שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הסיפור של חברת התקליטים בלו נוט?
בלו נוט (Blue Note) היא אולי חברת התקליטים שהכי מזוהה עם מוסיקת הג'אז. אבל לכ רבים יודעים שהסיפור שלה מתחיל עם מהגר יהודי שברח מגרמניה, הקים אותה וקידם את הג'אז באמריקה באופן שמעטים בהיסטוריה זכו לעשות.
כי בשנת 1939, באולפן צנוע במנהטן, ייסד אלפרד ליון (Alfred Lion), יהודי מברלין, חברת תקליטים שתשנה לצמיתות את פני מוסיקת הג'אז.
בלו נוט (Blue Note) נולדה מאהבה טהורה למוסיקה, כשליון החליט להקליט את פסנתרן הבוגי-ווגי אלברט אמונס (Albert Ammons). הוא אכן הקליט אותו במועדון בניו יורק ומיד הבין שמצא את ייעודו.
הסשן הראשון התקיים בשעה 1 בלילה בסטודיו צר. ליון שילם למוסיקאים מכספו האישי והשאר, כמאמר הקלישאה, היסטוריה.
כי מה שהפך את בלו נוט לייחודית לא היה רק הרפרטואר שלה בג'אז אלא הפילוסופיה שקדמה לו, התפיסה הניהולית של מייסדיה. ליון וחברו מילדות פרנסיס וולף (Francis Wolff), שברח גם הוא מגרמניה והצטרף אליו ב-1947, האמינו שמוסיקאים צריכים חופש מוחלט ביצירה. הם שילמו לאמנים בכל חזרה, נתנו להם זמן אולפן בלתי מוגבל והקשיבו באדיקות לכל רעיון שהעלו.
ת'לוניוס מונק (Thelonious Monk), שחברות אחרות דחו בגלל סגנונו האקסצנטרי, מצא בבלו נוט בית שאפשר לו לפרוח. ליון אמר פעם לאמן שהתלונן על תנאי האולפן במקום אחר: "אצלי אתה יכול לנגן עד שהשמש תזרח, אם זה מה שצריך".
בשנות ה-50 וה-60 הפכה החברה למוקד הסגנונות החדשים בג'אז - ביבופ והארד-בופ. מיילס דייוויס (Miles Davis) הקליט אצלם כמה מאלבומיו המוקדמים, צ'ארלי פרקר (Charlie Parker) תרם הופעות נדירות שהפכו לאגדה, ארט בלייקי (Art Blakey) עם הג'אז מסנג'רס (Jazz Messengers) שלו הפך לאמן הבית.
הוחתמו בבלו נוט עוד המון מוסיקאי ג'אז נהדרים, ביניהם סוני רולינס (Sonny Rollins) שתרם הופעות מרהיבות, דקסטר גורדון (Dexter Gordon) שיצר קסם עם סקסופון הטנור שלו והוראס סילבר (Horace Silver) שהגדיר למעשה את הסאונד של ההארד-בופ.
בהמשך הצטרפו גם ג'ון קולטריין (John Coltrane), הרבי הנקוק (Herbie Hancock), ויין שורטר (Wayne Shorter) ולי מורגן (Lee Morgan) שיקליטו כולם באולפני החברה תקליטים שיהפכו לקלאסיקות.
בסוף שנות ה-60, הפחית ליון את מעורבותו, בעיקר בשל בעיות בריאות. מכאן ואילך עברה בלו נוט תקופות של עליות ומורדות, אך המורשת נותרה.
#איכות ועיצוב
המיוחדות אפיינה לא רק את המוסיקה המובחרת של אמני החברה, אלא גם איכות ועיצוב התוצרים שלהם.
בסטודיו הבית של החברה, אולפן שיהפוך לאגדה, העניק הטכנאי רודי ואן גלדר (Rudy Van Gelder) לכל הקלטה איכות צלילית יוצאת דופן.
משמעותיות לא פחות היו עטיפות האלבומים האייקוניות שעתידות להפוך לאמנות בפני עצמה ועליהן היה אחראי המעצב ריד מיילס (Reid Miles). הוא הוביל למסורת של עיצוב עטיפות ומיתוג מהסוג שהקדים את זמנו והיו המומחיות של בלו נוט.
עטיפות אלבומי החברה התאפיינו בשילוב מרהיב ועקבי של עיצוב מינימליסטי, עם טיפוגרפיה מודרנית וצילומים בשחור-לבן של וולף, אחד המנהלים ומי שלימים יוכר כצלם מדהים. היו שם את כל המרכיבים שהפכו כל אלבום של "בלו נוט" ליצירה אמנותית ודי מהר הפכו לשפה הוויזואלית של הלייבל כולו.
כיום בלו נוט נחשבת לא רק לחברת תקליטים אלא למוסד תרבותי שתיעד ושימר את הרגעים החשובים ביותר במוסיקת הג'אז המודרנית.
הנה סיפורה של חברת תקליטים האייקונית "בלו נוט":
https://youtu.be/golCmV60NIQ
כמה מהאלבומים הגדולים של אמני בלו נוט:
https://youtu.be/4eTf-dm9628
על האיכות הוויזואלית של אלבומי בלו נוט:
https://youtu.be/cxl8mHnzr6E
והסיפור המופלא של עטיפות האלבומים של החברה הזו:
https://youtu.be/KNgA7dDs90E
מהם הבלו נוטס בג'אז?
ה"בלו נוט" (Blue Note), "התו העצוב" של המוסיקה, מוכר לחובבי הג'אז, הרוק וכמובן הבלוז, בתור הצליל או הצלילים האלה שהופכים מלודיה לבלוזית.
הבלו נוט, התו הכי בלוזי בסולם, הוא תו שמתווסף לסולם הפנטטוני במוסיקת הבלוז, הג'אז והרוק. בעולם הבלוז הוא זה שנותן להן את הצבע המיוחד, הבלוזי, הכל כך אופייני ומצד שני רב-הצדדים בכל סגנון כזה. הוא שהופך את הסולם הפנטטוני לסולם הבלוז.
בעולם המושגים של מוסיקת הג'אז הוא מצטייר כתו נוסף, או נסתר. השימוש בו הוא יותר ספונטני מהנגינה של צלילי הסולם העיקריים.
נגנים משתמשים בבלו נוט בדרך כלל בסולואים, באלתורים. לעתים הם מופיעים גם ביצירה הכתובה.
כללית, הבלו נוט הוא תוספת לא רשמית לסולם, דרגה שהיא לא לגמרי חלק ממנו, אבל יש לה חשיבות רבה בו.
לכן זכה הבלו נוט לשמותיו הרבים והציוריים משהו, ביניהם "התו העצוב", "התו הנסתר", "תו הרפאים", "התו הנוסף" ו"תו הבלוז".
למעשה, בלו נוט הוא הנמכה של כל אחת מהדרגות בסולם. מוזיקלית מקובל לזהות אותו בתור החמישית מונמכת או רביעית מוגבהת. הוא ממוקם בתור הדרגה החמישית המונמכת של הסולם המינורי או הרביעית המונמכת של הסולם הפנטטוני.
#למוסיקאים
בתור "תו הרפאים", שאינו חלק מהסולם, מנגנים את הבלו נוט בדרך כלל ב"אוף ביט" או כצליל מעבר לצליל חזק בסולם הפנטטוני.
יש לבלו נוט בבלוז תפקיד מרכזי, בהיותו התו היחיד בסולם הפנטטוני שמאפשר נגינה של דיסוננס. אפשר לראות בדיסוננסים את ה"תבלינים" של המוסיקה. הבלו נוט באופן זה הוא המתבלן של הנגינה הבלוזית והרוקית.
האקורדים המרכזיים באקורדים של הבלוז הם אלה שבדרגות הראשונה, רביעית וחמישית. למעשה עליהם בנוי שיר הבלוז הקלאסי וגם הרוקנרול הקלאסי. המרווחים שנוצרים בין הבלו נוט לבאס, צליל היסוד של כל אחד משלושת האקורדים הללו, הוא דיסוננסי, לכן כשמנגנים כל אחד מהאקורדים הללו, הבלו נוט שמנוגן מולו מקבל הדגשה והבלטה.
הנה מוסיקאית מסבירה את הבלו נוט למתחילים:
https://youtu.be/CRtWDj4rbtE
נגן גיטרה מסביר ומדגים על נגינת בלוז עם בלו נוטס:
https://youtu.be/OF-JU0SgdRU
כך תשתמשו ב"בלו נוטס" באילתור על הפסנתר:
https://youtu.be/JjGPigIVGQc
גיטריסט מדגים בלו נוטס בג'אז וסולם בלוז פנטטוני:
https://youtu.be/mXuIIDnaoRE
ואגב, יש גם חברת תקליטים שנקראת "בלו נוט":
https://youtu.be/golCmV60NIQ?long=yes
ורשת מועדוני ג'אז נהדרים - הנה סניף טוקיו:
https://youtu.be/J6-FLEiBE84
סולם
בלו נוט (Blue Note) היא אולי חברת התקליטים שהכי מזוהה עם מוסיקת הג'אז. אבל לכ רבים יודעים שהסיפור שלה מתחיל עם מהגר יהודי שברח מגרמניה, הקים אותה וקידם את הג'אז באמריקה באופן שמעטים בהיסטוריה זכו לעשות.
כי בשנת 1939, באולפן צנוע במנהטן, ייסד אלפרד ליון (Alfred Lion), יהודי מברלין, חברת תקליטים שתשנה לצמיתות את פני מוסיקת הג'אז.
בלו נוט (Blue Note) נולדה מאהבה טהורה למוסיקה, כשליון החליט להקליט את פסנתרן הבוגי-ווגי אלברט אמונס (Albert Ammons). הוא אכן הקליט אותו במועדון בניו יורק ומיד הבין שמצא את ייעודו.
הסשן הראשון התקיים בשעה 1 בלילה בסטודיו צר. ליון שילם למוסיקאים מכספו האישי והשאר, כמאמר הקלישאה, היסטוריה.
כי מה שהפך את בלו נוט לייחודית לא היה רק הרפרטואר שלה בג'אז אלא הפילוסופיה שקדמה לו, התפיסה הניהולית של מייסדיה. ליון וחברו מילדות פרנסיס וולף (Francis Wolff), שברח גם הוא מגרמניה והצטרף אליו ב-1947, האמינו שמוסיקאים צריכים חופש מוחלט ביצירה. הם שילמו לאמנים בכל חזרה, נתנו להם זמן אולפן בלתי מוגבל והקשיבו באדיקות לכל רעיון שהעלו.
ת'לוניוס מונק (Thelonious Monk), שחברות אחרות דחו בגלל סגנונו האקסצנטרי, מצא בבלו נוט בית שאפשר לו לפרוח. ליון אמר פעם לאמן שהתלונן על תנאי האולפן במקום אחר: "אצלי אתה יכול לנגן עד שהשמש תזרח, אם זה מה שצריך".
בשנות ה-50 וה-60 הפכה החברה למוקד הסגנונות החדשים בג'אז - ביבופ והארד-בופ. מיילס דייוויס (Miles Davis) הקליט אצלם כמה מאלבומיו המוקדמים, צ'ארלי פרקר (Charlie Parker) תרם הופעות נדירות שהפכו לאגדה, ארט בלייקי (Art Blakey) עם הג'אז מסנג'רס (Jazz Messengers) שלו הפך לאמן הבית.
הוחתמו בבלו נוט עוד המון מוסיקאי ג'אז נהדרים, ביניהם סוני רולינס (Sonny Rollins) שתרם הופעות מרהיבות, דקסטר גורדון (Dexter Gordon) שיצר קסם עם סקסופון הטנור שלו והוראס סילבר (Horace Silver) שהגדיר למעשה את הסאונד של ההארד-בופ.
בהמשך הצטרפו גם ג'ון קולטריין (John Coltrane), הרבי הנקוק (Herbie Hancock), ויין שורטר (Wayne Shorter) ולי מורגן (Lee Morgan) שיקליטו כולם באולפני החברה תקליטים שיהפכו לקלאסיקות.
בסוף שנות ה-60, הפחית ליון את מעורבותו, בעיקר בשל בעיות בריאות. מכאן ואילך עברה בלו נוט תקופות של עליות ומורדות, אך המורשת נותרה.
#איכות ועיצוב
המיוחדות אפיינה לא רק את המוסיקה המובחרת של אמני החברה, אלא גם איכות ועיצוב התוצרים שלהם.
בסטודיו הבית של החברה, אולפן שיהפוך לאגדה, העניק הטכנאי רודי ואן גלדר (Rudy Van Gelder) לכל הקלטה איכות צלילית יוצאת דופן.
משמעותיות לא פחות היו עטיפות האלבומים האייקוניות שעתידות להפוך לאמנות בפני עצמה ועליהן היה אחראי המעצב ריד מיילס (Reid Miles). הוא הוביל למסורת של עיצוב עטיפות ומיתוג מהסוג שהקדים את זמנו והיו המומחיות של בלו נוט.
עטיפות אלבומי החברה התאפיינו בשילוב מרהיב ועקבי של עיצוב מינימליסטי, עם טיפוגרפיה מודרנית וצילומים בשחור-לבן של וולף, אחד המנהלים ומי שלימים יוכר כצלם מדהים. היו שם את כל המרכיבים שהפכו כל אלבום של "בלו נוט" ליצירה אמנותית ודי מהר הפכו לשפה הוויזואלית של הלייבל כולו.
כיום בלו נוט נחשבת לא רק לחברת תקליטים אלא למוסד תרבותי שתיעד ושימר את הרגעים החשובים ביותר במוסיקת הג'אז המודרנית.
הנה סיפורה של חברת תקליטים האייקונית "בלו נוט":
https://youtu.be/golCmV60NIQ
כמה מהאלבומים הגדולים של אמני בלו נוט:
https://youtu.be/4eTf-dm9628
על האיכות הוויזואלית של אלבומי בלו נוט:
https://youtu.be/cxl8mHnzr6E
והסיפור המופלא של עטיפות האלבומים של החברה הזו:
https://youtu.be/KNgA7dDs90E
ה"בלו נוט" (Blue Note), "התו העצוב" של המוסיקה, מוכר לחובבי הג'אז, הרוק וכמובן הבלוז, בתור הצליל או הצלילים האלה שהופכים מלודיה לבלוזית.
הבלו נוט, התו הכי בלוזי בסולם, הוא תו שמתווסף לסולם הפנטטוני במוסיקת הבלוז, הג'אז והרוק. בעולם הבלוז הוא זה שנותן להן את הצבע המיוחד, הבלוזי, הכל כך אופייני ומצד שני רב-הצדדים בכל סגנון כזה. הוא שהופך את הסולם הפנטטוני לסולם הבלוז.
בעולם המושגים של מוסיקת הג'אז הוא מצטייר כתו נוסף, או נסתר. השימוש בו הוא יותר ספונטני מהנגינה של צלילי הסולם העיקריים.
נגנים משתמשים בבלו נוט בדרך כלל בסולואים, באלתורים. לעתים הם מופיעים גם ביצירה הכתובה.
כללית, הבלו נוט הוא תוספת לא רשמית לסולם, דרגה שהיא לא לגמרי חלק ממנו, אבל יש לה חשיבות רבה בו.
לכן זכה הבלו נוט לשמותיו הרבים והציוריים משהו, ביניהם "התו העצוב", "התו הנסתר", "תו הרפאים", "התו הנוסף" ו"תו הבלוז".
למעשה, בלו נוט הוא הנמכה של כל אחת מהדרגות בסולם. מוזיקלית מקובל לזהות אותו בתור החמישית מונמכת או רביעית מוגבהת. הוא ממוקם בתור הדרגה החמישית המונמכת של הסולם המינורי או הרביעית המונמכת של הסולם הפנטטוני.
#למוסיקאים
בתור "תו הרפאים", שאינו חלק מהסולם, מנגנים את הבלו נוט בדרך כלל ב"אוף ביט" או כצליל מעבר לצליל חזק בסולם הפנטטוני.
יש לבלו נוט בבלוז תפקיד מרכזי, בהיותו התו היחיד בסולם הפנטטוני שמאפשר נגינה של דיסוננס. אפשר לראות בדיסוננסים את ה"תבלינים" של המוסיקה. הבלו נוט באופן זה הוא המתבלן של הנגינה הבלוזית והרוקית.
האקורדים המרכזיים באקורדים של הבלוז הם אלה שבדרגות הראשונה, רביעית וחמישית. למעשה עליהם בנוי שיר הבלוז הקלאסי וגם הרוקנרול הקלאסי. המרווחים שנוצרים בין הבלו נוט לבאס, צליל היסוד של כל אחד משלושת האקורדים הללו, הוא דיסוננסי, לכן כשמנגנים כל אחד מהאקורדים הללו, הבלו נוט שמנוגן מולו מקבל הדגשה והבלטה.
הנה מוסיקאית מסבירה את הבלו נוט למתחילים:
https://youtu.be/CRtWDj4rbtE
נגן גיטרה מסביר ומדגים על נגינת בלוז עם בלו נוטס:
https://youtu.be/OF-JU0SgdRU
כך תשתמשו ב"בלו נוטס" באילתור על הפסנתר:
https://youtu.be/JjGPigIVGQc
גיטריסט מדגים בלו נוטס בג'אז וסולם בלוז פנטטוני:
https://youtu.be/mXuIIDnaoRE
ואגב, יש גם חברת תקליטים שנקראת "בלו נוט":
https://youtu.be/golCmV60NIQ?long=yes
ורשת מועדוני ג'אז נהדרים - הנה סניף טוקיו:
https://youtu.be/J6-FLEiBE84
