האמן הקוריאני נאם ג'ון פייק (Nam June Paik) נחשב לאבי אמנות הוידאו ארט והניו-מדיה. הוא התחיל כמוסיקאי שלמד בנעוריו נגינה בפסנתר והלחנה. בבגרותו הוא למד אצל המלחינים המודרניים-אוונגרדיים קרלהיינץ שטוקהאוזן וג'ון קייג'. מיצירה של מוסיקה אלקטרונית, הוא הגיע במהירות לקונצרטים ומיצגים של אמנות מושגית ולעבודת האוונגרד הראשונה שלו "אופרה רובוט".

ג'ון פייק הוא אמן קוריאני שחדשנותו האמנותית העצומה והשימוש שעשה בתחומים כמו וידאו ואלקטרוניקה פרצו דרכים חדשות באמנות המודרנית. הוא פרץ דרך בתחומי אמנות רבים, כולל וידאו, פיסול, מוסיקה ומיצג ועיצב את התפיסה של האמנות המודרנית.

פייק היה הראשון שהבין את הפוטנציאל האמנותי הגלום בתחום הווידאו והטלוויזיה והוא נחשב אבי הוידאו ארט, אמנות הווידאו. מאז שנת 1965 שבה רכש את מצלמת הווידאו הראשונה שלו, שילב ג'ון פייק את טכנולוגיות וידאו ביצירות פיסול, במיצב ובמיצג. בין עבודות הווידאו המרשימות שלו, הוצג המיצג "חזיית טלוויזיה לפסל חי" (1969), שבו מנגנת צ'לנית כשלגופה חזייה העשויה משתי טלוויזיות. יצירה אחרת היא "טי-וי בודהה" (1974) שבה נראה פסל מגולף בעץ של בודהה "המתבונן" על עצמו.

כך הפך לאמן המשלב מגוון רחב של סוגי אמנות, כמו וידאו, פיסול, מיצבים ומיצגים. יצירותיו הטכנולוגיות ואף הווירטואוזיות שילבו מתמיד ידע טכנולוגי, יצירתיות ושילוב של אמנויות, אך גם שנינות, הומור ואבסורד.

יצירתו הגדולה ביותר היא "יותר זה יותר טוב" משנת 1998, שהדגימה את המורכבות והגודל שאליהם הגיעו יצירותיו. מדובר במגדל שבו 1003 מסכי וידאו (מוניטורים), שהוצג בפתיחה לאולימפיאדת סיאול, בדרום קוריאה מולדתו.


הנה סיפורו של אבי הוידאו ארט:

http://youtu.be/JmkYjGVVRFA


עבודות של נאם ג'ון פייק מוצגות בניו יורק:

http://youtu.be/Ra-OU33n434


על השיפוצים שצריך להכניס בכל פעם בפסלי הוידאו והטכנולוגיה של פייק:

http://youtu.be/rO_lwjhoSiU


"אוטוסטרדה אלקטרונית" שבו חוזה פייק את האינטרנט ב-1974:

http://youtu.be/3rPZYGuCFdw


ו"הגרוב הגלובלי" של פייק:

http://youtu.be/7UXwhIQsYXY

"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.

אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.

את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.

איך זה קורה בפועל?

בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.

מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.

מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.

כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.

מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.

קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.

שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.


הנה החדשנות המשבשת:

https://youtu.be/ystdF6jN7hc


אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):

http://youtu.be/M92tohh_-Is


עוד על חדשנות משבשת:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:

https://youtu.be/8d32Ps1VYAk


כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:

https://youtu.be/maKZ24qq-Ec


אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:

https://youtu.be/XI9jB3rPttI


וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes