שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הנקטרינה ומה ההבדל בינה לאפרסק?
הנקטרינה (Nectarine), האחות הקירחת וחסרת השיער של האפרסק, היא פרי שצבעו עז וטעמו חמצמץ עד מתוק.
רבים מתלבטים לגבי הנקטרינה, האם היא סוג של הכלאה בין אפרסק לשזיף, או שינוי הנדסה גנטית של האפרסקים, כך שייעלם השיער שלה.
אבל התשובה היא שלילית. הנקטרינה אינה הכלאה גנטית בין אפרסק לשזיף.
הסיפור הוא הכי פשוט שיש. הנקטרינה היא מוטציה קדומה של אפרסק, שהפכה לזן נוסף של הפרי האהוב כל כך.
היסטורית, גם האפרסק וגם הנקטרינה מוצאם במקור מסין. לאחר שעברה תהליך אבולציוני טבעי, הפכה הנקטרינה תת זן של האפרסק.
הטעם שלה, בצד היותה פחות בעייתית לסובלים מאלרגיות לשיער של האפרסק, הפכו גם את הנקטרינה לפרי אהוב ומבוקש.
כיום מגדלים נקטרינות ואפרסקים בארצות רבות בעולם. תמצאו אותם מגודלים מדרום אמריקה וארה"ב ועד יפן, המזרח התיכון וסין באסיה, במדינות הבלקן ותורכיה שבאירופה ואפילו בדרום אפריקה ואוסטרליה.
הנה ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
נקטרינות ואפרסקים - מהמטע ועד לשוק:
https://youtu.be/hLp9ggmxtx8
כך מגדלים את הנקטרינות:
https://youtu.be/pao-vlzJWJQ?long=yes
מהם תולדות האפרסקים?
אין פרוותי ממנו על מדפי הירקות. אין מתוק וקיצי כמוהו ולרבים הוא מזכיר את הילדות. האפרסק (Peach) הוא פרי בעל ערך תזונתי נהדר, שהגיע אלינו אחרי שעשה דרך ארוכה על פני חצי עולם.
בסינית קוראים לאפרסק "טאו" או "פרסיה". שושלת האפרסקיים מתחילה בסין, בתור עץ בר. לפני 4,000 שנה בערך הוא בוית על ידי חקלאים סינים והפך לעץ האפרסק המודרני.
עם התפתחות דרכי המסחר מסין ובמיוחד "דרך המשי" הארוכה למערב, נודד האפרסק בשנת 400 לפני הספירה אל פרס הרחוקה. כאן מתקבע שמו בפרסית 'פרסיקה', שפירושו "פרי פרסי". שם זה עתיד להיות שגור בלשונות רבים.
מפרס נדד הפרי, ככל הנראה דרך יוון, לכל אגן הים התיכון ומשם כמעט לכל העולם.
מי שהביא את האפרסקים לארץ ישראל היה השלטון הרומי, ששלט כאן בתקופת בית שני. בכך הפכו הפירות הנחשקים מסין, פרס ויוון לחלק מנוף הפירות בארץ ישראל. אומרים שעם האפרסק הגיעו אז לארץ גם הנקטרינות.
כך הלכו ופותחו האפרסק ובעקבותיו גם הנקטרינה, תת-זן שלו, פחות או יותר לפרי שאנו מכירים כיום. ממצאים ארכאולוגים שמעידים על קיומו של האפרסק באזורנו הם בני לפחות 1,700 שנה. בתקופת התלמוד מתקבע שמו ביהדות בתור 'פרסק' וברבים 'אפרסקין'.
בגמרא מסופר על האפרסק כפרי אהוב שנהגו לאכול היהודים, לצד פירות ארץ ישראל הידועים, כמו הרימונים, הענבים, החרובים והשקדים.
יש מפרשים שסיפרו בכתובים על מנהג קדום, לפיו נהגו היהודים לקשט את תקרת הסוכה באפרסקים ונקטרינות. כך הם נהנו לאורך חג הסוכות מריחם הנעים ומצבעיהם העזים של פירות האפרסק.
גם שיטות הגידול המסורתיות שוכללו במהלך הדורות והגיעו לרמת אמנות של ממש. במאה ה-20, עם פריחת הישוב היהודי בארץ, הורחבו נטיעות עצי האפרסק והנקטרינה מאוד.
בארץ נלמדו אז תנאי האקלים שנדרשו לכל זן אפרסק. מהרי הגליל, דרך הרי ירושלים ועד מרכז שפלת החוף - בכל אזור ובהתאם לאזורים הגאוגרפיים והאקלימיים המתאימים להם, ניטעו זני האפרסק המתאימים.
כך מגדלים עצי אפרסקים:
https://youtu.be/jcEoisxKn5c
קטיף ומיון אפרסקים בקיבוץ של פעם (עברית):
https://youtu.be/enBh7I8LtDI
כך תבחרו אפרסקים (עברית):
https://youtu.be/z7NEwyHgjFM
ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
וכך מכינים מסכה לפנים מאפרסקים (עברית):
https://youtu.be/UvoBgQk_s8M
מהו נקטר, משקה האלים?
ה"נקטר" (Nectar) מהמיתולוגיה היוונית הוא הכינוי של משקה האלים, שנותן לכל מי ששותה אותו חיי נצח. כמו שאמברוזיה הוא מזון האלים, נקטר היה שמו של משקה האלים במיתולוגיה של יוון.
פה ושם מתייחסים אליו כאל מאכל האלים. שם לא מבדילים בינו לבין אמברוסיה (Ambrosia), המאכל של האלים וזה שגם הוא העניק להם חיי נצח.
אבל במרבית המקרים במיתולוגיה הנקטר הוא המשקה שהביאו יונים אל הר האולימפוס והוא שמעניק לאלים את חיי הנצח.
גם למי שאינם אלים יש נקטר משלהם. כבר ביוון העתיקה החלו היוונים הקדמונים לייצר משקה אלכוהולי עשוי דבש, שהיה ידוע כתֶמֶד, "יין דבש". זה היה בשבילם "נקטר האלים".
גם בימינו מייצרים ומוכרים נקטר בחנויות, אבל היום מדובר במעין "חצי מיץ פרי", בריכוז מסוים. לפי החוק בישראל "מיץ פרי" יכול להיקרא רק מוצר משקה המכיל 100% פרי. בניגוד לאותו "מיץ פרי", אפשר לייצר בישראל משקה המכיל מ-50% פרי ומעלה והוא ייקרא "נקטר".
אגב, זה לא כך בכל העולם. בניו זילנד, למשל, משמש המושג "מיץ" לצורך ציון משקה ממותק, בעוד ה"נקטר" מציין פרי טהור, מה שאצלנו נקרא... "מיץ פרי".
באנגליה ובארצות הברית, לעומת זאת, יכולים היצרנים למהול מיץ פרי במים או בתוספי מזון, כולל ממתיקים וחומרים משמרים שונים, ואז הוא ייקרא... נכון, "נקטר".
הנה משקה האלים, הנקטר:
https://youtu.be/_OBiXaGO72o
בימינו המילה נקטר משמשת כינוי למשקאות טעימים ולרוב טבעיים, כמו כאן לנקטר סברס בריא וטעים (עברית):
https://youtu.be/JrGu29JQN3M
הנקטר של הברמנים:
https://youtu.be/v2Pqjvg-tP4
והנקטר המיתולוגי של יוון העתיקה:
https://youtu.be/58VQsQYGusU?long=yes
נקטרינה
הנקטרינה (Nectarine), האחות הקירחת וחסרת השיער של האפרסק, היא פרי שצבעו עז וטעמו חמצמץ עד מתוק.
רבים מתלבטים לגבי הנקטרינה, האם היא סוג של הכלאה בין אפרסק לשזיף, או שינוי הנדסה גנטית של האפרסקים, כך שייעלם השיער שלה.
אבל התשובה היא שלילית. הנקטרינה אינה הכלאה גנטית בין אפרסק לשזיף.
הסיפור הוא הכי פשוט שיש. הנקטרינה היא מוטציה קדומה של אפרסק, שהפכה לזן נוסף של הפרי האהוב כל כך.
היסטורית, גם האפרסק וגם הנקטרינה מוצאם במקור מסין. לאחר שעברה תהליך אבולציוני טבעי, הפכה הנקטרינה תת זן של האפרסק.
הטעם שלה, בצד היותה פחות בעייתית לסובלים מאלרגיות לשיער של האפרסק, הפכו גם את הנקטרינה לפרי אהוב ומבוקש.
כיום מגדלים נקטרינות ואפרסקים בארצות רבות בעולם. תמצאו אותם מגודלים מדרום אמריקה וארה"ב ועד יפן, המזרח התיכון וסין באסיה, במדינות הבלקן ותורכיה שבאירופה ואפילו בדרום אפריקה ואוסטרליה.
הנה ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
נקטרינות ואפרסקים - מהמטע ועד לשוק:
https://youtu.be/hLp9ggmxtx8
כך מגדלים את הנקטרינות:
https://youtu.be/pao-vlzJWJQ?long=yes
אין פרוותי ממנו על מדפי הירקות. אין מתוק וקיצי כמוהו ולרבים הוא מזכיר את הילדות. האפרסק (Peach) הוא פרי בעל ערך תזונתי נהדר, שהגיע אלינו אחרי שעשה דרך ארוכה על פני חצי עולם.
בסינית קוראים לאפרסק "טאו" או "פרסיה". שושלת האפרסקיים מתחילה בסין, בתור עץ בר. לפני 4,000 שנה בערך הוא בוית על ידי חקלאים סינים והפך לעץ האפרסק המודרני.
עם התפתחות דרכי המסחר מסין ובמיוחד "דרך המשי" הארוכה למערב, נודד האפרסק בשנת 400 לפני הספירה אל פרס הרחוקה. כאן מתקבע שמו בפרסית 'פרסיקה', שפירושו "פרי פרסי". שם זה עתיד להיות שגור בלשונות רבים.
מפרס נדד הפרי, ככל הנראה דרך יוון, לכל אגן הים התיכון ומשם כמעט לכל העולם.
מי שהביא את האפרסקים לארץ ישראל היה השלטון הרומי, ששלט כאן בתקופת בית שני. בכך הפכו הפירות הנחשקים מסין, פרס ויוון לחלק מנוף הפירות בארץ ישראל. אומרים שעם האפרסק הגיעו אז לארץ גם הנקטרינות.
כך הלכו ופותחו האפרסק ובעקבותיו גם הנקטרינה, תת-זן שלו, פחות או יותר לפרי שאנו מכירים כיום. ממצאים ארכאולוגים שמעידים על קיומו של האפרסק באזורנו הם בני לפחות 1,700 שנה. בתקופת התלמוד מתקבע שמו ביהדות בתור 'פרסק' וברבים 'אפרסקין'.
בגמרא מסופר על האפרסק כפרי אהוב שנהגו לאכול היהודים, לצד פירות ארץ ישראל הידועים, כמו הרימונים, הענבים, החרובים והשקדים.
יש מפרשים שסיפרו בכתובים על מנהג קדום, לפיו נהגו היהודים לקשט את תקרת הסוכה באפרסקים ונקטרינות. כך הם נהנו לאורך חג הסוכות מריחם הנעים ומצבעיהם העזים של פירות האפרסק.
גם שיטות הגידול המסורתיות שוכללו במהלך הדורות והגיעו לרמת אמנות של ממש. במאה ה-20, עם פריחת הישוב היהודי בארץ, הורחבו נטיעות עצי האפרסק והנקטרינה מאוד.
בארץ נלמדו אז תנאי האקלים שנדרשו לכל זן אפרסק. מהרי הגליל, דרך הרי ירושלים ועד מרכז שפלת החוף - בכל אזור ובהתאם לאזורים הגאוגרפיים והאקלימיים המתאימים להם, ניטעו זני האפרסק המתאימים.
כך מגדלים עצי אפרסקים:
https://youtu.be/jcEoisxKn5c
קטיף ומיון אפרסקים בקיבוץ של פעם (עברית):
https://youtu.be/enBh7I8LtDI
כך תבחרו אפרסקים (עברית):
https://youtu.be/z7NEwyHgjFM
ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
וכך מכינים מסכה לפנים מאפרסקים (עברית):
https://youtu.be/UvoBgQk_s8M
ה"נקטר" (Nectar) מהמיתולוגיה היוונית הוא הכינוי של משקה האלים, שנותן לכל מי ששותה אותו חיי נצח. כמו שאמברוזיה הוא מזון האלים, נקטר היה שמו של משקה האלים במיתולוגיה של יוון.
פה ושם מתייחסים אליו כאל מאכל האלים. שם לא מבדילים בינו לבין אמברוסיה (Ambrosia), המאכל של האלים וזה שגם הוא העניק להם חיי נצח.
אבל במרבית המקרים במיתולוגיה הנקטר הוא המשקה שהביאו יונים אל הר האולימפוס והוא שמעניק לאלים את חיי הנצח.
גם למי שאינם אלים יש נקטר משלהם. כבר ביוון העתיקה החלו היוונים הקדמונים לייצר משקה אלכוהולי עשוי דבש, שהיה ידוע כתֶמֶד, "יין דבש". זה היה בשבילם "נקטר האלים".
גם בימינו מייצרים ומוכרים נקטר בחנויות, אבל היום מדובר במעין "חצי מיץ פרי", בריכוז מסוים. לפי החוק בישראל "מיץ פרי" יכול להיקרא רק מוצר משקה המכיל 100% פרי. בניגוד לאותו "מיץ פרי", אפשר לייצר בישראל משקה המכיל מ-50% פרי ומעלה והוא ייקרא "נקטר".
אגב, זה לא כך בכל העולם. בניו זילנד, למשל, משמש המושג "מיץ" לצורך ציון משקה ממותק, בעוד ה"נקטר" מציין פרי טהור, מה שאצלנו נקרא... "מיץ פרי".
באנגליה ובארצות הברית, לעומת זאת, יכולים היצרנים למהול מיץ פרי במים או בתוספי מזון, כולל ממתיקים וחומרים משמרים שונים, ואז הוא ייקרא... נכון, "נקטר".
הנה משקה האלים, הנקטר:
https://youtu.be/_OBiXaGO72o
בימינו המילה נקטר משמשת כינוי למשקאות טעימים ולרוב טבעיים, כמו כאן לנקטר סברס בריא וטעים (עברית):
https://youtu.be/JrGu29JQN3M
הנקטר של הברמנים:
https://youtu.be/v2Pqjvg-tP4
והנקטר המיתולוגי של יוון העתיקה:
https://youtu.be/58VQsQYGusU?long=yes
