צבעי הטמפרה (Tempera) הם צבעים ששימשו לציור בעת העתיקה. ייצרו אותם מערבוב של חלמוני ביצה עם פיגמנטים, צבעים שונים מהטבע. פיגמנטים כאלו נוצרו מקונכיות שונות, כמו הארגמון.

צבעי הטמפרה הומצאו במאה ה-2 לפני הספירה. הם הוחלפו בתקופת הרנסאנס על ידי צבעי השמן, שהיו עשירים יותר בגווניהם והתייבשו לאט יותר מצבעי הטמפרה.


הנה צבעי טמפרה:

http://youtu.be/fTYhS91rIUE?t=32s&end=1t16s


כך מכינים צבעי טמפרה מפיגמנט, חומר הצבע, וביצים:

http://youtu.be/BtJfQVb7QXY


בטמפרה נוהגים לצייר את האייקונות, ציורי הקדושים של הנצרות:

http://youtu.be/1oCEQJb4C7s


ותהליך העבודה להכנת טמפרה לבד:

http://youtu.be/tqTuG0h8SEg

צבעי אקריליק (Acrylic paint) הם צבעים שמתייבשים מהר וכוללים פיגמנטים שעורבבו בתחליב רזין אקרילי, נוזל שמכיל פולימר סינתטי.

יתרונם הגדול של צבעי אקריליק הוא שניתן לדלל אותם במים ויחד עם זאת, כשהצבע האקרילי מתייבש - הוא הופך עמיד למים ואינו נמס כמו צבעי מים דוגמת הגואש והאקוורל.

באמנות הגבוהה של המחצית השנייה של המאה ה-20 החליפו צבעי אקריליק את צבעי הגואש, הצבעים הפופולריים של המאות ה-18, ה-19 ותחילת המאה ה-20. היתרונות שאפשרו להם להפוך כה מצליחים בקרב הציירים המקצועיים היו העמידות הגבוהה שלהם, נוחים השימוש בהם ומחירם הזול, שלא היה יקר ממחירי הגואש הנחות והיווה שיקול שציירים רעבים לקחו מאז ומתמיד בחשבון.


כך מציירים בצבע אקריליק:

https://youtu.be/nkPGWW5a8Cs


ציורי דיוקן באקריליק:

https://youtu.be/6WTjkwS2VG4


וציור מודרני של ג'קסון פולוק בצבעי אקריליק:

https://youtu.be/fnORitT5h4U

צבע גואש (Gouache color) או צבעי גואש, הם צבעים לציור, שמרביתם נמכרים כיום לצרכי חינוך ולימוד, עבור ילדים המתנסים לראשונה בציור עם מכחול.

זהו סוג של צבעי מים, שבניגוד לאקוורל, יש להם גוון אטום. בשם "גואש" בא מאיטלקית, בה "גוּאָצוֹ" (Guazzo) הוא צבע התזה או צבע מים.

בדומה לצבעי מים אחרים, צבעי גואש מכילים פיגמנט, שהוא חומר הצבע, ביחד עם חומר עיבוי, לרוב מדובר בגומי ערבי ומים כמובן. לא פעם יש בצבעי גואש גם צבען גיר, על מנת להקנות לו עובי ומרקם.

צבעי הגואש פופולריים בבתי ספר, גני ילדים ובסדנאות ציור למתחילים.

היתרונות של הגואש למתחילים קשורים בהיותם צבעים זולים וקלים לניקוי, המדוללים במים בלבד.

יש להם גם חסרונות מסוימים, בעיקר בהיותם הרבה פחות עמידים מצבעים אקריליים, כמו אקריליק, המשמש כיום את מרבית הציירים המקצועיים.

בין החסרונות הבולטים של צבעי הגואש בולטים שינוי הגוון, הברק והבהירות שלהם, לאחר הייבוש. גם העמידות שלהם גנגד רטיבות ואפילו לחות היא לקויה. תנאי לחות וכל טיפת מים על הציור יכולים להשחית ציור שכזה.


#תולדות צבעי הגואש
אף שהיו בשימוש החל מהמאה ה-12, צבעי הגואש קיבלו את שמם לראשונה במאה ה-18. בתקופה שבין המאות ה-16 וה-18, הכינוי "גואש" הוצמד לשילוב של צבעי שמן וטמפרת ביצים.

מהמאה ה-18 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 היו צבעי גואש מאוד פופולריים, גם בקרב ציירים רציניים וחשובים. אך חסרונותיהם הביאו לכך שעם עליית צבע האקריליק העמיד והנוח יותר לציור, במיוחד החל במחצית השנייה של המאה ה-20, הם ירדו מגדולתם.

כיום מופצים צבעי גואש איכותיים, כמוצר מדף שאינו דורש הזמנה מיוחדת. ניתן למצוא אותם במרבית חנויות האמנות וציוד הכתיבה.

מייצרים היום, על בסיס צבעי הגואש המוכרים, גם צבעי גואש שיש להם ברק זוהר ומתכתי ואף כאלה שמכילים חלקיקים נוצצים ומורחפים בצבע.


הנה ציור בצבעי גואש:

https://youtu.be/VkGV0H8RXjY


הדגמה של ציור בצבע גואש, שכל כך קל לצבוע בו:

https://youtu.be/3cvJ8_Dz3gc


צייר מקצועי המצייר בצבעי גואש:

https://youtu.be/KXFg22oKCiA


וטיפים לצבעי גואש:

https://youtu.be/sRHqm0GDtRw?long=yes

צבעי שמן הם צבעים ששימשו ציירים במשך שנים רבות. צבעי השמן הם פיגמנטים (צבענים, צבעים טבעיים שיש להם גוון מסוים) שעורבבו בשמן. צבעי השמן הם צבעים עשירים יותר מצבעי הטמפרה, שהיו לפניהם, אך הם מתייבשים לאט יותר.

תכונות צבע השמן הסופי, כמו הגוון שלו וזמן ההתייבשות שלו, נקבעות בדרך כלל על פי סוג השמן שבו עורבב הפיגמנט. בדרך כלל משתמשים בהכנת צבע השמן בשמנים כמו שמן הפשתן, שמן פרג, שמן אגוז מלך ועוד.

רבות מהיצירות הגדולות של תולדות האמנות צוירו בצבעים כאלו. אמנם צבעי השמן מוזכרים כבר בימי הביניים אך הם פותחו ונכנסו לשימוש של ממש בתקופת הרנסאנס.

הצבעים הללו התגלו כנוחים לשימוש הרבה יותר מצבעי הטמפרה, מכיוון שהצייר לא נדרש להכינם מיד לפני העבודה, אלא יכול היה להכינם לזמן רב קדימה. יתרון נוסף של צבעי השמן הוא שהם מאפשרים שינויים ועיבוד של הצבע שנצבע במשך זמן. בזכות תכונה זו הצייר לא צריך להוסיף שכבת צבע נוספת כדי לעשות שינויים בציור, כמו שהיה בצבעי הטמפרה, אותם צבעים ששימשו ציירים בימי הביניים.


הנה תולדות הציור בצבעי שמן:

https://youtu.be/MyhoPD3hA9M


שיטת הציור בצבעי שמן:

http://youtu.be/IPaN5RRPbcE


כך מערבבים צבעי שמן ליצירת גוונים וצבעים מצבעי היסוד:

http://youtu.be/pRDwuoX43HQ


וכך מציירים בצבעי שמן:

http://youtu.be/1UgjxeAPq_A

צבעי מים (Watercolor), או אקוורל, עשויים מפיגמנטים, צבענים. אלו הם בעצם אבקות צבע שהומסו במים ומוכנים לציור על גבי נייר.

בזכות הריכוז הנמוך של הפיגמנט, יוצרים צבעי המים הללו שכבות צבע שקופות. רק אם מציירים את השכבות הללו זו על זו, יוצרים הפיגמנטים גווני צבע שהופכים כהים יותר.

סוג אטום יותר של צבעי מים הם צבעי הגואש והם מכילים חומרים שלא מאפשרים לצבע להיות שקוף.


כך מכינים צבעי מים עם צבעי מאכל בבית:

https://youtu.be/xuc4_G2WAm8


הנה ציור בצבעי מים:

https://youtu.be/FBGfrwtQASE


סדנה לציור בצבעי מים:

https://youtu.be/LR5zlMOF4es


וכך עובדים עם צבעי האקוורל:

http://youtu.be/jiLvLQ8GC2w

ציורי המערות של האדם הקדמון צוירו בעזרת צבעים שהוכנו ממרכיבים טבעיים שמצאו אנשי המערות בסביבתם.

חומרים כמו דם, צבעי אדמה צבעונית, סוגי מיצי צמחים שונים שהופקו בסחיטת הצמח, דבש ואפילו חלבונים של ביצים - כולם שימשו כצבעים זמינים לציורי המערות הללו.

הציורים ששרדו עשרות אלפי שנים, מוכיחים שהצבעים הוכנו היטב ומחומרים נכונים.


הנה סקירה על שיטת הכנת הצבעים לציורי המערות:

http://youtu.be/vGBbIiXjwXo


וציורי האבוריג'ינים העתיקים שבאוסטרליה צויירו עם עפר ואדמה בגוונים שונים וחימר:

http://youtu.be/oSHKqX8_pqU

מגרפיטי ואמנות רחוב ועד לאמנות הספריי (Aerosol art), הפכו צבעים בהתזה לכלי עבודה חדשים ומעשירים את השפה באמנות הציור. מציורי הגרפיטי שבעבר נחשבו לקשקושים והיום הפכו לחלק מהאמנות הפוסט-מודרנית ועד לאמנות הספריי, שהיא אמנות רחוב הנעשית עם פחיות ספריי צבע, הציור בספריי צבע הפך לנפוץ בערים הגדולות ברחבי העולם.

אמנות הספריי נולדה בשנות ה-80 בדרום אמריקה. אמני הספריי יוצרים בדרך כלל ציורי אינסטנט, ברחוב או במקומות ציבוריים, אל מול עיני הקהל. לרוב הם נוהגים לצייר נושאים כמו מדע בידיוני, ציורי פנטזיה, נופים אורבניים, ציורי חלל וציורי נוף.

בדרך כלל הם מציירים על נייר או עץ, כשלרוב הם מתיזים שכבות צבע ומשתמשים בטכניקות שונות כדי לשרטט וליצור תבניות ומרקם בשכבות הצבע השונות. אמני הספריי נוהגים להשתמש בחפצים שונים כדי ליצור מבנים וצורות כמו עיגולים ומשולשים. הם גם עושים שימוש רב בידיים ובסוגי נייר שונים, כדי ליצור מרקמים מעניינים ובעלי אופי.


הנה אמנות הספריי ברחוב בניו-יורק:

http://youtu.be/36lZPqL8y3Q


עוד עבודה של כוכבי לכת:

http://youtu.be/LtJQDNCyoJI


כך משתמשים אמני גרפיטי בספריי הצבע:

http://youtu.be/kxwsvCEWidA


כך הם מציירים דמויות:

http://youtu.be/w0g3jWzKCms


והנה מבחר של ציורי רחוב נהדרים:

https://youtu.be/E0B9NIrEpw8?long=yes

פיגמנטים (Pigments), או צִבְעָנים, הם בעצם צבעים טבעיים המשמשים כחומרי הגלם של עולם הציור והצבע.

במהלך הדורות השתמשו בפיגמנטים לכל סוגי הצבעים, מהצבעים של ציורי הפרסקו שצוירו על הקירות, דרך צבעי הטמפרה שבהם מוהלים פיגמנטים בביצים, אך גם לצבעי השמן שבהם ציירו הציירים הקלאסיים, לצבעי אקוורל (צבעי מים) ועוד.

מבחינה ביולוגית, כל תרכובת צבעונית שמצויה בתאים של יצורים חיים היא פיגמנט. מרבית התאים החיים מכילים פיגמנטים. בעלי חיים חסרי פיגמנטים נקראים לבקנים.

בימים עברו שימשו פיגמנטים טבעיים לצביעת בגדים, בדים, צמר, חוטים ועוד. הם נלקחו מצדפות, קונכיות ובעלי חיים שמייצרים צבענים שונים באופן טבעי. מהארגמון למשל, יצרו צבע אדום. את מתכת הכספית נהגו לערבב עם גופרית וכך ליצור את צבע הוורמיליון.

בתעשייה נוהגים להשתמש בפיגמנטים לצביעה של חומרים שונים וליצירת צבעים לתעשייה, של פלסטיק צבעוני, דיו, בדי טקסטיל, צבעים מאכל למוצרי מזון וכדומה. כיום יש בנוסף לפיגמנטים טבעיים גם פיגמנטים מלאכותיים, שאינם מהחי.

באמנות הציור מהווים הפיגמנטים את החומרים החשובים ביותר ליצירת הצבעים השונים. בצבעי השמן מערבבים אותם עם שמנים, ליצירה של הצבע הסופי. צבעי המים הם שקופים יותר. על ידי כך שחוזרים בצביעה שוב ושוב על מקום מסוים, ניתן לייצר בהם דרגות כהות שונות של גווני הצבע. הצטברות הפיגמנטים על הנייר היא שיוצרת צבע חזק יותר.


הנה ייצור פיגמנטים או צבעים טבעיים בעבודת יד (עברית):

https://youtu.be/YFtpoENECiA


כך הפיגמנטים הופכים לצבעים:

https://youtu.be/9cUDDQt7xfs


אחד הפיגמנטים הבעייתיים בתקופות קדומות היה הכחול:

https://youtu.be/v2JZDdKtZ0Q


כך נמכרים הפיגמנטים בחנויות:

http://youtu.be/Icrm9sjjfkE


וכיום יש גם פיגמנטים מטאליים (מתכתיים):

https://youtu.be/nuZeIQ6Xh6E

שמו של הדיונון בעברית ניתן לו בזכות שובל הדיו שהוא פולט כשהוא מתחמק מפני טורפים או כדי להטעות את הטרף שלו. הדיו מסייע לו להסוות את כיוון הבריחה שלו, ממש כמו שצבאות משתמשים בעשן כדי להסוות את תנועת החיילים והשריון בשטח.

כיום מפיקים דיו לכתיבה ולעטים באופן סינתטי. לא כולם יודעים שבעבר השתמשו אבותינו בדיו של הדיונון לצורכי כתיבה. כמובן שהיו אמצעים נוספים להשגת דיו מהטבע באותם הזמנים, כגון דיו שהופק מקליפות אגוזים וזרעים, מפחם ובהמשך ההיסטוריה גם מתרכובות כימיות.

בנוסף לדיו, הדיונון מסוגל להחליף את צבעו במהירות הבזק, באמצעות הרחבה וכיווץ של תאים מיוחדים שעל פני עורו. בזכות היכולת הזו הוא יוצר מגוון עצום של צבעי ומרקמי הסוואה שמותאמים מיידית לכל סביבה שבה הוא חי. גם לצבע הקבוע של דיונוני המעמקים שהוא אדום כהה, יש תפקיד של הסוואה כיוון שבמעמקי הים הוא נראה פחות מאשר גוונים אחרים.


כך הדיונון פולט שובל דיו ומנסה להמלט מהמצלמה:

http://youtu.be/qVRYxMmkUZs


הדיונון הענקי ויכולתו להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE


הדיו של הדיונון וכיצד הוא פולט אותו כדי להטעות את הטרף שלו - במקרה זה דג פתיון של דייגים:

http://youtu.be/nSN-kn-IRCQ?t=4m19s


דיונונים אוסטרליים אדומים בים:

http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s


והסבר היכולת המדהימה של הסקוויד לחמוק במהירות ולפלוט דיו הסוואה:

http://youtu.be/uiT79Lfxwps?t=41s