מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, הקימה ברית המועצות המרוששת בארות נפט שהיו נחוצים לה כדי ליצור הכנסות מהירות ואז הוקמה בין השאר גם עיר הים הגדולה שלה "אויל סטונז" - (בעברית: "סלעי הנפט") על גבי איים מלאכותיים שיצרו ספינות טבועות.

העיר איפשרה את הקידוחים בים הכספי, באזור השייך כיום ברובו לאזרבייג'ן, במרחק 42 קילומטרים מהיבשה. אורכם של רחובות העיר היה 350 קילומטרים. בעיר ונבנו בה בניינים רבי קומות, גנים, מדשאות, בתי ספר, אזורי תעשייה וכל מה שמצפים למצוא בעיר מודרנית.

לצורך בניית העיר הזו הטביעו הסובייטים ספינות ישנות ועליהן בנו איים, שאותם חיברו בעשרות גשרים. לאחר שהתגלה נפט דווקא בסיביר, עוד בתקופה הסובייטית, ירד ערכה של העיר וכיום, לאחר התמוטטות התעשיה הסובייטית וברית המועצות כולה, העיר נטושה יחסית וחלק מבנייניה מטים לנפול לתוך האוקיינוס. יש המכנים אותה היום "אטלנטיס של הנפט".


הנה סרטון על העיר הרוסית שנבנתה על הים:

http://youtu.be/N6lGa-Ow8XE


הנה סרטון ישן של עיר הנפט שבים:

http://youtu.be/6byAtyf9n5Y