» «

נעמי שמר

ירושלים של זהב
איפה נולדה 'ירושלים של זהב'?



לא רבים יודעים שהשיר הישראלי המפורסם ביותר בעולם הוא סוג של גניבה מוסיקלית, אם כי לא רשמית. נעמי שמר, מגדולות היוצרות בזמר הישראלי, הודתה בסוף חייה שאכן השיר כנראה "הושאל" על ידה באופן לא מודע משיר באסקי שאולי שמעה.

"ירושלים של זהב" שודר לראשונה, בביצוע בכורה, במסגרת פסטיבל הזמר שהתקיים מעט לפני מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה, שבה נכבשה העיר העתיקה וירושלים אוחדה, הסתבר שהשיר הכין את הלבבות לקרבות הגבורה ולאיחודה של העיר הקרועה והוא היה לשיר כמעט נבואי. הניצחון הישראלי המדהים, שזכה לתהילה בכל העולם, הביא פרסום וכבוד גם לנעמי שמר והשיר הפך לשיר הישראלי המוכר בעולם ואחד השירים החשובים בתרבות הישראלית. היו אפילו מי שהציעו שהוא יהפוך להימנון המדינה, כולל חברי כנסת..

דבר הגניבה המוסיקלית מהשיר הבאסקי "פיו חוספה" (Pello Joxepe) הועלה לראשונה שנים ספורות אחר כך. הזמר הנודע, פאקו איבנז, ממבצעי שיר העם, לא ראה בזה בעיה אלא סוג של מחמאה. כשהופך שיר שטות על גבר רע לב שמכחיש שהוא אבא של תינוק שנולד לחברתו, לאחד מהשירים הלאומיים של מדינה נערצת, זו לדעתו לא בעיה.

אך היוצרת הכחישה לחלוטין את העניין והתנערה מהטענה. השמועות והטענות המשיכו ללוות את השיר זמן רב, אבל דבר לא השתנה. שנים רבות אחר-כך סיפר המוסיקאי גיל אלדמע, שמעט לפני מותה הודתה נעמי שמר בפניו כי יתכן שאכן הושפעה מהשיר הבסקי ושגם אם הדבר לא נעשה במתכוון עליה להתוודות על כך. היא טענה שלא הפרה את חוק זכויות היוצרים גם בכך שבספירה שעשתה לאחר שנוכחה בדימיון לשיר הבאסקי, היא נוכחה לשמחתה שלא חצתה את שמונה התווים הרצופים שהעתקתם משיר אחר, הופכים לחן לגניבה מוסיקלית.


הנה השיר הבאסקי שהיווה לו השראה:

http://youtu.be/ttuRcl1dK1M


והנה השיר "ירושלים של זהב”:

http://youtu.be/mjmMllp8hJg
ואלס להגנת הצומח
איך לימדו את ישראל לא לקטוף פרחי בר?



אלה שנות המדינה הראשונות. בארץ נקטפים אינספור פרחים ללא רחם. התרבות בה קוטפים פרחים לשבת, או בטיול בטבע הייתה מושרשת ושכיחה. משפחות שלמות נהגו לטייל בטבע ולקטוף פרחי בר כרצונם.

אחרי שבישראל של שנות ה-60 זה היה הנוהג של לקטוף פרחים ולהוביל לסכנת הכחדה של פרחי בר שונים, הונהג אז חוק להגנת הטבע, שאסר קטיפת פרחי בר.

אחד השירים האהובים והמוכרים בין שירי נעמי שמר הוא השיר “ואלס להגנת הצומח", שבמקור ביצעה להקת הנח"ל. מורים, גננות ואנשי חינוך נוהגים לשיר אותו לילדי הכיתות הנמוכות כשהם יוצאים איתם לטבע ומחנכים לאהוב אותו ואת הסביבה.

רבים מייחסים את השיר לחוק ולאותו קמפיין נגד קטיפת פרחי בר שיזם בשנת 1964 איש הטבע החבר הכנסת הפעלתני בנושא זה, מר עזריה אלון.

האם זה החוק שמוזכר בשיר בתור “הַחֹוק שֶׁאוֹמֵר - כָּאן אָסוּר לִקְטֹף!”

אז האמת היא שלא לטבע מתייחס השיר. לא מדובר בו על הטבע ועל פרחים, אלא על טבע האדם ובנות צעירות שלעתים מוטרדות ממנו.

כי בפועל השיר התמים הזה תיאר את תופעת ההטרדות המיניות שהתקיימו בשנות ה-60 כנגד נערות וחיילות בישראל.

מה שעושה השיר הוא לספר את הדברים מפיה של חיילת המספרת למאזינים שחוקים רבים מגינים על פרחים וחיות הבר, אך אין שום חוק או מניעה של הטרדות מיניות כלפי בנות.

במילים פשוטות, הצעירה המזמרת בעצם מתלוננת על כך שהיא חשופה להטרדות, ועוד יותר. והגאונות שבשיר היא בכך שהוא מותח ביקורת עמוקה על הגבר המחוקק והמבוגר, אך עושה זאת באמצעות תיאורי עלים וגבעולים, לצד פרחים וקטיפתם ולא בצורה ישירה וברורה על בנות ופגיעות מיניות.

מה שנעמי שמר עושה בשיר הוא להצביע על הפער שבין ההגנה החד משמעית שניתנת לטבע, בדמות פרחים וחיות בר, לעומת חוסר ההגנה המוחלט כלפי נשים שנפגעות בנושאי הטרדה מינית.

בשיר, בשנים הבאות בשנים שלאחר מכן, השיר זכה לפרשנויות נוספות יוקלט בגרסאות "קאבר" ובביצועים שונים, מטיחה המשוררת ביקורת חברתית חד-משמעית ותובעת להגן על נשים מפני הטרדות מיניות.

הניגוד שבין שמירת הפרחים לאפס ההגנה על נשים צעירות, הוא מה שחורה לה ומהווה את הסיבה לכתיבת השיר.

בסופו של דבר, יעברו עוד 30 שנה ממועד יציאת השיר, עד שיחוקקו ב-1998 את החוק למניעת הטרדות מיניות.


הנה סיפורו של הקמפיין להפסקת קטיף פרחי הבר בישראל (עברית):

https://youtu.be/o4VrWZ5mBWU


עוזי פז מספר (עברית):

https://youtu.be/qQFvtDvfQK8


ולס להגנת הצומח - השיר המפורסם של נעמי שמר (עברית):

https://youtu.be/sNDBlJdh2PE


ההקלטה הראשונה של השיר בביצוע "האחיות שמר ב-1967:

https://youtu.be/e4cc_kptHk8


ביצוע יפה ועכשווי של ג'יין בורדו ואיה זהבי פייגלין:

https://www.youtube.com/watch?v=lWMeXgux9uQ


נעמי שמר עם להקת הנח"ל, והסולנית ירדנה ארזי בחזרות:

https://youtu.be/00a8dnVXUQo?long=yes


ופרק "שיר אחד" על הוואלס להגנת הצומח:

https://youtu.be/C3Pu8UCOkNI?long=yes
וולט ויטמן
מיהו וולט ויטמן שכמעט הוליד דת חדשה?



דמיינו בן עניים שבגיל 11 נשלח לעבוד במקום לבית ספר. וולט ויטמן (Walt Whitman) הצעיר משמש כנער שליח וכשוליה בבית דפוס של עיתון. רבים כמוהו היו נעשים לעובדי כפיים. אך הוא נהג לשבת וללמוד בעצמו, קורא לבדו כתבי שירה וספרות עתיקה, מדנטה ועד שייקספיר.

הוא יגדל ויהיה למורה ואז לעיתונאי ולעורך העיתון, אבל לא יסתפק בעבודתו הזו. ויטמין יתחיל לכתוב שירה, שתקדש את המרחבים והאדמה ותעמיד את הטבע במרכז ואת עצמו במרכז העולם.

מכאן הוא יהפוך לחוזה ולמנהיג של עידן קיומי חדש, מוביל שירת העצמי. הוא ראה את הכל בעצמו ואת עצמו בהכל. זה גרם לו להסתבך שוב שוב.

רק הדורות הבאים הכירו לו תודה. כשהוא גדל, ויטמן הפך שנוי במחלוקת לא קטנה, התנגד לעבדות ונחשב כותב "מחוצף". הוא אף פוטר מעבודתו בשל כך. הממסד לא הכיר בגדולתו בחייו ובדעותיו אף פחות. רק צרות הביאו לו חייו, השונים כל כך משל הכלל.

כיום רבים רואים בוולטר "וולט" ויטמן את המשורר החשוב והמשפיע בשירה האמריקאית. היו אף מי שאמרו עליו שהוא אולי האדם המודרני היחיד, שהתקרב למעמד של מחולל דת חדשה.

אך בחייו משכה שירתו של ויטמין אש. היא קידשה את האדמה, המרחבים ואהבת החירות, אך השתמשה בדימויים ורמזים שהיו מופקרים ומלאי יצרים, לפחות לדעתם של בני דורו, האמריקאים השמרנים.

אפילו כשכתב שירה, היה ויטמן פורק עול. אם שירתו הייתה חדשנית כשסירבה לחרוז חרוזים (היום הגישה הזו שולטת בעולם השירה), תורת החיים שהציע הייתה ממש מהפכנית.

הוא קידש את העצמיות ואת ההתנגדות והטיף לציות זהיר. הוא גם זיהה את הסכנה שבהתקבצות, מה שבמאה הבאה ייקרא פאשיזם. הוא האמין בטיב האדם עצמו ובדמוקרטיה האמריקנית, שכל כך אהב וראה את עצמו נאהב על ידה.

הרבה אחר מותו, ויטמן גם עלה באופן מסוים לארץ. רבים מכירים את שיר הקינה שכתב בשנת 1865 על הירצחו של נשיא ארצות-הברית אברהם לינקולן. כשנה לאחר רצח יצחק רבין, תורגמה הפואמה הזו "הו, קפיטן", על ידי נעמי שמר. היא פרטה על נימי הנפש של הציבור הישראלי הזוכר והדואב והביאה את שמו ושירתו לראשונה אל הציבור בישראל.


הנה סרטון שנעשה לשיר "ניסים" של ויטמן:

http://youtu.be/tztt2HbODTY


שירו שתרגמה נעמי שמר "הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה. אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך." (עברית)

http://youtu.be/3q3BL7H6a_g


איזה בית אתם תתרמו? - קטע מוולט ויטמן בסרט השירה הנפלא "ללכת שבי אחריו":

http://youtu.be/UyUTDJ72q9k


ושיר אחר שלו "אתה הוא האיש החדש" (עברית):

http://youtu.be/szD-4A7H2lo
אגנוס דאי
איזה תפקיד היה למוסיקה ברצח רבין?


הרצח המזעזע של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, לאחר הפגנה למען השלום, בשנת 1995, היה אירוע מזעזע וקשה, שמדינת ישראל והציבור הישראלי לא הכירו כמוהו קודם לכן. ההתמודדות הציבורית עם הרצח וההלם שבא בעקבותיו היו עצומים.

ערוץ 2, אז ערוץ טלוויזיה חדש ובתחילת דרכו, הפך את האירוע לטקס אשכבה ארוך, בן שבוע ויותר. הוא עשה זאת בעזרת מוסיקה. מוסיקה קלאסית, דתית, נוצרית.

לא סתם מוסיקה הייתה שם. לזכר רבין חיפשו שם את התותחים הכי כבדים שאפשר היה. היה זה באך שהתגייס לבכות את מות המנהיג היהודי, בחלק האחרון של יצירה נוצרית דתית שלו, המיסה בסי מינור.

הקטע שליווה את הימים הללו בערוץ 2, היה פרק מתוך המיסה בסי מינור של יוהן סבסטיאן באך. המיסה היא התפילה הקתולית והקטע שנבחר נקרא בלטינית אַגנוּס דֶאִי (Agnus Dei). פירוש שמו בעברית "שֶׂה הָאֱלוֹהִים".

אגנוס דאי הוא הכינוי לו זכה ישו בברית החדשה והדימוי היה מושלם. שניהם, ישו ורבין, היו כמו שֶׂה האלוהים, שהוקרב על מזבח המטרה העליונה.

האם גאון מי שחשב על זה בערוץ 2. או שזה היה צירוף מקרים?

יש רגעים בהיסטוריה שבהם פוגשת האמנות את האירועים. מלינקולן שנרצח בתאטרון ועד רבין שנרצח רגע לאחר שירת "שיר לשלום", עובר קו דק אבל ברור, של רגע בו האמנות מהווה במה או פסקול לדרמות היסטוריות ואירועים משמעותיים במיוחד בחייה של אומה.

אחרי הרצח נכתבו שירים רבים לזכר הרצח והמנהיג. נעמי שמר שלפה את מילותיו של וולט וויטמן ותרגמה ל"הו קפיטן". חבריו של רבין נזכרו שאת "שיר הָרֵעוּת" של חיים גורי וסשה ארגוב הוא הכי אהב בעולם.

אבל דומה שאיש לא התקרב ביכולתו לבטא את הכאב כמו באך, מלחין שחי 200 שנה לפני כן ועשה עבודה מושלמת, חוצה תקופות ותרבויות, כדי לקונן על מותו של ראש ממשלת ישראל המת, מבלי שזכה להכירו כמובן.

אז כשבאך כתב את המיסה בסי מינור, הוא חשב על ישו. אנחנו, מאות שנים אחר כך, בכינו על רבין.


הפרק "אגנוס דאי" מהמיסה בסי מינור של באך - הפך לפסקול המצמרר של ימי האבל:

https://youtu.be/5MWRUtxa0rg


"שיר לשלום" ששר רבין עם מירי אלוני - דקות לפני מותו (עברית):

https://youtu.be/hDE0pflKcmE


"הו רב חובל" מתרגום ולחן של נעמי שמר למילותיו של וולט וויטמן (עברית):

https://youtu.be/3q3BL7H6a_g


הטענה הייתה שהשיר הזה השפיע על רבין במהלכיו לשלום (עברית):

https://youtu.be/haSFFii7vj8


שלמה ארצי היטיב להקביל בשיר את רצח רבין ורצח קנדי (עברית):

https://youtu.be/m2PBPPY364o


חודשיים לפני כן, התקיים מפגש פסגה בין ראש הממשלה לזמר שפגע בו (עברית):

https://youtu.be/sUcZXN4PZ7Y


שלום חבר, של אריק איינשטיין (עברית):

https://youtu.be/J6Oq6rDyErU


ובשביל לחייך ולהתגעג בעצב, הנה הוא חוזר (עברית):

https://youtu.be/LrVWhXHvbGE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.