שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הציל שעון הסווטש את התעשייה הטובה בעולם?
הלידה של שעוני הסווטש (Swatch) הוא סיפור של חשיבה יצירתית, שהולידה מהפכה. הופעתו של שעון הסווטש הראשון בשנת 1983, שעון שוויצרי צבעוני וקל, הפתיעה את העולם. זה היה שעון מהנה, אמין, לא יקר ועשוי פלסטיק, שהוצע ללקוחות כ"שעון שני" - פריט אופנתי שמתווסף לבגדים כאקססורי פשוט ולא משהו שמחזיקים אחד ממנו, כי הוא יקר להחריד, כמו השעונים השוויצרים של אותה תקופה.
אבל לפני הכל מדובר על מבצע של איש אחד להצלת תעשיית השעונים המפוארת של שווייץ. בסוף שנות ה-70 איבדו עשרות אלפי שוויצרים את עבודתם בתעשיית השעונים של המדינה הקטנה הזו. שעון שוויצרי נחשב אז לפאר היצירה ונוצר במלאכת מחשבת של עבודת יד מפרכת ויקרה. השעונים הללו נחשבו לתכשיטי יוקרה, שמועברים מדור לדור ונשמרים לתמיד.
המשבר החמור נוצר כשהעולם נשטף בשעוני קוורץ זולים ומדויקים יחסית מאסיה. השעונים היפאניים היו מצוידים במנגנון קוורץ ולא נפלו בדיוק שלהם מהשעונים המכניים והאיכותיים מתוצרת שווייץ. הם הפכו ללהיטי ענק. אפילו השווייצרים קנו אותם בהמוניהם. אם קודם החזיקו השוויצרים ב-50% ממכירות שוק השעונים העולמי, הם צנחו תוך זמן קצר לפחות מ-15% מהמכירות.
מי שחשב על פתרון לקריסת המכירות של השעונים שווייץ היה אז יצרן שעונים בשם ניקולס ג' האייק (Nicolas G. Hayek). האייק פיתח קונספט שאותו כינה "השעון השני" - במקום להציע ללקוחות שעוני יוקרה, מעין תכשיטים יקרים שמיוצרים בעבודת יד, הוא הציע להם שעונים זולים יחסית, עם מספר חלקים קטן בהרבה ועדיין איכותיים, שיהיו מוצרי אופנה שניתן יהיה להחזיק כמה מהם ולהחליפם בהתאם למצב רוח וההקשר החברתי. סווטש שיווקה את הסווטש בתור שעון שיאפשר למשתמש להצהיר על אישיותו והרגשתו בכל רגע.
שעוני הסווטש מתוצרת שווייץ יצרו של סוג של מהפכה בעולם השעונים. הרעיון שאפשר לקנות שעוני אקססורי זולים יחסית, שעונים שהם אביזרי אופנה, במקום שעון יקר ובעל אופי של תכשיט, היה חדשני. בכך שהם הוציאו לשוק שעונים בעלי מנגנון יצוק, מפלסטיק, שאי אפשר לתקנו כשהוא מתקלקל, חיזקו בסווטש גם את מהפכת החד-פעמי וגרמו לכך שאנשים כבר לא זקוקים לשען, אלא לחנות שבה יקנו שעון חדש, במקום זה שהתקלקל.
כך הפך "השעון השני" של ניקולס ג' האייק למותג ולאביזר צבעוני שיצא במאות עיצובים ודוגמאות. הוא לא נחשב רק שעון ואביזר אופנה, אלא גם כסוג של תקשורת עם אחרים והצהרה עצמית, שמאפשרת להציג את עצמך למול העולם.
סווטש הפכה מאז לאחד המותגים המצליחים בעולם. בשנות האלפיים חגגה היצרנית Swatch את ייצור השעון ה-350 מיליון שלה והיא תרמה לשיקומה והצעדתה קדימה של התעשייה השוויצרית הוותיקה, שעמדה לפני שוקת שבורה.
הנה שגעון הסווטש:
https://youtu.be/0ZwDlS3uktI
עיצוב לדוגמה מתוך מאות:
https://youtu.be/mOpr7Sb1Slk
אחד מהעיצובים הצבעוניים והצעירים של סווטש:
https://youtu.be/YXlcxgBFL-0
עלילות החברה שהחזירה את השעון השוויצרי למקומו בראש התעשיה:
https://youtu.be/QmKHw-3sVTI
ותולדות שעוני הסווטש:
https://youtu.be/85_lECBkwI8
סווטש
הלידה של שעוני הסווטש (Swatch) הוא סיפור של חשיבה יצירתית, שהולידה מהפכה. הופעתו של שעון הסווטש הראשון בשנת 1983, שעון שוויצרי צבעוני וקל, הפתיעה את העולם. זה היה שעון מהנה, אמין, לא יקר ועשוי פלסטיק, שהוצע ללקוחות כ"שעון שני" - פריט אופנתי שמתווסף לבגדים כאקססורי פשוט ולא משהו שמחזיקים אחד ממנו, כי הוא יקר להחריד, כמו השעונים השוויצרים של אותה תקופה.
אבל לפני הכל מדובר על מבצע של איש אחד להצלת תעשיית השעונים המפוארת של שווייץ. בסוף שנות ה-70 איבדו עשרות אלפי שוויצרים את עבודתם בתעשיית השעונים של המדינה הקטנה הזו. שעון שוויצרי נחשב אז לפאר היצירה ונוצר במלאכת מחשבת של עבודת יד מפרכת ויקרה. השעונים הללו נחשבו לתכשיטי יוקרה, שמועברים מדור לדור ונשמרים לתמיד.
המשבר החמור נוצר כשהעולם נשטף בשעוני קוורץ זולים ומדויקים יחסית מאסיה. השעונים היפאניים היו מצוידים במנגנון קוורץ ולא נפלו בדיוק שלהם מהשעונים המכניים והאיכותיים מתוצרת שווייץ. הם הפכו ללהיטי ענק. אפילו השווייצרים קנו אותם בהמוניהם. אם קודם החזיקו השוויצרים ב-50% ממכירות שוק השעונים העולמי, הם צנחו תוך זמן קצר לפחות מ-15% מהמכירות.
מי שחשב על פתרון לקריסת המכירות של השעונים שווייץ היה אז יצרן שעונים בשם ניקולס ג' האייק (Nicolas G. Hayek). האייק פיתח קונספט שאותו כינה "השעון השני" - במקום להציע ללקוחות שעוני יוקרה, מעין תכשיטים יקרים שמיוצרים בעבודת יד, הוא הציע להם שעונים זולים יחסית, עם מספר חלקים קטן בהרבה ועדיין איכותיים, שיהיו מוצרי אופנה שניתן יהיה להחזיק כמה מהם ולהחליפם בהתאם למצב רוח וההקשר החברתי. סווטש שיווקה את הסווטש בתור שעון שיאפשר למשתמש להצהיר על אישיותו והרגשתו בכל רגע.
שעוני הסווטש מתוצרת שווייץ יצרו של סוג של מהפכה בעולם השעונים. הרעיון שאפשר לקנות שעוני אקססורי זולים יחסית, שעונים שהם אביזרי אופנה, במקום שעון יקר ובעל אופי של תכשיט, היה חדשני. בכך שהם הוציאו לשוק שעונים בעלי מנגנון יצוק, מפלסטיק, שאי אפשר לתקנו כשהוא מתקלקל, חיזקו בסווטש גם את מהפכת החד-פעמי וגרמו לכך שאנשים כבר לא זקוקים לשען, אלא לחנות שבה יקנו שעון חדש, במקום זה שהתקלקל.
כך הפך "השעון השני" של ניקולס ג' האייק למותג ולאביזר צבעוני שיצא במאות עיצובים ודוגמאות. הוא לא נחשב רק שעון ואביזר אופנה, אלא גם כסוג של תקשורת עם אחרים והצהרה עצמית, שמאפשרת להציג את עצמך למול העולם.
סווטש הפכה מאז לאחד המותגים המצליחים בעולם. בשנות האלפיים חגגה היצרנית Swatch את ייצור השעון ה-350 מיליון שלה והיא תרמה לשיקומה והצעדתה קדימה של התעשייה השוויצרית הוותיקה, שעמדה לפני שוקת שבורה.
הנה שגעון הסווטש:
https://youtu.be/0ZwDlS3uktI
עיצוב לדוגמה מתוך מאות:
https://youtu.be/mOpr7Sb1Slk
אחד מהעיצובים הצבעוניים והצעירים של סווטש:
https://youtu.be/YXlcxgBFL-0
עלילות החברה שהחזירה את השעון השוויצרי למקומו בראש התעשיה:
https://youtu.be/QmKHw-3sVTI
ותולדות שעוני הסווטש:
https://youtu.be/85_lECBkwI8
