספק ולהפריך מחקרים במחקר חוזר, להציע השערות אחרות ולבדוק אותן בכלים מדעיים.
הכנסייה הלכה ואיבדה את סמכותה כמי שקובעת איך מתנהל העולם. המדע מחליף אותה בכך. קידמה והשכלה נותנות עבודה במקום אמונה עיוורת.
המדע והטכנולוגיה יתקדמו מכאן ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שמשתבח ומתחדד וגדל במהירות עצומה. תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו. אלה מייצרים מאז הישגים בלתי נתפסים למין האנושי, לא מעט בזכות איש הדת שהעז לחשוב אחרת מכל העולם ובמיוחד מהבוסים במקום העבודה שלו.
הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):
http://youtu.be/LxMOW7nGH7E
סיפור המהפכה המדעית באנגלית:
http://youtu.be/9hodYUDDfsY
ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):
http://youtu.be/sB1doXwTKtc
ראשית בפשטות, נסביר שכוח הכבידה (Gravity) הוא כוח שמושך תמיד ישר למטה, כלפי מרכז כדור הארץ, או למטה בכל כוכב בעל מסה.
כוח הכבידה, או "גרוויטציה" הוא אחד הכוחות הבסיסיים שיש בטבע. הכבידה הוא כוח משיכה שפועל בין גופים ומושפע מהמסה שלהם.
היסטורית, התגלה כוח המשיכה על ידי המתמטיקאי והפיזיקאי הדגול אייזק ניוטון. הוא פרסם אותו ביצירה פורצת הדרך ובת 3 הכרכים שלו ה"פרינקיפיה" (העקרונות), או בשמה המלא "פילוסופיה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה". בלטינית משמעות שמה היא "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע".
חוק המשיכה האוניברסלי שניסח אייזיק ניוטון הגדיר את המשיכה בין כל שני גופים בעלי מסה, כמשיכה זה לזה ביחס ישר למסה שלהם וביחס הפוך לריבוע המרחק שיש ביניהם.
במאה ה-20 הורחב חוק המשיכה על ידי אלברט איינשטיין שגרס כי גם חלקיקים כמו פוטונים לדוגמה (חלקיקים חסרי "מסת מנוחה") נמשכים לגופים אחרים.
הנה סרטון על כבידה (מתורגם):
http://youtu.be/px7bevMOOP0
כוח הכבידה מגביל את שהייתנו באוויר בכוח גופנו לשנייה אחת בלבד (מתורגם):
https://youtu.be/sDbmcPnzwy4
תפקידו של איינשטיין בהבנה המעמיקה של הכבידה בחלל:
https://youtu.be/xJ0m_0v6fQk
קדימון הסרט "גראוויטי" העוסק בכוח המשיכה בחלל:
http://youtu.be/OiTiKOy59o4
רבים אומרים שהוא גדול המדענים בהיסטוריה. כל כך הרבה מהמדע המודרני והטכנולוגיה שמשרתת אותנו התבססו ושאבו מתגליותיו. הבנת העולם והיקום בלעדיו פשוט אינם אפשריים ולכן נחשב הפיזיקאי והמתמטיקאי האנגלי אייזק ניוטון, בן המאה ה-17, לאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים.
סיפורו מתחיל לא טוב. ניוטון היה נער מבית פשוט שאימו הייתה מאוד מתוסכלת כי היא לא קיבלה ממנו עזרה בבית. כשפנתה לקרוב משפחה שידבר עם בנה הסורר, שוחח עימו האיש והודיע לאם שהילד שלה גאון.
זה היה איבחון חשוב כי ניוטון הצעיר נשלח ללימודים בבית ספר בקיימברידג' ושם הפך לתלמיד מצטיין ולסטודנט מבריק.
האגדה מספרת שבגיל 23 הוא צפה בתפוח נופל מעץ בעיירה קיימברידג' והבין שכוח מסוים הוא שמושך אותו אל האדמה. מכאן הדרך קצרה לתיאוריה מסעירה ששינתה את כל מה שחשבו עד אז על הפיזיקה של כדור הארץ ועל חוקי התנועה של הגופים.
וכך, לפני 350 שנה בלבד, ניסח ניוטון את "חוק הכבידה העולמי", חוק מדעי שקבע שבין כל שני גופים חומריים, בעלי מסה, פועל כוח משיכה. התאוריה שלו אף קבעה שככל שהגופים הם קרובים זה לזה ומכפלת המסות שלהם גדולה יותר, כוח המשיכה ביניהם יהיה חזק יותר. קצת מזכיר עניינים שבינו לבינה, לא?
ניוטון היה המדען הראשון שתיאר את כוח הכבידה ואת שלושת חוקי התנועה ובכך יצר את הבסיס להנדסה המודרנית ולהישגים עצומים במכניקה והתעשייה של העולם המודרני. גם מי שלא מסכימים לכנותו המדען הגדול בכל הזמנים יסכימו שהוא לבטח מי שהניח את היסודות החשובים לחשיבה המדעית המודרנית.
אתם חושבים שזה הכל? - ממש לא. ניוטון תרם בשלל תגליות ובמחקר מעמיק בשלל תחומים כמו אופטיקה, אסטרונומיה ומתמטיקה. תרומתו עצומה להתפתחות הגישה המדעית ולהבנת היקום והחלל שמסביבנו.
אייזק ניוטון הוא אולי המדען שמבטא בצורה הטובה ביותר את הגאוניות של השיטה המדעית, המתבססת על תגליות וממצאי העבר, בדרך להתקדמות המדעית של ההווה והעתיד. ספרו הנודע, ה"פרינקיפיה", בו תיאר את הכוח הכבידה ומרכיביו, היה המעצב המרכזי של דרכי החשיבה המדעית והמחקר עד ימינו.
נדרשו אמנם שנים רבות עד שהספר והרעיונות שהציג בו ניוטון הפכו לאבני יסוד בעולם המדע, אבל השיטתיות והאופן בו חקר ניוטון וכתב את מחקריו הפכו למדע עצמו. שלושת הכרכים של הספר היו לתנ"ך של הכתיבה המדעית והשיטה המדעית, בה הטבע מתואר באופן מובנה, על בסיס מחקר מבוסס השערות שנבדקו בניסוי, בהתבסס על ממצאי ניסויים קודמים.
את צניעותו וגדלותו כאדם וכמדען ביטא מי שנחשב בעיני רבים כגדול המדענים בהיסטוריה בענווה גדולה, כשכתב לחבר במכתב את המשפט האלמותי: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
ראו סרטון אנימציה קצר שמציג את התגליות של ניוטון בתחום הכבידה:
http://youtu.be/jwPc0kK9VHU
סיפורם של ניוטון וחוקי ניוטון (עברית):
https://youtu.be/G-YlfXtW7Yc
על שלושת חוקי התנועה של ניוטון (מתורגם):
https://youtu.be/JGO_zDWmkvk
הסבר 3 חוקי התנועה של ניוטון (מתורגם):
http://youtu.be/zCNSO002jfI
סרטון באנגלית לילדים על סיפורו של ניוטון:
https://youtu.be/h48BWDeBLno
ותכנית חינוכית על ניוטון ורעיונותיו (עברית):
https://youtu.be/uafbWJ26xNU?long=yes
בימי הביניים האמינו המדענים שהיקום הוא קטן. התגליות של קופרניקוס וניוטון הראו שבנוסף לכדור הארץ יש כוכבים רבים במערכת השמש וביקום שמסביב עוד המוני כוכבים נוספים. המדען אדווין האבל גילה רק במאה ה-20 שהיקום הולך ומתפשט כל הזמן ומשתנה בלי הפסקה והוא כלל איננו קבוע בצורתו ובגודלו.
אבל איך זה קשור לחומרים שמהם עשוי היקום שלנו?
ובכן, בעשורים האחרונים התגלה שהחומר שממנו עשויים הכוכבים, הגלקסיות וכל מה שחי עליהם הוא בערך 5% מהחומר שקיים ביקום. הממצא המדהים הזה העלה את השאלה מהו החומר שממנו מורכבים שאר 95% של היקום. מה דעתכם?
בשנות ה-60 של המאה הקודמת גילו המדענים שגלקסיות מסתובבות במהירות עצומה. הם שאלו את עצמם כיצד הכוכבים נשארים במסלול הסיבוב ולא עפים החוצה מהגלקסיה. כוח הכבידה שהם חישבו היה קטן מדי מכדי לשמור על הכוכבים בתוך הגלקסיה. בשנות ה-80 הגיעה חוקרת בשם ורה רובין למסקנה הבלתי נמנעת שחומר כלשהו, ככל הנראה חומר בלתי נראה, מחזיק את הכוכבים מלעוף מהמרכז החוצה, על אף שמהירותם גדולה מהצפוי על פי העקרונות המוכרים לנו.
החומר הזה זכה לשם "החומר האפל". פיסיקאים שעוסקים בתחום מעריכים שטלסקופים מאפשרים לראות כיום עד 10% מהמסה הקיימת ביקום. שאר המסה ביקום היא ככל הנראה של אותו חומר מסתורי ובלתי נראה.
בשנים שחלפו מאז צפו בכמה הזדמנויות באירועים שיתכן ואישרו את קיומו של החומר האפל הזה. החל מניצנוץ כוכבים רחוקים בזמן שמסה לא נראית חולפת על פניהם, דרך עיוות הזמן והמרחב בגלקסיות שגורמת מסה בלתי נראית, ועד לענני גז שניתן לראות רק בטלסקופ רנטגן אבל בטלסקופ רגיל לא רואים דבר מהם - קיומו של החומר האפל הולך ונראה כעובדה.
אבל הוכחות חד משמעיות וממצאים שיאשרו את קיומו של החומר האפל לא נמצאו עדיין. אפילו לזהות מהם החלקיקים שמהם עשוי החומר הזה לא הצליחו עדיין הפיסיקאים. זה די מבלבל - לדעת שמשהו ככל הנראה קיים אבל לא למצוא מהו, משום שהוא בלתי נראה!
בכל מקרה, על פי תיאוריית החומר האפל, מעל 90% מנפח היקום הוא חלל ריק, ואקום, שכל מה שיש בו הם שדות אלקטרומגנטיים, שדות כבידה עמוסים בקרינה אלקטרומגנטית מסוגים שונים, ביניהם האור הנראה, גלי רדיו ועוד.
זה החומר שממנו עשוי היקום (מתורגם):
http://youtu.be/P5WACfIb-qk
סיפורו של החומר האפל שממלא כמעט את כל היקום (מתורגם):
http://youtu.be/HneiEA1B8ks
בסוף הכל מורכב מאטומים שמרכיבים את היקום ונוצרו כך (מתורגם):
https://youtu.be/CBZH4dMac-Q
וכך מסביר החומר האפל את התצפיות הלא-צפויות של מהירות תנועת הכוכבים בגלקסיות (מתורגם):
http://youtu.be/cx7pmSBXHfs
מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.
ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.
עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.
יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.
כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.
איך זה עובד?
חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.
הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s
משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:
https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I
כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:
https://youtu.be/-nAYmCimxhA
ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):
https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
ניוטון
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם. הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים או ימשיכו ויתבססו על הממצאים לצרכים מחקר מתקדם יותר, שיקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
והראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
בימינו, כשסמארטפונים משוכללים מונחים בכל כף יד בעולם, קצת קשה להבין את החידוש המרעיש שבמחשבי כף היד ועד כמה הם היו מהפכניים בזמנו.
מעניין שהמהפכה הזו החלה בכישלון מפואר, גם אם פורץ דרך. וזה היה כישלון לא של סתם חברה, אלא של חברת Apple, החברה שיצרה את המחשב האישי ואותה חברה שלבסוף תעשה את המהפכה הזו בגדול - עם האייפון, שישנה את העולם.
ואכן, המחשב הראשון שניתן היה לאחוז בכף היד הוא מחשב כף היד ניוטון (Newton), שפיתחה חברת Apple. המסע לפיתוחו החל ב-1987 והוא הושק בתחילת שנות ה-90, אחרי פיתוח שעלה לחברה חצי מיליארד דולר. כדאי לזכור שבאותה תקופה עדיין לא היו עדיין האינטרנט והטלפון הסלולרי הדיגיטלי. גם הדואר האלקטרוני היה אז נחלתם של מעטים בעולם, בעיקר חוקרים ומדענים.
ואכן, במהלך ארבע שנות חייו לא הציג הניוטון הצלחה מסחרית. מחירו של המכשיר המשוכלל היה יקר להחריד. כ-1,000 דולר נדרשו בשנות ה-90 למי שרצה לרכוש אחד. אלפי יחידות בודדים אכן נמכרו ממנו. גודלו ומשקלו היו גם הם מוגזמים ביחס לסמארטפונים של ימינו. נראה היה אז שקהל היעד ממתין לדורות הבאים והמשופרים שלו, אבל אלה לא הגיעו.
התכונה הכי זכורה של הניוטון היא מנגנון זיהוי כתב היד שלו. המכשיר אפשר למשתמשים לכתוב ישירות על המסך ודי הקדים את זמנו. עם זיהוי כתב יד מתוחכם ומשוכלל מאוד, הוא אכן הציע טכנולוגיה פורצת דרך. אבל הייתה לו גם יכולת לזהות לא רק אותיות, אלא גם מילים, שהושוו למילון שאוחסן בו. אבל הניוטון עדיין לא היה טוב. הוא פשוט לא סיפק את הסחורה.
בסופו של דבר, אם בוחנים את זה בכנות, הניוטון היה מוצר מהפכני. הוא המכשיר שהנחיל בציבור את המושג "סייען דיגיטלי אישי", או בקיצור באנגלית PDA. אבל אפל, שקיוותה ליצור שוק חדש ולהכניס את המחשב לכל כף יד, לא התרוממה איתו. גם אם הניוטון כיכב בסדרות טלוויזיה ובסרטים, כולל הסדרה המצליחה "תיקים באפילה" והסרט "מצור ימי 2", בעסקים האמיתיים הוא לא התנחל.
ב-1993 עזב ג'ון סקאלי, המנכ"ל שהעיף את סטיב ג'ובס מ-Apple, את החברה. האיש שקשר את גורלו עם הפיתוח של הניוטון, רצה באמצעותו להראות שגם לו יש חזון דיגיטלי משמעותי. אבל הוא נכשל ולא הצליח למלא את הנעליים העצומות של ג'ובס. ארבע שנים אחר כך, כשג'ובס שב לניהול החברה, הוא הפסיק סופית את פיתוח הניוטון. כך, הוא ידע, לא עושים שינוי טקטוני. עשור לאחר מכן הוא יבצע את מהפכת האייפון. הפעם היא תיעשה נכון. בכל זאת ג'ובס...
מי שתעשה לבסוף את הפריצה הגדולה של מחשבי כף היד עתידה להיות חברה בשם "Palm". היא תלמד את כל הלקחים מהכישלון של הניוטון ותציג, כמה שנים אחריו, את מחשב ה"פאלם פיילוט" שלה. הוא עתיד לכבוש את השוק בסערה ולהפוך למחשב כף היד המצליח הראשון בעולם. סטיב ג'ובס, שראה זאת, לא עתיד לשקוט על השמרים. הוא פיתח בהמשך את האייפון, תוך הבנה ששילוב בין טלפון סלולארי למחשב כף היד הזה יהיה הדבר הגדול הבא. מה אתם אומרים - הוא צדק?
אבל אגב, בשולי הכישלון המסחרי שהקדים את זמנו, בכל זאת אפל זכתה מהניוטון לרווח צדדי כלשהו. כדי לפעול הניוטון נזקק למעבד עם תצרוכת החשמל נמוכה שמסוגל להריץ גרפיקה משוכללת יחסית. לכן קנתה "אפל" בתחילת פיתוחו 43% מהמניות של חברת שבבים צעירה בשם ARM. היא בדיוק אז החלה לפתח מעבדים כאלה. ARM אכן הצליחה בכך ועשור אחר כך מכרה אפל את המניות שרכשה ב-2.5 מיליון דולר בלבד, תמורת 800 מיליון דולר. במהלך שנות ה-90 הצילה הרכישה הזו את אפל מהתמוטטות ועל הדרך גם עתידה ליצור את הבסיס הטכנולוגי לשוק המכשירים החכמים כולו.
הנה הניוטון, מחשב כף היד והסייען הדיגיטלי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/nCBw17KByr8
טכנולוגיה של זיהוי כתב יד:
https://youtu.be/pXy_wbsDO00
הכל על הניוטון של חברת Apple:
https://youtu.be/V0sbDweeBto?long=yes
וסרט ארוך על תכונות הניוטון:
https://youtu.be/BKHelCE9QAg?long=yes
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
אלכימיה (Alchemy) הייתה מעין מדע בעולם העתיק, ענף שהחוקרים בו עסקו בחקר החומרים בטבע, מתוך הנחה שלחומרים שונים יש כוחות מאגיים ונסתרים.
האלכימאי בעת העתיקה עסק בנסיונות לייצר זהב ומתכות יקרות מחומרים זולים. כמו כן הם עסקו בניסיונות לייצר תרופה לחיי נצח.
האלכימאים ניסו לגלות את הכוחות המאגיים שמצויים בחומרים שונים, אך שוב ושוב הם נכשלו בניסיונות לייצר מתכות יקרות ורבים אף נתפסו בזיוף ונוכלות.
מקור האלכימיה הוא במזרח התיכון. כבר במצרים העתיקה, בה עסקו החוקרים בגילוי טכניקות וחומרים לחניטת גופות, האלכימיה הייתה מהתחומים החשובים בחיפוש אחרי חומרים שכאלה.
הערבים פיתחו לאחר מכן את חלק מהשיטות שמצאו האלכימאים. אפילו המילה "אל-כימיה" מקורה בשפה הערבית.
באירופה רדפה הכנסייה הנוצרית את האלכימאים כמכשפים, אך האצילים טיפחו אותם, כיוון שקיוו שייצרו להם זהב, כסף ומתכות יקרות אחרות.
אפילו המדען הגדול בהיסטוריה, אייזק ניוטון, עסק בצעירותו בחקר האלכימיה. אבל כשצמח מדע הכימיה, חלפה האלכימיה לגמרי מן העולם.
הנה סרטון שמדגים את האלכימיה:
http://youtu.be/ZTb640Rbq74
מסתבר שגם אם הם פספסו בכמה מאות שנים, האלכימאים צדקו (מתורגם):
http://youtu.be/jf_4z4AKwJg
גם היום מנסים וטוענים שמצליחים לייצר זהב בבית:
https://youtu.be/jrBncT4Gwys
והאם זהו אלכימיסט מודרני? (עברית)
https://youtu.be/6E15SxhwLuk
הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא הראה לראשונה מדעית שהשמש היא מרכז מערכת השמש, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה.
הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם, כשהשמש והכוכבים סובבים סביבו. איכשהו נחלץ קופרניקוס מגורלם של "כופרים", שכתבו דברים דומים אחריו. עזרה לו העובדה שהוא עצמו היה איש דת נוצרי...
התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של חוקרים שיהפכו לאסטרונומים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.
אבל מעבר לשינוי שהמדען הפולני הכניס בתפיסת היקום ומערכת השמש שלנו, המשמעות של המחקר שלו הייתה הרבה יותר גדולה ואפילו מהפכנית למדע כולו.
לראשונה התנהל חוקר כמדען ספקן והסיק מסקנות באופן מדעי ועל בסיס נתונים. כי קופרניקוס עשה את מה שאחריו יהפוך לעיקרון הבסיסי של המדע. הוא הטיל ספק.
אם עד אז מספיק היה שמדען יראה שתמיד קרה משהו כדי לקבוע שהוא גם יקרה מחר, הספק שהטיל קופרניקוס שינה את השיטה המדעית - מעתה מספיק שתמצא שיש פגם אפילו באחד מהממצאים או ההנחות שבתיאוריה, כדי שהיא תופרך מדעית.
לאחר שבחן את הנתונים לגבי מערכת השמש, שנאספו במהלך השנים בידיו ובידי דורות של מדענים, הוא הבין שהתפיסה המדעית המקובלת לא מסתדרת איתם. לאור הסתירות והבעיות שהוא מצא, הוא עדכן את התאוריה המדעית כך שתסתדר עם הנתונים - קופרניקוס קבע מבלי למצמץ שהשמש היא המרכז שסביבו נעים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
מה שקופרניקוס עשה נשמע אולי פשוט. אבל זה היה מהפכני, מנומק ובעיקר אמיץ. זה גם היה מדעי יותר מהשיטה הקודמת. לכן נחשב קופרניקוס למי שהזניק את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות, פיתוחים, טכנולוגיות והישגים שלא יאומנו.
גם לפני קופרניקוס היה מדע. את חלקו הגדול של הידע המדעי שנשמר השיגו היוונים והרומים. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים". זו האטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 אמנם סייעה להפצת הידע המדעי, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.
"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, בעיקר מחשש מהשמרנות הדתית, אך לעתים גם בשל התחרות עם אחרים.
המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להטיל ספק ולהפריך מחקרים במחקר חוזר, להציע השערות אחרות ולבדוק אותן בכלים מדעיים.
הכנסייה הלכה ואיבדה את סמכותה כמי שקובעת איך מתנהל העולם. המדע מחליף אותה בכך. קידמה והשכלה נותנות עבודה במקום אמונה עיוורת.
המדע והטכנולוגיה יתקדמו מכאן ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שמשתבח ומתחדד וגדל במהירות עצומה. תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו. אלה מייצרים מאז הישגים בלתי נתפסים למין האנושי, לא מעט בזכות איש הדת שהעז לחשוב אחרת מכל העולם ובמיוחד מהבוסים במקום העבודה שלו.
הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):
http://youtu.be/LxMOW7nGH7E
סיפור המהפכה המדעית באנגלית:
http://youtu.be/9hodYUDDfsY
ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):
http://youtu.be/sB1doXwTKtc
