שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי נחושת ואיך תרמה לאדם מאז ימי קדם?
הנחושת (Copper) היא אחד החומרים המרתקים והחשובים בהיסטוריה של המין האנושי.
מסתבר שכבר בימי קדם הבינו את הפוטנציאל הגדול של הנחושת. היא ככל הנראה הייתה המתכת הראשונה שהאדם החל לעבד לצרכיו. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שלעתים אפשר היה למצוא גושים של נחושת על פני האדמה.
כבר בתקופות קדומות הנחושת הייתה מצוינת ליצירת תכשיטים, כלי נשק, כלי אוכל ואפילו כלים לצרכים רפואיים. הרומאים, למשל, השתמשו בנחושת כמעט לכל דבר, מייצור של מטבעות ועד כלי בישול.
אגב, השם האנגלי "קופר" בא משמה בלטינית של הנחושת - "קופרום". מקור השם הזה הוא באי קפריסין, בו כרו בימי קדם הרבה מאוד נחושת.
בהמשך ההיסטוריה התגלו יתרונות רבים אחרים וחדשניים. את הנחושת ניתן לרקוע היטב, מה שאפשר להשתמש בה לתכשיטים. בהמשך החלו גם לשזור ממנה כבלים דקים וגילו שהיא חומר מוליך מעולה של חשמל וחום.
די מהר גם הסתבר שהנחושת עמידה בפני שיתוך ומתערבבת היטב עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה לחומר מעולה ליצירת סגסוגות מתכת שימושיות בשלל תחומים (סגוסגת היא שילוב של שני יסודות כימיים או יותר, שאחד מהם הוא מתכת ולכן היא יוצרת חומר בעל תכונות מתכתיות).
בין הסגסוגות המכילות נחושת ניתן למצוא את הניקל, המשמשת לייצור מטבעות ולהבים של טורבינות, את סגסוגת הארד, שממנה מייצרים בין השאר מדליות ופסלים וכמובן גם את סגסוגת הפליז - הסגסוגת השימושית בייצור של צינורות ואינספור חלקי מכונות.
#הפקת נחושת
את הנחושת ניתן להפיק ממאות מינרלים המכילים אותה. בין המתאימים להפקה של נחושת נמצא את הקָלְקוֹצִיט (שהיא נחושת גפרית), קוּפְרִיט (תחמוצת הנחושת), כמו גם את המינרלים הצבעוניים ביותר - מַלְכִיט (שצבעו כחול ירוק) ואָזוּרִיט (נחושת פחמתית שצבעה כחול).
למינרל הקָלְקוֹפִירִיט (תערובת של נחושת וברזל גפרי) יש נצנוץ צהוב מתכתי המזכיר זהב, מה שהעניק לו בהיסטוריה את הכינוי "זהב השוטים".
אחד ממרבצי הנחושת הגדולים בעולם נמצא ב"רצועת הנחושת" של זמביה וזימבבווה, בעבר רודזיה.
הנה הנחושת (עברית):
https://youtu.be/Q71xjKMGVwg
הנחושת היא גם חומר ציפוי עיצובי (מתורגם):
https://youtu.be/oorB5sxXx6Q
ומכרה קדום של נחושת:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
מהי הכרייה?
כרייה (Mining), שנועדה להפיק מחצבים יקרים ונחוצים מאדמת כדור הארץ, היא התעשייה העתיקה ביותר בעולם.
עפרות נכרות הן מעל לפני הקרקע והן מתחת לאדמה. משום כך יש כריית שטח, הנקראת גם כרייה פתוחה, לצד כרייה תת קרקעית, המתרחשת עמוק בתוך האדמה.
"מערת האריה" בסוואזילנד היא מכרה פרהיסטורי מהתקופה הפלאוליתית, בן 43,000 שנה. הוא נחשב למכרה הכי עתיק בעולם. לפי החוקרים, כרו בו חומר שנקרא "המטיט". ממנו יצרו באותם ימים פיגמנטים, צבעים ובמיוחד צבע אדום.
האדם הקדמון החל בכריית מינרלים לפחות בשנת 3,500 לפני הספירה. זה היה כשנתגלתה הדרך לצרוף ארד. אם בתחילה השתמשו במרבצי העפרה שהתגלו על פני האדמה, בהמשך החלו לכרות במכרות שנחפרו מתחת לפני הקרקע.
בסוף המאה ה-19, בתקופת "הבהלה לזהב" בצפון אמריקה ובאוסטרליה, נהגו מחפשי הזהב לסנן את מי הנחלים. במהלך הסינון נשטפו גרגרי האדמה והחומרים הקלים יותר, ומה שנשאר בכלי הסינון היו פתיתי הזהב, הכבדים יותר.
אך כדי לכרות זהב, יש לפעמים לפוצץ את הרובד הקשה של הסלע שבו נמצאת העפרה. במקרה כזה, כורי הזהב נוהגים להכין את פני הסלע לפיצוץ, קודחים בו חורים ומכניסים לתוכם חומר נפץ. לאחר ביצוע הפיצוץ, הם מקווים לגלות זהב בין השברים.
בין החומרים והמינרלים שכורים בעולם אםשר למצוא זהב, נחושת, פחם, יהלומים, ברזל, בוקסיט, עופרת, אבן גיר, חול, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום, מוליבדן ומגוון של אבני חן.
לצרכי המין האנושי, ברור שיש לכרות מהאדמה כל חומר שלא ניתן לגדלו באמצעות חקלאות. במשמעותה הרחבה של המושג, כוללת הכרייה גם הפקה של מים, נפט וגז טבעי.
הנה תולדות כריית הזהב בקליפורניה (עברית):
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
כורי המכרות:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
איך כורים הכורים במכרות?
מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.
מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.
הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.
"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.
הנה עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:
https://youtu.be/1dsxtCmUvrc
"שיר הכורים" העצוב:
https://youtu.be/H5QeTGcCeug
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
ניקל
הנחושת (Copper) היא אחד החומרים המרתקים והחשובים בהיסטוריה של המין האנושי.
מסתבר שכבר בימי קדם הבינו את הפוטנציאל הגדול של הנחושת. היא ככל הנראה הייתה המתכת הראשונה שהאדם החל לעבד לצרכיו. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שלעתים אפשר היה למצוא גושים של נחושת על פני האדמה.
כבר בתקופות קדומות הנחושת הייתה מצוינת ליצירת תכשיטים, כלי נשק, כלי אוכל ואפילו כלים לצרכים רפואיים. הרומאים, למשל, השתמשו בנחושת כמעט לכל דבר, מייצור של מטבעות ועד כלי בישול.
אגב, השם האנגלי "קופר" בא משמה בלטינית של הנחושת - "קופרום". מקור השם הזה הוא באי קפריסין, בו כרו בימי קדם הרבה מאוד נחושת.
בהמשך ההיסטוריה התגלו יתרונות רבים אחרים וחדשניים. את הנחושת ניתן לרקוע היטב, מה שאפשר להשתמש בה לתכשיטים. בהמשך החלו גם לשזור ממנה כבלים דקים וגילו שהיא חומר מוליך מעולה של חשמל וחום.
די מהר גם הסתבר שהנחושת עמידה בפני שיתוך ומתערבבת היטב עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה לחומר מעולה ליצירת סגסוגות מתכת שימושיות בשלל תחומים (סגוסגת היא שילוב של שני יסודות כימיים או יותר, שאחד מהם הוא מתכת ולכן היא יוצרת חומר בעל תכונות מתכתיות).
בין הסגסוגות המכילות נחושת ניתן למצוא את הניקל, המשמשת לייצור מטבעות ולהבים של טורבינות, את סגסוגת הארד, שממנה מייצרים בין השאר מדליות ופסלים וכמובן גם את סגסוגת הפליז - הסגסוגת השימושית בייצור של צינורות ואינספור חלקי מכונות.
#הפקת נחושת
את הנחושת ניתן להפיק ממאות מינרלים המכילים אותה. בין המתאימים להפקה של נחושת נמצא את הקָלְקוֹצִיט (שהיא נחושת גפרית), קוּפְרִיט (תחמוצת הנחושת), כמו גם את המינרלים הצבעוניים ביותר - מַלְכִיט (שצבעו כחול ירוק) ואָזוּרִיט (נחושת פחמתית שצבעה כחול).
למינרל הקָלְקוֹפִירִיט (תערובת של נחושת וברזל גפרי) יש נצנוץ צהוב מתכתי המזכיר זהב, מה שהעניק לו בהיסטוריה את הכינוי "זהב השוטים".
אחד ממרבצי הנחושת הגדולים בעולם נמצא ב"רצועת הנחושת" של זמביה וזימבבווה, בעבר רודזיה.
הנה הנחושת (עברית):
https://youtu.be/Q71xjKMGVwg
הנחושת היא גם חומר ציפוי עיצובי (מתורגם):
https://youtu.be/oorB5sxXx6Q
ומכרה קדום של נחושת:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
כרייה (Mining), שנועדה להפיק מחצבים יקרים ונחוצים מאדמת כדור הארץ, היא התעשייה העתיקה ביותר בעולם.
עפרות נכרות הן מעל לפני הקרקע והן מתחת לאדמה. משום כך יש כריית שטח, הנקראת גם כרייה פתוחה, לצד כרייה תת קרקעית, המתרחשת עמוק בתוך האדמה.
"מערת האריה" בסוואזילנד היא מכרה פרהיסטורי מהתקופה הפלאוליתית, בן 43,000 שנה. הוא נחשב למכרה הכי עתיק בעולם. לפי החוקרים, כרו בו חומר שנקרא "המטיט". ממנו יצרו באותם ימים פיגמנטים, צבעים ובמיוחד צבע אדום.
האדם הקדמון החל בכריית מינרלים לפחות בשנת 3,500 לפני הספירה. זה היה כשנתגלתה הדרך לצרוף ארד. אם בתחילה השתמשו במרבצי העפרה שהתגלו על פני האדמה, בהמשך החלו לכרות במכרות שנחפרו מתחת לפני הקרקע.
בסוף המאה ה-19, בתקופת "הבהלה לזהב" בצפון אמריקה ובאוסטרליה, נהגו מחפשי הזהב לסנן את מי הנחלים. במהלך הסינון נשטפו גרגרי האדמה והחומרים הקלים יותר, ומה שנשאר בכלי הסינון היו פתיתי הזהב, הכבדים יותר.
אך כדי לכרות זהב, יש לפעמים לפוצץ את הרובד הקשה של הסלע שבו נמצאת העפרה. במקרה כזה, כורי הזהב נוהגים להכין את פני הסלע לפיצוץ, קודחים בו חורים ומכניסים לתוכם חומר נפץ. לאחר ביצוע הפיצוץ, הם מקווים לגלות זהב בין השברים.
בין החומרים והמינרלים שכורים בעולם אםשר למצוא זהב, נחושת, פחם, יהלומים, ברזל, בוקסיט, עופרת, אבן גיר, חול, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום, מוליבדן ומגוון של אבני חן.
לצרכי המין האנושי, ברור שיש לכרות מהאדמה כל חומר שלא ניתן לגדלו באמצעות חקלאות. במשמעותה הרחבה של המושג, כוללת הכרייה גם הפקה של מים, נפט וגז טבעי.
הנה תולדות כריית הזהב בקליפורניה (עברית):
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
כורי המכרות:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.
מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.
הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.
"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.
הנה עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:
https://youtu.be/1dsxtCmUvrc
"שיר הכורים" העצוב:
https://youtu.be/H5QeTGcCeug
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
