הישיבה בסוכה היא לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים. יש גם טענה שהמסורת של הישיבה בסוכה בחג הסוכות החלה כשהפכו שבטי ישראל לחקלאים ובנו סוכות ליד השדות והכרמים, כדי שיוכלו לשמור עליהם ולעבוד בהם בקלות.

ואכן, הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. סוכה שבנויה מתחת לגג או לתקרה אינה נחשבת לסוכה כשרה. אסור שהסכך שמכסה את הסוכה יהיה אטום מדי. להיפך - צריך להשאיר בסכך אפשרות לראות את השמיים והכוכבים מתוך הסוכה.

מצוות הישיבה בסוכה כוללת אכילה ושינה בה. על פי הדת והמסורת, ביתנו הרגיל הופך בחג הסוכות לבית זמני ואנו נמצאים בסוכה, ממש כאילו שהיא הבית האמיתי שלנו. הפסוק שאומר זאת הוא: "עשה סוכתך קבע וביתך ארעי".


הנה סרטון שמראה איך לבנות סוכה (עברית):

http://youtu.be/dpwLspS7_wQ


תכנית לילדים על חג הסוכות (עברית):

http://youtu.be/wj1d3jXfm6Y


על הסוכה והשהייה בה (עברית):

http://youtu.be/vdzq5MrSNW0


ובחיוך - איזו סוכה יש לכם? (עברית)

https://youtu.be/qeRCLSpEPIE

ארבעת המינים המייצגים את אחדות ישראל הם לולב, אתרוג, הדס וערבה. מברכים על 4 המינים הללו בחג הסוכות. ארבעת המינים מייצגים ארבעה טיפוסים שונים של יהודים בעם ישראל ובחברה היהודית. אלו סוגי אנשים שמשלימים זה את זה והם כל עם ישראל, על הטיפוסים שבו.

כל אחד מארבעת המינים מייצג טיפוס אחר בעם ישראל:

לאתרוג יש טעם וגם ריח. הוא מסמל את תלמידי החכמים, היהודים שגם יודעים תורה וגם מקיימים מצוות ומעשים טובים.

לולב יש לו טעם (הוא פרי התמר) אך אין לו ריח. מסמל יהודים שאמנם יודעים את התורה, אך אינם עוסקים במעשים טובים.

הדס הוא ריחני אך הוא ללא טעם. מסמל את אלו שעושים מצוות אבל אינם יודעים תורה.

הערבה היא ללא טעם וללא ריח. מסמלת את אלו שלא למדו תורה ולא עושים מצוות ומעשים טובים.


הנה שוק 4 המינים השוקק חיים לפני החג (עברית):

https://youtu.be/wmC94pvnqtY


הדרך לבחור את ארבעת המינים לסוכה (עברית):

http://youtu.be/h6s5vPeOIB0


שיר על ארבעת המינים (עברית):

https://youtu.be/cWE5P3tLkDc


וסרטון לילדים על ארבעת המינים והפגישה שלהם בסוכות (עברית):

http://youtu.be/SXvp-bxqVFQ

מנהג האושפיזין הוא מנהג בחג הסוכות שבו מארחים אורחים מאבותינו - אבות העם היהודי. זהו כמובן מנהג והוא החל בימי הביניים. מקור המילה אושפיזין הוא מהשפה הארמית ופירושה "אורחים". להתאשפז פירושו בעצם להתארח.. (דרך מעניינת להנות מחופשה - להתארח בבית החולים)

בכל יום בחג הסוכות מוזמן אחד מאבותינו, אחד משבעת האישים מאבות העם היהודי להיות האושפיזין של אותו היום:

ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד

יש עדות שונות שאחרי שלושת האבות הראשונים, הסדר אצלן הוא מעט שונה. ויש יהודים טובים שעשו להם מנהג ממש יפה, להזמין עניים לאכול עימם בסוכה לכבוד האושפיזין.


הנה סרטון לילדים שמספר על האושפיזין (עברית):

http://youtu.be/5sTHozdCG_Q


והאושפיזין של קשת וענן מופיעים בחלום של חגי (עברית):

http://youtu.be/-PtWAq2WX9o?t=58s

אתרוג (Citron או Etrog) הוא שמו של פרי עץ מההדרים. בוטנית, האתרוג, הפומלו וזן אחד של מנדרינה הם שלושת האבות המקוריים של ההדרים (יש המוסיפים עוד שניים,כולל הקי ליים).

כל שאר פירות ההדר, המוכרים לנו ופופולריים כל כך, כולל האשכולית, הקלמנטינה, התפוז והלימון, הם פרי הכלאות שנוצרו על ידי אדם, מאוחר יותר במהלך ההיסטוריה.

מקור האתרוג הוא בדרום-מזרח אסיה ושמו מגיע ככל הנראה מהמילה הפרסית תֻרֻנְג'. כי האתרוג אינו יליד ארץ ישראל. למעשה, האתרוג נחשב להדר הראשון שעלה ארצה מהגלות. היו אלה עולי רגל מבבל, שהביאו אותו לארץ ישראל מממלכת בבל, ששכנה באזור עיראק של היום.

הדבר התרחש לפני כ-2500 שנה, לאחר גלות בית ראשון. זה קרה, אגב, בזמן חג הסוכות, חג שהוכרז בידי עזרא, חצי מהצמד התנ"כי עזרא ונחמיה.


#חשיבות האתרוג ליהודים
בתור אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות לשם קיום מצוות נטילת לולב, יש ביהדות חשיבות מיוחדת לאתרוג. בקניית אתרוג מוכנים יהודים דתיים רבים לשלם כסף רב עבור אתרוג נאה ומהודר.

הרי במדרש משמש האתרוג משל לאותו חלק בעם ישראל שגם תורה יש בו וגם מעשים טובים. הסיבה? - יש לו גם טעם וגם ריח. הטעם הוא משל לתורה, בעוד הריח הוא משל למצוות.

כחלק מההידור המיוחד במצוות ארבעת המינים וההידורים המרובים שבהם, תנאי הכשרות של האתרוג הם מחמירים במיוחד. יש לא מעט דברים הפוסלים אתרוג ולכן מחירו לקראת חג הסוכות מאמיר.

במשנה נאמר שאם ניטלה פיטמתו של האתרוג - הוא פסול. נקודה שחורה או לבנה, בכל גודל, על חוטם האתרוג - פוסלת אותו. גם אתרוג עגול ככדור - פסול הוא.

גם הצבע קובע. הדת היהודית פוסלת אתרוג ירוק כהה. הצבע המהודר, לעומת זאת, הוא בגוון צהוב, כחלמון ביצה, צבע כרכום או זהב.

השמירה על האתרוג במהלך החג היא קפדנית במיוחד. את האתרוג נוהגים לשמור בקפדנות, לא פעם בקופסה מיוחדת, כמו קופסאות אתרוג עשויות כסף, או לפחות קופסאות יפות, מהודרות ויקרות. הכל בכדי שהאתרוג לא ייפגם והיהודי ירא השמיים יוכל להדר את המצווה.

לאחר החג, אגב, יש הנוהגים לחנוט את האתרוג.


#חלקי האתרוג
האתרוג מורכב מהעוקץ, בנקודת הקטיעה של המזמרה, נקודת החיבור שבין האתרוג לעץ, אחריו החלק המרכזי - הוא גוף האתרוג.

עכשיו מתחיל ראשו של האתרוג - מחוטמו ועד לקצה פיטמתו. החוטם הוא הגבעה שמעל הגוף, הפיטם נמצא בקצה החוטם ומזכיר... פטמה והשושנתא היא הקטנה שבקצה הפיטם.


על האתרוג וזני אתרוגים שונים (עברית):

https://youtu.be/fPiAslvRpLI


קטיף אתרוגים (עברית):

https://youtu.be/tUzx2En84fg


סבתא שהיא מומחית להכנת ריבת אתרוגים בריאה (עברית):

https://youtu.be/NbS5uxsiALs


מהאתרוג מייצרים גם מוצרי קוסמטיקה טבעיים, כמו סרום (עברית):

https://youtu.be/r5ACGI5jW78


בחיוך - כך בודקים אתרוג יהודי (עברית):

https://youtu.be/s7fojSKhPT8


והרצאה על אתרוגים (עברית):

https://youtu.be/8VmsFJSDzrQ?long=yes

שָׁלשׁ רְגָלִים, או שלושת הרגלים, הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש שבירושלים, כמו שציוותה התורה.

חגים אלה הם חגים מקראיים, כלומר מקורם בספרי המקרא והם החגים היהודיים הוותיקים ביותר, לעומת חגים שנקבעו הרבה אחריהם, על ידי חז"ל, וחגים שנוספו בהמשך השנים.

כמובן שהעולים לרגל נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו. אז הייתה חובה על כל עולי הרגל להקריב קורבנות ולתת שלמי חגיגה ושלמי שמחה בבית המקדש, או במילים פשוטות לתרום כסף או תבואה.

שלמי החגיגה והשמחה נבעו מהמצוות הנוספות שהיו לרגלים - המצווה לחגוג את החגים הללו והמצווה לשמוח בהם.

אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.


הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:

http://youtu.be/rtqcCtpY9cA