הצַּבָּר (Prickly Pear), בערבית סברס, הוא פרי משונה. מחד, הוא כל כך טעים ומתוק ומנגד, קוצני ומכאיב כל כך עד שבימים עברו השתמשו בו במזרח התיכון כאמצעי תיחום בין חלקות ושטחי חקלאות.

כבר מאות שנים שערביי המזרח התיכון שותלים צבר בגבולות השטחים, כדי למנוע כניסה של גנבים ואורחים לא רצויים.

קוצי הצבר נמצאים גם על העלים הבשרניים וגם על הפרי. הקוצים הללו מהווים אמצעי ההגנה של הצבר, כנגד פגיעה בו.

שמו העברי של הצבר בא על שום צבירת המים שהוא יונק ומגבעוליו המכילים הרבה מים, המסוגלים לקיים אותו לתקופות ארוכות.

על אף שמוצאו של הצבר מאמריקה, תכונותיו הפכו את שמו לכינוי לישראלים. כמו הישראלים המחוספסים וניצתים בקלות מבחוץ, אך מלאי רגש ואחווה מבפנים, כך גם פרי הצבר העסיסי. מדובר בפרי שקוציו המכאיבים מקשים על אכילת תוכנו, אבל למי שמצליחים בכך, מובטח מעדן רך, טעים ומתוק להפליא.


הנה חקלאי שמגדל צברים מספר על הקקטוס המעניין הזה (עברית):

https://youtu.be/fWZN3jprpxA


כך קוטפים ואוכלים את פרי הצבר:

https://youtu.be/DsOix7iFvD0


קציר פירות הצבר:

https://youtu.be/sALAk2NOHu0


יש מי שמכינים מהצבר מיץ נהדר (עברית):

https://youtu.be/JrGu29JQN3M


ורבים בארץ מגדלים קקטוסים בגינה - הנה מישהו עם 5,000 מינים (עברית):

https://youtu.be/sQ3z40iM82E