שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי סופה?
סופה (Storm) היא שינוי גדול באקלים. בסופה יהיו כמעט תמיד רוחות סוערות והרבה גשמים, ברד או שלג.
בין הסופות בעולם מוכרות סופת ההוריקן וסופת הטורנדו. ישנן גם סופות חול במדבריות וסופות שלג, שנחשבות סערה.
הכירו אותן בתגית "סוגי סופות".
הנה סופות ברקים:
http://youtu.be/RDDfkKEa2ls
סופת שלגים באמריקה:
http://youtu.be/OdWrwD_wbXk
וסופת שלגים בבית ג'אן שבצפון הארץ:
http://youtu.be/0-7DoqHJ-gE
מהי סופת ציקלון?
הציקלון הוא שם נוסף לסופת ההוריקן, שנקראת בחלק ממדינות המזרח הרחוק, כמו יפאן והפיליפינים, סופת טייפון.
השם ציקלון מקובל לסופות הטרופיות, בארצות שבאזור האוקיינוס ההודי וצפון אוסטרליה, בעיקר בהודו, בנגלדש, מלזיה ובורמה.
סופת הציקלון הורסת כל מה שעומד בדרכה. אפילו גגות של בתים עפים ברוח העזה שלה. הרוח של סופת הציקלון נושבת במהירות של 200 קילומטרים בשעה!
קראו עוד על הציקלון בתגית "הוריקן".
הנה סרטון של הציקלון איילה שתקף את הודו ובנגלה דש:
http://youtu.be/_322J43O79Y
וסופת ציקלון מקרוב:
http://youtu.be/06AJkSD0HiU
מהם ההבדלים בין טורנדו להוריקן?
סופת הטורנדו מפתיעה, נוצרת על היבשה בלבד והיא מעין שואב אבק ענקי ואלים. הטורנדו הוא צר ומרכזו הוא הכי מסוכן. בגלל אופיין המתפרץ של סופות הטורנדו אין זמן להתריע מפניהן ולברוח מהאזורים שבהם הן מתרחשות. קראו על סופת הטורנדו בתגית "טורנדו".
ההוריקן, לעומת זאת, נוצר בים בעונות החמות ונמשך לרוב כמה ימים. רוחבו של ההוריקן יכול להגיע למאות קילומטרים. בניגוד למרכז הטורנדו, מרכזו של ההוריקן, עין הסערה, הוא דווקא שליו ומאד שקט. בניגוד לסופת הטורנדו, ניתן להתריע ולהזהיר מפני הוריקן. קראו על סופות ההוריקן בתגית "הוריקן".
הנה ההבדלים שבין הוריקן לטורנדו:
http://youtu.be/AUeU07paRuk?t=6s
טורנדו מול העיניים - מתוך רכב שנוסע כמעט למרכזו:
https://youtu.be/FtO62R_UKkc?t=1m54s&end=2m50s
וסרטון שצולם מתוך מטוס שטס בתוך עין הסערה בסופת טורנדו:
http://youtu.be/dGnbfoN1vdg
מהם ברקי קטטומבו?
שפך נהר הקטאטומבו שבוונצואלה לא היה מגיע לכותרות, אלמלא תופעת טבע מופלאה המתרחשת בו בקביעות כבר שנים רבות. הברקים של קאטאטומבו (Catatumbo lightning) הם סופת ברקים קבועה, המתרחשת כ-300 יום במהלך השנה ומייצרת מעל מיליון ברקים בכל שנה.
סופות הברקים בקאטאטמבו מתרחשות בעיקר בלילות. בתדירות של 280 ברקים בשעה ולאורך 10 שעות בכל לילה. למדענים אין הסבר מוסכם לגבי הגורמים שיוצרים סופת ברקים מתמדת שכזו, אם כי כולם מתייחסים בהסבריהם לדפוס הרוחות והטופוגרפיה באזור. שפך הקאטאטומבו, בכל אופן, נכנס לספר השיאים של גינס כאזור שבו מתרחשים הכי הרבה ברקים בעולם.
שבטי האינדיאנים המקומיים מייחסים לסופות תכונות מיסטיות, כמו שבט הווארי שרואה בהן ריקוד של מיליוני גחליליות מלאות תודה לאל. שבטי היופה והוואיו, לעומתו, רואים בברקים הללו מסרים שמעבירות רוחות האינדיאנים המתים אל בני-האדם.
מזה מאות שנים שימאים עושים שימוש בברקי הקטטומבו כמגדלור טבעי. את סופות הברקים, הנראות למרחוק, נהגו יורדי-ים לכנות "המגדלור של קאטאטומבו". בעידן החדש, אפילו אסטרונאוטים מהחלל מזהים את הנקודה על פני כדור הארץ, לפי הברקים הקבועים שמעליה.
תרומה חשובה לכדור הארץ תורמים ברקי הקאטאטומבו בכך שהם מייצרים אוזון ומשפרים את מצב האטמוספרה של כדור הארץ. שכבת האוזון היא כזכור, אותה שכבה שמעוררת כרגע דאגה סביבתית עצומה בעולם וסופות הקאטאטומבו מייצרות יותר אוזון מכל אירוע בודד אחר על פני כדור הארץ.
לברקים הללו נקשרו גם סיפורים היסטוריים, כמו זה שבו התגלו ספינותיו של סוחר העבדים האנגלי פרנסיס דרייק, בעת שניסה לכבוש את האזור בהתקפת פתע. הברקים הבהירים חשפו את הספינות והמקומיים גילו בזמן את ההתקפה הממשמשת ובאה. שנים אחר-כך, בעת מלחמת העצמאות של ונצואלה, ינצח משחרר דרום אמריקה, סימון בוליבאר, את הצי הספרדי, לאחר שספינות הספרדים נחשפו גם הן לאור הברקים.
הנה ברקי הקטטומבו ואגם המרקאיבו, שמייצרים לא פחות מ-28 ברקים בדקה (מתורגם):
https://youtu.be/doy2BsHc-44
האנשים שחיים מולם ומקווים שהתיירים יבואו והם יתפרנסו מהתופעה:
http://youtu.be/bN0b91egVag
כך זה מרגיש בתוך סופת הקאטאטומבו שמתרחשת 300 ימים בשנה:
http://youtu.be/edrAL2t99kE
והסבר ותולדות הברקים של קטטומבו, סופה שמתרחשת ברוב הלילות בנהר קטטומבו:
http://youtu.be/FKc3-QprPjE
מהם גשמי המונסון?
גשמי המוֹנסוּן (Monsoon Rains) הם ממטרים עזים היורדים בעונה קבועה ומסוימת. גשמי המונסון מתרחשים גם בחורף וגם בקיץ, כשאוויר חם מביא אוויר לח מן הים.
אנשי מזג האוויר מדברים על "גשם מונסוני", במקרים של אזור שמקבל את רוב גשמי העונה בבת-אחת.
לרוב מוזכרות בעולם סופות המונסון שמתרחשות בהודו ומדינות דרום-אסיה.
הנה הסבר לילדים על גשמי המונסון בהודו:
https://youtu.be/zsObdN5Upig
גשם המונסון הכבד ביערות:
http://youtu.be/MuOAReLmHx8
וגשמי המונסון בהודו:
http://youtu.be/QnHPDp9-eNo
מהי סופת טייפון?
הטייפון הוא שם אחר לסופת ההוריקן (שבאזורים אחרים באסיה נקראת ציקלון). השם טייפון נהוג בארצות דרום מזרח אסיה, כמו יפאן והפיליפינים.
קראו אם כך עוד על הטייפון בתגית "הוריקן".
הנה טייפון מטורף ביפן (עברית):
https://youtu.be/Fv1PikL6XKQ
"יולנדה" - הטייפון החזק שתועד בהיסטוריה ותקף בפיליפינים:
http://youtu.be/JkVnJ2lhYKU
ותוצאות הטייפון בפיליפינים:
http://youtu.be/jU7rhVub0rU?t=3m45s
מהי הסופה הגדולה במערכת השמש?
סופת ההוריקן הגדולה במערכת השמש היא זו שמשתוללת בכוכב צדק (יופיטר) כבר לפחות 350 שנה. גודלו של ההוריקן הזה הוא פי 3 מגודל כדור הארץ כולו.
בשנים האחרונות התגלה שסופת ההוריקן הזו בכל זאת מתכווצת - בשנת 2014 נראה היה שהנקודה האדומה שהיא הסופה הענקית היא במידה הקטנה ביותר שאי פעם תועדה על ידי האסטרונומים. קוטרה צנח ל-16,500 קילומטרים בלבד. הסיבה להתכווצות לא ידועה עדיין, אבל המדענים ממשיכים לחקור.
הנה הסופה הכי גדולה ביותר במערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=1m52s&end=3m11s
והסבר לצבעו האדום של ההוריקן האימתני של כוכב צדק:
https://youtu.be/499R500kHOs
מהי הסופה המשושה של כוכב שבתאי?
בשנים האחרונות התגלתה סופת ההוריקן הגדולה שבקוטב הצפוני של כוכב שבתאי (סאטורן). גודלו של ההוריקן הזה, שצורתו היא משושה, הוא עצום - בקוטר של 2,000 קילומטרים, הוא גדול פי 20 מהוריקן ממוצע על כדור הארץ ופי 2 מגודל כדור הארץ כולו. המדענים אומדים את מהירות הרוחות שבו ב-560 קילומטרים לשעה!
לא ברור כמה זמן קיים ההוריקן שעל כוכב שבתאי. את ההוריקן הענקי והמסתורי, שנמצא בקוטב הצפוני של הכוכב גילתה גשושית החלל "קאסיני", רק לאחר שהקיפה את כוכב הלכת במשך 15 שנה והמתינה לאור השמש שיאיר את הקוטב הצפוני של שבתאי.
הנה ההוריקן שעל כוכב שבתאי:
https://youtu.be/X2SFlAA1TgI
צילומים נוספים שלו:
https://youtu.be/HesYzfjQZ5U
ועוד זוויות וצילומים של ההוריקן של כוכב שבתאי:
https://youtu.be/TOWJKzpUhV0
איפה בולען בלע צומת עירונית?
בגואטמלה התרחשה בשנת 2010 סופה טרופית בשם "אגאתה". במהלך הסופה הגדולה, קרסה האדמה בעיר גואטמלה סיטי ופערה בולען ענקי, בקוטר של 20 מטרים ובעומק של כ-30 מטרים. רק אדם אחד נהרג באסון. אנשים רבים האשימו את תשתית הביוב המיושנת של העיר.
הסיבה היא ככל הנראה מכוחם של המים - בעקבות כמויות אדירות של מים ששחקו סלע תת-קרקעי, נגרם שקע גאולוגי ובולען עצום שנפער ובלע את כל הצומת בעיר.
רוב העיר גואטמלה סיטי נשענת על שכבת אדמה לא יציבה וסיכון ההיווצרות של בולענים נוספים במדינה הזו, שגם כך הינה ממלכה של בולענים, גבוהה מאוד גם בעתיד.
הנה הבולען של גואטמלה סיטי מקרוב:
http://youtu.be/UFVVKqbNLYA
וההסבר המדעי לבולען הזה:
http://youtu.be/RUjo3K_00tY
סופה (Storm) היא שינוי גדול באקלים. בסופה יהיו כמעט תמיד רוחות סוערות והרבה גשמים, ברד או שלג.
בין הסופות בעולם מוכרות סופת ההוריקן וסופת הטורנדו. ישנן גם סופות חול במדבריות וסופות שלג, שנחשבות סערה.
הכירו אותן בתגית "סוגי סופות".
הנה סופות ברקים:
http://youtu.be/RDDfkKEa2ls
סופת שלגים באמריקה:
http://youtu.be/OdWrwD_wbXk
וסופת שלגים בבית ג'אן שבצפון הארץ:
http://youtu.be/0-7DoqHJ-gE
הציקלון הוא שם נוסף לסופת ההוריקן, שנקראת בחלק ממדינות המזרח הרחוק, כמו יפאן והפיליפינים, סופת טייפון.
השם ציקלון מקובל לסופות הטרופיות, בארצות שבאזור האוקיינוס ההודי וצפון אוסטרליה, בעיקר בהודו, בנגלדש, מלזיה ובורמה.
סופת הציקלון הורסת כל מה שעומד בדרכה. אפילו גגות של בתים עפים ברוח העזה שלה. הרוח של סופת הציקלון נושבת במהירות של 200 קילומטרים בשעה!
קראו עוד על הציקלון בתגית "הוריקן".
הנה סרטון של הציקלון איילה שתקף את הודו ובנגלה דש:
http://youtu.be/_322J43O79Y
וסופת ציקלון מקרוב:
http://youtu.be/06AJkSD0HiU
סופת הטורנדו מפתיעה, נוצרת על היבשה בלבד והיא מעין שואב אבק ענקי ואלים. הטורנדו הוא צר ומרכזו הוא הכי מסוכן. בגלל אופיין המתפרץ של סופות הטורנדו אין זמן להתריע מפניהן ולברוח מהאזורים שבהם הן מתרחשות. קראו על סופת הטורנדו בתגית "טורנדו".
ההוריקן, לעומת זאת, נוצר בים בעונות החמות ונמשך לרוב כמה ימים. רוחבו של ההוריקן יכול להגיע למאות קילומטרים. בניגוד למרכז הטורנדו, מרכזו של ההוריקן, עין הסערה, הוא דווקא שליו ומאד שקט. בניגוד לסופת הטורנדו, ניתן להתריע ולהזהיר מפני הוריקן. קראו על סופות ההוריקן בתגית "הוריקן".
הנה ההבדלים שבין הוריקן לטורנדו:
http://youtu.be/AUeU07paRuk?t=6s
טורנדו מול העיניים - מתוך רכב שנוסע כמעט למרכזו:
https://youtu.be/FtO62R_UKkc?t=1m54s&end=2m50s
וסרטון שצולם מתוך מטוס שטס בתוך עין הסערה בסופת טורנדו:
http://youtu.be/dGnbfoN1vdg
שפך נהר הקטאטומבו שבוונצואלה לא היה מגיע לכותרות, אלמלא תופעת טבע מופלאה המתרחשת בו בקביעות כבר שנים רבות. הברקים של קאטאטומבו (Catatumbo lightning) הם סופת ברקים קבועה, המתרחשת כ-300 יום במהלך השנה ומייצרת מעל מיליון ברקים בכל שנה.
סופות הברקים בקאטאטמבו מתרחשות בעיקר בלילות. בתדירות של 280 ברקים בשעה ולאורך 10 שעות בכל לילה. למדענים אין הסבר מוסכם לגבי הגורמים שיוצרים סופת ברקים מתמדת שכזו, אם כי כולם מתייחסים בהסבריהם לדפוס הרוחות והטופוגרפיה באזור. שפך הקאטאטומבו, בכל אופן, נכנס לספר השיאים של גינס כאזור שבו מתרחשים הכי הרבה ברקים בעולם.
שבטי האינדיאנים המקומיים מייחסים לסופות תכונות מיסטיות, כמו שבט הווארי שרואה בהן ריקוד של מיליוני גחליליות מלאות תודה לאל. שבטי היופה והוואיו, לעומתו, רואים בברקים הללו מסרים שמעבירות רוחות האינדיאנים המתים אל בני-האדם.
מזה מאות שנים שימאים עושים שימוש בברקי הקטטומבו כמגדלור טבעי. את סופות הברקים, הנראות למרחוק, נהגו יורדי-ים לכנות "המגדלור של קאטאטומבו". בעידן החדש, אפילו אסטרונאוטים מהחלל מזהים את הנקודה על פני כדור הארץ, לפי הברקים הקבועים שמעליה.
תרומה חשובה לכדור הארץ תורמים ברקי הקאטאטומבו בכך שהם מייצרים אוזון ומשפרים את מצב האטמוספרה של כדור הארץ. שכבת האוזון היא כזכור, אותה שכבה שמעוררת כרגע דאגה סביבתית עצומה בעולם וסופות הקאטאטומבו מייצרות יותר אוזון מכל אירוע בודד אחר על פני כדור הארץ.
לברקים הללו נקשרו גם סיפורים היסטוריים, כמו זה שבו התגלו ספינותיו של סוחר העבדים האנגלי פרנסיס דרייק, בעת שניסה לכבוש את האזור בהתקפת פתע. הברקים הבהירים חשפו את הספינות והמקומיים גילו בזמן את ההתקפה הממשמשת ובאה. שנים אחר-כך, בעת מלחמת העצמאות של ונצואלה, ינצח משחרר דרום אמריקה, סימון בוליבאר, את הצי הספרדי, לאחר שספינות הספרדים נחשפו גם הן לאור הברקים.
הנה ברקי הקטטומבו ואגם המרקאיבו, שמייצרים לא פחות מ-28 ברקים בדקה (מתורגם):
https://youtu.be/doy2BsHc-44
האנשים שחיים מולם ומקווים שהתיירים יבואו והם יתפרנסו מהתופעה:
http://youtu.be/bN0b91egVag
כך זה מרגיש בתוך סופת הקאטאטומבו שמתרחשת 300 ימים בשנה:
http://youtu.be/edrAL2t99kE
והסבר ותולדות הברקים של קטטומבו, סופה שמתרחשת ברוב הלילות בנהר קטטומבו:
http://youtu.be/FKc3-QprPjE
סופות
גשמי המוֹנסוּן (Monsoon Rains) הם ממטרים עזים היורדים בעונה קבועה ומסוימת. גשמי המונסון מתרחשים גם בחורף וגם בקיץ, כשאוויר חם מביא אוויר לח מן הים.
אנשי מזג האוויר מדברים על "גשם מונסוני", במקרים של אזור שמקבל את רוב גשמי העונה בבת-אחת.
לרוב מוזכרות בעולם סופות המונסון שמתרחשות בהודו ומדינות דרום-אסיה.
הנה הסבר לילדים על גשמי המונסון בהודו:
https://youtu.be/zsObdN5Upig
גשם המונסון הכבד ביערות:
http://youtu.be/MuOAReLmHx8
וגשמי המונסון בהודו:
http://youtu.be/QnHPDp9-eNo
הטייפון הוא שם אחר לסופת ההוריקן (שבאזורים אחרים באסיה נקראת ציקלון). השם טייפון נהוג בארצות דרום מזרח אסיה, כמו יפאן והפיליפינים.
קראו אם כך עוד על הטייפון בתגית "הוריקן".
הנה טייפון מטורף ביפן (עברית):
https://youtu.be/Fv1PikL6XKQ
"יולנדה" - הטייפון החזק שתועד בהיסטוריה ותקף בפיליפינים:
http://youtu.be/JkVnJ2lhYKU
ותוצאות הטייפון בפיליפינים:
http://youtu.be/jU7rhVub0rU?t=3m45s
סופת ההוריקן הגדולה במערכת השמש היא זו שמשתוללת בכוכב צדק (יופיטר) כבר לפחות 350 שנה. גודלו של ההוריקן הזה הוא פי 3 מגודל כדור הארץ כולו.
בשנים האחרונות התגלה שסופת ההוריקן הזו בכל זאת מתכווצת - בשנת 2014 נראה היה שהנקודה האדומה שהיא הסופה הענקית היא במידה הקטנה ביותר שאי פעם תועדה על ידי האסטרונומים. קוטרה צנח ל-16,500 קילומטרים בלבד. הסיבה להתכווצות לא ידועה עדיין, אבל המדענים ממשיכים לחקור.
הנה הסופה הכי גדולה ביותר במערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=1m52s&end=3m11s
והסבר לצבעו האדום של ההוריקן האימתני של כוכב צדק:
https://youtu.be/499R500kHOs
בשנים האחרונות התגלתה סופת ההוריקן הגדולה שבקוטב הצפוני של כוכב שבתאי (סאטורן). גודלו של ההוריקן הזה, שצורתו היא משושה, הוא עצום - בקוטר של 2,000 קילומטרים, הוא גדול פי 20 מהוריקן ממוצע על כדור הארץ ופי 2 מגודל כדור הארץ כולו. המדענים אומדים את מהירות הרוחות שבו ב-560 קילומטרים לשעה!
לא ברור כמה זמן קיים ההוריקן שעל כוכב שבתאי. את ההוריקן הענקי והמסתורי, שנמצא בקוטב הצפוני של הכוכב גילתה גשושית החלל "קאסיני", רק לאחר שהקיפה את כוכב הלכת במשך 15 שנה והמתינה לאור השמש שיאיר את הקוטב הצפוני של שבתאי.
הנה ההוריקן שעל כוכב שבתאי:
https://youtu.be/X2SFlAA1TgI
צילומים נוספים שלו:
https://youtu.be/HesYzfjQZ5U
ועוד זוויות וצילומים של ההוריקן של כוכב שבתאי:
https://youtu.be/TOWJKzpUhV0
בגואטמלה התרחשה בשנת 2010 סופה טרופית בשם "אגאתה". במהלך הסופה הגדולה, קרסה האדמה בעיר גואטמלה סיטי ופערה בולען ענקי, בקוטר של 20 מטרים ובעומק של כ-30 מטרים. רק אדם אחד נהרג באסון. אנשים רבים האשימו את תשתית הביוב המיושנת של העיר.
הסיבה היא ככל הנראה מכוחם של המים - בעקבות כמויות אדירות של מים ששחקו סלע תת-קרקעי, נגרם שקע גאולוגי ובולען עצום שנפער ובלע את כל הצומת בעיר.
רוב העיר גואטמלה סיטי נשענת על שכבת אדמה לא יציבה וסיכון ההיווצרות של בולענים נוספים במדינה הזו, שגם כך הינה ממלכה של בולענים, גבוהה מאוד גם בעתיד.
הנה הבולען של גואטמלה סיטי מקרוב:
http://youtu.be/UFVVKqbNLYA
וההסבר המדעי לבולען הזה:
http://youtu.be/RUjo3K_00tY
מהי עונת המונסון הגשומה?
בכל שנה, כשהקיץ מגיע לשיאו באסיה, מתחוללת ביבשת אחת מתופעות הטבע המרשימות על פני כדור הארץ, עונת המוֹנסוּן (Monsoon season) והגשמים האימתניים שלה. בדרך כלל העונה הזו נמשכת לפחות חודש בשנה.
המונסון, שבאנגלית מכונה "wet season", היא מערכת מזג האוויר הגדולה בעולם. המילה, שמגיעה מהשפה הערבית בה "מוסים" פירושה עונה. היא מתארת מערכת רוחות ייחודית שמביאה גשמים עצומים למיליארדי אנשים.
במטאורולוגיה מגדירים את המונסון כזרימות אוויר עונתיות קבועות שמתהוות בתת היבשת ההודית בגלל הפרשים תרמיים (הפרשי חום וקור) שבין הים ליבשה.
מהחום הלוהט של הודו ועד לצפון הקפוא של סיביר - המונסון הוא דפוס מזג אוויר שמשפיע על מיליוני בני אדם במדינות הנמצאות ברחבי דרום אסיה. מצד אחד מציבים גשמי המונסון אוכל על שולחנם, אך לא פעם גם מציפים ומחריבים בהן קהילות גדולות.
#איך זה קורה?
המנגנון הטבעי שמאחורי המונסון דומה למכונת קיטור ענקית. כשהיבשת הגדולה של אסיה מתחממת בקיץ, האוויר החם עולה ויוצר אזור לחץ נמוך.
האוקיינוס ההודי נשאר קריר יחסית ויוצר מעליו אזור לחץ גבוה. הפרש הלחצים בין השניים יוצר רוחות חזקות שנושבות מהאוקיינוס לכיוון היבשת, רוחות שמביאות איתן לחות עצומה שהצטברה מעל המים החמים.
כשהרוחות הלחות פוגשות את הרי ההימלאיה (Himalayas) והרי הגאטס המערביים (Western Ghats) שבהודו, הן נאלצות לעלות לגובה. האוויר הלח מתקרר ומתעבה ויוצר עננים עבים שמורידים גשמים בכמויות אדירות.
בשנים של עודף גשמים כאלה יש הצפות הרסניות, מפולות בוץ נוראות ונזקים חמורים לחקלאות, לכלכלה ולבריאות הציבור.
#חיים עם המונסון
כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם מושפעת מגשמי המונסון העצומים. מדינות רבות בתת היבשת ההודית כמו הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים מתבססות עליהם וניזוקות מהם.
כך נוצרה תלות במונסון ויחד עם זאת גם אימה ממנו. לצד התלות בברכה ששופע המונסון, יש את הסכנות שהוא עלול להביא איתו. בכל שנה מעוררת הגעתו חשש מהול בתקווה. אם סופת המונסון תהיה חזקה מדי, היא עלולה לשטוף ולהחריב בתים ולהרוס את היבולים בשדות, כשאם היא חלשה מדי, ייפגעו היבולים, מה שעלול להביא למחסור ולעליית מחירי המזון.
קחו למשל את הודו, שמחודש יוני ועד ספטמבר מספק לה המונסון כ-75% מהגשם השנתי שלה. עבור מיליוני אנשים בה הוא מהווה את מקור המים המתוקים העיקרי.
ומנגד, מקום בהודו בשם צ'ראפונג'י (Cherrapunji) מחזיק בשיא הגשם העולמי, עם כ-11,000 מילימטר גשם בשנה ממוצעת - פי 22 מהכמות השנתית בישראל. מקומות כאלה הם כל כך גשומים שהתושבים למדו לחיות עם המים - הם בונים גשרים מעצי גומי חיים שהשורשים שלהם גדלים ומתחזקים עם השנים.
התוצאות של העונה הזו הן דרמטיות ומשנות חיים. המונסון מזין את שדות האורז והחיטה של הודו, בנגלדש (Bangladesh) ודרום מזרח אסיה במהלך יוני עד ספטמבר.
#הקצוות
בלי המונסון, מיליארדי אנשים לא יוכלו לגדל מספיק מזון כדי לחיות. החקלאים מחכים למונסון בדריכות רבה, כי עיתוי הגעתו ועוצמתו קובעים את גורל היבול השנתי ואת הכלכלה של מדינות שלמות.
למונסון יש גם צד קשה. גשמים עזים גורמים להצפות הרסניות ולמפולות בוץ. בשנת 2005, קיבלה העיר מומבאי (Mumbai) 944 מילימטר גשם ביום אחד. תושבי העיר אמרו בהומור מר שהם קיבלו שנה שלמה של גשמים אירופיים בתוך 24 שעות.
משבר האקלים ושינויי האקלים הנוכחיים בעולם מדאיגים מדענים, כי הם עלולים להפריע למערכת המונסון העדינה. מחקרים מראים שהמונסון הופך פחות צפוי. יש בו תקופות יובש ארוכות שמתחלפות עם גשמים קיצוניים.
עונת המונסון היא "סם החיים" עבור מיליארדי אנשים באסיה, במיוחד בתת-היבשת ההודית, אזור בו גשמי המונסון הם המפתח לחיים עצמם וכל המדינות תלויות בו ומושפעות - לטוב ולרע, מזון וסכנות.
הנה עונת המונסון:
https://youtu.be/FcURDmVPpkw
הרצאת וידאו על עונת המונסון:
https://youtu.be/Tn4hG7nLnyg
סרטון שמסביר לעומק את המונסון האסייתי:
https://youtu.be/1nstixjMS7A?long=yes
סרט תיעודי על משמעות עונת המונסון בהודו:
https://youtu.be/FcxT97sTFjE?long=yes
בכל שנה, כשהקיץ מגיע לשיאו באסיה, מתחוללת ביבשת אחת מתופעות הטבע המרשימות על פני כדור הארץ, עונת המוֹנסוּן (Monsoon season) והגשמים האימתניים שלה. בדרך כלל העונה הזו נמשכת לפחות חודש בשנה.
המונסון, שבאנגלית מכונה "wet season", היא מערכת מזג האוויר הגדולה בעולם. המילה, שמגיעה מהשפה הערבית בה "מוסים" פירושה עונה. היא מתארת מערכת רוחות ייחודית שמביאה גשמים עצומים למיליארדי אנשים.
במטאורולוגיה מגדירים את המונסון כזרימות אוויר עונתיות קבועות שמתהוות בתת היבשת ההודית בגלל הפרשים תרמיים (הפרשי חום וקור) שבין הים ליבשה.
מהחום הלוהט של הודו ועד לצפון הקפוא של סיביר - המונסון הוא דפוס מזג אוויר שמשפיע על מיליוני בני אדם במדינות הנמצאות ברחבי דרום אסיה. מצד אחד מציבים גשמי המונסון אוכל על שולחנם, אך לא פעם גם מציפים ומחריבים בהן קהילות גדולות.
#איך זה קורה?
המנגנון הטבעי שמאחורי המונסון דומה למכונת קיטור ענקית. כשהיבשת הגדולה של אסיה מתחממת בקיץ, האוויר החם עולה ויוצר אזור לחץ נמוך.
האוקיינוס ההודי נשאר קריר יחסית ויוצר מעליו אזור לחץ גבוה. הפרש הלחצים בין השניים יוצר רוחות חזקות שנושבות מהאוקיינוס לכיוון היבשת, רוחות שמביאות איתן לחות עצומה שהצטברה מעל המים החמים.
כשהרוחות הלחות פוגשות את הרי ההימלאיה (Himalayas) והרי הגאטס המערביים (Western Ghats) שבהודו, הן נאלצות לעלות לגובה. האוויר הלח מתקרר ומתעבה ויוצר עננים עבים שמורידים גשמים בכמויות אדירות.
בשנים של עודף גשמים כאלה יש הצפות הרסניות, מפולות בוץ נוראות ונזקים חמורים לחקלאות, לכלכלה ולבריאות הציבור.
#חיים עם המונסון
כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם מושפעת מגשמי המונסון העצומים. מדינות רבות בתת היבשת ההודית כמו הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים מתבססות עליהם וניזוקות מהם.
כך נוצרה תלות במונסון ויחד עם זאת גם אימה ממנו. לצד התלות בברכה ששופע המונסון, יש את הסכנות שהוא עלול להביא איתו. בכל שנה מעוררת הגעתו חשש מהול בתקווה. אם סופת המונסון תהיה חזקה מדי, היא עלולה לשטוף ולהחריב בתים ולהרוס את היבולים בשדות, כשאם היא חלשה מדי, ייפגעו היבולים, מה שעלול להביא למחסור ולעליית מחירי המזון.
קחו למשל את הודו, שמחודש יוני ועד ספטמבר מספק לה המונסון כ-75% מהגשם השנתי שלה. עבור מיליוני אנשים בה הוא מהווה את מקור המים המתוקים העיקרי.
ומנגד, מקום בהודו בשם צ'ראפונג'י (Cherrapunji) מחזיק בשיא הגשם העולמי, עם כ-11,000 מילימטר גשם בשנה ממוצעת - פי 22 מהכמות השנתית בישראל. מקומות כאלה הם כל כך גשומים שהתושבים למדו לחיות עם המים - הם בונים גשרים מעצי גומי חיים שהשורשים שלהם גדלים ומתחזקים עם השנים.
התוצאות של העונה הזו הן דרמטיות ומשנות חיים. המונסון מזין את שדות האורז והחיטה של הודו, בנגלדש (Bangladesh) ודרום מזרח אסיה במהלך יוני עד ספטמבר.
#הקצוות
בלי המונסון, מיליארדי אנשים לא יוכלו לגדל מספיק מזון כדי לחיות. החקלאים מחכים למונסון בדריכות רבה, כי עיתוי הגעתו ועוצמתו קובעים את גורל היבול השנתי ואת הכלכלה של מדינות שלמות.
למונסון יש גם צד קשה. גשמים עזים גורמים להצפות הרסניות ולמפולות בוץ. בשנת 2005, קיבלה העיר מומבאי (Mumbai) 944 מילימטר גשם ביום אחד. תושבי העיר אמרו בהומור מר שהם קיבלו שנה שלמה של גשמים אירופיים בתוך 24 שעות.
משבר האקלים ושינויי האקלים הנוכחיים בעולם מדאיגים מדענים, כי הם עלולים להפריע למערכת המונסון העדינה. מחקרים מראים שהמונסון הופך פחות צפוי. יש בו תקופות יובש ארוכות שמתחלפות עם גשמים קיצוניים.
עונת המונסון היא "סם החיים" עבור מיליארדי אנשים באסיה, במיוחד בתת-היבשת ההודית, אזור בו גשמי המונסון הם המפתח לחיים עצמם וכל המדינות תלויות בו ומושפעות - לטוב ולרע, מזון וסכנות.
הנה עונת המונסון:
https://youtu.be/FcURDmVPpkw
הרצאת וידאו על עונת המונסון:
https://youtu.be/Tn4hG7nLnyg
סרטון שמסביר לעומק את המונסון האסייתי:
https://youtu.be/1nstixjMS7A?long=yes
סרט תיעודי על משמעות עונת המונסון בהודו:
https://youtu.be/FcxT97sTFjE?long=yes
מהי סופת ברד?
קרה לכם פעם שראיתם אבנים לבנות וקפואות שכמו צונחות מהשמיים? - זוהי תופעה שנקראת סופת ברד (Hail storm), הכרוכה בברד קיצוני עם גושי קרח שחלקם כה גדולים עד שנוהגים לכנותם "אבני ברד" (Hailstones). כגושי קרח בגדלים שונים, אבני הברד הללו נופלים מהשמיים.
סופת הברד היא תופעת מזג אוויר דרמטית. בניגוד לגשם רגיל או לשלג, הברד מתאפיין בגושי קרח מוצקים שעלולים להגיע לממדים מרשימים - מגודל של אפונה ועד לגודל של כדור גולף, כדור טניס ובמקרים קיצוניים אף לגודל של כדור בייסבול או אשכולית.
היסטורית, סופות ברד קשות גרמו לנזקי לא פעם במהלך הדורות. משלחת מדענים בשנת 2004 גילתה משלחת של נשיונל ג'אוגרפיק שמותם של 200 נוודים מהתקופה הפרה-היסטורית, שאותרו בהרי ההימלאיה, נגרם בשל סופת ברד עם כדורי ענק קטלניים. הגופות אותרו עם גולגולות שבורות.
נראה שהברד שמוזכר בכתבים עתיקים, כמו זה שמתואר בתנ"ך בסיפור מכת הברד במצרים, גם הוא תוצאה של סופת ברד. ואגב, בשנת 1998 תיאר המרכז הלאומי לחקר מטארולוגי שנפלו באלכסנדריה שבמצרים כדורי ברד בגודל של אשכולית. כדורי ברד ענקיים צנחו גם באלבמה ב-2006, תוצאה של סופת טורנדו.
בשנת 2018, ברד עצום, דמוי כרובית ובגודל של כדורי טניס, ניפץ את שמשותיהן של מכוניות רבות בעיר בסידני שבאוסטרליה. נהגים נפגעו והסתתרו בתחנות דלק ונזקים של עשרות מיליונים נגרמו מגושי הברד הגדולים.
מענה חלקי לסכנת סופות הברד מספקים אמצעי הגנה כמו חומרי בנייה עמידים בפני ברד ורשתות הגנה לחקלאות. בצידם פועלות באזורים מועדים לפורענות גם מערכות התראה מתקדמות. ועדיין, בסופו של דבר נותרה סופת הברד כוח טבע מסוכן וקשה לשליטה מלאה.
גם השינויים שמייצר משבר האקלים צפויים להגדיל את עוצמת ותדירות סופות הברד. לפי החוקרים קיימת באזורים שונים בעולם התגברות והתרבות אפשרית של סופות ברד.
#סכנות ונזקים
סופות ברד מגוונות עלולות להיות הרסניות. רק בארצות הברית לבדה יש מדי שנה בסביבות 200 פצועים, כתוצאה של פגיעות אבני ברד.
הסכנות הטמונות באבני ברד גדולות הנופלות מהשמיים הן גדולות. סכנה של ממש מהווה מצב בו אנשים נקלעים לסופת ברד כשהם בחוץ. פגיעה ישירה של אבני הברד בבני אדם עלולה לגרום להם לחבלות קשות ובאירוע קיצוני או פגיעה בזווית מסוימת אפילו למוות.
עם שדות שלמים תחת מטח של אבני ברד, החקלאות היא מהסקטורים הכי פגיעים לנזקי הברד. כשהיבולים סופגים מטחי ברד גדולים, הם עלולים להיהרס בתוך דקות ספורות או לפחות להישחק ולהיהרס.
נזקים גדולים או משמעותיים יכולים להגרם גם לרכוש. במדינות מסוימות סופות ברד הן מתופעות מזג האוויר ההרסניות ביותר לרכוש. מחיר הפגיעה של אבני ברד - בחלונות, מכוניות וגגות הבתים - הוא אדיר. בצפון אמריקה, למשל, סובלים אנשים מדי שנה, מנזקים שעלותם הכוללת מגיעה למיליארדי דולרים.
#איך נוצרת סופות הברד?
סופות ברד נוצרות בענני סערה מסוג קומולונימבוס (Cumulonimbus). אלו ענני סערה גבוהים במיוחד וכשטיפות מים קטנות נישאות באוויר החם העולה לתוך הענן, הן מגיעות לגבהים שבהם הטמפרטורה נמוכה מנקודת הקיפאון (מתחת ל-0°C).
כך מתחילות טיפות המים הללו לקפוא, הן הופכות לגרעיני ברד קטנים שממשיכים להיטלטל בתוך הענן בזרמי אוויר חזקים שעולים ויורדים.
#מה יוצר את אבני הברד הגדולות?
סוד גודלן של אבני הברד (Hailstones) טמון בתהליך המחזורי בו גרעיני הברד נישאים שוב ושוב במעלה הענן, על ידי זרמי אוויר חזקים שמעלים אותם.
בכל "סיבוב" שכזה נוספת עליהם שכבת קרח נוספת, שהולכת ומעבה אותן, ככל שזרמי האוויר בענן חזקים יותר.
רק כאשר משקלם של גושי הברד גובר על כוח הנשיאה של זרמי האוויר כלפי מעלה, הם נופלים כאבני ברד סוף-סוף לקרקע, גדולים ומסוכנים במשקלם מברד רגיל.
כך נראית ונשמעת סופת ברד:
https://youtu.be/V_FNYj5LPf0
אבני ברד מחלון הבית:
https://youtu.be/vTFCMUg20JU
סופת ברד פתאומית ומסוכנת בסיביר:
https://youtu.be/JjkNmjh8DPM
וכמו פצצות מהשמיים יורדים אבני ברד בסופת ברד פתאומית בפריז, בחודש מאי 2025:
https://youtu.be/YdPXS92JnrM?long=yes
קרה לכם פעם שראיתם אבנים לבנות וקפואות שכמו צונחות מהשמיים? - זוהי תופעה שנקראת סופת ברד (Hail storm), הכרוכה בברד קיצוני עם גושי קרח שחלקם כה גדולים עד שנוהגים לכנותם "אבני ברד" (Hailstones). כגושי קרח בגדלים שונים, אבני הברד הללו נופלים מהשמיים.
סופת הברד היא תופעת מזג אוויר דרמטית. בניגוד לגשם רגיל או לשלג, הברד מתאפיין בגושי קרח מוצקים שעלולים להגיע לממדים מרשימים - מגודל של אפונה ועד לגודל של כדור גולף, כדור טניס ובמקרים קיצוניים אף לגודל של כדור בייסבול או אשכולית.
היסטורית, סופות ברד קשות גרמו לנזקי לא פעם במהלך הדורות. משלחת מדענים בשנת 2004 גילתה משלחת של נשיונל ג'אוגרפיק שמותם של 200 נוודים מהתקופה הפרה-היסטורית, שאותרו בהרי ההימלאיה, נגרם בשל סופת ברד עם כדורי ענק קטלניים. הגופות אותרו עם גולגולות שבורות.
נראה שהברד שמוזכר בכתבים עתיקים, כמו זה שמתואר בתנ"ך בסיפור מכת הברד במצרים, גם הוא תוצאה של סופת ברד. ואגב, בשנת 1998 תיאר המרכז הלאומי לחקר מטארולוגי שנפלו באלכסנדריה שבמצרים כדורי ברד בגודל של אשכולית. כדורי ברד ענקיים צנחו גם באלבמה ב-2006, תוצאה של סופת טורנדו.
בשנת 2018, ברד עצום, דמוי כרובית ובגודל של כדורי טניס, ניפץ את שמשותיהן של מכוניות רבות בעיר בסידני שבאוסטרליה. נהגים נפגעו והסתתרו בתחנות דלק ונזקים של עשרות מיליונים נגרמו מגושי הברד הגדולים.
מענה חלקי לסכנת סופות הברד מספקים אמצעי הגנה כמו חומרי בנייה עמידים בפני ברד ורשתות הגנה לחקלאות. בצידם פועלות באזורים מועדים לפורענות גם מערכות התראה מתקדמות. ועדיין, בסופו של דבר נותרה סופת הברד כוח טבע מסוכן וקשה לשליטה מלאה.
גם השינויים שמייצר משבר האקלים צפויים להגדיל את עוצמת ותדירות סופות הברד. לפי החוקרים קיימת באזורים שונים בעולם התגברות והתרבות אפשרית של סופות ברד.
#סכנות ונזקים
סופות ברד מגוונות עלולות להיות הרסניות. רק בארצות הברית לבדה יש מדי שנה בסביבות 200 פצועים, כתוצאה של פגיעות אבני ברד.
הסכנות הטמונות באבני ברד גדולות הנופלות מהשמיים הן גדולות. סכנה של ממש מהווה מצב בו אנשים נקלעים לסופת ברד כשהם בחוץ. פגיעה ישירה של אבני הברד בבני אדם עלולה לגרום להם לחבלות קשות ובאירוע קיצוני או פגיעה בזווית מסוימת אפילו למוות.
עם שדות שלמים תחת מטח של אבני ברד, החקלאות היא מהסקטורים הכי פגיעים לנזקי הברד. כשהיבולים סופגים מטחי ברד גדולים, הם עלולים להיהרס בתוך דקות ספורות או לפחות להישחק ולהיהרס.
נזקים גדולים או משמעותיים יכולים להגרם גם לרכוש. במדינות מסוימות סופות ברד הן מתופעות מזג האוויר ההרסניות ביותר לרכוש. מחיר הפגיעה של אבני ברד - בחלונות, מכוניות וגגות הבתים - הוא אדיר. בצפון אמריקה, למשל, סובלים אנשים מדי שנה, מנזקים שעלותם הכוללת מגיעה למיליארדי דולרים.
#איך נוצרת סופות הברד?
סופות ברד נוצרות בענני סערה מסוג קומולונימבוס (Cumulonimbus). אלו ענני סערה גבוהים במיוחד וכשטיפות מים קטנות נישאות באוויר החם העולה לתוך הענן, הן מגיעות לגבהים שבהם הטמפרטורה נמוכה מנקודת הקיפאון (מתחת ל-0°C).
כך מתחילות טיפות המים הללו לקפוא, הן הופכות לגרעיני ברד קטנים שממשיכים להיטלטל בתוך הענן בזרמי אוויר חזקים שעולים ויורדים.
#מה יוצר את אבני הברד הגדולות?
סוד גודלן של אבני הברד (Hailstones) טמון בתהליך המחזורי בו גרעיני הברד נישאים שוב ושוב במעלה הענן, על ידי זרמי אוויר חזקים שמעלים אותם.
בכל "סיבוב" שכזה נוספת עליהם שכבת קרח נוספת, שהולכת ומעבה אותן, ככל שזרמי האוויר בענן חזקים יותר.
רק כאשר משקלם של גושי הברד גובר על כוח הנשיאה של זרמי האוויר כלפי מעלה, הם נופלים כאבני ברד סוף-סוף לקרקע, גדולים ומסוכנים במשקלם מברד רגיל.
כך נראית ונשמעת סופת ברד:
https://youtu.be/V_FNYj5LPf0
אבני ברד מחלון הבית:
https://youtu.be/vTFCMUg20JU
סופת ברד פתאומית ומסוכנת בסיביר:
https://youtu.be/JjkNmjh8DPM
וכמו פצצות מהשמיים יורדים אבני ברד בסופת ברד פתאומית בפריז, בחודש מאי 2025:
https://youtu.be/YdPXS92JnrM?long=yes
מה יש בסמטת הטורנדו?
סמטת הטורנדו (tornado alley) הוא אזור עתיר סופות טורנדו, שנמצא בדרום ארה"ב, בין מפרץ מקסיקו ואזור האגמים הגדולים. בסמטת הטורנדו מתרחשות מרבית סופות הטורנדו.
כ-1000 סופות טורנדו מתרחשות בכל שנה בארה"ב. ארצות הברית היא המדינה שסובלת מהכי הרבה סופות טורנדו בעולם.
הסיבה לסופות הטורנדו הרבות באזור זה היא האקלים הייחודי שבאזור, שנוצר כתוצאה ממפגש של זרמי אוויר שונים זה מזה - בצפון מגיע האוויר הקר והיבש, מצפון אמריקה וקנדה, דרך הרי הרוקי, ומדרום מגיעים זרמי האוויר החם והלח ממפרץ מקסיקו. המפגש הזה הוא שיוצר לא פעם את המחול המטורף של הטורנדו ההרסני.
הנה סמטת הטורנדו:
http://youtu.be/vpms8khX5mE
ועובדות נוספות על האזור הידוע כ"סימטת הטורנדו":
http://youtu.be/TElzJ3Tu3rM
סמטת הטורנדו (tornado alley) הוא אזור עתיר סופות טורנדו, שנמצא בדרום ארה"ב, בין מפרץ מקסיקו ואזור האגמים הגדולים. בסמטת הטורנדו מתרחשות מרבית סופות הטורנדו.
כ-1000 סופות טורנדו מתרחשות בכל שנה בארה"ב. ארצות הברית היא המדינה שסובלת מהכי הרבה סופות טורנדו בעולם.
הסיבה לסופות הטורנדו הרבות באזור זה היא האקלים הייחודי שבאזור, שנוצר כתוצאה ממפגש של זרמי אוויר שונים זה מזה - בצפון מגיע האוויר הקר והיבש, מצפון אמריקה וקנדה, דרך הרי הרוקי, ומדרום מגיעים זרמי האוויר החם והלח ממפרץ מקסיקו. המפגש הזה הוא שיוצר לא פעם את המחול המטורף של הטורנדו ההרסני.
הנה סמטת הטורנדו:
http://youtu.be/vpms8khX5mE
ועובדות נוספות על האזור הידוע כ"סימטת הטורנדו":
http://youtu.be/TElzJ3Tu3rM
איך יחקרו בעתיד את כדור הארץ?
חקר כדור הארץ הוא מהתחומים החשובים בעיצוב חיינו על הכוכב הזה. בתחומים רבים, כולל תחומי הגיאוגרפיה, איכות הסביבה, ים, סופות ואקלים ועד לניתוח מעמקי האוקיינוסים, צונאמי, רעידות האדמה והרי הגעש בעולם - דווקא סוכנות החלל האמריקאית נאס"א היא שבולטת במחקריה על כדור הארץ ועתידו.
כל הטכנולוגיות האפשריות מופעלות כאן לטובת פעילות בתחומי המחקר של מדעי כדור הארץ, כולל תחזיות, טכנולוגיית תלת ממד, עיבוד נתונים והצגתם בדרכים חדשות, טיפול וניתוח ביג דאטה ועוד.
הנה תפקידה של נאס"א בחקר העתיד דרך הבנת כדור הארץ כבר היום:
https://youtu.be/Et0uQA9sqdg
וחקר ההתחממות הגלובלית בידי נאס"א:
https://youtu.be/8Rvl6z80baI
חקר כדור הארץ הוא מהתחומים החשובים בעיצוב חיינו על הכוכב הזה. בתחומים רבים, כולל תחומי הגיאוגרפיה, איכות הסביבה, ים, סופות ואקלים ועד לניתוח מעמקי האוקיינוסים, צונאמי, רעידות האדמה והרי הגעש בעולם - דווקא סוכנות החלל האמריקאית נאס"א היא שבולטת במחקריה על כדור הארץ ועתידו.
כל הטכנולוגיות האפשריות מופעלות כאן לטובת פעילות בתחומי המחקר של מדעי כדור הארץ, כולל תחזיות, טכנולוגיית תלת ממד, עיבוד נתונים והצגתם בדרכים חדשות, טיפול וניתוח ביג דאטה ועוד.
הנה תפקידה של נאס"א בחקר העתיד דרך הבנת כדור הארץ כבר היום:
https://youtu.be/Et0uQA9sqdg
וחקר ההתחממות הגלובלית בידי נאס"א:
https://youtu.be/8Rvl6z80baI
איזה אסון הבהיר למהנדסים שגשרים יכולים ליפול?
התשובה היום היא כמעט לא מוחלט. הנדסת הגשרים כיום מבטיחה עמידות רבה בתנאים קשים, כולל רעידות אדמה ואסונות טבע ולרוב יכולים הגשרים לעמוד בפני כוחות הטבע הללו.
אבל לא כך היה תמיד. בימים שבהם למדו ליצור גשרים והמהנדסים לא ידעו את כל מה שידוע היום על בניית גשרים חזקים ועמידים בפני פגעי הטבע, היה גשר שהתמוטט בגלל הרוח העזה שנשבה לידו. מדובר ב"גשר טקומה" שנפל ב-1940 בארה"ב.
הגשר נפל בגלל עוצמת הרוח וחישובים לא נכונים של ההתנגדות לרוח הזו. לא היו נפגעים בנפש מנפילת הגשר, למעט כלב שנשכח במכונית שננטשה בזמן הבריחה מהגשר הרועד.
כיום הפך הגשר לשונית מלאכותית שעליה חיים דגים ויצורי ים רבים, השונית הגדולה ביותר שיצרו בני אדם (כמובן בלי כוונה שתהיה שונית).
הנה סרטון שמראה את גשר טקומה שהתמוטט:
http://youtu.be/j-zczJXSxnw
התשובה היום היא כמעט לא מוחלט. הנדסת הגשרים כיום מבטיחה עמידות רבה בתנאים קשים, כולל רעידות אדמה ואסונות טבע ולרוב יכולים הגשרים לעמוד בפני כוחות הטבע הללו.
אבל לא כך היה תמיד. בימים שבהם למדו ליצור גשרים והמהנדסים לא ידעו את כל מה שידוע היום על בניית גשרים חזקים ועמידים בפני פגעי הטבע, היה גשר שהתמוטט בגלל הרוח העזה שנשבה לידו. מדובר ב"גשר טקומה" שנפל ב-1940 בארה"ב.
הגשר נפל בגלל עוצמת הרוח וחישובים לא נכונים של ההתנגדות לרוח הזו. לא היו נפגעים בנפש מנפילת הגשר, למעט כלב שנשכח במכונית שננטשה בזמן הבריחה מהגשר הרועד.
כיום הפך הגשר לשונית מלאכותית שעליה חיים דגים ויצורי ים רבים, השונית הגדולה ביותר שיצרו בני אדם (כמובן בלי כוונה שתהיה שונית).
הנה סרטון שמראה את גשר טקומה שהתמוטט:
http://youtu.be/j-zczJXSxnw
מה גורם לסערה בים?
מהי הסערה? - כשמזג האוויר סוער ורוחות חזקות נושבות, מתפתחת בים סערה. הגלים יכולים להגיע בסערה לגובה של 8 מטרים, בערך כגובה בית בן 3-2 קומות!
גם רעידות אדמה וזעזועים תת-ימיים של יבשה יכולים לגרום לסערות וגלי ענק, שיכולים להפוך לגלי צונאמי הרסניים.
בעבר נמנעו הספנים מלצאת להפלגות בים בעת סערה. זה קרה כיוון שהסערות סיכנו את הספינות השטות בים ולאחר שהטביעו ספינות רבות. בהפלגות ארוכות לא הייתה ברירה לספנים והם נאלצו להתמודד עם הסכנה של סערה קשה ולא פעם האניות טבעו בה.
בנמלים עצמם נמצאו דרכים להתמודד עם סערות קשות. שוברי הגלים נבנו בנמלים רבים, מעין קירות שבנויים בים ושתפקידם למנוע מהגלים הגבוהים להגיע אל הנמל ולפגוע באניות ובכלי השיט שעוגנים בו.
ראו באאוריקה בתגית "סערות" את סוגי הסערות המוכרים בעולם.
הנה סרטון שמראה מה גורמים גלי הסערה:
http://youtu.be/UG6FhK96dBg
וכך נוצרים גלי צונאמי שגורמים הרס במדינות אסיה והמזרח הרחוק:
http://youtu.be/iMbC7CN10kM
מהי הסערה? - כשמזג האוויר סוער ורוחות חזקות נושבות, מתפתחת בים סערה. הגלים יכולים להגיע בסערה לגובה של 8 מטרים, בערך כגובה בית בן 3-2 קומות!
גם רעידות אדמה וזעזועים תת-ימיים של יבשה יכולים לגרום לסערות וגלי ענק, שיכולים להפוך לגלי צונאמי הרסניים.
בעבר נמנעו הספנים מלצאת להפלגות בים בעת סערה. זה קרה כיוון שהסערות סיכנו את הספינות השטות בים ולאחר שהטביעו ספינות רבות. בהפלגות ארוכות לא הייתה ברירה לספנים והם נאלצו להתמודד עם הסכנה של סערה קשה ולא פעם האניות טבעו בה.
בנמלים עצמם נמצאו דרכים להתמודד עם סערות קשות. שוברי הגלים נבנו בנמלים רבים, מעין קירות שבנויים בים ושתפקידם למנוע מהגלים הגבוהים להגיע אל הנמל ולפגוע באניות ובכלי השיט שעוגנים בו.
ראו באאוריקה בתגית "סערות" את סוגי הסערות המוכרים בעולם.
הנה סרטון שמראה מה גורמים גלי הסערה:
http://youtu.be/UG6FhK96dBg
וכך נוצרים גלי צונאמי שגורמים הרס במדינות אסיה והמזרח הרחוק:
http://youtu.be/iMbC7CN10kM
מה עושים בסופת ברקים?
לפעמים אנו עלולים להיות בדרכים, בטיול או בנסיעה, בזמן שמתפתחת סופת ברקים. במקרה כזה כדאי להתרחק מעצים בודדים בשטח ולא להימצא במקומות גבוהים.
אלה דברים חשובים למניעת סכנה, כיוון שברקים פוגעים במקומות הגבוהים ביותר, או במקומות הבולטים מפני השטח וגבוהים ממנו, כמו עצים, מגדלים ואנטנות.
עוד דבר שכדאי להימנע ממנו בזמן סערת ברקים הוא מגע עם מים. חשמל של ברק יכול לעבור דרך הצנרת, בעיקר בצינורות מתכת. הוא מסוגל לזעזע את מי שבאים במגע באותו רגע עם מים או ברז בבניין. במהלך ההיסטוריה נרשמו מכות חשמל שספגו אנשים בעת מקלחת, ישיבה באמבטיה, כביסה או שטיפת כלים בזמן סערות שכאלה. פה ושם גם היו מקרים מצערים בהם אנשים אף איבדו את חייהם כך.
כך תישמרו מסופת ברקים (מתורגם):
https://youtu.be/eNxDgd3D_bU
והסבר של הברקים:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
לפעמים אנו עלולים להיות בדרכים, בטיול או בנסיעה, בזמן שמתפתחת סופת ברקים. במקרה כזה כדאי להתרחק מעצים בודדים בשטח ולא להימצא במקומות גבוהים.
אלה דברים חשובים למניעת סכנה, כיוון שברקים פוגעים במקומות הגבוהים ביותר, או במקומות הבולטים מפני השטח וגבוהים ממנו, כמו עצים, מגדלים ואנטנות.
עוד דבר שכדאי להימנע ממנו בזמן סערת ברקים הוא מגע עם מים. חשמל של ברק יכול לעבור דרך הצנרת, בעיקר בצינורות מתכת. הוא מסוגל לזעזע את מי שבאים במגע באותו רגע עם מים או ברז בבניין. במהלך ההיסטוריה נרשמו מכות חשמל שספגו אנשים בעת מקלחת, ישיבה באמבטיה, כביסה או שטיפת כלים בזמן סערות שכאלה. פה ושם גם היו מקרים מצערים בהם אנשים אף איבדו את חייהם כך.
כך תישמרו מסופת ברקים (מתורגם):
https://youtu.be/eNxDgd3D_bU
והסבר של הברקים:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
מהי סופת ברקים?
סופות ברקים (Lightning storm) הן סופות המתרחשות במיוחד בעונות המעבר, דווקא כשהימים חמים ושרביים, בזמנים שקשה לצפות אותן מראש. הן נוצרות מעננים מפותחים, לרוב ענני אלטו קולומונימבוס.
סופות הברקים הללו מציעות מופעי ברקים מרהיבים, אבל הן מסוכנות מאד. ההתחממות הגלובלית מעלה את כמות הברקים וסופות הברקים, מה שקורה בשל העלייה בכמות האנרגיה באטמוספרה.
הנה סרטון שמסביר את הברקים בפשטות:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
כיצד להישמר מסופות ברקים (מתורגם):
https://youtu.be/eNxDgd3D_bU
ויש אנשים שמחכים שיהיו סופות ברקים:
https://youtu.be/4DH8LAa-caA
סופות ברקים (Lightning storm) הן סופות המתרחשות במיוחד בעונות המעבר, דווקא כשהימים חמים ושרביים, בזמנים שקשה לצפות אותן מראש. הן נוצרות מעננים מפותחים, לרוב ענני אלטו קולומונימבוס.
סופות הברקים הללו מציעות מופעי ברקים מרהיבים, אבל הן מסוכנות מאד. ההתחממות הגלובלית מעלה את כמות הברקים וסופות הברקים, מה שקורה בשל העלייה בכמות האנרגיה באטמוספרה.
הנה סרטון שמסביר את הברקים בפשטות:
https://youtu.be/h-0gNl5f4BU
כיצד להישמר מסופות ברקים (מתורגם):
https://youtu.be/eNxDgd3D_bU
ויש אנשים שמחכים שיהיו סופות ברקים:
https://youtu.be/4DH8LAa-caA
